ערך יבחוש
(1) 
בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן רְבִיעִית וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ כְּלֵי שָׁרֵת.
בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן רְבִיעִית וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ כְּלֵי שָׁרֵת.or they cannot hold a quarter-log of water, provided that they are service vessels. Apparently, the Basin need not hold so much water.
בין שאין בהן רביעית – למאי דקס״ד בלא קודח יש תימה דגרע מנטילת ידים ויש לומר דנטילת ידים נמי כשיש בו רביעית נוטלין אפילו לשנים והכא בדהוה ביה רביעית מעיקרא.
בין שאין בהן רביעית, ובלבד שיהו כלים אלה כלי שרת, משמע שאין צורך בשיעור גדול כל כך!
or they cannot hold a quarter-log of water, provided that they are service vessels. Apparently, the Basin need not hold so much water.
הכל
(2) אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַחָא אבְּקוֹדֵחַ בְּתוֹכוֹ.
Rav Adda bar Aḥa says: The baraita is referring to a case where one drills a hole in the Basin and places a much smaller vessel at the hole as a conduit for the water. Even if that vessel is very small, the priest may sanctify his hands and feet from it, provided that there is enough water in the Basin for four priests.
בקודח בתוכו – קודח דופנו של כיור ותוחב בתוכו כלי קטן ומקצתו לחוץ ויונק מימי הכיור ומוציא אבל באפיה נפשיה בעינן שיעור ארבעה כהנים.
קודח מתוכו – פי׳ שנוטל ממימיו בכלי קטן וכשירה לקדש כיון דבאין מכלי גדול וכה״ג לקמן אם קדח בו רביעית מטבילין בו מחטים וצנוריות דמהכשירות דמקוה אתו ובקונטרס לא פירש כן.
אמר רב אדא בר אחא: כאן מדובר בקודח בתוכו שעושה חור בדופן הכיור ומכניס בתוכו כלי קטן, ואליו מגיעים מים מן הכיור. ומכלי כזה יכול לקדש גם אם אין בו רביעית מים, כל עוד בכיור עצמו היה השיעור הראוי לארבעה כהנים.
Rav Adda bar Aḥa says: The baraita is referring to a case where one drills a hole in the Basin and places a much smaller vessel at the hole as a conduit for the water. Even if that vessel is very small, the priest may sanctify his hands and feet from it, provided that there is enough water in the Basin for four priests.
הכל
(3) וְהָא מִמֶּנּוּ אָמַר רַחֲמָנָא יִרְחָצוּ בלְרַבּוֹת כְּלִי שָׁרֵת.
The Gemara asks: But doesn’t the Merciful One state that the priests must wash their hands and feet “from it,” i.e., from the Basin and not from another vessel? The Gemara responds: The following verse repeats the phrase “they should wash,” to include any service vessel.
והא ממנו כתיב – אמתני׳ פריך דאמר כל כלי שרת ראויין הם לקדש.
ירחצו – ובקרבתם אל המזבח ירחצו קרא יתירא הוא האי ירחצו דהא כתיב לעיל מיניה ורחצו ממנו וסמיך ליה בבואם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח לא לכתוב ירחצו דהא אורחצו הסמוך קאי.
והא ממנו אמר רחמנא – פי׳ בקונטרס דאמתניתין (פריך) דאמר כל כלי שרת ראויין לקדש פריך וקשה תיקשה ליה מתניתין [דיומא] (דף מג:) דקתני דכהן גדול מקדש בקיתון של זהב ונראה דקאי אהא דשני בקודח מתוכו [ופריך] והא ממנו אמר רחמנא דאין לקדש אפי׳ קודח אלא אם כן יהא כמוהו שיהא בו כשיעור.
ומקשים: והא [והרי] ״ורחצו ממנו״ (שמות מ, לא) אמר רחמנא [אמרה התורה], ולא מכלי אחר! ומשיבים: נאמר שם שוב ״ירחצו״ (שמות מ, לב) לומר, בכל אופן לרבות בכל כלי שרת.
