גמרא
פירוש
אלְאֵתוּיֵי צִיצִית. צִיצִית בְּהֶדְיָא כְּתִיב: ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים״ (דברים כ״ב:י״א) וּכְתִיב: ״גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָךְ״ (דברים כ״ב:י״ב)!? כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ד רמב״ם הלכות ציצית ג׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ו
טור אורח חיים י״ז:א׳
טור אורח חיים י״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים י״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים י״ח:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ו
טור אורח חיים י״ז:א׳
טור אורח חיים י״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים י״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים י״ח:א׳
ה רמב״ם הלכות ציצית ג׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ו
טור אורח חיים י״ז:א׳
טור אורח חיים י״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים י״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים י״ח:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ו
טור אורח חיים י״ז:א׳
טור אורח חיים י״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים י״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים י״ח:א׳
סד״א כי דוקיא דרבא – ל״ג כי דוקיא דהא מגוף מילתא דרבא הוא דמפיק ובריש יבמות (יבמות ד:) הוא דגרס לה ונראה אע״ג דבפרק התכלת (מנחות דף לט: ושם) אמר רב נחמן השיראין פטורין מן הציצית קיי״ל כרבא דבתראה הוא וחייב בציצית מדאורייתא. מסתברא קאי בצמר ופשתים כו׳ – לא שייך למיפרך אדרבה קאי ברואין מרבה רואין קאי ברואין מרבה סומין דהא עיקר המצוה היא בטלית ולא באדם שאם אין לו טלית בת ד׳ כנפות פטור מן הציצית. רבי שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד – וא״ת דר״ש בן אלעזר קאמר מסככין בו חוץ מן הפשתן משמע אפי׳ לא נטוה וכדאמרינן נמי בפ״ק דסוכה (דף יב: ושם) סיככה באניצי פשתן פסולה ומשמע התם דהיינו דייק ונפיץ אע״ג דלא נטוה וסומכוס קאמר דדוקא בטווי פסולה וי״ל דלרשב״א קאסר מדרבנן וסבר בדדייק ונפיץ לפי שהוא קרוב לטווי וטווי הוא דאסור מן התורה הואיל דמטמא בנגעים והיינו אמרו דבר אחד דהא דקאמר סומכוס סיככה בטווי פסולה היינו דבר תורה מדאמר מפני שמטמא בנגעים דמדרבנן אין סברא לאוסרו אי מדאורייתא שרי לסכך בטומאת נגעים גזירה משום טומאת מת וכיון דבטווי אסור מדאוריית׳ א״כ באניצי פשתן יאסור מדרבנן מפני שהוא קרוב לטווי כדפרישית. אונין של פשתן – פי׳ בקונטרס שלא נטוה ודחק לפרש כן מפני דכבר תנא שתי וערב וקשה לריב״א דמנלן לטמאותו בנגעים הא שתי וערב כתיב ונראה לר״י דאונין היינו מטוה וכן פי׳ בערוך ושתי וערב דקאמר היינו צמר לפי שבצמר ניכר בין שתי לערב דהשתי הוא מן הלשונות של צמר הגדול וטווי כלאחר יד ולא כמו שטווים הערב ודרך היה לשולקו אע״פ שעכשיו אין רגילין ואונין של פשתן שהוא הטווי לא הוזכר לא שתי ולא ערב לפי שלא ניכר איזה של שתי ואיזה של ערב כדאמר בפ״ק דמס׳ ע״ז (דף יז:) אייתו ליה תרי קיבורי אמרו ליה הי דשתיא והי דערבא איתרחיש ליה ניסא אתא זיבורא (למיתב) על דערבא כו׳ אלמא לא מינכר בפשתן. כל היוצא מן העץ אין מדליקין – פי׳ בקונטרס לעיל כגון בקנבוס וצמר גפן ואין נראה לר״ת דא״כ יהא אסור להדליק בו ומעשים בכל יום שמדליקין בצמר גפן וגם טוב מאד לפתילה ואור״י ודאי מותר להדליק בקנבוס וצמר גפן דאינם יוצאים מן העץ אלא זרע הוא כדאמרי׳ במנחות קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים כו׳ ופשתן נמי מין זרע כמו קנבוס אלא דאיצטריך במתני׳ למשרי פשתן משום דאיקרי עץ כדכתיב ותטמנם בפשתי העץ וכמו עץ הדעת למ״ד חטה היתה וקרי לה עץ אע״פ שאינה עץ ועוד דאמר בכיצד מברכין (ברכות דף מ: ושם) כל היכא דאי שקלת לפירא ולא הדר אילנא ומפיק לא מברכינן עליה בורא פרי העץ ופשתן וקנבוס וצמר גפן אי שקלת לפירא היינו הזרע לא הדר אילנא ומפיק הלכך לאו יוצא מן העץ נינהו. ואין מטמא טומאת אהלים אלא פשתן – והא דאמר לעיל בפ״ק (שבת יז.) ועל עצמן בכל שהן משמע דכל הכלים נעשה אהל לקבל טומאה מחמת אהל הכא איירי בדבר הקבוע שחיברו לקרקע אע״ג שמתחילה היה בגד כיון שחיברו לאהל בטלו מתורת בגד ואין מיטמא אלא פשתן אע״פ שהוא מחובר כדכתיב והזה על האהל כו׳ וקשה לר״י דתנן באהלות (משנה אהלות ח׳:א׳) אלו מביאין וחוצצין השידה והתיבה כו׳ והסדינים שהם עשוים אהלים ואיך חוצצין סדינין של פשתן בפני הטומאה והא כל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה וי״ל דמיירי בסדינין של משי וקבועין שאינן מטמאים ורשב״א פירש במשניות בע״א.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush