גמרא
פירוש
תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מכרו לאביו או לאחד מקרוביו פטור שנאמר מאחיו עד שיוציאנו מרשות אחיו: החובל בעבד כנעני שלו פטור לגמרי ובעבד כנעני של חברו חייב ונותן לרבו כל חמשה דברים ואפילו בשת שאף העבדים ישנן בדין בשת כמו שהתבאר בקמא פרק החובל: גניבת נפש ומכירתה לאוין חלוקין הם שגניבתה מלא תגנוב האמור בעשרת הדברות דבר הלמד מענינו שכל הענין אינו אלא בנפשות ומכירתה בכלל לא ימכרו ממכרת עבד ומ״מ אין לוקין על אחד מאלו שהרי לאזהרת מיתת בית דין הם באים: גונב ממון משוה פרוטה ולמעלה עבר בלא תעשה ואזהרתו מלא תגנובו ולא תכחשו ואף לאו זה אין לוקין עליו שהרי ניתן הוא לתשלומין: עידי גניבה ועידי מכירה שהוזמו בנפש יש בפסק הענינים שבו בלבול אצל מפרשים מצד בלבול שיש להם בביאור הסוגיא ומתוך כך אני רואה להעירך מעט על ביאורה של סוגיא בקצור גדול כדי שתבין מתוכו מאיזה סיבה אנו פוסקין בה כן עידי גניבה ועידי מכירה בנפש שהוזמו ר״ל שבאו שתי כיתי עדים והעידה זו על הגניבה וזו על המכירה כל אחת בפני עצמה ואין מכחישות זו את זו חזקיה אמר אין נהרגין כר׳ עקיבא שסובר בעדות חזקה שאם העידו שנים על הראשונה ושנים על השניה ושנים על השלישית אינו כלום הואיל ואין שם כת שתעיד על כל הדבר אף זו אין גניבה בלא מכירה או מכירה בלא גניבה כלום ואין כאן עדות עד שתעיד כת אחת בגניבה ומכירה ומעתה אין זה נהרג על פיהם ולא הם נהרגין על ידי הזמה והוא הדין שהיה להם לחלוק על הגנב עצמו אם באו שני עדים שגנב ושני עדים אחרים שמכר והכל אחד שזה תלוי בזה שאם הוא נהרג הם נהרגין ואם הם אין נהרגין הוא אינו נהרג ולא תפש לשון מחלקתם בעדים אלא להפליג בכחו של ר׳ יוחנן שאף עידי גניבה נהרגין אע״פ שלא עשו כלום עד שבאו אחריהם עידי מכירה ולר׳ יוחנן נהרגים שהוא סובר כחכמים בדבר ואפילו חצי דבר ר״ל שכל שיש שנים בחצי דבר ושנים בחצי דבר עדותם עדות: ואמר אח״כ שמודה חזקיה בעדות אחרונה של בן סורר ומורה כשחזר וקלקל על הדרך שבארנו למעלה שנהרגין אע״פ שאין עדות זו הורגתו אלא בצירוף הראשונה שכבר הלקוהו עליה שמתוך שבאה עדות ראשונה להלקותו ולקה כבר נשלם אותו עדות ואינו נגרר אחר אחרון כלל והרי הוא כשנים אומרים גנב ושנים אומרים טבח ומכר הואיל ועדות גניבה מענשת בפני עצמה ואינה צריכה לעדות טביחה אע״פ שעדות טביחה צריכה לה וכן בשנים אומרים ראובן קדש ושנים אומרים שמעון בעל הואיל ונגמר עדות הקדושין לדונה באשת איש על הדרך שביארנו בב״ק והקשו א״כ לחזקיה אף בזו עידי מכירה כן שהרי נשלם לדעתו עדות הגניבה עד שמלקין עליו שהרי אמרו עידי גניבה שהוזמו בנפש ר״ל שבאו עידי גניבה לבד והוזמו קודם שיבאו עידי מכירה חזקיה ור׳ יוחנן חד אמר לוקין וחד אמר אין לוקין ואף בזו הוא הדין שהיו יכולין לחלוק בגנב עצמו אלא להפליג בכחו של ר׳ יוחנן שאף הם אין לוקין והיה לנו לדמותו לעדות בן גרושה וחלוצה שלוקין אע״פ שאין מלקין בא להשמיענו בזו שמאחר שלדעתו אינו לוקה שהרי אזהרתו מלאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין אף הם אין לוקין אבל לחזקיה לוקין מאחר שאינו נהרג בעדותם אא״כ העידו הם על הכל וא״כ כבר נשלם עדות הגניבה והיה לנו להרוג בעידי מכירה: והעלה את דבריו שבעידי מכירה הכל מודים שנהרג על פיהם והם נהרגים כשהוזמו אחר שכבר באו עידי הגניבה אם לר׳ יוחנן מטעם דבר ואף חצי דבר אם לחזקיה אף לדעת ר׳ עקיבא מטעם שכבר נשלם עדות הגניבה ואינו צריך לעדות המכירה והוה ליה כוליה דבר וכן הדין בגנב עצמו לדברי הכל שנהרג על פי עידי המכירה ולא נחלקו אלא בעידי גניבה שהוזמו אחר שנתקבלו עידי מכירה חזקיה אמר אין נהרגים אם מטעם דבר ולא חצי דבר או אפילו לרבנן שסוברין דבר ואף חצי דבר ונהרג הוא על פיהם בסיוע עידי מכירה מ״מ גניבה לחודה קיימא וכו׳ ר״ל שמכח שתי אזהרות הם באים ולאו של גניבה לא נקרא ניתן לאזהרה מיתת בית דין ולוקה הגנב על פיהם בשלא הוזמו ונמצא כל הדבר לעידי מכירה ועידי גניבה לא להצטרף עם עידי מכירה באו אלא להלקותו והרי היא עדות בעצמה שלא לכונת הריגה ור׳ יוחנן אמר נהרגין מאחר שדבר ואף חצי דבר גניבה אתחלתא דמכירה היא ותקרא לאו של אזהרת מיתת בית דין ואין הגנב לוקה בהם בשלא הוזמו ולא העדים בשהוזמו ואחר שכן לא באו להלקות וא״כ למה באו ודאי להצטרף עם עידי מכירה כל זמן שיבואו והרי עדותם תחלת מכירה והלכה כר׳ יוחנן: ואמר אח״כ שהכל מודים בעדות ראשונה של בן סורר ומורה שהוזמו שאין נהרגין אף בסיוע עדות האחרונה שעל כל פנים הראשונים לעדות לעצמה באו להלקותו או הוא בשלא הוזמו או הם בשהוזמו וכן הכל מודים בעדות אחרונה שלו שנהרגין על הדרך שביארנו אבל אם נחלקה עדות אחרונה שבו והוא ששנים אומרים גנב ושנים אומרים אכל לחזקיה אין עידי גניבה נהרגין שאף הגניבה והאכילה חלוקות באזהרותיהן ולאו של גניבה אינו ניתן לאזהרת מיתה אלא לתשלומין ומשלם על פיהם בשלא הוזמו או הם משלמין כשהוזמו ועדות האכילה כוליה דבר היא ולר׳ יוחנן גניבה תחלת האכילה היא ונקראת אזהרתו לענין זה לאו הניתק לאזהרת מיתה ואין כאן תשלומין אלא נהרגין אם הוא על פיהם אם הם על פי הזמתו בסיוע עידי אכילה ושאר הסוגיא פשוטה היא והלכה כר׳ יוחנן: ונמצא שפסק הדברים כך הוא שנים שהעידו שגנב ומכר נהרג על פיהם ואם הוזמו הם נחנקים העידו שנים שגנב ושנים אחרים שמכר נהרג על פיהם וכלם נהרגים בהזמתו אפילו עידי גניבה ואע״פ שלא הוזמו שתי הכתות כל כת מהן שהוזמה בפני עצמה נהרגת שהגניבה נגררת אחר המכירה באו עידי גניבה לבד והוזמו הואיל ואין כאן עידי מכירה אין כאן כלום לא לו על פיהם ולא להם בהזמתו ויש חולקין לומר בזו שהעדים לוקין כעדות בן גרושה באו עידי מכירה אין זה כלום שהרי יכול לומר עבדי מכרתי ואפילו באו עדים של גנבה קודם שהוזמו עידי מכירה וראינום רומזים זה לזה עד שיראה מבין ריסי עיניהם שהיו אלו יודעין בעדותם של אלו אין אומרין כן אלא יכולין לומר לא היינו יודעין שגנבו ושיבואו עידי גניבה ואין לומר במכירה שהיא נמשכת אחר גניבה שעל כל פנים גניבה קודמת בבן סורר ומורה באו שנים והעידו עדות ראשונה אע״פ שבאה אח״כ עדות האחרונה והוזמו אין כת ראשונה נהרגת אלא שלוקין שהרי להלקותו באו וכת אחרונה נהרגת בין הוזמו שתיהן בין הוזמה היא לבדה נחלקת עדות אחרונה שנים אומרים גנב ושנים אומרים אכל והוזמו כלם נהרגים ואפילו לא הוזמו כל הכתות הרי כל כת המוזמת מיהא נהרגת כמו שבארנו ואם נחלקה עדות ראשונה יראה שכלם לוקין לדעת ר׳ יוחנן שהלכה כמותו כיון שהמלקות תחת מיתה עומדת וסופו ללקות הרי הגניבה תחלת אכילה וקצת דברים שיש לפקפק בענין דבר ולא חצי דבר או דבר ואף חצי דבר כבר בארנו בכדי הצורך בפרק מרובה: יש שואלין בקצת דברים שכתבנו בבן סורר ומורה בשנים שאמרו גנב ושנים אומרים אכל שפסקנו שהכל למיתה הם עומדים ואין כאן תשלומין ואפילו בכת אחת נתחייבה ממון ומיתה דכבר בא חיוב תשלומין קודם חיוב מיתה וכגון שאמרו בגונב כיס וא״ת שכן האיך נהרגין ואף הם יכולין לומר לחייבו ממון באנו ופרשו חכמי הדורות שמאחר שאמרו שהגנבה תחלת אכילה היא הרי היא כאלו חל מאותה שעה חיוב מיתה וכגון זרק חץ בשבת וקרע שיראין בהליכתו כמו שיתבאר במקומו: עדות גניבת נפש שבאה כת אחת בגניבה ומכירה וכת אחרת בתשמיש יראה שאף עדות השמוש התחלת עדות המכירה הוא שאף הם אין באין אלא למיתה ולא עוד אלא אף לדעת חזקיה כן לשיטתנו שמפרשים את דבריו מכח התראות חלוקות שהרי עדות זו אין בה אזהרה מיוחדת אלא שיש מפרשים בה שיטה אחרת ושלא מכח חלוק אזהרות עד שלשיטתם יגיע מדבריו של חזקיה לומר בזו שאין נהרגין ואנו מ״מ אין אנו צריכין לה לענין פסק הואיל והלכה כר׳ יוחנן:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush