×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מָה כָּאן כֹּהֵן אַף לְהַלָּן כֹּהֵן וּמָה לְהַלָּן בְּעָלִים אַף כָּאן בְּעָלִים הָא כֵּיצַד כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי בְּעָלִים וּמֵנִיף.
Just as here, in the case of first fruits, it is the priest who takes the basket in his hand and waves it, so too there, in the case of the peace offering, a priest performs the waving. Just as there, with regard to a peace offering, it is the owner who performs the waving, as it is written: “He who offers…his hands shall bring it,” so too here, the owner waves the first fruits. How so; how can the waving be performed by both the priest and the owner? The priest places his hands beneath the hands of the owner and waves the first fruits together with the owner.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
מה כאן – בבכורים [כהן].
כהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף – לאו דווקא קאמר תחת יד הבעלים ממש דא״כ הויא לה יד הבעלים חציצה בין הכלי ובין יד הכהן ובסוף שתי מדות (מנחות צד.) מסקינן גבי בעלי חברין לינפו כולהו בהדי הדדי קא הויא חציצה אלא הבעלים אוחזין באוגני הכלי והכהן בשוליו מלמטה והיינו תחת יד הבעלים והכי תנן בהדיא בשילהי מס׳ בכורים (מ״ו) הגיע לארמי אובד אבי מוריד הסל מעל כתיפו ואוחז בשפתותיו והכהן מניח ידו תחתיו ומניפו ובקונטרס פי׳ לקמן בפרק שתי מדות (מנחות צג.) דתנופת הכהן לא איכפת לן אם יש בה חציצה דעיקר תנופה בבעלים היא וקשה דמנא ליה הא הא תרוייהו כתיבן ובירושלמי משמע קצת דהוי [תחת ידיו] ממש דגרסי׳ גבי תנופת מנחת סוטה וכהן מניח ידו כו׳ ואין הדבר כעור מביא מפה ואינו חוצץ מביא כהן זקן ואפילו תימא ילד אין יצר הרע מצוי לאותה שעה ומיהו מצינו למימר דאע״פ שזה למטה וזה למעלה פעמים נוגעין ידיו בידה על ידי שמתיחד בתנופה.
ולמדנו עוד מגזירה שווה זו: מה כאן במצות הביכורים הכהן הוא שמניף את הביכורים, אף להלן בשלמים, הכהן הוא שמניף את השלמים. ומה להלן בשלמים הבעלים הוא שמניף, אף כאן בביכורים הבעלים הוא שמניף. הא [הרי] כיצד מקיים את שני הדברים יחד? כהן מניח ידו תחת ידי בעלים ומניף.
Just as here, in the case of first fruits, it is the priest who takes the basket in his hand and waves it, so too there, in the case of the peace offering, a priest performs the waving. Just as there, with regard to a peace offering, it is the owner who performs the waving, as it is written: “He who offers…his hands shall bring it,” so too here, the owner waves the first fruits. How so; how can the waving be performed by both the priest and the owner? The priest places his hands beneath the hands of the owner and waves the first fruits together with the owner.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וְלֵימָא נָמֵי כְּדִבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר {דברים כ״ו:י׳} וְהִנַּחְתּוֹ זוֹ תְּנוּפָה אַתָּה אוֹמֵר זוֹ תְּנוּפָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַנָּחָה.

The Gemara asks: And let the mishna also say that the halakha that first fruits require waving is in accordance with the statement of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda says with regard to the verse written in the portion of first fruits: “And you shall place it before the Lord your God” (Deuteronomy 26:10), the reference is not to the placement of the fruits alongside the altar. Rather, this is a reference to waving the first fruits. Do you say that this is a reference to waving, or perhaps it is a reference only to actual placement of the first fruits?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ונימא נמי – תנא דמתניתין והבכורים כדברי ר׳ יהודה דשמעינן ליה נמי דאמר דבעי תנופה לבכורים.
הנחה – שיניחוהו לפני המזבח.
ושואלים: ומדוע יוחסה הלכה זו לר׳ אליעזר בן יעקב, ולימא נמי [ושיאמר במשנה גם כן] שהוא כדברי ר׳ יהודה! דתניא כן שנויה ברייתא] על האמור בפרשת הביכורים ״ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה׳ אלהיך... והנחתו לפני ה׳ אלהיך...״(דברים כו, ד— י), ר׳ יהודה אומר: אין משמעות הכתוב ״והנחתו לפני ה׳ אלהיך״ כמשמעה שצריך לעשות הנחה, אלא הרי זו תנופה (הנפה). ודן הוא בדבר: אתה אומר כי הרי זו תנופה, או שמא אינו אלא הנחה ממש?
The Gemara asks: And let the mishna also say that the halakha that first fruits require waving is in accordance with the statement of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda says with regard to the verse written in the portion of first fruits: “And you shall place it before the Lord your God” (Deuteronomy 26:10), the reference is not to the placement of the fruits alongside the altar. Rather, this is a reference to waving the first fruits. Do you say that this is a reference to waving, or perhaps it is a reference only to actual placement of the first fruits?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְהִנִּיחוֹ הֲרֵי הַנָּחָה אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְהִנַּחְתּוֹ זוֹ תְּנוּפָה.

He explains: When it states earlier: “And the priest shall take the basket from your hand, and place it before the altar of the Lord your God” (Deuteronomy 26:4), placement alongside the altar is already stated; how do I realize the meaning of: “And you shall place it”? This is a reference to waving. It is therefore clear that Rabbi Eliezer ben Ya’akov is not the only tanna who holds that there is a requirement of waving the first fruits, as indicated by the mishna; Rabbi Yehuda also maintains this opinion.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אינך יכול לומר כן, כי כשהוא (הכתוב) אומר לפני כן ״והניחו לפני מזבח ה׳ אלהיך״ — הרי דין הנחה כבר אמור, הא [הרי] מעתה במה אני מקיים את הכתוב ״והנחתו״?זו תנופה. הרי שאף ר׳ יהודה סבור שנוהגת מצות הנפה בביכורים!
He explains: When it states earlier: “And the priest shall take the basket from your hand, and place it before the altar of the Lord your God” (Deuteronomy 26:4), placement alongside the altar is already stated; how do I realize the meaning of: “And you shall place it”? This is a reference to waving. It is therefore clear that Rabbi Eliezer ben Ya’akov is not the only tanna who holds that there is a requirement of waving the first fruits, as indicated by the mishna; Rabbi Yehuda also maintains this opinion.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רָבָא הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר הוֹאִיל וְרַב גֻּבְרֵיהּ.:

Rava says: The tanna of the mishna could have said that this halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. He preferred to ascribe this opinion to Rabbi Eliezer ben Ya’akov, since the verse opened first with the phrase cited by Rabbi Eliezer ben Ya’akov as the source for the requirement of waving the first fruits, as Rabbi Eliezer ben Ya’akov derives this halakha from the verse: “And the priest shall take the basket from your hand” (Deuteronomy 26:4); whereas Rabbi Yehuda derives it from the later verse: “And you shall place it before the Lord your God” (Deuteronomy 26:10). Rav Naḥman bar Yitzḥak says: The tanna preferred to cite this halakha in the name of Rabbi Eliezer ben Ya’akov since his strength in Torah is great, as the halakha is invariably in accordance with his opinion.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הואיל ופתח בו הכתוב תחלה הואיל ור׳ אליעזר מפיק לתנופה מוהניחו דכתיב ברישא דקרא חביבא ליה לר׳ דסידר מתני׳ והבכורים כדברי ר׳ אליעזר:
ורב גבריה כדאמרינן משנת ר״א קב ונקי:
הואיל ופתח כו׳ – ולהכי נקט ר׳ אליעזר בן יעקב משום דהוא יליף טעמא מידיו דהוא רישא דקרא.
ורב גבריה – שהוא חכם ביותר דקיימא לן (עירובין דף סב:) משנת ר״א [ב״י] קב ונקי.
אמר רבא: אכן אפשר היה לייחס הלכה זו כשיטת ר׳ יהודה, והתנא העדיף לייחסה כשיטת ר׳ אליעזר בן יעקב הואיל ופתח בו בדין הנפה בביכורים הכתוב תחלה, שהרי לשיטת ר׳ אליעזר בן יעקב נלמד דין זה מן האמור בתחילת הדברים (מן הכתוב ״ולקח הכהן הטנא מידך״), בעוד שר׳ יהודה למד דין זה מן הנאמר לאחר מכן (״והנחתו״). רב נחמן בר יצחק אמר תשובה אחרת: התנא העדיף לייחס הלכה זו כר׳ אליעזר בן יעקב, הואיל ורב גבריה [וגדול כוחו] של ר׳ אליעזר בן יעקב בתורה, שהלכה כמותו תמיד.
