×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אמִסְתַּבְּרָא בֵּין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּין לְרַבָּנַן כֵּיוָן דְּפַסְקַהּ פַּסְקַהּ.:
It stands to reason, both according to Rabbi Eliezer and according to the Rabbis, that once he separates her, he has separated her entirely. By rendering her entirely permitted for one day he dissolves the bond between them and the divorce takes effect.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי גיטין פד ע״א} תנו רבנן הרי זה גטיך על מנת שתנשאי לפלוני הרי [זו]⁠1 לא תינשא ואם [נישאת]⁠2 לא תצא מאי קאמ׳ אמר רבא3 הכי קאמ׳ הרי זו לא תינשא לא לו ולא לאחר לו שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה לאחר לא תינשא דבעיא קיומי4 לתנאיה ואם נישאת לו לא [תצא]⁠5 לאחר תצא.
תנו רבנן הרי זה גטיך על מנת שתעלי לרקיע על מנת שתרדי לתהום על מנת שתבלעי6 קנה בן7 מאה אמה על מנת שתפרחי באויר על מנת שתעברי [את]⁠8 הים הגדול ברגליך אינו גט ר׳ יהודה בן תימא9 אומר כזה גט כלל אמר ר׳ יהודה בן תימא כל שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחלתו אינו [אלא כמפליגה בדברים]⁠10 וכשר אמר רב נחמן אמר רב הלכה כר׳ יהודה בן תימא11 אמר רב נחמן בר יצחק מתניתין נמי דיקא דקתאני כל [שאפשר]⁠12 לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחלתו תנאו קיים הא אי איפשר תנאו בטל [שמע מינה]⁠13:
1. זו: כ״י נ, ספה״ב, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695: ״ז״.
2. זו, נישאת: כ״י נ, ספה״ב, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695: ״זה, נישא״.
3. רבא: כ״י נ: ״רב״.
4. קיומי: ספה״ב, כ״י נ: ״קיומיה״.
5. תצא: כ״י נ, ספה״ב, דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695.
6. שתבלעי: כ״י נ, ספה״ב, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695: ״שתבעלי״.
7. בן: כ״י נ: ״בת״.
8. את: ספה״ב, דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695, כ״י נ.
9. בן תימא: חסר בדפוס קושטא.
10. אינו אלא כמפליגה בדברים: כ״י נ, ספה״ב, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695: ״אינו גט אלא בדברים״.
11. תנו רבנן... הלכה כר׳ יהודה בן תימא: מובא גם ברי״ף בבא מציעא סוף פרק ז (דף נד ע״א-ע״ב).
12. שאפשר: כ״י נ, ספה״ב, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695: ״שאי אפשר״.
13. שמע מינה: כ״י נ, ספה״ב, דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695.
מסתברא בין לר׳ אליעזר בין לרבנן כיון דפסקה פסקה – פי׳ ומגורשת לעולם ואע״ג דלמאי דבעי למימר לרבי אליעזר או דלמא לא שנא משמע דבעי למימר דאין הגט חל אלא אותו היום כמו חוץ מפלוני דלא חל אלא מעלמא מ״מ לישנא דפסקה משמע לגמרי והא דקאמר לקמן (דף פו.) לעולם לאפוקי (מדרבא אמר רב נחמן) לאו לאפוקי ממש אלא שופרא דשטרא אתקין מיומא דנן ולעלם שלא תטעה לומר שאינה מגורשת אלא אותו יום.
מסתברא [מסתבר], בין לשיטת ר׳ אליעזר בין לשיטת רבנן [חכמים], כיון דפסקה [שניתקה]פסקה [ניתקה], שלאחר שהתירה היתר גמור ליום אחד, הרי ניתק לגמרי את הקשר ביניהם, וחל הגט.
It stands to reason, both according to Rabbi Eliezer and according to the Rabbis, that once he separates her, he has separated her entirely. By rendering her entirely permitted for one day he dissolves the bond between them and the divorce takes effect.
עין משפט נר מצוהרי״ףתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ ע״מעַל מְנָת שֶׁתִּנָּשְׂאִי לִפְלוֹנִי הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא.

§ The Sages taught (Tosefta 6:7) that if a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you marry so-and-so, she may not marry that man, but if she marries him the marriage is valid and she need not leave her husband.
רי״ףפסקי רי״דבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ת״ר הרי זה גיטיך ע״מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר לא לו שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה זה לזה ולאחר [לא תנשא] דבעיא לקיומה לתנאה ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזירה לא מפקינן לה ואם נשאת לאחר תצא דבעיא לקיומיה לתנאה שעדיין לא נתקיים התנאי ולא הוי גט:
הרי זה גיטיך על מנת שתנשאי לפלני אם נשאת לו הרי זה גט כשר אלא שמגזירת חכמים לא תנשא לו שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה ומאחר שאינה נשאת לו לא תנשא לאחר שהרי לא נתקיים התנאי ואם נשאת לו לא תצא ואם נשאת לאחר תצא כמו שביארנו למעלה ואם אמר על מנת שלא תנשאי אלא לפלני הדבר רופף בידי שאם נשאת לאותו פלני ומת שמא אף הוא מכוין שלא תנשא לעולם לאחר והרי אין זה כריתות או שמא דעתו בנשואין הבאים אחר גירושיו:
א תנו רבנן [שנו חכמים]: האומר לאשה ״הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני״הרי זו לא תנשא, ואם נשאתלא תצא.
§ The Sages taught (Tosefta 6:7) that if a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you marry so-and-so, she may not marry that man, but if she marries him the marriage is valid and she need not leave her husband.
רי״ףפסקי רי״דבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מַאי קָאָמַר אָמַר רַב נַחְמָן ה״קהָכִי קָאָמַר הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא לוֹ שֶׁמָּא יֹאמְרוּ נְשֵׁיהֶן נוֹתְנִין בְּמַתָּנָה וְאִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר לֹא תֵּצֵא.

The Gemara asks: What is the baraita saying? She is forbidden from marrying whom? Rav Naḥman said that this is what the baraita is saying: She may not marry him, i.e., she may not marry the man mentioned by her husband in the condition, lest people say that these people are giving their wives to each other as a gift. But if she marries another man she need not leave him.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי קאמר – האי לא תינשא דקאמר למאן קאמר לאותו פלוני או לכל אדם.
לא תינשא לו – כדמפרש שמא יאמרו נשיהם נותנין במתנה ואין לך לעז גדול מזה.
ואם ניסת לאחר לא תצא – שלא להחזיק תנאי זה.
אלא א״ר נחמן ה״ק – וא״ת דמעיקרא לא אמר כך וי״ל דמעיקרא סבר דאפקעי רבנן קידושין מינה ולבסוף חזר בו שאין נראה לו סברא דבשביל חששא מועטת כזו יפקיעו רבנן קידושין.
תוס׳ בד״ה אלא אמר רב נחמן ה״ק ואם תאמר דמעיקרא לא אמר כן כו׳ עכ״ל דלא ניחא להו לפרושי דתלמודא קאמר דלא אמר רב נחמן כדבעינן למימר מעיקרא אלא דה״ק רב נחמן כו׳ דלישנא לא משמע הכי אלא דמשמע דקאמר תלמודא דרב נחמן חזר מדבריו הראשונים ובהכי ניחא מה שהקשה מהרש״ל דמנא ידע רבא דרב נחמן הכי ס״ל דדלמא מכ״ש דלאחר לא תנשא ותצא כו׳ עכ״ל ע״ש דמשמע ליה לרבא דלאו מכולה מלתא דלעיל חזר רב נחמן ובאוקמתא דלעיל ע״כ מדלא אוקמא בחד גברא דהיינו כולה מלתא באחר דלא תנשא לו ואם נשאת לו לא תצא משמע דסבירא ליה דבאחר תנשא אפילו לכתחלה ואיצטריך למתני דלא תצא דלא נימא דתצא לאלתר ותנשא לפלוני כדי לקיים תנאה והשתא בהך אוקמתא בתרייתא לא חזר מהך סברא אלא מהא דאוקמא לעיל דאם תנשא לאחר לא תצא חזר בו דהא ודאי תצא כדי לקיים תנאה דאם לא תצא הויא א״א אבל מהא דהוה סבר מעיקרא דתנשא לכתחלה לאחר לא חזר בו רב נחמן ולהכי פריך ליה רבא והא בעי לקיומי לתנאה כו׳ וכ״ש אין כאן כמ״ש מהרש״ל דהא ודאי לאו מחד טעמא לא תנשא דלאחר לא תנשא משום דבעי לקיומי לתנאה ולא בדידה קיימא לאגרושי כדמסיק רבא ולו לא תנשא משום דשמא יאמרו נשותיהם נותנים כו׳ וזה ברור ודו״ק:
ושואלים: מאי קאמר [מה אמר] בברייתא זו? למי הכוונה שאסורה להינשא לו? אמר רב נחמן, הכי קאמר [כך אמר]: הרי זו לא תנשא לו, לאותו אדם שהתנה עליו בעלה, וטעם הדבר — גזירה שמא יאמרו הבריות: את נשיהן נותנין זה לזה במתנה, ואם נשאת לאחרלא תצא ממנו.
The Gemara asks: What is the baraita saying? She is forbidden from marrying whom? Rav Naḥman said that this is what the baraita is saying: She may not marry him, i.e., she may not marry the man mentioned by her husband in the condition, lest people say that these people are giving their wives to each other as a gift. But if she marries another man she need not leave him.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וּמִשּׁוּם גְּזֵרָה לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ וְשָׁרֵינַן אֵשֶׁת אִישׁ לְעָלְמָא.

The Gemara asks: Do we not remove her from him, thereby allowing a married woman to marry anyone, due to a rabbinic decree, lest people say that the husband is giving her as a gift? As long as the condition that she would marry a specific man is not fulfilled, she is a married woman by Torah law.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשום הך גזירה לא מפקינן לה – בתמיה והא לא איתקיים התנאי ובטל הגט.
ושואלים: ומשום גזרה ״שמא יאמרו״ לא מפקינן מיניה [מוציאים אנו אותה ממנו], ושרינן [ומתירים אנו] בכך אשת איש לעלמא [לכל]?! שהרי לא קיימה את התנאי שהתנה עמה בעלה שתינשא לאדם מסויים, ואם כן היא עדיין אשת איש!
The Gemara asks: Do we not remove her from him, thereby allowing a married woman to marry anyone, due to a rabbinic decree, lest people say that the husband is giving her as a gift? As long as the condition that she would marry a specific man is not fulfilled, she is a married woman by Torah law.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן הָכִי קָאָמַר הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא לוֹ שֶׁמָּא יֹאמְרוּ נְשֵׁיהֶם נוֹתְנִין בְּמַתָּנָה וְאִם נִשֵּׂאת לוֹ לֹא תֵּצֵא דְּמִשּׁוּם גְּזֵרָה לָא מַפְּקִינַן.

