×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מתני׳מַתְנִיתִין: אהֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וּכְחוֹל הַיָּם הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם.
MISHNA: If one says: I am hereby a nazirite like the hair of my head, or: Like the dust of the earth, or: Like the sand of the sea, he is a nazirite forever. He has accepted a separate term of naziriteship for every hair or particle of dust or sand, which in practice means that he will be a nazirite forever. And he shaves his hair once every thirty days.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ האומר הריני נזיר כשער כו׳ – [דאמרינן] נזירות כשער ראשו קבל עליו והרי זה נזיר עולם לפי ששערות ראשו מרובין משני חייו ויהא מגלח כל ימיו אחת בסוף שלשים ויביא קרבן.
הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר לעולם ומגלח אחת לשלשים יום – פירוש נזירות הרבה קיבל עליו כעפר הארץ וכחול הים ומגלח ביום שלשים ומביא קרבנותיו.
אא״ב נזירות קבל עלויה היינו טעמא דכיון דהשלים מת כלו׳ ניחא דמייתינן ליה מלתיה דר׳ יהודה על מלתיה דרבנן דהשלמה דידי׳ כהשלמה דרבנן:
מי הוי השלמה כלל וא״כ הוי מעשה לסתור דבכל אתר דמייתי מעשה לסיועי מעשה ולא לסתור:
הלקטי קיץ – מיבשי תאנים עושין שבילין בין הקציעות כמו בשלהי שבת כמין הלקטי קטנה היתה פי׳ שביל ור״ת פי׳ הלקטי קיץ כמו תל המתלקט כמין כלים של קציעות ושבילי שמטה בשביעית השדות הפקר והכל נכנסין בהם ומלאה שבילין:
מונה נזירות כמנין הלקטי קיץ והוי נזיר כל ימיו:
מנין שאני כיון שאמר כמנין ימות החמה כמנין הלקטי ודאי נזיר קבל עילויה:
אבל אם אמר כימות החמה או כהלקטי קיץ חדא נזירות אריכתא קביל עליה:
ס״ל כותיה בחדא וכו׳ – ושלשה מחלוקות בדבר לרבנן בין אמר כמנין בין לא אמר כמנין נזירות קבל עליו היכא דלית ליה קיצותא ולר׳ לעולם חדא נזיר ולר׳ יהודה שני ליה בין מונה בין לא מונה:
הריני נזיר ואחת מונה שנים וכו׳ – א׳ ועוד מונה ג׳ א׳ ועוד ושוב מונה ד׳ ומגלח בכל א׳ ומביא (קרבנו) קרבן:
מהו דתימא ושוב ככולהו נ״ל דה״ה דהוה מצי למימר מהו דתימא ועוד כי כולהו ומונה ד׳ אלא אבתראה נקט:
דיתון ב׳ אם אמר הריני דיתון ב׳ דיתון שאין לו אלא ב׳ זויות סריתון ג׳ זויות פרטיתון ד׳ זויות:
קיר קירות הוה מצי למכתב קיר וכתיב קירות והנה הנגע בקירות הבית והנה פשה הנגע בקירות הבית ומראהו שפל מן הקיר לא דריש דלגופא איצטריך ותימה דהא דרשינן מקירות איזה קיר שהוא כקירות הוי אומר זה קרן זויות וי״ל דאי לא אתא אלא לדרשא דהכא לכתוב ד׳ פעמים קיר ומדכתיב קירות דרשי׳ מניה איזהו קיר שהוא כקירות וליכא למימר דכולא להך דרשא איצט׳ וי״ל דא״כ בחד קירות סגי:
סליק פרקא
מתני׳ הריני נזיר כשער ראשי כו׳. הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום. כי קבל עליו נזירות כמנין שיער ראשו וכל שלושים ושלושים הוי נזירות בפני עצמו. ומגלח בכל יום אחד ושלשים ובו ביום מתחיל נזירות ואינו שותה יין ואינו מטמא למתים לעולם. ולא כנזיר עולם דלעיל דנזיר אבשלום דמיקל בתער דוקא ולא במספרים ופליגי לעיל אם מגלח לשנה או לשלשים יום או לשבעה ימים ואם רצה אינו מגלח ואינו מביא קרבן. אבל בנזיר עולם דהכא צריך לגלח ולהביא קרבנותיו משלושים לשלשים. והא מספקא לי אם ירצה לעמוד בנזירותו בלא הבאת קרבן זמן גדול רק שלא יעבור בבל תאחר על קרבנות שנתחייב אם הרשות בידו מידי דהוה אנזיר שהשלים ימי נדירותו שיכול להשהות קרבנותיו ובלבד שלא יעבור בבל תאחר. או דילמא כיון שקבל עליו לנזירות כל ימיו חייב הוא להשלים נזירות זו מיד ולהתחיל אחרת והדעת נוטה כך כיון שכל ימיו הוא מחוייב נזירות אין לו לאחר מלהשלים כל מה שיוכל. ועוד יש דין שלישי לנזיר עולם ונזירות אחת יש לו כל ימי חייו ואינו מגלח לעולם אם לא נטמא כדקתני בברייתא בגמרא אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
״הריני נזיר כשער ראשי״, או שאמר: ״כעפר הארץ״, או ״כחול הים״ — הרי זה נזיר עולם, לפי שקיבל עליו נזירויות רבות כמנין כל אלה, ובפועל הריהו נזיר לעולם, שכן הרי הם מרובים משנות חייו. ומגלח את שערו אחת לשלשים יום.
MISHNA: If one says: I am hereby a nazirite like the hair of my head, or: Like the dust of the earth, or: Like the sand of the sea, he is a nazirite forever. He has accepted a separate term of naziriteship for every hair or particle of dust or sand, which in practice means that he will be a nazirite forever. And he shaves his hair once every thirty days.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) רַבִּי אוֹמֵר אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם וְאֵיזֶהוּ מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי נְזִירוֹת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וּכְחוֹל הַיָּם.

Rabbi Yehuda HaNasi says: This nazirite does not shave his hair once every thirty days, as he has accepted upon himself one long term of naziriteship lasting for as many days as there are hairs or particles of dust or sand. And who is the nazirite who shaves his hair once every thirty days? One who says: It is hereby incumbent upon me to observe naziriteships like the hair of my head, or: Like the dust of the earth, or: Like the sand of the sea. Since he used the plural term naziriteships, it is clear that he is accepting distinct terms of naziriteship.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים – והאי דקאמר כשער ראשי חדא נזירות אריכא קבל עליו כשיעור שער ראשו ואינו יכול להשלימה ואינו מגלח לעולם.
אלא איזהו שמגלח אחת לשלשים יום זה שאמר הרי עלי נזירות כשער ראשי – דהואיל ואמר עלי נזירות משמע דקא מפליג בין נזירות לנזירות ויהא מגלח בסוף כל שלשים ומביא קרבן.
אין זה מגלח אחת לשלשים יום – פירוש רבי סבירא ליה דנזירות מרובה קביל עליו עד יום מותו עד שיאמר בפירוש נזירות כדמסיק ואי זהו מגלח אחת לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רבי אומר אין זה מגלח אחד לשלשים יום. פירוש דכיון דאמר הריני נזיר חד נזירות אריכא קבל עליו. והכי קאמר נזירות אחד ארוך כשער ראשי עלי. נמצא שאינו יכול לגלח כלל כל ימי חייו ולא יקל בתער כל עיקר. ויש מפרשים דהוי כנזיר עולם דאבשלום דאם הכביד שערו מיקל בתער ומביא שלש בהמות. שיטה.
והרא״ש ז״ל כתב וז״ל: רבי אומר אין זה מגלח אחד לשלשים יום. דסבר רבי דנזירות אחת ימים כמנין שער ראשו קבל עליו. ואיכא לאסתפוקי אם יש לו דין נזיר עולם דאבשלום או דין נזיר לעולם. ואין נראה לי ספק כיון דנזירות אחת כמנין שערו קביל עילוי חד נזירות הוי כאומר מאה שנה. עד כאן:
והלכתא כתנא קמא דאפילו אמר הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר עולם ומגלח אחד לשלשים יום. ותלתא מיני נזיר נינהו. חד האי דמקבל עליו נזירויות הרבה ומגלח כל שלשים יום. ואידך נזיר עולם דאבשלום כגון דאמר הריני נזיר עולם דאמרינן הכביד שערו מיקל בתער אבל כל ראשו לא היה מגלח מדקא בעי לעיל מאי איכא ביניהו לשאר אחוה. ואי הוה מגלח לגמרי הוה בינייהו טובא דאיהו מגלח לגמרי ואינהו לא היו אלא מסתפרים. ואידך אם אמר הריני נזיר מאה שנים או הריני נזיר לעולם דאינו מגלח לעולם ולא מיקל כל ימיו משערו אלא אם כן נטמא שמגלח. ועל כרחין נזיר עולם ונזיר לעולם תרתי נינהו מדאמרינן בגמרא אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם שמע מינה דתרי גווני נינהו. שיטה:
רבי אומר: אין נזיר זה מגלח אחת לשלשים יום, שלדעתו קיבל אדם זה על עצמו נזירות אחת ארוכה שיימשכו ימיה כמנין שערות ראשו. ואיזהו הנזיר שהוא מגלח אחת לשלשים יום, אם השתמש בקבלת נזירותו בלשונות שכאלה — האומר: ״הרי עלי נזירות (ולא ״הריני נזיר״) כשער ראשי״, או שאומר: ״כעפר הארץ״, או ״כחול הים״, שבמה שנקט בלשון ״הרי עלי נזירות״ וכו׳ הראה שנתכוון לנזירויות שונות נבדלות זו מזו.
Rabbi Yehuda HaNasi says: This nazirite does not shave his hair once every thirty days, as he has accepted upon himself one long term of naziriteship lasting for as many days as there are hairs or particles of dust or sand. And who is the nazirite who shaves his hair once every thirty days? One who says: It is hereby incumbent upon me to observe naziriteships like the hair of my head, or: Like the dust of the earth, or: Like the sand of the sea. Since he used the plural term naziriteships, it is clear that he is accepting distinct terms of naziriteship.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) בהֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקּוּפָּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ אִם אָמַר אַחַת גְּדוֹלָה נָזַרְתִּי נָזִיר ל׳שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאִם אָמַר סְתָם נָזַרְתִּי רוֹאִין אֶת הַקּוּפָּה כְּאִילּוּ הִיא מְלֵאָה חַרְדָּל וְנָזִיר כׇּל יָמָיו.

If one says: I am hereby a nazirite in accordance with the capacity of the house, or: The capacity of the basket, one checks with him what he had in mind. If he said: My intention was to take a nazirite vow for one long term of naziriteship, he is a nazirite for only thirty days, in accordance with the ruling of the mishna that the words long or short are of no account when used in a nazirite vow (7a). And if he said: I took a nazirite vow without specification, it is assumed that he meant to accept upon himself terms of naziriteship corresponding to the number of items that fit into the basket, and the smallest items normally placed in baskets are used for this evaluation. Consequently, one views the basket as though it were full of mustard seeds, which are extremely small, and he is a nazirite for his entire life.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרתי הרי זה נזיר שלשים יום – ותו לא והא דאמר מלא הבית משמע כאילו אמר אריכא לי מילתא כמלא הבית או כמלא קופה.
ואם אמר סתם נדרתי – נעשה כאילו אמר מלא חרדל ונעשה כל ימיו נזיר דאמרינן נזירות כמנין גרעיני חרדל שבו קבל עליו ואין להם הפסקה כל ימיו.
