×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) דב״שדְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת.
as Beit Shammai hold: A person does engage in licentious sexual intercourse. Although they were seen engaging in sexual intercourse, one cannot assume that he intended to betroth her, since they were recently divorced. The assumption is that they were simply engaging in licentious sexual intercourse. Consequently, he is not required to give her a second bill of divorce.
רי״ףתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי גיטין פא ע״ב} מתניתין בשלא ראוה שנבעלה ובדאיכא עדי ייחוד וליכא עדי ביאה פליגי בית שמאי סברי לא אמרינן הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה ובית הלל סברי [אמרינן]⁠1 הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה.
[ומודים בנתגרשה2 מן האירוסין שאין3 צריכה ממנו גט שני: דלא אמרינן הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה]⁠4 משום דאין לבו גס בה:
סליק פירקא
פרק ט – המגרש
1. אמרינן: וכן כ״י נ, ספה״ב, דפוסים. חסר ב-בכ״י בהמ״ל 695.
2. בנתגרשה: ספה״ב. כ״י נ, דפוסים: ״בשנתגרשה״. ראה משנה.
3. שאין: כ״י נ. ספה״ב, דפוסים (כאן: ״שאינה״.
4. ומודים...ביאה: כ״י נ, ספה״ב, דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695 (שמא מחמת הדומות).
בית שמאי סברי אדם בועל בעילת זנות – ואע״ג דביבמות פ׳ ב״ש (יבמות קז.) אמרי ב״ש דאין ממאנין אלא ארוסות ולא נשואות ומפרש רב יוסף ורבה טעמא דב״ש משום דאין אדם בועל בעילתו בעילת זנות ולהכי נשואות אין יכולות למאן דלאו אדעתא דהכי נסבה איכא למימר דהתם כיון שראינו שקידשה ודאי אינו רוצה לבעול בעילתו בעילת זנות אבל הכא שלא ראינו הקדושין סברי דבועל בעילת זנות וב״ה סברי דלעולם אין אדם בועל בעילת זנות ואע״ג דאית להו התם אפילו נשואות ממאנות היינו משום דכיון שע״י קדושין ונשואין בא עליה לא חשיב ליה בעילת זנות כדאמרי׳ התם.
(1-2) [בנדפס: הא דאמרינן הא להאי לישנא: דבית שמאי סברי אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובית הלל סברי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. קשיא לי דהא איפכא שמעינן להו ביבמות (יבמות קז.) דבית שמאי אמרי ממאנין את הארוסות ואין ממאנין את הנשואות ובית הלל אומרים בין ארוסות בין נשואות וקא פריש טעמא התם בגמרא משום דבית שמאי סברי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וממנעי ולא נסבי. ויש לומר דהכא אזלי בית שמאי לטעמייהו דאמרו לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בא דבר ערוה והילכך כל שהוציאה מביתו מחמת דבר ערוה חזקה מזוהמת היא בפניו ואינו מחזירה והשתא בעילת זנות הוא דקא עביד ובית הלל נמי אזלי לטעמייהו דאפילו בשהקדיחה לו תבשילו הוציאה ולפיכך יש לומר דנתפייס ומחזירה ולא עשה בעילת זנות, וההיא דממאנין אפילו את הנשואות ולא חיישי בית הלל דילמא ממנעי ולא נסבי היינו משום דכיון דבתקנת חכמים נשא לא ממנע דלאו בעילת זנות היא לו וכדאמרינן התם ובית הלל כיון דאיכא קידושין וכתובה לא אתו למימר דבעילת זנות הוא, כן נראה לי].
תוספות בד״ה בית שמאי סברי כו׳ טעמא דבית שמאי משום דאין אדם בועל כו׳ עכ״ל ולולי דבריהם היה נראה דאין צורך לזה דבית שמאי דהכא אבית שמאי דהתם לק״מ ורבה ורב יוסף דהתם היינו לפי המסקנא דהכא דבית שמאי נמי סברי הכא דאין עושה בעילתו בעילת זנות ואוקמינא מתני׳ בלא ראוה שנבעלה ולמאי דסלקא דעתך דפליגי במתניתין דהכא בראוה שנבעלה ה״מ לדחויי ממתני׳ דהתם לטעמא דרבה ורב יוסף אלא דניחא ליה לדחויי ממתניתין דהכא גופיה מדלא פליגי נמי בארוסה וק״ל:
תוספות בד״ה בית שמאי סברי אדם עושה כו׳ ואע״ג דביבמות פרק ב״ש כו׳ עכ״ל. ולפום ריהטא היה נ״ל ליישב קושייתם עפמ״ש התוס׳ לעיל גבי גט ישן דב״ש לטעמייהו דלא יגרש אא״כ מצא בה ערות דבר ומזוהמת בעיניו ולפ״ז אפשר דהכא נמי היינו טעמייהו דהא ליכא למימר אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות דהא קמן אפילו אם בעל לשם קידושין הו״ל בעילת זנות דהא אסירא ליה ואחר העיון מצאתי שהרשב״א ז״ל כתב כיוצא בזה ע״ש. אמנם לענ״ד דהא דלא מתרצו התוס׳ כן היינו משום דבשילהי פירקין משמע דנהי דב״ש סובר לא יגרש אא״כ מצא בה ערות דבר ולב״ה בהקדיחה תבשילו היינו דוקא לכתחילה אבל בדיעבד אפילו לא מצא לא ערוה ולא דבר אפ״ה מגורשת וא״כ היאך קפסיק ב״ש ומקילי הכא בכל גווני דאין צריכה גט שני הא זימנין אשכחן שלא מצא בה ערות דבר וגירשה וא״כ בכה״ג כשראוה שנבעלה לאחר שנתגרשה אמאי אין צריכה גט שני הא ודאי לשם קידושין בעל דאינו עושה בעילתו בעילת זנות משא״כ לעיל גבי גט ישן דהא דקאמרי ב״ש פוטר אדם את אשתו בגט ישן לענין לכתחילה איירי דהא בדיעבד אפילו ב״ה מודו דקי״ל כלישנא בתרא דשמואל שם אם נתגרשה תינשא לכתחילה וא״כ קאמרי ב״ש דלכתחילה נמי יכול לפטור את אשתו בגט ישן כיון דבלא״ה אין לו לגרש לכתחילה אא״כ מצא בה ערות דבר וא״כ מזוהמת היא בעיניו כן נ״ל נכון שהתוספות לא פירשו כן והוכרחו לתרץ בענין אחר ודו״ק:
בית שמאי סברי [סבורים]: פעמים אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ולכן אף שראוה שנבעלה אין אומרים שבעל אותה לשם קידושין שהרי זה עתה נתגרשו, אלא אומרים אנו שבא עליה לשם זנות בלבד. ולכן אינו צריך לתת לה גט שני.
as Beit Shammai hold: A person does engage in licentious sexual intercourse. Although they were seen engaging in sexual intercourse, one cannot assume that he intended to betroth her, since they were recently divorced. The assumption is that they were simply engaging in licentious sexual intercourse. Consequently, he is not required to give her a second bill of divorce.
רי״ףתוספותרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וב״הוּבֵית הִלֵּל סָבְרִי אֵין אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת אֲבָל לֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי.

And Beit Hillel hold: A person does not engage in licentious sexual intercourse. Therefore, he had the intention to betroth her, and he must give her another bill of divorce. But if they did not see that she engaged in sexual intercourse, even though they spent the night together at an inn, everyone agrees that she does not require a second bill of divorce from him, as there is no concern that perhaps they engaged in sexual intercourse.
רי״ףרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובית הלל סברי [סבורים]: אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ובוודאי לשם קידושין בעל, וצריך לחזור ולתת לה גט. אבל אם לא ראוה שנבעלה, אף שלנה עמו בפונדק — דברי הכל אינה צריכה הימנו גט שני, שאין אנו חוששים שנבעלה.
And Beit Hillel hold: A person does not engage in licentious sexual intercourse. Therefore, he had the intention to betroth her, and he must give her another bill of divorce. But if they did not see that she engaged in sexual intercourse, even though they spent the night together at an inn, everyone agrees that she does not require a second bill of divorce from him, as there is no concern that perhaps they engaged in sexual intercourse.
רי״ףרשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) תְּנַן וּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ וְאִי בְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה אמָה לִי מִן הָאֵירוּסִין וּמָה לִי מִן הַנִּשּׂוּאִין.

The Gemara challenges this understanding of the mishna: We learned in the mishna that Beit Hillel concede that when she was divorced following the state of betrothal, she does not require a second bill of divorce from him because he is not accustomed to her. And if the mishna is referring to a case in which they saw that she engaged in sexual intercourse, what is the difference to me if it was following the state of betrothal and what is the difference to me if it was following the state of marriage? In either case, they saw that she engaged in sexual intercourse.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מה לי מן האירוסין – הא חזינן דבעל ואין אדם בועל את אשתו בזנות לב״ה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על העמדה זאת של המשנה מקשים: תנן [שנינו במשנה]: ומודים בית הלל בנתגרשה מן האירוסיןשאינה צריכה הימנו גט שני, לפי שאין לבו גס בה. ואי [ואם] מדובר במשנה בשראוה שנבעלה, מה לי מן האירוסין ומה לי מן הנשואין? הרי ראוה שנבעלה!
The Gemara challenges this understanding of the mishna: We learned in the mishna that Beit Hillel concede that when she was divorced following the state of betrothal, she does not require a second bill of divorce from him because he is not accustomed to her. And if the mishna is referring to a case in which they saw that she engaged in sexual intercourse, what is the difference to me if it was following the state of betrothal and what is the difference to me if it was following the state of marriage? In either case, they saw that she engaged in sexual intercourse.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֶלָּא מתני׳מַתְנִיתִין בְּשֶׁלֹּא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא א״ראָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לֹא נֶחְלְקוּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי וב״הוּבֵית הִלֵּל עַל שֶׁלֹּא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי.

Rather it can be explained that the mishna is actually speaking about a case in which they did not see that she engaged in sexual intercourse. Rabbi Yoḥanan stated his opinion in accordance with the statement of that tanna. As it is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar said: Beit Hillel and Beit Shammai did not disagree about a case where they did not see that she engaged in sexual intercourse. Everyone agrees that in such a scenario, she does not require a second bill of divorce from him.
רי״ףרש״ירשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בשלא ראוה שנבעלה – והא דמצרכיניה גט שני משום דאמרי׳ כיון דלבו גס בה ודאי בעל ואין אדם בועל בעילת זנות ואיכא קדושין.
אלא מתניתין בשראוה [בשלא ראוה] שנבעלה ורבי יוחנן דאמר כי האי תנא. ואנן קיימא לן כסתם מתניתין ואף על פי שלא ראוה שנבעלה צריכה ממנו גט שני ואפילו נתן לה כספים אין אומרים זנות הוא ובאתננה נתן לה, והוא שנתיחדה בפני שנים והיו השנים ביחד אבל בפני עד אחד ואפילו בפני אחד בשחרית ואחד בין הערבים לא דאין כאן קידושין דאפילו בא עליה לשם קידושין אין קידושיו קידושין דהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושין. וגרסינן בתוספתא ראוה שנים שנתיחדה עמו צריכה ממנו גט שני, אחד אין צריכה הימנו גט שני אחד בשחרית ואחד בין הערבים זה היה מעשה ובא ושאל רבי אלעזר בן תדאי לחכמים ואמרו אינה צריכה ממנו גט שני, ומסתברא כגון שראה הוא את העדים אבל אם ראו אותו שנים מן החלון והם רואין ואינן נראין לו אינה צריכה ממנו גט שני לפי שאדם יודע שהמקדש בינו לבין עצמו שלא בפני עדים אף על פי ששניהם מודים אינה מקודשת, הילכך כשבעל זה לא לשם קידושין בעל אלא לזנות בעלמא.
נתגרשה מן האירוסין לכולי עלמא אינה צריכה ממנו גט שני דכיון דאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה. אבל היכא דראוה שנבעלה לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנשואין מימר אמרינן דלשם קדושין בעל וכדאמרינן הכא ואי בשראוה שנבעלה מה לי מן האירוסין ומה לי מן הנשואין, ומסתברא דדוקא בארוסה הוא דאמרינן הכי דבשראוה שנבעלה חוששין לה משום קידושין דכיון שהיתה ארוסתו מכבר ודאי מימר אמרינן דאינו עשה בעילתו בעילת זנות וחוזר ומתפייס הוא ובעל לשם קידושין, אבל בפנויה גמורה שראוה שנבעלה ולא היה מדבר עמה על עסקי קידושיה בפנינו אין חוששין לה כלל דודאי כיון שלא היו לו עליה נשואין או אירוסין מכבר לא בעל לשם קידושין אלא לבעילת זנות, ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות דאמרינן הכא היינו בשהיו שם עסקי קידושין מכבר אבל בעלמא עושה, ונושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו לא שנא מפתה [בנדפס: מפותה] בפני אחד ובפני שנים סתמא קתני, ותדע דלא הוזכר מחלוקת בדבר זה אלא בגרושה לבד כאן ובפרק קורדיקוס תנו רבנן ראוה שנתיחדה עמו באפלה אלמא בגרושה לבד דברים אמורים אבל בעלמא לא, וכן כתב הרמב״ן ז״ל בפירוש וכתב בשם מקצת הגאונים ז״ל שהורו שכל אשה שתבעל בפני עדים צריכה גט חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, והראשון עיקר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא יש לומר כי מתניתין [משנתנו] באמת מדברת בשלא ראוה שנבעלה, ור׳ יוחנן שאמר כי האי תנא דעת תנא זה] אמר, דתניא כן שנינו בברייתא], אמר ר׳ שמעון בן אלעזר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על אשה זו שלא ראוה שנבעלה, שהכל מודים שאינה צריכה הימנו גט שני,
Rather it can be explained that the mishna is actually speaking about a case in which they did not see that she engaged in sexual intercourse. Rabbi Yoḥanan stated his opinion in accordance with the statement of that tanna. As it is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar said: Beit Hillel and Beit Shammai did not disagree about a case where they did not see that she engaged in sexual intercourse. Everyone agrees that in such a scenario, she does not require a second bill of divorce from him.
רי״ףרש״ירשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל שֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה שבש״אשֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת ובה״אוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת.

With regard to what case did they disagree? They disagreed about a case where they saw that she engaged in sexual intercourse. As Beit Shammai say: A person does engage in licentious sexual intercourse. And Beit Hillel say: A person does not engage in licentious sexual intercourse. Rabbi Shimon ben Elazar disagrees with the mishna.
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

על מה נחלקו? על שראוה שנבעלה, שבית שמאי אומרים: אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ובית הלל אומרים: אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. ור׳ שמעון בן אלעזר חולק על משנתנו.
With regard to what case did they disagree? They disagreed about a case where they saw that she engaged in sexual intercourse. As Beit Shammai say: A person does engage in licentious sexual intercourse. And Beit Hillel say: A person does not engage in licentious sexual intercourse. Rabbi Shimon ben Elazar disagrees with the mishna.
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ומתני׳וּמַתְנִיתִין דְּאוֹקֵימְנָא בְּלֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בְּמַאי פְּלִיגִי דְּאִיכָּא עֵדֵי יִחוּד וְלֵיכָּא עֵדֵי בִיאָה.

The Gemara asks: And as for the mishna, which we established as discussing a case in which they did not see that she engaged in sexual intercourse, with regard to what do they disagree? The Gemara answers: They disagree about a case in which there are witnesses to their seclusion, but there are no witnesses to an act of sexual intercourse.
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ומתניתין דאוקימנא [ומשנתנו שהעמדנו אותה] במקרה שלא ראוה שנבעלה, במאי פליגי [במה הם חלוקים]? ומשיבים: במקרה דאיכא [שיש] עדי יחוד שמעידים שנתייחדו בחדר אחד, וליכא [ואין] עדי ביאה,
The Gemara asks: And as for the mishna, which we established as discussing a case in which they did not see that she engaged in sexual intercourse, with regard to what do they disagree? The Gemara answers: They disagree about a case in which there are witnesses to their seclusion, but there are no witnesses to an act of sexual intercourse.
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) ב״שבֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי לָא אמרי׳אָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד וְהֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה וב״הוּבֵית הִלֵּל סָבְרִי באָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד וְהֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה.

With regard to such a case, Beit Shammai hold: We do not say that these are the witnesses of seclusion, these are the witnesses of sexual intercourse. According to Beit Shammai, although there are witnesses that they were secluded, this is not considered to be tantamount to testimony that they engaged in sexual intercourse. And Beit Hillel hold: We do say that these are the witnesses of seclusion, these are the witnesses of sexual intercourse. Since it is assumed that they engaged in sexual intercourse, she is required to obtain a second bill of divorce from him.
עין משפט נר מצוהרי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בית שמאי סברי [סבורים]: לא אמרינן [אין אנו אומרים] הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה, אלא אף שהעדים מעידים שהתייחדו אין זאת אומרת שבא עליה. ובית הלל סברי [סבורים]: אמרינן [אומרים אנו] הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה ומניחים שבוודאי בא עליה, ולכן צריכה ממנו גט שני.
With regard to such a case, Beit Shammai hold: We do not say that these are the witnesses of seclusion, these are the witnesses of sexual intercourse. According to Beit Shammai, although there are witnesses that they were secluded, this is not considered to be tantamount to testimony that they engaged in sexual intercourse. And Beit Hillel hold: We do say that these are the witnesses of seclusion, these are the witnesses of sexual intercourse. Since it is assumed that they engaged in sexual intercourse, she is required to obtain a second bill of divorce from him.
עין משפט נר מצוהרי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי דְּכֵיוָן דְּאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ לָא אָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה.

And Beit Hillel concede that when she was divorced following the state of betrothal, she does not require a second bill of divorce from him, even if they were alone together. For since he is not accustomed to her, we do not say that these are the witnesses of seclusion; these are the witnesses of intercourse.
רי״ףרש״ירשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומודים – במן הארוסין דכל כמה דלא חזינן לא אמרינן בעל דהא לא גייסי אהדדי.
הן הן כו׳ – כלומר כיון דראו שנתייחדו אין צריך עדות של ביאה גדול מזה ודאי אנן סהדי כיון דגייסי אהדדי לא פרשו זה מזה.
(8-9) והא דאמרינן הכא: ומודים ודאי בנתגרשה מן האירוסין שאינה צריכה ממנו גט שני דכיון שאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה. איכא למימר דהיכי דגיסי אהדדי צריכה וכדאמרינן בכתובות (כתובות כח.) גבי נתגרשה מן האירוסין נפרעת על ידי עצמה לפי שאין לבו גס בה, ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרבא אוקי רבא שליחא בינייהו הוה יתיב רב אדא בר מתנה קמיה אמר ליה למה ליה למר כולי האי והאמר רב נחמן תנא באבל רבתי אמר ליה הני מילי היכא דלא גיסי הכא חזינא להו דגיסי אהדדי, ודכותה נמי הכא היכא דחזינא להו דגיסי אהדדי צריכה הימנו גט שני, כך נראה לי. וכן נראה מן הירושלמי דגרסי התם על הא דבית הלל דהמגרש את אשתו לא תדור עמו לא באותה חצר ולא באותו המקום אם היתה חצר של אשה האיש מפנה של איש האשה מפנה של שניהם מי מפנה מפני מי אשה מפנה מפני האיש ואם יכולים הם זה פותח לכאן וזה פותח לכאן במה דברים אמורים בזמן שנשאו הא לא נשאו לא ובכהנת אפילו לא נשאו והארוסה שביהודה כנשואה היא, החולץ ליבמתו אף על פי שעשה בה מאמר הרי זה לא יפנה שאין מאמר קונה קנין גמור, עד כאן בירושלמי. ושמע מינה מדמייתי לה גבי הא הכא [הכי] נמי בארוסה שביהודה שלבו גס בה אי נמי [בנדפס: או] בשאר מקומות דחזינא להו דגיסי אהדדי כנשואה היא וחוששין לה משום קידושין וצריכה ממנו גט שני.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומודים בית הלל בנתגרשה מן האירוסיןשאינה צריכה הימנו גט שני, אף אם נתייחד עימה, שכיון שאין לבו גס בה. לא אמרינן [אין אנו אומרים] הן הן עדי ביאה.
And Beit Hillel concede that when she was divorced following the state of betrothal, she does not require a second bill of divorce from him, even if they were alone together. For since he is not accustomed to her, we do not say that these are the witnesses of seclusion; these are the witnesses of intercourse.
רי״ףרש״ירשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וּמִי אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה וְאוֹקִימְנָא לְמַתְנִיתִין בְּשֶׁלֹּא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן.:

The Gemara asks: But did Rabbi Yoḥanan actually say this, that Beit Hillel require a second bill of divorce only when witnesses saw that they engaged in sexual intercourse? But didn’t Rabbi Yoḥanan say: The halakha in all cases is like an unattributed mishna. And we established the mishna to be discussing a case in which they did not see that she engaged in sexual intercourse. How then does Rabbi Yoḥanan rule contrary to the mishna? The Gemara answers: They are amora’im, and they disagree with regard to the opinion of Rabbi Yoḥanan. Some of them hold that Rabbi Yoḥanan does not always rule in accordance with an unattributed mishna.
רי״ףרש״ירשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מי אמר ר׳ יוחנן הכי – כדלעיל דהיכא דלא ראוה שנבעלה לא בעי גט.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 8]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ומי [והאם] אמר ר׳ יוחנן הכי [כך] שאין בית הלל מצריכים גט שני אלא במקרה שראוה שנבעלה? והאמר [והרי אמר] ר׳ יוחנן: הלכה בכל מקום כסתם משנה, ואוקימנא למתניתין [והעמדנו את משנתנו] שמדובר בה בשלא ראוה שנבעלה, וכיצד פוסק ר׳ יוחנן שלא כמשנה! ומשיבים: אמוראי נינהו [אמוראים הם שנחלקו בדבר] ואליבא [ולפי שיטת] ר׳ יוחנן, שיש מהם הסבורים שאין ר׳ יוחנן פוסק בכל מקום כסתם משנה.
The Gemara asks: But did Rabbi Yoḥanan actually say this, that Beit Hillel require a second bill of divorce only when witnesses saw that they engaged in sexual intercourse? But didn’t Rabbi Yoḥanan say: The halakha in all cases is like an unattributed mishna. And we established the mishna to be discussing a case in which they did not see that she engaged in sexual intercourse. How then does Rabbi Yoḥanan rule contrary to the mishna? The Gemara answers: They are amora’im, and they disagree with regard to the opinion of Rabbi Yoḥanan. Some of them hold that Rabbi Yoḥanan does not always rule in accordance with an unattributed mishna.
רי״ףרש״ירשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מתני׳מַתְנִיתִין: כְּנָסָהּ בְּגֵט קֵרֵחַ תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכׇל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ.

MISHNA: If a woman was married by her second husband on the basis of receiving a bare bill of divorce, i.e., a folded and tied bill of divorce that is missing signatures, she must leave both this, the first husband, and that, the second husband. And all of those previously mentioned ways of penalizing a woman who remarried based on the bills of divorce detailed in the earlier mishna (79b) apply to her in this case as well.
רי״ףרש״יתוספותפסקי רי״דרשב״אבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתני׳ גט קרח – מפרש בסיפא במתני׳ שקשריו מרובין מעדיו בב״ב (דף קס:) אמרי׳ דתקון רבנן גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו כותבין גט פתאום לנשותיהן ומתחרטין לאחר זמן ואין יכולים להחזירן ותקנו להם גט מקושר שאינו נוח ליכתב מהרה שמא בתוך כך יתפייס וחותמין עדיו מבחוץ וכותב שיטה או שתים וכורכן על החלק ותופר ועד א׳ חותם על הכרך מבחוץ וחוזר וכותב שני שיטין או יותר מבפנים וכורכן על החלק וחותם עד שני על הכרך מבחוץ וכן עד שלישי ואם יש קשר כרוך ואין עד חתום מאחוריו זה קרח ופסול כדמפרש בגמרא משום כולכם דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישי׳ דלמא אמר להו כולכם חתומו והרי אחד שלא חתם.
בגט קרח תצא מזה ומזה – הא דלא תני לה בהדי הנהו דלעיל אומר ה״ר יוסף דאיידי דתנא לעיל כתב סופר גט כו׳ תנא כתב לגרש את אשתו והדר תנא המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי דהוי נמי פלוגתא דב״ש וב״ה כמו כתב לגרש כו׳ והדר תנא גט קרח.
וכל הדרכים האלו בה – לקמן בפ׳ בתרא (גיטין פו.) מוקי לה כר״מ אבל לרבנן תצא והולד כשר.
כנסה בגט קרח וכו׳. פי׳ דגט קרח מפרש בסיפא דמתני׳ אי זה גט קרח וכו׳ ובגט פשוט אמרי׳ דרבנן תקנו גט מקושר משום כהנים קפדנים שהיו קופדים עם נשותיהן וכותבין להן גט פתאום ומתחרטין לאחר זמן ואין יכולין להחזירן ותקינו להו גט מקושר שאינו נוח ליכתב ושמא בתוך כך מתפייס עם אשתו וחותמין עדיו מבחוץ כותב שיטה א׳ מבפנים וכורכה על שיטה חלקה ותופר ועד אחד חותם על הכרך מבחוץ וחוזר וכותב שיטה אחרת וכורכה על שיטה חלקה וחותם על הכרך מבחוץ (וכן עד שני) וכן עד ג׳ ואם הרבה בו קשרים יותר מג׳ ויש שם קשר כרוך ואין עד חתום מאחריו זהו גט קרח ופסול:
מתני׳: כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה. ולית הילכתא הכין דמתניתין רבי מאיר היא אבל לרבנן תצא והולד כשר וכדאמרינן בפרק המגרש (גיטין פו.) גבי שלשה גיטין פסולין והא איכא גט קרח התם הולד ממזר הכא כשר הניחא לרבי מאיר אלא לרבנן מאי איכא למימר התם תצא הכא לא תצא וכי קאמרינן תצא הני מילי בשאין לה בנים מן השני אבל יש לה בנים לא תצא כדי שלא יוציא לעז על בניה, ומיהו לרבי יוחנן משמע לקמן בפרק המגרש דאפילו אין לה בנים לא תצא וקיימא לן כותיה, ולקמן נאריך בה יותר בסיעתא דשמיא בפרק המגרש.
זה שפסקנו בגט קרח שמשלימין את הקשרים בפסולי עדות דוקא בשיש שם יותר משלשה קשרים שנמצאו מכל מקום שלשה בכשרים אבל אם לא היו שם אלא שלשה קשרים וחתמו עדים בשנים ונשאר האחד חלק אין משלימין אותו אלא בכשר שהרי מכל מקום גט מקושר צריך הוא לשלשה עדים כמו שהתבאר במקומו אף כשהוא מרבה בקשרים לא הוכשרה בו השלמה בפסול אלא בעד אחד כגון שהיו קשריו שבעה ועידיו ששה כשרים שמשלים את השביעי בפסול וכן היו ששה ועידיו חמשה וכן עד היו ארבעה ועידיו שלשה אבל היו קשריו שבעה ועידיו חמשה אין משלימין את השנים בפסולין שהרי מכל מקום מתקיים הוא בשלשה ושמא יתקיים בשני קרובים ועד אחד כשר ולא ידעו הבית דין שהם קרובים:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה וכל הדרכים האלו בה כו׳ אבל לרבנן תצא והולד כשר אע״ג דלא אשכחן לרבנן דאיירי בגט קרח מ״מ מדמצינן בריש פרק גט פשוט דפסלי במקושר שעידיו מתוכו משום שלא נעשה כתיקון חכמים כמו שכתבתי לעיל בדף הסמוך בלשון התוס׳ גבי שילי בהיני א״כ משמע דבגט קרח נמי פסלי מה״ט ועיין מ״ש לקמן בפ׳ המגרש גבי ג׳ גיטין פסולין:
א משנה אשה שכנסה ונשאה בעלה השני על סמך גירושיה מבעלה הראשון בגט קרח, שהוא גט מקושר שאין בו עדים די הצורך, וכפי שיבואר להלן — תצא מזה ומזה בין מבעל ראשון בין משני שנישאה לו על סמך גט זה, וכל הדרכים האלו של קנסות שקונסים אשת איש שנישאה לאחר, שנימנו למעלה, קיימים בה.
MISHNA: If a woman was married by her second husband on the basis of receiving a bare bill of divorce, i.e., a folded and tied bill of divorce that is missing signatures, she must leave both this, the first husband, and that, the second husband. And all of those previously mentioned ways of penalizing a woman who remarried based on the bills of divorce detailed in the earlier mishna (79b) apply to her in this case as well.
רי״ףרש״יתוספותפסקי רי״דרשב״אבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) גֵּט קֵרֵחַ הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר.

With regard to a bare bill of divorce; anyone, even those who are disqualified from bearing witness, can complete it, i.e., sign it in addition to the primary witnesses, so that it will not remain bare. This is the statement of ben Nannas. Rabbi Akiva says: Not all who are disqualified from bearing witness can complete it. Rather, only relatives who are fit to testify in another case. Rabbi Akiva permits only the inclusion of witnesses who would ordinarily be valid witnesses, but who are invalid here because they are relatives of either the husband and wife or the other witnesses.
קישוריםרי״ףרש״ירשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הכל משלימין עליו – ואפי׳ פסולין דליתא להא השלמה אלא משום חששא בעלמא שמא כשיצא לאחר זמן בבית דין יפסלוהו שיהו סבורים שהזמין הבעל עדיו למנין קשריו ולא חתמו בו כולם.
אלא קרוב שהוא ראוי להעיד – בעדות אחרת שאין עליו פסול עדות אלא קורבה אבל גנב וגזלן לא וטעמא מפרש בגמ׳.
רבי עקיבא אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויים להעיד. ואסיקנא דטעמיה דרבי עקיבא משום דבעבד אתי למימר שחרורי שחרריה גזלן נמי אתי למימר תשובה עבד ואתו לאכשורינהו בשטרות דעלמא, אבל קרוב מאי איכא למימר, וקיימא לן כרבי עקיבא חדא דהלכה כרבי עקיבא מחבירו ועוד מדאמר רבי יוחנן לקמן לא הכשירו בו אלא עד אחד קרוב לכאורה משמע דקרוב דוקא קאמר, ובירושלמי גרסינן לה בהדיא אמר רב אמי כמה קופין דעובדין הוה עלל קומי רבי יוחנן וקומי רבי שמעון בן לקיש ואינון אמרין פוק ואשלם כרבי עקיבא ואף על גב דרב אמי אמר להו צא והשלם עליו עבד מן השוק כבן ננס לא קיימא לן כותיה חדא דהוה ליה תלמיד לגבי דרבי יוחנן ועוד דיחיד הוא אצל רבי יוחנן וריש לקיש דפסקי כרבי עקיבא בירושלמי וקיימא לן כרבים ואפילו להחמיר ואפילו בדרבנן כדאסיקנא בעירובין פרק מי שהוציאוהו וכן פסק רבנו חננאל ז״ל כרבי עקיבא ואם השלים עליו עבד הולד ממזר וכדאמרינן לקמן השלים עליו עבד בן ננס אומר הולד כשר רבי עקיבא אומר הולד ממזר, ואי קשיא לך הא דתניא בבבא בתרא פרק גט פשוט היו ארבעה עדים חתומים על השטר ונמצאו הראשונים קרובים או פסולין תתקיים העדות בשאר, דאלמא אף פסולין כשרין למילוי, ולא היא דהתם בשנים כשר והכל יודעים שהשאר אינן לצורך השטר ולא אתו לאכשורי עבד וגזלן דמימר אמרינן לכבוד בעלמא או למילויו של שטר חתמו, אבל הכא דאצריכי רבנן עדיו כקשריו מימר אמרי דכשרין נינהו ואתו לקיומי שטרא דעלמא אפומייהו אבל קרוב לא אתו למטעי ביה, כך נראה לי. ובתוספות מתרצין דפליגי אדהא ואתיא כרבי אמי דמכשר כבן ננס, ואי אפשר לומר כן דאם כן קשיא הלכתא אהלכתא דקיימא לן כרבי עקיבא כדכתבינן וקיימא לן נמי כההיא ברייתא, והראשון עיקר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גט קרחהכל משלימין עליו, כלומר, כל אדם, אפילו פסול לעדות, רשאי לחתום עליו כתוספת לעדים העיקריים על מנת שלא יישאר קרח, אלו דברי בן ננס. ר׳ עקיבא אומר: לא הכל רשאים ואין פסולי עדות משלימין עליו אלא אם כן היו אלה קרובים, הראויין (כשרים) להעיד במקום אחר. שהתיר להשלים בעדים הפסולים רק מפני קירבתם, אבל מכל מקום צריכים הם להיות אנשים כשרים הראויים להעיד.
With regard to a bare bill of divorce; anyone, even those who are disqualified from bearing witness, can complete it, i.e., sign it in addition to the primary witnesses, so that it will not remain bare. This is the statement of ben Nannas. Rabbi Akiva says: Not all who are disqualified from bearing witness can complete it. Rather, only relatives who are fit to testify in another case. Rabbi Akiva permits only the inclusion of witnesses who would ordinarily be valid witnesses, but who are invalid here because they are relatives of either the husband and wife or the other witnesses.
קישוריםרי״ףרש״ירשב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְאֵיזֶהוּ גֵּט קֵרֵחַ כׇּל שֶׁקְּשָׁרָיו מְרוּבִּין מֵעֵדָיו.:

And what is a bare bill of divorce? It is any bill of divorce where the number of its folds is more than the number of its witnesses. In a folded and tied bill of divorce, the bill of divorce is folded and the folds are then tied. Instead of having two witnesses sign at the bottom of the document, witnesses would sign on each tied fold. A bare bill of divorce has more folds than signatures, i.e., some folds lack signatures.
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואיזהו גט קרח? — שהיו עושים לעיתים ״גט מקושר״, שהוא גט (או שטר אחר) שמקפלים אותו ותופרים כל קפל, ועדים, מרובים יותר על שני העדים הנצרכים לשטר, חותמים על כל קשר. וגט קרח הוא כל שקשריו מרובין מעדיו, שיש בו חלקים קשורים שאין עליהם חתימות עדים.
And what is a bare bill of divorce? It is any bill of divorce where the number of its folds is more than the number of its witnesses. In a folded and tied bill of divorce, the bill of divorce is folded and the folds are then tied. Instead of having two witnesses sign at the bottom of the document, witnesses would sign on each tied fold. A bare bill of divorce has more folds than signatures, i.e., some folds lack signatures.
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) גמ׳גְּמָרָא: מ״טמַאי טַעְמָא דְּגֵט קֵרֵחַ גְּזֵירָה מִשּׁוּם כּוּלְּכֶם.:

GEMARA: The Gemara asks: What is the reason that a bare bill of divorce is not valid, considering that there are more than two witnesses signed on it? The Gemara answers: It is a rabbinic decree that was issued due to one who says: All of you should sign. Since it can be assumed that one who writes a folded and tied bill of divorce wants to have each tied fold signed, there is concern that he may have instructed that all of them sign. If they do not sign, the condition is not fulfilled, and the bill of divorce is not valid.
רי״ףתוספותפסקי רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

1גזירה משום כולכם – פירש בקונטרס דמסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישינן דלמא אמר להו כולכם חתומו והרי אחד מהם שלא חתם ותימה מאחר דפסלינן גט קרח משום כולכם מאותו טעם נפסל קרוב להחתים בתוכו כדאמרינן לעיל בפ׳ ב׳ (דף יח:) דאם אמר הבעל כולכם למ״ד משום עדים נמצא אחד מהן קרוב או פסול פסול הגט ויש לחלק דהכא במקושר דעדיו ג׳ הכשירו בו אחד קרוב ולעיל בפ״ב (שם ד״ה אמרי) הארכתי.
1. תוס׳ ד״ה ״גזירה״ מופיע בדפוס וילנא בדף פ״ב.
ואמרי׳ מ״ט דגט קרח גזירה משום כולכם. פי׳ דאמרינן מסתמא למנין קשריו היו עדיו מתחלה וחיישינן דלמא אמר להו כולכם חתומו והרי אחד לא חתום ותנן לעיל כולכם חתומו א׳ כותב וכולן חותמין ולפיכך אם מת אחד מהן הרי הגט בטל וק׳ לי אמאי לא תניא לעיל גבי הנך דתנא בהו תצא מזה ומזה ואפסקה בכתב לגרש את אשתו ונמלך ובמגרש את אשתו ולנה עמו וכו׳:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב גמרא שואלים: מאי טעמא [מה הטעם] של גט קרח, מדוע נפסל גט זה, שהרי יש בו די עדים המעידים על אמיתותו! ומשיבים: גזירה משום מי שאמר ״כולכם חתמו״ ואז אין הגט כשר אלא אם כן חתמו כולם. ומי שעשה גט מקושר מן הסתם רוצה שיחתמו על כל קשר וקשר שבו, ויש לחשוש שמא ציווה ״כולכם חתמו״, וכיון שלא עשו כן הרי זה כאילו לא התקיים התנאי.
GEMARA: The Gemara asks: What is the reason that a bare bill of divorce is not valid, considering that there are more than two witnesses signed on it? The Gemara answers: It is a rabbinic decree that was issued due to one who says: All of you should sign. Since it can be assumed that one who writes a folded and tied bill of divorce wants to have each tied fold signed, there is concern that he may have instructed that all of them sign. If they do not sign, the condition is not fulfilled, and the bill of divorce is not valid.
רי״ףתוספותפסקי רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) גֵּט קֵרֵחַ הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו.:

§ It was stated in the mishna that ben Nannas holds, with regard to a bare bill of divorce, that anyone can complete it. Rabbi Akiva, however, permits disqualified witnesses to sign only if they are invalid because they are relatives of either the husband and wife or the other witnesses.
רי״ףפסקי רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גט קרח הכל משלימין עליו פי׳ אפי׳ פסולין כגון עבד וגזלן דליתיה להשלמה זו אלא משום חששא בעלמא שמא כשיצא לאחר זמן בב״ד יפסלהו שיהו סבורים שהזמין הבעל עדיו למנין קשריו ולא חתמו בו כולן הלכך אפילו בפסולין משלימין אותו והשלמה זו אינה אלא מדעת הבעל שיצוה לו שיחתום בו דאי שלא מדעתו היאך רשאי זה לחתום ולהעיד עדות שקר תדע דהכי הוא מדאמרינן לקמן לא הכשירו בו אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא דלמא אתו לקיומיה בשני קרובים וחד כשר ואי שלא מדעת הבעל משלימין אותו ניחוש דלמא איהו מקיים אפומיה דההוא כשר וקרוב שחתמו שלא מדעת הבעל ששניהם פסולין כיון שלא צוה להן הבעל וכן הם פסולין הכשרין כמו הקרובים כיון שעשו שלא מדעת הבעל אלא ודאי אין משלימין אלא מדעת הבעל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג שנינו במשנה שבן ננס סבור כי גט קרחהכל משלימין עליו ור׳ עקיבא מכשיר עדים שפסולים מחמת קירבה בלבד.
§ It was stated in the mishna that ben Nannas holds, with regard to a bare bill of divorce, that anyone can complete it. Rabbi Akiva, however, permits disqualified witnesses to sign only if they are invalid because they are relatives of either the husband and wife or the other witnesses.
רי״ףפסקי רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא עֶבֶד מַאי טַעְמָא לָא דְּאָתוּ לְמֵימַר כָּשֵׁר לְעֵדוּת קָרוֹב נָמֵי אָתוּ לְמֵימַר כָּשֵׁר לְעֵדוּת.

The Gemara asks: And according to Rabbi Akiva, what is the reason that a slave cannot sign? The Gemara answers: The Sages were concerned that people will mistakenly come to say that since the slave served as a witness in this case, the slave is fit to bear witness in all cases. They will use a slave as a witness in situations that demand testimony accepted only from qualified witnesses. The Gemara challenges this: If so, with regard to a relative, too, they will come to say that a relative is fit to bear witness in all cases.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ קרוב נמי אתו למימר כשר לעדות – אלא מדמכשר בקרוב ש״מ בקיאי אינשי בהלכות עדות ולא אתו לאכשורי פסולים וקרובים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ור׳ עקיבא, עבד שפסול מאי טעמא [מה טעם] לא הכשיר בו, וכפי שמפורש להלן? ומשיבים: מחשש דאתו למימר [שיבואו לומר] שכיון שעשאוהו עד הרי הוא כשר לעדות בכל מקום, ויש לחשוש שישתמשו בו כעד של ממש במקום אחר. ומקשים: אם כן, קרוב נמי אתו למימר [גם כן יבואו לומר] שהוא כשר לעדות לקרובו גם במקום בו נצרכת עדות של ממש!
The Gemara asks: And according to Rabbi Akiva, what is the reason that a slave cannot sign? The Gemara answers: The Sages were concerned that people will mistakenly come to say that since the slave served as a witness in this case, the slave is fit to bear witness in all cases. They will use a slave as a witness in situations that demand testimony accepted only from qualified witnesses. The Gemara challenges this: If so, with regard to a relative, too, they will come to say that a relative is fit to bear witness in all cases.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֶלָּא עֶבֶד הַיְינוּ טַעְמָא דְּדִלְמָא אָתוּ לְאַסּוֹקֵיהּ לְיוּחֲסִין.

Rather, one could explain that with regard to a slave, this is the reason why he is disqualified: There is concern that perhaps they will come to elevate his status with regard to lineage. If a slave signs the bill of divorce, they might say that if he signed a bill of divorce, he must be an Israelite.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לאסוקי ליוחסין – דאמרי מדאחתמוהו בגיטא לאו עבד הוא ויהבי ליה בת ישראל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא יש להסביר באופן אחר: עבד היינו טעמא [זהו הטעם] שפסול — דדלמא אתו לאסוקיה [שמא יבואו להעלות אותו] ליוחסין, שיאמרו: כיון שראו שחתם על גט, מן הסתם אדם מישראל הוא.
Rather, one could explain that with regard to a slave, this is the reason why he is disqualified: There is concern that perhaps they will come to elevate his status with regard to lineage. If a slave signs the bill of divorce, they might say that if he signed a bill of divorce, he must be an Israelite.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) גַּזְלָן דְּבַר יוּחֲסִין הוּא לִיתַּכְשַׁר אַלְּמָה תְּנַן ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר קָרוֹב אִין גַּזְלָן לָא.

The Gemara asks: If this is the reason why a slave cannot sign, then a robber, who is of unflawed lineage, should be fit to complete the signatures of a folded and tied bill of divorce, according to Rabbi Akiva. Why, then, did we learn in the mishna that Rabbi Akiva says: Not all can complete it. Rather, only relatives who are fit to testify in another case. The Gemara deduces from this: A relative, yes; but a robber, no.
רי״ףפסקי רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ עקיבא אומר אין משלימין וכו׳ פי׳ דוקא בקרוב משלימין אותו שאין עליו פסול אחר אלא קורבה אבל עבד וגזלן לא אמרינן:
ור״ע עבד מ״ט לא לאו דלמא אתו למימר עבד כשר לעדות קרוב נמי אתו למימר כשר לעדות אלא [עבד] היינו טעמא דלא דלמא אתו לאסוקיה ליוחסין גזלן דבר יוחסין הוא ליתכשר אלמה תאני קרוב אין גזלן לא אלא עבד היינו טעמא דלא דלמא אתו למימר שחרורי שחרריה גזלן נמי אתו למימר תשובה עבד אלא קרוב מאי איכא למימר כולי עלמא ידעי דקרוב הוא ואי ק׳ והרי כל טעמא בגט קרח לא הוי אלא משום גזירת כולכם ולעיל בהמביא תנין אמרי׳ איתמר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי אמר ר׳ יוחנן שנים משום עדים וכולן משום תנאי ור״ל אמר כולם משום עדים ומוקמינן פלוגתייהו דאמר להו כולכם ואיכא בינייהו כגון שנמצא א׳ מהן קרוב או פסול למ״ד משום תנאי כשר ואמרי׳ נמי התם מיחתם בתחלה קרוב או פסול אמרי לה כשר ואמרי לה פסול אלמא ע״כ לא פליגי אלא להחתימו (ולכתחלה) [בתחילה] אבל באמצע או בסוף לר׳ יוחנן הוא כשר וקי״ל ר״ל ור׳ יוחנן הלכה כר׳ יוחנן בר מתלת ור׳ עקיבא לא מכשר אלא קרוב אבל פסול לא ואי חתם בו פסול א״ר עקיבא הולד ממזר כדאמרינן לקמן בהלכתין ור׳ יוחנן מתיר להחתים הפסול לכתחלה וקי״ל הלכה כר״ע מחביריו כ״ש דבן ננס תלמיד חבר הוה לר״ע כדאמרי׳ בשלהי פ׳ מי שמת יש לתרץ דהתם בעל הוא דקפיד ואמר חתמו בו כלכם הלכך אי מחתמי׳ ביה פסול לא נפיק מיניה חורביה לאכשורי בשאר עדיות דאנן לא הוה מחתמי׳ ליה אי לאו משום דבעל קפיד אבל בגט קרח שב״ד מורים לו להחתימו אם יורו לו ב״ד להחתים בו פסול אתו לאכשוריה בשאר עדיות ומשום הך גזירה אמרינן שאם חתם בו הולד ממזר:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: אם זו היא סיבת הפסול, אם כן גזלן דבר [שבן] יוחסין הוא שלענין יוחסין אין בו פסול ליתכשר [שיהיה כשר] להשלים בו חתימות של גט מקושר, גם לדברי ר׳ עקיבא! אלמה תנן [ומפני מה שנינו במשנה] שר׳ עקיבא אומר: אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר, ונדייק מכאן: קרובאין [כן], גזלןלא!
The Gemara asks: If this is the reason why a slave cannot sign, then a robber, who is of unflawed lineage, should be fit to complete the signatures of a folded and tied bill of divorce, according to Rabbi Akiva. Why, then, did we learn in the mishna that Rabbi Akiva says: Not all can complete it. Rather, only relatives who are fit to testify in another case. The Gemara deduces from this: A relative, yes; but a robber, no.
רי״ףפסקי רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אֶלָּא עֶבֶד הַיְינוּ טַעְמָא דְּאָתוּ לְמֵימַר שַׁחְרוֹרֵי שַׁחְרְרֵיהּ גַּזְלָן נָמֵי אָתוּ לְמֵימַר תְּשׁוּבָה עֲבַד קָרוֹב מַאי אִיכָּא לְמֵימַר קָרוֹב כּוּלֵּי עָלְמָא יָדְעִי דְּקָרוֹב הוּא.:

The Gemara answers: Rather, this is the reason why a slave is disqualified: They will come to say that his master emancipated him and he signed because he is now like any other Israelite. Similarly, with regard to a robber, they will also come to say that he repented and will allow him to testify in other cases, as well. Therefore, Rabbi Akiva declared him to be unfit as well. With regard to a relative, what can be said to disallow him to sign this bill of divorce? With regard to a relative, everyone knows that he is a relative, and there is no concern that they will allow him to testify in other cases involving his relatives.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא – לעולם טעמא משום דאתי לאכשורי לעדות ודקשיא לך קרוב נמי לא דמי דעבד איכא למימר שחרורי שחרריה אפילו המכירים אותו שהוא עבד ובקיאין בהלכות עדות אתו לאכשוריה לעדות דאמרי מדאחתמוהו ש״מ שחרריה מריה וכן גזלן אתו למימר מדאחתמוהו ש״מ תשובה עבד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא, עבד היינו טעמא [זהו הטעם] שפסול — משום דאתו למימר [שיבואו לומר]: שחרורי שחרריה [שיחרר אותו] וחתם משום שהוא עתה כאחד מישראל. ושואלים: אם זו היא סיבת הפסול, אם כן גזלן נמי אתו למימר [גם כן יבואו לומר] כי תשובה עבד [עשה] ויכשירו אותו להעיד, ולכן פוסל ר׳ עקיבא אותם גם כאן. אבל קרוב מאי איכא למימר [מה יש לומר], מה יש לחשוש בו? ומשיבים: קרוב כולי עלמא ידעי [הכל יודעים] שקרוב הוא ואין לחשוש שמא יכשירוהו להעיד לקרוביו.
The Gemara answers: Rather, this is the reason why a slave is disqualified: They will come to say that his master emancipated him and he signed because he is now like any other Israelite. Similarly, with regard to a robber, they will also come to say that he repented and will allow him to testify in other cases, as well. Therefore, Rabbi Akiva declared him to be unfit as well. With regard to a relative, what can be said to disallow him to sign this bill of divorce? With regard to a relative, everyone knows that he is a relative, and there is no concern that they will allow him to testify in other cases involving his relatives.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבָּה בַּר שְׁאֵילְתָא א״ראָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא א״ראָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה גֵּט קֵרֵחַ קְשָׁרָיו שִׁבְעָה וְעֵדָיו שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה וְעֵדָיו חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה וְעֵדָיו אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה וְעֵדָיו שְׁלֹשָׁה עַד כָּאן מַחְלוֹקֶת בֶּן נַנָּס ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא אֲבָל קְשָׁרָיו שְׁלֹשָׁה וְעֵדָיו שְׁנַיִם דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קָרוֹב.