Rather, Rav Naḥman said that this is what the baraita is saying: She may not marry him, i.e., the man who was specified in the condition, lest people say that they are giving their wives to each other as a gift. But if she marries him she need not leave him, as we do not remove a woman from her husband due to a decree.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה״ג: אלא אמר רב נחמן הכי קאמר הרי זה גיטך ע״מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא תינשא לו משום גזירה שמא יאמרו נשיהן נותנין במתנה ואם ניסת לו לא תצא – שאין כאן איסור אלא חשש לעז בעלמא.
אלא אמר רב נחמן, יש לדחות את ההסבר הראשון, והכי קאמר [כך אמר], זו כוונת הברייתא: הרי זו לא תנשא לו לאותו אדם שעליו התנה בעלה, שמא יאמרו הבריות שאנשים אלה נשיהם נותנין במתנה, ואם נשאת לו, לאותו אדם — לא תצא, שמשום גזרה ״שמא יאמרו״ לא מפקינן [אין אנו מוציאים] אשה מבעלה.
Rather, Rav Naḥman said that this is what the baraita is saying: She may not marry him, i.e., the man who was specified in the condition, lest people say that they are giving their wives to each other as a gift. But if she marries him she need not leave him, as we do not remove a woman from her husband due to a decree.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא לוֹ הוּא דְּלֹא תִּנָּשֵׂא הָא לְאַחֵר תִּנָּשֵׂא וְהָא בעי קיומי לִתְנָאָה.

Rava said to Rav Naḥman: It may be inferred from your statement that it is specifically to him that she may not get married, but she may marry another man ab initio. But isn’t she required to fulfill the condition by marrying the specified man before marrying someone else?
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הא לאחר תינשא – והוי גיטא הואיל ולא אמר ע״מ שלא תנשאי אלא לפלוני אלא ע״מ שתנשאי לפלוני סוף סוף הא בעיא לקיומי תנאה.
גמ׳ הא לאחר תנשא כו׳. נ״ב לו הוא דלא תנשא הא לאחר תנשא כו׳ וקשה דהא רב נחמן גופיה הדר ביה וס״ל דתצא וצ״ל דרבא סבר דלרב נחמן שרי לכתחלה להנשא לאחר ומתגרשה מאחר ומ״מ הדר ביה רב נחמן משום דלא תצא משמע דאינו צריך להוציאה ומש״ה אוקי רב נחמן דלא קאי אלא אאלו ולא אאחר ומש״ה הקשה לרבא שפיר וק״ל אבל מ״מ קשה מנא ידע רבא דרב נחמן הכי ס״ל דלמא מכ״ש דלאחר לא תנשא ותצא ואפשר דרבא סבר מאחר דרב נחמן אמר בדוכתא אחריתי דלא בעי קיומה תנאי ברישא כגון גבי שינה א״כ הוה ליה לפרש הכא שצריכה לקיים תנאה ברישא כדי שלא תבא להשוות ודו״ק. (עיין במהרש״א):
רש״י בד״ה ה״ג כו׳ אמתנה ואם כו׳ הד״א:
גמרא א״ל רבא לו הוא דלא תינשא הא לאחר תינשא והא בעי קיומי לתנאה. והקשו מהרש״ל ומהרש״א ז״ל מאי ס״ד דרבא דרב נחמן ס״ל דלאחר תינשא הא ר״נ גופא הדר ביה ממאי דקאמר מעיקרא משום דקשיא ליה משום גזירה לא מפקינן ושרינן אשת איש לעלמא א״כ משמע להדיא דר״נ סובר דאם ניסת לאחר תצא ע״ש בדבריהם ולענ״ד נראה ליישב משום דלכאורה מוכח להדיא מברייתא דא״א לומר דאם ניסת לאחר תצא דא״כ לא התירה בגט זה לשום אדם כ״א לפלוני וה״ל שיור בגט ומ״ש מאם אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני דלא הוי גט כ״ש הכא שלא התירה אלא לאדם א׳ וליכא למימר דשאני הכא דמותרת לכל אדם אחר שתנשא לפלוני ותתאלמן או תתגרש הא ליתא דהא בתנאי דחוץ מפלוני נמי מותרת לפלוני אם ניסת לא׳ מן השוק ונתאלמנה או נתגרשה אע״כ דאיכא למימר דתנא דברייתא סובר דאף לאחר תינשא. אלא דאכתי איכא למידחי דלעולם אסורה לאחר ואפ״ה הוי גט כיון שהתנה בלשון תנאי כמ״ש התוספות בריש פירקין וכשיטת הסוברים בע״מ מודו רבנן דשרי אלא דלפ״ז קשיא להיפך אמאי קתני בברייתא ע״מ שתנשאי לפלוני ה״ל למימר דאפילו אמר לה ע״מ שלא תינשאי אלא לפלוני אפ״ה אסורה לינשא לפלוני משום האי גזירה שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה והוי רבותא טפי שאפילו לא התנה בפירוש שתינשא לפלוני אפ״ה אסורה לו וליכא למימר דאין ה״נ דשרי בכה״ג דלא שייך האי גזירה שמא יאמרו כיון שלא התנה בפי׳ שתנשא לו הא ליתא דבש״ע סי׳ קמ״ג איתא להדיא דכל היכא דאיכא צד הוכחה שגירשה כדי שתנשא לפלוני אסורה לו משום שמא יאמרו והשתא א״ש הא דאמר ליה רבא לר״נ כיון דלאוקימתא בתריית׳ דר״נ לא אתי ברייתא לאשמעינן אלא שאסורה לינשא לפלוני א״כ אמאי נקיט ע״מ שתנשא לפלוני ה״ל למיתני רבותא טפי אפילו אמר ע״מ שלא תינשא נמי אסורה לו אע״כ סבר רבא דר״נ סובר דלא שייך למינקט בכה״ג אם ניסת לא תצא דודאי תצא דלא הוי גט כלל כיון שלא התירה לשום אדם אלא לפלוני הוי שיור בגט וסובר דבע״מ נמי סברי רבנן דהוי שיור בגט מש״ה קתני למילתא בע״מ שתנשא לפלוני דבכה״ג אם ניסת לפלוני לא תצא דמשום גזירה לא מפקינן ומשום שיור בגט נמי ליכא משום שהיא מותרת לינשא לאחר מיד באופן שתתגרש ותינשא אח״כ לפלוני כמ״ש מהרש״א ז״ל וא״כ מקשה רבא שפיר דא״א לומר כן כיון דלאו בדידה תלי׳ לאיגרושי מש״ה מוקי לה רבא במילי אוחרי דברייתא אתא נמי לאשמעינן הא גופא דלאחר נמי לא תנשא ואם ניסת תצא מה״ט גופא דלאו בדידה תליא לאיגרושי ואפ״ה אם ניסת לפלוני לא תצא דלא הוי שיור בגט משום דתנא דברייתא סובר דע״מ לא הוי שיור והא דלא קתני ע״מ שלא תנשא אלא לפלוני משום דהתם ליכא רבותא בהא דלא תנשא לאחר ואם ניסת תצא דמילתא דפשיטא היא כיון שכן התנה הבעל מש״ה קתני ע״מ שתנשא לפלוני דאשמעינן תרתי בין במה שאסורה לאחר ואם ניסת תצא ובין במה שאסורה לפלוני ואם ניסת לו לא תצא כנ״ל נכון ובזה מדוקדק היטב לשון רש״י בד״ה הא לאחר ודוק היטב:
אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: מדבריך אפשר ללמוד שלו לאדם זה שהתנה עמה שתינשא לו הוא שלא תנשא, הא [הרי] לאחרתנשא לכתחילה? והרי דבר זה אינו אפשרי, והא בעי קיומי לתנאה [והרי צריכה לקיים את התנאי שלה] בגירושין, שהתנה עמה שתינשא לפלוני זה!
Rava said to Rav Naḥman: It may be inferred from your statement that it is specifically to him that she may not get married, but she may marry another man ab initio. But isn’t she required to fulfill the condition by marrying the specified man before marrying someone else?
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְכִי תֵּימָא אֶפְשָׁר דְּמִינַּסְבָא הַיּוֹם וּמִיגָּרְשָׁה לִמְחַר וּמְקַיְּימָא לִתְנָאָה וּלְהָךְ דִּפְלִיגַתְּ עֲלֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה קָמְדַמֵּית לֵיהּ דְּאִתְּמַר קוּנָּם עֵינַי בְּשֵׁינָה הַיּוֹם אִם אִישַׁן לְמָחָר אָמַר רַב יְהוּדָה באַל יִישַׁן הַיּוֹם שֶׁמָּא יִישַׁן לְמָחָר.

And if you would say that it is possible for her to get married today to someone else and get divorced from him tomorrow and then fulfill her condition by marrying the specified man, and you can compare it to that halakha over which you disagree with Rav Yehuda. As it was stated with regard to one who says: Sleeping is forbidden to me as if it were an offering [konam] for my eyes today if I will sleep tomorrow, Rav Yehuda says that he may not sleep today lest he sleep tomorrow, causing the vow to have been violated today, retroactively.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפסקי רי״דבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכי תימא אפשר דמיגרשה – מן השני היום ולמחר תינשא לאותו פלוני לקיים תנאה.
ולהא דפליגת עליה דרב יהודה קמדמית לה – דלא חיישת דלמא לא מיקיים.
שמא יישן למחר – ונמצא שעבר על נדרו.
ומיגרשה למחר ומקיים לתנאיה – דהשתא לא שייך שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה כיון דנישאת לאחר בינתים.
איתמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה אל ישן היום שמא ישן למחר נמצא עובר על נדרו למפרע ורב נחמן אמר ישן היום ואין חוששין שמא ישן למחר. עלה בדעתו לומר דפלוגתא דרב יהודה ורב נחמן דפליגי בהא שייכי נמי בהרי זה גיטיך ע״מ שלא תשתי יין כל ל׳ יום או כל ימי חיי פלוני דהיא היא דכי היכי דהתם אמר רב נחמן ישן היום ואין חוששין שמא ישן למחר ה״ה הכי נמי נימא הכא תנשא מיד ולא חיישינן שמא תשתה יין ויבטל הגט למפרע וכי היכי דאמר רב יהודה התם אל יישן היום שמא ישן למחר ה״ה הכי נמי הכא לא תנשא עד שישלימו ל׳ יום או עד שימות אותו פלוני שמא תשתה יין ויבטל הגט למפרע ולא היא דלא דמי דהתם כי אמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אם ישן למחר לא חייל עליה שום איסורא שהאיסור לא יחול אלא על מה שישן אתמול ומאי דהוה הוה והילכך לא זהיר ביה וחיישינן שמא יישן למחר אבל הכא דאי שתיא חמרא חייל עלה איסורא דמיבטיל גיטא והויא אשת איש והיא אסורא מיזהר זהירא בה ולא שתיא והכי אמרינן בנדרים בפ׳ ואלו מותרין ומודה רב יהודה באומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום שישן היום דאי לא זהיר בתנאיה באיסוריה מזהיר זהיר פי׳ אם יישן היום חל עליו איסורא שלא יישן למחר ולא חיישינן שמא יישן גם למחר שכיון שאסור לו לישן מיזהר זהיר שלא יישן ויעשה אסור אבל בפלוגתא דרב יהודה אם יישן למחר שום איסורא לא חייל עליה השתא אלא תנאה הוי על איסורא דעבר עליה אתמול ומאי דהוה הוה והכי נמי אם תשתה יין חייל עליה איסור אשת איש בין למפרע בין להבא והילכך מיזהר זהירה בה שלא תשתה ומודה בה רב יהודה:
קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר כבר ביארנו שמותר לישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר ואין צריך לומר בקנם עיני בשינה למחר אם אישן היום שמותר לישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר דאי בתנאיה מיזדהר כל שכן דבאיסוריה מיזדהר ואף לדעת האוסר בהיום אם אישן למחר בלמחר אם אישן היום מתיר וכמו שאמרו שם (נדרים ט״ו.) לדעתו כי לא מיזדהר בתנאיה באיסוריה מיזדהר:
כל שהתנה לה בדבר שאי אפשר לקיימו אינו תנאי והמעשה קיים והרי היא מגורשת מעתה הרי זה גיטיך על מנת שתעלי לרקיע על מנת שתרדי לתהום על מנת שתבלעי קנה בן ארבע אמות על מנת שתביאי לי קנה בן מאה אמה על מנת שתעברי ים הגדול ברגליך אינו אלא כמפליגה בדברים והרי הגט גט כשר אבל אם אמר על מנת שתאכלי בשר חזיר או על מנת שתאכלי ביום הכפורים זה וכיוצא בו אם נתקיים התנאי מגורשת ואם לאו אינה מגורשת דהא מכל מקום איפשר דאכלה ולקיא או מיענשא ואין כאן מתנה לעקור דבר מן התורה דאיהו לא אמר דתיכול אלא דאי אכלה תיגרש לא תיכול ולא תיגרש וכן כל כיוצא בזה:
וכי תימא [ואם תאמר]: אפשר דמינסבא [שתינשא] היום לאדם אחר ומיגרשה [ותתגרש] ממנו למחר, ותינשא לבסוף לאותו אדם שהתנה עמה בעלה שתינשא לו ומקיימא לתנאה [ותקיים על ידי כך את התנאי], ולהך דפליגת עליה [ולהלכה זו שאתה חולק עליו] על רב יהודה קמדמית ליה [אתה מדמה אותה]. ומהי מחלוקת זו — דאתמר [שנאמר]: מי שאמר ״קונם (אסור בנדר, כמו הקדש) עיני בשינה היום, שגוזר על עצמו איסור על שינה היום, אם אישן למחר״, אמר רב יהודה: אל יישן היום שמא יישן למחר, ונמצא שעבר על נדרו למפרע.
And if you would say that it is possible for her to get married today to someone else and get divorced from him tomorrow and then fulfill her condition by marrying the specified man, and you can compare it to that halakha over which you disagree with Rav Yehuda. As it was stated with regard to one who says: Sleeping is forbidden to me as if it were an offering [konam] for my eyes today if I will sleep tomorrow, Rav Yehuda says that he may not sleep today lest he sleep tomorrow, causing the vow to have been violated today, retroactively.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפסקי רי״דבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְרַב נַחְמָן אָמַר יִישַׁן הַיּוֹם וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִישַׁן לְמָחָר.

And Rav Naḥman says: He may sleep today, as there is currently no prohibition, and we are not concerned that perhaps he will sleep tomorrow, as he will be careful not to sleep. This dispute pertains to the general issue of a prohibition that will take effect retroactively if a condition is not fulfilled. Rav Yehuda holds that the prohibition must be observed until the condition is fulfilled, whereas Rav Naḥman maintains that it is not necessary to observe the prohibition, as he assumes that the condition will be fulfilled. Here too, perhaps Rav Naḥman allows the woman to marry another man because she can fulfill the condition after she is divorced from him.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ורב נחמן אמר יישן היום – ולמחר יתקיים תנאו ולא יישן.
ורב נחמן אמר: יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר, ואפשר היה לומר בדרך כוללת: אף שם יש איסור (נדר להיום) ותנאי (אם יישן מחר), שלדעת רב יהודה חל האיסור עליו כל עוד לא קיים את התנאי המתיר. ואילו רב נחמן סבור שכיון שביכולתו לקיים את התנאי מחר — אין האיסור חל מהיום. ולכאורה אף כאן אפשר לומר בדומה לכך, שיכולה האשה להינשא לאחר מפני שהיא יכולה לקיים את התנאי שהתנה עמה בעלה לאחר שתתגרש מבעל זה.
And Rav Naḥman says: He may sleep today, as there is currently no prohibition, and we are not concerned that perhaps he will sleep tomorrow, as he will be careful not to sleep. This dispute pertains to the general issue of a prohibition that will take effect retroactively if a condition is not fulfilled. Rav Yehuda holds that the prohibition must be observed until the condition is fulfilled, whereas Rav Naḥman maintains that it is not necessary to observe the prohibition, as he assumes that the condition will be fulfilled. Here too, perhaps Rav Naḥman allows the woman to marry another man because she can fulfill the condition after she is divorced from him.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם בְּדִידֵיהּ קָיְימָא דְּאִי בָּעֵי מְבָרֵיז נַפְשֵׁיהּ בְּסִילְוָאתָא וְלָא נָאֵים הָכָא בְּדִידַהּ קָיְימָא לְאִיגָּרוֹשֵׁי.

How can these cases be compared? There, in the case of the vow, the fulfillment of the condition is in his capability, as, if he wants to prevent himself from falling asleep he can prick himself with thorns [silevata] and he will not fall asleep. Here, is it in the woman’s power to get divorced? Perhaps her husband will not agree to divorce her and the condition will not be fulfilled.
רי״ףרש״יתוספותרשב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דאי בעי מבריז נפשיה בסילותא – ינקוב בשרו תמיד בקוץ.
בדידה קיימא לאגרושי – בתמיה.
הכא בדידה קיימא לאגרושי – אע״ג דכיון שאינה יכולה לקיים תנאה הויא אשת איש לזה שנשאת לו עכשיו מ״מ אינה יכולה לקיים תנאה ולינשא בלא גירושין דלעולם צריכה גט מספיקא שמא יתקיים תנאה ותנשא גם לשני ע״י מיתת הראשון או יגרשה וקשה לרבי יהודה והא ודאי בדידה קיימא לאיגרושי שיכולה לומר מאיס עלי וכייפינן ליה ולפי פי׳ רש״י ורבינו תם דלא כייפינן ליה ניחא ועוד קשיא דכייפינן ליה לגרשה שהרי היא עליו באיסור אשת איש וא״כ מאי קאמר אטו בדידה קיימא לאיגרושי ואי הוה מפרש בדידה קיימא לאיגרושי ולאינסובי דודאי אין בידה שישאנה זה הוי אתי שפיר אך אין הלשון משמע כן וי״ל כיון דמכל מקום יכול הבעל לדחותה לא בדידה קיימא לאיגרושי.
אטו [הכא] בדידה קיימא לאיגרושי. ואם תאמר דילמא בשנתקדשה על תנאי שיגרשנה לזמן ידוע דהשתא קיימא בדידה לאיגרושי, יש לומר דאפילו כי מיגרשא אכתי איכא למיפרך אטו בדידה קיימא לאינסובי להאי והאי דאמרינן לקמן פלוני אפשר דמשחדא ליה בממונא לא דמיא להאי דהכא אין לה לסמוך על זה לעבור ולינשא דשמא לא מקבל מינה, והכא דעדיפא מינה נקט משום דהיא חששא קמייתא לומר דאפילו גירושין של זה אין בידה ואיכא תרתי דגירושיה ונישואיה אין בידה.
בד״ה הכא בדידה כו׳ לא הוי א״א לזה כו׳. נ״ב פי׳ אלא כאילו בזנות היה עמה וק״ל:
בא״ד ע״י מיתת ראשון כו׳. נ״ב פי׳ האמצעי וק״ל:
בד״ה הכא בדידה כו׳ אע״ג כו׳ הויא א״א לזה שנשאת לו עכשיו מ״מ כו׳ ולינשא בלא גירושין כו׳ עכ״ל לכאורה קשה כיון דבמקיימה תנאה לינשא לפלוני חלו קידושי האחר למפרע והאיך ישא אותה זה בלא גירושין שהרי הויא לגביה א״א מחמת קידושי האחר שנשאת קודם לזה הפלוני ומהרש״ל הגיה בדברי התוספות לא הויא א״א לזה שנשאת לו עכשיו כו׳ ולא ידעתי כוונתו מה תיקן בזה אבל מדברי חידושי הרשב״א יש ללמוד קצת פירוש לדברי קושייתם בלי הגהה דה״פ אע״ג שאינה יכולה לקיים תנאה ע״י גרושיה לפי שהוא אינו רוצה לגרשה וקמה לה בא״א לזה האחר שנשאת לו מ״מ לית לן למימר שיכולה לקיים תנאה לינשא לפלוני בלא גירושין מהאחר דאף אם תקיים תנאה ע״כ לא חלו קידושי האחר כיון דהם תולין בקידושי פלוני וכיון שלא גירשה האחר אם נאמר שקידושי הראשון חלו קידושי פלוני לא חלו דהויא ליה א״א לגביה כיון שלא גירשה וכיון שלא חלו ע״כ גם קידושי האחר לא חלו שהרי הם תולים בקידושי פלוני אלא ע״כ דנימא דקידושי פלוני הם קודמים לחול אף בלא גרושין ושוב אי אפשר שגם קידושי הראשון יחולו ונמצא כיון שקיימה תנאה בנשואין של פלוני הוי גט למפרע ולא הויא גבי אחר רק פנויה ובזנות למפרע וע״ש בחידושי הרשב״א יישוב לזה בע״א אבל מדברי התוספות היה נראה דר״ל אלא דלעולם צריכה גט מספק שמא לא תקיים תנאה השתא עד שימות בעלה הראשון שנתן זה הגט או יגרשנה בגט גמור ואז תנשא לפלוני דהשתא קידושי האחר יחולו אחר מיתת הראשון בלא קיום תנאה ואם תנשא לפלוני בלא גירושין הויא א״א לגבי פלוני אבל קשה לפי׳ זה דמה שייך לשון קיום תנאה אחר מיתת הראשון או אחר שגירשה בגט גמור דהא תוכל לינשא לכל מי שתרצה בלא קיום תנאי ויש לחוש לכל מי שתנשא לו בלא גירושין מאחר ועוד קשה לשון או יגרשנה שהרי כבר גירשה והל״ל יגרשנה בגט גמור והיה נראה לפרש עוד דה״פ דשמא יתקיים תנאה ותנשא לשני דהיינו פלוני ע״י מיתת הראשון דהיינו האחר דהשתא יחולו קידושי פלוני בהיתר בלא גירושין מהאחר ויחולו שפיר למפרע קידושי האחר ע״י קיום תנאה ולא תהיה אצלו למפרע בזנות וכן אם יגרשנה האחר ותנשא לפלוני יחולו שפיר קידושי האחר למפרע גם זה אינו נוח לי ויותר נ״ל לפרש דבריהם בקושייתם שלא כדברי הרשב״א באם תקיים תנאה בלא גירושין דלא תהיה אצל האחר רק בזנות כפנויה כיון דלא יחולו קידושי האחר אלא כיון דלא יחולו קידושי האחר גם למפרע כמ״ש לעיל לא הויא לגביה גט כלל למפרע ותהיה גם עתה אצלו כא״א גם אם תקיים תנאה לינשא לפלוני אלא דקושייתם דמ״מ אהני לה קיום תנאה אף בלא גירושין לינשא אחר כך לכל מי שתרצה ומיהו בין תנשא לפלוני ובין לא תנשא לא קמה כבר בא״א לגבי האחר ואהא תירצו שפיר דלא תנשא לפלוני בלא גט משום דאם תנשא לו לפלוני השתא בלא גירושין הויא ודאי א״א לגבי האחר אבל אם לא תנשא לו השתא אפשר לתקן קלקולא שלא תהיה אשת איש שמא יתקיים תנאה לינשא לפלוני אחר מיתת הראשון דהיינו האחר או אחר שגירשה ואז הוה שפיר הגט הראשון גט למפרע דגם קידושי האחר יחולו למפרע ולא הויא לגביה א״א ודו״ק היטב:
בא״ד ואי הוה מפרש בדידה קיימא לאגרושה ולאינסובי דודאי אין בידה שישאנה כו׳ עכ״ל ק״ק דהא לרבא קיימינן הכא ואיהו קאמר לקמן בתבעלי לפלוני דבידה הוא לקיים תנאה דאפשר דמשחדא ליה בממונא ודוחק לחלק בזה בין תנשאי לפלוני ובין תבעלי לפלוני ודו״ק:
תוס׳ בד״ה הכא בדידה קיימא לאיגרושי אע״ג כו׳ לא הוי אשת איש לזה שניסת לו עכשיו כו׳ עד סוף הדיבור. עיין בזה במהרש״א ובאמת שכל הדרכים שכתב הם בחזקת תקנה לקיים דברי התוספות אמנם לענ״ד עיקר כפי הגירסא של מהרש״ל ז״ל וכך מצאתי בנוסחא ישנה דפוס וויניציאה וכוונתם כמ״ש הרשב״א ז״ל בחידושיו בשם ר״י בעל התוספות דלא הוי א״א לזה האמצעי והיינו שלא חלו הקידושין שלו כלל כיון שא״א לקידושיו שיחולו אא״כ תינשא לפלוני ואי אמרת שאם תינשא לפלוני יחולו קידושי האמצעי למפרע א״כ קידושי פלוני לא חלו נמצא דלפ״ז לעולם לית לן למימר דחלו קידושי האמצעי וכפנויה היא לגביה וע״ז כתבו דשפיר תוכל לקיים תנאה לענין שיחולו קידושי האמצעי והיינו אם ימות הבעל הראשון או יגרשה בגט כשר ואף שכתבתי לעיל שרוב הפוסקים ככולם כתבו דלאחר שכבר גרשה הראשון בגט כשר ע״י תנאי דע״מ שהוא כמעכשיו שוב אין יכול לגרשה שנית ולבטל התנאי וכ״כ הטור והש״ע (סי׳ קמ״ג) בפשיטות מיהו סבר׳ דשיטת ר״י בעל התוס׳ אינו כן לפי מה שנראה מדבריו לעיל דף פ״ב ע״ב סוף דיבור המתחיל אפילו לא נתגרשה שאפילו אם ניסת לאחר אפ״ה יכול בעלה הראשון להתירה בגט למי שנאסרה עליו וכ״ש הכא דלסברת התוספות עכשיו לא חלו קידושי האמצעי עדיין ואכתי אגידא בבעל הראשון ויכול לגרשה מחדש ולהתירה לכל אדם ויחולו קידושי האמצעי כנ״ל ודו״ק:
בא״ד ואי הוי מפרש בדידה קיימה לאיגרושי ולאינסובי דודאי אין בידה שישאנה כו׳ עכ״ל. והקשה מהרש״א ז״ל דהא אליבא דרבא קיימינן הכא ואיהו קאמר בסמוך שבידה להינשא והיינו דאפשר דמשחדא ליה בממון כו׳ ע״ש ואני תמה על פה קדוש שיאמר כן דרבא לא קאמר בסמוך אלא לענין דלא מיקרי תנאי שא״א לקיימו ולומר שהוא כמפליגה בדברים דכיון שאפשר לתנאי שיקויים בשום צד ה״ל תנאי מעליא ולא הוי גט אא״כ תקיים התנאי אבל להקל בשביל כך ולומר שתינשא לאחר על סמך שתקיים התנאי ותינשא לפלוני ע״י ממון ודאי אינו עולה על הדעת כלל דדלמא אף אי יהבית ליה תרקבא דדינרי לא יתפייס לישאנה וזה ברור וק״ל:
תוס׳ ד״ה הכא בדידה וכו׳ ולפי פרש״י ור״ת. בכתובות דף סג ע״ב:
אבל הכי השתא [כך אתה משווה]? התם בדידיה קיימא [שם, בנדר, בו תלוי ועומד הדבר] שלא יישן למחר, דאי בעי מבריז נפשיה בסילואתא [שאם ירצה ידקור עצמו בקוצים] ולא נאים [יישן], אבל הכא [כאן] וכי בדידה קיימא לאיגרושי [בה תלוי הדבר להתגרש]?! והרי הגירושין תלויים ברצון הבעל שתינשא לו, ושמא לא ירצה לגרשה ולא יתקיים התנאי!
How can these cases be compared? There, in the case of the vow, the fulfillment of the condition is in his capability, as, if he wants to prevent himself from falling asleep he can prick himself with thorns [silevata] and he will not fall asleep. Here, is it in the woman’s power to get divorced? Perhaps her husband will not agree to divorce her and the condition will not be fulfilled.
רי״ףרש״יתוספותרשב״אמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אֶלָּא אָמַר רָבָא גהֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא לֹא לוֹ וְלֹא לְאַחֵר לוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא שֶׁמָּא יֹאמְרוּ נְשׁוֹתֵיהֶם נוֹתְנִין בְּמַתָּנָה לְאַחֵר לֹא תִּנָּשֵׂא דְּבָעֲיָא קַיּוֹמֵיהּ לִתְנָאָה.

Rather, Rava said that the baraita should be interpreted in the following manner: This woman may marry neither the man who was specified in the condition nor another man. She may not marry him lest people say that these men are giving their wives to each other as a gift, and she may not marry another man because she is required to fulfill the condition.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא אמר רבא, כך יש להבין את הברייתא: הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר, לו, לאותו אדם שהתנה הבעל שתינשא לו לא תנשאשמא יאמרו ״נשותיהם נותנין במתנה״, ולאחר לא תנשאדבעיא קיומיה לתנאה היא צריכה לקיים את התנאי שלה].
Rather, Rava said that the baraita should be interpreted in the following manner: This woman may marry neither the man who was specified in the condition nor another man. She may not marry him lest people say that these men are giving their wives to each other as a gift, and she may not marry another man because she is required to fulfill the condition.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְאִם נִשֵּׂאת לוֹ לֹא תֵּצֵא דְּמִשּׁוּם גְּזֵרָה לָא מַפְּקִינַן לְאַחֵר תֵּצֵא דְּבָעֲיָא לְקַיּוֹמֵיהּ לִתְנָאָה.

And if she marries the specified man she need not leave him, as we do not remove a woman from her husband due to a decree. But if she gets married to another man she must leave him, as she is required to fulfill the condition before marrying another man.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואם נשאת לו, לאותו אדם שהתנה הבעל שתינשא לו — לא תצא, שמשום גזרה לא מפקינן [אין אנו מוציאים] אשה מבעלה, אבל אם נישאת לאחרתצא, דבעיא לקיומיה לתנאה [שהרי היא צריכה לקיים את התנאי שלה] וכל עוד לא קיימה אותו — אינה יכולה להינשא לאחר.
And if she marries the specified man she need not leave him, as we do not remove a woman from her husband due to a decree. But if she gets married to another man she must leave him, as she is required to fulfill the condition before marrying another man.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא לֹא לוֹ וְלֹא לְאַחֵר וְאִם נִשֵּׂאת לוֹ לֹא תֵּצֵא לְאַחֵר תֵּצֵא.:

It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rava: This woman may marry neither him nor another man, but if she marries him she need not leave him. But if she gets married to another man she must leave him.
רי״ףרשב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תניא כותיה דרבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר ואם נשאת לו לא תצא לאחר תצא. כתב הרמב״ם ז״ל ואם נשאת לאחר קודם שתנשא לו בטל הגט ותנשא לו ותצא והולד ממזר וצריכה גט משני, ואינו מחוור למה הגט בטל דהא אפשר שיגרש זה וישא אותה בעל התנאי וזו מן ההשגות שהשיג עליו הראב״ד ז״ל ותדע לך דהא רבא לא קשיא ליה אלא לכתחלה אמאי תנשא לאחר וכיון דאין בידה לאיגרושי ולקיומי תנאה, אבל קיימתו מקויים ומגורשת למפרע בניה מראשון כשרין ואם נתאלמנה או נתגרשה מן השני הזה שהוא בעל התנאי אסורה לחזור לזה שנשאה ראשון משום מחזיר גרושתו מן הנשואין, ומסתברא דבעל מנת שתתני לי מאתים זוז דאמרינן ולאחר לא תנשא עד שתתן אם עברה ונשאת קודם שתתן לא תצא דהכא לא אמרו תצא אלא משום דאיכא למימר דאי אפשר לה לקיים תנאה ולינשא לזה בעל התנאי אלא אם יוציא הראשון בגט וכדמשמע מדאמרינן והא בעיא לקיומי תנאה וכי תימא אפשר דמיגרשא למחר ומקיימה לתנאה דאלמא בלא גירושין של זה אי אפשר לה לקיים תנאה דאשת הראשון היא, והילכך על כרחין תצא מזה ולא סגיא בלאו הכי, אבל התם אפשר דמקיימא תנאה תותי [בנדפס: גברא] גברה ואמאי תיפוק, ואפילו תמצא לומר דהכא בלא גירושי ראשון יכולה לקיים תנאה ולהנשא לזה בעל התנאי וכן דעת רבנו יצחק הזקן זצ״ל לפי שאין קידושי ראשון חלין עד שיתקיים התנאי ושתנשא לזה כיון שאלו לא חלו קדושי שני נמצא שהגט בטל אם כן לא חלו קידושי ראשון עד שיחולו קידושי שני, והא דפריך רבא הא בעיא לקיומי תנאה ולאו בידה לאיגרושי משום שאינה יכולה לקיים תנאה בלא גט מראשון אלא אם כן עמדה אצל הראשון בזנות ובאיסור פנויה אבל אם נתגרשה מראשון בגט ונשאת לשני נמצאת קידושיה מראשון קידושין גמורין למפרע ובהיתר עמדה אצלו וזה אינו בידה אבל בלא גט נצרך לומר שחלו קדושי שני והופקעו קידושי ראשון והילכך לא תנשא לראשון. ומיהו מכל מקום הכא לא מפקינן לה אלא מהאי טעמא אבל בעל מנת שתתני לי מאתים זוז יכולה לקיים תנאה בהיתר והילכך לא תצא, ואפשר דאסורה בביאה מדרבנן עד שתתן דהא מעיקרא גזרינן בה שמא לא תתן והשתא נמי אף על פי שאין מחמירין עליה להוציאה אין מקילין בה להתירה עד שיתקיים התנאי.
ומעירים: תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של רבא: הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר, ואם נשאת לולא תצא, אם נישאת לאחרתצא.
It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rava: This woman may marry neither him nor another man, but if she marries him she need not leave him. But if she gets married to another man she must leave him.
רי״ףרשב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ה״זהֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ ע״מעַל מְנָת שֶׁתַּעֲלִי לָרָקִיעַ ע״מעַל מְנָת שֶׁתֵּרְדִי לַתְּהוֹם ע״מעַל מְנָת שֶׁתִּבְלְעִי קָנֶה שֶׁל ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת ע״מעַל מְנָת שֶׁתָּבִיאִי לִי קָנֶה בֶּן ק׳מֵאָה אַמָּה ע״מעַל מְנָת שֶׁתַּעַבְרִי אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל בְּרַגְלַיִךְ אֵינוֹ גֵּט.

§ The Sages taught (Tosefta 7:8) that if a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you ascend to the sky, or on the condition that you descend to the depths of the sea, or on the condition that you swallow a four-cubit reed, or on the condition that you bring me a hundred-cubit reed, or on the condition that you cross the Great Sea, i.e., the Mediterranean Sea, by foot, or on any other condition that it is impossible to fulfill, it is not a valid bill of divorce.
רי״ףפסקי רי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ת״ר הרי זה גיטיך ע״מ שתעלי לרקיע ע״מ שתרדי לתהום ע״מ שתבלעי קנה בן ק׳ אמה ע״מ שתפרחי באויר ע״מ שתעברי הים הגדול ברגליך אינו גט ר׳ יהודה בן בתירא אומר כזה גט כלל א״ר יהודה בן תימא כל שא״א לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר אמר רב נחמן הלכה כר׳ יהודה בן תימא אמר רב נחמן בר יצחק מתני׳ נמי דייקא דקתני כל שאפשר לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו תנאו קיים הא שא״א לו לקיימו בסופו תנאו בטל ש״מ:
ב תנו רבנן [שנו חכמים]: האומר לאשתו ״הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע״, או ״על מנת שתרדי לתהום״, או ״על מנת שתבלעי קנה של ארבע אמות״, או ״על מנת שתביאי לי קנה בן מאה אמה״, או ״על מנת שתעברי את הים הגדול ברגליך״ ושאר תנאים שאי אפשר לקיים אותם — אינו גט, כיון שאינה יכולה למלא את התנאי.
§ The Sages taught (Tosefta 7:8) that if a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you ascend to the sky, or on the condition that you descend to the depths of the sea, or on the condition that you swallow a four-cubit reed, or on the condition that you bring me a hundred-cubit reed, or on the condition that you cross the Great Sea, i.e., the Mediterranean Sea, by foot, or on any other condition that it is impossible to fulfill, it is not a valid bill of divorce.
רי״ףפסקי רי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר כָּזֶה גֵּט כְּלָל אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא כׇּל תְּנַאי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּימוֹ בְּסוֹפוֹ וְהִתְנָה עָלָיו מִתְּחִילָּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּמַפְלִיגָהּ בִּדְבָרִים וְכָשֵׁר.

Rabbi Yehuda ben Teima says: A bill of divorce like this is a valid bill of divorce, as the condition is void. Rabbi Yehuda ben Teima said the following principle: With regard to any condition that cannot be fulfilled in the end, yet even so the husband stipulated it initially, he is only hyperbolizing. It is assumed that he did not really intend to attach a condition to the divorce, but rather, to cause her distress, and therefore the divorce is valid without her fulfilling the condition.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מפליגה – דוחה אותה לצערה בדברי הבאי.
ר׳ יהודה בן תימא אומר: כזה גט. כלומר, גט גמור הוא, והתנאי בטל. כלל אמר ר׳ יהודה בן תימא: כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו בכל אופן שהוא והתנה עליו מתחילתואינו אלא כמפליגה בדברים, כאומר דברים של גוזמה והפלגה שאין בהם ממש, ואין כוונתו לתנאי ממש אלא לצער אותה בלבד, וכשר הגט, אף שלא התקיימו דבריו.
Rabbi Yehuda ben Teima says: A bill of divorce like this is a valid bill of divorce, as the condition is void. Rabbi Yehuda ben Teima said the following principle: With regard to any condition that cannot be fulfilled in the end, yet even so the husband stipulated it initially, he is only hyperbolizing. It is assumed that he did not really intend to attach a condition to the divorce, but rather, to cause her distress, and therefore the divorce is valid without her fulfilling the condition.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב דהֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא א״ראָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מתני׳מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא דְּקָתָנֵי כׇּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּימוֹ בְּסוֹפוֹ וְהִתְנָה עָלָיו בִּתְחִילָּתוֹ תְּנָאוֹ קַיָּים הָא אִי אֶפְשָׁר תְּנָאוֹ בָּטֵל ש״משְׁמַע מִינַּהּ.

Rav Naḥman says that Rav says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Teima. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: The language of the mishna is also precisely formulated in support of this opinion, as it teaches: With regard to any condition that can be fulfilled in the end and the husband stipulated it initially, his condition stands (Bava Metzia 94a). Consequently, if his condition cannot be fulfilled it is void. The Gemara concludes: Learn from it that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Teima.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתני׳ נמי דיקא – בב״מ בהשוכר את הפועלים (דף צד.).
אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כר׳ יהודה בן תימא. אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין נמי דיקא [משנתנו גם כן מדוייקת] כשיטה זו, דקתני [ששנה] בה במסכת בבא מציעא: כל תנאי שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו בתחילתותנאו קיים, ומכאן נדייק: הא [הרי] תנאי כזה שאי אפשר לקיימו בסופו — תנאו בטל. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא.
Rav Naḥman says that Rav says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Teima. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: The language of the mishna is also precisely formulated in support of this opinion, as it teaches: With regard to any condition that can be fulfilled in the end and the husband stipulated it initially, his condition stands (Bava Metzia 94a). Consequently, if his condition cannot be fulfilled it is void. The Gemara concludes: Learn from it that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Teima.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אִיבַּעְיָא לְהוּ הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ ע״מעַל מְנָת שֶׁתֹּאכְלִי בְּשַׂר חֲזִיר מַהוּ אָמַר אַבָּיֵי הִיא הִיא רָבָא אָמַר אֶפְשָׁר דְּאָכְלָה וְלָקְיָא.

A dilemma was raised before the Sages: If a husband said to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you eat pig meat, what is the halakha? Abaye said: It is the same. This is also a condition that cannot be fulfilled, as it is forbidden by Torah law. Therefore, the condition is void. Rava said: It is possible for her to eat it and be flogged for it. Consequently, the condition can be fulfilled, although it is forbidden for her to do so.
רי״ףרש״יפסקי רי״דבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אפשר דאכלה ולקיא – ולבן תימא גופיה תנאו קיים.
איבעיא להו הרי זה גיטיך ע״מ שתאכלי בשר חזיר מהו אמר אביי היא היא רבא אמר אפשר דאכלה ולקיא:
אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שתבעלי לפלני אם נתקיים התנאי ר״ל בפני עדים הרי זה גט ואם לא נתקיים אינו גט ולדעתנו בזו אינה יכולה לינשא עד שיתקיים הואיל וקום עשה הוא ולשיטה אחרת יכולה לינשא שהרי בידה הוא וכדקאמר בשמעתא איפשר דמשחדא ליה ומרציא ליה אבל אם אמר על מנת שלא תבעלי לפלני לדעתנו מגורשת ותנשא מיד כמו שכתבנו למעלה אלא שגדולי הרבנים לפי מה שמצאנו ברוב פירושיהם מדמין אותה ללא תלכי לבית אביך לעולם ואינו כריתות ויש מפרשים שאין רשאה לינשא ואינו דומה לשאר תנאים שבשב ואל תעשה שהרי אינו בידה שמא ימצאנה במקום אונס ויבעלנה באונס והרי אין טענת אונס בגיטין ומכל מקום נראה לי שזה אונס שאינו מצוי הוא:
איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: אם אמר לה ״הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר״, מהו שיחול התנאי? אמר אביי: היא היא, כלומר, גם זה הוא תנאי שאי אפשר לקיימו, שהרי אסורה בדבר מן התורה והתנאי בטל. רבא אמר: אפשר דאכלה ולקיא [שתאכל ותלקה] על כך, ואם כן זהו תנאי שאפשר לקיימו, אף שאסור לה לעשות זאת.
A dilemma was raised before the Sages: If a husband said to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you eat pig meat, what is the halakha? Abaye said: It is the same. This is also a condition that cannot be fulfilled, as it is forbidden by Torah law. Therefore, the condition is void. Rava said: It is possible for her to eat it and be flogged for it. Consequently, the condition can be fulfilled, although it is forbidden for her to do so.
רי״ףרש״יפסקי רי״דבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) לְאַבָּיֵי כְּלָל לְאֵתוֹיֵי בְּשַׂר חֲזִיר לְרָבָא כָּזֶה לְמַעוֹטֵי בְּשַׂר חֲזִיר.

The Gemara elaborates: According to Abaye, the principle stated by Rabbi Yehuda ben Teima serves to include a condition to eat pig meat. When a tanna states a general principle, it expands the halakha beyond the specific case mentioned previously. In this case, the stating of the principle serves to apply the halakha to a condition subject to a Torah prohibition, in addition to a physical impossibility. According to Rava, when Rabbi Yehuda ben Teima stated: A bill of divorce like this is a valid bill of divorce, the limiting term of: Like this, serves to emphasize that only when there is a condition that cannot be physically fulfilled is the bill of divorce valid, and serves to exclude a condition to eat pig meat, which cannot be fulfilled due to a Torah prohibition. Therefore, if she does not fulfill this condition the divorce is invalid.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כלל לאתויי בשר חזיר – קתני כלל אמר ר׳ יהודה בן תימא.
כזה גט – דקאמר ר׳ יהודה בן תימא.
למעוטי בשר חזיר – דה״ק כזה גט דאי אפשר לקיימו כלל הלכך תנאו בטל אבל לעבור על דברי תורה אפשר לקיימו באיסור ותלקה על שעברה.
ומסבירים: לשיטת אביי מה שאמר ר׳ יהודה בן תימא בפתיחת דבריו ״כלל״ הרי זה בא לאתויי [להביא, לרבות] בשר חזיר, שאף הוא תנאי שלא ניתן לקיום. לרבא מה שאמר ״כזה גט״, שבא להדגיש שרק כזה ולא אחר, הרי זה בא למעוטי [למעט] תנאי של אכילת בשר חזיר שאם לא קיימה אותו — אינו גט
The Gemara elaborates: According to Abaye, the principle stated by Rabbi Yehuda ben Teima serves to include a condition to eat pig meat. When a tanna states a general principle, it expands the halakha beyond the specific case mentioned previously. In this case, the stating of the principle serves to apply the halakha to a condition subject to a Torah prohibition, in addition to a physical impossibility. According to Rava, when Rabbi Yehuda ben Teima stated: A bill of divorce like this is a valid bill of divorce, the limiting term of: Like this, serves to emphasize that only when there is a condition that cannot be physically fulfilled is the bill of divorce valid, and serves to exclude a condition to eat pig meat, which cannot be fulfilled due to a Torah prohibition. Therefore, if she does not fulfill this condition the divorce is invalid.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מֵיתִיבִי ההֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ ע״מעַל מְנָת שֶׁתִּבָּעֲלִי לִפְלוֹנִי נִתְקַיֵּים הַתְּנַאי הֲרֵי זֶה גֵּט וְאִם לָאו אֵינוֹ גֵּט ועַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּבָּעֲלִי לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִבְעֲלָה לָהֶן.

The Gemara raises an objection to Rava’s opinion from a baraita: If a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you engage in sexual intercourse with so-and-so, and the condition is fulfilled, this is a valid bill of divorce. And if the condition is not fulfilled then it is not a valid bill of divorce. If he says to her: On the condition that you do not engage in sexual intercourse with my father or your father, she is permitted to remarry, as we are not concerned that perhaps she engaged in sexual intercourse with them.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמב״ןרשב״אבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שתבעלי גרסינן גבי פלוני, וגבי אביו ואביך גרסינן שלא תבעלי.
שתבעלי – בין בזנות בין בנשואין.
אין חוששין שמא נבעלה להם – כלומר מותרת לינשא מיד ואין חוששין שמא תבעל להן ויבטל הגט אבל אמר לה ע״מ שלא תבעלי לפלוני אינו גט שמא תבעל לו דומיא דע״מ שלא תלכי לבית אביך לעולם.
ע״מ שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה להן – כבר כתבתיא שרש״י ז״לב מפרש אין חוששין שמא תבעל להם, ואין הלשון מחוור.
ולי נראה פירושו כמשמעו, רישא קתני נתקיים התנאי בפני עדים מגורשת ואם לאו אינה מגורשת חוששיןג שמא לא נבעלה להןד, [והדרה קתני ע״מ שלא תבעלי לאבא ואביך אין חוששין שמא נבעלה להם], כלומר אע״פ שאבא ואביך מתיחדים עמה אינה צריכה להביא עדים שלא עברה על תנאה, אלא נאמנת היא לומר שלא עברתי על התנאי ואע״פ שהבעל מכחישה ואומר לה בבריא שעברהו.
וכן הדין בכל תנאי גיטין שהן בביטול מעשה, כגון ע״מ שלא תשתי יין עד יום פלוני, שאע״פ שהוא טוען שעברה על תנאה היא נאמנת, שאין חוששין שמא עברה, דהוה ליה כמי שאמר לה מתחלה נאמנת עלי, ואע״פ שאמרוז חוששין שמא פייס, שאני התם משום דשכיחא דמפייס ויש רגלים לדבר שלא גרשה מיד, כמו שפירשתי במקומוח. ושמא באט נמי חוששין משום תנאי שבידו, אבלי תנאי שבידה והוא שב ואל תעשה אין חוששין לו, דומיא דשלא תבעלי לאבא ולאביך. וה״ה דהוה ליה למיתני שלא תבעלי לפלוני, אלא לאשמועינן דע״מ שתבעליכ לאבא ולאביך אינה אלא כמפליגה בדבריםל, א״נמ, דשלא תבעלי לפלוני לרבנן אינו גט דשיורא הוי.
א. לעיל בד״ה כל ימי ובדף פג א ד״ה א״ה.
ב. הרשב״א כתב שכן פירשו רש״י ובעלי התוספות. וכן הוא בתוס׳ פג א ד״ה ועמדה ובתוס׳ רא״ש ד״ה ע״מ שלא תבעלי.
ג. בנדפס הושמט: חוששין שמא לא נבעלה להן.
ד. ברשב״א הביא דברי רבנו וכתב דאע״פ שנתייחדה עמו אינו גט וצריך דווקא עדים, וכן הוא בחי׳ מכ״י בשם רבנו. ועיין ב״י בסי׳ קמג שעמד בזה.
ה. בכתי״נג חסר הקטע שבסוגריים והושלם ע״פ הנדפס. ובכתי״ו נמצא בשינוי לשון קצת.
ו. עיין בר״ן שהביא דברי רבנו וכתב דאע״פ שהבעל מכחישה וכו׳, ולא כתב שאע״פ שמתייחדים אינה צריכה להביא ראיה.
ז. לעיל עו ב.
ח. לעיל יח ע״ב ד״ה חיישינן.
ט. וי״ל שכוונת רבינו למקרה במשנה לעיל עו ב במעכשיו אם לא באתי, ועיין ברשב״א.
י. בנדפס נשמט: אבל תנאי שבידה, ולא היה לו מובן.
כ. בנדפס: שלא תבעלי.
ל. וכ״ת הרשב״א והריטב״א, והמאירי תי׳ עוד דאשמועינן באבא ואביך שאע״פ שמתייחדת עמהם תמיד אין חוששין לעידי יחוד, ואצ״ל בפלוני שאין חוששין שהרי אינה מתייחדת עמו.
מ. וכ״ת הריטב״א והר״ן. ורבינו לשיטתו לעיל שרבנן ור״א נחלקו גם בע״מ, ולכן הרשב״א לא הביא תי׳ זה דאיהו סובר דבע״מ מודו רבנן לר״א דלא הוי שיור.
על מנת שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי הרי זה גט. מיהו לכתחלה לא תבעל לו דהא אינה מגורשת עד שתבעל לו נמצא תחלת ביאה באיסור דעודה אשת איש, והכי איתא בירושלמי על מנת שתתבעלי מפלוני בתחלה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע, והא דאמרינן לעיל על מנת שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא לו ופרישנא טעמא כדי שלא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה הא לאו הכי מותרת לינשא לו [בנדפס: היינו משום דהתם על מנת שתנשאי לו קאמר וכיון שנכנסה לחופה נתקיים התנאי דחופה עושה נישואין ובחופה ליכא איסורא והילכך טעמא דשלא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה הא לאו הכי מותרת לינשא לו]. ומיהו איכא למידק דהא כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואם נקרע הגט או נאבד מקיימת תנאה ומגורשת אם כן כשבועל פנויה הוא בועל דכל שמקיימת תנא הרי זו מגורשת למפרע, ושמא הא דירושלמי כמאן דאמר האומר על מנת לאו כאומר מעכשיו והוה ליה כמאן דאמר הרי זה גיטיך לכשתבעלי לפלוני דאסור לבעול ואם עבר ובעל הותר הגט אלא דקשיא דהותר הגט למפרע קאמר, ואי אפשר לומר דלכתחלה הוא אסור לבעול משום פנויה קאמר דעל הא דרבי אליעזר גרסינן לה התם והכי גרסינן אמר רבי שמיי מצינו אשה בתחלה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה אמר ליה רבי מנא למה לא למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתתבעלי מפלוני בתחלה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע, אלמא משום ערוה קאמר, וצריך עיון. [בנדפס: ועוד דקשיא לי דאם כן מאי שנא על מנת שתבעלי לפלוני מעל מנת שתבעלי לאבא ולאביך דכאן וכאן לכתחלה איסור ערות אשת איש איכא, ומיהו בזה אפשר לקיומי תנאה באחר בלא איסור וכגון שתבעל לו דרך נישואין בין שלא בנשואין נתקיים התנאי והרי זו מגורשת].
הא דקתני: על מנת שתבעלי לפלוני. מסתברא אפילו נבעלת לו דרך נישואין הרי זו מגורשת דלאו דוקא שתבעלי לו בזנות קאמר אלא כל שנבעלת לו בין בהיתר בין באיסור נתקיים התנאי, והא דקאמר על מנת שתבעלי ולא קאמר על מנת שתנשאי לאו למעוטי בעילה נישואים אלא לרבות לה אפילו בעילת זנות, וכן נראה מדברי רש״י ז״ל שפירש לקמן גבי אפשר דמשחדא ליה בממונא אפשר דמשחדא ליה ותנשא לו בלא איסור, ואחרים פירשו שם אפשר דמשחדא ליה ויבא עליה דליכא איסור חמור אלא איסור פנויה דאינו חמור עליו כל כך אבל אבא ואביך דאיסור חמור הוא ולאו בדידה1 קיימא אינהו לא עבדי ואף על גב דמשחדא להו בממונא, ונראה שהם פירשו שתבעלי דוקא בזנות מדלא קאמר על מנת שתשאי, ובאמת שיש לו קצת ראייה [בנדפס: סעד] לדבריהם מדקאמר לאביי כלל לאתויי בשר חזיר ואבא ואביך זה למעוטי פלוני, ואי בנישואין פשיטא דבנישואין מאי הפלגת דברים שייך בהא, ודוחק הוא לומר דלא קאי אפלוני שהזכירו כאן דהיינו שאמר לה סתם על מנת שתבעלי לפלוני אלא בעלמא קאי ובשאמר לה על מנת שתבעלי לפלוני בזנות, דהא ודאי אינו נראה דאפלוני שהזכירו כאן קאי מן הסתם [בנדפס: וליתא שהרי הוא לא התנה אלא בבעילה ולא שתהא הבעילה דוקא בהיתר ועל זה הוצרך זה למעוטי שאינו כבשר חזיר ממש שאי אפשר בלא עקירת מצוה שהרי זו יכולה לשחדו בממונא ותבעל לו דרך נישואין].
על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה לכהן. כלומר שמא תבעל להן, כך פירש רש״י ז״ל ובעלי התוספות ז״ל, והרמב״ן נ״ר ליישב הלשון מדלא קאמר אין חוששין שמא תבעל פירש הלשון כפשוטו על מנת שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי כלומר אם יש עדים שראוה שנבעלה הרי זה גט ואם לאו אף על פי שנתיחדה עמו אינו גט דלא אמרינן בכי הא הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה, על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אף על פי שנתיחדה עמהן אין חוששין שמא נבעלה להן עד שנדע בבירור שעברה על תנאה, ואפילו בא הבעל וערער וטען בריא שנבעלה להן אין חוששין, והוא הדין לכל תנאי שבשב ואל תעשה אין חוששין שבטלה תנאה בידים עד שיתברר ביטולו בעדים ואינו דומה לעל מנת שאעבור מנגד פניך שלשים יום דאמרינן לעיל דחוששין שמא פייס עד שיאמר לה תהא נאמנת לומר שלא פיסתי, ואי נמי באם לא באתי שהדבר תלוי בידו ומעיקרא מגלה הוא בדעתו שחפץ לבטל תנאו כדי לבטל הגט, אבל כאן שהדבר תלוי בידה אינו מצוי שתקלקל עצמה והלכך מסתמא לא חיישינן לה ואפילו בא הבעל וערער, והא דנקט הכא לאבא ולאביך הוא הדין לעל מנת שלא תבעלי לפלוני אלא לאשמועינן דעל מנת שתבעלי לאבא ולאביך אינו אלא כמפליגה בדברים, וגם זה לא כפירושו של רש״י ז״ל שפירש דדוקא אבא ואביך אבל פלוני חוששין שמא תבעל לו והוה ליה כעל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם דחוששין שמא תלך, ואינו מחוור דעל מנת שלא תבעלי לפלוני הוה ליה כעל מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דהכא והכא בתנאה קיימא כל ימי חיי אותו פלוני ומשעה שמת נתקיים תנאה הכא והכא, ועוד דמה הפרש יש בין אבא ואביך ובין פלוני דאי משום דבאבא ואביך איכא איסורא באחר נמי איכא איסורא דכל שנבעלה לו הגט בטל ובתנאה קיימא ונמצא בא על אשת איש, ומיהו בהא איכא למימר דבאחר איכא למיחש שמא תבעל לו אחר מיתת המגרש דאיהו לאו איסורא קא עביד הילכך חוששין שמא תבעל לו אבל באבא ובאביך דבכל שעתא באיסור קיימא להו לא חיישינן שמא תבעל להן וכן פירשו בתוספות דבהכי איכא לאיפלוגי בין פלוני לאבא ואביך.
1. כן בדפוס ונציה. בכ״י מינכן 98: ״בדידיה״.
על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא תבעל להם ויכולה לינשא מיד ושמא תאמר באבא ואביך הוא דאין חוששין הא בעל מנת שלא תבעלי לפלני חוששין ולא תנשא עד שימות הפלני ואם כן זהו כנגד שיטתנו אינו כן אלא הוא הדין לעל מנת שלא תבעלי לפלני והאי דנקטה הכי באבא ואביך לאשמועינן דבאבא ואביך טעמא דאמר לא תבעלי הא אם אמר על מנת שתבעלי אינה צריכה לקיום התנאי שדינו כעל מנת שתעלי לרקיע כמו שאבאר בסמוך או שמא האי דנקט באבא ואביך אין חוששין שמא נבעלה להם פירושו שאע״פ שהיא מתיחדת עמהם תמיד אין חוששין לעידי יחוד ואינה צריכה להביא עדים שלא עברה על תנאה ואין צריך לומר בפלני שאין חוששין לה שהרי אינה מתיחדת עמו ונאמנת לומר לא עברתי על תנאי וכן הדין בכל תנאים שהם בשב ואל תעשה כגון על מנת שלא תשתי יין עד יום פלני שאפי׳ היה טוען שעברה על תנאה היא נאמנת שכל שהוא בשב ואל תעשה ואינו מביא עדים היא נאמנת והרי הוא כאומר לה מתחלה נאמנת עלי ואע״פ שאמרו חוששין שמא פייס התם שכיחא מילתא בפיוס ורגלים לדבר שלא גירשה מיד וכן כשחוששין לשמא בא מפני שבידו הוא וכן תנאי שבידה ובקום עשה צריך לה עדים בקיומה אבל תנאי שבידה ובשב ואל תעשה אינה צריכה עדים ונאמנת לומר שלא עברה:
אמר לה על מנת שתבעלי לאבא ולאביך אינו כלום ומגורשת שאינו אלא כמפליגה בדברים ואינו דומה לעל מנת שתאכלי בשר חזיר דהתם בידה הוא ואיפשר דאכלה ולקיא אבל בזו אי איהי עבדא איסורא אינהו מי עבדי ולמדנו שכל שאמר על מנת שתאכילי לפלני בשר חזיר אינו תנאי והגט גט ומכל מקום יש לי לפרש בכלם שהתנאי תנאי אחר שאיפשר ליעשות ולא אמרו כאן אטו לאבא ולאביך בדידה תליא מילתא אלא כלומר שלא היה לו לשנותה ולהזכירה שאין הדבר מצוי להתנות בדברים מכוונים בדבר איסור שאינו בידה מכל וכל אלא שיש שותף עמה בעבירה הא מכל מקום אם התנה אין זו הפלגת דברים ואין הגט גט אלא אם כן נתקיים התנאי והדבר רופף בידי:
כבר ביארנו בלא תלכי לבית אביך לעולם שאינו כריתות ובשלשים יום הרי זה כריתות אמר לה על מנת שלא תלכי לבית אביך ולא הזכיר שלשים ולא הזכיר לעולם מה דינו חכמי הדורות כתבו שכריתות הוא מפני שאינה אסורה אלא כל ימי חיי אביה והוה ליה ככל ימי חיי פלני וממה שאמרו בפרק שתוף שבנדרים (מ״ו.) קנם ביתך שאני נכנס מת או מכרו לאחר מותר קונם בית זה מת או מכרו לאחר אסור ומכל מקום יש אומרין שאינו דומה בית אביך לביתך שאף לאחר מיתה הוא קרוי בית אביה ואף בזה כל שלא פירט בה זמן אע״פ שלא אמר לעולם אין זה כריתות:
בד״ה אין חוששין כו׳ דומיא דע״מ שלא כו׳. נ״ב ואינו מחוור דע״מ שלא תבעלי לפלוני הוה ליה כע״מ שלא תשתה יין כל ימי חיי פלוני דהכא והכא בתנאה קיימא כל ימי חיי אותו פלוני ומשעה שמת נתקיים תנאה הכא והכא ועוד דמה הפרש יש בין אבא ואביך ובין פלוני דאי משום דבאבא ואביך איכא איסורא באחר נמי איכא איסורא דכל שנבעלה לו הגט בטל ובתנאה קיימא ונמצא בא על א״א. ומיהו בהא איכא למימר דבאחר איכא למיחש שמא תבעל לו אחר מיתת המגרש דאיהו לא איסורא קא עביד הלכך חוששין שמא תבעל לו אבל באבא ואביך דכל שעה באיסורא קיימא להו ל״ח שמא תבעל להן וכן פירשו בתוס׳ דבהכי איכא לאפלוגי בין פלוני לאבא ואביך עכ״ל רשב״א בחידושיו (עיין במהרש״א):
בפרש״י בד״ה אין חוששין כו׳ על מנת שלא תבעלי לפלוני כו׳ דומיא דעל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם עכ״ל כתב מהרש״ל בשם חידושי הרשב״א ואינו מחוור דעל מנת שלא תבעלי לפלוני הוה כעל מנת שלא תשתה יין כל ימי חיי פלוני דהכא והכא בתנאה קיימא כו׳ עכ״ל ע״ש מה שהוא מדמה לה דע״מ שלא תבעלי לפלוני לע״מ שלא תשתה יין כל ימי חיי פלוני לק״מ דהתם קאמרינן דהרי זה כריתות משום דבידה לקיים התנאי אבל בע״מ שלא תבעלי לפלוני אין בידה לקיים דשמא יבא עליה באונס דבהכי מפלגי התוספות לעיל בין ע״מ שלא תנשאי לפלוני ובין ע״מ שלא תבעלי לפלוני ומיהו מה שמדמה לה רש״י לע״מ שלא תלכי לבית אביך לעולם לא דומה ממש אלא לענין דינא ולא לענין טעמא דהתם משום דודאי אין זה כריתות כל ימי חייה והכא אפשר דאיכא כריתות במיתת פלוני אלא משום דכל ימי חייו אין בידה לקיים התנאי דשמא יבא עליה באונס וק״ל:
רש״י בד״ה אין חוששין כו׳ אבל אמר לה ע״מ שלא תבעלי לפלוני אינו גט דומיא דע״מ שלא תלכי לבית אביך כו׳ עכ״ל. וכתב הרשב״א ז״ל בחידושיו ואינו מחוור דע״מ שלא תבעלי לפלוני דמי לע״מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דהוי גט וע״ז כתב מהרש״א ז״ל דלא קשה מידי דע״מ שלא תשתי יין בידה לקיים משא״כ בתנאי שמא תבעלי לפלוני אין בידה לקיים דשמא תבעל באונס כו׳ ע״ש. ולענ״ד עדיין לא סרה בזה קושית הרשב״א על פרש״י ז״ל דעיקר קושיית הרשב״א על מה שכתב רש״י דאינו גט משמע דלא הוי גט כלל דומיא דע״מ שלא תלכי לבית אביך דלא הוי כריתות כלל וע״ז כתב הרשב״א ז״ל דלא דמיא אלא לע״מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני ואי משום דהכא חיישי׳ שמא תבעל באונס האי חששא לא הוי אלא מדרבנן לענין שאסורה לינשא כל ימי חיי פלוני אבל לעולם מיהא גט מעליא הוי לאחר מיתת פלוני וכן בחייו לענין יבום וזה ברור בכוונת השגת הרשב״א ז״ל על שיטת רש״י ז״ל וכבר עלה בלבי ליישב שיטת רש״י על דרך שיטת הרמב״ם ז״ל שהביאו הרשב״א והר״ן ז״ל דאפי׳ בע״מ שלא תינשא לפלוני לא הוי גט אא״כ קצב זמן אבל בדלא קצב זמן דמי לע״מ שלא תלכי לבית אביך לעולם דלא שייך לדמות לע״מ שלא תשתי יין כל ימי פלוני דאפשר שתשתה לאחר מיתת פלוני משא״כ הכא א״א לה לינשא או להיבעל לפלוני ע״ש וכן נ״ל לכאורה אלא דלשון רש״י שכתב שמא תיבעל לו לא משמע כן וצ״ע ודו״ק:
מיתיבי [מקשים] על רבא ממה ששנינו בברייתא: אם אמר ״הרי זה גיטך על מנת שתבעלי לפלוני״, אם נתקיים התנאיהרי זה גט, ואם לאו [לא] נתקיים התנאי — אינו גט. אם אמר לה ״על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך״אין חוששין שמא נבעלה להן.
The Gemara raises an objection to Rava’s opinion from a baraita: If a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you engage in sexual intercourse with so-and-so, and the condition is fulfilled, this is a valid bill of divorce. And if the condition is not fulfilled then it is not a valid bill of divorce. If he says to her: On the condition that you do not engage in sexual intercourse with my father or your father, she is permitted to remarry, as we are not concerned that perhaps she engaged in sexual intercourse with them.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמב״ןרשב״אבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) וְאִילּוּ עַל מְנָת שֶׁתִּבָּעֲלִי לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ לָא קָתָנֵי לְאַבָּיֵי נִיחָא לְרָבָא קַשְׁיָא.

