גמ׳ דשני במאי – אכמעשה עולה לשם חטאת קאי ומיבעי ליה איזה דבר בחטאת עשה כמעשה עולה.
אי נימא דשני במליקה – שהבדיל.
נימא – הא דקתני פסולה דלא כר״א.
(1) 
גמ׳ גְּמָרָא : דְּשַׁנִּי בְּמַאי אִילֵימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה נֵימָא דְּלָא כר׳ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳ בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּבְדִּילִין בְּחַטַּאת הָעוֹף.
GEMARA: According to the mishna, a bird sin offer-ing that one sacrificed according to the procedure of a burnt offering is disqualified. The Gemara asks: With regard to what rite did the priest change the procedure? If we say that he changed the pinching by severing the head completely, as is proper for a burnt offering, shall we say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who says: I heard that the priests would sever the head completely even in the sacrifice of a bird sin offering?
א גמרא נאמר במשנה שאם עשה חטאת העוף למטה כמעשה עולת העוף הריהי פסולה. ומבררים: דשני במאי [ששינה במה, באיזו עבודה של חטאת העוף] עשה כמעשה עולה ופסל? אילימא [אם תאמר] דשני [ששינה] במליקה שבשעה שמלק הבדיל הראש מן הגוף בחיתוך שני הסימנים, כדרך שנעשית בעולת העוף, אם כן נימא [האם נאמר, נסיק מכאן] שמשנתנו היא שלא כשיטת ר׳ אלעזר בר׳ שמעון, שאמר: שמעתי שמבדילין בחטאת העוף?
GEMARA: According to the mishna, a bird sin offer-ing that one sacrificed according to the procedure of a burnt offering is disqualified. The Gemara asks: With regard to what rite did the priest change the procedure? If we say that he changed the pinching by severing the head completely, as is proper for a burnt offering, shall we say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who says: I heard that the priests would sever the head completely even in the sacrifice of a bird sin offering?
הכל
(2) וְלָא אוֹקֵימְנָא דְּלָא כר׳ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳ בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
The Gemara responds: And what is wrong with this conclusion? Have we not already explained that the mishna in the previous chapter (65a), with regard to pinching, is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon?
The Gemara responds: And what is wrong with this conclusion? Have we not already explained that the mishna in the previous chapter (65a), with regard to pinching, is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon?
ומהדר הש״ס מאי קשיא לך בהאי ודאי פליגי רבנן עליה ולאו מי אוקמה סתמא דפירקין דלעיל דלא כר״א דקתני הבדיל בחטאת פסול.
ותמהים: ומה הקושי שבדבר, והאם לא אוקימנא [העמדנו] את המשנה בפרק הקודם (סה,א) בענין מליקה שלא כר׳ אלעזר בר׳ שמעון?
The Gemara responds: And what is wrong with this conclusion? Have we not already explained that the mishna in the previous chapter (65a), with regard to pinching, is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon?
הכל
(3) לָא דְּשַׁנִּי בְּהַזָּאָה.
The Gemara offers another explanation: No, the mishna is referring to a case where the priest changed the procedure in the rite of sprinkling by squeezing out all the blood at once, as one would do with a burnt offering, rather than first sprinkling the blood on the altar as is proper for a sin offering. Under such circumstances, Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, would also agree that the offering is disqualified.
The Gemara offers another explanation: No, the mishna is referring to a case where the priest changed the procedure in the rite of sprinkling by squeezing out all the blood at once, as one would do with a burnt offering, rather than first sprinkling the blood on the altar as is proper for a sin offering. Under such circumstances, Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, would also agree that the offering is disqualified.
ודוחים: לא, כאן אין הכרח לומר שהמשנה אינה כשיטתו, שכן אפשר שמדובר במקרה דשני [ששינה] בהזאה כלומר, שלא היזה תחילה את הדם כדרך עבודת חטאת העוף, אלא מיצה (סחט) את הדם מצווארה, כעולה, ובמקרה זה אף ר׳ אלעזר בר׳ שמעון סבור שהיא פסולה.
The Gemara offers another explanation: No, the mishna is referring to a case where the priest changed the procedure in the rite of sprinkling by squeezing out all the blood at once, as one would do with a burnt offering, rather than first sprinkling the blood on the altar as is proper for a sin offering. Under such circumstances, Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, would also agree that the offering is disqualified.
הכל
(4) הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא עֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה כּוּלָּן פְּסוּלָה וַאֲפִילּוּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת דְּשַׁנִּי בְּמַאי אִילֵימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה הָאָמַר מָר מְלִיקָה בְּכׇל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ כְּשֵׁירָה אֶלָּא לָאו דְּשַׁנִּי בְּהַזָּאָה וּמִדְּסֵיפָא בְּהַזָּאָה רֵישָׁא נָמֵי בְּהַזָּאָה.
