×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) דר׳דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי דִּתְנַן רַבִּי אוֹמֵר אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם וְאֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּח אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם הָאוֹמֵר [הֲרֵי] עָלַי נְזִירוֹת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וּכְחוֹל הַיָּם.
The Gemara answers: This is not possible, as Rabbi Yehuda holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, as we learned in the mishna (8a) with regard to one who vows: I am hereby a nazirite like the hair of my head, Rabbi Yehuda HaNasi says: This nazirite does not shave his hair once every thirty days, as he is considered to have accepted one long term of naziriteship. And who is the nazirite who has accepted distinct terms of naziriteship and therefore shaves his hair once every thirty days? One who says: It is incumbent upon me to observe naziriteships like the hair of my head, or: Like the dust of the earth, or: Like the sand of the sea. Since Rabbi Yehuda agrees with Rabbi Yehuda HaNasi, he holds that one who uses a formulation similar to that used in the first case in the mishna and says: I am hereby a nazirite according to the capacity of the basket, has accepted one long term of naziriteship.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דרבי יהודה סבר לה כרבי – דאמר במתני׳ כי אמר הריני נזיר כשער ראשי אין זה מגלח אחת לשלשים יום משום דנזירות אריכתא קביל עילויה ולעולם אין לו תקנה שהרי שערות ראשו מרובין משני חייו ה״נ הריני נזיר מלא הקופה נזירות אריכתא קביל עילויה ואינו מגלח ומביא קרבן בסוף כל שלשים וכיון דההוא חד נזירות משיך כמלא הקופה לא מצית אמרת דליחזייה כאילו היא מלאה קישואים ולכי משלים נזירות כמנין קישואים שיכולין ליכנס לתוכה לייתי קרבן דהואיל ועייל נפשיה לנזירות ואיכא למימר דחדא נזירות אריכתא כמנין חרדל קיבל עליו לא מייתי קרבן מספיקא דדלמא פגע לאיתויי חולין לעזרה והלכך לרבי יהודה נמי לא מצי לסלוקי נפשיה מנזירות דלייתי קרבן ומש״ה לית ליה תקנתא.
מי שאמר הריני נזיר אחת הרי הוא נזיר נזירות אחת של ל׳ אמר הריני נזיר ואחת מונה שתי נזיריות שכך הוא משמען של דברים הריני נזיר נזירות אחת ואחרת אחריה שהן שתים אמר הריני נזיר ואחת ועוד הרי הוא נזיר שלש אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב הרי הוא נזיר ארבע שכל לשון ולשון של תוספת מוסיף לו נזירות אחת:
ר׳ יהודה סבר לה [סבור] הוא כשיטת רבי. דתנן כן שנינו במשנתנו], רבי אומר: הנודר ״הריני נזיר כשער ראשי״ — אין זה מגלח אחת לשלשים יום אלא אנו רואים זאת כקבלת נזירות ארוכה אחת, ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום — האומר ״הרי עלי נזירות כשער ראשי״ ו״כעפר הארץ״ ו״כחול הים״, שפירש שמקבל עליו נזירויות רבות. ומאחר שר׳ יהודה סבור כרבי נמצא שאף באומר ״הריני נזיר מלוא קופה״ סובר ר׳ יהודה שאין לו תקנה, כיון שקיבל עליו נזירות אחת ארוכה.
The Gemara answers: This is not possible, as Rabbi Yehuda holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, as we learned in the mishna (8a) with regard to one who vows: I am hereby a nazirite like the hair of my head, Rabbi Yehuda HaNasi says: This nazirite does not shave his hair once every thirty days, as he is considered to have accepted one long term of naziriteship. And who is the nazirite who has accepted distinct terms of naziriteship and therefore shaves his hair once every thirty days? One who says: It is incumbent upon me to observe naziriteships like the hair of my head, or: Like the dust of the earth, or: Like the sand of the sea. Since Rabbi Yehuda agrees with Rabbi Yehuda HaNasi, he holds that one who uses a formulation similar to that used in the first case in the mishna and says: I am hereby a nazirite according to the capacity of the basket, has accepted one long term of naziriteship.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וְרַבִּי יְהוּדָה מִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי וְהָתְנַן הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה וְכוּ׳ א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה הָיָה וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת.

The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? But didn’t we learn in the mishna that if one says: I am hereby a nazirite in accordance with the number of days in a solar year, he counts 365 consecutive naziriteships, in accordance with the number of days in a solar year. Rabbi Yehuda said: There was an incident where someone took this vow and observed 365 consecutive terms of naziriteship. Once he completed all these terms of naziriteship, he died.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומי סבר לה ר׳ יהודה כרבי והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה – שיהא מונה שס״ה נזירות של שלשים ונמצא שיהא נוהג נזירות שלשים שנה.
אמר רבי יהודה מעשה – באחד שאמר הריני נזיר כמנין ימות החמה וכיון שהשלים נזירותו לסוף שלשים שנה מיד מת אי אמרת בשלמא נזירות של שלשים קיבל עליו כמנין ימות החמה משכחת לה דכיון שהשלים מת.
ורבי יהודה מי סבר ליה כרבי – דהאומר חרדל והתנן הריני נזיר (מן החרצן) כמנין וכו׳ אמר רבי יהודה מעשה וכו׳ אי אמרת בשלמא נזירות הרבה קביל עליה דכיון שהשלים מת כלומר נראה נופל בו לשון השלמה שהרבה נזירות שחייבוהו חכמים כיון שהשלים אותם מת אלא אי אמרת חדא נזירות ארוך קביל עליה מי הויא השלמה כלל פי׳ מי שייך ביה לשון השלמה כלל והרי הוא נזיר נזירות אחת שלא יגלח כמנין ימות החמה ואין שייך בו לשון השלמה כלל (אלא מאי) לרבי יהודה נזירות הרבה קביל עליה היינו טעמא מכיון שהשלים מת [שאחר] שלשים יום מת כמו מילתא דת״ק דאמר מונה מנין נזירות כמנין ימות החמה אלא אי אמרת חדא נזירות מי הויא השלמה דידיה [כהשלמה דת״ק] ואם כן הוא מעשה לסתור ומדמייתי ר׳ יהודה בתר מילתא דת״ק ומעשה וכו׳ מכלל דמייתי ראיה למילתיה דת״ק כמו שכתבתי. (הגה״ה).
ושואלים: ור׳ יהודה מי סבר לה [האם סבור הוא] כשיטת רבי? והתנן [והרי שנינו במשנה]: הריני נזיר כמנין ימות החמה וכו׳ מונה נזירויות כמנין ימות החמה. ועל כך אמר ר׳ יהודה: מעשה היה, וכיון שהשליםמת.
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? But didn’t we learn in the mishna that if one says: I am hereby a nazirite in accordance with the number of days in a solar year, he counts 365 consecutive naziriteships, in accordance with the number of days in a solar year. Rabbi Yehuda said: There was an incident where someone took this vow and observed 365 consecutive terms of naziriteship. Once he completed all these terms of naziriteship, he died.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אא״באִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא נְזִירוֹת קָא מְקַבֵּל עֲלֵיהּ הַיְינוּ טַעְמָא דְּכֵיוָן דְּהִשְׁלִים מֵת אֶלָּא א״אאִי אָמְרַתְּ חֲדָא נְזִירוּת קַבֵּל עִילָּוֵיהּ מִי הָוֵי הַשְׁלָמָה כְּלָל.

The Gemara explains its question: Granted, if you say that he accepts upon himself many naziriteships, that is the reason for his statement that once he completed all these terms of naziriteship he died. However, if you say that Rabbi Yehuda does not agree with the unattributed opinion of the mishna and holds that he accepted upon himself one term of naziriteship lasting 365 days, is there completion here at all? Rabbi Yehuda would not have used this terminology in reference to the mishna’s previous statement if he himself holds that the individual accepted only one term of naziriteship.
מיוחס לרש״יתוספות רי״דשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא אי אמרת – דחדא נזירות של שס״ה קיבל עליו וכל חדא וחדא תהוי שס״ה ימים וצריך דיהוי נזיר שס״ה פעמים שס״ה ימים כמנין ימות החמה וכדברי רבי דאמר דאין זה נזיר שיהא מגלח בסוף שלשים אלא כל שס״ה ימים יהא נוהג נזירותו.
מי הוי השלמה כלל – בשני דרבי יהודה מי הוי איניש דחיי כולי האי כשס״ה ימים [שס״ה פעמים] שצריך לנהוג נזירות בעצמו אלא מדקאמר ר׳ יהודה כיון שהשלים מת ש״מ לא ס״ל כר׳. לישנא אחרינא והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה כלו׳ כל זמן שהחמה זורחת דהיינו עד סוף העולם.
1אלא אי אמרת חדא נזירות קא מקבל עלה מאי כיון שהשלים מת – ה״ג והכין פירוש׳ אי אמרת חדא נזירות מקבל עילויה כמיניין ימות החמה דהינו שיהא נזיר שס״ה ימים מה רבותא היא זו שהיה נזיר שנה אחת שהוצרך לומר כיון שהשלים מת.
1. ביאור זה מופיע בכ״י ששון 557 קודם הביאור לדף ו׳: ״ר׳ אליעזר״.
אי אמרת בשלמא נזיריות קביל עילויה היינו טעמא דכיון דהשלים מת. כלומר ניחא דמייתי מילתיה דר׳ יהודה על מילתיה דרבנן דהשלמה דידיה כהשלמה דרבנן. אלא אי אמרת חדא נזירות קביל עילויה מי הוי השלמה דידיה כהשלמה דרבנן. ותו אי אמרת דמילתא באפי נפשה קאמר ולא הוי השלמה דידיה כהשלמה דרבנן אם כן הוי מעשה לסתור. דבכל אתר דמייתי מעשה לסייועי מייתי ולא לסתור. הרא״ש ז״ל בפירושיו. וכן כתב בתוספותיו וז״ל: אי אמרת בשלמא בנזירות קביל עליה ואף על פי שלא פירש כאילו פירש נזירות דמי. היינו טעמא דכיון שהשלים מת כלומר ניחא טפי הא דאמר כיון שהשלים שס״ה נזיריות מת. אלא אי אמרת חדא נזירותא אריכתא של שס״ה ימים קביל עליה ופליג אתנא קמא. מי הוי השלמה כלל דתנא קמא דכי אמר ר׳ יהודה מעשה באחד וכיון שהשלים מת משמע דקאמר כיון שהשלים נזירות דקאמר תנא קמא מת דאם לא כן הויא מעשה לסתור עד כאן. וזה כפירוש שני דתוספות. ובשיטה כתוב וז״ל: אי אמרת בשלמא נזירות דשלשים יום קביל עליה היינו טעמא דכיון שהשלים מת. אלא אי אמרת חדא נזירות ארוכה כמנין ימות החמה קביל עליה מי הוי ליה השלמה כלל. יש מפרשים דבחד נזירות לא שייך השלמה כלל אלא בנזיריות הרבה שייך לומר שהושלמו. עד כאן. וזה כפירוש ראשון דתוספות.
ומעתה אי אמרת בשלמא [נניח אם אתה אומר] שנזירות (נזירויות) רבות קא [הוא] מקבל עליה [עליו] היינו טעמא [זהו הטעם] ההסבר למה שאמר, שכיון שהשלים שלוש מאות שישים וחמש נזירויות של חודש — מת. אלא אי אמרת [אם אומר אתה] שלדעת ר׳ יהודה חדא נזירות [נזירות אחת] קבל עילויה [עליו] ואינו סבור כדעת סתם משנה — מי הוי [האם היא] השלמה כלל? כלומר, לא היה משתמש בלשון ״שהשלים״ לדבר שאינו כדעתו כלל.
The Gemara explains its question: Granted, if you say that he accepts upon himself many naziriteships, that is the reason for his statement that once he completed all these terms of naziriteship he died. However, if you say that Rabbi Yehuda does not agree with the unattributed opinion of the mishna and holds that he accepted upon himself one term of naziriteship lasting 365 days, is there completion here at all? Rabbi Yehuda would not have used this terminology in reference to the mishna’s previous statement if he himself holds that the individual accepted only one term of naziriteship.
מיוחס לרש״יתוספות רי״דשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְעוֹד מִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי וְהָא תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר מִנְיַן הִילְקְטֵי קַיִץ וּמִנְיַן שְׁבִלֵי שְׁמִיטָּה מוֹנֶה נְזִירוֹת כְּמִנְיַן הִילְקְטֵי קַיִץ וּכְמִנְיַן שְׁבִלֵי שְׁמִיטָּה.

And furthermore, does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: If one says: I am hereby a nazirite like the number of piles [helketei] of figs [kayitz] left to dry, or: Like the number of sheaves of the Sabbatical Year, he must count as many naziriteships as the number of piles of figs or as the number of sheaves of the Sabbatical Year? This proves that Rabbi Yehuda does not hold that the individual accepts only one long term of naziriteship.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך הלקט
הלקטא(שבת קלג:) ת״ר מהלקטין את המילה ואם לא הלקט ענוש כרת פי׳ מלקטין ציצין המעכבין את המילה וזה עיקר. פי׳ אחר מל׳ ילקוט שהערלה הי׳ כמו ילקוט שבתוכו העטרה וצריך לחתוך הילקוט כולו לגלות העטרה ואם לא חתכו כאלו לא מל. רב שרירא ורב האי בני הגאונים פי׳ מהלקטין עושה אותה כהלקטי כמו הלקטי קטנה היתה בין ב׳ בתים ופי׳ כמין זיז יוצא ויש בעיקר העטרה כמו זיז יוצא שעודף על שאר של אמה וכשחותך את הערלה יש שמשתיירין ציצין בעיקר עטרה שכשנוטל אותה עטרה מהלקטת ויוצא אותו הזיז כהילקטי. ואיכא נמי הריני נזיר כמנין הילקטי קיץ (נזיר ח: ובתוספות דמעשר ראשון) ר״מ אומר אף הקרקס שעוקציהן קטנים והלקטיהם מרובין פי׳ תרמליהון מרובין ויש בהן גרגרין הרבה דמדקרי לעוקץ הקצר מעט קרי לתרמיל הארוך מרובה ונראין הדברים שהציצין עצמן נקראים הלקטון ונטילתן אפשר דמקרי הלקוט ודברים אלו מסברא דילן אינון ולא מפי שמועה:
א. [קלויבען בייטעל.]
מונה נזירות כמנין ימות החמה – כלומר כל ימיו יהא מונה נזירות של ל׳ ומגלח ומביא קרבן וא״ר יהודה מעשה באחד שהזיר בכך וכיון שהשלים מת אי אמרת בשלמא נזירות של שלשים קיבל עליו היינו דקאמר כיון שהשלים מת דכל קרבן וקרבן דמייתי לסוף תגלחת חשיבי ליה כמשלים אלא אי אמרת דחדא נזירות קיבל עילויה עד ימות עולם ואסור לגלח כל ימיו מאי השלמה איכא הכא הא אכתי אילו הוה קיים הוה מיבעי ליה למיקם בנזירות ועוד מי סבר לה כרבי.
והתניא בהדיא רבי יהודה אומר הריני נזיר כמנין הילקטי קיץ – כמנין שבילים שעושים קייצי תאנים בין הקציעות כדי שיהו מהלכים בינתיים ולא יהו נדרכים ברגל.
וכמנין שבלי שמיטה – דבשנת השמיטה אין השדות נזרעות ומניחין בהן שבלים של אשתקד ולפי שהן מועטין ונוח למנותן קאמר הכי ואית דגרסי כמנין שבילי שמיטה שהשדות הפקר וכל העם עושה שבילים בתוכו ואין בעל השדה מעכב על ידו.
מונה נזירות כמנין הילקטי קיץ ושבילי שמיטה – ויהא מגלח כל ל׳ ול׳ למנין הילקטי קיץ אע״ג דלא אמר נזירות עלי אלמא לית ליה לרבי יהודה הא דרבי דאי לרבי אי הוי התם מאה לקיטי קיץ צריך להיות מונה נזירות אריכא מאה פעמים מאה יום או נזירות אריכא מאה יום.
מנין הילקטי – כשמייבשין התאנים עושין תילין תילין מתאנים ליבש עד אין מספר ומנין שבילי שמיטה וכן בשמיטה אין השדות זרועות ומרבין בהן שבילים.
מונה נזירות מנין הילקטי קיץ – אלמא נזירות הרבה קביל עלויה לר׳ יהודה ומשני מנין שאני פי׳ ודאי כי אמר מנין נזירות קביל עליה אבל כי אמר כחרדל או כהילקטי ולא הזכיר מנין חד נזירות ארוך קביל עליה כרבי.
כמנין הלקטי קיץ. שבין הקציעות כשמייבשין בשדות לילך בין השורות כמו ההיא דמי שהחשיך הלקטי קטנה. וכן פירש שם הקונטרס שביל. ור״ח פירש כמין תל המתלקט והוא כמו קיר חיצון בין הבתים. והכא נמי תילים של קציעות והן השורות.
אשבלי שמיטה. שפורצין גדר שדותיהן וגנותיהן בשמיטה כדי שיכנס שם כל מי שירצה.
מונה נזירות כמנין הלקט. ובתוספתא תני עלה הרי זה נזיר עולם ומגלח לשלשים יום. ואיירי כגון שאמר כמנין הלקטי קיץ ושבילי שבכל יום. דאי על שלו לבד קאמר אית ליה קיצותא ונזירות אריכתא הוי כדלעיל. מיהו יש לתרץ דמנין שאני כדמתרץ במשנה. אי נמי מסקנא דשמעתא כרבה דלא חשיב קיצותא לרבנן אלף ממש ק׳ שנים או אלף שנה דלא תיקשי לברייתא דמייתינא לעיל. הר׳ עזריאל ז״ל:
ושלש מחלוקות בדבר. לרבנן בין אמר במנין בין לא אמר במנין נזיריות קביל עליה היכא דלית ליה קיצותא. ולר׳ יהודה שני ליה בין מונה ובין לא מונה. הרא״ש ז״ל בפירושיו. וז״ל שיטה: והשתא שלש מחלוקות בדבר. רבנן סברי דאפילו לא אמר מנין כיון דלית ביה קיצותא כגון כשער ראשי מונה נזיריות. אי נמי היכא דאמר מנין אף על גב דאית ביה קיצותא מונה נזיריות כמנין ימות החמה. ור׳ יהודה סבר דהיכא דאמר מנין אף על גב דאית ביה קיצותא מונה נזיריות. אבל היכא דלא אמר מנין אף על גב דלית ביה קיצותא אינו מונה נזירויות אלא חדא נזירות אריכא. ורבי סבר דלעולם אינו מונה נזיריות אלא היכא שפירש נזיריות. עד כאן:
ועוד: מי סבר לה [האם ר׳ יהודה סבור הוא] כשיטת רבי? והא תניא [והרי שנינו בברייתא], ר׳ יהודה אומר: האומר ״הריני נזיר מנין הילקטי קיץ״ (כמנין תילי התאנים המונחות לייבוש), או מנין שבלי שמיטה — הרי הוא מונה נזירות רבות כמנין הילקטי קיץ וכמנין שבלי שמיטה, הרי שר׳ יהודה אינו סבור שמקבל על עצמו נזירות אחת ארוכה!
And furthermore, does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: If one says: I am hereby a nazirite like the number of piles [helketei] of figs [kayitz] left to dry, or: Like the number of sheaves of the Sabbatical Year, he must count as many naziriteships as the number of piles of figs or as the number of sheaves of the Sabbatical Year? This proves that Rabbi Yehuda does not hold that the individual accepts only one long term of naziriteship.
הערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מִנְיָן שָׁאנֵי.

The Gemara responds: This does not prove that Rabbi Yehuda does not agree with Rabbi Yehuda HaNasi, since one who specifies: Like the number, is different, as even Rabbi Yehuda HaNasi would agree that he is referring to distinct terms of naziriteship rather than one long term of naziriteship.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מנין שאני – דהיכא דאמר כמנין ימות החמה או כמנין הילקטי קיץ אפילו רבי מודה דנזירות קביל עליה ומגלח אחת לשלשים והיינו נמי דקאמר רבי יהודה לעיל כיון שהשלים מת אבל גבי קופה דנזירות אריכא קביל עליה אפילו רבי יהודה מודה דספק נזירות להחמיר וכדפרישנא.
ודוחים: מכאן אין ראיה שר׳ יהודה אינו סובר כרבי, שכן ״מנין״ שאני [שונה]. כי כאשר פירש ואמר ״מנין״, מובן מדבריו שקיבל על עצמו מספר רב של נזירויות, ואף רבי סובר שאם אמר במפורש ״מנין״, לא ינהוג נזירות אחת ארוכה.
The Gemara responds: This does not prove that Rabbi Yehuda does not agree with Rabbi Yehuda HaNasi, since one who specifies: Like the number, is different, as even Rabbi Yehuda HaNasi would agree that he is referring to distinct terms of naziriteship rather than one long term of naziriteship.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וּמִי שָׁאנֵי לֵיהּ לְרַבִּי מִנְיָן וְהָתַנְיָא הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה מוֹנֶה נְזִירוֹת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה כִּימֵי הַלְּבָנָה מוֹנֶה כִּימֵי הַלְּבָנָה רַבִּי אוֹמֵר עַד שֶׁיֹּאמַר נְזִירוֹת עָלַי כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה וּכְמִנְיַן יְמוֹת הַלְּבָנָה.

The Gemara asks: And is the case of one who says: Like the number, different according to Rabbi Yehuda HaNasi? But isn’t it taught in a baraita that if one says: I am hereby a nazirite like the number of days in a solar year, he counts naziriteships corresponding to the number of days in a solar year. If one says: Like the days in a lunar year, i.e., a year comprised of twelve lunar months, he counts terms of naziriteship corresponding to the days in a lunar year. Rabbi Yehuda HaNasi says: He is assumed to have accepted one term of naziriteship until he says: It is incumbent upon me to observe naziriteships like the number of days in a solar year, or: Like the number of days in a lunar year. This demonstrates that if one did not explicitly use the plural term naziriteships, he is assumed to have accepted a single term of naziriteship even if he said: Like the number.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה – לא יהא מגלח אחת לשלשים הא לא אמר נזירות אלא הריני נזיר כמנין ימות החמה חדא נזירות הוא קביל עליה כמנין ימות החמה עד עולם כדלעיל או לאידך לישנא שס״ה פעמים שס״ה ימים.
ומי שאני לרבי מנין – היה סובר כיון דר׳ יהודה כרבי סבר ליה ושני ליה בין אמר מנין בין לא אמר מנין ה״נ שני ליה לרבי ומש״ה פריך רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה אלמא דלשון כמנין בלא נזירות לא משמע לרבי אלא חד נזירות ארוך ומשני ר׳ יהודה סבר לה כוותיה בחדא דחד נזירות קביל עליה כי אמר חרדל ופליג בחדא דר׳ יהודה שני ליה מנין ורבי לא שני ליה מנין.
ושואלים: ומי שאני ליה [והאם שונה לו] לרבי הדין כשאומר בעת נזירותו במפורש מנין שהדבר נחשב לו כנודר נזירויות חלוקות? והתניא [והרי שנינו בברייתא]: האומר ״הריני נזיר כמנין ימות החמה״ — מונה נזירות כמנין ימות החמה. האומר ״כימי הלבנה״ — מונה מספר נזירויות כמנין ימי הלבנה. רבי אומר: עד שיאמר ״נזירות עלי כמנין ימות החמה וכמנין ימות הלבנה״ ואם לא אמר כן — מפרשים שכוונתו היתה לנזירות אחת ארוכה אף שנקט לשון ״מנין״!
The Gemara asks: And is the case of one who says: Like the number, different according to Rabbi Yehuda HaNasi? But isn’t it taught in a baraita that if one says: I am hereby a nazirite like the number of days in a solar year, he counts naziriteships corresponding to the number of days in a solar year. If one says: Like the days in a lunar year, i.e., a year comprised of twelve lunar months, he counts terms of naziriteship corresponding to the days in a lunar year. Rabbi Yehuda HaNasi says: He is assumed to have accepted one term of naziriteship until he says: It is incumbent upon me to observe naziriteships like the number of days in a solar year, or: Like the number of days in a lunar year. This demonstrates that if one did not explicitly use the plural term naziriteships, he is assumed to have accepted a single term of naziriteship even if he said: Like the number.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא נְזִירוּת קַבֵּיל עִילָּוֵיהּ וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה שָׁנֵי לֵיהּ מוֹנֶה וְרַבִּי לָא שָׁנֵי לֵיהּ מוֹנֶה.:

The Gemara answers: Rabbi Yehuda holds in accordance with Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion in one case and disagrees with him in one case. He holds in accordance with his opinion in one case, as follows: If one says: I am hereby a nazirite like the hairs of my head, he has accepted upon himself one term of naziriteship for as many days as the number of hairs on his head. And he disagrees with him in one case, as according to Rabbi Yehuda, the case of one who counts is different from the previous case, and so one who states: Like the number of hairs of my head, is considered to have accepted many distinct terms of naziriteship. However, according to Rabbi Yehuda HaNasi, one who counts is not different. He is assumed to have accepted a single term of naziriteship unless he explicitly uses the plural term naziriteships.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שני ליה מונה – דמנין שני ליה והוי כמ״ד נזירות עלי.
ומשיבים: ר׳ יהודה סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא [סבור הוא כמותו באחת וחולק עליו באחת]. ומפרטים: סבר לה כותיה בחדא [סבור הוא כמותו באחת] — שנזירות ארוכה קביל עילויה [קיבל עליו] אם אמר ״הריני נזיר כשער ראשי״, שיהיו ימיה כשיער ראשו, ומשום כך אינו יכול להסתלק ממנה. ופליג עליה בחדא [וחולק עליו באחת] — שאילו ר׳ יהודה שני ליה [שונה לו] מונה, שאם פירש ״מנין״ רואים זאת כקבלת מנין נזירויות מסויים, ורבי לא שני ליה [שונה לו] מונה, עד שיפרש שהוא מקבל נזירויות נבדלות.
The Gemara answers: Rabbi Yehuda holds in accordance with Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion in one case and disagrees with him in one case. He holds in accordance with his opinion in one case, as follows: If one says: I am hereby a nazirite like the hairs of my head, he has accepted upon himself one term of naziriteship for as many days as the number of hairs on his head. And he disagrees with him in one case, as according to Rabbi Yehuda, the case of one who counts is different from the previous case, and so one who states: Like the number of hairs of my head, is considered to have accepted many distinct terms of naziriteship. However, according to Rabbi Yehuda HaNasi, one who counts is not different. He is assumed to have accepted a single term of naziriteship unless he explicitly uses the plural term naziriteships.
מיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אהֲרֵינִי נָזִיר כֹּל יְמֵי חַיַּי הֲרֵינִי נְזִיר עוֹלָם הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם אֲפִילּוּ מֵאָה שָׁנָה אֲפִילּוּ אֶלֶף שָׁנִים אֵין זֶה נְזִיר עוֹלָם אֶלָּא נָזִיר לְעוֹלָם.:

§ The Sages taught: If one says: I am hereby a nazirite all the days of my life, or: I am hereby a permanent nazirite, he is a permanent nazirite and he trims his hair on a yearly basis like Absalom. However, in the case of one who accepts upon himself naziriteship for a fixed amount of time, even if he says: One hundred years or even: One thousand years, he is not the specific type of nazirite known as a permanent nazirite. Rather, he is a regular nazirite forever, and he may never cut his hair.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אפילו מאה שנה אין זה נזיר עולם אלא זה נזיר לעולם – דחדא נזירות אריכתא הוא דהויא משום דאית ליה קיצותא כדאמרינן לעיל.
הרי זה נזיר – כאבשלום ומיקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כו׳ וכדפירשנו לעיל.
אמר מאה שנה או אלף שנה נזיר לעולם – ואינו מגלח ואינו מיקל עד יום מותו.
אמר הריני נזיר הין הרי הוא נזיר אחת שכן בלשון יוני קורין לאחת הין ונזירות בכל לשון אמר הריני נזיר דוגון הרי הוא נזיר שתים טריגון שלש כטריגון ארבע פנטיגון חמש שכך הוא בלשון יוני בכל אחת מהן וכן הדין בשאר הלשונות:
א תנו רבנן [שנו חכמים]: האומר ״הריני נזיר כל ימי חיי״, או ״הריני נזיר עולם״ — הרי זה נזיר עולם, ונוהג כאבשלום שמיקל שערו בתער ומגלח בסוף כל שנה. המקבל עליו נזירות לפרק זמן קצוב, אפילו ״מאה שנה״ אפילו ״אלף שנים״ — אין זה נזיר עולם, אלא בפועל הריהו נזיר נזירות אחת הנמשכת לעולם.
§ The Sages taught: If one says: I am hereby a nazirite all the days of my life, or: I am hereby a permanent nazirite, he is a permanent nazirite and he trims his hair on a yearly basis like Absalom. However, in the case of one who accepts upon himself naziriteship for a fixed amount of time, even if he says: One hundred years or even: One thousand years, he is not the specific type of nazirite known as a permanent nazirite. Rather, he is a regular nazirite forever, and he may never cut his hair.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵינִי נָזִיר וְאַחַת במוֹנֶה שְׁתַּיִם וְעוֹד מוֹנֶה שָׁלֹשׁ וְשׁוּב מוֹנֶה אַרְבַּע פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא וְשׁוּב כִּי כּוּלְּהוּ וְהָוְיָא לֵיהּ שֵׁית קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא.:

§ The Sages taught in a baraita: If one said: I am hereby a nazirite and one, he counts two terms of naziriteship, since he first took a nazirite vow and then accepted an additional term of naziriteship. If one said: I am hereby a nazirite and one and more, he counts three terms of naziriteship. If he added to that statement: And again, he counts four. The Gemara asks: Isn’t this last halakha obvious? The Gemara answers: It is necessary to teach this halakha. Lest you say that the words and again are referring to terms of naziriteship equal in number to all the terms he has already accepted, and he has therefore accepted six terms of naziriteship altogether, the baraita therefore teaches us that this is not the correct interpretation of his statement.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הריני נזיר ואחת מונה שתים – כי אמר ואחת כמאן דאמר ונזירות אחרת דמי.
האומר הריני נזיר ואחת ועוד – מונה שלש נזירות אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב מונה ארבע.
מהו דתימא – הא האי דקאמר ושוב משמע כאילו אמר ושוב ליהוי עלי נזירות כי הנך דאמרינן והויין להו שית קמשמע לן.
נזיר ואחת מונה שתי נזירות – לפי שהוסיף לומר ואחת ועוד מוסיף ומונה שלשה כשאמר נזיר ואחת ועוד ושוב [ארבע] ומקשה פשיטא מהו דתימא ושוב כי כולהו ומני שית קמ״ל דלא.
הריני נזיר ואחת מונה שתים כו׳. אחת ועוד מונה שלש. אחת ועוד ושוב מונה ארבע. ומגלח בכל שלושים ומביא קרבן.
מהו דתימא ושוב כי כולהו. נראה לי דהוא הדין דהוה מצי למימר מהו דתימא ועוד כי כולהו ומונה ארבע. אלא אבתראה נקט.
ב תנו רבנן [שנו חכמים]: האומר ״הריני נזיר ואחת״ — הרי זה מונה שתים (שתי נזירויות), שנדר תחילה להיות נזיר, וחזר ואמר שמקבל עוד נזירות אחת. האומר: ״הריני נזיר ואחת ועוד״ — מונה שלש נזירויות. ואם מוסיף על כך ״ושוב״ — מונה ארבע. ותוהים: פשיטא [פשוט] שכן הוא בהלכה אחרונה זו (״ושוב״), ולשם מה לומר לנו את הדבר? ומשיבים: יש חידוש בכך, שכן מהו דתימא [שתאמר] ״ושוב״ כוונתו כי כולהו [כמו כל אלה] שמנה קודם, והויא ליה שית [והרי הן שש] נזירויות, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שלא.