But the baraita does not teach that the condition is binding when the husband says: On the condition that you engage in sexual intercourse with my father or your father, which is forbidden by Torah law. According to Abaye it works out well, as in his opinion a condition that violates Torah law is void. According to Rava it is difficult.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואילו גבי אבא ואביך שתבעלי לא קתני – דניהוי תנאה אלמא לא הוי תנאה.
לאביי ניחא כו׳ – [משום דלדידיה לר׳ יהודה בן תימא אפילו לא יתקיים הרי זה גט אלא לרבא קשיא דהא אמר] אפילו רבי יהודה בן תימא מודה בה.
על מנת שתעלי לרקיע אינו גט – בהשוכר את הפועלים בסופו (ב״מ דף צד.) גרסינן אם נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט ותימה היאך יכול לקיימו וי״ל ע״י שם קשה להרב ר׳ אלחנן דהוה לן למילף מתנאי בני גד ובני ראובן שיכול לקיימו אבל היכא שלא יוכל לקיימו כי הכא הוה לן למימר דאף על גב דתנאי בטל מעשה קיים כי היכי דילפינן בפרק מצות חליצה (יבמות דף קו) דבעינן שיוכל לעשות ע״י שליח וי״ל דהתם לא ילפינן אלא שהמעשה יכול לעשות ע״י שליח אבל תנאי אין לחוש אם לא יוכל לעשות ע״י שליח או אינו יכול לעשות כלל.
על מנת שתבעלי לפלוני ואילו לאבא ולאביך לא קתני – יש ספרים שהוגהו בברייתא ע״מ שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא תבעל להם משום דקשיא להו מאי דייק ואילו לאבא ולאביך לא קתני אבא ואביך מאן דכר שמייהו מיהו משום כן אין צריך להגיה דשפיר דייק מדקתני ע״מ שתבעלי לפלוני משמע דוקא לפלוני דלא חשיב הפלגה בדברים במה שיש שם איסור פנויה אבל אבא ואביך לא.
בד״ה לאביי ניחא כו׳ משום דלדידיה לר׳ יהודה בן תימא אפילו לא יתקיים התנאי הרי זה גט אלא לרבא קשיא דהא אמר דאפילו רבי יהודה בן תימא מודה בה כצ״ל. (עיין במהרש״א):
תוס׳ בד״ה מסתברא כו׳ ולעולם לאפוקי מדבעי רבא מרב נחמן כו׳ כצ״ל:
בד״ה ע״מ וקשה להרב כו׳ כצ״ל:
בד״ה לאביי ניחא כו׳ דאפילו רבי יהודה בן תימא מודה בה עכ״ל אמלת וכו׳ דהיינו לרבא קשיא קאי דאפילו רבי יהודה בן תימא מודה בה ומהרש״ל הגיה בפרש״י ואין צורך דכה״ג איכא לקמן בגמרא דפריך והאיכא שלום מלכות כו׳ ופריך מבבא שאחריה כמ״ש התוספות בפרקין דלעיל ודו״ק:
ד״ה על מנת וכו׳ וי״ל ע״י שם. ע׳ חגיגה דף יד ע״ב תד״ה נכנסו:
ואילו התנאי ״על מנת שתבעלי לאבא ולאביך״ שהיא אסורה להם מן התורה לא קתני [שנה] באותה ברייתא, לאביי ניחא [נוח], שהרי לדעתו אם התנה בדבר שאסור מן התורה לעשותו — אינו תנאי, לרבא קשיא [קשה]!
But the baraita does not teach that the condition is binding when the husband says: On the condition that you engage in sexual intercourse with my father or your father, which is forbidden by Torah law. According to Abaye it works out well, as in his opinion a condition that violates Torah law is void. According to Rava it is difficult.
רי״ףרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אָמַר לָךְ רָבָא בִּשְׁלָמָא בְּשַׂר חֲזִיר אֶפְשָׁר דְּאָכְלָה וְלָקְיָא פְּלוֹנִי נָמֵי אֶפְשָׁר דִּמְשַׁחֲדָא ביה בְּמָמוֹנָא זאֶלָּא אַבָּא וְאָבִיךְ בְּדִידַהּ קָיְימָא נְהִי דְּאִיהִי עָבְדָא אִיסּוּרָא אַבָּא וְאָבִיךְ מִי עָבְדִי אִיסּוּרָא.

The Gemara answers that Rava could have said to you: Granted, with regard to pig meat it is possible for her to eat it and be flogged. Similarly, if the condition is that she engage in sexual intercourse with so-and-so, it is also possible for her to bribe him with money to engage in sexual intercourse with her. But with regard to the case of my father or your father, is it in her power to engage in sexual intercourse with them? Though she can potentially perform a forbidden act in order to fulfill her desire to get married, would my father or your father perform a forbidden act? They certainly would not cooperate. There-fore, this is a condition cannot be fulfilled, and it is considered hyperbole.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר לך רבא – לא דמיא לבשר חזיר דאילו בשר חזיר בידה לקיימו באיסור ושתבעלי לפלוני נמי אפשר דמשחדא ליה בממונא ואם אינו רוצה לבועלה באיסור ישאנה ויבעול בהיתר אלא אבא ואביך בדידה קיימא.
אמר [יכול היה לומר] לך רבא: בשלמא [נניח] בשר חזיראפשר דאכלה ולקיא [שתאכל ותלקה], וכן אם התנה שתיבעל לפלונינמי [גם כן] אפשר דמשחדא ביה בממונא [שתשחד אותו בממון] שיבוא עליה, אלא ״אבא ואביך״ בדידה קיימא [האם בה עצמה תלוי הדבר]? נהי דאיהי עבדא איסורא [אם גם שהיא תעשה איסור] שמפני שרוצה להינשא תחליט לעבור על דברי תורה, אבא ואביך מי עבדי איסורא [האם יעשו איסור]?! ובוודאי לא ישמעו לה בדבר הזה, ואם כן הריהו תנאי שאי אפשר לקיימו, ואינו אלא בגדר של הפלגת דברים בלבד.
The Gemara answers that Rava could have said to you: Granted, with regard to pig meat it is possible for her to eat it and be flogged. Similarly, if the condition is that she engage in sexual intercourse with so-and-so, it is also possible for her to bribe him with money to engage in sexual intercourse with her. But with regard to the case of my father or your father, is it in her power to engage in sexual intercourse with them? Though she can potentially perform a forbidden act in order to fulfill her desire to get married, would my father or your father perform a forbidden act? They certainly would not cooperate. There-fore, this is a condition cannot be fulfilled, and it is considered hyperbole.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) לְרָבָא כְּלָל לְאֵתוֹיֵי אַבָּא וְאָבִיךְ כָּזֶה לְמַעוֹטֵי בְּשַׂר חֲזִיר

Based on this analysis, according to Rava, Rabbi Yehuda ben Teima stated his principle in order to include the condition of my father and your father, as this condition is also considered impossible to fulfill. And the expression: A bill of divorce like this is a valid bill of divorce, serves to exclude the condition of eating pig meat, in which case the divorce is not valid unless she fulfills the condition.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לרבא כלל – דקתני רבי יהודה בן תימא.
לאתויי אבא ואביך – דהוי נמי א״א לקיימו.
כזה למעוטי בשר חזיר – דאפשר לקיימו הוא.
ולפי זה לרבא, ״כלל״ שאמר ר׳ יהודה בן תימא הרי זה לאתויי [להביא, לרבות] ״אבא ואביך״ שגם תנאי זה נחשב בלתי אפשרי, ומה שאמר ״כזה גט ״הרי זה למעוטי [למעט] תנאי של אכילת בשר חזיר, שאינו גט אם אינה מקיימת אותו.
Based on this analysis, according to Rava, Rabbi Yehuda ben Teima stated his principle in order to include the condition of my father and your father, as this condition is also considered impossible to fulfill. And the expression: A bill of divorce like this is a valid bill of divorce, serves to exclude the condition of eating pig meat, in which case the divorce is not valid unless she fulfills the condition.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

גיטין פד. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה גיטין פד., רי"ף גיטין פד. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., רש"י גיטין פד., תוספות גיטין פד., פסקי רי"ד גיטין פד., רמב"ן גיטין פד. – מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אליהו רפאל הישריק. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רשב"א גיטין פד. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי גיטין פד. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה גיטין פד., מהרש"א חידושי הלכות גיטין פד., פני יהושע גיטין פד., גליון הש"ס לרע"א גיטין פד., פירוש הרב שטיינזלץ גיטין פד., אסופת מאמרים גיטין פד.

Gittin 84a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Gittin 84a, Rif by Bavli Gittin 84a, Rashi Gittin 84a, Tosafot Gittin 84a, Piskei Rid Gittin 84a, Ramban Gittin 84a, Rashba Gittin 84a, Meiri Gittin 84a, Maharshal Chokhmat Shelomo Gittin 84a, Maharsha Chidushei Halakhot Gittin 84a, Penei Yehoshua Gittin 84a, Gilyon HaShas Gittin 84a, Steinsaltz Commentary Gittin 84a, Collected Articles Gittin 84a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144