This, too, stands to reason that the mishna is referring to a change in the sprinkling. This can be inferred from the fact that the mishna teaches in the latter clause: If one sacrificed a bird sin offering above the red line according to the procedure of any of the offerings, it is disqualified, and this applies even if he sacrificed it according to the procedure of a sin offering and for the sake of a sin offering. With regard to what rite did the priest change the location of the procedure? If we say that he changed the pinching, performing it above the red line, didn’t the Master already say with regard to a bird sin offering that pinching is valid anywhere on the altar? Rather, is it not that he changed the location of the sprinkling? And since the ruling of the latter clause is stated with regard to sprinkling, by inference, the ruling of the first clause is also stated with regard to sprinkling.
This, too, stands to reason that the mishna is referring to a change in the sprinkling. This can be inferred from the fact that the mishna teaches in the latter clause: If one sacrificed a bird sin offering above the red line according to the procedure of any of the offerings, it is disqualified, and this applies even if he sacrificed it according to the procedure of a sin offering and for the sake of a sin offering. With regard to what rite did the priest change the location of the procedure? If we say that he changed the pinching, performing it above the red line, didn’t the Master already say with regard to a bird sin offering that pinching is valid anywhere on the altar? Rather, is it not that he changed the location of the sprinkling? And since the ruling of the latter clause is stated with regard to sprinkling, by inference, the ruling of the first clause is also stated with regard to sprinkling.
ה״נ מסתברא – דכל שינוי דמתני׳ בהזאה הוא.
דשני במאי – איזהו עבודה למעלה עשה.
האמר מר – גבי חטאת העוף בפירקין דלעיל (דף סג:) מליקה בכל מקום כו׳ ומדסיפא דאיירי בשינוי למעלה בהזאה איירי רישא נמי דאיירי בשינוי מעשיה בהזאה מיירי.
ומוסיפים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר], שמדובר במשנתנו ששינה בהזאה, מדקתני סיפא [ממה ששנה בסוף המשנה]: עשאה (לחטאת העוף) למעלה כמעשה כולן — פסולה, ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת. ויש לברר: דשני במאי [ששינה במה]? אילימא [אם תאמר] דשני [ששינה] במליקה, שעשאה למעלה — האמר מר [הרי אמר החכם] בענין חטאת העוף: מליקה בכל מקום במזבח כשירה! אלא לאו [האם לא] מדובר איפוא דשני [ששינה] בהזאה, ועשאה למטה. ומדסיפא [ומתוך שבסוף המשנה] מדובר בהזאה, יש לומר כי רישא נמי [בראש המשנה גם כן] מדובר בהזאה.
This, too, stands to reason that the mishna is referring to a change in the sprinkling. This can be inferred from the fact that the mishna teaches in the latter clause: If one sacrificed a bird sin offering above the red line according to the procedure of any of the offerings, it is disqualified, and this applies even if he sacrificed it according to the procedure of a sin offering and for the sake of a sin offering. With regard to what rite did the priest change the location of the procedure? If we say that he changed the pinching, performing it above the red line, didn’t the Master already say with regard to a bird sin offering that pinching is valid anywhere on the altar? Rather, is it not that he changed the location of the sprinkling? And since the ruling of the latter clause is stated with regard to sprinkling, by inference, the ruling of the first clause is also stated with regard to sprinkling.
הכל
(5) מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.:
The Gemara responds to this proof: Are the cases comparable? This case is as it is, and that case is as it is. Even if the ruling of the latter clause is stated with regard to a change in the location of the sprinkling, the ruling of the first clause may still be stated with regard to a change in the procedure of the pinching, in which case the mishna would not be in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon.
The Gemara responds to this proof: Are the cases comparable? This case is as it is, and that case is as it is. Even if the ruling of the latter clause is stated with regard to a change in the location of the sprinkling, the ruling of the first clause may still be stated with regard to a change in the procedure of the pinching, in which case the mishna would not be in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon.
הא כדאיתא והא כדאיתא – כל חדא וחדא במה דהוי שינוי לגביה מיירי רישא דמיירי בשינוי מעשיה איכא למימר דבמליקה נמי איירי סיפא דמעשה דמליקה לא הוי שינוי תיתוקם בהזאה.
ודוחים: מידי איריא? הא כדאיתא והא כדאיתא [כלום שייכים הדברים? זה כפי שהוא וזה כפי שהוא]! אף שבסוף המשנה השינוי הוא בהזאה, בתחילת המשנה ייתכן והשינוי הוא במליקה, ואין משנתנו כשיטת ר׳ אלעזר בר׳ שמעון.
The Gemara responds to this proof: Are the cases comparable? This case is as it is, and that case is as it is. Even if the ruling of the latter clause is stated with regard to a change in the location of the sprinkling, the ruling of the first clause may still be stated with regard to a change in the procedure of the pinching, in which case the mishna would not be in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon.
הכל
(6) עוֹלַת הָעוֹף כּוּ׳ דְּשַׁנִּי בְּמַאי.
§ According to the mishna, a bird burnt offering that one sacrificed according to the procedure of a sin offering is disqualified. The Gemara asks: With regard to what rite did the priest change the procedure?
§ According to the mishna, a bird burnt offering that one sacrificed according to the procedure of a sin offering is disqualified. The Gemara asks: With regard to what rite did the priest change the procedure?
חטאת העוף כמעשה עולה פסולה דשני במליקה – פי׳ מלק ב׳ סימנין והבדיל וכי קאמר שני בהזאה היינו שלא הזה אלא מיצה והכל עשה למטה כדין חטאת ולא מצי לפרושי שני במליקה שעשאה למעלה דהא מליקה בכל מקום כשירה ובשני בהזאה ליכא לפרושי שהזאה למעלה משום דקאי על רישא דקתני עשאה למטה וכן בבא דעולת העוף כמעשה חטאת דקאמר דשני במליקה היינו שלא מלק רק סימן אחד וכי קאמר שני במצוי היינו שלא מיצה אלא הזה תחת המיצוי והכל למעלה ולא מצי לפרושה דשני במליקה ובתר הכי דשני במיצוי וכגון שעשאה למטה כדין חטאת דהא קאי על רישא דקתני עשאה למעלה ובענין זה אתיא כולה בפשיטות.
ב שנינו במשנה שאם עשה עולת העוף כמעשה חטאת — הריהי פסולה. ומבררים: דשני במאי [ששינה במה]? מה עשה בה כמעשה חטאת?
§ According to the mishna, a bird burnt offering that one sacrificed according to the procedure of a sin offering is disqualified. The Gemara asks: With regard to what rite did the priest change the procedure?
הכל
(7) אִילֵּימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא כּוּלָּן אֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאִי כר׳ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָאָמַר אֵין מוֹעֲלִין.
If we say that he changed the pinching of the bird’s nape by leaving the head partially attached, as is proper for a sin offering, then from the fact that the latter clause, i.e., the first clause of the next mishna (66b), teaches: All of the offerings enumerated above do not render one who swallows their meat ritually impure when it is in the throat, and one who benefits from them is liable for misuse of consecrated property, by inference, we must say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua. As, if it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, doesn’t he say later on in that mishna concerning a burnt offering whose nape was pinched according to the procedure of a sin offering: One who derives benefit from it is not liable for misusing consecrated property?
If we say that he changed the pinching of the bird’s nape by leaving the head partially attached, as is proper for a sin offering, then from the fact that the latter clause, i.e., the first clause of the next mishna (66b), teaches: All of the offerings enumerated above do not render one who swallows their meat ritually impure when it is in the throat, and one who benefits from them is liable for misuse of consecrated property, by inference, we must say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua. As, if it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, doesn’t he say later on in that mishna concerning a burnt offering whose nape was pinched according to the procedure of a sin offering: One who derives benefit from it is not liable for misusing consecrated property?
דשני במליקה – שלא הבדיל.
מדקתני סיפא – כלומר הא דקתני סיפא כולן מועלין בהן וקאי נמי אעשה כמעשה חטאת לשם חטאת.
נימא דלא כרבי יהושע – דאיהו אמר אין מועלין בהן במתניתין.
דשני במליקה נימא דלא כרבי יהושע דאמר אין מועלין – תימה לי טעמא דרבי יהושע משום שעשאה למטה ובסימן ראשון נפסלה מעולת העוף וגם הזה למטה כחטאת העוף לכך נמשכה להיות כחטאת כך מפרש רב אשי טעמא לקמן אבל הכא מלק סימן אחד כחטאת למעלה אין זה פסול עולה בסימן ראשון וגם לא הזה (הכא) דהשתא לא נמשכה להיות כחטאת כיון שלא הזה וגם לא נפסל בסימן ראשון ממעשה עולת העוף. ברו״ך.
אילימא [אם תאמר] דשני [ששינה] במליקה שלא הבדיל את הראש מהגוף, אם כן מדקתני סיפא [ממה ששנינו בסוף המשנה]: כולן (כל אלו המקרים שנשנו במשנה) אין מטמאין את האדם בעת שכזית מהקרבן נתון בבית הבליעה שלו, ומועלין בהן (שהנהנה מהם חייב עליהם משום מעילה), נימא [נאמר] שמשנתנו היא שלא כר׳ יהושע, דאי [שאם] כר׳ יהושע, האמר [הרי אמר] בהמשך, לגבי עולה שעשאה למטה כמעשה חטאת: אין מועלין!
If we say that he changed the pinching of the bird’s nape by leaving the head partially attached, as is proper for a sin offering, then from the fact that the latter clause, i.e., the first clause of the next mishna (66b), teaches: All of the offerings enumerated above do not render one who swallows their meat ritually impure when it is in the throat, and one who benefits from them is liable for misuse of consecrated property, by inference, we must say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua. As, if it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, doesn’t he say later on in that mishna concerning a burnt offering whose nape was pinched according to the procedure of a sin offering: One who derives benefit from it is not liable for misusing consecrated property?
הכל
(8) וְאֶלָּא בְּמִיצּוּי.
Rather, the mishna must be referring to a change in the procedure of squeezing out the blood. Instead of squeezing out the blood, the priest sprinkled it on the wall of the altar as if it were a sin offering. In this case, even Rabbi Yehoshua would concede that one is liable for misusing it.
Rather, the mishna must be referring to a change in the procedure of squeezing out the blood. Instead of squeezing out the blood, the priest sprinkled it on the wall of the altar as if it were a sin offering. In this case, even Rabbi Yehoshua would concede that one is liable for misusing it.
אלא במיצוי – ובהא לא פליג ר׳ יהושע דטעמא כדרב אדא דאמר אומר היה רבי יהושע עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת נמשכת משם עולה ונעשית חטאת העוף והאי טעמא ליכא למימר אלא כדשני במליקה כדמפרש לה רב אשי לקמן משום דעולה צריכה שני סימנין וחטאת כשירה בסימן אחד מליקת עולת העוף למטה ליתא זה שמולקה למטה ולשם חטאת בסימן ראשון השלים בה כל מעשה החטאת לפיכך יצאתה בה משם עולה ונעשית חטאת והויא חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת שאין בה מעילה אבל היכא דבמליקה לא שני ומולקה למעלה וכמעשה עולה תו לא נמשכת בשינוי דמיצוי שלא מיצה אלא היזה כדין חטאת למטה למיהוי חטאת העוף.
ואלא במיצוי – משמע דכל הך בבא דעולה מיירי במיצוי ותימה כמעשה חטאת היכי מיתוקמא דשני במיצוי דאי עשה הזאה ואח״כ מיצוי אמאי מיפסלא עולה בכך כיון שעושה אח״כ מיצוי מדם הנפש ואי משום דדרשינן בסוף פירקין דלעיל (דף סה.) דמו כל דמו וכיון דעבד ליה הזאה ליכא כל דמו במיצוי לא מסתבר שאם נשפך מעט מהדם שתפסל בכך וה״נ מ״ש וכי תימא דלא מוקי במיצוי אלא ההיא דכולן מועלין בהן דקאי אפי׳ עשאה לעולת העוף למטה כמעשה חטאת לשם חטאת אבל הך רישא מיירי דשני במליקה א״כ בלאו הנך דיוקי דקדייק ואזיל הוה מצי לאקשויי רישא וסיפא במליקה ומציעתא במיצוי דבבא דחטאת העוף אוקימנא רישא דשני במליקה וסיפא בהזאה והך בבא דעולה מיתוקמא דשני במליקה כדפרישית ונראה לפרש דלעולם מיירי הך בבא דעולה דשני במיצוי וגרעא [מנשפך מעט] משום דמיד כשהזה והגיע דם למזבח נתכפרו בעלים מדשמואל דלעיל פ״ב (דף כו:) והרי נתכפרו בפסול ולא מהני מה שמתמצה אח״כ כיון דכבר נתכפרו ומיהו תימה הוא לומר דנתכפרו כשעשה עבודה שלא כדינה דלא דמי לנתנו על הכבש ועל היסוד שהעבודה כמצותה אלא ששינה מקומו ונראה כפי׳ הקונט׳ דכמעשה חטאת היינו שלא עשה מיצוי אלא הזאה למ״ד מיצוי [בחטאת] לא מעכב ופסולה משום דלא עשה מיצוי בעולה זו דליכא לפרושי דשני במיצוי שעשה המיצוי למטה דהא קאי ארישא ועוד דהיינו סיפא (עשאה למטה) דקתני עשאה למטה כמעשה כולן וה״פ [הקונטרס] לעיל גבי חטאת כמעשה עולה ומפרש דשני בהזאה היינו שלא הזה אלא מיצה גרידא ומיהו עדיין מה לו להש״ס לדקדק על בבא זו אלא במיצוי דמשמע שאין יכול להקשות בענין אחר רישא וסיפא במליקה ומציעתא במיצוי בלאו הכי יכול להקשות דבבא דחטאת אוקימנא רישא במליקה וסיפא בהזאה ופלוגתא דר״א ור׳ יהושע במליקה ונראה שאין הש״ס מתמיה על סיפא דבבא דחטאת במאי דמיירי דשני בהזאה כיון דלא משכחת בה פסול בשינוי דמליקה דמליקה בכל מקום במזבח כשירה וא״ת אי לא שני אלא במיצוי אמאי מועלין בהן למאן דאמר היתר שחיטה שנינו בריש מסכת מעילה (דף ה.) וזה היה לו היתר שחיטה ויצאה מידי מעילה וכן חטאת שעשאה למעלה כמעשה כולן ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת וקתני סיפא דמועלין בה אמאי הרי היה לה שעת הכושר והיתר מליקה.
ואלא יש לומר שמדובר כאן כששינה במיצוי הדם, שמלקה כעולה, אך היזה דמה תחילה כמעשה חטאת, ולא מיצהו. ובמקרה זה, גם לשיטת ר׳ יהושע מועלים בה.
Rather, the mishna must be referring to a change in the procedure of squeezing out the blood. Instead of squeezing out the blood, the priest sprinkled it on the wall of the altar as if it were a sin offering. In this case, even Rabbi Yehoshua would concede that one is liable for misusing it.
הכל
(9) אֵימָא סֵיפָא עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוֹעֲלִין בָּהּ ר׳ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ דְּשַׁנִּי בְּמַאי.
But say the last clause of the subsequent mishna: In the case of a bird burnt offering that one sacrificed below the red line according to the procedure of a sin offering, and for the sake of a sin offering, Rabbi Eliezer says: One who benefits from it is liable for misuse of consecrated property, as it remains a burnt offering. Rabbi Yehoshua says: One who benefits from it is not liable for misuse of consecrated property, as the bird assumes the status of a sin offering. Here, with regard to what rite did the priest change the procedure and perform it as if it were a sin offering?
But say the last clause of the subsequent mishna: In the case of a bird burnt offering that one sacrificed below the red line according to the procedure of a sin offering, and for the sake of a sin offering, Rabbi Eliezer says: One who benefits from it is liable for misuse of consecrated property, as it remains a burnt offering. Rabbi Yehoshua says: One who benefits from it is not liable for misuse of consecrated property, as the bird assumes the status of a sin offering. Here, with regard to what rite did the priest change the procedure and perform it as if it were a sin offering?
אך מצד אחר אימא סיפא [אמור את סוף המשנה], במשנה הבאה: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת — ר׳ אליעזר אומר: מועלין בה, ר׳ יהושע אומר: אין מועלין בה. ויש לברר: דשני במאי [ששינה במה]?
But say the last clause of the subsequent mishna: In the case of a bird burnt offering that one sacrificed below the red line according to the procedure of a sin offering, and for the sake of a sin offering, Rabbi Eliezer says: One who benefits from it is liable for misuse of consecrated property, as it remains a burnt offering. Rabbi Yehoshua says: One who benefits from it is not liable for misuse of consecrated property, as the bird assumes the status of a sin offering. Here, with regard to what rite did the priest change the procedure and perform it as if it were a sin offering?
הכל
(10) אִילֵּימָא בְּמִיצּוּי אֵימַר דְּאָמַר ר׳ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה בְּמִיצּוּי מִי אָמַר.
If we say that he changed the squeezing, this poses a difficulty, as it is reasonable to say that Rabbi Yehoshua says that one is not liable for misuse specifically when the priest changed the pinching, as pinching a burnt offering for a bird as though it were a sin offering changes its status; but does he say this in a case where it was pinched properly, and the priest changed the squeezing procedure alone? It is unreasonable to suggest that the offering changes its status at this later stage.
If we say that he changed the squeezing, this poses a difficulty, as it is reasonable to say that Rabbi Yehoshua says that one is not liable for misuse specifically when the priest changed the pinching, as pinching a burnt offering for a bird as though it were a sin offering changes its status; but does he say this in a case where it was pinched properly, and the priest changed the squeezing procedure alone? It is unreasonable to suggest that the offering changes its status at this later stage.
