מבוי העשוי כנדל נחלקו בו אביי ורבא שלדעת אביי צריך צורת פתח בראש המבוי הגדול היוצא לרה״ר ולחי או קורה בכל ראשי המבואות הקטנים אחד (לרשות) [לראש] הפתוח לרה״ר בצד ימין ואחד לראש הפתוח לרה״ר בצד שמאל ולדעת רבא עושה צורת פתח בראש המבוי האחד וכן לכל ראשי המבואות הקטנים היוצאים לרה״ר בצד ימין למבוי ולחי בראשיהם היוצאים לרה״ר בצד שמאל או בהפך וכן לחי לראש המבוי הגדול השני והלכה כרבא ונדל זה הוא שיש כאן מבוי גדול מפולש משני צדדיו לרה״ר ומבואות הרבה מפולשים לו בצדו מכאן ומכאן כרגלי הנדל ואין פלושי המבואות הקטנים זה כנגד זה שא״כ הרי הוא מפולש בפני עצמו אלא מפולש שבצד ימין כנגדו בצד שמאל סתום ומפולש בצד שמאל כנגדו בצד ימין סתום ואף רגלי הנדל כך הם שאין רגלי הצד האחד מכוונים כנגד רגליו שבצד האחר וזו היא צורתו ומבואות אלו כולם יש בתים וחצרות פתוחות לתוכן וי״מ בכל מבוי עקום דיו שבין כלם יהו בתים וחצרות פתוחות לתוכו ומ״מ הרי אתה מבין בצורת הנדל שהנכנס דרך פתח המבוי הגדול ויוצא לו דרך אחד המבואות הקטנים הולך כמין גאם ודינו דין מבוי עקום לגמרי הן לצד ימין הן לצד שמאל ואם נכנס דרך מבוי אחד קטן ויוצא דרך מבוי קטן שכנגדו הולך כמין למ״ד שזויותיה נצבות כגון זו ואם נכנס דרך מבוי (אחר) [אחד] קטן ויוצא בדרך מבוי אחר קטן שבאותו צד עצמו הוא הולך כמין ח׳ כגון זו וכבר ידעת שבמבוי העקום פסקנו שתורתו כמפלש וא״כ אף זה דינו ודין מבואותיו כמבואות העקומים לדעת רבא וצריך צורת פתח לראש המבוי הגדול על כל פנים ולחי מצדו האחר כהכשר מבוי מפלש וכן המבואות הקטנים צריכים צורת פתח מצד אחד ולחי מצד אחר ונמצאו כלן בהכשר מבוי מפולש אם שייך כמין גאם אם כמין למ״ד על הדרך שפרשנו וראשיהם הפתוחים למבוי פטורים מכלום ושמא תאמר והלא בהולך כמין ח׳ מיהא שהוא ממבוי למבוי שבאותו צד בעצמו אין כאן צורת פתח כבר ביארנו לדעת התוספות שכל העקום כמין ח׳ אינו צריך צורת פתח שמאחר שהכל יוצא לרה״ר אחת אין דרך העוברים להתעקם בחנם לסבב המבוי אלא הולך מפתח זה לפתח זה בכוון וכן שמא תאמר והלא הנכנס למבוי גדול מצד הפלוש שבו הלחי ויוצא דרך הפלוש בצד שמאל שבו הלחיים אין בו צורת פתח נראה שכל שהולך ממבוי גדול למבוי קטן כשנכנס במבוי גדול צורת פתח שבראשו האחר עולה לו שמאחר שהוכשר בדינו אין לנו אם נכנס דרך צורת פתח אם לאו ומ״מ י״מ אותה בסתום ואומרים מתוך כך שאם הוא מפלש צריך צורת פתח משני ראשיו ואין הדברים נראין וצריך שתדע שלדעת הפוסקים כחנניה להצריך דלת מכאן ולחי מכאן אתה צריך לפרש בכל המבואות שאין פלושן לרה״ר אלא מצד אחד אבל הצד השני בכלם פתוח לכרמלית כגון בקעה והדומים לה (שאין) [שאף] חנניה מודה בה שדיו בצורת פתח מכאן ולחי מכאן כמו שביארנו ואפי׳ היה מבוי הגדול סתום כך דינו שהרי מ״מ מפלש הוא מצד המבואות הקטנים שכלם מפלשים לו ואין סתימתו עולה לו אלא ללחי שהיה צריך לו אלו היה מפולש ולא עוד אלא שלענין ביאור גרסת גדולי הרבנים מוכחת שהמבוי הגדול סתום שהם גורסים אמר ליה רבא כמאן כשמואל דאמר תורתו כסתום למה לי צורת פתח ועוד דהא חשו ליה לדרב ומאחר שאומר כמאן כשמואל דאמר׳ תורתו כסתום למה לי צורת פתח אלמא שלא היה מפלש מצד עצמו ועוד שלדעת שמואל מפלש לדלת הוא צריך שהרי הוא פוסק כחנניה ולא עוד אלא שיש פוסקים שאם היה מפלש צריך צורת פתח משני הצדדין כמו שביארנו:

ויש שמצריכין במבואות הקטנים לדעת אביי בכל המבואות הקטנים לחי בראשן היוצא לרה״ר ולמי בראשן היוצא למבוי ולרבא צורת פתח לראשן היוצא למבוי שהוא מקום העקמימות ולחי מצד האחר ויש לך נדל שכלו מצד אחד כגון זה ולשטה ראשונה שכתבנו יראה שדיים בלחי בכל אחד מראשיהן היוצאים לרה״ר וראשיהן הפתוחים למבוי פטורים מכלום מצד צורת פתח שבגדול ולשטה שניה צריך צורת פתח בכל אחד מן המבואות לצד עקמימותם והוא הראש היוצא למבוי ולחי מצד האחר היוצא לרה״ר וכן פרשוה גדולי הרבנים:

מבוי שצדו אחד ארוך וצדו אחד קצר כשבא להכשירו בקורה אינו מתיר אלא כנגד הקצר ולא סוף דבר כשיש בשיור הארוך על הקצר ארבע אמות שאותו השיור כמבוי בפני עצמו ואינו מכלל המבוי אלא אף אם לא היה שם ארבע אמות שהיה לנו לומר שמכלל המבוי הוא והיה לנו להניח בהכשרו את הקורה באלכסון כזה כל זמן שלא יהא רחב כל כך שיהא באלכסונו יותר מעשר לחשבון כל אמתא ברבועא אמתא ותרין חומשין באלכסונא אין אומרין כן אלא דוקא כנגד הקצר שהקורה אינה משום מחיצה אלא משום היכר ובאלכסון אינו היכר והרואים אותו משתמש בצד הארוך יותר על מה שהוא מכוון כנגד הקצר יאמרו שברה״ר הוא משתמש:

וכתבו גדולי המפרשים דוקא בקורה אבל צורת פתח מכשירו אפי׳ באלכסון ואפילו ברחב מעשר ואפי׳ היה משוך העודף ארבע אמות ומ״מ בלחי אע״פ שהוא משום מחיצה כתבו גדולי מפרשי הלכות שאינו מכשיר אלא כנגד הקצר כיון שהוא יוצא חוץ למבוי מצד אחד שמחיצת לחי אינה חשובה מחיצה לענין זה: