×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הֲרֵי זוֹ סְפֵק לֵידָה סְפֵק זִיבָה מְבִיאָה קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל.
it is uncertain whether that woman has the status of one who gave birth, and it is uncertain whether she has the status of a woman who experiences an irregular discharge of blood from the uterus [ziva]. Therefore, she brings an offering, like any woman after childbirth or after ziva, but the offering is not eaten by the priests. The reason is that perhaps she neither gave birth nor experienced ziva, and is therefore exempt from bringing an offering. Consequently, her bird sin offering is disqualified, and is forbidden in consumption, as a bird offering is killed by pinching its neck, which is not the valid manner of slaughtering a non-sacred bird.
ר׳ חננאלרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
הרי זו ספיק לידה ספיק זיבה, מביאה קרבן ואינו נאכל.
הרי זו ספק לידה וספק זיבה – ספק אם זיבה היא וחייבת בקרבן זיבה ספק אם לידה היא וחייבת בקרבן לידה ספק אינה לא לידה ולא זיבה ואין עליה קרבן כיצד אם ילדה בשלישי ולד גמור הרי כאן לידה ולא זיבה ואפי׳ ראתה דם עם לידתה להשלים ג׳ ראיות דקושי סמוך ללידה רחמנא טהרה לקמן בפ׳ בנות כותים (דף לו:) כי יזוב זוב דמה דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ואם לא היה ולד וראתה דם עם לידתה הרי כאן זיבה גמורה דהשתא לאו קושי סמוך ללידה הוא דאין כאן לידה ואם לא היה ולד ולא ראתה דם אין כאן לא לידה ולא זיבה דשני ימים הוא דחזאי הלכך מביאה קרבן אחד לאכול בקדשים דשמא יולדת או זבה היא ואינו נאכל חטאת העוף שלה דשמא אינה לא יולדת ולא זבה דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם ובשלישי לא חזאי וולד נמי לא הואי והאי קרבן מליקת חולין היא ונבלה.
ואינו נאכל – דאימא לא ראתה ולא ילדה וב׳ קרבנות אין צריכה להביא משום דאימא ראתה וילדה דא״כ קושי סמוך ללידה הוא וטהורה כיון דלא שפתה מעת לעת דיש קושי לנפלים וכן צ״ל לרבי יהושע דסבר יש קושי לנפלים דאי אין קושי היה לה להביא שני קרבנות של זיבה דהוי ודאי נאכל ושל לידה דהוי ספק אינו נאכל דלזיבה וללידה לא סגי בקרבן חד מידי דהוי אחלב ודם כדאמרינן בפ״ב דכריתות (דף ט:) ולקמן בפ׳ יוצא דופן (נדה מ.).
רש״י בד״ה בלא דם כו׳ ואפי׳ החתיכה של ארבע מיני דמים כו׳ כצ״ל:
הרי זו בכלל ספק לידה (שמא דינה כיולדת, כיון שהפילה נפל), ובכלל ספק זיבה (שמא אין היא יולדת, כיון שהפילה רוח, ואפשר שיצא ממנה דם). ולכך הריהי מביאה קרבן (ככל יולדת או זבה), ואולם קרבן זה אינו נאכל מפני הספק שמא היא פטורה מהקרבן, ואין חטאת העוף (שדינה במליקה) מותרת באכילה אלא אם היה זה קרבן. שאלמלא כן הרי העוף נבילה. הרי שחכמים סבורים כי אפשר לפתיחת הקבר בלא יציאת דם.
it is uncertain whether that woman has the status of one who gave birth, and it is uncertain whether she has the status of a woman who experiences an irregular discharge of blood from the uterus [ziva]. Therefore, she brings an offering, like any woman after childbirth or after ziva, but the offering is not eaten by the priests. The reason is that perhaps she neither gave birth nor experienced ziva, and is therefore exempt from bringing an offering. Consequently, her bird sin offering is disqualified, and is forbidden in consumption, as a bird offering is killed by pinching its neck, which is not the valid manner of slaughtering a non-sacred bird.
ר׳ חננאלרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל אשֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם.

Rabbi Yehoshua says: The woman brings an offering, and it is eaten. The reason is that she is certainly either a woman after childbirth or a zava, as opening of the womb is not possible without a discharge of blood. The tanna’im in the baraita disagree about whether opening of the womb is possible without a discharge of blood. Rav Naḥman bar Yitzḥak maintains that this is also the issue in dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis in the mishna.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ יהושע אומ׳ מביאה קרבן ונאכל, לפי שאין לנפלים קושי, לפיכך היא זבה גמורהא, שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ר׳ יהודה כר׳ יהושע.
ליש׳ אח׳ אמ׳ לה.
אלא אמ׳ ר׳ יוחנן באפשר לפתיחת הקבר בלא דם פליגי, כול׳.
א. רש״י כתב שברייתא זו סוברת שיש קושי לנפלים, ולכן אם יש שם ולד, אינה זבה. וחכמים סברי שמביאה קרבן אחד על ספק זיבה ספק לידה, ואינו נאכל שמא אינה לא זבה ולא יולדת. ור׳ יהושע סבר שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, ומביאה קרבן ונאכל, שאם אינה יולדת הרי היא זבה. אבל בזה שוין ר׳ יהושע וחכמים שאם היא יולדת אינה זבה, כי יש קושי לנפלים. וכתבו התוס׳ שמטעם זה אינה חייבת להביא שתי קרבנות. ובסדרי טהרה סי׳ קצד אות ב הקשה על התוס׳ מהברייתא המובאת להלן דף נד,ב ראתה שנים ולשלישי הפילה, שמביאה קרבן ואינו נאכל, ואף שחיישינן שהיא יולדת בזוב, וכמו שאמרה הברייתא שם שימי לידתה עולין לה לספירת זיבתה (וכפי שפירש רש״י שם), בכל זאת אמרו מביאה קרבן ולא אמרו שמביאה שתי קרבנות. - ור״ח מפרש שחכמים ור׳ יהושע נחלקו אם הקרבן שהיא מביאה על הזיבה נאכל או אינו נאכל, ור׳ יהושע סובר שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, ואין קושי לנפלים, ולכן היא זבה ודאית. וכן כתב בתוס׳ הרא״ש: ואיכא לפרש (דסברי אין קושי לנפלים ו)⁠הא דקאמר מביאה קרבן ואינו נאכל, מביאה על כל ספק שלה קרבן (כי יתכן שהיא גם יולדת וגם זבה), ואין אחד מהם נאכל. ור׳ יהושע חולק, דאחד מהם (של זיבה) ודאי נאכל. ע״כ. - והנה בחידושי מרן רי״ז הלוי בפרק א מהל׳ מחו״כ כתב בשם הגר״ח, שנתחדש חובת הבאת קרבן של חטאת העוף הבאה על הספק (ומטעם זה פסק הרמב״ם שבלידה ודאית ולידת ספק מביאה קרבן על הודאי וקרבן על הספק כדי שתאכל בקדשים, אף שבשתי לידות די בקרבן אחד להכשירה באכילת קדשים). ולכאורה לפי דבריו אי אפשר כלל להביא קרבן ודאי בתנאי על ספק זיבה ספק לידה, ועל כרחך יפרש כר״ח ותוס׳ הרא״ש, שלחכמים מביאה שתי קרבנות, אחת על ספק לידה ואחת על ספק זיבה. ומה שאמרו בברייתא מביאה ׳קרבן׳ בלשון יחיד, היינו על ספק זיבה, ועל קרבן זה הוא שנחלקו חכמים עם ר׳ יהושע אם הוא נאכל או אינו נאכל. ולר׳ יהושע הקרבן שהיא מביאה על זיבתה נאכל, כי היא זבה ודאית. וזה חוץ מהקרבן שמביאה בין לחכמים ובין לר׳ יהושע על ספק לידה שאינו נאכל (ואף שהתוס׳ הרא״ש כתב כן רק כדי ליישב את הברייתא לפי מה שקיימא לן דאין קושי לנפלים, והיא צריכה להביא שתי קרבנות משום שהיא ספק זבה ויולדת. אבל מדברי ר״ח נראה שהוצרך לפרש כן לר׳ יהושע כדי שיהא הקרבן נאכל, שבספק זיבה ספק לידה אינה מביאה קרבן על תנאי, וכמו שכתב הגרי״ז). ורש״י ותוס׳ דייקו מלשון הברייתא ׳קשתה שנים׳ שהיא סוברת שיש קושי לנפלים. אבל הריטב״א כתב דהא דנקטה הברייתא ׳קשתה שנים׳ אגב אורחיה קמ״ל שהיא נעשית זבה גם בדם הבא בקושי (אם אין שם לידה). ובתוספות רי״ד כתב, דאתי לאשמעינן שאף שקשתה יתכן שאין שם לידה.
שאי אפשר – הלכך מה נפשך אם ולד הוא הרי כאן לידה ואם אינו ולד הרי כאן זיבה דבשלישי חזאי.
ואילו ר׳ יהושע אומר שמביאה קרבן (אם משום שהיא יולדת אם משום שהיא זבה), ונאכל קרבן זה, כיון שברור לנו שיצא דם, שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא שתהיה עם כך גם יציאת דם. ונמצאנו למדים כי מחלוקת תנאים ראשונים היא אם אפשר לפתיחת הקבר בלא יציאת דם, ובכך נחלקו אף חכמים ור׳ יהודה שבמשנתנו.
Rabbi Yehoshua says: The woman brings an offering, and it is eaten. The reason is that she is certainly either a woman after childbirth or a zava, as opening of the womb is not possible without a discharge of blood. The tanna’im in the baraita disagree about whether opening of the womb is possible without a discharge of blood. Rav Naḥman bar Yitzḥak maintains that this is also the issue in dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis in the mishna.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) לִישָּׁנָא אַחְרִינָא אָמְרִי לַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא טִימֵּא רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲתִיכָה שֶׁל אַרְבָּעָה מִינֵי דָמִים אֲבָל שֶׁל שְׁאָר מִינֵי דָמִים טְהוֹרָה.