§ The Sages taught in a baraita: If one said: I am hereby a nazirite and one, he counts two terms of naziriteship, since he first took a nazirite vow and then accepted an additional term of naziriteship. If one said: I am hereby a nazirite and one and more, he counts three terms of naziriteship. If he added to that statement: And again, he counts four. The Gemara asks: Isn’t this last halakha obvious? The Gemara answers: It is necessary to teach this halakha. Lest you say that the words and again are referring to terms of naziriteship equal in number to all the terms he has already accepted, and he has therefore accepted six terms of naziriteship altogether, the baraita therefore teaches us that this is not the correct interpretation of his statement.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵינִי נָזִיר סוֹמְכוֹס אוֹמֵר הֵן אַחַת דִּיגוֹן שְׁתַּיִם טְרִיגוֹן שָׁלֹשׁ טֶטְרָגוֹן אַרְבַּע פּוֹנְטִיגוֹן חָמֵשׁ.:

The Sages taught in a baraita: If one said: I am hereby a nazirite, Sumakhos says: If he then added the word hen, which means one in Greek, he has accepted one term of naziriteship. If one said: Digon, which means two sides in Hebraicized Greek, he must observe two terms of naziriteship. If one said: Trigon, which means triangle in Hebraicized Greek, then he has accepted three terms of naziriteship. If he said: Tetragon, quadrilateral in Hebraicized Greek, then he has accepted four terms, and if he said: Puntigon, pentagon in Hebraicized Greek, then he has accepted five terms of naziriteship.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
סומכוס אומר – הריני נזיר הן חייב בנזירות אחת ואם אמר הריני נזיר דיגון מונה ב׳ טריגון מונה ג׳ טטרגון מונה ד׳ פונטיגון מונה ה׳ שכן מונין בלשון יון ואשמועינן דבכל לשון יכול אדם לקבל עליו נזירות.
[הריני] נזיר סומכוס אומר הן אחת – פי׳ אם אמר הן הוא אחת כדאמרן בעלמא (שבת דף לא:) שכן בלשון יוני אחת קורין הינ״א.
דיגון שתים – בלשון יון טריגון שלש טטרגון ד׳ פונטיגון ה׳ כמו בלשון יון.
ובענין דומה בלשונות של קבלת נזירות תנו רבנן [שנו חכמים]: האומר ״הריני נזיר״ והוסיף מספר בשפה אחרת, סומכוס אומר: אמר ״הריני נזיר הן״ שהוא ביוונית אחת — קיבל עליו נזירות אחת, האומר ״דיגון״ (שתי צלעות) — קיבל עליו שתים, ״טריגון״ (משולש) — קיבל עליו שלש, ״טטרגון״ (מרובע) — קיבל עליו ארבע, ״פונטיגון״ (מחומש) — קיבל עליו חמש. כיון שהזכרנו את המילים הללו, מביאים ברייתא אחרת המזכירה אותן.
The Sages taught in a baraita: If one said: I am hereby a nazirite, Sumakhos says: If he then added the word hen, which means one in Greek, he has accepted one term of naziriteship. If one said: Digon, which means two sides in Hebraicized Greek, he must observe two terms of naziriteship. If one said: Trigon, which means triangle in Hebraicized Greek, then he has accepted three terms of naziriteship. If he said: Tetragon, quadrilateral in Hebraicized Greek, then he has accepted four terms, and if he said: Puntigon, pentagon in Hebraicized Greek, then he has accepted five terms of naziriteship.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן גבֵּית עִגּוּל דִּיגוֹן טְרִיגוֹן פּוֹנְטִיגוֹן אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים טֶטְרָגוֹן מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים מ״טמַאי טַעְמָא לְמַטָּה הוּא אוֹמֵר {ויקרא י״ד:ל״ז} קִיר קִירוֹת לְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר קִיר קִירוֹת הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע.:

The Gemara cites another baraita dealing with these same expressions: The Sages taught: A round house, a two-sided house, a triangle-shaped house, and a pentagon-shaped house cannot become impure with leprosy, whereas a house shaped like a quadrilateral can become impure with leprosy. What is the reason for this? In the verse below it states, when referring to a wall, the plural term walls: “And, behold, if the plague has spread in the walls of the house” (Leviticus 14:39). Additionally, in the verse above it states, when referring to a wall, the plural term walls: “And behold, if the plague be in the walls of the house” (Leviticus 14:37). These plural terms are unnecessary, and it is therefore understood that there are four walls mentioned here in order to indicate that a house can become impure through leprosy only if it has four sides.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך דגון
דגוןא(נזיר ח:) הן אחת דיגון שתי׳ טריגון ג׳ טטריגון ד׳ פינטיגון ה׳ ת״ר בית עגול דיגון טריגון פנטיגון אינו מטמא בנגעים טטרגון מטמא בנגעים. (בבא בתרא קסד:) ארכן דיגון קרי ליה (א״ב פי׳ בלשון יוני דיגון בעל שתי זויות טריגון בעל שלש זויות טטרגון בעל ארבע זויות פנטיגון בעל חמש זרות וזה ענין בבתים אבל בארכון ענין אחר והוא אשר ברומי היו שני ארכונים או מוחלים נבררים מדי שנה בשנה ואם לפי צורך המלחמה נמשכת הממשלה לשנה אחרת או אחר עבור שנים היה נברר פעם שנית אחד מהם למושל נקרא מושל שנית ובלשון יוני ארכון דיכון ואם נברר עוד פעם נקרא ארכון טריכין ובפעם הרביעית ארכין טטרכון ובחמישית ארכון פנטיכון וכן על זו הדרך):
ערך טרגון
טרגוןב(פרק ב׳ דנגעים בבא בתרא קסד: נזיר ח:) בית עגול דיגון טריגון טטרגון פיינטיגון וכו׳ פי׳ בית שיש לו שני כתלים שמו דיגון ג׳ כתלים שמו טריגון ה׳ כתלים שמו פינדיגון ד׳ כמנהג הבתים שמו טטרגון (א״ב בעל שלש זויות בלשון יוני עיין ערך דיגון):
ערך עגל
עגלג(נזיר ח: בבא בתרא קסד:) בית עיגול דיגון פירוש סגלגל ככבשין שאין לו פינות:
ערך שביל
שבילד(עירובין כב:) שביל הרבים ושביל היחיד ושבילי בית גילגול עיין בערך גילגול (בבא קמא פא:) מהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שנייה פי׳ שבילין שהן רשות לבני אדם כלומר אינן מופקרין לרבים אלא יש להן בעלין אמר רב פפא השבילין שלנו אפילו טל קשי ליה ומשימה חלקלקות וכל שכן מטר פי׳ אחר כמו ויפקדם בטלאים (נזיר ח) הריני נזיר כמנין הילקטי קייץ ומניין שבילי שמיטה פי׳ הלקטי היינו קציעות כלומר כשמפרשין התאנים בשדה ליבשן בחמה הם הרבה ועושין להן שבילין הרבה שהולך בהן כדי להפכן ואין חשבון לאותן שבילי קייץ וכן נמי אם אמר כמנין שבילי שמטה אין חשבון לאותן שבילין לפי שבשנת שמטה אדם פורץ גדר שדהו וכרמו ועושה אותו הפקר וכל אדם נכנס בהם וכל צד שרוצה עושה שביל ונכנס:
א. [צווייא ווינקלען.]