אילימא [אם תאמר] ששינה במיצוי, על כך יש להקשות: אימר [אמור] שאמר ר׳ יהושע את שיטתו שאין מועלים בה, הרי זה דווקא דשני [כששינה] במליקה, שכאשר מלק סימן אחד כדרך חטאת העוף, למטה, נעקר ממנה שם עולת העוף, ולכן אין מועלים בה, כדין חטאת העוף שנמלקה. ואולם אם לא שינה במליקה, אלא הבדיל כדין עולה, ורק שינה לאחר מכן במיצוי, מי [האם] אמר ר׳ יהושע שאין מועלים בה?
If we say that he changed the squeezing, this poses a difficulty, as it is reasonable to say that Rabbi Yehoshua says that one is not liable for misuse specifically when the priest changed the pinching, as pinching a burnt offering for a bird as though it were a sin offering changes its status; but does he say this in a case where it was pinched properly, and the priest changed the squeezing procedure alone? It is unreasonable to suggest that the offering changes its status at this later stage.
הכל
(11) וְאֶלָּא בִּמְלִיקָה רֵישָׁא וְסֵיפָא בִּמְלִיקָה וּמְצִיעֲתָא בְּמִיצּוּי.
Rather, this final clause must be referring to a change with regard to the pinching. But can it be that the first clause concerning a sin offering sacrificed as a burnt offering and the last clause concerning the dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua are both referring to a change with regard to the pinching, but the middle clause concerning a burnt offering sacrificed as a sin offering is referring to a change with regard to the squeezing?
Rather, this final clause must be referring to a change with regard to the pinching. But can it be that the first clause concerning a sin offering sacrificed as a burnt offering and the last clause concerning the dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua are both referring to a change with regard to the pinching, but the middle clause concerning a burnt offering sacrificed as a sin offering is referring to a change with regard to the squeezing?
רישא במליקה – משום דבעית לאוקומה דלא כר״א ברבי שמעון כדאיתוקמא סתם באידך פירקין והך סיפא פלוגתא דרבי יהושע ע״כ במליקה.
מציעתא במיצוי – דתיתוקמא כרבי יהושע משום דר״א שמותי הוא.
ואלא בהכרח מדובר כאן בשינוי במליקה. ואולם על כך יש לתמוה: משנה זו רישא [ראשה, תחילתה] בענין חטאת שעשאה כמעשה עולה, וסיפא [וסופה], מחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ יהושע במשנה הבאה, עוסקים בשינוי במליקה, ואילו מציעתא [אמצעיתה], בענין עולת העוף שעשאה כחטאת, עוסקת כששינה במיצוי?
Rather, this final clause must be referring to a change with regard to the pinching. But can it be that the first clause concerning a sin offering sacrificed as a burnt offering and the last clause concerning the dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua are both referring to a change with regard to the pinching, but the middle clause concerning a burnt offering sacrificed as a sin offering is referring to a change with regard to the squeezing?
הכל
(12) אִין ארֵישָׁא וְסֵיפָא בִּמְלִיקָה וּמְצִיעֲתָא בְּמִיצּוּי.:
The Gemara answers: Indeed, the first clause and the last clause are referring to a change with regard to the pinching, and the middle clause is referring to a change with regard to the squeezing.
The Gemara answers: Indeed, the first clause and the last clause are referring to a change with regard to the pinching, and the middle clause is referring to a change with regard to the squeezing.
The Gemara answers: Indeed, the first clause and the last clause are referring to a change with regard to the pinching, and the middle clause is referring to a change with regard to the squeezing.
הכל
(13) מתני׳ מַתְנִיתִין : וְכוּלָּן אֵין במְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה גוּמוֹעֲלִים בָּהֶן דחוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת.
MISHNA: And all of the offerings enumerated in the previous mishna, even those that are disqualified and may not be eaten or sacrificed, still differ from carcasses of unslaughtered kosher birds in that they do not render one who swallows their meat ritually impure when the meat is in the throat. This is because the pinching of the napes of bird offerings, like the slaughter of animals, prevents them from assuming the status of a carcass. But nevertheless, since they are forbidden to the priests, one who derives benefit from any of them is liable for misusing consecrated property. This is the halakha in all cases except for the bird sin offering that one sacrificed below the red line according to the procedure of the sin offering and for the sake of a sin offering. Since it was sacrificed properly and it is permitted for priests to partake of a fit sin offering, there is no liability for misuse of consecrated property.
MISHNA: And all of the offerings enumerated in the previous mishna, even those that are disqualified and may not be eaten or sacrificed, still differ from carcasses of unslaughtered kosher birds in that they do not render one who swallows their meat ritually impure when the meat is in the throat. This is because the pinching of the napes of bird offerings, like the slaughter of animals, prevents them from assuming the status of a carcass. But nevertheless, since they are forbidden to the priests, one who derives benefit from any of them is liable for misusing consecrated property. This is the halakha in all cases except for the bird sin offering that one sacrificed below the red line according to the procedure of the sin offering and for the sake of a sin offering. Since it was sacrificed properly and it is permitted for priests to partake of a fit sin offering, there is no liability for misuse of consecrated property.
מתני׳ וכולן – אע״פ שנפסלו מליקתן מטהרתן מידי נבלה.
ואין מטמאין בבית הבליעה – כדין נבלת עוף טהור.
ומועלין בהן – ואף בחטאת הואיל ונפסלו ואין בהן שעת היתר לכהנים לא יצאו מידי מעילה שבהן.
חוץ מחטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת – דכשירה היא ויש לה שעת היתר לכהנים ושוב אין בה מעילה אפילו לזר.
ג משנה וכולן כל המקרים שנשנו במשנה הקודמת בקרבנות העוף שנעשה בהם שינוי, אף שהם פסולים ואסורים בהקרבה ובאכילה, אין הן מטמאין כשאר נבלת עוף טהור כשהיא בבית הבליעה של האוכל ממנה, שכן המליקה הוציאתן מכלל נבילה. ומכל מקום, כיון שלא הותרו לכהנים מועלים בהן כלומר, הנהנה מהם מעל, חוץ מחטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, שכיון שנעשתה כראוי והרי היא מותרת מעתה באכילה לכהנים, אין בה דין מעילה.
MISHNA: And all of the offerings enumerated in the previous mishna, even those that are disqualified and may not be eaten or sacrificed, still differ from carcasses of unslaughtered kosher birds in that they do not render one who swallows their meat ritually impure when the meat is in the throat. This is because the pinching of the napes of bird offerings, like the slaughter of animals, prevents them from assuming the status of a carcass. But nevertheless, since they are forbidden to the priests, one who derives benefit from any of them is liable for misusing consecrated property. This is the halakha in all cases except for the bird sin offering that one sacrificed below the red line according to the procedure of the sin offering and for the sake of a sin offering. Since it was sacrificed properly and it is permitted for priests to partake of a fit sin offering, there is no liability for misuse of consecrated property.
הכל
(14) עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוֹעֲלִים בָּהּ ר׳ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר האֵין מוֹעֲלִים בָּהּ.
In the case of a bird burnt offering that one improperly sacrificed below the red line according to the procedure of the sin offering, and one did so for the sake of a sin offering, Rabbi Eliezer says: One who derives benefit from it is liable for misusing consecrated property, as it remains a burnt offering, whose meat is never permitted to the priests. Rabbi Yehoshua says: One who derives benefit from it is not liable for misusing consecrated property. Since the entire sacrificial process was conducted according to the procedure of a sin offering, the offering assumes the status of a sin offering in this regard.
In the case of a bird burnt offering that one improperly sacrificed below the red line according to the procedure of the sin offering, and one did so for the sake of a sin offering, Rabbi Eliezer says: One who derives benefit from it is liable for misusing consecrated property, as it remains a burnt offering, whose meat is never permitted to the priests. Rabbi Yehoshua says: One who derives benefit from it is not liable for misusing consecrated property. Since the entire sacrificial process was conducted according to the procedure of a sin offering, the offering assumes the status of a sin offering in this regard.
רבי אליעזר אומר מועלין בה – דהא עולה היא ומי הוציאה ממעילתה שעת היתר לכהנים אין לה.
רבי יהושע אומר אין מועלין – דכיון דשינה שמה ומעשיה ומקומה לשם חטאת נעשית חטאת כדמפרש בגמרא.
עולת העוף שעשאה למטה מחוט הסיקרא שבאמצע המזבח, כדין חטאת, וכמעשה חטאת שלא חתך אלא סימן אחד, ועשה זאת לשם חטאת — ר׳ אליעזר אומר: מועלים בה, שהרי עולה היא, ואין בה היתר לכהנים כלל. ר׳ יהושע אומר: אין מועלים בה, שכיון שעשה בה מעשה חטאת, בעבודותיה ובמקומה ובשמה, הריהי נעשית כחטאת לענין מעילה.
In the case of a bird burnt offering that one improperly sacrificed below the red line according to the procedure of the sin offering, and one did so for the sake of a sin offering, Rabbi Eliezer says: One who derives benefit from it is liable for misusing consecrated property, as it remains a burnt offering, whose meat is never permitted to the priests. Rabbi Yehoshua says: One who derives benefit from it is not liable for misusing consecrated property. Since the entire sacrificial process was conducted according to the procedure of a sin offering, the offering assumes the status of a sin offering in this regard.
