איכא בינייהו גזירת שיקוע – כלומר הא דאוקים אין מעלהו דרבי יוחנן משום פסול עבודת יום לא כדקס״ד שיהא הלילה פוסלו לעבודת היום כרבי חייא אלא שמא לא יחזור וישקענו ונמצא עמוד השחר פוסלו לעבודת מחר ולעולם (אם שקעו קודם עמוד השחר כשר) והיינו דלא נקט רבי יוחנן לישנא דפסולה אלא לשון איסור העלאה שלא יגרמו להן ליפסל דכיון דקדש להו בכלי שרת מצוה לשמרן כשאר קדשים ומיהו בהעלאה לא מיפסיל ולקמן פריך היינו דרב חסדא דאמר לילה לא פסיל אלא עמוד השחר פוסל ורבי חייא לא אסר ליה להעלותו משום גזירת שיקוע אלא דבהעלותו נפסל מיד לעבודת מתיר הלכך נקט לשון נפסלין.
(1) 
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ גְּזֵירַת שִׁיקּוּעַ.
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ גְּזֵירַת שִׁיקּוּעַ.The Gemara responds: The difference between them is that according to Rabbi Ḥiyya bar Yosef, if the water is raised at any point throughout the night, it is disqualified for sanctification prior to the day’s services. According to Rabbi Yoḥanan, the water is not disqualified unless the Basin is raised at the break of dawn, but the Sages issued a rabbinic decree of sinking the Basin into its pit all night ab initio, so that it would not be raised at dawn accidentally.
הגה״ה: איכא בינייהו גזירת שיקוע – פירש רש״י משקעו בערב שלא ישכח לשקעו בעמוד השחר אבל לילה אינו פוסלו כלל לעבודת דם למחר אם משקעו בעמוד השחר ולרבי חייא לילה פוסלו וקשה אם כן איכא בינייהו טובא דלרבי יוחנן לילה אינה פוסלת ולרבי חייא פוסלת ועוד דליפרך מיד היינו דרב חסדא ועוד דבסמוך פריך מכח למחר אינו צריך לקדש אלמא למתירין חזי היינו דרב חסדא משמע דבלאו ההיא דלמחר וכו׳ לא הוה מצי למפרך מידי לכך נראה לי גזירת שיקוע ואם לא שיקעו יהא פסול מדרבנן לעבודת דם משום לילה אפילו שקעו בעמוד השחר ולר׳ חייא יהא פסול מן התורה ולכך פריך למחר אינו צריך לקדש אלמא אפילו מדרבנן כשרה לעבודת דם ואין לילה פוסלן ואם כן היינו דרב חסדא וקאמר איכא בינייהו מצות שיקוע. ברו״ך.
ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל לעניין גזירת שיקוע, שלדעת ר׳ חייא בר יוסף המים נפסלים בלילה לעבודת היום, אבל לדעת ר׳ יוחנן אין המים נפסלים בכך, ומכל מקום גזרו חכמים לכתחילה לשקע את הכיור בלילה, שמא לא יחזור וישקענו קודם עלות השחר, ואז ייפסלו מימיו.
The Gemara responds: The difference between them is that according to Rabbi Ḥiyya bar Yosef, if the water is raised at any point throughout the night, it is disqualified for sanctification prior to the day’s services. According to Rabbi Yoḥanan, the water is not disqualified unless the Basin is raised at the break of dawn, but the Sages issued a rabbinic decree of sinking the Basin into its pit all night ab initio, so that it would not be raised at dawn accidentally.
הכל
(2) וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קִידֵּשׁ יָדָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן לְמָחָר אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ שֶׁכְּבָר קִידֵּשׁ מִתְּחִילַּת עֲבוֹדָה.
The Gemara asks: Does Rabbi Yoḥanan really hold that the Basin must be sunk all night? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: If a priest sanctified his hands and feet in preparation for the removal of the ashes before dawn, then the next day he does not need to sanctify them again, as he already sanctified them at the beginning of the day’s service? Evidently, the Basin is raised before dawn.