ב. [דרייא ווינקלען.]
ג. [צירקעל פערמוגע.]
ד. [וועג.]
בית עגול – שאין לו זויות או בית דיגון שאין לו אלא שתי זויות או טריגון שאין לו אלא שלשה או פונטיגון שיש לו חמש זויות אין מטמא בנגעים טטרגון שיש לו ארבע זויות מטמא.
מ״ט למטה הוא אומר קירות – ואם פשה הנגע בקירות הבית.
ולמעלה הוא אומר – והנה הנגע בקירות הבית מדהוה ליה למיכתב בתרוייהו קיר דמשמע חד וכתב קירות דמשמע תרי אלמא ד׳ בעינן כדמדכר להו בלישנא דקרא ומראיהן שפל מן הקיר לא קא חשיב אלא הני דכתיב בהו לישני יתירי קחשיב.
בית עגול – דהואיל ואין לו ד׳ זויות אין מטמא בנגעים כדמסיק מקיר קירות והיינו טעמא דכולהו.
אין הבית מיטמא בנגעים עד שיהא מרובע בארבע קרנות של כותלים אבל אם היה כלו עגול כשובך או בעל שתי קרנות כגון שהיה עשוי כקשת עם המיתר או בעל שלש קרנות כעין משולש או בעל חמש כגון שהיה יוצא מקרן מזרחי דרומי לקרן מזרחי צפוני אלכסון אחד כגון זה: ___ אינו מטמא בנגעים:
ונשלם הפרק תהלה לאל:
קיר קירות. הוה מצי למכתב קיר וכתיב קירות: והנה הנגע בקירות והנה פשה הנגע בקירות. ומראיהן שפל מן הקיר לא דריש דלגופיה איצטריך. ואם תאמר והא דרשינן מקירות איזה קיר שהוא כקירות הוי אומר זה קרן זויות. וי״ל דאי לא אתא אלא לדרשא דהכא ליכתוב ארבע פעמים קיר ומדכתב קירות דרשינן מניה איזהו קיר שהוא כקירות. וליכא למימר דכולה להך דרשא איצטריך דאם כן בחד קירות סגי. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
וגבי סוכה דמכשרינן עגולה כדאמרינן בסוכה העשויה ככבשן אף על גב דדרשינן בסכות בסכות הרי כאן ארבע למאן דדריש אם למקרא. לא דמי לקירות דהכא דלשון סוכה הוי סכך ומיתורא דרשינן באם אינו ענין הלכך אפילו עיגול מהני. מנמוקי הר׳ עזריאל ז״ל:
סליק פרק כל כנויי נזירות פרק הריני נזיר
תנו רבנן [שנו חכמים]: בית עגול, בית דיגון (בעל שתי צלעות) ובית טריגון (משולש) ופונטיגון (בעל חמש צלעות) — אינו מטמא בנגעים, טטרגון (מרובע) — מטמא בנגעים. מאי טעמא [מה טעם] הדבר? למטה הוא אומר לא ״קיר״ אלא ״קירת״ (״והנה פשה הנגע בקירות הבית״. ויקרא יד, לט) וכיון שהשתמש כאן בלשון רבים, אף שאין צורך בכך — הרי שנים, ולמעלה (מקודם) הוא אומר ״קיר״ ״קירת״ (״והנה הנגע בקירות הבית״. ויקרא יד, לז) — הרי כאן ארבע
The Gemara cites another baraita dealing with these same expressions: The Sages taught: A round house, a two-sided house, a triangle-shaped house, and a pentagon-shaped house cannot become impure with leprosy, whereas a house shaped like a quadrilateral can become impure with leprosy. What is the reason for this? In the verse below it states, when referring to a wall, the plural term walls: “And, behold, if the plague has spread in the walls of the house” (Leviticus 14:39). Additionally, in the verse above it states, when referring to a wall, the plural term walls: “And behold, if the plague be in the walls of the house” (Leviticus 14:37). These plural terms are unnecessary, and it is therefore understood that there are four walls mentioned here in order to indicate that a house can become impure through leprosy only if it has four sides.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נזיר ח: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נזיר ח:, הערוך על סדר הש"ס נזיר ח:, מיוחס לרש"י נזיר ח:, תוספות נזיר ח:, תוספות רי"ד נזיר ח:, בית הבחירה למאירי נזיר ח: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), שיטה מקובצת נזיר ח:, פירוש הרב שטיינזלץ נזיר ח:

Nazir 8b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Nazir 8b, Collected from HeArukh Nazir 8b, Attributed to Rashi Nazir 8b, Tosafot Nazir 8b, Tosefot Rid Nazir 8b, Meiri Nazir 8b, Shitah Mekubetzet Nazir 8b, Steinsaltz Commentary Nazir 8b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144