§ Some say another version of the above discussion. Rav Yehuda says that Shmuel says: Rabbi Yehuda deemed the woman impure, despite the fact that no blood emerged, only in the case of a piece of tissue that has the appearance of one of the four types of ritually impure blood, but if it has the appearance of other types of blood, the woman is pure.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א לישנא אחרינא [לשון אחרת] של מהלך הדברים בסוגיה לעיל, אמרי לה [אומרים אותה, את הסוגיה הזו]. בהסבר מחלוקתם של חכמים ור׳ יהודה במשנתנו אמר רב יהודה, אמר שמואל: לא טימא ר׳ יהודה את האשה המפלת חתיכה שאין עמה דם משום טומאת לידה, אלא משום שנחשבת החתיכה עצמה לדם, ורק בחתיכה שהמראה שלה הוא כמראה של ארבעה מיני דמים טמאים, אבל המפלת חתיכה שהמראה שלה כשל שאר מיני דמיםטהורה.
§ Some say another version of the above discussion. Rav Yehuda says that Shmuel says: Rabbi Yehuda deemed the woman impure, despite the fact that no blood emerged, only in the case of a piece of tissue that has the appearance of one of the four types of ritually impure blood, but if it has the appearance of other types of blood, the woman is pure.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אִינִי וְהָא כִּי אֲתָא רַב הוֹשַׁעְיָא מִנְּהַרְדְּעָא אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ הַמַּפֶּלֶת חֲתִיכָה אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה יְרוּקָּה וּלְבָנָה אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה.

The Gemara asks: Is that so? But when Rav Hoshaya came from Neharde’a, he came and brought a baraita with him that states: In the case of a woman who discharges a piece of tissue that is red, or black, green, or white, if there is blood that emerges with it, the woman is impure, and if not, she is pure. And Rabbi Yehuda says: In both this case, where blood emerged, and that case, where no blood emerged, the woman is impure.
תוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
המפלת חתיכה. הרי זו ספק לידה ספק זיבה אי סבירא ליה יש קושי לנפלים ניחא דאינה מביאה אלא קרבן אחד אבל אי סבר דאין קושי לנפלים צריכה להביא שני קרבנות דדילמא הויא זבה ויולדת וקרבן לידה וקרבן זיבה לא שייכי אהדדי ליפטר בקרבן אחד כדאיתא בפ״ב דכריתות ולקמן ביוצא דופן מידי דהוה אאכל חלב ודם ואיכא לפרש הא דקאמר מביאה קרבן ואינו נאכל מביאה על כל ספק שלה קרבן ואין אחד מהן נאכל. ור׳ יהושע סבר דאחד מן הקרבנות נאכל דודאי זבה היא אבל ספק לידה היא לפיכך אינו נאכל:
ושואלים על הסבר זה: איני [האמנם כך] הוא? והא כי אתא [והרי כאשר בא] רב הושעיא מנהרדעא, אתא ואייתי מתניתא בידיה [בא והביא ברייתא בידו] שבה שנינו: האשה המפלת חתיכה אדומה, ושחורה, ירוקה, ולבנה, אם יש עמה דם — הריהי טמאה, ואם לאו [לא] — הריהי טהורה. אלו דברי חכמים, ואילו ר׳ יהודה אומר כי בין כך (שיש דם עם החתיכה) ובין כך (שאין דם עם החתיכה) — הריהי טמאה.
The Gemara asks: Is that so? But when Rav Hoshaya came from Neharde’a, he came and brought a baraita with him that states: In the case of a woman who discharges a piece of tissue that is red, or black, green, or white, if there is blood that emerges with it, the woman is impure, and if not, she is pure. And Rabbi Yehuda says: In both this case, where blood emerged, and that case, where no blood emerged, the woman is impure.
תוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) קָתָנֵי אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה יְרוּקָּה וּלְבָנָה וּפְלִיג ר׳רַבִּי יְהוּדָה.

The Gemara concludes its challenge: The baraita teaches both a case where the piece of tissue is red or black, and a case where it is not one of the four types of impure blood but it is green or white, i.e., in all of these cases the Rabbis hold that the woman is pure, and yet Rabbi Yehuda disagrees with their opinion.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קתני [והרי שונה הוא, התנא בברייתא] מלבד חתיכה שהיא אדומה וחתיכה שהיא שחורה אף חתיכה שהיא ירוקה וחתיכה שהיא לבנה, שכל אלה הן טהורות לדעת חכמים, ופליג [וחלק] עליהם ר׳ יהודה!
The Gemara concludes its challenge: The baraita teaches both a case where the piece of tissue is red or black, and a case where it is not one of the four types of impure blood but it is green or white, i.e., in all of these cases the Rabbis hold that the woman is pure, and yet Rabbi Yehuda disagrees with their opinion.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְכִי תֵימָא כִּי פְּלִיג ר׳רַבִּי יְהוּדָה אַאֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה אֲבָל יְרוּקָּה וּלְבָנָה לָא אֶלָּא יְרוּקָּה וּלְבָנָה מַאן קָתָנֵי לַהּ.

And if you would say that when Rabbi Yehuda disagrees with the Rabbis, it is with regard to the case of a red or black piece of tissue, but with regard to the case of a green or white piece he does not disagree with them, as he concedes that the woman is pure; but if that is so, for the sake of clarifying whose opinion does the baraita teach the case of a green or white piece of tissue?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכי תימא [ואם תאמר] בדחיית קושיה זו, שכי פליג [כאשר חלק] ר׳ יהודה על חכמים, אין זה אלא בדינה של חתיכה אדומה ושחורה בלבד, אבל בחתיכה ירוקה ולבנה לא חלק ר׳ יהודה, שאף הוא סבור באלה שהן טהורות — אין לומר כן, שהרי אלא מעתה שאף ר׳ יהודה מודה בחתיכה ירוקה ולבנה, אם כן, מאן קתני לה [כשיטת מי שנה אותה]?
And if you would say that when Rabbi Yehuda disagrees with the Rabbis, it is with regard to the case of a red or black piece of tissue, but with regard to the case of a green or white piece he does not disagree with them, as he concedes that the woman is pure; but if that is so, for the sake of clarifying whose opinion does the baraita teach the case of a green or white piece of tissue?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אִילֵּימָא לְרַבָּנַן הַשְׁתָּא אֲדוּמָּה וּשְׁחוֹרָה קָא מְטַהֲרִי רַבָּנַן יְרוּקָּה וּלְבָנָה מִיבַּעְיָא אֶלָּא לָאו לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה וּפְלִיג.

If we say that it comes to clarify the opinion of the Rabbis, that is unnecessary: Now that in the case of a red or black piece of tissue the Rabbis deem the woman pure, is it necessary to state that they deem her pure in a case of a green or white piece? Rather, is it not coming to clarify the opinion of Rabbi Yehuda, teaching that the Rabbis deem the woman pure in this case, but Rabbi Yehuda disagrees with them and deems her impure? This contradicts the explanation of Shmuel.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אילימא לרבנן [אם תאמר: לשיטת חכמים]השתא [עכשיו] הרי אף חתיכה אדומה ושחורה קא מטהרי רבנן [מטהרים חכמים], ירוקה ולבנה מיבעיא [צריך לומר] שלדעתם היא טהורה? אלא האם לאו [לא] נשנו הדברים אלא לשיטת ר׳ יהודה, שחכמים אמנם מטהרים חתיכה ירוקה ולבנה, ואילו ר׳ יהודה פליג [חולק]! עליהם וסבור שהריהי טמאה. ושלא כשמואל.
If we say that it comes to clarify the opinion of the Rabbis, that is unnecessary: Now that in the case of a red or black piece of tissue the Rabbis deem the woman pure, is it necessary to state that they deem her pure in a case of a green or white piece? Rather, is it not coming to clarify the opinion of Rabbi Yehuda, teaching that the Rabbis deem the woman pure in this case, but Rabbi Yehuda disagrees with them and deems her impure? This contradicts the explanation of Shmuel.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֶלָּא אָמַר (רַב יְהוּדָה) בְּאֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם קָמִיפַּלְגִי וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי דְּתַנְיָא קִשְּׁתָה שְׁנַיִם וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק לֵידָה סְפֵק זִיבָה מְבִיאָה קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל.

Rather, Rav Yehuda says there is a different explanation of the dispute between the Rabbis and Rabbi Yehuda: They disagree with regard to whether or not opening of the womb is possible without a discharge of blood. And they disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute between these tanna’im, as it is taught in a baraita: If a woman experienced difficulty in labor during which blood emerged on two consecutive days, and on the third day she discharged, but she does not know what she discharged, it is uncertain whether she has the status of a woman who gave birth, and it is uncertain whether she has the status of a woman who experienced ziva. Therefore she brings an offering, but it is not eaten by the priests.
תוספותריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
באפשר לפתיחת הקבר בלא דם קמיפלגי – להך לישנא תימה דג׳ מקומות דקאמר ר׳ יוחנן לעיל (דף יח.) דהלכו חכמים אחר הרוב למעוטי מאי.
קשתה שנים ושלישי הפילה – פי׳ בימי זיבה ואינה יודעת מה הפילה הרי זו ספק לידה ספק זיבה דאיכא עליה תרי ספיקי דשמא הפילה ולד והיא יולדת ואפי׳ בלידה יבישתא וזבה ליכא אפי׳ ראתה דם דקושי הסמוך ללידה רחמ׳ טהרי ושמא אין כאן ולד כלל וראתה דם והויא זיבה דזיבה בקושי טמאה היא כל היכא דליכא ולד ושמא לא הפילה ולא ראתה דם ואין כאן לא לידה ולא זבה גדולה דהויא בת קרבן ולפיכך מביאה קרבן ממה נפשך עולה בתנאי נדבה חטאת הרי היא בא על הספק כדאיתא בכריתות. וקרבן יולדת עניה וקרבן זבה חד הוא ואינו נאכל דדילמא אין כאן לא לידה ולא זיבה ואכיל כהן נבילה ומליקה וה״ה דיכול למתני ראתה דם ולשלישי הפילה וכו׳ ונקט קשתה אגב אורחיה דזיבה בקושי בקושי זיבה כל היכא דליכא לידה ומכאן היה נראה דלרבנן דפליגי עליה דר׳ יהודה ספקא הוי דהא אוקמי׳ בתנאי ורבנן דהתם כת״ק דהכא ומי׳ אין זו ראיה ברורה דדילמא שאני התם שאין ולד בפנינו ואין רושם דם ניכר בה.
אלא אמר רב יהודה הסבר אחר: מחלוקת חכמים ור׳ יהודה היא בשאלה האם אפשר לפתיחת הקבר (רחם) שתהיה בלא יציאת דם קמיפלגי [הם חולקים], ובפלוגתא דהני תנאי [ובמחלוקת של אלו התנאים], דתניא כן שנויה ברייתא]: קשתה (היתה מתקשה ללדת) שנים ימים בתוך אחד עשר ימי זיבה, וליום השלישי הפילה, ואינה יודעת מה הפילה (אם נפל או רוח) — הרי זו ספק לידה ספק זיבה, מביאה קרבן ואינו נאכל.
Rather, Rav Yehuda says there is a different explanation of the dispute between the Rabbis and Rabbi Yehuda: They disagree with regard to whether or not opening of the womb is possible without a discharge of blood. And they disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute between these tanna’im, as it is taught in a baraita: If a woman experienced difficulty in labor during which blood emerged on two consecutive days, and on the third day she discharged, but she does not know what she discharged, it is uncertain whether she has the status of a woman who gave birth, and it is uncertain whether she has the status of a woman who experienced ziva. Therefore she brings an offering, but it is not eaten by the priests.
תוספותריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם.

Rabbi Yehoshua says: The woman brings an offering, and it is eaten. The reason is that she is certainly either a woman after childbirth or a zava, as opening of the womb is not possible without a discharge of blood. This is also the matter in dispute between the Rabbis and Rabbi Yehuda.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ יהושע אומר: מביאה קרבן ונאכל, לפי שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם.
Rabbi Yehoshua says: The woman brings an offering, and it is eaten. The reason is that she is certainly either a woman after childbirth or a zava, as opening of the womb is not possible without a discharge of blood. This is also the matter in dispute between the Rabbis and Rabbi Yehuda.
פירוש הרב שטיינזלץהכל

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144