×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) דַּלִּי צִיפְּתָא וַאֲמַר לֵיהּ לִשְׁלוּחָא חֲזִי מַאי אִיכָּא מִיהוּ לָא נִיחָא לִי דְּאִיתְהֲנֵי בְּהָדֵין עָלְמָא.
He lifted the mat [tzifeta] upon which he was sitting and said to the messenger: See what there is here. The place was miraculously filled with gold dinars. This demonstrated that Rabbi Yehuda could have had plenty of money if he had so desired. He explained: However, it is not amenable to me to derive benefit in this world.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שר״ןמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דלי ציפתא – הגביה המחצלת שהיה יושב עליה.
ואמר ליה לשלוחא – דאזל לביתיה.
חזי מאי איכא – ראה כמה עושר יש לי שנעשה לו נס ונתמלא כל אותו מקום זהובים.
דלי ציפתא – פירוש הגביה המחצלת וסמך שימצא שם מעות הרבה בנס.
דלי ציפתא. הגביה המחצלת וסמך על הנס שיראה שם מעות:
דלי ציפתא – מחצלת.
חזי מאי איכא – מעשה נסים הוה נקיט.
גמרא איכא מיהו כצ״ל:
דסרוקיתא נ״ב בערוך ערך סרק אורחות ישמעאלים ת״י סיען דסרקאי:
רש״י מנכסי חדא הד״א:
ר׳ עקיבא איקדשת כו׳. הך עובדא איתא נמי בפ׳ אע״פ בקצת בפנים שונים ע״ש ומייתי לה הכא בדמיון זה דמייתי לעיל שהיה ר׳ יהודה ואשתו עניים ולא רצו להנות משל אחרים כך היו רע״ק ואיתתי׳ בת כלבא שבוע דבסתוא הוה גנו בי תבנא כו׳ וז״ש אי הוה ספק לי כו׳ דהיינו משלי אעשה לך ירושלים ולפי שהיא בעניה ראתה ליפותו בראשו ללקט התבן מתוך השער א״ל ליתן שכרה בעושרו לעשות על ראשה עיר ירושלים של זהב מצוייר כמפורש בסוף סוטה עיר של זהב היא עטרות כלות וחתנים ע״ש ועל שם הכתוב אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי ואע״ג דגזרו טל עטרות כלות בפולמוס של טיטוס כמפורש סוף מסכת סוטה ור׳ עקיבא אחר החורבן היה מתלמידי ר״א ור׳ יהושע כבר כתבו התוס׳ בפרק במה אשה דלא גזרו אלא דוקא לחתנים ולכלות ולא לשאר כל אדם ע״ש ודו״ק:
דלי ציפתא [הרים את המחצלת] שהיה יושב עליה ואמר ליה [לו] לשלוחא [לשליח]: חזי מאי איכא [ראה מה שיש כאן] שנעשה לו נס ונתמלא המקום דינרים, להראות לו שאם היה רוצה בכך היה לו ממון רב. והסביר: מיהו [בכל זאת], לא ניחא [נוח] לי דאיתהני בהדין עלמא [שאהנה בעולם הזה].
He lifted the mat [tzifeta] upon which he was sitting and said to the messenger: See what there is here. The place was miraculously filled with gold dinars. This demonstrated that Rabbi Yehuda could have had plenty of money if he had so desired. He explained: However, it is not amenable to me to derive benefit in this world.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שר״ןמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) ר׳רַבִּי עֲקִיבָא אִיתְקַדַּשַׁת לֵיהּ בְּרַתֵּיה (דְּבַר) דְּכַלְבָּא שָׂבוּעַ שְׁמַע (בַּר) כַּלְבָּא שָׂבוּעַ אַדְּרַהּ הֲנָאָה מִכׇּל נִכְסֵיהּ אֲזַלָא וְאִיתְנְסִיבָה לֵיהּ.

§ In connection to the above incident concerning the poverty of scholars and their potential to become wealthy through remarkable circumstances, the Gemara relates an incident: Rabbi Akiva became betrothed to the daughter of bar Kalba Savua. When bar Kalba Savua heard about their betrothal, he took a vow prohibiting her from eating all of his property. Despite this, she went ahead and married Rabbi Akiva.
מיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואיתנסיבת ליה בסיתוא – בימות החורף.
דכלבא שבוע. עשיר גדול היה כדאיתא בפרק הניזקין (גיטין דף נו.):
א אגב המסופר כאן על עוניים של חכמים וכיצד בא להם עושר בדרך מופלאה, מספרים כי ר׳ עקיבא איתקדשת ליה ברתיה (דבר) דכלבא שבוע [התקדשה לו בתו של (בר) כלבא שבוע]. שמע זאת (בר) כלבא שבוע, אדרה [הדיר אותה] הנאה מכל נכסיה [נכסיו]. אזלא ואיתנסיבה ליה [הלכה ונישאה לו] לר׳ עקיבא.
§ In connection to the above incident concerning the poverty of scholars and their potential to become wealthy through remarkable circumstances, the Gemara relates an incident: Rabbi Akiva became betrothed to the daughter of bar Kalba Savua. When bar Kalba Savua heard about their betrothal, he took a vow prohibiting her from eating all of his property. Despite this, she went ahead and married Rabbi Akiva.
מיוחס לרש״יפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) בְּסִיתְוָא הֲוָה גָּנוּ בֵּי תִיבְנָא הֲוָה קָא מְנַקֵּיט לַיהּ תִּיבְנָא מִן מַזְּיַיהּ אֲמַר לַהּ אִי הֲוַאי לִי רָמֵינָא לִיךְ יְרוּשָׁלַיִם דְּדַהֲבָא אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִידְּמִי לְהוֹן כֶּאֱנָשָׁא וְקָא קָרֵי אַבָּבָא אֲמַר לְהוּ הַבוּ לִי פּוּרְתָּא דְתִיבְנָא דִּילֵדַת אִתְּתִי וְלֵית לִי מִידַּעַם לאגונה אֲמַר לַהּ ר׳רַבִּי עֲקִיבָא לְאִנְתְּתֵיהּ חֲזִי גַּבְרָא דַּאֲפִילּוּ תִּיבְנָא לָא אִית לֵיהּ.

In the winter they would sleep in a storehouse of straw, and Rabbi Akiva would gather strands of straw from her hair. He said to her: If I had the means I would place on your head a Jerusalem of Gold, a type of crown. Elijah the prophet came and appeared to them as a regular person and started calling and knocking on the door. He said to them: Give me a bit of straw, as my wife gave birth and I do not have anything on which to lay her. Rabbi Akiva said to his wife: See this man, who does not even have straw. We should be happy with our lot, as we at least have straw to sleep on.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ירושלם
ירושלםא(שבת נט:) מאי עיר של זהב ירושלם דדהבא כדעבד לה ר׳ עקיבא לדביתהו (נדרים נ.) רמינא לך ירושלים דדהבא פי׳ כתר ועליו צורת ירושלם. (בראשית רבה נו) שם המקום ההוא ה׳ יראה אברהם קרא אותו יראה שם קרא אותו שלם ומלכי צדק מלך שלם אמר הקב״ה אם אני קורא אותו יראה שם אדם צדיק מתרעם ואם אני קורא אותו שלם אברהם אדם צדיק מתרעם אלא הריני קוראו כמו שקראו אותו שניהם ירושלם יראה שלם במגילת איכה הבת ירושלם הבת יריאה ומושלמ׳ לי אמר ר׳ יצחק אמר הקב״ה כשאת יריאה את מושלמ׳ לי:
א. [שטאדט נאמע.]
הוה גנו בי תיבנא – היו ישנים בין התבן שלא היו להם כרים וכסתות.
קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה – היה מלקט התבן משערו.
אי הוי לי רמינא לך ירושלים דדהבא – אם יהיה לי סיפוק שאתעשר אעשה לך ירושלים של זהב בתי נפש שמצויירת בכל ענייני ירושלים והיינו דאמרינן במסכת שבת (דף נט.) עיר ירושלים של זהב כדעבד ליה רבי עקיבא לדביתהו.
אתא אליהו קרא אבבא וכו׳ – עבד הכי משום קורת רוח להן דלדידיה לא היה לו אפילו תבן כמו להם.
גני בתיבנא – מחמת עוני.
מנקיט ליה תיבנא – ממה שנאחז לו בשערו.
רמינא ליך ירושלים דדהבא – וכן עשה כדאיתא בשבת (דף נט.).
רמינא לך ירושלים דדהבא. אם יהיה לי סיפוק אעשה ליך ירושלים של זהב עטרה הנקראת עיר של זהב וכן עשה לה כדאיתא בפרק במה אשה (ד׳ נט.):
אתא אליהו כו׳. כדי לנחמם מצער חסרונם:
מן מזייה – היה מלקט התבן משערותיה.
רמינא לך ירושלים דדהבא – תכשיט של זהב שירושלים מצוייר בה והכי עבד לה כדאיתא בפרק במה אשה (שבת דף נט.).
אתא אליהו אדמי להון כאנשא – כדי לנחם אותם ולהראות להם שיש עניים יותר מהם.
בסיתוא הוה גנו בי תיבנא [בחורף היו ישנים במחסן תבן], הוה קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה [היה מוציא לו את התבן משערותיו]. אמר לה: אי הואי [אם היה] לי כסף, רמינא ליך [הייתי נותן לך] בראשך עטרה של ירושלים דדהבא [של זהב]. אתא [בא] אליהו הנביא אידמי להון כאנשא [נדמה להם כאדם] וקא קרי אבבא [וקרא, דפק על הדלת]. אמר להו [להם]: הבו לי פורתא דתיבנא [תנו לי מעט תבן] דילדת אתתי, ולית [שילדה אשתי, ואין] לי מידעם לאגונה [דבר להשכיבה עליו]. אמר לה ר׳ עקיבא לאנתתיה [לאשתו]: חזי גברא [ראי איש] שאפילו תיבנא לא אית ליה [תבן אין לו] ואנו יכולים לשמוח בחלקנו, שלפחות יש לנו תבן לשכב עליו.
In the winter they would sleep in a storehouse of straw, and Rabbi Akiva would gather strands of straw from her hair. He said to her: If I had the means I would place on your head a Jerusalem of Gold, a type of crown. Elijah the prophet came and appeared to them as a regular person and started calling and knocking on the door. He said to them: Give me a bit of straw, as my wife gave birth and I do not have anything on which to lay her. Rabbi Akiva said to his wife: See this man, who does not even have straw. We should be happy with our lot, as we at least have straw to sleep on.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֲמַרָה לֵיהּ זִיל הֱוֵי בֵּי רַב אֲזַל תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין קַמֵּי דר׳דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְמִישְׁלַם תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין קָא אֲתָא לְבֵיתֵיהּ שְׁמַע מִן אֲחוֹרֵי בֵּיתֵיהּ דְּקָאָמַר לַהּ חַד רָשָׁע לִדְבֵיתְהוּ שַׁפִּיר עָבֵיד לִיךְ אֲבוּךְ חֲדָא דְּלָא דָּמֵי לִיךְ וְעוֹד [שַׁבְקִךְ] אַרְמְלוּת חַיּוּת כּוּלְּהוֹן שְׁנִין אֲמַרָה לֵיהּ אִי צָאֵית לְדִילִי לֶיהֱוֵי תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין אַחְרָנְיָיתָא אָמַר הוֹאִיל וִיהַבַת לִי רְשׁוּתָא אֶיהְדַּר לַאֲחוֹרַי הֲדַר אֲזַל הֲוָה תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנֵי אַחְרָנְיָיתָא.

She said to him: Go and be a student of Torah. He went and studied Torah for twelve years before Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua. At the completion of the twelve years, he was coming home when he heard from behind his house that one wicked person was saying to his wife: Your father behaved well toward you. He was right to disinherit you. One reason is that your husband is not similar to you, i.e., he is not suitable for you. And furthermore, he has left you in widowhood in his lifetime all these years. She said to him: If he listens to me, he should be there for another twelve years. Rabbi Akiva said: Since she has given me permission through this statement, I will go back and study more. He turned back and went to the study hall, and he was there for another twelve years.
מיוחס לרש״יתוספותר״ןמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שפיר עביד ליך אבוך – דאדריך מנכסיה.
חדא דלא דמי לך – שהוא גרוע ממך ועוד שמניחך באלמנות חיות שהרי הניחך כמה שנים.
דלא דמי ליך – אינו ראוי והגון לך.
דלא דמי לך – שאינו דומה לך ממשפחה חשובה כמותך.
שמע כו׳ דקא״ל חד רשע שפיר עביד דלא דמי לך כו׳. ר״ל דלא דמי לך בעשירות שהיא בת כלבא שבוע מעשירי ירושלים א״נ לא דמי לך בייחוס שר׳ עקיבא היה מבני גרים ובפ׳ אע״פ ליתא הא אלא הך בתרייתא קא״ל ההוא סבא עד כמה כו׳ וכן הא דקא״ל חד רשע ואת להיכא כו׳ איתא בפרק אע״פ בלשון אחר דלטובתה א״ל שבבתא שאילי מאני כו׳ וק״ל:
אמרה ליה [לו]: זיל הוי בי רב [לך היה בבית הרב] ולמד תורה. אזל תרתי סרי שנין [הלך ועסק בתורה שתים עשרה שנים] קמי [לפני] ר׳ אליעזר ור׳ יהושע. למישלם תרתי סרי שנין קא אתא לביתיה [בסוף שתים עשרה שנה בא לביתו], שמע מן אחורי ביתיה [מאחורי ביתו] דקאמר לה חד רשע לדביתהו [שאומר לה רשע אחד לאשתו]: שפיר עביד ליך אבוך [יפה, כראוי עשה לך אביך] שהדירך מנכסיו; חדא דלא דמי ליך [דבר אחד] — בעלך אינו דומה, אינו ראוי, לך]. ועוד, [שבקך] ארמלות חיות כולהון שנין [הניח אותך כאלמנה בחייו כל השנים הללו]. אמרה ליה [לו]: אי צאית לדילי [אם הוא שומע לי]ליהוי תרתי סרי שנין אחרנייתא [יהיה שם עוד שתים עשרה שנים אחרות]. אמר ר׳ עקיבא: הואיל ויהבת [ונתנה] לי רשותא [רשות] בדבריה אלה, איהדר [אחזור] לאחורי. הדר אזל הוה תרתי סרי שני אחרנייתא [חזר והלך והיה בבית המדרש שתים עשרה שנים אחרות].
She said to him: Go and be a student of Torah. He went and studied Torah for twelve years before Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua. At the completion of the twelve years, he was coming home when he heard from behind his house that one wicked person was saying to his wife: Your father behaved well toward you. He was right to disinherit you. One reason is that your husband is not similar to you, i.e., he is not suitable for you. And furthermore, he has left you in widowhood in his lifetime all these years. She said to him: If he listens to me, he should be there for another twelve years. Rabbi Akiva said: Since she has given me permission through this statement, I will go back and study more. He turned back and went to the study hall, and he was there for another twelve years.
מיוחס לרש״יתוספותר״ןמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֲתָא בְּעֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין זוּגֵי תַלְמִידֵי נְפוּק כּוּלֵּי עָלְמָא לְאַפֵּיהּ וְאַף הִיא קָמַת לְמִיפַּק לְאַפֵּיהּ אֲמַר לַהּ הַהוּא רַשִּׁיעָא וְאַתְּ לְהֵיכָא אֲמַרָה לֵיהּ {משלי י״ב:י׳} יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ אֲתָת לְאִיתְחֲזוֹיֵי לֵיהּ קָא מְדַחִן לַהּ רַבָּנַן אֲמַר לְהוֹן הַנִּיחוּ לָהּ שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא שְׁמַע (בַּר) כַּלְבָּא שָׂבוּעַ אֲתָא וְאִיתְּשִׁיל עַל נִידְרֵיהּ וְאִשְׁתְּרַיי וְאִשְׁתְּרִי.

Eventually he came back accompanied by 24,000 pairs of students. Everyone went out to greet him, as he was by then a renowned teacher, and she too arose to go out to greet him. That wicked person said to her: And to where are you going? As she was excessively poor, she was not dressed in a grand manner, as fit for the wife of one so esteemed. She said to him: “A righteous man regards the life of his beast” (Proverbs 12:10); he knows that I am in this state as a result of my dedication to him. She came to present herself before Rabbi Akiva, but the Sages tried to fend her off, as they were unaware of her identity. He said to them: Leave her. Both my Torah knowledge and yours are hers. When bar Kalba Savua heard that the famous man was his son-in-law, he came before halakhic authorities and requested the dissolution of his vow, and it was dissolved.
מיוחס לרש״יר״ןשיטה מקובצתמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יודע צדיק נפש בהמתו – אית דאמרי דאיהי הות ידעה דר׳ עקיבא הוה ואמרה ליה דלא מיתגניא בעיניה ואית דאמרי דלא הות ידעה אלא הכי קא אמרה דצדיק לא מבזה לאינשי.
שלי ושלכם שלה היא – על ידה הוא כל מה שלמדתי.
ואת להיכא – שלא היו לה בגדים ראויים.
יודע צדיק נפש בהמתו – יודע הוא זה שנצטערתי בשבילו.
שלי ושלכם שלה הוא – תורתי ותורתכם בשבילה היא שנתנה לי עצה למיזל לבי רב.
איזיל איתשיל אנידריה. הרבה חכמים היה (מוציא) מוצא לפני בא רבי עקיבא אבל באותה שעה נתחרט. הרא״ם ז״ל.
יודע צדיק דלים ואית דגרסי נפש בהמתו וטעות הוא. אית דאמרי שהיתה יודעת שרבי עקיבא היה ואית דאמרי לא היתה יודעת אלא היתה יוצאה לראות כשאר בני אדם.
ואתא רבי עקיבא אשכחיה והכי הוה פעם אחת באו תגרי רומי בספינה להביא פרקמטיא הרבה אבנים טובות ומרגליות והיה עמם אותו איל של זהב עד שהיו עסוקים בפרקמטיא שכחו האיל על שפת הים ומצאו רבי עקיבא והכניסו לביתו והכריזו עליו ובא ואמר להם אצלי הוא אמר לו הואיל וכל כך נאמנות בך הרי היא שלך. פירוש.
יודע צדיק נפש בהמתו. יש לפרש דה״ק יודע צדיק שאין לי בגדים חשובים ושהבטיחני כשיהיה ספק לו אף על בת נפש דהיינו ירושלים דדהבא כפרש״י כאן ובפרק במה אשה ועיין בחדושי אגדות פ׳ אע״פ ע״ש:
אתא בעשרין וארבעה אלפין זוגי תלמידי [בא ועשרים וארבעה אלפי זוגות תלמידים עימו]. נפוק כולי עלמא לאפיה [יצאו הכל לקבל פניו] משום שהיה אדם גדול ומפורסם בישראל, ואף היא קמת למיפק לאפיה [עמדה לצאת לקבל פניו]. אמר לה ההוא רשיעא [אותו רשע]: ואת להיכא [להיכן] את הולכת? אמרה ליה [לו]: ״יודע צדיק נפש בהמתו״ (משלי יב, י) ולא יבזה אותה. אתת לאיתחזויי ליה [באה להיראות לפניו, לפני ר׳ עקיבא], קא מדחן לה רבנן [והיו חכמים דוחים אותה] שלא ידעו מי היא. אמר להון [להם] ר׳ עקיבא רבם: הניחו לה, כי כל התורה שלי ושלכם — שלה הוא. שמע (בר) כלבא שבוע שזה ר׳ עקיבא חתנו, אתא ואיתשיל על נידריה ואשתריי [בא לפני החכמים ונשאל על נדרו וביקש להתירו], ואשתרי [והותר].
Eventually he came back accompanied by 24,000 pairs of students. Everyone went out to greet him, as he was by then a renowned teacher, and she too arose to go out to greet him. That wicked person said to her: And to where are you going? As she was excessively poor, she was not dressed in a grand manner, as fit for the wife of one so esteemed. She said to him: “A righteous man regards the life of his beast” (Proverbs 12:10); he knows that I am in this state as a result of my dedication to him. She came to present herself before Rabbi Akiva, but the Sages tried to fend her off, as they were unaware of her identity. He said to them: Leave her. Both my Torah knowledge and yours are hers. When bar Kalba Savua heard that the famous man was his son-in-law, he came before halakhic authorities and requested the dissolution of his vow, and it was dissolved.
מיוחס לרש״יר״ןשיטה מקובצתמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מִן שֵׁית מִילֵּי אִיעַתַּר רַבִּי עֲקִיבָא מִן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ מִן אַיָּלָא דִסְפִינְתָּא דְּכֹל סְפִינָתָא עָבְדִין לֵיהּ מִין עָינָא זִימְנָא חֲדָא אַנְשְׁיוּהּ עַל כֵּיף יַמָּא אֲתָא הוּא אַשְׁכְּחֵיהּ.

The Gemara adds: Rabbi Akiva became wealthy from six things. First, from the money he received from Kalba Savua after his vow was dissolved. Second, he gained money from the ram of a ship [eila disfineta], as craftsmen would fashion a sculpture of a type of sheep for every ship, which would be placed on its bow, and which would be used to conceal money. On one occasion, the sailors forgot this ram on the seashore, and Rabbi Akiva came and found it with the money stored inside.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שר״ןמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מן שית מילי איעתר רבי עקיבא מן כלבא שבוע – דפליג ליה בנכסיה.
ומן אילא דספינתא דכל ספינתא עבדין ליה מן עינא – עושין להן מן אותו ענין של איל ואית דגרסי מין עיינא היו עושין כמין צאן של עץ והיו נותנים בו כספם.
אנשיוה על כיף ימא – ששכחו לאותו איל על שפת הים ומצאו רבי עקיבא.
אילא דספינתא – כל הספינות עושין להם איל של זהב.
מן ענא. עושין איל של זהב או עז אחד ממין הצאן:
אילא דספינתא – בכל ספינה היו עושין דמות איל מעץ לנחש ולסימן שתהא הספינה קלה בהליכתה כאיל והיו ממלאין אותו דינרי זהב.
מן שית מילי איעתר רע״ק מן כלבא כו׳. ר״ל דלא תימא מרבוי תלמידיו שזכר ונתעשר שלמדם תורה בשכר דודאי לא היה נהנה מתורתו אלא מן שית מילי כו׳ דהוו קצת בנס איתעשר כדמפרש וקרוב לזה אמרו בפ׳ ד׳ נדרים ממה נתעשר משה כו׳ כדמפורש שם וק״ל:
ומספרים: מן שית מילי איעתר [משישה דברים התעשר] ר׳ עקיבא: מן הכסף שנתן לו כלבא שבוע לאחר שהותר הנדר, מן אילא דספינתא [מאיל הספינה]. דכל ספינתא עבדין ליה מין עינא [שכל ספינה עושים לה בחרטומה צורה של מין צאן] וממלאים אותו בכסף. זימנא חדא אנשיוה על כיף ימא [פעם אחת שכחו הספנים איל זה על חוף הים] אתא [בא] הוא, ר׳ עקיבא, אשכחיה [ומצא אותו], ובתוכו היה מוטמן הרבה כסף.
The Gemara adds: Rabbi Akiva became wealthy from six things. First, from the money he received from Kalba Savua after his vow was dissolved. Second, he gained money from the ram of a ship [eila disfineta], as craftsmen would fashion a sculpture of a type of sheep for every ship, which would be placed on its bow, and which would be used to conceal money. On one occasion, the sailors forgot this ram on the seashore, and Rabbi Akiva came and found it with the money stored inside.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שר״ןמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וּמִן גְּוָוזָא דְּזִימְנָא חֲדָא יְהֵיב אַרְבָּעָה זוּזֵי לְסָפוֹנָאֵי אֲמַר לְהוּ אַיְיתֵי לִי מִדַּעַם וְלָא אַשְׁכַּחוּ אֶלָּא גְּוָוזָא עַל כֵּיף יַמָּא אַתְיוּהּ לֵיהּ אֲמַרוּ לֵיהּ עֲבֵיד מָרַנָא עֲלֵיהּ אִישְׁתְּכַח דַּהֲוָה מְלֵי דִּינָרֵי דְּזִימְנָא חֲדָא טְבַעַת סְפִינְתָּא וְכוּלֵּי עִיסְקָא הֲוָה מַחֵית בְּהָהוּא גְּוָוזָא וְאִישְׁתְּכַח בְּהָהוּא זִימְנָא.

And third, he became wealthy from a log [gavza] of wood, as on one occasion he gave four dinars to sailors and said to them: Bring me something worthwhile. And they found only a log of wood on the seashore. They brought it to him and said to him: May our master wait with this until we bring a more worthy item. He found that the log was full of dinars, as on one occasion a ship sunk and all the merchandise, i.e., the money, owned by the people on the ship was placed in that log, and it was found on that occasion by the sailors.
מיוחס לרש״יפירוש רא״שר״ןמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומן גווזא – תיבה.
ארבעה זוזי לספונאי – ליורדי הים לריוח.
אייתו לי מדעם – הביאו לי שום דבר.
מרנא עליה – ימתין אדונינו עליו עד שנביא לך יתר.
דזימנא חדא טבעה ספינתא – וכל ממונא דהוה בספינתא הוה מונח בההוא גווזא.
גוזא. חתיכת עץ גדול:
ומן גוזא – תיבה העשויה להצניע בתוכה ממון הספינה כדאמרינן (ר״ה ו.) בי גזא דרחמנא לשון אוצר.
עביד מרנא עליה כו׳ פירש״י ימתין אדונינו עליו כו׳ עכ״ל. והלשון דחוק ונראה לפרש לפי פי׳ הרא״ש דגוזא הוא חתיכת עץ גדול דא״ל שיעשה על חתיכת עץ זה את מלאכתו למה שהוא ראוי ועי״ז נבקע העץ אח״כ ואשתכח דהוא מלא דינרי וק״ל:
ומן דסקורת׳ כו׳. בכל הפירושים לא כתבו כלום בזה ונראה דלא הוו גרסי ליה וכן מוכח דהא קאמר מן שית מילי כו׳ ואי הוה גרסי ליה הרי מן ז׳ מילי הוא דחשיב ויש לקיימו דמן דסקורתא קאי אדלעיל דההוא גוזא דאשתכח בההוא זמנא דמן דסקורתא הוה דהיינו משל ישמעאלים היה כמו אורחת ישמעאלים ת״י סיען דסרוקאי וק״ל:
וכן הרוויח ממון גדול מן גווזא [מבול עץ] כיצד? דזימנא חדא יהיב [שפעם אחת נתן] ארבעה זוזי [זוזים] לספונאי [למלחים] אמר להו [להם]: אייתי לי מדעם [הביאו לי משהו] ולא אשכחו [מצאו] אלא גווזא על כיף ימא [בול עץ על חוף הים]. אתיוה ליה [הביאו אותו לו]. אמרו ליה [לו]: עביד מרנא עליה [ימתין אדוננו עליו] עד שנביא דבר טוב מזה, אישתכח דהוה מלי דינרי [נמצא שהיה, אותו בול עץ, מלא דינרים], כיצד? דזימנא חדא טבעת ספינתא [שפעם אחת טבעה ספינה] וכולי עיסקא [וכל העסק, כל הכסף] שהיה לאנשי הספינה הוה מחית בההוא גווזא ואישתכח בההוא זימנא [היה מונח באותו בול עץ ונמצא באותה פעם].
And third, he became wealthy from a log [gavza] of wood, as on one occasion he gave four dinars to sailors and said to them: Bring me something worthwhile. And they found only a log of wood on the seashore. They brought it to him and said to him: May our master wait with this until we bring a more worthy item. He found that the log was full of dinars, as on one occasion a ship sunk and all the merchandise, i.e., the money, owned by the people on the ship was placed in that log, and it was found on that occasion by the sailors.
מיוחס לרש״יפירוש רא״שר״ןמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) דְּמִן דִּסְרוּקִיתָא וּמִן מַטְרוֹנִיתָא

Rabbi Akiva became wealthy from a convoy of Ishmaelites [Serukita]. And he became wealthy from a certain lady. Rabbi Akiva borrowed money from a lady and said that God would be his guarantor. When it came time to return the loan, the king’s daughter became insane and threw a purse of jewelry into the sea, which was found by that lady. She told Rabbi Akiva that his guarantor had paid his debt and she allowed him to keep the loan.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומן מטרוניתא – שפעם אחת הוצרכו חכמים ממון הרבה לבית המדרש ושיגרו את ר׳ עקיבא אצל מטרוניתא אחת ולוה ממנה ממון גדול וכשנתנה לו אמרה לו מי יהיה לי ערב שתפרע לי לזמן קבוע אמר לה מי שתרצה אמרה לו הקב״ה והים שהיה ביתה על שפת הים אמר לה ר״ע כן יהיה כשהגיע הזמן חלה ר״ע ולא היה יכול להביא הממון יצאת אותה מטרוניתא על שפת הים ואמרה רבש״ע גלוי וידוע לפניך כי לך ולים הזה האמנתי מעותי הכניס הקב״ה רוח שטות בלבו של קיסר ונכנס׳ לבית גנזיו ונטלה קרטלית וזרקה לים והשליכה הים לפתח ביתה של אותה מטרוניתא ונטלתה ולאחר זמן הביא לה ר׳ עקיבא הממון ואמר לה אל יחר ליך שלא הבאתי לך הממון בזמן שקבענו שחליתי אמרה לו יהא הכל שלך שממוני בא לידי בזמנו וספרה לו כל המעשה ונתנה לו מתנות גדולות ופטרתו לשלום.
ומן מטרונית׳ – פעם אחת הוצרכו תלמידי רבי עקיבא למעות הלכו אצל מטרוניתא ללוות ממנה אמרה להם איני מאמנת אמר לה רבי עקיבא מי את חפצה שאתן ליך ערב אמרה לו מי שאמר והיה העולם וים הגדול וכשהגיע הזמן חלה רבי עקיבא ולא בא הלכה על שפת הים אמרה רבש״ע היום חלה רבי עקיבא עבדך והוא העמידך ערב לי מה עשה הקב״ה באותו היום נשטית בת קיסר ונטלה קופסא מליאה כסף וזהב והטילה לים וצפה ובאת לאותו מקום ונטלה אותו ומצאה בה ממון גדול וכשנתרפא רבי עקיבא בא אצלה ואמר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שחליתי באותו הזמן עכשיו הרי כל ממונך בידי וסיפרה לו כל המעשה והכניסתו בבית גנזיה ונתנה לו מתנות גדולות.
מן מטרוניתא. פעם אחת הוצרכו ישראל ללות מעות ולוה אותם ר׳ עקיבא ממטרוניתא אחת אמרה לו מי שאמר והיה העולם והים הגדול יהיו ערבים שלי כשהגיע זמן הפרעון חלה ר״ע הלכה ועמדה על שפת הים ואמרה ידעתי שאלמלא שעכבו אונס את ר״ע היה פורע בזמנו מי שאמר והיה העולם והים ישלימו ערבותם מה עשה הקב״ה שלח רוח שטות בבתו של קיסר ונטלה קופסא מלאה זהב ומרגליות ושלחה על פני המים והרוח הביאתה לפני אותה מטרוניתא ונטלתה וכשעמד ר״ע מחליו נטל בידו הממון והביאו לה אמרה לו כבר פרעו לי ערביך לקחה כדי חובה והמותר נתנה לו:
ומן מטרוניתא – פעם אחת הוצרכו ר״ע ותלמידיו מעות והלכו אצל מטרוניתא אמרה לו לר״ע הריני מלווה אותך ותהיה אתה לווה והקב״ה וים ערבים בדבר קבע לה זמן לפרעון וכשהגיע זמנה הלכה אותה מטרוניתא על שפת הים אמרה רבש״ע גלוי וידוע לפניך שר״ע חולה ולא היה בידו לפרוע חובו ראה שאתה ערב בדבר מיד נשתטית בתו של קיסר ונטלה ארגז מלא אבנים טובות ודינרי זהב וזרקה לתוך הים והים הביאתו במקום שהיתה אותה מטרוניתא יושבת על שפת הים מיד נטלה אותו ארגז והלכה לה לימים נתרפא ר״ע ובא לו אצל ההיא מטרוניתא ומעותיו בידו לפרעון חובו אמרה לו חזרתי אצל הערב והוא פרע כל החוב והא לך מה שנתן לי יותר ומאותו ממון שהחזירה לו נתעשר ר״ע.
וכן נתעשר ר׳ עקיבא דמן דסרוקיתא שיירה של ישמעאלים], ומן מטרוניתא [גבירה] אחת שלווה ר׳ עקיבא ממנה כסף, ואמר שהקדוש ברוך הוא והים הסמוך לביתה יהיו ערבים לפרעון. משהגיע זמן הפרעון חלה ר׳ עקיבא ולא יכול היה לבוא לפרוע חובה. יצאה אותה גבירה ועמדה על שפת הים ואמרה: רבונו של עולם, ידוע לפניך כי לך ולים האמנתי ורק בשלכם הלויתיו אותם מעות. ונזדמן שבת המלך נשתגעה והשליכה לים ארנק מלא תכשיטים, וסחפו הים עד לפתח ביתה ומצאה הגבירה תכשיטים אלה. משהחלים ר׳ עקיבא בא לפניה והתנצל על כך שלא יכול היה לפרוע חובו בזמן. ואמרה שכבר קיבלה את התשלום מן הערב, ונשאר כסף ההלוואה בידי ר׳ עקיבא.
Rabbi Akiva became wealthy from a convoy of Ishmaelites [Serukita]. And he became wealthy from a certain lady. Rabbi Akiva borrowed money from a lady and said that God would be his guarantor. When it came time to return the loan, the king’s daughter became insane and threw a purse of jewelry into the sea, which was found by that lady. She told Rabbi Akiva that his guarantor had paid his debt and she allowed him to keep the loan.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נדרים נ. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), הערוך על סדר הש"ס נדרים נ., מיוחס לרש"י נדרים נ., תוספות נדרים נ., פירוש רא"ש נדרים נ., ר"ן נדרים נ. – פרקים ה', ח'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה, שיטה מקובצת נדרים נ., מהרש"א חידושי הלכות נדרים נ., מהרש"א חידושי אגדות נדרים נ., פירוש הרב שטיינזלץ נדרים נ.

Nedarim 50a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Collected from HeArukh Nedarim 50a, Attributed to Rashi Nedarim 50a, Tosafot Nedarim 50a, Peirush HaRosh Nedarim 50a, Ran Nedarim 50a, Shitah Mekubetzet Nedarim 50a, Maharsha Chidushei Halakhot Nedarim 50a, Maharsha Chidushei Aggadot Nedarim 50a, Steinsaltz Commentary Nedarim 50a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144