×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות מ״ד.גמרא
;?!
אָ
אהָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה וְאַחַת פְּסוּלָה אִם הָיָה חוֹלֵץ חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה וְאִם הָיָה מְיַיבֵּם מְיַיבֵּם לַכְּשֵׁרָה.: גמ׳גְּמָרָא: אַרְבָּעָה אַחִין ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא אַרְבָּעָה מֵאַחִין.: הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.: וְשָׁבְקִי לֵיהּ וְהָתַנְיָא {דברים כ״ה:ח׳} וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ בהֵן וְלֹא שְׁלוּחָן וְדִבְּרוּ אֵלָיו מְלַמֵּד שֶׁמַּשִּׂיאִין לוֹ עֵצָה הוֹגֶנֶת לוֹ. שֶׁאִם הָיָה הוּא יֶלֶד וְהִיא זְקֵנָה הוּא זָקֵן וְהִיא יַלְדָּה אוֹמְרִין לוֹ מָה לְךָ אֵצֶל יַלְדָּה מָה לְךָ אֵצֶל זְקֵנָה כְּלָךְ אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ וְאַל תָּשִׂים קְטָטָה בְּבֵיתֶךָ. לָא צְרִיכָא דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ א״האִי הָכִי אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי געֵצָה טוֹבָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן ד׳אַרְבַּע אִין טְפֵי לָא כִּי הֵיכִי דְּנִמְטְיֵיהּ עוֹנָה בְּחֹדֶשׁ.: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי וְכוּ׳.: וּנְיַיבֵּם לְתַרְוַיְיהוּ א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קְרָא {דברים כ״ה:ט׳} אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו דבַּיִת אֶחָד הוּא בּוֹנֶה וְאֵין בּוֹנֵה שְׁנֵי בָתִּים. וְנַחְלוֹץ לְתַרְוַיְיהוּ אָמַר מָר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר קְרָא {דברים כ״ה:י׳} בֵּית חֲלוּץ הַנַּעַל בַּיִת אֶחָד הוּא חוֹלֵץ וְאֵין חוֹלֵץ שְׁנֵי בָתִּים. וּנְיַיבֵּם לַחֲדָא וְנַחְלוֹץ לַחֲדָא אָמַר קְרָא {דברים כ״ה:ז׳} אִם לֹא יַחְפּוֹץ הָא חָפֵץ יְיַבֵּם כׇּל הָעוֹלֶה לְיִבּוּם עוֹלֶה לַחֲלִיצָה כֹּל שֶׁאֵין עוֹלֶה לְיִיבּוּם אֵין עוֹלֶה לַחֲלִיצָה. וְעוֹד שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בַּיִת מִקְצָתוֹ בָּנוּי וּמִקְצָתוֹ חָלוּץ וְיֹאמְרוּ אִי דִּמְיַיבֵּם וַהֲדַר חָלֵיץ הָכִי נָמֵי אֶלָּא [דִּלְמָא] חָלֵיץ וַהֲדַר מְיַיבֵּם וְקָם לֵיהּ בְּלֹא יִבְנֶה. וְאֵימָא כִּי אִיכָּא חֲדָא תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם כִּי אִיכָּא תַּרְתֵּי לֹא תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם. א״כאִם כֵּן צָרַת עֶרְוָה דְּאָסַר רַחֲמָנָא לְמָה לִי הַשְׁתָּא ב׳תַּרְתֵּי בְּעָלְמָא אָמְרַתְּ לָאו בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם נִינְהוּ צָרַת עֶרְוָה מִיבַּעְיָא. אַלְּמָה לָא אִצְטְרִיךְ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא עֶרְוָה אַבָּרַאי קָיְימָא וְתִתְיַיבֵּם צָרָתַהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲסִירָא. אֶלָּא יְבִמְתּוֹ יְבִמְתּוֹ רִיבָּה.: הָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה.: אָמַר רַב יוֹסֵף כָּאן שָׁנָה רַבִּי לֹא יִשְׁפּוֹךְ אָדָם מֵי בוֹרוֹ וַאֲחֵרִים צְרִיכִים לָהֶם.: מתני׳מַתְנִיתִין: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ יוֹצִיא וְהַוָּלָד מַמְזֵר דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר.: גמ׳גְּמָרָא: וְסָבַר ר׳רַבִּי