והאמר רבי יוחנן כו׳ – אלמא אמר שמעלהו לקדש לתרומת הדשן ולא הצריך לחזור ולשקעו ובשלמא העלאתו לא קשיא לן דלא סגי בלאו קידוש זה שזכה לפייס של תרומת הדשן ולגזירת שיקוע ליכא למיחש דכיון שמצאו משוקע והעלהו ועכשיו הגיע הזמן הסמוך לפסולו לא פשע ביה והדר משקע ליה ולא דמי למעלהו בלילה שמניחו לקדש בו כהנים הבאים תמיד להקטיר ואתי למיפשע ביה אלא הא קשיא לך דלא איירי בה רבי יוחנן במצות שיקוע ונימא דנישקעיה.
ומקשים: והאם סבור ר׳ יוחנן שהכיור משוקע כל הלילה? והאמר [והרי אמר] ר׳ יוחנן: מי שקידש ידיו בלילה לתרומת הדשן — למחר אין צריך לקדש, שכבר קידש מתחילת עבודה!
The Gemara asks: Does Rabbi Yoḥanan really hold that the Basin must be sunk all night? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: If a priest sanctified his hands and feet in preparation for the removal of the ashes before dawn, then the next day he does not need to sanctify them again, as he already sanctified them at the beginning of the day’s service? Evidently, the Basin is raised before dawn.
הכל
(3) בִּשְׁלָמָא לְרָבָא דְּמוֹקֵים לְהָהִיא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָא כְּרַבִּי.
The Gemara elaborates: Granted, according to Rava, who interprets that statement in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, that sanctification of the hands and feet is not disqualified overnight (see 20a), this statement that the Basin must be sunk all night is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who holds that sanctification of the hands and feet is disqualified at dawn. Accordingly, he holds that the water in the Basin is disqualified as well.
בשלמא לרבא דמוקי – לעיל הא מילתא דר׳ יוחנן אליבא דרבי אלעזר דאמר אין לינה מועלת בקידוש איכא למימר דמשום הכי לא חש לשיקועו דקסבר רבי אלעזר דבמי כיור גופייהו נמי לא פסלה לינה.
הא – דאמר ר׳ יוחנן לעיל אין מעלהו.
כרבי – אמרה דאמר לינה מועלת בקידוש וכל שכן במי כיור.
ומעתה, בשלמא [נניח] לפי שיטת רבא דמוקים לההיא [שמעמיד את ההלכה ההיא] שאמר ר׳ יוחנן כדעת ר׳ אלעזר בר׳ שמעון, הסבור שאין לינה בעמוד השחר פוסלת בקידוש ידים ורגלים, ולכן למחר אין צריך לקדש, יש לומר כי הא [הלכה זו] לגבי גזירת שיקוע היא כרבי, הסבור שלינה פוסלת.
The Gemara elaborates: Granted, according to Rava, who interprets that statement in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, that sanctification of the hands and feet is not disqualified overnight (see 20a), this statement that the Basin must be sunk all night is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who holds that sanctification of the hands and feet is disqualified at dawn. Accordingly, he holds that the water in the Basin is disqualified as well.
הכל
(4) אֶלָּא לְאַבָּיֵי דְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי קַשְׁיָא דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי מַאי שְׁנָא הָתָם דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּלָא מְשַׁקַּע לֵיהּ.
But according to Abaye, who interprets that statement in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, the first statement of Rabbi Yehuda HaNasi is difficult to reconcile with this other statement of Rabbi Yehuda HaNasi: What is different there that one must sink the Basin all night, and what is different here, with regard to sanctification prior to removal of the ashes, that one does not need to sink it?
אלא לאביי – דאוקים לעיל כרבי קשיא דרבי אדרבי לעיל א״ר יוחנן אליבא דרבי לגזירת שיקוע חייש והכא נמי נשקעיה והכא ליכא למיתלי טעמא במודה רבי דמקרות הגבר עד צפרא לא פסלה לינה דבשלמא גבי קידוש דפסול לינה דידיה דרבנן שהרי אין המים בעולם הוא דאיכא למימר הכי אבל מי כיור דהוו קמן וקדושת כלי עליהם ולינה דידהו דאורייתא עמוד השחר הוא דגרים ליה.
מאי שנא התם דמשקע ליה – כלומר מאי שנא גבי אין מעלהו דחש לגזירת שיקועו ומ״ש כו׳.
אלא לאביי דמוקים לה [שמעמיד אותה] את ההלכה בקידוש ידים לתרומת הדשן כשיטת רבי, קשיא [קשה] מדברי רבי על דברי רבי, מאי שנא התם דמשקע ליה [מה שונה שם שהזכיר ר׳ יוחנן שהוא משקע אותו, את הכיור], ומאי שנא הכא דלא משקע ליה [ומה שונה כאן, בענין הקידוש לתרומת הדשן, שלא אמר שצריך לשקע אותו] לאחר מכן?
But according to Abaye, who interprets that statement in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, the first statement of Rabbi Yehuda HaNasi is difficult to reconcile with this other statement of Rabbi Yehuda HaNasi: What is different there that one must sink the Basin all night, and what is different here, with regard to sanctification prior to removal of the ashes, that one does not need to sink it?
הכל
(5) דִּמְסַלֵּק לֵיהּ וַהֲדַר מְשַׁקַּע לֵיהּ.
The Gemara responds: There is no contradiction. Prior to removal of the ashes, one raises the Basin and then sinks it again so that it will not remain raised at dawn and render the water disqualified.
דמסלק ליה והדר משקע ליה – לאחר קידוש תרומת הדשן ורבי יוחנן הוא דלא איירי בתקנת מי כיור אלא בהלכות קידוש לאשמועינן דמודי רבי מקרות הגבר עד צפרא לא פסלה לינה.
הכי גרסי׳ אי הכי למחר אינו מקדש אין צריך לקדש היינו דרב חסדא כו׳ – אי הכי דלר׳ יוחנן אוקמא דלילה לא פסל ולמחר אינו מקדש בתמיה.
ומשיבים: גם שם מדובר דמסלק ליה והדר [שמעלה אותו לקידוש לתרומת הדשן ואחר כך] משקע ליה [אותו] עד לאחר עמוד השחר.
The Gemara responds: There is no contradiction. Prior to removal of the ashes, one raises the Basin and then sinks it again so that it will not remain raised at dawn and render the water disqualified.
הכל
(6) אִי הָכִי לְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ [אַמַּאי אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ].
The Gemara asks: If so, why does Rabbi Yoḥanan say that the priest does not sanctify his hands and feet again the next day? If the water has not been disqualified, why would the priest need to avoid sanctifying his hands and feet with it? The Gemara responds: Rabbi Yoḥanan means to say that he does not need to sanctify them again for service on the same day, not that he is prohibited from doing so.
אמאי – א״ר יוחנן משמיה דאילפא מקדש ממנו לעבודת לילה ולמחר אינו מקדש דשמעי׳ מיניה דמשום דלא שיקעו בערב קא פסל להו קידוש מחר.
ומשני: אין צריך לקדש – קאמר דכיון שקידש לעבודת לילה אין צריך למחר ואשמעי׳ דאין לינה מועלת בקידוש וכדרבי אלעזר.
ומקשים: אי הכי [אם כך] שחוזר ומשקעו, מה שאמר ר׳ יוחנן ״למחר אינו מקדש״, [אמאי [מדוע] אינו מקדש? והרי לא נפסלו המים! ומשיבים: אין הכוונה שלא יכול לקדש, אלא שאין הכהן צריך לחזור ולקדש] מאחר שהתחיל בעבודת היום.
The Gemara asks: If so, why does Rabbi Yoḥanan say that the priest does not sanctify his hands and feet again the next day? If the water has not been disqualified, why would the priest need to avoid sanctifying his hands and feet with it? The Gemara responds: Rabbi Yoḥanan means to say that he does not need to sanctify them again for service on the same day, not that he is prohibited from doing so.
הכל
(7) לְמֵימְרָא דִּלְמַתִּירִין מִיחְזָא חֲזֵי הַיְינוּ דְּרַב חִסְדָּא.
The Gemara asks: Is this to say that according to Rabbi Yoḥanan, if one raised the Basin at night and sank it again before dawn, it remains fit for sanctification prior to performing the offering’s permitting factors that day? If so, Rabbi Yoḥanan’s opinion is the same as that of Rav Ḥisda.
היינו דרב חסדא – השתא דאוקמא אין מעלהו דר׳ יוחנן משום פסול עמוד השחר אבל לילה לא פסיל היינו דרב חסדא.
ותמהים: למימרא [מכאן יש להסיק ולומר] שלדעת ר׳ יוחנן כיור שהעלהו בלילה (ושיקעו קודם עמוד השחר) גם לעבודת מתירין של היום הבא מיחזא חזי [ראוי הוא] ואין המים נפסלים לעבודת היום? אם כן, היינו [הרי זו] בדיוק דעתו של רב חסדא!
The Gemara asks: Is this to say that according to Rabbi Yoḥanan, if one raised the Basin at night and sank it again before dawn, it remains fit for sanctification prior to performing the offering’s permitting factors that day? If so, Rabbi Yoḥanan’s opinion is the same as that of Rav Ḥisda.
הכל
(8) אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִצְוַת שִׁיקּוּעַ.
The Gemara responds: The difference between them is that according to Rav Ḥisda, there is no mitzva of sinking the Basin into its pit throughout the night, whereas Rabbi Yoḥanan holds that there is a mitzva of sinking the Basin into its pit all night ab initio.
איכא בינייהו מצות שיקוע – לר׳ יוחנן מצות שיקוע מבערב כדי שימצאנו משוקע בקידוש תרומת הדשן ויהא נזכר לחזור ולשקעו והיינו דקאמר כיון ששקעו אלמא מבערב הוא משקע ליה ולרב חסדא לא החמירו בו כל כך ואין מצות שיקועו אלא סמוך לזמן פסולו קודם עמוד השחר.
ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל] לגבי מצות שיקוע האם יש מצוה לשקע את הכיור בלילה או לא, שלדעת ר׳ יוחנן מצוה לעשות זאת, ולדעת רב חסדא לא.
The Gemara responds: The difference between them is that according to Rav Ḥisda, there is no mitzva of sinking the Basin into its pit throughout the night, whereas Rabbi Yoḥanan holds that there is a mitzva of sinking the Basin into its pit all night ab initio.
הכל
(9) מֵיתִיבִי לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ עַד שֶׁשּׁוֹמְעִים קוֹל שֶׁל עֵץ שֶׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר וְהֵן אוֹמְרִים הִגִּיעַ [עֵת] קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר מַאי לָאו דִּמְסַלֵּק לֵיהּ אַלְמָא מְשַׁקַּע לֵיהּ.
The Gemara raises an objection to the opinion of Rav Ḥisda from a mishna (Tamid 28b): The priests would not see the priest performing the removal of the ashes, nor would they hear his voice. Rather, they were unaware of his actions until they would hear the sound of the wood with which ben Katin made a mechanism for sinking the Basin into water during the night. And when they heard the sound of the mechanism, they would say to each other: The time for sanctifying hands and feet from the Basin has come. The Gemara asks: What, is it not that they heard the mechanism raising the Basin? Apparently, the mechanism would sink it during the night, in contradiction to the opinion of Rav Ḥisda, who holds that there was no need to sink it overnight.
לא היו רואין אותו כו׳ – [במי שזכה] בתרומת הדשן קמיירי במסכת תמיד כשהיה נכנס לעזרה לקדש ידיו ורגליו לא היה מכניס בידו לא נר ולא אבוקה אלא מהלך לאור המערכה ולא היו רואין אותו אחיו [הכהנים] שהיו בבית מוקד עד ששומעין כו׳.
והן אומרים הגיע – לכיור מזרזין את עצמן להיות נכונים להעלות אפר לתפוח לאחר שירד זה מן המזבח כדתנן לעיל גבי ראוהו אחיו הכהנים שירד.
מאי לאו – האי שמיעת קול העץ דקתני דסליק ליה לכיור מן הבור אלמא משוקע הוה וקשיא ליה לרב חסדא דאמר לא משקע ליה עד צפרא.
מיתיבי [מקשים] על דעת רב חסדא ממה ששנינו במשנה: לא היו שאר הכהנים רואין אותו את הכהן התורם את הדשן ולא שומעין את קולו, עד ששומעים קול של עץ שעשה בן קטין מוכני (מכשיר) לכיור להורידו ולהעלותו לבור, שמפעיל אותו הכהן התורם את הדשן, והן אומרים: הגיע [עת] קידוש ידים ורגלים מן הכיור. מאי לאו דמסלק ליה [האם לא פירוש הדבר שמעלה אותו] במוכני? אלמא [מכאן] שמשקע ליה [אותו] קודם לכן, ולכן צריך עכשיו להעלותו, וקושיה היא על דעת רב חסדא, שסבור שאין מצוה לשקעו בלילה!
The Gemara raises an objection to the opinion of Rav Ḥisda from a mishna (Tamid 28b): The priests would not see the priest performing the removal of the ashes, nor would they hear his voice. Rather, they were unaware of his actions until they would hear the sound of the wood with which ben Katin made a mechanism for sinking the Basin into water during the night. And when they heard the sound of the mechanism, they would say to each other: The time for sanctifying hands and feet from the Basin has come. The Gemara asks: What, is it not that they heard the mechanism raising the Basin? Apparently, the mechanism would sink it during the night, in contradiction to the opinion of Rav Ḥisda, who holds that there was no need to sink it overnight.
הכל
(10) לָא דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ אִי דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ מִי מִשְׁתְּמַע קָלֵיהּ מְשַׁקַּע לֵיהּ בְּגִילְגְּלָא.
The Gemara responds: No, they heard the mechanism sinking the Basin, which had been raised all night. The Gemara asks: If the mechanism were sinking it, would its sound be audible? No mechanism is necessary to lower the Basin; it can simply be lowered with a chain. The Gemara responds: The priest would still sink it by using a wheel, which would make a sound.
לא דמשקע – השתא.
מי משתמע קליה – הלא אין מוכני צריך לשוקעו אלא להעלותו אבל שיקועו משלשלו לבור והוא נופל מאליו.
ומשני: דמשקע ליה בגלגלא – כי היכי דלישתמע קליה וישמעו הכהנים הישנים בעיר וניתו לפייס דתנן במסכת תמיד (פרק ג מ״ח) מיריחו היו שומעין את קול העץ שעשה כו׳.
אי משקע ליה – שהיה למעלה וכרב חסדא ומורידין לבור הלא אין קולו נשמע וא״ת לישני דנשמע קולו דקתני היינו בהעלותו וי״ל היינו דקא אמר דמשקע ליה בגלגלא (כגון) לבור והקול שנשמע היינו בהוציאו מן הבור ומעלהו ואי בעית אימא דמשקע בחומרתיה דהיה בגלגלא אף השיקוע כדי להשמיע קול הרבה בהורידו ובהעלותו.
ודוחים: לא, הכוונה היא שמשקע ליה [אותו] במוכני, כדי שלא ייפסלו מימיו בעמוד השחר. ושואלים: אי דמשקע ליה מי משתמע קליה [אם מדובר שהוא משקע אותו בלבד, האם נשמע קולו]? והרי לשם הורדתו לבור לא היה צורך במוכני, אלא רק לשלשלו בשרשרת לבור, ולא היה זה משמיע קול! ומשיבים: על כל פנים היה משקע ליה בגילגלא [אותו הכהן בגלגל] ולכן היו שומעים את קולו,
The Gemara responds: No, they heard the mechanism sinking the Basin, which had been raised all night. The Gemara asks: If the mechanism were sinking it, would its sound be audible? No mechanism is necessary to lower the Basin; it can simply be lowered with a chain. The Gemara responds: The priest would still sink it by using a wheel, which would make a sound.
הכל
(11) לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ בְּחוּמַרְתֵּיהּ כִּי כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁתְּמַע קָלֵיהּ וְלִשְׁמְעִי וְלֵיתֵי וְהָא הֲוָה גְּבִינִי כָּרוֹז בי תְּרֵי הֶיכֵּרֵי הֲווֹ עָבְדִי דְּשָׁמַע מֵהַאי אָתֵי וְשָׁמַע מֵהַאי אָתֵי.:
The Gemara presents another version of the answer: The priest would deliberately sink it by its wheel so that its sound would be audible, and the other priests would hear and come to begin the service. The Gemara asks: But wasn’t there Gevini the crier, who would notify the priests of the beginning of the service? The Gemara responds: They would make two conspicuous markers for the beginning of the service: The sound of the wheel and the crier. Anyone who heard from this marker would come, and anyone who heard from that marker would come.
בחומרתיה – גלגלא.
והא גביני כרוז – שהיה מכריז עמדו הכהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם.
גביני – שם האיש.
בי תרי היכרי הוו עבדי – שתי היכרות עושין לדבר.
או בלישנא אחרינא [לשון אחרת]: דמשקע ליה בחומרתיה, כי היכי דלישתמע קליה ולשמעי וליתי [שמשקע אותו בגלגלו, כדי שיישמע קולו וישמעו שאר הכהנים ויבואו] לעבודתם. ושואלים: והא הוה [והרי היה] גביני הכרוז שהיה מכריז באותה עת שהגיע זמן העבודה! ומשיבים: בי תרי היכרי הוו עבדי [שני סוגים של היכר היו עושים] לתחילת עבודה, קול הגלגל וקול הכרוז, דשמע מהאי אתי ושמע מהאי אתי [ששומע מזה בא ושומע מזה בא].
The Gemara presents another version of the answer: The priest would deliberately sink it by its wheel so that its sound would be audible, and the other priests would hear and come to begin the service. The Gemara asks: But wasn’t there Gevini the crier, who would notify the priests of the beginning of the service? The Gemara responds: They would make two conspicuous markers for the beginning of the service: The sound of the wheel and the crier. Anyone who heard from this marker would come, and anyone who heard from that marker would come.
הכל
(12) גּוּפָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא כׇּל אכִּיּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים מִמֶּנּוּ אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {שמות מ׳:ל״א} וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְגוֹ׳.
§ Having mentioned a halakha earlier (19b), the Gemara addresses the matter itself: Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: With regard to any Basin that does not contain enough water for four priests to sanctify their hands and feet from it, the priests may not sanctify their hands and feet with it, as it is stated: “That Moses and Aaron and his sons might wash their hands and their feet from it” (Exodus 40:31).
א גופא [לגופה] של הלכה שהוזכרה לעיל (יט,ב), אמר ר׳ יוסי בר׳ חנינא: כל כיור שאין בו כמות מים כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו — אין מקדשין בו, שנאמר: ״ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו״ וגו׳ (שמות מ, לא).
§ Having mentioned a halakha earlier (19b), the Gemara addresses the matter itself: Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: With regard to any Basin that does not contain enough water for four priests to sanctify their hands and feet from it, the priests may not sanctify their hands and feet with it, as it is stated: “That Moses and Aaron and his sons might wash their hands and their feet from it” (Exodus 40:31).
הכל
(13) מֵיתִיבִי בכׇּל הכלי׳ הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁין בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רביעי׳ רְבִיעִית
The Gemara raises an objection from a baraita: The priests may sanctify their hands and feet from all vessels, whether they can hold a quarter-log of water
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.