Rava says: The tanna of the mishna could have said that this halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. He preferred to ascribe this opinion to Rabbi Eliezer ben Ya’akov, since the verse opened first with the phrase cited by Rabbi Eliezer ben Ya’akov as the source for the requirement of waving the first fruits, as Rabbi Eliezer ben Ya’akov derives this halakha from the verse: “And the priest shall take the basket from your hand” (Deuteronomy 26:4); whereas Rabbi Yehuda derives it from the later verse: “And you shall place it before the Lord your God” (Deuteronomy 26:10). Rav Naḥman bar Yitzḥak says: The tanna preferred to cite this halakha in the name of Rabbi Eliezer ben Ya’akov since his strength in Torah is great, as the halakha is invariably in accordance with his opinion.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְאֵימוּרֵי שַׁלְמֵי יָחִיד וְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בַּאֲחֵרִים.: מַאי קָאָמַר.

§ The mishna teaches: And the sacrificial portions of the peace offerings of an individual, which are consumed on the altar, and their breast and thigh, which are eaten by the priests, require waving. This requirement applies to peace offerings belonging both to men and to women, by male Jews and not by others. The Gemara asks: What is the mishna saying? This statement is apparently self-contradictory, as the mishna first states that offerings brought by women require waving, and then it indicates that the offerings of others, including women, do not require waving.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי קאמר – רישא קתני אחד נשים ואחד אנשים והדר קתני אבל לא באחרים דמשמע אנשים ולא נשים.
בישראל אבל לא באחרים – מפ׳ רב יהודה דהכי קאמר אחד אנשים ואחד נשים ואחד עובדי כוכבים קרבנן טעון תנופה ותנופה עצמה בישראל אבל לא בידי נשים ולא בידי עובדי כוכבים ובקונטר׳ כתוב גירסא אחרת כמו ששנינו בת״כ אמר רבי יוסי מצינו שלא חלק הכתוב בין קרבן עובדי כוכבים לקרבן נשים לסמיכה יכול לא נחלוק בתנופה מה לי חלוק בסמיכה שאין סמיכה אלא בבעלים לא נחלוק בתנופה שהתנופה בכהנים וכיון שיש תנופה שלא בבעלים יש לנו לחלוק ולהוציא קרבן עובדי כוכבים לגמרי מדין תנופה שאין חזה ושוק שלהן חלוק משאר הבשר שהכל לכהנים אבל קרבן נשים שחזה ושוק לכהנים והשאר לבעלים יהא קרבנן טעון תנופה בכהנים ומה ת״ל בני ישראל בני ישראל מניפין ואין הנשים מניפות ולשון זה מיושר שבכמה מקומות בשמועה זו יש להבין שקרבן עובדי כוכבים אין טעון תנופה כלל כך הגי׳ בקונטרס וקצת קשה דאע״פ שאין חזה ושוק חלוק משאר הבשר יהו כזבחי שלמי צבור דתנופתן כמו שהן לרבי כדלקמן ועוד דתני דכל שלמי העובד כוכבים לכהנים משום דערל אסור בקדשים כדאמר בפ׳ הערל (יבמות עד.) מ״מ אי בעי יהיב ליה לישראל דשאר הבשר שרי לישראל בר מחזה ושוק דאסור ומה נפשך חזה ושוק שלהן חלוק משאר הבשר שזה מותר לזרים וזה אסור לזרים וגירסא ראשונה יש ליישב קצת דלא בעי למיתני במתניתין אחד אנשים ואחד נשים ואחד עובדי כוכבים וכן בברייתא דלקמן לא בעי למיתני והאשה והעובד כוכבים משום דלמאן דאמר לקמן בפרק ואלו מנחות (מנחות עג:) שלמי העובד כוכבים עולות לא שייך עובד כוכבים בתנופה כלל דעולה לא בעיא תנופה אפילו בישראל ואי דיהיב ליה לישראל כדתניא התם עובד כוכבים שהתנדב להביא שלמים נתנן לישראל אוכלן ישראל ומפ׳ דהכי קאמר על מנת שיתכפר בהן ישראל אוכלן ישראל מסתברא דכי האי גוונא בעי תנופה דדינן כקרבן ישראל ומיהו רישא דמתני׳ ודאי לאו כמאן דאמר שלמי העובד כוכבים עולות דקתני הגשה ולא תנופה מנחת העובדי כוכבים משמע דנקמצת ושיריה לכהנים מדבעי׳ הגשה ולמאן דאמר שלמי העובד כוכבים אין מתנדב עובד כוכבים אלא עולות במנחות נמי אין מתנדב אלא מנחת נסכים דכוליה כליל ובמנחת נסכים תנן ולא תנופה ולא הגשה ואע״פ דהא דממעטינן מהגשה הוי טעמא משום דאינה באה בגלל עצמה אלא עם הזבח כדאמר ר׳ שמעון כיון דהתנדב מנחת נסכים הוי דינה כבאה עם הזבח תדע מדלא חשיב לה גבי הגשה.
א ועוד שנינו במשנתנו כי אימורי (החלבים הקרבים על המזבח) של שלמי יחיד וכן החזה ושוק שלהן, הניתנים לכהנים לאכילה, חייבים בתנופה. וחיוב זה נוהג אחד (בין) בשלמים של האנשים ואחד בשל הנשים. ואין נוהגת מצות התנופה אלא בקרבנות של ישראל, אבל לא בקרבנות של אחרים. ושואלים: מאי קאמר [מה הוא אומר]? שכן נראים הדברים כסתירה, שבראשית הדברים אנו למדים כי קרבנות הנשים חייבים בתנופה, והמשכם של הדברים מורה כי אין קרבנות הנשים (״אחרים״) חייבים בתנופה.
§ The mishna teaches: And the sacrificial portions of the peace offerings of an individual, which are consumed on the altar, and their breast and thigh, which are eaten by the priests, require waving. This requirement applies to peace offerings belonging both to men and to women, by male Jews and not by others. The Gemara asks: What is the mishna saying? This statement is apparently self-contradictory, as the mishna first states that offerings brought by women require waving, and then it indicates that the offerings of others, including women, do not require waving.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַב יְהוּדָה הָכִי קָאָמַר אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים קׇרְבָּנָן טָעוּן תְּנוּפָה אוּתְנוּפָה עַצְמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בִּידֵי נָשִׁים.

Rav Yehuda said that this is what the tanna of the mishna is saying: Both with regard to men and with regard to women, their offerings require waving, but the waving itself is performed only by male Jews, i.e., if the owner is a male he waves the offering together with a priest. But in the case of offerings brought by women, the female owner does not participate in the waving, as the priest alone performs the mitzva.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ותנופה עצמה ישראל מניפה אבל לא נשים (אלא שלהן) ישראל אבל לא באחרים. לפי שמצינו שחלק הכתוב בין קרבן ישראל לקרבן עובדי כוכבים לקרבן נשים בסמיכה בפרק שתי מדות של יבש:
קרבנן טעון תנופה – ושל נשים מניף להו כהן לחודיה.
אמר רב יהודה בהסבר דברי התנא, הכי קאמר [כך הוא אומר, זו כוונתו]: אחד אנשים ואחד נשיםקרבנן טעון תנופה, ואולם התנופה עצמה נעשית בידי גברים ״ישראל״, והבעלים והכהן מניפים יחד, אבל בקרבן של נשים התנופה לא נעשית בידי נשים בעלות הקרבן, אלא הכהן בלבד הוא המניף.
Rav Yehuda said that this is what the tanna of the mishna is saying: Both with regard to men and with regard to women, their offerings require waving, but the waving itself is performed only by male Jews, i.e., if the owner is a male he waves the offering together with a priest. But in the case of offerings brought by women, the female owner does not participate in the waving, as the priest alone performs the mitzva.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) תָּנוּ רַבָּנַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַגּוֹיִם1 מְנִיפִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַנָּשִׁים מְנִיפוֹת.

§ The Sages taught in a baraita: With regard to peace offerings, the verse states: “Speak to the children of Israel, saying: He who offers his sacrifice of peace offerings to the Lord shall bring his offering out of his sacrifice of peace offerings. His own hands shall bring the offerings of the Lord made by fire. The fat with the breast he shall bring, that the breast may be waved for a wave offering before the Lord” (Leviticus 7:29–30). From the phrase: “The children of [benei] Israel,” it may be derived that the Jewish people wave their offerings, but gentiles who bring their offerings do not wave them. Furthermore, as the term “benei” can also mean: Sons of, it may be derived that only sons of Israel, i.e., males, wave their offerings, but that women do not wave their offerings.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובדי כוכבים״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בני ישראל מניפין – דכתיב בצו את אהרן דבר אל בני ישראל לאמר המקריב וגו׳.
ב ועוד בדין תנופה בקרבנן של נשים, תנו רבנן [שנו חכמים]: בראשית פרשת הנפת השלמים נאמר ״דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו... ידיו תביאינה את אשי ה׳ את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אותו תנופה לפני ה׳⁠ ⁠״ (ויקרא ז, כט— ל). ומן הכתוב ״בני ישראל״ למדים אנו כי רק בני ישראל המביאים קרבנות מניפין אותם, ואין הגוים המביאים קרבנות מניפין אותם. ועוד נלמד מכתוב זה כי רק בני ישראל הגברים מניפין את קרבנותיהם, ואין הנשים המביאות קרבן מניפות.
§ The Sages taught in a baraita: With regard to peace offerings, the verse states: “Speak to the children of Israel, saying: He who offers his sacrifice of peace offerings to the Lord shall bring his offering out of his sacrifice of peace offerings. His own hands shall bring the offerings of the Lord made by fire. The fat with the breast he shall bring, that the breast may be waved for a wave offering before the Lord” (Leviticus 7:29–30). From the phrase: “The children of [benei] Israel,” it may be derived that the Jewish people wave their offerings, but gentiles who bring their offerings do not wave them. Furthermore, as the term “benei” can also mean: Sons of, it may be derived that only sons of Israel, i.e., males, wave their offerings, but that women do not wave their offerings.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין קׇרְבַּן יִשְׂרָאֵל לְקׇרְבַּן גּוֹיִם1 לְקׇרְבַּן נָשִׁים בִּסְמִיכָה יָכוֹל נַחְלוֹק בִּתְנוּפָה.

Rabbi Yosei says: We have found that the Torah differentiates between the offering of a Jew and the offering of gentiles and also between the offering of men and the offering of women, with regard to the obligation of placing hands. Placing hands is performed only on offerings of male Jews, not on those brought by gentiles and women. Therefore, one might have thought that a similar distinction should apply to the halakha of waving. Can we therefore differentiate between these different offerings also with regard to waving, and conclude that this requirement also applies only to offerings of male Jews, not those brought by gentiles or women?
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מצינו כו׳ – דתניא בת״כ ברישיה בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין העובדי כוכבים סומכין בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות.
יכול נחלוק בתנופה – שלא יהא קרבן נשים ועובדי כוכבים טעון תנופה כישראל.
מצינו שחילק הכתוב בין קרבן ישראל לקרבן עובדי כוכבים לקרבן נשים בסמיכה – פי׳ בקונטר׳ דתניא בת״כ ברישיה בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ולא העובדי כוכבים סומכין בני ישראל סומכין ולא בנות ישראל סומכות ולקמן בסוף שתי מדות (מנחות צג.) אמרינן נמי בני ישראל סומכין ואין העובדי כוכבים סומכין וא״ת ותיפוק לי מדדרשי׳ בסוף שתי מדות (מנחות צג.) קרבנו ולא קרבן עובד כוכבים וי״ל דאיצטריך קרבנו דלא תימא שיסמוך ישראל בשבילן כגון שמביא נסכים בשבילו וא״ת מקרבנו ולא קרבן חבירו נפקא ויש לומר דהוה אמינא כיון דאינו יכול לסמוך יסמוך אחר בשבילו ולא דמי לקרבן חבירו דבר סמיכה הוא וכי תימא אשה נמי ליבעי מיעוט שלא יסמוך אחר בשבילה שמא יש מיעוט אי נמי כיון דגלי בעובדי כוכבים הוא הדין באשה וא״ת ול״ל קרא למעוטי התם ידו ולא יד שלוחו תיפוק לי מקרבנו ולא קרבן חבירו וי״ל דאיצטריך תרי קראי דלא תימא כי שוייה שליח עדיף דשלוחו של אדם כמותו.
יכול נחלוק בתנופה – שלא יהא קרבן עובדי כוכבים וקרבן נשים טעון תנופה (בישראל) לא מה לי חלק בסמיכה כו׳. כלומר לא נחלוק כדמסיק דיש טעם בסמיכה שיהא בבעלים והכתוב מיעט עובדי כוכבים ונשים אבל תנופה בכהנים נמי וכשמיעט הכתוב עובדי כוכבים ונשים מיעט ולא כהנים ויש ספרים שכתוב בהן מת״ל בני ישראל בני ישראל מניפין ואין העובדי כוכבים מניפין ואין הנשים מניפות וברוב ספרים לא מסיים בהו ואין העובדי כוכבים מניפין ועוד קשה דלקמן (דף סב:) דתניא והאשה כהן מניף על ידה ה״ל למיתני והאשה והעובד כוכבים כהן מניף על ידיהם ועוד מתני׳ דתנן א׳ אנשים וא׳ נשים ה״ל למתני א׳ אנשים וא׳ נשים וא׳ עובדי כוכבים.
אמר ר׳ יוסי: מצינו (מצאנו) שחלק (שהבדיל) הכתוב בין קרבן ישראל לבין קרבן של גוים וכן לבין קרבן נשים בענין חיוב הסמיכה על הקרבן. שכן קרבן גברים מישראל חייב בסמיכה, ולא של גוים ושל נשים. ומעתה יש לשאול: יכול שנלמד מדין הסמיכה לדין התנופה ונחלוק ביניהם גם בדין התנופה בקרבנות שרק של האנשים מישראל יהא חייב בה?
Rabbi Yosei says: We have found that the Torah differentiates between the offering of a Jew and the offering of gentiles and also between the offering of men and the offering of women, with regard to the obligation of placing hands. Placing hands is performed only on offerings of male Jews, not on those brought by gentiles and women. Therefore, one might have thought that a similar distinction should apply to the halakha of waving. Can we therefore differentiate between these different offerings also with regard to waving, and conclude that this requirement also applies only to offerings of male Jews, not those brought by gentiles or women?
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) לָא מָה לִי חִלֵּק בִּסְמִיכָה שֶׁהַסְּמִיכָה בִּבְעָלִים.

Rabbi Yosei explains: No; this conclusion is incorrect, since what is the reason that the Torah differentiates between males Jews on the one hand and gentiles and women on the other hand, with regard to placing hands? The reason is that the case of placing hands is unique, as it is performed only by the owner of the offerings; he cannot appoint an agent to perform this ceremony on his behalf. Therefore, since gentiles and women may not perform this ceremony themselves, it is logical that their offerings are excluded from this requirement.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מה לי חלק בסמיכה שאין טעונה סמיכה שהסמיכה בבעלים ועובדי כוכבים ונשים אין נכנסין לעזרה אבל תנופה בכהנים הלכך קרבנן טעון תנופה ומה ת״ל בני ישראל מניפין בקרבנן עם הכהנים ואין העובדי כוכבים מניפין בקרבנן אלא כהנים היכא. הוא לחם:
לא – כלומר לא נחלוק.
דמה לי חלק בסמיכה – כלומר טעם יש בסמיכה שהסמיכה בבעלים עצמן כדאמרינן בפ׳ שתי מדות (לקמן צג:) ידו ולא יד שלוחו הלכך עובדי כוכבים ונשים אחר שמעטן הכתוב מלסמוך אין בקרבנן סמיכות.
ויש להשיב: לא, אין ללמוד כך, שיש לומר כי מה לי (מה טעם) חלק הכתוב בין אנשים מישראל לבין גוים ונשים בסמיכה — משום שמיוחד הוא דין הסמיכה, שנעשית רק בבעלים של הקרבן עצמם, ואין אחרים יכולים לסמוך עבורם. ומעתה יש מקום לומר, כי כשם שהתמעטו הכהנים ממעשה הסמיכה, התמעטו הגוים והנשים מסמיכה.
Rabbi Yosei explains: No; this conclusion is incorrect, since what is the reason that the Torah differentiates between males Jews on the one hand and gentiles and women on the other hand, with regard to placing hands? The reason is that the case of placing hands is unique, as it is performed only by the owner of the offerings; he cannot appoint an agent to perform this ceremony on his behalf. Therefore, since gentiles and women may not perform this ceremony themselves, it is logical that their offerings are excluded from this requirement.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) נַחְלוֹק בִּתְנוּפָה שֶׁהַתְּנוּפָה בְּכֹהֲנִים [א״כאִם כֵּן מָה] תַּלְמוּד לוֹמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַגּוֹיִם1 מְנִיפִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַנָּשִׁים מְנִיפוֹת.

By contrast, can we differentiate between males Jews on the one hand and gentiles and women on the other hand, with regard to waving as well? Since waving is also performed by priests, there is no reason to distinguish between offerings of male Jews and offerings brought by others, as the priests can wave those on behalf of their owners. If so, what is the meaning when the verse states: “The children of [benei] Israel”? It means that only the Jewish people wave their offerings, but gentiles who bring their offerings do not wave them. Only sons of [benei] Israel, i.e., males, wave their offerings, but women do not wave their offerings.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובדי כוכבים״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נחלוק בתנופה – בתמיה.
שהתנופה בכהנים – ויכולים עובדי כוכבים ונשים לעשות כהן שליח.
א״כ – דטעון תנופה מה ת״ל בני ישראל בני ישראל מניפין הן עצמן ואין הנשים מניפין הן עצמן אלא כהן.
ואולם האם נבוא ונחלוק בין אנשים לבין גוים ונשים גם בענין התנופה? שהתנופה נעשית אף בכהנים, וממילא אין סיבה גם לחלק בין גוים ונשים לבין אחרים שיכולים לעשות את הכהנים לשליחיהם לתנופה! אם כן שאף קרבנם של גוים ושל נשים חייב בתנופה, יש לשאול: מה תלמוד לומר ״בני ישראל״?בני ישראל מניפין בעצמם את קרבנם, ואין הגוים מניפין בעצמם את קרבנם. וכמו כן: בני ישראל מניפין בעצמם את קרבנם, ואין הנשים מניפות בעצמן את קרבנן.
By contrast, can we differentiate between males Jews on the one hand and gentiles and women on the other hand, with regard to waving as well? Since waving is also performed by priests, there is no reason to distinguish between offerings of male Jews and offerings brought by others, as the priests can wave those on behalf of their owners. If so, what is the meaning when the verse states: “The children of [benei] Israel”? It means that only the Jewish people wave their offerings, but gentiles who bring their offerings do not wave them. Only sons of [benei] Israel, i.e., males, wave their offerings, but women do not wave their offerings.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) תַּנְיָא אִידַּךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִין מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר הַמַּקְרִיב.

It is taught in another baraita: With regard to the phrase: “The children of Israel,” I have derived only that the requirement of waving applies to the children of Israel, i.e., those who were born Jewish. From where is it derived that the same applies to converts and to emancipated Canaanite slaves? The verse states, immediately after that phrase: “He who offers [hammakriv] his sacrifice of peace offerings” (Leviticus 7:29), which indicates that the halakha of waving applies to anyone who brings his offering to the Temple, including converts and emancipated slaves.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תניא אידך – בתנופה.
ת״ל המקריב – כל דהו.
אין לי אלא בני ישראל גרים ועבדים משוחררים מנין תלמוד לומר המקריב – משמע דלא הוו בכלל בני ישראל וכן בפ׳ הערל (יבמות עד:) אמרי׳ דבר אל בני ישראל אשה כי תזריע אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין ת״ל אשה ואית דלא גרסי משוחררת ושם פירשתי ותימה דבפרק בנות כותים (נדה לד.) דרשי׳ בני ישראל מטמאין בזיבה ואין העובדי כוכבים מטמאין אבל גרים ומשוחררין לא ממעטינן וכן גבי גונב נפש בפ׳ הנחנקין (סנהדרין פו.) לא ממעטינן מבני ישראל גרים ומשוחררין וכן בפ״ק דערכין (דף ה:) דרשי׳ בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין ולא ממעטינן לא גרים ולא עבדים אע״פ שאינם משוחררין ושמא בכל הנך יש שום ריבוי דמרבי גרים ומשוחררין.
ועוד בענין מצות התנופה תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: ממה שנאמר בתחילת פרשת הנפת השלמים ״בני ישראל״אין לי ללמוד שחייבים בתנופה אלא בני ישראל ממש, ואולם גרים ועבדים משוחררין שדינם כישראל, מנין לי שגם הם חייבים בתנופת קרבנם? — תלמוד לומר מיד לאחר מכן ״המקריב את זבח שלמיו״ — לרבות לדין ההנפה כל אדם המביא קרבן למקדש (״המקריב״), ובכלל זה אף הגרים והעבדים המשוחררים.
It is taught in another baraita: With regard to the phrase: “The children of Israel,” I have derived only that the requirement of waving applies to the children of Israel, i.e., those who were born Jewish. From where is it derived that the same applies to converts and to emancipated Canaanite slaves? The verse states, immediately after that phrase: “He who offers [hammakriv] his sacrifice of peace offerings” (Leviticus 7:29), which indicates that the halakha of waving applies to anyone who brings his offering to the Temple, including converts and emancipated slaves.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה כֹּהֵן הַמַּקְרִיב כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {ויקרא ז׳:ל׳} יָדָיו תביאנה הֲרֵי בְּעָלִים אָמוּר הָא כֵּיצַד כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדָיו תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף

The baraita challenges: Or perhaps this term does not serve to include converts and emancipated Canaanite slaves, but rather this is referring to the priest who sacrifices [hammakriv] the sacrificial portions on the altar? The baraita answers: This term cannot be referring to the priest, as when it states: “His own hands shall bring the offerings of the Lord made by fire. The fat with the breast he shall bring, that the breast may be waved for a wave offering before the Lord” (Leviticus 7:30), the requirement of waving by the owner is stated. Since the obligation of the owner to wave is stated in this verse, and the obligation of the priest is derived from the verbal analogy from the term “hand” written with regard to a peace offering, evidently both the owner and the priest must wave the offering. The Gemara asks: How so? The Gemara answers: The priest places his hands beneath the hands of the owner and waves the offering together with the owner.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
או אינו – אומר המקריב אלא המקריב את החלב הוא יניף ולא בעלים.
הא כיצד – יתקיימו המקריב דהיינו כהן וידיו תביאנה דהיינו בעלים.
ואם תשאל: או אפשר שכוונת הכתוב ״המקריב״ אינו כן, אלא לומר שהמניף הוא זה הכהן המקריב ממש את אימורי וחלבי הקרבן על המזבח? — אינך יכול לומר כן, שהרי כשהוא (הכתוב) אומר בפסוק הבא ״ידיו תביאינה את אשי ה׳... להניף אותו תנופה לפני ה׳⁠ ⁠״ — הרי שבבעלים אמור דין ההנפה. ומעתה יש לשאול: הא [הרי] כיצד מתקיימת איפוא מצוות ההנפה, על ידי הבעלים ועל ידי הכהן? — הכהן מניח את ידיו תחת ידי הבעלים, ומניף את הקרבן.
The baraita challenges: Or perhaps this term does not serve to include converts and emancipated Canaanite slaves, but rather this is referring to the priest who sacrifices [hammakriv] the sacrificial portions on the altar? The baraita answers: This term cannot be referring to the priest, as when it states: “His own hands shall bring the offerings of the Lord made by fire. The fat with the breast he shall bring, that the breast may be waved for a wave offering before the Lord” (Leviticus 7:30), the requirement of waving by the owner is stated. Since the obligation of the owner to wave is stated in this verse, and the obligation of the priest is derived from the verbal analogy from the term “hand” written with regard to a peace offering, evidently both the owner and the priest must wave the offering. The Gemara asks: How so? The Gemara answers: The priest places his hands beneath the hands of the owner and waves the offering together with the owner.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מנחות סא: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות סא: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום מנחות סא:, רש"י מנחות סא:, תוספות מנחות סא:, פירוש הרב שטיינזלץ מנחות סא:, אסופת מאמרים מנחות סא:

Menachot 61b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 61b, Attributed to R. Gershom Menachot 61b, Rashi Menachot 61b, Tosafot Menachot 61b, Steinsaltz Commentary Menachot 61b, Collected Articles Menachot 61b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144