×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) יָכוֹל אַף מְצוֹרָע כֵּן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר רֹאשׁוֹ וְתַנְיָא אִידַּךְ רֹאשׁוֹ מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי נָזִיר {במדבר ו׳:ה׳} תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ יָכוֹל אַף נָזִיר מְצוֹרָע כֵּן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר רֹאשׁוֹ.
one might have thought that even a leper should likewise be prohibited from rounding off his head. The verse therefore specifically states “his head” to teach that the mitzva for a leper to remove all the hair of his head overrides the prohibition against rounding one’s head. And it was taught in another baraita: Why must the verse state: “His head,” with regard to a leper? Since it states, with regard to a nazirite: “No razor shall come upon his head” (Numbers 6:5), one might have thought that even a nazirite leper should likewise be prohibited from shaving upon his purification. Therefore the verse states: “His head,” from which it is derived that a nazirite who contracted leprosy must shave his head like any other leper.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יכול אף מצורע – לא יקיף ת״ל ראשו.
יכול אף נזיר מצורע – כשנטהר מצרעתו בתוך ימי נזירותו לא יעביר תער על ראשו.
יש בסוגיא זו קצת בלבולין מצד קצת נסחאות ומתוך כך אני מעירך בביאורה דרך קצרה עם הנסחאות המיושרות שבה וכן שתלמוד ממנה קצת דברים שידיעתם צריכה לענין פסק והוא שכבר ידעת שכתוב במצורע וגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ומדכתיב כל שערו ראשו מה תלמוד לומר אלא כדי להתיר לאו של הקפת הראש במצורע שאלו לא הזכירו הייתי אומר כל שערו שאינו בדין הקפה הא של ראש לא ולימד על עשה של תגלחת שדוחה לאו דהקפה ותניא אידך ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר בנזיר תער לא יעבר על ראשו יכול אף בנזיר שנצטרע כן תלמוד לומר ראשו ולהתיר תגלחת שהוא עשה במקום עשה ולא תעשה של נזיר עשה של גדול פרע ולא תעשה של תער לא יעבור על ראשו מאי לאו תנאי היא דמאן דמייתי לה מנזיר משום דבמצורע לא איצטריך דאיסור פיאה אין כאן דהקפת כל הראש אינה הקפה ומאן דמייתי לה ממצורע לבד ומדין פאה משום דסבירא ליה דהקפת כל הראש שמה הקפה והוא משיבו דרך דחיה דכלי עלמא לא שמה הקפה וקרא דאיצטריך לשרוייה במצורע כגון שהקיף תחלה ולבסוף השלים כל הראש בתגלחת ובא להתיר התגלחת אף בדרך זה דהואיל ואלו גלחיה בחדא זימנא שרי והכא נמי שרי ועיקר הגירסא ומי מצית אמרת הכי כלומר שתהא התגלחת אפשר ליעשות בהיתר כגון בגלוח הראש בבת אחת ותתירה באיסור שיקיף תחלה והלא כל שאמרו בעשה דוחה את לא תעשה דוקא כשאי אפשר לקיים את שתיהן כדריש לקיש וכו׳ ועיקר הגירסא אלא דכולי עלמא הקפת הראש שמה הקפה והדר בעי ואם כן לכולי עלמא נמי דיינו שיבא הכתוב להתיר לאו של הקפה ומאין לנו להעמידה בנזיר שיבא להתיר לאו ועשה בלא לאו של הקפה שהם ב׳ לאוין ועשה ומאי דקאמר לאו גרידא מנא ליה כך פירושו אין לך דרך להעמיד מקרא זה בנזיר אלא אם כן למדת מצד אחר שעשה דוחה את לא תעשה עד שתאמר שלא הוצרך כאן לכך ועל כל פנים הוא בא ללאו ועשה אפילו במקום שני לאוין כגון נזיר ומנא ליה לאו גרידא בעלמא דנוקמיה להאי בנזיר ותירץ דלאו גרידא נפקא ליה מגדילים שהותר כלאים בציצית ואם כן הא דהכא ודאי בנזיר מיתוקמא ועיקר הגרסא ומאן דמוקים ראשו למישרא לאו דהקפה תיפוק ליה מגדילים ולוקים קאי בנזיר ויש כאן קצת חלוף בין סוגיא זו לסוגיא שבראש יבמות אלא שדרך התלמוד כך הוא ומ״מ הוא משיבו דקרא דגדילים מיבעי ליה למאי דרמי רבא כתיב הכנף מין כנף ר״ל שלא יפטר בכלאים אלא שיהא הציצית ממין הכנף וכתיב צמר ופשתים גדילים תעשה לך ותירצה דצמר ופשתים בין במינן בין שלא במינן אבל שאר מיני בגדים במינן פוטרין כגון של משי בבגדי משי וכן בכלם שלא במינן אין פוטרין וסבירא ליה דשאר מינין חייבין בציצית מן התורה ואפילו הכי אין עשה שבהם דוחה את הלאו ומשום הכי איצטריך למישרי לאו דהקפה ומ״מ זו של רבא אינה הלכה אלא שאר בגדים פטורין בציצית מן התורה ומתוך כך אין נפטרין אלא במינן ואלו היה חיובם מן התורה היה אפשר בכלאים במקום שאין לו מאותו המין ואין לנו דרשת הכנף מין כנף אלא לענין הצבע על הדרך שביארנו בתחלת יבמות:
והדר בעי ואם כן מהיכא נפיק ליה דנזיר שנצטרע יגלח שהרי לא מצאה אלא בדחיית עשה את הלאו אבל שיהא עשה דוחה את לא תעשה ועשה מנא ליה ותירץ דנפקא ליה מזקנו דמצורע שבא להתיר גלוח דכהן שיש בהם בפרט לאו דפאת זקנם לא יגלחו ועשה דקדושים יהיו וכו׳ ודרשו בו זקנו מה תלמוד לומר משום דכתיב ופאת זקנם וכו׳ יכול אף אם נצטרע הכהן כן תלמוד לומר זקנו וכו׳ וודאי הוא הדין לנזיר ודחי ליה דמדכהן לא ילפינן דלאו שאינו שוה בכל הוא שאין קדשתם נוהגת בנקבותיהם והאי דמפיק לנזיר מראשו מוקי זקנו לאשמועינן דהשחתת זקן דוקא בתער ומינה ילפינן דגלוח מצורע בתער מדאיצטריך למישרייה ומנזיר לא הוה גמרינן דאיכא למיפרך שכן קרבנו טעון לחם והקשה ולמאן דמפיק ראשו ללאו גרידא ולאו ועשה מזקנו זקנו למה לי כלומר בשלמא למאן דמפיק ליה לעשה ולא תעשה מוקים לזקנו לתגלחת מצורע שהיא בתער אלא למאן דמפיק ללאו גרידא וזקנו לעשה ולא תעשה ומכהן נזיר לא יליף מיניה כדכתיבנא ואם כן על כל פנים חד נפיק ליה מראשו ומדכתיב סתמא לא שנא כהן ולא שנא ישראל וחד לנזיר ולוקמי לראשו לנזיר דהא כהן ונזיר שניהם שקולים לעשה ולא תעשה וליליף כהן מיניה וזקנו לא איצטריך ותירץ דכהן מנזיר נמי לא יליף דמה לנזיר שישנו בשאלה ומה שצריך בסוגיא זו עוד לענין פסק הן במין כנף הן בעשה על אי זה צד דוחה לא תעשה או את לא תעשה ועשה כבר ביארנו הכל בתחלת יבמות:
יכול אף מצורע כן יהא אסור בהקפת הראש — תלמוד לומר במפורש: ״ראשו״ (ויקרא יד, ט), שציווה עליו הכתוב לגלח כל ראשו, ונדחה איסור הקפת הראש. ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: ״ראשו״ שנאמר במצורע מה תלמוד לומר? לפי שנאמר גבי [אצל] נזיר ״תער לא יעבר על ראשו״ (במדבר ו, ה) יכול אף נזיר מצורע כן שיהיה אסור בתגלחת אף כשהגיע זמן טהרת צרעתו — תלמוד לומר: ״ראשו״, ללמד שאם נצטרע הנזיר צריך לגלח ראשו ככל מצורע.
one might have thought that even a leper should likewise be prohibited from rounding off his head. The verse therefore specifically states “his head” to teach that the mitzva for a leper to remove all the hair of his head overrides the prohibition against rounding one’s head. And it was taught in another baraita: Why must the verse state: “His head,” with regard to a leper? Since it states, with regard to a nazirite: “No razor shall come upon his head” (Numbers 6:5), one might have thought that even a nazirite leper should likewise be prohibited from shaving upon his purification. Therefore the verse states: “His head,” from which it is derived that a nazirite who contracted leprosy must shave his head like any other leper.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) מַאי לָאו תַּנָּאֵי הִיא למ״דלְמַאן דְּאָמַר מִנָּזִיר קָסָבַר הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה וְכִי אֲתָא קְרָא לְמִידְחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה וְאִידַּךְ סָבַר הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ שְׁמָהּ הַקָּפָה וְכִי אֲתָא קְרָא לְמִידְחֵי לָאו גְּרֵידָא.

The Gemara explains: What, is it not correct to say that this is a dispute between tanna’im? According to the one who says that the additional term “his head” is to counter a possible prohibition derived from the case of a nazirite, he holds that rounding the entire head is not called rounding, and therefore there is no need for a verse to teach that a leper can shave all the hair off his head. And when the verse “He shall shave all his hair; his head” comes, it comes to override both the prohibition: “No razor shall come upon his head,” and the positive mitzva stated with regard to a nazirite: “He shall be sacred, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5). And the other tanna holds that rounding the entire head is called rounding, and consequently, when the verse comes, it serves to override only the prohibition against rounding one’s head.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי לאו תניא היא – דלמ״ד דהאי ראשו דכתיב במצורע לא אתיא אלא למידחי לא תעשה דנזיר דלא יעבור תער על ראשו קסבר משום לאו דהקפה לא צריך דאילו מצורע קעביד הקפת כל הראש דשריא דהקפת כל הראש לאו שמה הקפה וכי קאתי קרא למידחי את לא תעשה ועשה דנזיר עשה קדוש יהיה גדל פרע.
ואידך – דמצריך משום לא תקיפו קסבר דהקפת כל הראש שמה הקפה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי לאו תנאי [האם לא נאמר שמחלוקת תנאים] היא בכך, למאן דאמר דעת מי שאומר] שהלימוד מ״ראשו״ הוא מנזיר, קסבר [סבור הוא] הקפת כל הראש לא שמה הקפה, ולכן אין צורך במקרא מיוחד ללמדנו שמותר למצורע לגלח כל ראשו, וכי אתא קרא [וכאשר בא הכתוב] ״ראשו״ — הרי זה למידחי [לדחות] את לא תעשה (״תער לא יעבור על ראשו״) ועשה (״קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו״) שיש בנזיר. ואידך סבר [והאחר סבור]: הקפת כל הראש שמה הקפה, וכי אתא קרא [וכאשר בא הכתוב] במצורע — הרי זה למידחי לאו גרידא [לדחות לא תעשה בלבד] של איסור הקפת הראש?
The Gemara explains: What, is it not correct to say that this is a dispute between tanna’im? According to the one who says that the additional term “his head” is to counter a possible prohibition derived from the case of a nazirite, he holds that rounding the entire head is not called rounding, and therefore there is no need for a verse to teach that a leper can shave all the hair off his head. And when the verse “He shall shave all his hair; his head” comes, it comes to override both the prohibition: “No razor shall come upon his head,” and the positive mitzva stated with regard to a nazirite: “He shall be sacred, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5). And the other tanna holds that rounding the entire head is called rounding, and consequently, when the verse comes, it serves to override only the prohibition against rounding one’s head.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר רָבָא דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה וְכִי אֲתָא קְרָא כְּגוֹן שֶׁהִקִּיף וּלְבַסּוֹף גִּילַּח כֵּיוָן דְּאִילּוּ גַּלְּחֵיהּ בְּחַד זִימְנָא לָא מִיחַיַּיב כִּי הִקִּיף וּלְבַסּוֹף גִּילַּח נָמֵי לָא מִיחַיַּיב.

Rava said in refutation of this proof: No; it is possible that everyone agrees that rounding the entire head is not called rounding, even the tanna who maintains that the purpose of the verse is to permit a leper to round his head. And when the verse comes, it serves to address a particular case, such as one in which he rounded off only the corners of the head and ultimately shaved off the rest of his hair. Although shaving only the corners of one’s head is prohibited by the Torah, in this instance he is exempt. The reason is that since if he shaved his entire head at one time he would not be liable, then if he rounded off his head and ultimately shaved he is also not liable. Since a leper is permitted to shave all of his head, he can do so in any manner he chooses.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא דכ״ע לאו שמה הקפה – ומאן דתני לה מוראשו גבי נזיר ניחא ומאן דתני לה גבי הקפה לאו משום דהיכא דמגלח והדר מקיף דהא לא איצטריך קרא למישרי משום דהקפת כל הראש לאו שמה הקפה אלא כי איצטריך קרא דמקיף ברישא והדר מגלח.
אמר רבא דכ״ע לא שמיה הקפה וכי איצטריך קרא היכא דהקיף הפאה ולבסוף גילח – אע״ג דאפשר לקיים שניהם כגון שיגלח כל הראש אתי עשה דוגלח ודחי ליה ופריך מדריש לקיש כו׳ אלא דכ״ע שמה הקפה למאן דמוקי לראשו למילף למידחי לא תעשה ועשה דהיינו בנזיר דכתיב ביה תער לא יעבור על ראשו וקדוש יהיה משום דלאו גרידא נפקא ליה מגדילים: ומאן דמוקי ראשו ללאו גרידא מאי טעמא לא נפקא ליה מגדילים דאילו להקפת כל הראש שמה הקפה לא איצטריך קרא דסבירא ליה השתא מסברא ידעינן דאטו משום דהוסיף לגלח לא יתחייב על הפאות כי היכי דמאן דמוקי ליה ללאו ועשה דהיינו בנזיר אית ליה דשמה הקפה מסברא ולאו כמאי דסלקא דעתך מעיקרא דבעי קרא לאשמועינן דהקפת כל הראש שמה הקפה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דכיון דאלו גלחיה בחד זימנא לא מיחייב. ואפילו אינו מצורע כי נמי הקיף ולבסוף גילח לא מיחייב דאתי קרא דמצורע למידחייה. הרא״ש ז״ל בפירושיו:
אמר רבא ודחה הוכחה זו: לא, אפשר לומר דכולי עלמא [שלדעת הכל] הקפת כל הראש לא שמה הקפה, ואף לדעת התנא שבא הכתוב להתיר את הקפת הראש של מצורע. וכי אתא קרא [וכאשר בא הכתוב] במיוחד להתיר דבר זה, הרי זה לאופן מסויים, כגון שהקיף (גילח) קודם את פאות הראש לבדן, ולבסוף גילח את שאר שערותיו, אף שהקפת הפאות לבדן בוודאי אסורה מן התורה. וטעם הפטור הוא: כיון דאילו גלחיה בחד זימנא [היה מגלח אותו, את כל הראש בפעם אחת] — לא מיחייב [היה מתחייב], לכן כי [כאשר] הקיף ולבסוף גילח — נמי לא מיחייב [גם כן איננו מתחייב]. שכיון שהותר למצורע לגלח כל ראשו, יכול לעשות זאת בכל דרך שירצה.
Rava said in refutation of this proof: No; it is possible that everyone agrees that rounding the entire head is not called rounding, even the tanna who maintains that the purpose of the verse is to permit a leper to round his head. And when the verse comes, it serves to address a particular case, such as one in which he rounded off only the corners of the head and ultimately shaved off the rest of his hair. Although shaving only the corners of one’s head is prohibited by the Torah, in this instance he is exempt. The reason is that since if he shaved his entire head at one time he would not be liable, then if he rounded off his head and ultimately shaved he is also not liable. Since a leper is permitted to shave all of his head, he can do so in any manner he chooses.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וּמִי כְּתַב קְרָא הָכִי וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה ול״תוְלֹא תַעֲשֶׂה אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּים אֶת שְׁנֵיהֶם מוּטָב וְאִם לָאו יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת ל״תלֹא תַעֲשֶׂה.

The Gemara raises a difficulty with this explanation: And does the verse write this? Is it permitted unnecessarily to transgress a prohibition ab initio? But didn’t Reish Lakish say: Any place that you find positive mitzvot and prohibitions that clash with one another, if you can find some way to fulfill both, that is preferable; and if that is not possible, the positive mitzva will come and override the prohibition? If it is not prohibited to round the entire head, the leper can shave his hair in a permitted manner, and the Torah would not have allowed him to do so in a way that involves the violation of a prohibition.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומי כתיב קרא הכי – כלומר דכיון דאילו מגלח כוליה בחד זימנא לא מיחייב משום דהקפת כל הראש לאו שמה הקפה מי קא כתביה רחמנא לקרא דאי עביד דרך איסור דמקיף והדר מגלח לא מיחייב והא שפיר עדיף דליגלח כוליה דקא מוקים עשה דמצורע ולא קא עבר על לאו דלא תקיפו דהכי עדיף טפי כדריש לקיש דאמר כל מקום שאתה מוצא עשה כגון גדילים תעשה לך ולא תעשה לא תלבש שעטנז לקיים את שניה׳ דלטלית של צמר ציצית של צמר ולטלית של פשתן ציצית של פשתן ואם אי אתה יכול לקיים את שניהן כגון מילה בצרעת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הכי גרסינן ברוב ספרים ומי כתב קרא הכי והא אמר ריש לקיש. פירוש וכיון דמצי לגלח בהיתר מי אתי קרא למישרי אף לגלח באיסור והאמר ריש לקיש כל מקום וכו׳. ואית ספרים דגרסי ומי מצית אמרת הכי והאמר ריש לקיש וכו׳. והלשון מיושב יותר הרב עזריאל ז״ל:
ומקשים על סברה זו: ומי כתב קרא הכי [והאם כותב הכתוב כך] להתיר לעשות איסור לכתחילה במקום שאין צורך בכך? והאמר [והרי אמר] ריש לקיש: כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה הסותרים זה את זה, אם אתה יכול לעשות את הדברים ולקיים את שניהם — מוטב, ואם לאו [לא], כשאין כל דרך אחרת — יבוא עשה וידחה את לא תעשה. ואם אפשר שהנזיר יגלח כל הראש בהיתר גמור (אם הקפת כל הראש אינה אסורה) אין לומר שהתורה מתירה לעשות זאת בדרך שיש בה דחיית הלאו.
The Gemara raises a difficulty with this explanation: And does the verse write this? Is it permitted unnecessarily to transgress a prohibition ab initio? But didn’t Reish Lakish say: Any place that you find positive mitzvot and prohibitions that clash with one another, if you can find some way to fulfill both, that is preferable; and if that is not possible, the positive mitzva will come and override the prohibition? If it is not prohibited to round the entire head, the leper can shave his hair in a permitted manner, and the Torah would not have allowed him to do so in a way that involves the violation of a prohibition.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֶלָּא דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ שְׁמָהּ הַקָּפָה וּמַאן דְּמוֹקֵים לִקְרָא לְמִידְחֵי ל״תלֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה לָאו גְּרֵידָא מְנָלֵיהּ.

Rather, the Gemara retracts its previous explanation and states the opposite. It is that everyone agrees that rounding the entire head is called rounding. If so, the baraita that states that the verse: “He shall shave all his hair; his head” (Leviticus 14:9), comes to permit the rounding of a leper’s entire head is easily understood, as it is derived from here that a positive mitzva overrides a prohibition. But according to the one who establishes the verse “He shall shave all his hair; his head” as coming to override the prohibition and the positive mitzva of a nazirite, from where does he derive that a positive mitzva overrides only a prohibition?
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא דכ״ע הקפת כל הראש שמה הקפה – ולמאן דמייתי לה להאי ראשו דמצורע משום לא תקיפו משום דאשמועינן דאתי עשה ודחי ל״ת ומאן דמוקי לה לקרא בנזיר ולא בהקפה קסבר גבי הקפה לא צריך למיכתב דאתי עשה ודחי ל״ת והילכך כי איצטריך קרא למישרי עשה ול״ת דבנזיר.
ולמאן דמוקים ליה לקרא בנזיר למידחי את ל״ת ועשה לאו גרידא מנא ליה – ואי אמרת לאו כל שכן הוא ומה עשה ול״ת דחי ל״ת לא כל שכן הא לא איריא משום דאיכא למיפרך כדלקמן מה לנזיר שכן ישנו בשאלה משום דקיל [כולי האי] אתי עשה ודחי ל״ת שבו תאמר בשאר לאוין הילכך נפקא ליה מגדילים כו׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לאו גרידא מנא ליה. דאי לאו דשמיע ליה מקרא אחרינא דעשה דחי לאו גרידא לא הוה ליה לאוקמי למדחי לאו ועשה. שיטה:
אלא יש לחזור מן ההסבר הקודם, ועם זאת לדחות את הסברה שיש מחלוקת לגבי הקפת כל הראש, אלא לומר להיפך: דכולי עלמא [שלדעת הכל] הקפת כל הראש שמה הקפה. על כך שואלים: לדרך זו פשוטה השיטה ש״ראשו״ בא להתיר הקפת כל הראש במצורע, ומכאן למדנו כי עשה דוחה לא תעשה. אבל ומאן דמוקים לקרא למידחי [ומי שמעמיד את הכתוב ״ראשו״ כדי לדחות] לא תעשה ועשה בנזיר, לאו גרידא מנליה [לאו בלבד מניין לו] שעשה דוחה אותו?
Rather, the Gemara retracts its previous explanation and states the opposite. It is that everyone agrees that rounding the entire head is called rounding. If so, the baraita that states that the verse: “He shall shave all his hair; his head” (Leviticus 14:9), comes to permit the rounding of a leper’s entire head is easily understood, as it is derived from here that a positive mitzva overrides a prohibition. But according to the one who establishes the verse “He shall shave all his hair; his head” as coming to override the prohibition and the positive mitzva of a nazirite, from where does he derive that a positive mitzva overrides only a prohibition?
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) יָלֵיף מִגְּדִילִים דְּאָמַר קְרָא {דברים כ״ב:י״א} לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז וְתַנְיָא לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז הָא גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָךְ מֵהֶם.

The Gemara answers: He derives it from the case of ritual fringes. How so? As the verse states: “You shall not wear diverse kinds, wool and linen together” (Deuteronomy 22:11), and it is taught in a baraita that although the command “You shall not wear diverse kinds” applies to most cases, the juxtaposed verse: “You shall make for you fringes” (Deuteronomy 22:12), teaches that one may prepare ritual fringes even from diverse kinds of wool and linen. This teaches that the positive mitzva of ritual fringes overrides the prohibition of diverse kinds.
בית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הא גדילים תעשה לך מהם. מדסמיך גדילים תעשה לך גבי לא תלבש לומר דעושין גדילים מצמר בטלית פשתן דהיינו כלאים. אי נמי גדילים מצמר ופשתים יחד בחוטין מכל אחד דעביד בה קשר דהשתא איכא כלאים. תוספות חיצוניות:
ומשיבים: יליף [לומד הוא] דבר זה מגדילים, כלומר, מציצית. ומה הוא לימוד זה — שאמר קרא [הכתוב] ״לא תלבש שעטנז״ (דברים כב, יא) ותניא [ושנויה ברייתא]: ״לא תלבש שעטנז״ בדרך כלל, אבל מסמיכות הכתובים למדים אנו — הא (אבל) ״גדילים תעשה לך״ (דברים כב, יב) מהם, אפילו משעטנז. ללמדנו שדוחה מצות עשה של ציצית את איסור שעטנז.
The Gemara answers: He derives it from the case of ritual fringes. How so? As the verse states: “You shall not wear diverse kinds, wool and linen together” (Deuteronomy 22:11), and it is taught in a baraita that although the command “You shall not wear diverse kinds” applies to most cases, the juxtaposed verse: “You shall make for you fringes” (Deuteronomy 22:12), teaches that one may prepare ritual fringes even from diverse kinds of wool and linen. This teaches that the positive mitzva of ritual fringes overrides the prohibition of diverse kinds.
בית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וּמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵרֹאשׁוֹ מ״טמַאי טַעְמָא לָא נָפְקָא לֵיהּ מִגְּדִילִים אָמַר לָךְ לְכִדְרָבָא הוּא דַּאֲתָא.

The Gemara asks: And the tanna who derives the principle that a positive mitzva overrides a prohibition from “his head” stated with regard to a leper, what is the reason that he does not derive it from the verse that deals with ritual fringes? Why does he require another source? The Gemara answers: He could have said to you that the verse concerning ritual fringes does not teach that principle, as it comes for that which Rava said.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולמאן דנפקא ליה מראשו – ללאו גרידא ולא פריך כדפרכינן מה ללאו דהקפה שכן אינו שוה בכל דבני אהרן ולא בנות אהרן אמר רחמנא ומאי טעמא לא משמע ליה מגדילים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומאן דנפקא ליה מראשו. דעשה דגלוח דמצורע דחי לאו דהקפה מאי טעמא לא נפקא ליה מגדילים דהכי נמי איצטריך גדילים לאשמועינן בעלמא דעשה דוחה לא תעשה. דמראשו לא נילף דאיכא למפרך מה לראשו שכן לאו שאינו שוה בכל. ואם כן ראשו למה לי מגדילים נפקא דעשה דחי לאו. הרב עזריאל ז״ל:
ושואלים: ומאן דנפקא ליה [ומי שיוצא לו] לימוד זה מ״ראשו״ האמור במצורע, ומכאן למדים שעשה דוחה את לא תעשה, מאי טעמא [מה טעם] לא נפקא ליה [יוצא לו הדבר] מהכתוב בגדילים והוא נזקק להוכחה נוספת? ומשיבים: אמר לך [יכול הוא לומר לך]: המקרא הזה לגבי גדילים לכמו שאמר רבא הוא דאתא [שבא] ולא כדי ללמוד שעשה דוחה את לא תעשה.
The Gemara asks: And the tanna who derives the principle that a positive mitzva overrides a prohibition from “his head” stated with regard to a leper, what is the reason that he does not derive it from the verse that deals with ritual fringes? Why does he require another source? The Gemara answers: He could have said to you that the verse concerning ritual fringes does not teach that principle, as it comes for that which Rava said.
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) דְּרָבָא רָמֵי כְּתִיב {במדבר ט״ו:ל״ח} וְנָתְנוּ עַל צִיצִית הַכָּנָף מִין כָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת וּכְתִיב {דברים כ״ב:י״א} צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו.

As Rava raises a contradiction: It is written: “And that they put on the fringe of each corner a thread of sky blue” (Numbers 15:38). The phrase “the fringe of each corner” indicates that ritual fringes must be of the same type as the corner of the robe itself, upon which they must place “a thread of sky blue.” And yet it is written: “You shall not wear diverse kinds, wool and linen together” (Deuteronomy 22:11). The juxtaposition of these two verses teaches that ritual fringes must be made from wool and linen.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ההוא לכדרבא אתי דרבא רמי כתיב ונתנו על ציצית הכנף פתיל – דהא מייתורא משמע דליהוי ממין כנף פתיל תכלת וכתיב צמר ופשתים גדילים תעשה לך דבקרא אחרינא כתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים וסמיך ליה גדילים תעשה לך דמשמע. מצמר ופשתים תעשה לך גדילים מהם ולא ממין אחר הא כיצד צמר ופשתים פוטרין כו׳.
ציצית הכנף מין כנף – דמשמע מכל מין שיהא הכנף הן משירים הן מן כלך וסריקין וכתיב צמר ופשתים וסמיך ליה גדילים הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן כגון צמר לצמר ופשתים לפשתים בין צמר לכלך וסריקין שאף הן חייבין לרבא מן התורה וכן משמע בפרק במה מדליקין (שבת דף כז:) שאר מינין במינן פוטרין כגון כלך לכלך וסריקין לסריקין שלא במינן אינן פוטרים אבל כלאים בציצית דליתי עשה ולידחי לא תעשה אכתי לא נפקא לן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שרבא רמי [השליך, הראה סתירה]: כתיב [נאמר] ״ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת״ (במדבר טו, לח) והצירוף ״ציצית הכנף״ בא ללמד שהציצית תהא מין כנף, מאותו סוג בגד שעשויה ממנו הטלית, ועליה יתנו ״פתיל תכלת״. וכתיב [ונאמר] ״לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו״ (דברים כב, יא) וסמוך לו ״גדילים תעשה לך״, ללמד שצריך לעשות ציציות מצמר ופשתים.
As Rava raises a contradiction: It is written: “And that they put on the fringe of each corner a thread of sky blue” (Numbers 15:38). The phrase “the fringe of each corner” indicates that ritual fringes must be of the same type as the corner of the robe itself, upon which they must place “a thread of sky blue.” And yet it is written: “You shall not wear diverse kinds, wool and linen together” (Deuteronomy 22:11). The juxtaposition of these two verses teaches that ritual fringes must be made from wool and linen.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) הָא כֵיצַד אצֶמֶר וּפִשְׁתִּים פּוֹטְרִים בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן בשְׁאָר מִינִין בְּמִינָן פּוֹטְרִין שֶׁלֹּא בְּמִינָן אֵין פּוֹטְרִין.

How so? How can ritual fringes be made from the same material as the garment itself and also from wool and linen? The answer is that ritual fringes of wool and linen exempt a garment and fulfill the obligation of ritual fringes whether the garment is of their own type, i.e., wool and linen, or whether it is not of their own type, i.e., all other materials. By contrast, with regard to ritual fringes of other types of materials, they exempt a garment of their own type; but they do not exempt a garment that is not of their type. According to this, the verse juxtaposing ritual fringes to diverse kinds serves to teach that ritual fringes made of wool and linen exempt any garment, not to teach that a positive mitzva overrides a prohibition.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הא כיצד צמר ופשתים בין במינם בין שלא במינם. פירוש ציצית צמר בטלית של פשתים או איפכא. אבל שאר מינים במינם פוטרין שלא במינן אין פוטרין להכי אתו מין כנף. והשתא אי לאו דאשמעינן מראשו דעשה דמצורע דחי לאו דהקפה לא הוה מוקמי קרא דגדילים לכדרבא ממש אלא לכי דוקייה דרבא צמר לצמר ולמשי ופשתים לפשתים ולמשי אבל צמר ופשתים לא. אבל השתא דגלי קרא דעשה דמצורע דחי לאו דהקפה מעתה נאמר דקרא דגדילים אתא לידחייה לאו דכלאים ולומר דצמר ופשתים בשל פשתים ומינה ילפינן בעלמא דדחי לא תעשה. דמראשו דמצורע ליכא למילף בעלמא דאיכא למיפרך מה לראשו שכן לאו שאינו שוה בכל דנשי ליתנהו בהקפה. תוספי הרא״ש ז״ל.
הא [הרי] כיצד מיישבים את הסתירה בין מה שאמרו שתהא הציצית ממין הכנף, ובין האמור שתהא הציצית מצמר ופשתים? ציציות של צמר ופשתיםפוטרים (יוצאים בהן ידי חובה) בין במינן בצמר ופשתים, בין שלא במינן בשאר מיני אריג. ואילו ציציות של שאר מינין, במינן — פוטרין, שלא במינן — אין פוטרין. ולשיטה זו אין למדים מכאן לימוד אחר שעשה דוחה לא תעשה.
How so? How can ritual fringes be made from the same material as the garment itself and also from wool and linen? The answer is that ritual fringes of wool and linen exempt a garment and fulfill the obligation of ritual fringes whether the garment is of their own type, i.e., wool and linen, or whether it is not of their own type, i.e., all other materials. By contrast, with regard to ritual fringes of other types of materials, they exempt a garment of their own type; but they do not exempt a garment that is not of their type. According to this, the verse juxtaposing ritual fringes to diverse kinds serves to teach that ritual fringes made of wool and linen exempt any garment, not to teach that a positive mitzva overrides a prohibition.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְהַאי תַּנָּא דְּמַפֵּיק לְרֹאשׁוֹ לְלָאו גְּרֵידָא דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה מְנָלַן נָפְקָא לֵיהּ מִזְּקָנוֹ.

The Gemara continues this line of inquiry: And according to this tanna, who derives from the term “his head” that a positive mitzva overrides only a prohibition, from where do we derive the halakha that the positive mitzva of a leper’s shaving comes and overrides the prohibition and the positive mitzva of a nazirite? From where does this tanna learn that a nazirite who contracted leprosy is obligated to shave? The Gemara answers: He derives it from the verse: “He shall shave all his hair; his head and his beard” (Leviticus 14:9).
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נפקא ליה מזקנו – דכתיב גבי מצורע דתניא זקנו מה ת״ל והלא שער זקנו בכלל כל שערו הוא.
והאי תנא דמפיק ליה ראשו ללאו גרידא דאתי עשה ודחי ל״ת ועשה – היכא דאינו שוה בכל מנליה נפקא ליה מזקנו כדמפרש והולך ואין לתמוה אמאי פשיטא להש״ס דדחי י״ל דאי ס״ד דלא אתי עשה ודחי ל״ת ועשה בשאינו שוה בכל אם כן למאן דמפיק ראשו ללאו גרידא ולא דריש גדילים הא קיימא לן בכל דוכתי דאתי עשה ודחי ל״ת גרידא אפי׳ השוה בכל מנלן אי מהקפה שכן אינו שוה בכל אלא ודאי לגופיה [לא] איצטריך דאפילו לאו ועשה דחי כשאינו שוה בכל כדמפרש ואזיל בזקנו ואם כן אייתר לו ראשו דהקפה אם אינו ענין לשאינו שוה בכל תניהו ענין לשוה בכל ומשום הכי פשיטא לן וקא בעי מנלן דדחי עשה לא תעשה ועשה כשאינו שוה בכל דסוגיא דפ״ק דיבמות (דף ה.) ס״ל להש״ס כסוגיא דידן דס״ד דקרא דראשו אתא לאשמועינן היא גופה דהקפת כל הראש שמה הקפה ולא כמסקנא בסוגיא דידן דידעינן ליה מסברא כדפרישית.
נפקא ליה מזקנו – דכתיב במצורע מה בא ללמוד והלא כבר נאמר וגילח כל שערו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דאתי עשה ודחי לא תעשה ועשה מנא ליה. ומנא ליה דמצורע נזיר מגלח ראשו. זקנו מה תלמוד לומר. דבכלל כל שערו הוא. לפי שנאמר בכהנים ופאת זקנם לא יגלחו תלמוד לומר זקנו. ובכהנים איכא גם עשה דקדושים יהיו והוא הדין נמי דדחי לאו ועשה דנזיר. תימה היכי בעי למילף נזיר מכהן דאיכא לאקשויי מה ללאו ועשה דהשחתה דאינו שוה בנשים תאמר בגלוח נזיר ששוה בכל. והכי פריך בסמוך. וי״ל דלפי המסקנא ניחא. והשתא קסבר כיון דבכהן איכא חדא קולא שאינו שוה בכל ובנזיר חדא קולא שכן ישנו בשאלה אם כן שקולין הם ולמדים זה מזה. ובעלמא לא ילפינן מינייהו משום דקילי. הרא״ש ז״ל בפירושיו.
ושואלים עוד: והאי [ואותו] תנא דמפיק ל״ראשו״ ללאו גרידא [שמוציא את הכתוב ״ראשו״ לכך שעשה דוחה לאו בלבד], הדין דאתי [שבא] עשה של תגלחת מצורע ודחי [ודוחה] את לא תעשה ועשה של נזיר מנלן [מניין לנו]? מנין יודע הוא שתורת תגלחת מצורע חלה גם על נזיר שהצטרע? ומשיבים: נפקא ליה [יוצא לו הדבר] מ״זקנו״.
The Gemara continues this line of inquiry: And according to this tanna, who derives from the term “his head” that a positive mitzva overrides only a prohibition, from where do we derive the halakha that the positive mitzva of a leper’s shaving comes and overrides the prohibition and the positive mitzva of a nazirite? From where does this tanna learn that a nazirite who contracted leprosy is obligated to shave? The Gemara answers: He derives it from the verse: “He shall shave all his hair; his head and his beard” (Leviticus 14:9).
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) דְּתַנְיָא זְקָנוֹ מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״א:ה׳} וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ יָכוֹל אַף כֹּהֵן מְצוֹרָע כֵּן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר זְקָנוֹ.

As it is taught in a baraita: Why must the verse state: “His beard”? After all, a beard is already included in the phrase “all his hair.” The baraita answers: Since it is stated, with regard to priests: “Neither shall they shave off the corners of their beard” (Leviticus 21:5), one might have thought that even a priest who is a leper is included in this prohibition against shaving his beard. Therefore, the verse states: “His beard” in connection to a leper.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יכול אף כהן מצורע כן ת״ל זקנו – דקאתי עשה דמצורע וגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו וקא דחי עשה ול״ת דכהן ל״ת ופאת זקנם לא יגלחו עשה קדושים יהיו לאלהיהם.
יכול אף כהן מצורע כן – דאית ביה לא תעשה דהשחתה ועשה דקדושים יהיו והא דכתיב וגילח כל שערו נוקי בנמרטו פיאותיו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דתניא כן שנינו בברייתא]: ״זקנו״ (ויקרא יד, ט) האמור במצורע מיותר, שהרי כבר נאמר ״כל שערו״, מה תלמוד לומר ״זקנו״? לפי שנאמר בכהנים ״ופאת זקנם לא יגלחו״ (ויקרא כא, ה) יכול אף כהן מצורע כן שאסור לו לגלח את זקנו — תלמוד לומר: ״זקנו״, שהורתה התורה לכל מצורע, גם אם הוא כהן, שיגלח גם את זקנו. ויש בכך ביטול מצוות לא תעשה (״לא יגלחו״) ומצות עשה של ״קדושים יהיו״ (ויקרא כא, ו), ומכאן הוא למד אף לנזיר שנצטרע, שיש בו לא תעשה ועשה.
As it is taught in a baraita: Why must the verse state: “His beard”? After all, a beard is already included in the phrase “all his hair.” The baraita answers: Since it is stated, with regard to priests: “Neither shall they shave off the corners of their beard” (Leviticus 21:5), one might have thought that even a priest who is a leper is included in this prohibition against shaving his beard. Therefore, the verse states: “His beard” in connection to a leper.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וּמַאן דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְרֹאשׁוֹ לַעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה לֵילַף מִזְּקָנוֹ וְלִיטַעְמָיךְ דְּקַיְימָא לַן בְּעָלְמָא

The Gemara asks: And the one who derives from “his head” that the mitzva of shaving overrides both the positive mitzva and prohibition of a nazirite, let him derive this principle from “his beard.” The Gemara refutes this suggestion: And according to your reasoning, that the term “his beard” teaches that a positive mitzva overrides the prohibition and positive mitzva of a nazirite, that which we maintain generally,
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולמאן דמפיק לראשו – גבי נזיר למידחי ל״ת ועשה לילף מזקנו.
אמר לך ולטעמיך – דאמרת לי לנזיר מכהן הוה ליה למילף הא דקיי״ל בעלמא דלא אתי עשה כו׳ אמאי נילף מכהן והוא מצורע דאתי עשה ודחי ל״ת ועשה והוא הדין בכל התורה.⁠1
1. בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״אלא מכהן״ שמופיע במהדורתנו בתחילת דף נ״ח:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ורבי יוסף הקשה מאי קאמר ומאן דמפיק לראשו כו׳. דלמא אי שתיק מראשו הוה אמינא דתגלחת לא הותרה בנזיר מקל וחומר דיין שאינו סותר לא הותר תגלחת שסותרה אינו דין שלא הותר כדאיתא פרק שלושה מינין דף מ״ז ע״א. וי״ל דקל וחומר דלעיל אינו קל וחומר גמור דאיכא למימר טומאה תוכיח שסותרת והותרה מכללה אצל מת מצוה. תוספות חיצוניות:
ושואלים: ומאן דמפיק ליה [ומי שמוציא אותו] כתוב של ״ראשו״ לדחות לעשה ולא תעשה שבנזיר, לילף [שילמד] דבר זה מ״זקנו״ שעשה של תגלחת דוחה עשה ולא תעשה! ודוחים: וליטעמיך [ולטעמך, לשיטתך] שאתה סבור שאפשר ללמוד מ״זקנו״ שעשה דוחה לא תעשה ועשה שבנזיר, אם כן דקיימא לן בעלמא [שמוחזק לנו בכלל]
The Gemara asks: And the one who derives from “his head” that the mitzva of shaving overrides both the positive mitzva and prohibition of a nazirite, let him derive this principle from “his beard.” The Gemara refutes this suggestion: And according to your reasoning, that the term “his beard” teaches that a positive mitzva overrides the prohibition and positive mitzva of a nazirite, that which we maintain generally,
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נזיר נח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נזיר נח., מיוחס לרש"י נזיר נח., תוספות נזיר נח., בית הבחירה למאירי נזיר נח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), שיטה מקובצת נזיר נח., פירוש הרב שטיינזלץ נזיר נח.

Nazir 58a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Nazir 58a, Attributed to Rashi Nazir 58a, Tosafot Nazir 58a, Meiri Nazir 58a, Shitah Mekubetzet Nazir 58a, Steinsaltz Commentary Nazir 58a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144