הכל
(15) א״ר אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה אִם חַטָּאת שֶׁאֵין מוֹעֲלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ כְּשֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ מוֹעֲלִים בָּהּ עוֹלָה שֶׁמּוֹעֲלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ כְּשֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ.
The mishna recounts the dispute between the tanna’im. Rabbi Eliezer said: And if in the case of a sin offering that was sacrificed for its sake, one is not liable for misusing it, and nevertheless, when one changed its designation and sacrificed it not for its sake, one is liable for misusing it, then in the case of a burnt offering, where one is liable for misusing it even when it was sacrificed for its sake, when one changed its designation and sacrificed it not for its sake is it not right that he is liable for misusing it?
The mishna recounts the dispute between the tanna’im. Rabbi Eliezer said: And if in the case of a sin offering that was sacrificed for its sake, one is not liable for misusing it, and nevertheless, when one changed its designation and sacrificed it not for its sake, one is liable for misusing it, then in the case of a burnt offering, where one is liable for misusing it even when it was sacrificed for its sake, when one changed its designation and sacrificed it not for its sake is it not right that he is liable for misusing it?
ומה חטאת העוף שאין מועלין לשמה – שהרי נאכלת לכהנים.
שינה את שמה – ופסלה ולא באה לכלל היתר מועלין בה דהא רבי יהושע גופיה לא פליג עליה.
אמר ר׳ אליעזר לר׳ יהושע: והרי קל וחומר הוא זה, שכן מה אם חטאת שאין מועלים בה כאשר היא נעשית לשמה, מכל מקום כששינה את שמה ועשאה לשם עולה — מועלים בה. עולה, שמועלים בה כאשר היא נעשית לשמה, כראוי, כששינה את שמה — אינו דין שימעלו בה?
The mishna recounts the dispute between the tanna’im. Rabbi Eliezer said: And if in the case of a sin offering that was sacrificed for its sake, one is not liable for misusing it, and nevertheless, when one changed its designation and sacrificed it not for its sake, one is liable for misusing it, then in the case of a burnt offering, where one is liable for misusing it even when it was sacrificed for its sake, when one changed its designation and sacrificed it not for its sake is it not right that he is liable for misusing it?
הכל
(16) א״ל אָמַר לוֹ ר׳ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם עוֹלָה שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְעִילָה תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם חַטָּאת שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה
Rabbi Yehoshua said to him: No, that a fortiori inference is not correct, as if you said with regard to a sin offering for which one changed its designation and sacrificed it for the sake of a burnt offering that there is liability for misuse, this is reasonable, because he changed its designation to an item for which there is liability for misuse. Would you say in the case of a burnt offering for which one changed its designation and sacrificed it for the sake of a sin offering that there is liability for misuse, as in that case he changed its designation to an item for which there is no liability for its misuse?
Rabbi Yehoshua said to him: No, that a fortiori inference is not correct, as if you said with regard to a sin offering for which one changed its designation and sacrificed it for the sake of a burnt offering that there is liability for misuse, this is reasonable, because he changed its designation to an item for which there is liability for misuse. Would you say in the case of a burnt offering for which one changed its designation and sacrificed it for the sake of a sin offering that there is liability for misuse, as in that case he changed its designation to an item for which there is no liability for its misuse?
אמר לו ר׳ יהושע לר׳ אליעזר: לא, קל וחומר זה יש בו פירכה, שהרי אם אמרת שיש דין מעילה בחטאת ששינה את שמה לשם עולה, טעם הדבר הוא — שכן שינה את שמה לדבר שיש בו מעילה, האם תאמר כן בעולה ששינה את שמה לשם חטאת? שכן הרי שינה את שמה לדבר שאין בו מעילה!
Rabbi Yehoshua said to him: No, that a fortiori inference is not correct, as if you said with regard to a sin offering for which one changed its designation and sacrificed it for the sake of a burnt offering that there is liability for misuse, this is reasonable, because he changed its designation to an item for which there is liability for misuse. Would you say in the case of a burnt offering for which one changed its designation and sacrificed it for the sake of a sin offering that there is liability for misuse, as in that case he changed its designation to an item for which there is no liability for its misuse?
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
זבחים סו: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים זבחים סו:, עין משפט נר מצוה זבחים סו: – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים סו:, תוספות זבחים סו:, פירוש הרב שטיינזלץ זבחים סו:, אסופת מאמרים זבחים סו:
Zevachim 66b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Zevachim 66b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 66b, Rashi Zevachim 66b, Tosafot Zevachim 66b, Steinsaltz Commentary Zevachim 66b, Collected Articles Zevachim 66b