The Gemara asks: But doesn’t the Merciful One state that the priests must wash their hands and feet “from it,” i.e., from the Basin and not from another vessel? The Gemara responds: The following verse repeats the phrase “they should wash,” to include any service vessel.
הכל
(4) אִי הָכִי כְּלִי חוֹל נָמֵי אָמַר אַבָּיֵי כְּלִי חוֹל לָא מָצֵית אָמְרַתְּ מִקַּל וָחוֹמֶר מִכַּנּוֹ וּמָה כַּנּוֹ שֶׁנִּמְשַׁח עִמּוֹ אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ כְּלִי חוֹל שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁח עִמּוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ.
The Gemara challenges: If so, then it should be permitted for a priest to use a non-sacred vessel as well. Abaye says: You cannot say that a priest may sanctify his hands and feet from a non-sacred vessel, since the matter may be derived by a fortiori inference from the halakha concerning the base of the Basin: And just as its base, which was anointed along with it (see Exodus 40:11), is still not fit for a priest to sanctify his hands and feet with water from it, then with regard to a non-sacred vessel, which was not anointed along with the Basin, is it not right that it is not fit for a priest to sanctify his hands and feet with water from it?
ק״ו מכנו – משמע שיש לו תוך ועשוי כמין תיבה פרוצה למעלה והכיור יושב עליו ורבי׳ פי׳ כעין יורה כפוייה על פיה ונפחתו שוליה.
ומקשים: אי הכי [אם כך], אם יש ריבוי, בכלי חול נמי [גם כן] יקדשו! אמר אביי: כלי חול לא מצית אמרת [אינך יכול לומר], ודבר זה נלמד מקל וחומר מכנו בסיסו של הכיור: ומה כנו של הכיור, אף על פי שנמשח עמו (שמות מ, יא) ונתקדש ככלי שרת — אינו מקדש ממנו ידים ורגלים, כלי חול שאינו נמשח עמו — אינו דין שאינו מקדש?
The Gemara challenges: If so, then it should be permitted for a priest to use a non-sacred vessel as well. Abaye says: You cannot say that a priest may sanctify his hands and feet from a non-sacred vessel, since the matter may be derived by a fortiori inference from the halakha concerning the base of the Basin: And just as its base, which was anointed along with it (see Exodus 40:11), is still not fit for a priest to sanctify his hands and feet with water from it, then with regard to a non-sacred vessel, which was not anointed along with the Basin, is it not right that it is not fit for a priest to sanctify his hands and feet with water from it?
הכל
(5) וְכַנּוּ מְנָלַן דְּתַנְיָא ר׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יָכוֹל יְהֵא כַּנּוֹ מְקַדֵּשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכִּיּוֹר מְקַדֵּשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר {שמות ל׳:י״ח} וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לִנְחֹשֶׁת הִקַּשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר.
The Gemara clarifies: And from where do we derive that water from the base of the Basin is unfit? As it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: One might have thought that water from its base should be fit for priests to sanctify their hands and feet just as water from the Basin itself is fit to sanctify their hands and feet. Therefore, the verse states: “You shall also make a Basin of copper, and the base thereof of copper” (Exodus 30:18). The verse indicates that I have equated the base and the Basin only with regard to the requirement that they both be made of copper, but not for another matter. Rather, the base, unlike the Basin, is unfit for sanctification.
לנחושת הקשתיו – לא בהיקשא יליף לה אלא כלומר [דימיתיו לכיור] להיות של נחשת הכן כמו הכיור (דימיתיו לכיור).
ולא לדבר אחר – לא היקשתי שניהם בפסוק אחד ללמוד שאר דברים ולומר שכנו מקדש כמותו דמדאיצטריך למיכתב נחשת גבי כנו זימנא אחריתי שמע מינה לאו לאקשינהו בעי דאי איתקוש נחשת נמי ניתי בהיקשא אלא שמע מינה למאי דדמיא פריש בהדיא ולמאי דלא פריש לא דמיא.
לנחשת – לענין נחשת הקשתיו.
הקשתיו – דימיתיו.
ושואלים: וכנו מנלן [מנין לנו] שאין מקדשים ממנו? דתניא [ששנויה ברייתא], ר׳ יהודה אומר: יכול יהא כנו של הכיור מקדש לרחיצת ידים ורגלים כדרך שהכיור מקדש? תלמוד לומר: ״ועשית כיור נחשת וכנו נחשת״ (שמות ל, יח), לומר: לנחשת הקשתיו שבזה הוא דומה לכיור, ולא לדבר אחר שאינו משמש לרחיצה כמותו.
The Gemara clarifies: And from where do we derive that water from the base of the Basin is unfit? As it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: One might have thought that water from its base should be fit for priests to sanctify their hands and feet just as water from the Basin itself is fit to sanctify their hands and feet. Therefore, the verse states: “You shall also make a Basin of copper, and the base thereof of copper” (Exodus 30:18). The verse indicates that I have equated the base and the Basin only with regard to the requirement that they both be made of copper, but not for another matter. Rather, the base, unlike the Basin, is unfit for sanctification.
הכל
(6) אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא מָה לְכַנּוֹ שֶׁאֵין עָשׂוּי לְתוֹכוֹ תֹּאמַר בִּכְלִי חוֹל שֶׁעָשׂוּי לְתוֹכוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ גלְמַעוֹטֵי כְּלִי חוֹל.
Mar Zutra, son of Rav Mari, said to Ravina: The a fortiori inference can be refuted: What is notable about its base? It is notable in that its inside is not made for use, as it is to be used only as a stand. Will you say that the halakha is the same for a non-sacred vessel, concerning which its inside is made for use? Rather, one must say that the term “from it” serves to exclude a non-sacred vessel.
אמר ליה [לו] מר זוטרא בריה [בנו] של רב מרי לרבינא: כיצד אפשר להוכיח מכנו של כיור? מה לכנו שמתחילה אין עשוי להשתמש בתוכו, אלא להניח עליו את הכיור, תאמר בכלי חול שעשוי לתוכו! אלא צריך לומר כך: נאמר ״ממנו״ למעוטי [למעט] כלי חול.
Mar Zutra, son of Rav Mari, said to Ravina: The a fortiori inference can be refuted: What is notable about its base? It is notable in that its inside is not made for use, as it is to be used only as a stand. Will you say that the halakha is the same for a non-sacred vessel, concerning which its inside is made for use? Rather, one must say that the term “from it” serves to exclude a non-sacred vessel.
הכל
(7) אִי הָכִי כְּלִי שָׁרֵת נָמֵי הָא רַבִּי רַחֲמָנָא יִרְחָצוּ.
The Gemara challenges: If so, “from it” should exclude a service vessel as well. The Gemara responds: But the Merciful One amplifies the halakha with the term “they should wash,” to include a service vessel.
ומקשים: אי הכי [אם כך] שנאמר ״ממנו״ למעט, כלי שרת נמי [גם כן] נמעט! ומשיבים: הא רבי רחמנא [הרי ריבתה התורה] ״ירחצו״.
The Gemara challenges: If so, “from it” should exclude a service vessel as well. The Gemara responds: But the Merciful One amplifies the halakha with the term “they should wash,” to include a service vessel.
הכל
(8) וּמָה רָאִיתָ זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה כָּמוֹהוּ וְזֶה אֵין טָעוּן מְשִׁיחָה כָּמוֹהוּ.:
The Gemara asks: And what did you see that led you to include a service vessel and exclude a non-sacred vessel, rather than the reverse? The Gemara responds: This, a service vessel, requires anointing like the Basin when the Tabernacle is raised (see Exodus, chapter 40), and that, a non-sacred vessel, does not require anointing like the Basin.
ושואלים: ומה ראית לומר למעט זה לרבות זה? ומשיבים: זה כלי שרת טעון משיחה כמוהו כמו הכיור, כפי שנצטוה משה בהקמת המשכן (שמות פרק מ), וזה כלי חול אין טעון משיחה כמוהו.
The Gemara asks: And what did you see that led you to include a service vessel and exclude a non-sacred vessel, rather than the reverse? The Gemara responds: This, a service vessel, requires anointing like the Basin when the Tabernacle is raised (see Exodus, chapter 40), and that, a non-sacred vessel, does not require anointing like the Basin.
הכל
(9) אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ דכׇּל הַמַּשְׁלִים לְמֵי מִקְוֶה מַשְׁלִים לְמֵי כִיּוֹר לִרְבִיעִית אֵינוֹ מַשְׁלִים.
§ Reish Lakish says: Any liquid that may be used to complete the requisite measure of water for a ritual bath may complete the requisite measure of water for the Basin. But it may not complete the quarter-log required for ritual washing of the hands.
כל המשלים למקוה – במסכת מקואות (משנה מקואות ז׳:א׳) תנן יש מעלין ולא פוסלין מעלין משלימין לארבעים סאה והתם מפרש להו.
משלים למי כיור – לשיעור ד׳ כהנים.
לרביעית – של נטילת ידים אינו משלים.
לרביעית אינו משלים – פי׳ בקונטרס לרביעית לנטילת ידים וקצת תימה והיה נראה לפרש לרביעית היינו להטביל מחטין וצנוריות דבהכי מיירי בסוף שמעתא ומיהו נראה כפירוש הקונט׳ דבימי ר״ל כבר בטלו רביעית דמקוה כדמוכח בנזיר בפרק שלשה מינים (נזיר לח.).
א אמר ריש לקיש: כל המשלים למי מקוה כלומר, כל נוזל שאינו מים, שמצטרף למי המקוה להשלים את שיעור המים שבו לארבעים סאה — משלים גם למי כיור, לענין שיעור המים שבו, שצריך שיהא בהם כדי לקדש ידיהם ורגליהם של ארבעה כהנים. אבל לענין רביעית של נטילת ידים אינו משלים.
§ Reish Lakish says: Any liquid that may be used to complete the requisite measure of water for a ritual bath may complete the requisite measure of water for the Basin. But it may not complete the quarter-log required for ritual washing of the hands.
הכל
(10) לְמַעוֹטֵי מַאי אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי טִיט הַנִדּוֹק הֵיכִי דָמֵי האִי דְּפָרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ אפי׳ אֲפִילּוּ לִרְבִיעִית נָמֵי וְאִי אֵין פָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ לְמִקְוֶה נָמֵי אֵין מַשְׁלִים.
The Gemara asks: This statement means to exclude what as unfit for completing the requisite measure for ritual washing of the hands? If we say that it means to exclude liquefied clay, there is a difficulty, as what is this clay like? If it is such that a cow can kneel and drink from it, it is considered water and should be fit even to complete the measure of a quarter-log for ritual washing of the hands. And if a cow cannot kneel and drink from it, it should not even be fit to complete the requisite measure for a ritual bath.
למעוטי מאי – אתא דאין משלים לרביעית.
אילימא למעוטי טיט הנדוק – שהוא מן המעלין את המקוה כדקתני התם.
נדוק – דק שראוי להריקו מכלי אל כלי.
אי דפרה שוחה ושותה ממנו – שאינו עב ליפסל משתיית בהמה.
אפי׳ לרביעית נמי – דכל זמן שנפסלו משתיית בהמה בין בכלי בין בקרקע פסולין הא לא נפסלו כשרין.
אפי׳ למקוה נמי לא – דלא נדוק הוא.
למעוטי טיט הנדוק – אע״ג דמשלים למי מקוה אין מטבילין בו כדאמר בפרק קמא דסוכה (סוכה יט.) גבי אויר מצטרף ואין ישינים תחתיו ופריך מי איכא מידי דאיהו לא חזי ומצטרף וקאמר טיט הנדוק יוכיח ולא כמו שפירש שם בקונטרס דאע״ג דמשלים כדתנן במסכת מקואות פ״ז אלו מעלין ולא פוסלין מי השלג והברד וטיט הנדוק מכל מקום אם עשה מקוה שלם מטיט הנדוק לא עלתה לו טבילה דלפירושו אין זה יוכיח דטיט הנדוק בשעה שהוא משלים חזי לטבילה ולא דמי [לאויר] דאין ישינים תחתיו אפי׳ בשעה שהוא משלים לפיכך נראה [דטיט הנדוק נמי] אפי׳ בשעה שמצטרף אין מטבילין בו והכי תנן במסכת מקואות פ״ב (מ״י) מקוה שיש בו מ׳ סאה וטיט רבי אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט רבי יהושע אומר בטיט ובמים באיזה טיט אמרו בטיט שהמים צפין על גביו ואם היו המים מצד אחד מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט באיזה טיט אמרו בטיט שהקנה יורד מאיליו בתוכו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד אבא אליעזר [בן דילאי] אומר מקום שהמשקולת יורדת רבי אליעזר אומר היורד בפי חבית רבי שמעון אומר היורד בשפופרת הנוד רבי אליעזר ברבי צדוק אומר הנמדד בלוג והיינו טיט הנדוק דסוכה (דף יט:) דאמר יוכיח [דכשהטיט מצד א׳ מצטרף לכ״ע ואין מטבילין בו].
אפילו לרביעית – כאן פי׳ בקונטרס דאמרינן פרק כל הבשר (חולין דף קו.) מים שנפסלו משתיית בהמה בין בכלים בין בקרקע פסולין הא לא נפסלו כשירים ואינו כן דהתם תניא בהדיא בקרקע כשירים ופליגי התם באפסקא בבת בירתא אבל במקומן כשירין לכולי עלמא ואפי׳ מקוה והא דקאמר הכא אי אין פרה שוחה ושותה ממנו אפילו למקוה נמי אינו משלים לא קשיא מידי דהתם במים צלולים מיירי בלא טיט אלא שהם סרוחים ונפסלו משתיית בהמה והכא מיירי במים עבים שנפסלו על ידי טיט המעורב בהן ויש תימה מנא ליה האי שיעורא דכל הני תנאי דמסכת מקואות (פ״ב) לא מיירו בשתיית פרה.
ושואלים: למעוטי מאי [למעט את מה]? מה הוא המשלים למקוה שאינו ראוי לנטילת ידים? אילימא למעוטי [אם תאמר שבא למעט] טיט הנדוק טיט שנעשה דליל כל כך עד שאפשר לשפוך אותו — לא ניתן להסביר כך, שכן היכי דמי [כיצד מדובר בדיוק]? אי [אם] זה טיט שפרה שוחה (מתכופפת) ושותה ממנו, הרי הוא כמים ממש, ואפילו לרביעית נמי [גם כן] יוכשר! ואי [ואם] אין פרה שוחה ושותה ממנו, אפילו למקוה נמי [גם כן] אין משלים!
The Gemara asks: This statement means to exclude what as unfit for completing the requisite measure for ritual washing of the hands? If we say that it means to exclude liquefied clay, there is a difficulty, as what is this clay like? If it is such that a cow can kneel and drink from it, it is considered water and should be fit even to complete the measure of a quarter-log for ritual washing of the hands. And if a cow cannot kneel and drink from it, it should not even be fit to complete the requisite measure for a ritual bath.
הכל
(11) אֶלָּא לְמַעוֹטֵי יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִּין אֲפִילּוּ בְּעֵינַיְיהוּ נָמֵי דְּהָא תַּנְיָא רשב״ג רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וכֹּל שֶׁתְּחִילַּת בְּרִיָּיתוֹ מִן הַמַּיִם מַטְבִּילִין בּוֹ וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי ז מַטְבִּילִין בְּעֵינוֹ שֶׁל דָּג.
Rather, say that it means to exclude red gnats that originate and grow in water. This, too, is difficult, as even by themselves they may constitute the entire measure of the ritual bath, not only to complete a deficient measure of water; as it is taught in a baraita: Rabban Shimon ben Gamliel says: With regard to anything that originates in the water, one may immerse in it, since it is considered as though it were water. And Rav Yitzḥak bar Avdimi says: One may immerse even in liquefied fish eye of sufficient volume.
יבחושין אדומין – כמין יתושין בלא כנפים כדרך שגדל בשולי חביות של יין שלנו מבחוץ יבחושים דקין אף הן נבראים מן המים.
אפי׳ בעינייהו נמי – אם כל המקוה נעשה מהן כשר וריש לקיש נקט לישנא דהשלמה.
בעינו של דג – דג גדול שנימוק שומן עינו בחורו.
אלא תאמר שבא למעוטי [למעט] יבחושין אדומין שנוצרים וגדלים במים — אלה אפילו בעינייהו נמי [בעינם, בפני עצמם, גם כן] כשרים למקוה, ולא רק כהשלמה למים, דהא תניא [שהרי שנויה ברייתא], רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל דבר שתחילת ברייתו מן המים — מטבילין בו, שדינו כמים. וכן אמר רב יצחק בר אבדימי: מטבילין אפילו בעינו של דג שנימוקה ונעשתה נוזלית, אם היא גדולה מספיק!
Rather, say that it means to exclude red gnats that originate and grow in water. This, too, is difficult, as even by themselves they may constitute the entire measure of the ritual bath, not only to complete a deficient measure of water; as it is taught in a baraita: Rabban Shimon ben Gamliel says: With regard to anything that originates in the water, one may immerse in it, since it is considered as though it were water. And Rav Yitzḥak bar Avdimi says: One may immerse even in liquefied fish eye of sufficient volume.
הכל
(12) אָמַר רַב פָּפָּא חלְמַעוֹטֵי נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה דִּתְנַן ט מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מ׳ אַרְבָּעִים סְאָה מְכוּוָנוֹת נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר וְאָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב אַסִּי א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן י עַד רוּבּוֹ.
Rav Pappa says: The statement of Reish Lakish means to exclude a case where one added a se’a and removed a se’a, as we learned in a mishna (Mikvaot 7:2): In the case of a ritual bath that contains the minimum measure of exactly forty se’a of water, and one added a se’a of liquid other than water, and then removed a se’a of the mixture, the ritual bath remains fit. The added liquid is considered nullified in the forty se’a of water, so that when one se’a of the mixture is removed, there still remain the requisite forty se’a of fit water. And Rav Yehuda bar Sheila says that Rav Asi says that Rabbi Yoḥanan says that this halakha applies up to the greater part of the measure of the ritual bath. Adding and removing such a liquid to the requisite measure for washing of the hands renders the water unfit.
למעוטי נתן סאה ונטל סאה – למעוטי הנך מינים דתנן בהן לגבי מקוה פעמים מעלין ופעמים אין מעלין מי פירות וכל משקה שאינו מים ותמד משהחמיץ וקתני התם פעמים מעלין פעמים אין מעלין כיצד מקוה שיש בו ל״ט סאין ונפלה סאה מהן לתוכ׳ לא העלתהו פירוש לא השלימתהו ואף לא פסלתו פעמים דמעלין כיצד היו בתוכו ארבעים סאה מכוונות נתן סאה מאלו המינים ונטל סאה אחר הנתינה כשר דבטלו להנך קמאי במקוה השלם הילכך כי חזר ונטל לא מיפסיל נמצא שהמקוה הזה נשלם על ידיהם לכשנטל סאה ודכוותיה בנטילת ידים לא משלמי שאם היתה בו רביעית מים ונתן ממינים הללו לתוכו רובע רביעית ונטל כנגדם פסולה דלא חשיבא שיעור זוטרא דרביעית לבטולינהו.
עד רובו – אם עירב בו ממינין הללו עד רובו של מקוה ולא רובו בכלל ע״י נתינת ונטילת סאה כשר.
נתן סאה כשר – במי פירות מיירי כדפי׳ פרק הערל (יבמות דף פב:) אבל מים שאובין אפי׳ כל היום כולו [כשר דראשון ראשון] בטל ויש תימה דגבי קרב וכרעים דרשינן במים ולא במזוג והכא גבי כיור כתיב במים ומכשרינן במזוג.
אמר רב פפא: בא הדבר למעוטי [למעט] מקרה שנתן לתוך המקוה סאה של מי פירות ונטל סאה ממימיו. וכפי דתנן [ששנינו במשנה]: מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות (בדיוק), שהוא שיעור מקוה כשר, נתן בתוכו סאה של מי פירות ונטל ממנו סאה אחרת — הרי זה כשר, שאנו אומרים שמה שנכנס למקוה בטל בו, והמקוה נשאר כשר. ואמר רב יהודה בר שילא אמר רב אסי אמר ר׳ יוחנן: וכך הוא יכול לעשות עד שמי הפירות הללו נעשים רובו של מקוה. מה שאין כן לענין נטילת ידים, אין רביעית מים מבטלת מי פירות שנפלו לתוכה, ואם חזר ונטל מן הרביעית כשיעור מי הפירות שנפלו לתוכה — שוב אינו יכול ליטול בהם ידים.
Rav Pappa says: The statement of Reish Lakish means to exclude a case where one added a se’a and removed a se’a, as we learned in a mishna (Mikvaot 7:2): In the case of a ritual bath that contains the minimum measure of exactly forty se’a of water, and one added a se’a of liquid other than water, and then removed a se’a of the mixture, the ritual bath remains fit. The added liquid is considered nullified in the forty se’a of water, so that when one se’a of the mixture is removed, there still remain the requisite forty se’a of fit water. And Rav Yehuda bar Sheila says that Rav Asi says that Rabbi Yoḥanan says that this halakha applies up to the greater part of the measure of the ritual bath. Adding and removing such a liquid to the requisite measure for washing of the hands renders the water unfit.
הכל
(13) אָמַר רַב פָּפָּא אִם קָדַח בּוֹ רְבִיעִית מַטְבִּילִין בּוֹ מְחָטִין וְצִינּוֹרִיּוֹת הוֹאִיל וּמֵהֶכְשֵׁירָא דְּמִקְוֶה אתיא.
Rav Pappa says: If one drilled in the wall of a ritual bath, and the sides of the hole can hold a quarter-log of liquid, one may immerse small vessels such as needles and hooks in the hole, even though it constitutes a space separate from the ritual bath, since the fitness of the water in the hole derives from the fitness of the water in the ritual bath. This halakha is parallel to the one discussed with regard to the Basin.
אם קדח רביעית – בדופן המקוה והמים נמשכין שם ואף על פי שנתמעטו המים ואין מעורבין מי המקוה באותה קדיחה.
מטבילין בו מחטין כו׳ – צינוריות מזלגות קטנות של טווי זהב.
ועוד דמיון בין מי כיור ומי מקוה, אמר רב פפא: אם קדח בו חור בכותל מקוה, ועשה בו חלל כדי שיעור רביעית — מטבילין בו בחלל הזה כלים קטנים, כגון מחטין וצינוריות, למרות שהמים עומדים שם לעצמם, הואיל ואותה רביעית מהכשירה של מקוה אתיא [באה], וכדרך שנאמר לעיל בענין כיור.
Rav Pappa says: If one drilled in the wall of a ritual bath, and the sides of the hole can hold a quarter-log of liquid, one may immerse small vessels such as needles and hooks in the hole, even though it constitutes a space separate from the ritual bath, since the fitness of the water in the hole derives from the fitness of the water in the ritual bath. This halakha is parallel to the one discussed with regard to the Basin.
הכל
(14) א״ר אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מֵי מִקְוֶה כְּשֵׁירִים לְמֵי כִיּוֹר.
§ Rabbi Yirmeya says that Reish Lakish says: Water of a ritual bath is fit to be used as water of the Basin.
הכל
(15) לְמֵימְרָא דְּלָא מַיִם חַיִּים נִינְהוּ וְהָתַנְיָא {ויקרא א׳:י״ג} בְּמַיִם כוְלֹא בְּיַיִן בְּמַיִם וְלֹא בְּמָזוּג בְּמַיִם לְרַבּוֹת שְׁאָר מַיִם וק״ו וְקַל וָחוֹמֶר לְמֵי כִיּוֹר מַאי ק״ו קַל וָחוֹמֶר לְמֵי כִיּוֹר לָאו דְּמַיִם חַיִּים נִינְהוּ.
The Gemara asks: Is this to say that the water in the Basin does not need to be flowing water, i.e., spring water? But isn’t it taught in a baraita: The verse indicates that the innards of an offering must be washed: “With water” (Leviticus 1:9), and not with wine; “with water,” and not with wine mixed with water; “with water,” to include other types of water, even those that are not spring water. And it can be inferred a fortiori that the water used for the Basin may be used to wash the innards. What is the basis of the a fortiori inference that the water used for the Basin may also be used? Is it not that it is from a source of flowing water and therefore obviously fit for washing the innards?
למימרא – דלא בעי מים חיים.
והתניא – בת״כ והקרב והכרעים ירחץ במים ולא במזוג מים ויין מזוגים יחד שני חלקי מים ואחד יין.
שאר מים – ואפילו מכונסין.
מאי קל וחומר למי כיור לאו [למימרא דמים חיים נינהו – וה״ק ק״ו] למים חיים הראויין לכיור שכשירין לרחיצת קרבי קדשים.
לא דקדשי – ומי כיור ממש קא יליף בק״ו שרוחצין במימיו קרבים וק״ו שלהן דקדשי הוא.
ושואלים: למימרא [האם לומר] שמי הכיור לא מים חיים נינהו [הם]? שאין צורך למלא הכיור ממי מעין? והתניא [והרי שנויה ברייתא], נאמר לגבי עבודת הקרבן: ״וקרבו וכרעיו ירחץ במים״ (ויקרא א, ט) וכוונתו להדגיש: ״במים״ — ולא ביין, ״במים״ — ולא ביין מזוג, ״במים״ — לרבות שאר מים שאינם מים חיים, וקל וחומר למי כיור שהם ראויים לרחיצת קרבי הקרבן. מאי [מהו] הקל וחומר למי כיור? לאו [האם לא] משום שמים חיים נינהו [הם]?
The Gemara asks: Is this to say that the water in the Basin does not need to be flowing water, i.e., spring water? But isn’t it taught in a baraita: The verse indicates that the innards of an offering must be washed: “With water” (Leviticus 1:9), and not with wine; “with water,” and not with wine mixed with water; “with water,” to include other types of water, even those that are not spring water. And it can be inferred a fortiori that the water used for the Basin may be used to wash the innards. What is the basis of the a fortiori inference that the water used for the Basin may also be used? Is it not that it is from a source of flowing water and therefore obviously fit for washing the innards?
הכל
(16) לָא (לִקְדּוֹשׁ) דְּקַדִּישׁ וְקַדִּישֵׁי מְעַלְּיוּתָא הִיא וְהָא תָּנָא רבי שְׁמוּאֵל מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לְוַוי
The Gemara responds: No, the a fortiori inference is based on the fact that the water used for the Basin is sanctified for the service. The Gemara asks: But is sanctified water preferable, given that the Torah stipulates simply “water”? But didn’t Rabbi Shmuel teach: The word “water” used in the verse denotes specifically water whose name has no modifier;
והא תנא רבי שמואל – פי׳ בקונטרס לא ידענא אהיכא קאי ומיהו בתורת כהנים תניא [והקרב והכרעים ירחץ במים ולא ביין ולא במזוג במים לרבות שאר מים] יכול שאני מרבה אף מי תותין תלמוד לומר מים מים שאין להם שם לווי יצאו מי תותים שיש להם שם לווי.
ודוחים: לא, הקל וחומר מבוסס על כך שהם מים דקדיש [שקדשו] בכיור לשם עבודה. ותוהים: וקדישי מעליותא היא [ומה שהם קדושים, שהמים קרויים מי כיור, עילוי הוא] במקום שהצריכה התורה מים? והא תנא [והרי שנה] ר׳ שמואל: ״מים״ שהוזכרו בכתוב הם מים שאין להם שם לווי, כלומר שהם נקראים רק מים,
The Gemara responds: No, the a fortiori inference is based on the fact that the water used for the Basin is sanctified for the service. The Gemara asks: But is sanctified water preferable, given that the Torah stipulates simply “water”? But didn’t Rabbi Shmuel teach: The word “water” used in the verse denotes specifically water whose name has no modifier;
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.