הריני נזיר מלא הבית מלא הקופה – פירוש בית ריקנית או קופה ריקנית לפנים בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נדרתי נזיר שלשים יום פי׳ נזירות אחת נדרתי והא דקאמר מלא הבית דאריכא ליה מילתא [כו׳] ואינו נזיר אלא שלשים יום [ואם אמר סתם] נדרתי רואין הקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו לרבנן דלעיל נזירות אחר נזירות ולרבי נזירות ארוך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואם אמר סתם נדרתי. לא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים לשוני. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
האומר ״הריני נזיר מלא הבית״, או ״מלא הקופה״בודקין אותו מה היתה כוונתו, אם אמר: נזירות אחת גדולה נזרתי, כלומר, היתה כוונתי לנזור — הרי הוא נזיר רק שלשים יום, שהרי אמרה כבר המשנה (לעיל ז, א) שלענין נזירות אין מחלקים בין לשון ״קטנה״ ו״גדולה״. ואם אמר: סתם נזרתי ולא פירש את דבריו — רואין את הקופה כאילו היא מלאה חרדל שהוא גרגיר קטן מאד, והריהו נזיר כל ימיו, שאנו מניחים שרצה לנדור נזירויות כמנין היחידות הנכנסות לקופה זו, ואומדים זאת לפי הגרגרים הקטנים ביותר.
If one says: I am hereby a nazirite in accordance with the capacity of the house, or: The capacity of the basket, one checks with him what he had in mind. If he said: My intention was to take a nazirite vow for one long term of naziriteship, he is a nazirite for only thirty days, in accordance with the ruling of the mishna that the words long or short are of no account when used in a nazirite vow (7a). And if he said: I took a nazirite vow without specification, it is assumed that he meant to accept upon himself terms of naziriteship corresponding to the number of items that fit into the basket, and the smallest items normally placed in baskets are used for this evaluation. Consequently, one views the basket as though it were full of mustard seeds, which are extremely small, and he is a nazirite for his entire life.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) גהֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹמְדִין כַּמָּה יָמִים מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי אִם פָּחוֹת מל׳מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם נָזִיר ל׳שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאִם לָאו נָזִיר כְּמִנְיַן הַיָּמִים.

If one says: I am hereby a nazirite from here until such and such a place, one estimates how many days it takes to walk from here until such and such a place. If it is less than thirty days, he is a nazirite for thirty days, since this is the minimum term of naziriteship. And if not, i.e., if it takes more than thirty days to walk that distance, he is a nazirite in accordance with the number of days it takes to walk to that place.
קישוריםעין משפט נר מצוהתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מכאן ועד מקום פלוני פחות מל׳ יום נזיר שלשים יום – מידי דהוה אאומר הריני נזיר יום אחד דהוי נזיר ל׳ יום ואם לאו נזיר כמנין הימים וכדפרישי׳ לעיל דמיירי כשהחזיק בדרך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

האומר ״הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני״ — אומדין כמה ימים של הליכה יש מכאן עד אותו מקום פלוני, אם פחות משלשים יום — הרי הוא נזיר שלשים יום, שאין נזירות בפחות משיעור זה. ואם לאו [לא], שיש מהלך יותר משלושים יום — הרי הוא נזיר כמנין הימים.
If one says: I am hereby a nazirite from here until such and such a place, one estimates how many days it takes to walk from here until such and such a place. If it is less than thirty days, he is a nazirite for thirty days, since this is the minimum term of naziriteship. And if not, i.e., if it takes more than thirty days to walk that distance, he is a nazirite in accordance with the number of days it takes to walk to that place.
קישוריםעין משפט נר מצוהתוספותפירוש רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה דמוֹנֶה נְזִירוֹת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה הָיָה כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת.:

If one says: I am hereby a nazirite in accordance with the number of days in a solar year, he counts 365 consecutive naziriteships, in accordance with the number of days in a solar year. Rabbi Yehuda said: There was an incident where someone took this vow and observed 365 consecutive terms of naziriteship. Once he completed all these terms of naziriteship, he died.
קישוריםעין משפט נר מצוהתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כמנין ימות השנה מונה נזירות כמנין ימות השנה – דהיינו שס״ה חדשים יהיה נזיר נזירות אחר נזירות ומגלח בינתיים ומביא קרבן כיון דקאמר כמנין משמע נזירות ולא נזירות ארוך.
אמר רבי יהודה מעשה היה וכיון שהשלים מת – רבי יהודה לסיועי׳ לתנא קמא קאתי וקאמר מעשה היה וחייבוהו חכמים נזירות הרבה וכיון שהשלים כולו מת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מונה נזירות כמנין ימות השנה. שס״ה נזירויות כמנין ימות החמה. אבל אם אמר כימות החמה חד נזירות קביל עילוויה שנה אחת כיון דאית ליה קיצותא כדדייק לעיל מברייתא דאלף שנה. והא דלא דייק מהך מתניתין דדוקא דאמר כמנין הא לאו הכי לא אמרינן נזיריות קבל עליו כיון דאית ליה קיצותא. משום דאיכא למימר דאתיא כרבי או כר׳ יהודה דסברי דאפילו כשער ראשו חד נזירות קביל עליה. אבל לרבנן לא שני להו בין איכא קיצותא לליכא קיצותא. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
כמנין ימות החמה דהוי שס״ה. וא״ת אריכא בעי למימני כמנין ימות החמה וכן גבי ברייתא דימות הלבנה דאית ביה קיצותא. יש לומר דהאי תירוצא דלעיל דיחויא הוא ומסקנא דשמעתין כרבה. ועוד דמסיק ליה בגמרא מונה שאני. ולעיל לא חש להאריך ולאקשויי. הר׳ עזריאל ז״ל:
האומר: ״הריני נזיר כמנין ימות החמה״, כלומר, כמנין ימות השנה — מונה נזירות (מספר נזירויות) כמנין ימות החמה בשנה, שהם שלוש מאות ששים וחמישה. אמר ר׳ יהודה: מעשה היה באדם אחד שנדר נדר זה, ונהג נזירויותיו כמנין זה, וכיון שהשלים את כל מנין נזירויותיו — מת.
If one says: I am hereby a nazirite in accordance with the number of days in a solar year, he counts 365 consecutive naziriteships, in accordance with the number of days in a solar year. Rabbi Yehuda said: There was an incident where someone took this vow and observed 365 consecutive terms of naziriteship. Once he completed all these terms of naziriteship, he died.
קישוריםעין משפט נר מצוהתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) גמ׳גְּמָרָא: רוֹאִין אֶת הַקּוּפָּה כְּאִילּוּ מְלֵאָה חַרְדָּל וְנָזִיר כׇּל יָמָיו וְאַמַּאי וְלִיחְזְיַיהּ כְּאִילּוּ מְלֵאָה קִישּׁוּאִין וְדִלּוּעִין וְתִיהְוֵי לֵיהּ תַּקַּנְתָּא.

GEMARA: The mishna taught that if one said: I am hereby a nazirite in accordance with the capacity of the basket, and he did not specifically intend to accept one term of naziriteship, one views the basket as though it were full of mustard seeds, and he is a nazirite for his entire life. The Gemara asks: But why does one view the basket as though it were full of mustard seeds? Let us view it as though it were full of cucumbers or gourds, which are much larger. The basket would consequently hold fewer of them, and there would be a remedy for him, i.e., he would be able to complete his terms of naziriteship and resume living as a non-nazirite.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ ואמאי וליחזייה – לההיא קופה כאילו מלאה קישואין ואי מחזקא מינייהו י׳ נימא די׳ נזירות של שלשים שלשים קבל עליו.
ותיהוי ליה תקנתא – אחר אותם עשרה נזירות לשתות ביין.
וליחזייה כאילו היא מלאה קישואין ודילועין ותהוי ליה תקנתא – אמתני׳ קא פריך דקאמר רואין כאילו היא מלאה חרדל ואין לו תקנה והוא הדין דמצי למיפרך וליחזי כמאן דמלי בצק ולא נתכוון זה אלא לנזירות אחד [וניקל] עליה וקצת קשה דהיאך ניקל עליה מספק ויש לומר דהתם תנן במסכת טהרות (פ״ד מ״ז) ספק נזירות להקל וא״ת והא לעיל גבי מכאן ועד סוף העולם פריך לחומרא ויש לומר דהתם לא ידע שום צד דמצי למימר לקולא בלישנא דמכאן עד סוף העולם ולפום ריהטא משמע דנזירות קבל עליה מכאן ועד סוף העולם ולכך פריך לחומרא ממשמעות לשונו אבל הכא קס״ד דאין אדם מכניס עצמו לדבר דספקו חמור מודאי שעל ידי ספק יהיה חמור לו מאילו קבל עליו נזירות ודאי כמו שאם בבירור לחרדל נתכוין מונה נזירות אחר נזירות לעולם ומגלח בין כל אחת ואחת ומביא קרבן והשתא דאיכא לספוקי [דלקישואין או] לבצק נתכוין משיגלח פעם אחת שוב לא יחול עד שיביא קרבן וקרבן אינו יכול להביא דשמא לבצק נתכוין לחד נזירות וקמייתי חולין בעזרה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמרא ואמאי וליחזייה כאלו היא מלאה קשואין ודלועין. דספק נזירות להקל ולא ימנה אלא נזירות אחת כמנין מלא הקופה ואם מחזקת פחות משלשים ימנה אחת ואם מחזקת ארבעים או חמישים ינהוג נזירות כמניינם.
ב גמרא שנינו במשנה שאם אמר ״הריני נזיר מלוא הקופה״ ולא פירש את כוונתו אלא אמר ״סתם נזרתי״ — רואין את הקופה כאילו היא מלאה חרדל ולכן נעשה נזיר כל ימיו. ושואלים: ואמאי [ומדוע] אומדים כאילו היתה מלאה דווקא חרדל, שהוא קטן מאד? וליחזייה [ושנראה אותה] כאילו היא מלאה קישואין ודלועין שהם פירות גדולים, ומספרם בקופה קטן יותר, ותיהוי ליה תקנתא [ושתהיה לו תקנה] שיסיים את חובת נזירותו בזמן קצר יותר!
GEMARA: The mishna taught that if one said: I am hereby a nazirite in accordance with the capacity of the basket, and he did not specifically intend to accept one term of naziriteship, one views the basket as though it were full of mustard seeds, and he is a nazirite for his entire life. The Gemara asks: But why does one view the basket as though it were full of mustard seeds? Let us view it as though it were full of cucumbers or gourds, which are much larger. The basket would consequently hold fewer of them, and there would be a remedy for him, i.e., he would be able to complete his terms of naziriteship and resume living as a non-nazirite.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר חִזְקִיָּה בְּמַחֲלוֹקֶת שְׁנוּיָה ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר אָדָם מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְדָבָר שֶׁסְּפֵיקוֹ חָמוּר מִוַּדַּאי.

In response to this question, Ḥizkiyya said: This issue is taught as a dispute between tanna’im, and the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said: A person places himself in a state where the resulting uncertainty is more stringent than if there were certainty, i.e., an individual willingly accepts conditions that are ambiguous although this may cause him to have to keep more stringent halakhot if the uncertainty is not clarified.
מיוחס לרש״יפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר חזקיה במחלוקת שנויה – דאיכא מאן דסבירא ליה כוותיה ומתני׳ לא תני הכי.
ר״ש היא דאמר אדם מכניס עצמו לדבר שספקו חמור מודאי – דאילו נזיר ודאי מגלח ומביא קרבן ונאכל ואילו על ספיקו לא מצי מגלח דהכי מפרש באלו מותרים במסכת נדרים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אדם מכניס עצמו לדבר שספקו חמור מודאו. מכניס עצמו לכל חומר הספקות כגון בהך דמתניתין שאם ודאי נדר בחרדל היה מגלח משלושים לשלשים. ועכשו שהוא ספק שמא מלאה קשואין קאמר אינו מגלח אלא פעם אחת אחר נזירות ראשונה. אם מחזקת הקופה פחות מל׳ מגלח ביום ל״א. ואם מחזקת יותר מל׳ מגלח סוף ששים ואחד ושוב אינו מגלח כל ימיו דשמא כחרדל קאמר ונזיר הוי. ואינו יכול לגלח משלשים לשלשים דשמא בקשואין קאמר וכבר שלמו ימי נזרו ואינו מביא קרבן דהוי חולין בעזרה. ואף על גב דעולה ושלמים מצי לאיתויי ולהתנות בנדבה חטאת אינה באה נדבה ואינו יכול לגלח בלא הבאת קרבן:
אמר חזקיה: שאלה זו אכן קיימת, ובמחלוקת תנאים היא שנויה. ומשנתנו שיטת ר׳ שמעון היא, שאמר: אדם מכניס את עצמו לדבר שספיקו חמור מודאי. שפעמים אדם אומר דבר שחוסר הבהירות או הספק שבו מכניס אותו לחומרה יתירה, ומכל מקום מקבל על עצמו דבר זה בזמן שהוא נודר. כיצד?
In response to this question, Ḥizkiyya said: This issue is taught as a dispute between tanna’im, and the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said: A person places himself in a state where the resulting uncertainty is more stringent than if there were certainty, i.e., an individual willingly accepts conditions that are ambiguous although this may cause him to have to keep more stringent halakhot if the uncertainty is not clarified.
מיוחס לרש״יפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) דְּתַנְיָא הֲרֵינִי נָזִיר ע״מעַל מְנָת שֶׁיְּהֵא בִּכְרִי זֶה מֵאָה כּוֹר וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר שֶׁסְּפֵק נְזִירוּת לְהַחְמִיר.

This is as it is taught in a baraita: With regard to one who says: I am hereby a nazirite on the condition that this pile of grain will be found to contain at least one hundred kor, and he went to measure the pile and found that it was stolen or lost, making it impossible to determine whether it contained one hundred kor, Rabbi Shimon prohibits him to drink wine or cut his hair, as he holds that in a case of uncertain naziriteship one is required to act stringently. Similarly, in the case in the mishna, since it is not known whether one intended to accept naziriteship according to the number of mustard seeds in the basket or according to the number of gourds there, he must act stringently.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הריני נזיר כו׳ ר״ש אוסר – שחייב בנזירות דהואיל דהוי ספק אי הוו ביה מאה כור אמרינן דהוי ביה ודאי מאה כור וליהוי נזיר שכל ספק נזירות להחמיר דספיקו בנזיר חמור מודאו דאילו ודאי שלא היו בו מאה כור לא הוי נזיר השתא דהוי ספק אמרינן דנזיר הוא הכי נמי במתניתין דהואיל דספקא הוא דלא ידעינן אי אדעתא דמלאה קשואין אי בחרדל קאמר אמרינן ביה ספק נזירות להחמיר וכמאן דמלאה חרדל קאמר ואין לו תקנה אבל אליבא דמ״ד שכל ספק נזירות להקל לדידיה אמרינן רואין אותה כאילו מלאה קשואין.
שיהא בכרי זה מאה כור ומצאו שנגנב – ואין אנו יודעין אם היו בו מאה כור אם לאו ר״ש אוסר דספק נזירות להחמיר דחיישינן דלמא היו בו מאה כור ולקמן מפרש תקנתא לר״ש דאומר קודם שיתחיל למנות ימי נזירותו אם היו בו מאה כור והריני נזיר מדבורי הראשון הנה אשלים נדרי ומביא קרבנותיו ואם לא היו בו מאה כור ואם כן בדבורי לא היה בו ממש הריני נודר בנזיר מעכשיו ויהיה נזיר שלשים יום ויביא קרבנותיו ואין כאן חולין בעזרה כי הוא נזיר שלשים או מכח דיבור הראשון או מכח דיבור השני ואם תאמר ומאי ספקו חמור מודאי הרי הוא נפטר בנזירות אחת ובקרבן אחד כאילו בודאי היו בו מאה כור ויש לומר דיכול לבא לידי חומרא כגון אם נטמא קודם שהתנה דהשתא הוי ספק נזיר טמא ואין לו תקנה דלא יוכל להביא אשם טמא על הספק שלא היו בו מאה כור וקא מייתי חולין בעזרה ואסור ביין ובתגלחת לעולם [דשמא] נזיר הוא ואינו יכול לפטור מנזירותו אם לא בהבאת אשם טומאה וזה אין בא על התנאי אבל נטמא אחר שהתנה אז הוה ודאי נזיר טמא ומייתי אשם טומאה והדר משלים נזירותו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ שמעון אוסר שספק נזירות להחמיר. ואף על גב דספקו חמור מודאו דאילו היו בו מאה כור היה נזיר ומגלח לשלשים יום ועכשיו אינו מגלח לעולם שאינו מביא קרבנותיו בספק. וא״ת ולמה ספקו חמור מודאו. יאמר אם לא היו בו מאה כור הריני נזיר. וי״ל דמכל מקום הוא חמור שאם נטמא קודם שאמר תנאי זה אינו יכול להביא קרבן טומאה. וכן במתניתין יכול לקבל עליו נזירות כמנין חרדל אלא שאם נטמא אחר שהשלים נזירות של קשואין קודם שקבל עליו נזירות בחרדל אינו יכול להביא קרבן טומאה. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
ר׳ שמעון אוסר. כדפרישית דהוי ספקא אימור הוי בכרי ואימור לא הוה ולא מייתי מספק חולין בעזרה ואם כן אסור לגלח. ואי נמי יכול להביא עולה ושלמים על תנאי והוי מותר לגלח דחטאת אינו מעכב שייך למימר אסור לגלח כדינו בלא תנאי. הרב עזריאל ז״ל:
קשה עוד אמאי ספקו חמור מודאו יחזור ויאמר כו׳. וי״ל כו׳ ככתוב בתוס׳. ועוד יש לומר דהיכא דניטמא קודם שאמר דלא מצי מגלח דקא עבר לאו דלא תקיפו. שיטה.
תוס׳ ד״ה שיהא בכרי ולקמן מפרש. דף יג ע״א ולב ע״ב:
דתניא כן שנינו בברייתא]: האומר ״הריני נזיר על מנת שיהא (שיש) בכרי (ערימת תבואה) זה מאה כור (מידת נפח) ״והלך למדוד את הכור ומצאו שנגנב או שאבד, ואי אפשר עתה לדעת כמה היה בכרי בשעה שנדר — ר׳ שמעון אוסר עליו לשתות יין ולגלח, שמא היה בכרי מאה כור, שלדעתו ספק נזירות דינו להחמיר.
This is as it is taught in a baraita: With regard to one who says: I am hereby a nazirite on the condition that this pile of grain will be found to contain at least one hundred kor, and he went to measure the pile and found that it was stolen or lost, making it impossible to determine whether it contained one hundred kor, Rabbi Shimon prohibits him to drink wine or cut his hair, as he holds that in a case of uncertain naziriteship one is required to act stringently. Similarly, in the case in the mishna, since it is not known whether one intended to accept naziriteship according to the number of mustard seeds in the basket or according to the number of gourds there, he must act stringently.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ר׳רַבִּי יְהוּדָה המַתִּיר שֶׁסְּפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל.

Conversely, Rabbi Yehuda permits him to drink wine or cut his hair, as he holds that in a case of uncertain naziriteship one is permitted to act leniently. The naziriteship does not take effect, since the pile might have contained less than one hundred kor.
עין משפט נר מצוהתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבי יהודה מתיר שספק נזירות להקל – דהוא לא קיבל עליו אא״כ ימצא בו מאה כור וכן במתני׳ רואין אותה כאילו מלאה בצק ויפטר בנזירות אחת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ יהודה מתיר שספק נזירות להקל. דלא מעייל נפשיה לספק חמור ואינו נזיר כלל שכך היתה דעתו שאם לא יוכל לברר הדבר שלא יהא בדבורו כלום. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
ור׳ יהודה מתיר, שלדעתו ספק נזירות להקל, ואנו אומרים שמא לא היה בכרי מאה כור ולא חלה נזירותו.
Conversely, Rabbi Yehuda permits him to drink wine or cut his hair, as he holds that in a case of uncertain naziriteship one is permitted to act leniently. The naziriteship does not take effect, since the pile might have contained less than one hundred kor.
עין משפט נר מצוהתוספותפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה הָתָם לָא נָחֵית לֵיהּ לִנְזִירוּת הָכָא נָחֵית לֵיהּ לִנְזִירוּת בְּמַאי לְסַלּוֹקֵיהּ מִינֵּיהּ.

Rabbi Yoḥanan said: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda because the cases in the mishna and in the baraita are not comparable. There, in the case discussed in the baraita, he does not necessarily even enter a state of naziriteship, as it is unclear whether the pile contained a kor of grain. Consequently, he retains his previous status and is not considered a nazirite. Conversely, in the case discussed here in the mishna, he certainly enters a state of naziriteship, since he undoubtedly vowed to be a nazirite for some period of time. Consequently, how is it possible to remove the state of naziriteship from him when it is uncertain when his terms end? Therefore, even Rabbi Yehuda would agree that he remains a nazirite indefinitely.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ יוחנן אמר אפילו תימא כר׳ יהודה – דהתם טעמא מאי אמר ר׳ יהודה דספק נזירות להקל דדלמא לא הוו ביה מאה כורין ולא נחית ליה לנזירות כלל ומספיקא לא אמרינן ליה דליהוי נזיר כי היכי דלא לייתי חולין לעזרה לכי משלים נזירותו.
אלא הכא כיון דנחית ליה לנזירות – אי משום מלאה קישואין אי משום מלאה חרדל נזירות חיילא עליה ממה נפשך וכיון דנחית לנזירות במאי לסלקיה מש״ה אית לן למימר דנזירות כמנין גרעיני חרדל קיבל עליו ולעולם כל ימיו יהא אסור ביין.
אפי׳ תימא רבי יהודה התם לא נחית לנזירות כלל – כלומר אין להטיל עליו נזירות דשמא לא היו בו מאה כור.
הכא נחית לנזירות במאי לסלוקיה מיניה – כלומר במתניתין על כרחין חייב לנזירות אחת ואפילו אי בצק אמר וכיון שירד לנזירות אינו יכול להסתלק כמו שמפרש והולך ופריך אמאי אינו יכול להסתלק ליחזי כאילו היא מלאה קישואין או מלאה בצק ותיהוי ליה תקנתא דסלקא דעתך דנזירות קביל עליה כלומר יגלח ממה נפשך לסוף שלשים יום ויביא קרבן דאי חדא נזירות קביל עליה שפיר קמגלח ואי נמי חרדל קביל עילויה מצי לגלוחי אחר שלשים יום דקא סלקא דעתך אי אמר חרדל לנזירות קביל עליה כלומר הרבה נזירות ולא נזירות אחת ארוך וכיון שיגלח לסוף שלשים שוב לא תטיל עליה נזירות לרבי יהודה דמאן לימא לן דחרדל קביל דלמא בצק והשלים נדרו והשתא דמי לההיא דכרי דאמר רבי יהודה מתיר ואמאי אינו יכול להסתלק ומשני רבי יהודה סבר לה כרבי דהאמר חרדל הך נזירות ארוך קביל עליה ועד יום מותו לא מצי לגלח הלכך הכא ע״כ נחית לחד נזירות אפילו אי בצק קביל וכיון שאתה מורידו לנזירות אפילו לרבי יהודה תו לא מצי להסתלק דשמא חרדל קביל עליה ונדון עד יום מותו נזירות חד וארוך ולא דמי לההיא כלל דאינו יורד לנזירות לרבי יהודה.
מי שאמר הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור והלך למדדו ומצאו שנגנב או שאבד אין זה נזיר כלל שספק נזירות להקל אמר הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה שס״ה נזירות של ל׳ ל׳ שהם שלשים שנה אמר כימות החמה הרי הוא נזיר נזירות אחת שס״ה יום ואם הזכיר ימות הלבנה או ימות השנה מונה מנין שנות הלבנה כמנין ימות הלבנה או כמנין ימות השנה כדינו וכימות שנת הלבנה או כימות השנה כדינו הריני נזיר כמנין הילקטי קיץ ר״ל שבילים קטנים שעושין בקיץ להלך בין הגנות והם מרובים ויש מפרשים שבילים קטנים שמיבשי התאנים עושים בין הקציעות כדי שיהיו מהלכין בנתים ולא יהו נדרסות ברגל וכעין זה מה שאמרו במסכת שבת הילקטי קטנה היתה בין שני בתים וכן אם אמר כמנין שבילי שמטה שהשבילין מרובין בשדות מתוך שהם הפקר מונה נזירות חלוקות של ל׳ ל׳ כמנין הילקטי קיץ וכמנין שבילי שמטה:
אף על פי שזהו היוצא משמועה זו דרך פסק מתוך שיש קצת דברים בסוגיא מבולבלים אני רואה להעירך מעט בביאורה והוא שזה שביארנו במשנתנו במלא החבית ומלא הקופה שאם אמר סתם נזרתי רואין אותה כאלו מלאה חרדל שאלו בה בסוגיה זו וניחזייה כאלו מלאה דלועין וימנה נזירות חלוקות כמנין הדלועין שהיא מתמלאת בהם לבד והוא הדין שיהא יכול לתלות בגוף אחד שימלא החבית או הקופה ולא יהא נזיר אלא ל׳ ותירצה משום דספק נזירות להחמיר וכר׳ שמעון דאמר אדם מכניס עצמו לספיקות להיות דעתו להחמיר אף על הספק שספק נזירות להחמיר אע״פ שכל שאנו באים להחמיר בספק נזירות נעשה הספק חמור מן הודאי כגון זו שאלו אמר הריני נזיר כחרדל שבחבית היה דינו כשער ראשו והיה נזיר לעולם נזירות חלוקות ומגלח מל׳ לל׳ ועכשו כשהוא בספק מחמירין בו לנזירות אחת של עולם שלא לגלח לעולם אלא להקל משנים עשר חדש לשנים עשר חדש וכמו שמצינו לו בהריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור ונגנב שהוא נזיר מספק לדעת ר׳ שמעון ואלו היה נזיר ודאי לא היה נזיר אלא נזירות אחת של ל׳ יום ולסוף ל׳ מגלח ומביא קרבן ונאכל ומותר ביין וכשהוא נזיר מספק אינו מגלח שאין גלוח אלא על הקרבנות והרי אין יכול להביא אשמו על הספק ואפי׳ בתנאי שאם אינו נזיר יהא קרבן נדבה שאין תנאי בחטאת ואשם הואיל ואינם באים נדבה ואע״פ שאמרו אם גלח על אחד משלשתן יצא ואם כן יביא שלמים ועולה בתנאי ויגלח עליהם לא אמרוה אלא בדיעבד וכן שמכל מקום אינו יכול לגלח כל הראש שהרי הקפת כל הראש שמה הקפה לאיסור פיאות אלא שבנזיר ודאי התירה הכתוב הא בספק לא ומתוך כך נאסר ביין ואם תאמר יאמר אם איני נזיר חובה הריני נזיר נדבה ויביא כל קרבנותיו שהרי על כל פנים נזיר הוא באי זה צד מ״מ זו קבלת נזירות אחרת היא ואינו מצויה אי נמי נפקא מינה לנטמא קודם שיספיק לומר כן ואינו יכול להביא קרבן טומאה שמא אינו נזיר ואם היה ודאי היה מביא:
ורבי יוחנן אמר דמתניתין אפי׳ לר׳ יהודה אתיא דאע״ג דבכרי אמר ר׳ יהודה אינו נזיר שספק נזירות להקל התם דלא נחית לנזירות שהרי יש בו צד שאינו נזיר כלל והוא אם אין בכרי כשיעור אומד שלו אבל זו שבמשנתנו כבר ירד לנזירות מיהא לשיעור הקשואים וכיון דנחת ליה במאי פקע מיניה הואיל ולא נתברר מנינו והדר קא בעי לר׳ יהודה ליחזייה כמלאה קשואין למנות נזיריות חלוקות ומאחר שכשישלימו נזירות של מנין הקשואים לא נחית לנזירות דהא כל נזירות ונזירות נזירות באפי נפשיה הוא ונאמר ספק נזירות להקל ולא יכנס עוד לנזירות ותירץ דר׳ יהודה סבר לה כר׳ דקסבר בשער ראשי דנזירות אריכתא היא ואף הכא לר׳ יהודה נזירות אריכתא הוא קביל עליה וכל שהשלים זמנו למנין הקשואים יש לו להשלימו כמנין חרדל הואיל ונחת לנזירות ומקשה ומי סבר לה כרבי והא פליג בהריני נזיר כמנין ימות החמה וכדפרישנא במתניתין וכן שבהריני נזיר כמנין הילקטי קיץ סבר ר׳ יהודה דנזירות חלוקות הם מדקאמר מנין ואלו רבי לא שני ליה כלל בין שאמר כמנין לשלא אמר כמנין ותירץ לו דר׳ יהודה סבר לה כותיה בחדא דחד נזירות קביל עליה בשער ראשי ובמלא חבית ופליג עליה בימות החמה ובהילקטי קיץ דשני ליה בין מנין לאין מנין וזו שהוזכרה כאן בהריני נזיר כל ימי חיי או כל ימי עולם שהוא נזיר עולם ובנזיר לזמן קצוב אפי׳ לאלף שנים שהוא נזיר לעולם כבר ביארנו ענינה למעלה במשנה השניה:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אבל הכא נחית לנזירות. וממה נפשך נזירות קשואין קבל עליה לכל הפחות במאי ליסלקיה מיניה. הילכך מקשואין ואילך אין סברא לפוטרו. וטעמא הוי מידי דהוה אספק נגעים דעד שלא נזקק ספקו טהור. משנזקק לטומאה ספיקו טמא. הכא נמי אזלינן בתר חזקה. גבי כרי בחזקת שאינו נזיר. גבי מתניתין בחזקת שהוא נזיר.
ר׳ יוחנן אמר: אפילו תימא [תאמר] שמשנתנו כשיטת ר׳ יהודה היא, מכל מקום יש לחלק בדברים, כי התם [שם] ב״על מנת שיהא בכרי זה מאה כור״ לא נחית ליה [יורד לו] אותו אדם לנזירות בוודאי, אלא על תנאי, שהרי אין הוא יודע באותה עת כמה כור יש בכרי, ולא ברור כלל שחלה עליו נזירות. וכיון שלא ברור לנו שנתקיים התנאי — אנו משאירים אותו בחזקתו, ומספק לא נכניסנו בגדר נזיר. ואילו הכא [כאן] במשנתנו, במלוא הקופה הרי נחית ליה [ירד לו] לנזירות, שהרי ודאי קיבל על עצמו נזירות כלשהי והיא חלה עליו, אם כן במאי לסלוקיה מיניה [במה נסלק אותה ממנו], שהרי לא ברור מה שיעורה של נזירות זו? ובמקרה זה אף ר׳ יהודה מודה שמחמירים בשיעור הגדול של נזירות.
Rabbi Yoḥanan said: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda because the cases in the mishna and in the baraita are not comparable. There, in the case discussed in the baraita, he does not necessarily even enter a state of naziriteship, as it is unclear whether the pile contained a kor of grain. Consequently, he retains his previous status and is not considered a nazirite. Conversely, in the case discussed here in the mishna, he certainly enters a state of naziriteship, since he undoubtedly vowed to be a nazirite for some period of time. Consequently, how is it possible to remove the state of naziriteship from him when it is uncertain when his terms end? Therefore, even Rabbi Yehuda would agree that he remains a nazirite indefinitely.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אַמַּאי לָא לִיחְזְיַהּ לְקוּפָּה כְּאִילּוּ מְלֵאָה קִישּׁוּאִין וְדִלּוּעִין וְתִיהְוֵי לֵיהּ תַּקַּנְתָּא הָא ס״דסָלְקָא דַּעְתִּין נְזִירוּת הוּא דְּקַבֵּיל עִילָּוֵיהּ

The Gemara asks: Why is it not possible to remove from him the status of naziriteship? Let us view the basket as though it were full of cucumbers or gourds, as he has accepted at least as many terms of naziriteship as the number of cucumbers or gourds that can fit in the basket, and in this way there will be a remedy for him. It entered our minds to say that it is distinct naziriteships that he accepted upon himself, and so once he has completed the minimal number of naziriteships, he should no longer be considered a nazirite unless it can be determined that he accepted more than this number of terms of naziriteship.
מיוחס לרש״יפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמאי לא ליסלקיה נימא דליחזיה כאילו מלאה קישואין – ולכי משלים ליה נזירות כמנין קישואין שיכולין ליכנס בתוך הקופה ומייתי ליה קרבן הוי כמסולק ועומד דכלא נחית ליה לנזירות דמי ותיהוי ליה תקנתא.
הא – לא מצית אמרת דנזירות קבל עליו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמאי לא. בתמיה אמאי לא ליסלקיה ליחזי לקופה כו׳. דקסלקא דעתך נזירות הוא דקביל עליה ואם כן כל חד וחד משלשים יום נזירות באפי נפשיה ומשמנה נזירות בקשואין נסתלק מנזירות ראשונה ומיד יש לנו לפוטרו כדין ספק נזירות. ולא מהניא חזקת נזירות שלפניו דהאי לחודיה והאי לחודיה. מנימוקי הר׳ עזריאל ז״ל:
אמאי ליחזייה לקופה כאלו היא מלאה קישואין ותיהוי ליה תקנתא. למה אתה אומר שעומד כל ימיו בספק זה ואין לו תקנה הרי אחר שעברה נזירות של קישואין יכול לגלח. דסלקא דעתך נזירות של חרדל קביל עילוי ואחר שגילח לנזירות דקשואין נסתלק מספק קשואין ואין עליו עתה אלא ספק חרדל ולא נחת אכתי לנזירות ומספיקא לא מחתינן ליה בספק נזירות להקל. ומשני סבר כרבי דאמר נזירות אחת קביל עילויה. הילכך לא יצא מספק קשואין שאינו יכול לגלח דשמא כחרדל קאמר וכל ימיו הוי נזיר. ומכאן מוכח דלרבי אינו מגלח כל ימיו. דאם לא כן לא פסיק מיניה נזירות דקשואין:
ושואלים: אמאי [מדוע] לא נסלק ממנו את הנזירות? ליחזיה לקופה [נראה את הקופה] כאילו היא מלאה קישואין ודלועין, ותיהוי ליה תקנתא [ותהיה לו תקנה] וכשיסתיימו ימי נזירות אלו נאמר שנסתלק ממנו הנדר הוודאי, ומעתה צריך הוכחה להוסיף עליו נזירות. הא סלקא דעתין [הרי עלה על דעתנו], כך אנו סבורים שנזירות (כמה נזירויות) הוא דקביל עילויה [שקיבל עליו] ולאחר שיקיים נדרי נזירות כמנין הקישואים — יצא מכלל חיוב זה!
The Gemara asks: Why is it not possible to remove from him the status of naziriteship? Let us view the basket as though it were full of cucumbers or gourds, as he has accepted at least as many terms of naziriteship as the number of cucumbers or gourds that can fit in the basket, and in this way there will be a remedy for him. It entered our minds to say that it is distinct naziriteships that he accepted upon himself, and so once he has completed the minimal number of naziriteships, he should no longer be considered a nazirite unless it can be determined that he accepted more than this number of terms of naziriteship.
מיוחס לרש״יפירוש רא״ששיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נזיר ח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים נזיר ח., עין משפט נר מצוה נזיר ח., מיוחס לרש"י נזיר ח., תוספות נזיר ח., בית הבחירה למאירי נזיר ח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש נזיר ח., שיטה מקובצת נזיר ח., גליון הש"ס לרע"א נזיר ח., פירוש הרב שטיינזלץ נזיר ח.

Nazir 8a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Nazir 8a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Nazir 8a, Attributed to Rashi Nazir 8a, Tosafot Nazir 8a, Meiri Nazir 8a, Peirush HaRosh Nazir 8a, Shitah Mekubetzet Nazir 8a, Gilyon HaShas Nazir 8a, Steinsaltz Commentary Nazir 8a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144