עֲקִיבָא הַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ הַוָּלָד מַמְזֵר וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּאן שָׁנָה רַבִּי אֲחוֹת גְּרוּשָׁה מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֲחוֹת חֲלוּצָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים תְּנִי קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּקָתָנֵי סֵיפָא וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַיְירִי בָּהּ הַיְינוּ דְּקָתָנֵי וּמוֹדִים אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אַיְירִי בַּהּ מַאי וּמוֹדִים. וְדִלְמָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּיֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת הָא קָתָנֵי לַהּ לְקַמַּן אֵיזֶהוּ מַמְזֵר כׇּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְּלֹא יָבֹא דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. וְדִלְמָא קָסָתֵים לַן תַּנָּא כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי א״כאִם כֵּן לִיתְנֵי שְׁאָר חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ לְמָה לִי אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ אַיְירִי בַּהּ. [וְדִלְמָא] לְעוֹלָם לָא אַיְירִי בַּהּ וְאַיְּידֵי דִּתְנָא מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ וְנוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ וּקְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ תָּנֵי נָמֵי קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ. אֶלָּא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא הָוֵי מַמְזֵר אָמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַיְינוּ טַעְמָא דר״עדְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר קְרָא בֵּית חֲלוּץ הַנַּעַל הַכָּתוּב קְרָאוֹ בֵּיתוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן ב״ר הַכֹּל מוֹדִים בְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ונחלוץ לחדא ונייבם לחדא. כך הגרסא במקצת הספרים ופריק אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה, ורבותינו בעלי התוס׳ ז״ל (בד״ה ונייבם) מחקו לגירסא זו דמשום דמבית אחד הוא חולץ ואינו חולץ שני בתים נפקא לן דבחליצה דחדא מיפטרא כולה ביתא לשוק. ועוד דאם כן צרה לא קיימא אלא בלאו דומיא דלחוצה עצמה ותיקשי לך לריש לקיש (יבמות י:) דמחייב על צרה כרת. והרמב״ן נר״ו תירץ ליישב גרסת הספרים דקס״ד דכי אמר רחמנא בית אחד הוא חולץ ואינו חולץ שני בתים לאו למיפטר כולה ביתא בחליצה דחדא קאמר משום דקשיא ליה היאך חליצה של זו פוטרת את חברתה, מה שאין כן בגט שאין אשה יוצאה לשוק בגט צרתה, אלא לומר דכשאינו אלא בית אחד תלוי ברצונו אם לייבם או לחלוץ שמא לא תמצא חן בעיניו, אבל כשיש שם שני בתים על כרחו ייבם אחד מהן איזו שירצה הלכך יחלוץ חדא וייבם חדא, ומיעטיה מכוין שלא בנה שוב לא יבנה ולאו למימר דלר״ל ליכא בצרת חלוצה אלא משום לא יבנה אלא דודאי אפי׳ לריש לקיש מיעוטא הוא שלא יבנה אחר שלא בנה וכיון שכן מוקמינן לה אדינא כאלו לא הותרה לייבום והויא לה אשת אח שלא במקום מצוה. אבל חלוצה מקום מצוה היא ודאי ופרח מינה איסור אשת אח לגמרי מסברא כיון שעלתה עמו לחלוץ או לייבם. ואי נמי יש לומר דהשתא מפרש ואזיל הוא אבל כיון דמסיק כל העולה לייבום כו׳ תו לא צריכין להך דרשא דכיון שאין שתיהן מתייבמות אחת פוטרת את חברתה אפי׳ מחליצה בין בייבום בין בחליצה דידה, והדר מייתר קרא דכיון שלא בנה שוב לא יבנה ללאו דחלוצה וצרה לר״ל כדקיימא קיימא. וכן נראה ממה שכתב בהלכות רבינו הריא״ף ז״ל דגרסי ונחלוץ לחדא ונייבם לחדא אמר קרא אם לא יחפוץ וגו׳ כל העולה לייבום וכו׳. ומיהו נראה שר״ח ז״ל גורס כגרסתן של רבותינו בעלי התוס׳ ז״ל ונייבם לחדא ונחלוץ לחדא אמר קרא אם לא יחפוץ וכו׳. ומקצת ספרים יש דגרסי ועוד שלא יאמרו בית מקצתו בנוי ומקצתו חלוץ וכן הוא בהלכות רבינו הריא״ף ז״ל ובפר״ח ז״ל. ואי קשיא לך דאנן לדאורייתא קאמרינן והא דרבנן היא. יש לומר דהכי קאמר וכי תימא נמי דמדאורייתא אינה עולה לחליצה מדרבנן מיהא תעלה לייבום כדי שלא יאמרו דיבמה יוצאה בלא כלום. ופריק אדרבה אם ייבם ויחלוץ יאמרו בית מקצתו בנוי ומקצתו חלוץ. ולישנא קמא הוא דהוה ליה לאקשויי כדאקשינן לעיל ויאמרו ויתרץ גזירה דילמא חליץ והדר מייבם וקאי עלה בלא יבנה כדאמרינן לעיל. ומשום דאקשינן לה לעיל ופרקינן לה סמכינן עלה הכא ואתי לייבומי (בת חליצה) [אחר חליצה].⁠1 יבמתו יבמתו ריבה. קשיא לי דהא אפיקתיה לעיל בפרק כיצד (יבמות כ.) לאלמנה מן הנשואין לכהן גדול שעולה לחליצה אף על פי שאינה עולה לייבום, ונראה ליה דיבמתו תרוייהו אייתרו להו, דהוי מצי למיכתב יבמה יבא עליה והיה אם לא יחפוץ האיש לקחתה ועלתה השערה כנ״ל. אמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין לו. פירוש רב יוסף מוקי לה למתניתין בכשרה כשרה לעלמא ופסולה [פסולה] לעלמא אבל שתיהן כשרות לו כדאמרינן בפרק קמא דמכילתין (יבמות יא:) והיינו דיליף מינה רב יוסף לא ישפוך אדם מי בורו. אבל למאן דבעי לאוקמה התם בכשרה כשרה לו ופסולה פוסלה לו לא מצינן למילף מינה מידי דדלמא הכי קאמר כשהוא מייבם על כרחו מייבם הכשרה ולא הפסולה, אבל כשהוא חולץ יכול הוא לחלוץ אפילו הפסולה. ומאן דמוקי בפסולה ליה (דחינן ליה התם (יבמות יב.) ואוקימנן כדרב יוסף כו׳).⁠2 ועוד דתיקשי לן היכי מיפטרה כשרה בחליצה הפסולה והא קיימא לן דחליצה מעולה בעינן למיפטר צרתה. ויש מפרשים (רמב״ן) אפילו בפסולה לה ואפילו הכי דייק מינה לא ישפוך אדם מי בורו. משום דמשמע ליה דמתניתין דוקא כלומר אם הוא חולץ על כרחו חולץ את הפסולה ולא את הכשרה כדי שלא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין לו. ואי קשיא לך הא דקיימא לן דאין חליצה פסולה פוטרת את המעולה הני מילי בפסול זיקה אי נמי בשפסל זיקתו בגט או במאמר, אבל בשאר פסולין לא וכן דעת הרב בעל ההלכות ז״ל וכבר הארכתי בה יותר בר״פ ד׳ אחין (יבמות כז:) בס״ד. אי אמרת בשלמא איירי בה היינו דקתני מודים בנושא קרובת גרושתו. כלומר אי איירי בה ר׳ עקיבא היינו דקתני מודים חכמים כדי שלא תאמר דרבנן אכולהו פליגי ולית להו הולד ממזר אלא מחייבי מיתות ב״ד כר׳ יהושע, אלא אי אמרת לא איירי בה פשיטא אם חלקו בחייבי לאוין יחלקו בחייבי כריתות. ואי קשיא לך ור׳ עקיבא אמאי איירי בחייבי כריתות כלל השתא מחייבין לאוין ממזר חייבי כריתות אצטריכא למימר. איכא למימר דר״ע הכי קאמר המחזיר גרושתו והנושא חלוצתו כנושא קרובת גרושתו לומר חייבי לאוין כחייבי כריתות, ודחינן דילמא לא איירי בה ואפילו הכי אצטריך למתני מודים חכמים דלא תימא דכר׳ יהושע ס״ל דאמר אין ממזר אלא מחייבי מיתות ב״ד, קא משמע לן דאפילו מחייבי כריתות.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 כן ברמב״ן.
2 כ״ה בשולי גליון בכת״י בכתב אחר.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144