×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות כ״א.גמרא
;?!
אָ
קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כִּדְשַׁנִּי לֵיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קׇרְבָּן עַל שֶׁקֶר כָּךְ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שָׁוְא ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא דִּמְחַיֵּיב לְשֶׁעָבַר כִּלְהַבָּא. מֵיתִיבִי אֵי זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא נִשְׁבָּע לִשְׁנוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לְאָדָם שְׁבוּעַת שֶׁקֶר נִשְׁבָּע לְהַחְלִיף אֵימָא נִשְׁבָּע וּמַחְלִיף. כִּי אֲתָא רָבִין א״ראָמַר רַבִּי יִרְמְיָה א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי שֶׁקֶר וְאַזְהַרְתֵּיהּ {ויקרא י״ט:י״ב} מִלֹּא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר אוֹכַל וְלֹא אוֹכַל עוֹבֵר {במדבר ל׳:ג׳} בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ אוְאִי זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא נִשְׁבָּע לִשְׁנוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לְאָדָם. אָמַר רַב פָּפָּא הָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב יִצְחָק א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בכֹּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו גוְשֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו דחוּץ מִנִּשְׁבָּע וּמֵימֵר וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם. נִשְׁבָּע מְנָלַן א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רשב״ירַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָמַר קְרָא {שמות כ׳:ו׳} לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ב״דבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ אֲבָל ב״דבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא לֹא יְנַקֶּה כְּלָל אִי כְּתִיב כִּי לֹא יְנַקֶּה כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב כִּי לֹא יְנַקֶּה ה׳ ה׳ הוּא דְּאֵינוֹ מְנַקֶּה אֲבָל ב״דבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. אַשְׁכְּחַן שְׁבוּעַת שָׁוְא שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְנָלַן ר׳רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר לַשָּׁוְא לַשָּׁוְא שְׁתֵּי פְּעָמִים אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שָׁוְא תְּנֵהוּ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שֶׁקֶר. וְהָוֵי בַּהּ ר׳רַבִּי אֲבָהוּ הַאי שְׁבוּעַת שֶׁקֶר ה״דהֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְאָכַל לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא וְאֶלָּא דְּאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל וְלֹא אָכַל הַאי מִי לוֹקֶה וְהָא אִיתְּמַר שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ הַיּוֹם וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אֲכָלָהּ רַבִּי יוֹחָנָן ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אֵינוֹ לוֹקֶה. ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם דְּהָוֵה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם דְּהָוֵה הַתְרָאַת סָפֵק וְהַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה. וא״רוְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ התְּהֵא בְּאָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי וּמַאי שְׁנָא אָמַר רָבָא בְּפֵירוּשׁ רִיבְּתָה תּוֹרָה שְׁבוּעַת שֶׁקֶר דּוֹמָה לְשָׁוְא מָה שָׁוְא לְשֶׁעָבַר אַף שֶׁקֶר נָמֵי לְשֶׁעָבַר. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אֲבָהוּ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה וַאֲכָלָהּ אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת זוֹ הִיא שְׁבוּעַת בִּטּוּי שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. זוֹ הִיא לְמַעוֹטֵי מַאי לָאו לְמַעוֹטֵי אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי דְּלָא לָקֵי. לָא לְמַעוֹטֵי אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי מִקׇּרְבָּן זוֹ הִיא דְּעַל שִׁגְגָתָהּ קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד אֲבָל אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַלְתִּי לָא ור׳וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא דְּאָמַר אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא אֲבָל מִילְקָא לָקֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
חוץ מנשבע וממר ומקלל את חבירו בשם. הקשה הרב ר׳ יוסף הלוי ז״ל והא הני נמי מעשה יש בהן, דהא איכא הקצת שפתים, וקי״ל בסנהדרין (סנהדרין סה.) דהקצת שפתים הוא מעשה. ותירץ דמעשה כל דהו הוי אבל בעלמא בעיא מעשה רבא. והתם בסנהדרין אמרינן דהקצת שפתים מעשה זוטא הוי. ובתוס׳ הקשו מפני מה לא מנו בהדי הני עדים זוממין ומוציא שם רע, ותירצו דהנך מכתב כתיבי בהדיא עדים זוממין דכתיב (דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, אי נמי משום (שם כה, א:) והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע, והיה אם הכות הרשע, וכדאיתא בריש פרק קמא דמכות (מכות ב:) ובמוציא שם רע כתיב (שם כב, יח) ויסרו אותו, והלכך הנך לא איצטריכו ליה למימר, אבל הני איצטריכו ליה.
ואכתי איכא למידק דהכא משמע דלר׳ יוחנן לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו, ואלו בפרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא צ:) אמר ר׳ יוחנן חסמה בקול והנהיגה בקול לוקה, ויש לומר דר״י לית ליה כי הא דממר מעשה חשיב ליה הואיל ואתי מדיבורו מעשה, שהרי השני נתפס בקדושת הראשון בדבור וכדאמרינן בתמורה (תמורה ג:) עלה דההיא א״ל ר׳ יוחנן לתנא לא תיתני ממר דדבורא דאית ביה מעשה הוא, כלומר שהבהמה נתפסת בקדושת בדבורו ולאו שיש בו מעשה איקרי, וחסימה נמי והנהיגה דכותה אקרי, בקולו היא נחסמת ואינה אוכלת ובקולו הוא מנהיגה והיא מהלכת ודמו לממר, וכבר הא דכתיבה בפרק השוכר את הפועלים בסיעתא דשמיא.
שבועה שאוכל ככר זה היום וכו׳ ר״י ור״ל דאמרי תרוייהו אינה לוקה דה״ל לאו שאין בו מעשה. ור״ש בן לקיש [סבר] דה״ל התראת ספק. ואיכא למידק דהכא משמע דר״ש בן לקיש אית לי׳ לאו שאין בו מעשה לוקין וכו׳, לוקין עליו, דהא לא פטר הכא אלא משום התראת ספק, ואלו בפרק השוכר את הפועלים (ב״מ צ:) אמר חסמה בקול והנהיגה בקול פטור, ואף על גב דאיכא מעשה זוטה מיהא, וי״ל דר״ל בהא אפילו לר׳ יהודה דמחייב בלאו שאין בו מעשה אמרה, כלומר אפילו לר״י דמחיים בלאו שאין בו מעשה וכדאיתא בפרק קמא דמכות (מכות ד:) וכדדיקא להו ברייתא דנותר דר׳ יהודה לא פטר אלא משום דבא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, ומייתי לה בריש מכילתין (ג:), אפילו הכי באוכל ככר זה הים ולא אכלו פטור משום דה״ל התראת ספק, והכין איתא במכות פרק הלוקין (מכות טז.) בשמעתא דבטלו ולא בטלו, דאמרינן התם גבי פלוגתא דר׳ יוחנן ור״ל בשבועה שאוכל ככר זה היום וכו׳ ותרוייהו אליבא דר׳ יהודה דתניא ולא תותירו ממנו עד בקר וכו׳ כדאיתא התם.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144