§ Rabbi Zeira says that Rabba bar She’eilta says that Rav Hamnuna the Elder says that Rav Adda bar Ahava says: The dispute between ben Nannas and Rabbi Akiva with regard to a bare bill of divorce that has more tied folds than witnesses is only in a case where its ties total seven and its witnesses total six, or its ties total six and its witnesses total five, or its ties total five and its witnesses total four, or its ties total four and its witnesses total three. But if its ties total three and its witnesses total two, everyone, even ben Nannas, agrees that not all disqualified witnesses can complete it. Rather, only a relative can complete it.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יפסקי רי״דבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך חרש
חרשא(גיטין לא:) רוח קדים חרישית מאי חרישית אמר רב יהודה בשעה שמנשבת עושה תלמים בים כמו לא תחרוש א״ל אי הכי היינו דכתיב ותך השמש על ראש יונה פי׳ אי הכי דאמר׳ דקשה וצונן הוא ומאי ותך השמש אלא ש״מ חם הוא מאי חרישי׳ שמשתק׳ כמו והחריש יעקב. וחם הוא שמשתקת שאר רוחות הצוננין: (גיטין פא:) החרש והמסגר אלף בשעה שפותחין נעשו חרשים והמסג׳ כיון שסוגרין שוב אין אחרים פותחין:
ערך אצפא
אצפאב(גיטין פא) ההיא דנפק עלה קלא דאיתקדשא באצפא דתיחלא פי׳ כלי מלא שחליים. פי׳ אחר גרעינה של תמרה:
א. [שטילל.]
ב. [אטאפ מיט גרין צייג. טייטל קערן.]
אין משלימין עליו – שלישי פסול אלא כשר או קרוב דגט מקושר צריך שלשה עדים כדאמרינן בפרק גט פשוט דרבנן תקון שמא בתוך כך שלא ימצא ג׳ עדים ינוח כעסו.
אמר רב אדא בר אהבה גט קרח קשריו שבעה ועדיו ששה ששה ועדיו ה׳ ה׳ ועדיו ד׳ ד׳ ועדיו ג׳ עד כאן מחלוקת בן ננס ור׳ עקיבא אבל קשריו ג׳ ועדיו ב׳ דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב א״ל ר׳ זירא לרבה בר שילא מיכדי כל ג׳ במקושר כשנים בפשוט דמי מה התם קרוב לא אף הכא נמי קרוב לא א״ל אף לדידי קשיא ושאילתיה לרב המנונא ורב המנונא לרב אדא בר אהבה וא״ל הנח לג׳ במקושר דלאו דאורייתא:
לפי דרכך למדת שכשהכשרת השלמתו בקרוב או פסול לא סוף דבר לבסוף אלא בין בתחילה בין באמצע בין בסוף שהרי משנתנו סתם נאמרה בו השלמת קרוב בלא סיום מקום ומעתה אף אתה למד שכל שאתה בא לקיימו אתה מקיימו בכל שלשה מהם ר״ל שאם היו שם שבעה עדים ואתה בא לקיימו בשלשה לא סוף דבר שאתה מקיימו בשלשה שחתמו תחלה או מכל מקום באי זה שתתחיל בו את הקיום שנצריך לקיים חתימת שלשה חתומים בסדר אלא אף במפוזר כגון שאם נתקיימה חתימת ראשון ושלישי וחמשי דייך ואינך צריך לקיום א׳ ב׳ ג׳ או ב׳ ג׳ ד׳ או ג׳ ד׳ ה׳ או ד׳ ה׳ ו׳ או ה׳ ו׳ ז׳ שאם תאמר רצופים בעינן היאך לא הכשירו בו אלא השלמת קרוב אחד מחשש שמא יבאו לקיים בשני קרובים יקבעו מקום לחתימת הקרובים או בתחלה ר״ל שיחתים קרוב כשר וכשר קרוב כשר וכשר וכן בכלם עד שישלים כל הקשרים או באמצע ר״ל כשר קרוב וכשר כשר קרוב וכשר או בסוף ר״ל כשר כשר וקרוב כשר כשר וקרוב והרי הוא יכול בדרך זה להחתים כמה קרובים שהרי לא יתקיים השטר אלא בחד קרוב ושני כשרים אלא דלא בעינן רצופים ושמא יתקיים בשני קרובים וחד כשר ומתוך כך לא הוכשר אלא בקרוב אחד:
יש למדין מכאן שבשטר מעשה בית דין צריך שיקיים חתימת ידי שלשתן שהרי בזה אתה אומר שמאחר שהוא צריך בחתימתו לשלשה עדים כך בקיומו צריך שתתקיים בו חתימת שלשה דאם איתה דהכא בתרי סגיא אף בחד קרוב ליפסל דילמא אתי לקיומי בחד קרוב וחד כשר אלא ודאי צריך שתתקיים בו חתימת השלשה ואף במעשה בית דין אני אומר כן אלא שגדולי הדורות כתבו דאי משום הא לא איריא דבשלמא במקושר הואיל והכשירו בו עד אחד קרוב דין הוא שיצטרך לקיום שלשה דאי אמרת בתרי אתי לקיומו בחד קרוב וחד כשר כדכתיבנא אבל מעשה בית דין שלא הכשירו גט קרוב לעולם בתרי מינייהו סגיא מידי דהוה אכל קיום דעלמא ועוד נראה לי לחזק דברים אלו שאם לא יוכשר בקיום חתימת השנים בגט מקושר יפסל אף בקרוב אחד שהרי לדעתך לחתימת שלשה כשרים אתה צריך אלא ודאי כל שהדבר ברור שאין שם קרוב דיו בקיום חתימת שנים:
יש שואלים בשטרות דעלמא היאך מכשירין מלאהו בקרובים נחוש שמא יבא לקיים באחד קרוב ואחד כשר ונפסול אפי׳ באחד עד שגדולי המפרשים מצריכים מתוך כך שיכתוב הקרוב פלני בן פלני קרוב או שיפרוט שלא חתם אלא לכבוד בעלמא והדברים זרים אלא שאנו מתרצים בה שבשאר שטרות הדבר ידוע שאין צריכים לחתום אלא שנים וכשרואין שהרבה חתמו שם הם מרגישים שמילוי קרובים הוא ומדקדקים בדבר אבל גט קרח שעל כל פנים צריך לשלשה וכן שדרכן של בני אדם בו לרבות בעדים לא ירגישו שמילוי קרובים הוא ויבאו לקיים על כל שלשה מהם ומתוך כך אין מכשירין בו אלא אחד ובכלכם האמור בגט שפסקנו בפרק שני ששנים משום עדים והשאר משום תנאי עד שאם נמצא אחד מהם קרוב או פסול לא נפסל בכך נראה לי שאף בזה אם נמצאו הרבה מהם פסולים הדין כן ודנין אותו כמלאהו בקרובים או לכלכם ושהם משום תנאי ואין באין לקיים אלא באותם שיתברר להם שאינם קרובים ויש לפקפק שלא להכשיר אלא באחד הואיל ואין מילוי קרובים בגט מצוי אלא שמכל מקום באחד פסול כשר שכל שראו בו הרבה חתומים הם חוששין לכלכם ולא יבאו לקיים בפחות משלשה ועל כל פנים השנים כשרים וגדולה מזו כתבו בה גדולי המפרשים שבגט חוששין הם לכלכם וכל שבכלכם אינו מתקיים אלא בקיום כלם והדברים מתמיהים ואף הם כתבו שבגט קרח כל שחתמו שלשה שהם עקרי חתימת גט מקושר זה בפני זה איפשר לאחרים לחתום זה שלא בפני זה אע״פ שבכלכם צריך שיחתמו כלם זה בפני זה ולדעתנו אף בכלכם כן שהרי אף מכאן ועד עשרה ימים כשר וכבר ביארנו ענין זה בפרק ראשון בסוגית המשנה השנית ומכל מקום יש מפרשים שלא הוכשר במלוי קרובים אלא במקום שהעדים חותמין עד שאין הדבר מתקיים אלא על ידם ונכון הוא:
ונשלם הפרק תהלה לאל:
פרק תשיעי בעזרת הצור ובישועתו אמן:
המגרש את אשתו וכו׳ זה הפרק הכונה בו לבאר רוב מה שנכלל בחלק הששי ובפרט בעניני גופו של גט היאך הוא צריך שלא ישייר בו שום דבר ובעניני נוסח הגט ותכונתו חתימת עידיו ונתינתו בעשוי על איזה צד מועיל ועל איזה צד אינו מועיל וקול של גירושין או של קדושין היאך דנין בו והיאך ראוי להרחיק ענין הגירושין ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לששה חלקים הראשון במי שמשייר בגט כגון הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלני הן שהוא ראוי לה הן שאינו ראוי לה כלל כגון אלא לאבא ולאביך או לעבד ולנכרי שאין להם קדושין בה הן שאינו ראוי לה לגמרי אלא שיש לו עליה קדושין כגון חייבי לאוין והתנאים הנכתבים בתוכו על איזה צד הם פוסלים כגון לפני התורף ולאחר התורף השני בעניני גופו של גט ונוסח שלו השלישי בענין תכונתו כענין כתבו בכתב ידו אלא שאין עליו עדים או יש עליו עדים ואין בו זמן או יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד וכן גיטין שנתערבו או שנכתבו הרבה מגרשים בגט אחד וכן בתכונת חתימת העדים וכן בשנוי כתב שמכתיבת הגט לחתימת עדיו כגון כתבו עברית ועידיו יונית וכויצא באלו הרביעי בענין גט מעשה החמשי בענין קול היוצא אם בקדושין אם בגירושין הששי בענין היאך ראוי להרחיק ענין הגירושין זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שנתגלגלו בו קצת דברים שלא מן הכונה כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר:
והמשנה הראשונה ממנו תחל בביאור החלק הראשון והוא שאמר המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לאיש פלני ר׳ אליעזר מתיר וחכמים אוסרין כיצד יעשה יטלנו ממנה ויחזור ויתנהו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אם כתבו בתוכו אע״פ שחזר ומחקו פסול אמר הר״ם דע שאמרו אלא לאיש פלני כמו אמרו חוץ מאיש פלני ואין זה ספר כריתות אולם אם שם זה התנאי כמו שיכתוב גט כשר כמו שראוי עוד אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שלא תנשאי לפלני הרי זה מותר ואין מחלקת בו ואין מותר שיאמר לה על מנת שתנשאי לפלני שלא יאמרו נשותיהן נותנין זה לזה ואמרו יטלנו ממנה ויחזור ויתנהו לה בתנאי שיאמר לה זה הדבר אחר כתיבת הגט ההיא לא יתנה בו תנאי אולם כאשר לא התנה תנאי מהתנאים קודם שיכתוב הגט ואע״פ שיהיה זה התנאי על הגט פסול ואין הלכה כר׳ אליעזר:
אמר המאירי המגרש את אשתו ר״ל בגט כשר אלא שאמר לה על פה בשעת מסירת הגט הרי את מותרת בו לכל אדם אלא לפלני ר׳ אליעזר מתיר לינשא לכל שאר בני אדם מפני שהוא דורש ואשה גרושה מאישה אפי׳ לא נתגרשה אלא מאישה אלמא גרושה היא אע״פ שהוא שיור וכמו שפירשו בגמרא דלשון אלא הרי הוא כחוץ כלומר לכל אדם חוץ מפלני וזהו שיור גמור ואעפ״כ מתיר ולאותו פלני מיהא אסורה אפי׳ בזנות וכל שכן בנשואין וחכמים אוסרין כלומר שאינה מגורשת כלל וקרא דואשה גרושה ריח הגט הוא ופוסל בכהונה ומשום חומרא אבל בעלמא אינה מגורשת כלל והבא עליה חייב משום אשת איש ואם מת הבעל מתיבמת ואף לכהנה כתבו הרבה מפרשים וגדולי המחברים בכללם שאינו אלא מדברי סופרים וקרא אסמכתא בעלמא אלא שאף בכל אדם מכל מקום הגט עצמו כשר הוא וכיצד יעשה יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם ולא ישייר בה כלום ולא די לו בשיחזור ויאמר לה פעם אחרת בלא שום שיור אלא שצריך ליטלו ולחזור ליתנו לה ואע״פ שבענין כנסי שטר חוב אמרו עד שיאמר לה הא גיטיך ואינו צריך ליטול ולחזור ליתנו לה פי׳ ר׳ יוחנן בגמרא דהכא שאני הואיל וקנאתו ליפסל בו לכהנה הויא לה נתינה ראשונה נתינה ואין האמירה בלא נטילה וחזרת נתינה כלום ואע״ג דחזקיה פליג בהדיא ואמר דמתניתין דהכא ר׳ שמעון בן אלעזר היא דאפי׳ בכנסי מצריך כן בפרק הזורק וכבר ביארנו שהלכה כר׳ ואם כן אף בזו דיינו באמירה שראוי לפסוק כחזקיה משום דרביה דר׳ יוחנן הוא מכל מקום רוב פוסקים כתבוה כר׳ יוחנן ולחומרא:
ומכל מקום דוקא באלא וכן בחוץ אבל בעל מנת ר״ל שיאמר לה התגרשי בו על מנת שלא תנשאי לפלני מגורשת ולא תנשא לו שאין זה שיור בגט כלל אלא שמתנה עמה תנאי זה כאדם שמתנה באי זה דבר ומכל מקום מותרת לאותו פלני בזנות ויש פוסקים דאף בעל מנת פליגי רבנן הואיל והוא על מנת שיש בו שיור אצל הגט כגון שלא תנשאי לפלני וראיה לדבריהם שהרי ר׳ עקיבא פירשה בגמרא בעל מנת ובחוץ אלמא דבתרתי פליגי ומדלא אמרינן נמי בפשטיה דרבינא שמע מינה חוץ הוא אבל בעל מנת מודו ליה אלא סתם קאמר חוץ הוא כלומר ובחוץ נמי פליג ר׳ (עקיבא) [אליעזר] ומכל מקום רוב פוסקים כתבוה כדעת ראשון וכן עיקר:
וזה שאמרו יחזור ויתננו לה כלומר שאין הגט פסול מצד עצמו דוקא בשנכתב הגט קודם שיאמר הוא שיור זה אבל אם אמרו לסופר או לעדים קודם שנכתב הגט או בשעת כתיבתו הואיל ובשעה שנכתב הגט נתגלה שדעתו היה על השיור הגט פסול לגמרי כמו שיתבאר בגמרא ומעתה כל שכן במה ששנינו במשנה שאם כתב שיור זה בתוכו אע״פ שחזר ומחקו פסול:
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד אמר ר׳ זירא אמר רבה בר שאילתא אמר רב המנונא סבא [הזקן] אמר רב אדא בר אהבה: גט קרח שהיו קשריו מרובים מעדיו, הוא כגון שהיו קשריו שבעה ועדיו ששה או קשריו ששה ועדיו חמשה, או קשריו חמשה ועדיו ארבעה, או קשריו ארבעה ועדיו שלשהעד כאן, כלומר, במקרים כגון אלו, מחלוקת בן ננס ור׳ עקיבא. אבל אם היו קשריו שלשה ועדיו שניםדברי הכל וגם בן ננס מודה שאין משלימים עליו אלא קרוב ולא פסול גמור.
§ Rabbi Zeira says that Rabba bar She’eilta says that Rav Hamnuna the Elder says that Rav Adda bar Ahava says: The dispute between ben Nannas and Rabbi Akiva with regard to a bare bill of divorce that has more tied folds than witnesses is only in a case where its ties total seven and its witnesses total six, or its ties total six and its witnesses total five, or its ties total five and its witnesses total four, or its ties total four and its witnesses total three. But if its ties total three and its witnesses total two, everyone, even ben Nannas, agrees that not all disqualified witnesses can complete it. Rather, only a relative can complete it.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יפסקי רי״דבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבָּה בַּר שְׁאֵילְתָא מִכְּדֵי כׇּל שְׁלֹשָׁה בִּמְקוּשָּׁר כִּשְׁנַיִם בְּפָשׁוּט דָּמֵי מָה הָתָם קָרוֹב לָא אַף הָכָא נָמֵי קָרוֹב לָא.

Rabbi Zeira said to Rabba bar She’eilta: After all, all three witnesses in a folded and tied bill of divorce are like the two witnesses in an ordinary bill of divorce, since the Sages said that a folded and tied bill of divorce requires at least three witnesses. Therefore, just as there, in the case of an ordinary bill of divorce, a relative cannot serve as one of the two witnesses, so too here, a relative should not serve as one of the primary witnesses.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כל שלשה במקושר – כיון דעיקרו בג׳.
כשנים בפשוט דמי – ואמאי מכשרת קרוב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] ר׳ זירא לרבה בר שאילתא: מכדי [הלא] כל שלשה עדים במקושר כשנים בגט פשוט דמי [נחשבים], שאמרו חכמים שבגט מקושר צריך לפחות שלושה עדים, מה התם [שם] בגט פשוט קרוב לא יעיד כאחד משני העדים, אף הכא נמי [כאן גם כן] קרוב לא יעיד כחלק מן העדות העיקרית!
Rabbi Zeira said to Rabba bar She’eilta: After all, all three witnesses in a folded and tied bill of divorce are like the two witnesses in an ordinary bill of divorce, since the Sages said that a folded and tied bill of divorce requires at least three witnesses. Therefore, just as there, in the case of an ordinary bill of divorce, a relative cannot serve as one of the two witnesses, so too here, a relative should not serve as one of the primary witnesses.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) אֲמַר לֵיהּ אַף לְדִידִי קַשְׁיָא לִי וּשְׁאֵילְתֵּיהּ לְרַב הַמְנוּנָא וְרַב הַמְנוּנָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וא״לוַאֲמַר לֵיהּ הַנַּח לִשְׁלֹשָׁה בִּמְקוּשָּׁר דְּלָאו דְּאוֹרָיְיתָא.

Rabba bar She’eilta said to him: To me as well this was difficult, and I asked that question to Rav Hamnuna, and Rav Hamnuna asked it to Rav Adda bar Ahava, who had transmitted this statement, and he said to him: Leave the case of three witnesses in a folded and tied bill of divorce, as the requirement is not by Torah law. While the requirement to have a minimum of two witnesses in an ordinary bill of divorce is by Torah law, the requirement to have a minimum of three witnesses for a folded and tied bill of divorce is not by rabbinic law. Consequently, it is of no concern if the third witness is not fit to bear witness.
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] רבה בר שאילתא: אף לדידי קשיא [לי היתה קשה] לי שאלה זו ושאילתיה [ושאלתי אותה שאלה] לרב המנונא, ורב המנונא שאל אותה לרב אדא בר אהבה שהוא בעל שמועה זו, ואמר ליה [לו]: הנח לשלשה במקושר, דלאו דאורייתא [שאינו מן התורה], שהדין שצריך שיחתמו לפחות שלושה עדים על גט מקושר אינו מן התורה כחתימת שני עדים על גט אחר, משום כך אין מקפידים אם העד השלישי אינו עד כשר לגמרי.
Rabba bar She’eilta said to him: To me as well this was difficult, and I asked that question to Rav Hamnuna, and Rav Hamnuna asked it to Rav Adda bar Ahava, who had transmitted this statement, and he said to him: Leave the case of three witnesses in a folded and tied bill of divorce, as the requirement is not by Torah law. While the requirement to have a minimum of two witnesses in an ordinary bill of divorce is by Torah law, the requirement to have a minimum of three witnesses for a folded and tied bill of divorce is not by rabbinic law. Consequently, it is of no concern if the third witness is not fit to bear witness.
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) תַּנְיָא נָמֵי הָכִי גֵּט קֵרֵחַ קְשָׁרָיו שִׁבְעָה וְעֵדָיו שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה וְעֵדָיו חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה וְעֵדָיו אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה וְעֵדָיו שְׁלֹשָׁה עַד כָּאן מַחְלוֹקֶת בֶּן נַנָּס וְרַבִּי עֲקִיבָא.

The Gemara notes that this is also taught in a baraita (Tosefta 6:9): The dispute between ben Nannas and Rabbi Akiva with regard to a bare bill of divorce that has more tied folds than witnesses is only in a case where its ties total seven and its witnesses total six, or its ties total six and its witnesses total five, or its ties total five and its witnesses total four, or its ties total four and its witnesses total three.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גט קרח קשריו שבעה – כלומר שקשריו שבעה כו׳.
עד כאן מחלוקת בן ננס ור״ע – שאם השלים עבד כו׳: הולד כשר גרסי׳ בבן ננס.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים תניא נמי הכי [ושנויה ברייתא גם כן כך] כשיטת רב אדא בר אהבה: גט קרחקשריו שבעה ועדיו ששה, ששה ועדיו חמשה, חמשה ועדיו ארבעה, ארבעה ועדיו שלשהעד כאן מחלוקת בן ננס ור׳ עקיבא.
The Gemara notes that this is also taught in a baraita (Tosefta 6:9): The dispute between ben Nannas and Rabbi Akiva with regard to a bare bill of divorce that has more tied folds than witnesses is only in a case where its ties total seven and its witnesses total six, or its ties total six and its witnesses total five, or its ties total five and its witnesses total four, or its ties total four and its witnesses total three.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) הִשְׁלִים עָלָיו עֶבֶד בֶּן נַנָּס אוֹמֵר הַוָּלָד כָּשֵׁר וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר הַוָּלָד מַמְזֵר אֲבָל קְשָׁרָיו שְׁלֹשָׁה וְעֵדָיו שְׁנַיִם דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קָרוֹב.

The baraita continues: If a slave completed it with his signature, and the woman remarried on the basis of this bill of divorce, ben Nannas says: The offspring of a subsequent marriage is unflawed. And Rabbi Akiva says: The offspring is a mamzer. But if its ties total three, and its witnesses total two, everyone agrees that not all disqualified witnesses can complete it. Rather, it can be completed only by a relative of either the husband and wife or the other witnesses.
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

השלים עליו עבד בחתימה נוספת ונישאה האשה לאחר על סמך גט זה, בן ננס אומר: הולד מן הבעל השני כשר, ור׳ עקיבא אומר: הולד ממזר. אבל קשריו אם היו שלשה ועדיו שניםדברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב.
The baraita continues: If a slave completed it with his signature, and the woman remarried on the basis of this bill of divorce, ben Nannas says: The offspring of a subsequent marriage is unflawed. And Rabbi Akiva says: The offspring is a mamzer. But if its ties total three, and its witnesses total two, everyone agrees that not all disqualified witnesses can complete it. Rather, it can be completed only by a relative of either the husband and wife or the other witnesses.
רי״ףמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) רַב יוֹסֵף מַתְנִי כָּשֵׁר וְהָתַנְיָא קָרוֹב אָמַר רַב פָּפָּא תְּנִי כָּשֵׁר.

Rav Yosef taught: Only a valid witness can complete it. The Gemara challenges: But isn’t it taught explicitly in a baraita: A relative? Rav Pappa said: Correct the language of the baraita, and teach: Valid.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב יוסף מתני – במילתיה דר׳ זירא אמר רבה בר שאילתא אבל קשריו ג׳ ועדיו שנים אין משלימין עליו אלא כשר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב יוסף מתני [היה שונה כאן] במקום ״אין משלימים עליו אלא קרוב״, ש״אין משלימים עליו אלא כשר״. ומקשים והתניא [והרי שנינו בברייתא במפורש]: קרוב! אמר רב פפא, תני [שנה] ותקן שם: כשר.
Rav Yosef taught: Only a valid witness can complete it. The Gemara challenges: But isn’t it taught explicitly in a baraita: A relative? Rav Pappa said: Correct the language of the baraita, and teach: Valid.
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא הוּכְשְׁרוּ בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד קָרוֹב בִּלְבַד אֲבָל תְּרֵי לָא דִּלְמָא אָתֵי לְקַיּוֹמֵי בִּתְרֵי קְרוֹבִים וְחַד כָּשֵׁר.

Rabbi Yoḥanan says: In a folded and tied bill of divorce, the Sages validated only the use of one witness who is a relative, to complete the number of signatures as per the number of knotted folds. But two such witnesses, no, they did not validate them. The reason for this is that perhaps they will come to ratify a bill of divorce with two witnesses who are relatives and one witness who is valid. If the bill of divorce will be challenged, it will be necessary to ratify the document. While this bill of divorce has more than three witnesses signed to it, the court needs to authenticate the signature of only three of the witnesses to ratify the bill of divorce, provided that two of them are not relatives. If there are more than two relatives signed on the bill of divorce, a court may unintentionally authenticate the signatures of two relatives and only one valid witness.
רי״ףרש״יפסקי רי״דמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לא הוכשרו בו – אם היה קרח דבשני קשרים אין משלימין בו שני קרובים אלא אחד קרוב ואחד כשר ואפילו היו חתומים בו כבר ג׳ כשרים.
דלמא אתי לקיומיה – היום ולמחר אם יקרא עליו ערעור לפוסלו ויביאוהו לב״ד ואין העדים בפנינו ויבאו עדים מן השוק שיכירו שלש מן החתימות הללו ויקיימוהו בכך ושמא לא יכירו אלא חתימת שני הקרובים ואחד מן הכשרים ובית דין אינן יודעין שהן קרובים ויקיימוהו בעדות פסולה.
א״ר יוחנן לא הכשירו בו אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא דלמא אתו לקיומיה בשני קרובים וחד כשר. פי׳ אם היה קרח בשני קשרים אין משלימין בו שני קרובים אלא א׳ קרוב וא׳ כשר ואפילו היו חתומים בו כבר ג׳ כשרים דלמא אתו לקיומיה היום ומחר אם יקרא עליו ערעור לפוסלו ויביאוהו לב״ד ואין העדים בפנינו ויבואו עדים מן השוק שיכירו שלשה מהחתימות האלו ויקיימוהו בכך ושמא לא יכירו אלא חתימת שני הקרובים וא׳ מן הכשרים וב״ד אינם יודעין שהן קרוביו ויקיימוהו. ואי ק׳ ובפשוט היכי מכשרי׳ שום קרוב כדאמרינן בגט פשוט תניא היו חתומים בו ד׳ וה׳ עדים ונמצא א׳ קרוב או פסול תתקיים העדות בשאר ואמר חזקיה מילאהו בקרובים כשר וניחוש שמא יתקיים השטר ע״פ א׳ קרוב וא׳ כשר ובשלהי תוספ׳ דמסכתין תניא גט שחתמו עליו ה׳ עדים ונמצאו שלשה הראשונים קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר נ״ל דלכתחלה אסור להחתים עד קרוב בגט פשוט דומיא כב׳ במקושר אבל אי איקרי וחתם לא פסלינן ליה אלא תתקיים העדות בשאר ומתניתא שחתמו בו תניא דיעבד וחזקיה נמי מילאהו קאמר דיעבד אבל הכא הכל משלימין עליו תנן לכתחלה ומשום הכי אמר רבי יוחנן לא הכשירו בו אלא עד אחד קרוב והוא הדין דאי איקרו וחתמו בו תרי לא פסלינן ליה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמרא אמר רבי יוחנן לא הכשירו אלא עד אחד קרוב כו׳. דלמא אתו לקיומי בתרי קרובים וחד כשר ולמאי דקאמר רב יוסף ורב פפא דאפילו בשלשה ועידיו שנים נמי אין משלימין אלא כשר א״כ הוי מצי למימר הכי דלמא אתו לקיומי בתרי כשירים וחד קרוב ואפ״ה פסול דהא במקושר שלשה כשירים בעינן אלא דאפשר כיון דג׳ במקושר לאו דאורייתא לא גזרינן כולי האי וק״ל:
סליק פרק הזורק
אמר ר׳ יוחנן: לא הוכשרו בו בגט מקושר להשלים חתימות כמספר הקשרים אלא עד אחד קרוב בלבד, אבל תרי [שניים] לא, ומדוע? דלמא אתי לקיומי בתרי [שמא יבואו לקיים בשני] עדים קרובים וחד [ואחד] כשר, שאולי יהא פקפוק על גט זה, ויצטרכו לקיים את השטר, ובית הדין אינם יודעים מי הם העדים, ויאמתו חתימת שניים מן הקרובים ועד אחר שהיה כשר, ונמצא שקיימו את הגט על פי עדים פסולים. אבל אם היה בו רק עד קרוב אחד, כיון שמקיימים אותו על פי שלושה — יהיו שניים מהם לפחות כשרים.
Rabbi Yoḥanan says: In a folded and tied bill of divorce, the Sages validated only the use of one witness who is a relative, to complete the number of signatures as per the number of knotted folds. But two such witnesses, no, they did not validate them. The reason for this is that perhaps they will come to ratify a bill of divorce with two witnesses who are relatives and one witness who is valid. If the bill of divorce will be challenged, it will be necessary to ratify the document. While this bill of divorce has more than three witnesses signed to it, the court needs to authenticate the signature of only three of the witnesses to ratify the bill of divorce, provided that two of them are not relatives. If there are more than two relatives signed on the bill of divorce, a court may unintentionally authenticate the signatures of two relatives and only one valid witness.
רי״ףרש״יפסקי רי״דמהרש״א חידושי הלכותפני יהושעפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(26) אָמַר רַב אָשֵׁי מַתְנִיתָא נָמֵי דַּיְקָא

Rav Ashi said: The language of the baraita is also precise, in accordance with this opinion,
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מתניתא נמי דיקא – הך ברייתא דקתני קשריו שבעה ועדיו ששה או קשריו ששה ועדיו חמשה כו׳ לא אישתמיט ותנא בחד מינייהו שני קרחות כגון קשריו חמשה ועדיו שלשה שמע מינה לא פליגי בה דאפילו קרוב לא מיתכשר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב אשי: מתניתא נמי דיקא [הברייתא גם כן מדוייקת כשיטה זו],
Rav Ashi said: The language of the baraita is also precise, in accordance with this opinion,
רי״ףרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

גיטין פא: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים גיטין פא:, עין משפט נר מצוה גיטין פא:, רי"ף גיטין פא: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס גיטין פא:, רש"י גיטין פא:, תוספות גיטין פא:, פסקי רי"ד גיטין פא:, רשב"א גיטין פא: – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי גיטין פא: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות גיטין פא:, פני יהושע גיטין פא:, פירוש הרב שטיינזלץ גיטין פא:, אסופת מאמרים גיטין פא:

Gittin 81b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Gittin 81b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Gittin 81b, Rif by Bavli Gittin 81b, Collected from HeArukh Gittin 81b, Rashi Gittin 81b, Tosafot Gittin 81b, Piskei Rid Gittin 81b, Rashba Gittin 81b, Meiri Gittin 81b, Maharsha Chidushei Halakhot Gittin 81b, Penei Yehoshua Gittin 81b, Steinsaltz Commentary Gittin 81b, Collected Articles Gittin 81b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144