×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) לְמַטָּעֵי כָרֶם.
for planting vines” (Micah 1:6), which benefits all the surrounding inhabitants.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
נתקללה שומרון נתברכו שכניה שנאמר ושמתיה לעי השדה למטעי כרם לשכניה.
למטעי כרם – ויהנו שכיניה ושבח הוא לה שנזכרת לטובה.
למטעי כרם״ (מיכה א, ו) שכל בני הסביבה נהנים מהם.
for planting vines” (Micah 1:6), which benefits all the surrounding inhabitants.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וא״רוְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם מִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִתְחַיֵּיב אָדָם הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת מְטִילִין לוֹ חַכָּה לְתוֹךְ פִּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ.

And Rabbi Yirmeya ben Elazar also said: Come and see that the attribute of flesh and blood is unlike the attribute of the Holy One, Blessed be He. For the attribute of flesh and blood is to place an iron or wooden hook in the mouth of a person who was sentenced to death by the government, so that he should not be able to curse the king when he is taken away for execution.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חכה – עץ שפותח פיו שלא יכול לדבר.
כדי שלא יקלל כו׳ ר״ל שזה שנתחייב הריגה ע״י דין מלך בשר ודם מהרהר אחר דינו שלא יפה דן אותו להריגה גם לא ירא מלקלל כיון שאחר הריגתו לא יכול לעשות לו כלום אבל במדת הקב״ה אינו מהרהר דבודאי יפה חייבו גם ירא מלקלל כיון שגם אחר הריגתו יכול עוד לענשו בדין גיהנם ולכך שותק מלהרהר ואדרבה נותן תהלה להקב״ה על שפרע לו ענשו בעוה״ז כדי לזכותו בעוה״ב. ואמר
א ועוד אמר ר׳ ירמיה בן אלעזר: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם; מדת בשר ודם מתחייב אדם הריגה למלכות, מטילין לו חכה (מכשיר ברזל או עץ להחזיק את הפה) לתוך פיו, כדי שלא יקלל את המלך כשמוציאים אותו להורג.
And Rabbi Yirmeya ben Elazar also said: Come and see that the attribute of flesh and blood is unlike the attribute of the Holy One, Blessed be He. For the attribute of flesh and blood is to place an iron or wooden hook in the mouth of a person who was sentenced to death by the government, so that he should not be able to curse the king when he is taken away for execution.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מִדַּת הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם מִתְחַיֵּיב הֲרִיגָה לַמָּקוֹם שׁוֹתֵק שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ס״ה:ב׳} לְךָ דוּמִיָּה תְהִלָּה וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר תְּהִלָּה וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה לוֹ כְּאִילּוּ מַקְרִיב קׇרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ס״ה:ב׳} וּלְךָ יְשׁוּלַּם נֶדֶר.

But the attribute of the Holy One, Blessed be He is that one is willingly silent when he is sentenced to death by the Omnipresent, as it is stated: “For You silence is praise, O God in Zion, and to You shall the vow be performed” (Psalms 65:2). And what is more, he praises God for his sufferings, as it is stated: “Praise.” And what is more, it appears to him as though he were offering a sacrifice in atonement for his sin, as it is stated: “And to You shall the vow be performed.”
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לך דומיה – הכל שותקין כנגדך.
שדומה עליו כו׳ – נוחין לו יסורין שמקבלן מאהבה.
ולך ישולם נדר – אותה דומיה שהוא דומה ביסורין דומה לו כשילום נדר.
לעולם לא יהא אדם בועט אחר עונשיו של הקב״ה אלא יהא מצדיק עליו את דינו ויהא משבח את השם על יושר משפטיו ולא עוד אלא שיהא דומה בעיניו כמי שמקריב קרבן וכל מי שעושה כן אף בשעת מיתה מתכפר לו ועליהם אמרו פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולטת בהם ואם בועט בייסוריו ומת לו בביעוטו אין לו כפרה עולמית ועליהם נאמר בפגרי האנשים הפושעים בי שפשעו לא נאמר אלא הפושעים והולכים שאפי׳ בפתחה של גיהנם אין חוזרים בתשובה וכבר הארכנו בדברים אלו בילדותנו בחבור התשובה:
ולא עוד אלא שדומה לו כאלו מקריב כו׳ ע״פ מ״ש בטעם המביא קרבן שידמה בנפשו שהוא היה ראוי להריגה כבהמה זו אלא שהתורה חסה עליו שתהא הבהמה לקרבן תחתיו לכפרה וא״כ זה שנתחייב הריגה למקום הרי הוא נעשה קרבן וכפרה על עצמו דהיינו ולך ישולם נדר ועד״ז יש לפרש הא דקאמרי׳ בסמוך ומורידין דמעות כו׳ היינו אותן דמעות עולות לו לפניו ית׳ ב״ה במקום הנסכים הבאים עם הקרבן וכדאמרינן שערי דמעות לא ננעלו ואמר גם ברכות וגו׳ שמצדיקין עליהן את הדין כו׳ דהיינו שאומרים ברוך דיין האמת וק״ל:
ואילו מדת הקדוש ברוך הוא, אדם מתחייב הריגה למקום — הרי הוא שותק מרצונו, שנאמר: ״לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך ישולם נדר״ (תהילים סה, ב). ולא עוד אלא שמשבח את ה׳ על יסוריו, שנאמר ״תהלה״. ולא עוד אלא שדומה לו כאילו מקריב קרבן לכפר על חטאיו, שנאמר ״ולך ישלם נדר״.
But the attribute of the Holy One, Blessed be He is that one is willingly silent when he is sentenced to death by the Omnipresent, as it is stated: “For You silence is praise, O God in Zion, and to You shall the vow be performed” (Psalms 65:2). And what is more, he praises God for his sufferings, as it is stated: “Praise.” And what is more, it appears to him as though he were offering a sacrifice in atonement for his sin, as it is stated: “And to You shall the vow be performed.”
רש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) הַיְינוּ דא״רדְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַאי דִּכְתִיב {תהלים פ״ד:ז׳} עוֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה.

And this is what Rabbi Yehoshua ben Levi said: What is the meaning of that which is written: “Those who pass through the valley of weeping turn it into a water spring; moreover, the early rain covers it with blessings” (Psalms 84:7)?
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עוברי בעומק הבכא וגו׳ עוברי אלו בני אדם שעוברין על רצונו של מקום.
מעין ישיתוהו – כמעין של שיתין נקב שבבנין המזבח שניסוך היין של ספלים יורד לתוכו כל השנה כדאמרי׳ בלולב וערבה (סוכה מט.).
גמ׳ גם ברכות יעטה מורה כו׳. נ״ב פי׳ לפני השם יתברך שהרי מורה לו דרך הטוב:
היינו [זה הוא] שאמר ר׳ יהושע בן לוי: מאי דכתיב [מהו שנאמר] ״עברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה״ (תהילים פד, ז).
And this is what Rabbi Yehoshua ben Levi said: What is the meaning of that which is written: “Those who pass through the valley of weeping turn it into a water spring; moreover, the early rain covers it with blessings” (Psalms 84:7)?
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) עוֹבְרֵי אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְרִין עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵמֶק שֶׁמַּעֲמִיקִין לָהֶם גֵּיהִנָּם הַבָּכָא שֶׁבּוֹכִין וּמוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּמַעְיָין שֶׁל שִׁיתִין גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה שֶׁמַּצְדִּיקִין עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וְאוֹמְרִים לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָפֶה דַּנְתָּ יָפֶה זִכֵּיתָ יָפֶה חִיַּיבְתָּ וְיָפֶה תִּקַּנְתָּ גֵּיהִנָּם לָרְשָׁעִים גַּן עֵדֶן לַצַּדִּיקִים.

“Those who pass through [overei],” these are people who transgress [overin] the will of the Holy One, Blessed be He. “Valley [emek]” indicates that their punishment is that Gehenna is deepened [ma’amikin] for them. “Of weeping [bakha]” and “turn it into a water spring [ma’ayan yeshituhu],” indicates that they weep [bokhin] and make tears flow like a spring [ma’ayan] of the foundations [shitin], meaning like a spring that descends to the foundations of the earth. “Moreover, the early rain covers it with blessings,” indicates that they accept the justice of God’s judgment, and say before Him: Master of the Universe, You have judged properly, You have acquitted properly, You have condemned properly, and it is befitting that You have prepared Gehenna for the wicked and the Garden of Eden for the righteous.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בעמק שמעמיקין להם גיהנם שעה אחת. ואתי אברהם ומציל להו לבר מהבא על הגוי׳ דמשכ׳ ערלתיה כריש לקיש דאמר אין אור שולטת בפושעי ישראל קל וחומר ממזבח הזהב.
״עברי״ — אלו בני אדם שעוברין על רצונו של הקדוש ברוך הוא. ״עמק״ — עונשם הוא שמעמיקין להם גיהנם. ״הבכא״ — שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שיתין, כלומר כמעיין שיורד ומגיע עד יסודות הארץ (״מעין ישיתוהו״). ״גם ברכות יעטה מורה״שמצדיקין עליהם את הדין, ואומרים לפניו: רבונו של עולם, יפה דנת, יפה זכית, יפה חייבת, ויפה תקנת גיהנם לרשעים וגן עדן לצדיקים.
“Those who pass through [overei],” these are people who transgress [overin] the will of the Holy One, Blessed be He. “Valley [emek]” indicates that their punishment is that Gehenna is deepened [ma’amikin] for them. “Of weeping [bakha]” and “turn it into a water spring [ma’ayan yeshituhu],” indicates that they weep [bokhin] and make tears flow like a spring [ma’ayan] of the foundations [shitin], meaning like a spring that descends to the foundations of the earth. “Moreover, the early rain covers it with blessings,” indicates that they accept the justice of God’s judgment, and say before Him: Master of the Universe, You have judged properly, You have acquitted properly, You have condemned properly, and it is befitting that You have prepared Gehenna for the wicked and the Garden of Eden for the righteous.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ רְשָׁעִים אֲפִילּוּ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל גֵּיהִנָּם אֵינָם חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ס״ו:כ״ד} וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי וְגוֹ׳ שֶׁפָּשְׁעוּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הַפּוֹשְׁעִים שֶׁפּוֹשְׁעִים וְהוֹלְכִין לְעוֹלָם.

The Gemara raises a difficulty: Is that so? Didn’t Rabbi Shimon ben Lakish say: The wicked do not repent, even at the entrance to Gehenna, as it is stated: “And they shall go forth, and look upon the carcasses of the men who rebel against Me; for their worm shall not die, neither shall their fire be quenched; and they shall be an abhorrence to all flesh” (Isaiah 66:24)? The verse does not say: Who rebelled, but rather: “Who rebel,” in the present tense, meaning they continue rebelling forever.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ורשעים אפילו על פתח גיהנם אין חוזרין בתשובה ברשעי או״ה הוא.
הפושעי׳ בי – עדיין ואפי׳ בשעת תולעתם ואשם.
שנאמר ויצאו וראו בפגרי וגו׳ דמקום פגרי האנשים לאו היינו גיהנם גופיה אלא פתחה של גיהנם הוא מקרי:
ומקשים: איני [וכי כן הוא]?! והא [והרי] אמר ר׳ שמעון בן לקיש: רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה, שנאמר: ״ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר״ (ישעיה סו, כד) ״שפשעו״ לא נאמר, אלא ״הפשעים״ בלשון הווה — שפושעים והולכין לעולם!
The Gemara raises a difficulty: Is that so? Didn’t Rabbi Shimon ben Lakish say: The wicked do not repent, even at the entrance to Gehenna, as it is stated: “And they shall go forth, and look upon the carcasses of the men who rebel against Me; for their worm shall not die, neither shall their fire be quenched; and they shall be an abhorrence to all flesh” (Isaiah 66:24)? The verse does not say: Who rebelled, but rather: “Who rebel,” in the present tense, meaning they continue rebelling forever.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) ל״קלָא קַשְׁיָא הָא בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הָא בְּפוֹשְׁעֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם1.

The Gemara answers: This is not difficult; here, i.e., where it is said that they accept God’s judgment, it is referring to the sinners of the Jewish people; there, i.e., where it is said that they do not recant, it is referring to the rebels among the nations of the world.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״אוּמּוֹת הָעוֹלָם״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בפושעי עכו״ם כו׳ ובפ״ק דר״ה מוקי לה להאי קרא גם בפושעי ישראל הגמורים שאין להם חלק לעוה״ב והם המינין והמסורות כו׳ ע״ש ועיין גם במס׳ עדיות:
בעמק הבכא כו׳ משמע ליה דההוא קרא מיירי מיד שבוכין כו׳ ומצדיקין עליהם את הדין הן עולים וכדמסיק דאברהם אבינו מסיק ומקבל להו כו׳ ודו״ק:
ומתרצים: לא קשיא [אינו קשה] הא [זה] שאמרנו שמצדיקים את הדין — מדבר בפושעי ישראל, הא [זה] שאינם חוזרים בהם — בפושעי אומות העולם.
The Gemara answers: This is not difficult; here, i.e., where it is said that they accept God’s judgment, it is referring to the sinners of the Jewish people; there, i.e., where it is said that they do not recant, it is referring to the rebels among the nations of the world.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דא״כדְּאִם כֵּן קַשְׁיָא דר״לדְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אוּר גֵּיהִנָּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן ק״וקַל וָחוֹמֶר מִמִּזְבַּח הַזָּהָב.

So too, it is reasonable to say this, for if you do not say so, there would be a contradiction between one statement of Reish Lakish and another statement of Reish Lakish. As Reish Lakish said: With regard to the sinners of the Jewish people, the fire of Gehenna has no power over them, as may be learned by a fortiori reasoning from the golden altar.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דא״כ – דהא דר״ל בפושעי ישראל מוקי לה להאי קרא דכתיב ואשם לא תכבה קשיא דידיה אדידיה.
[פושעי ישראל אין אור שולטת בהן ק״ו ממזבח הזהב – תימה דבמס׳ חגיגה (דף כז.) עביד ק״ו מסלמנדרא דתלמידי חכמים אין אור שולטת בהן מק״ו וי״ל דפושעי ישראל פניהם משחירי׳ ואלו תלמידי חכמי׳ כלל וכלל לא].
פושעי ישראל ק״ו ממזבח הזהב כו׳ מפורש בסוף פ״ב דחגיגה:
הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר לומר], שאם לא תאמר כן, קשיא [קשה] מדברי ריש לקיש אדריש לקיש [על דברי ריש לקיש] שאמר ריש לקיש: פושעי ישראל אין אור (אש) גיהנם שולטת בהן, קל וחומר ממזבח הזהב.
So too, it is reasonable to say this, for if you do not say so, there would be a contradiction between one statement of Reish Lakish and another statement of Reish Lakish. As Reish Lakish said: With regard to the sinners of the Jewish people, the fire of Gehenna has no power over them, as may be learned by a fortiori reasoning from the golden altar.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מָה מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁאֵין עָלָיו אֶלָּא כְּעוֹבִי דִּינַר זָהָב עָמַד כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא שָׁלְטָה בּוֹ הָאוּר פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּלֵיאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן שֶׁנֶּאֱמַר {שיר השירים ו׳:ז׳} כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ וְאָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַל תִּיקְרֵי רַקָּתֵךְ אֶלָּא רֵיקָתֵיךְ שאפי׳שֶׁאֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵיאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן עאכ״ועַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

If the golden altar in the Temple, which was only covered by gold the thickness of a golden dinar, stood for many years and the fire did not burn it, for its gold did not melt, so too the sinners of the Jewish people, who are filled with good deeds like a pomegranate, as it is stated: “Your temples [rakatekh] are like a split pomegranate behind your veil” (Song of Songs 6:7), will not be affected by the fire of Gehenna. And Rabbi Shimon ben Lakish said about this: Do not read: Your temples [rakatekh], but rather: Your empty ones [reikateikh], meaning that even the sinners among you are full of mitzvot like a pomegranate; how much more so should the fire of Gehenna have no power over them.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מה מזבח הזהב במקדש, שאין עליו אלא כעובי דינר זהב, עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור, שלא נמס זהבו. פושעי ישראל, שמליאין מצות כרמון, שנאמר: ״כפלח הרמון רקתך״ (שיר השירים ו, ז) ואמר ר׳ שמעון בן לקיש: אל תיקרי ״רקתך״ אלא ריקתיך, שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון — על אחת כמה וכמה שאין אור הגיהנום שולט בהם.
If the golden altar in the Temple, which was only covered by gold the thickness of a golden dinar, stood for many years and the fire did not burn it, for its gold did not melt, so too the sinners of the Jewish people, who are filled with good deeds like a pomegranate, as it is stated: “Your temples [rakatekh] are like a split pomegranate behind your veil” (Song of Songs 6:7), will not be affected by the fire of Gehenna. And Rabbi Shimon ben Lakish said about this: Do not read: Your temples [rakatekh], but rather: Your empty ones [reikateikh], meaning that even the sinners among you are full of mitzvot like a pomegranate; how much more so should the fire of Gehenna have no power over them.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אֶלָּא הָא דִּכְתִיב עוֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא הָהוּא דִּמְחַיְּיבִי הָהִיא שַׁעְתָּא בְּגֵיהִנָּם וְאָתֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמַסֵּיק לְהוּ וּמְקַבֵּל לְהוּ בַּר מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל הַגּוֹיָה1 דְּמָשְׁכָה עׇרְלָתוֹ וְלָא מְבַשְׁקַר לֵיהּ.

However, that which is written: “Those who pass through the valley of weeping” (Psalms 84:7), which implies that the sinners nonetheless descend to Gehenna, should be explained as follows: There it speaks of those who are liable at that time for punishment in Gehenna, but our father Abraham comes and raises them up and receives them. He does not leave the circumcised behind and allow them to enter Gehenna, except for a Jew who had relations with a gentile woman, in punishment for which his foreskin is drawn, and our father Abraham does not recognize him as one of his descendants.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״בת עובד כוכבים״.
הערוך על סדר הש״סרש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך בשקר
בשקרא(עירובין יט.) בר מאן דבעיל כותית ומשיך ליה ערלתיה ולא מבשקר ליה פי׳ ולא ניכר הברית. (יבמות קכב) אבא בר מניומי הוו מסקי ביה דבי ריש גלותא וכו׳ חליף קמייהו ולא בשקרוהו. ס״א ולא אישתמודעיהו. ולבקר בהיכלו תרגום ולבשקרא בהיכליה:
ערך צני
צניב(ברכות לא.) משום נהרא עד צינייתא דבבל. (בבא מציעא כד:) ההוא דיו דשקל בשרא ושדיתיה בציני תא דבי בר מריון (סנהדרין צו) ותרגמה צירייתא דבבל. (עירובין יט) תני רבה בר מרי בדבי רבן יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנם ועולה עשן מביניהן (סוכה כט) ציני הר הברזל כשרות וזו היא פתחה של גיהנם (עירובין סג) רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי חזייה לההוא גברא דקא קטר חמריה בצבייתא בשבתא וכו׳ פירוש היה קושר חמורו בדקל (בבא בתרא סט) קני לך רקלין ותאלין הוצין וצינין פי׳ דקלין תמרים גבוהין תאלין שאר אילנות גדולים הוצין שאר אילנות קטנים צינין דקלים קטנים:
א. [אמערקענטליך. אונטערזוכען.]
ב. [קליינע טייטיל ביימער.]
ולא מבשקר – איננו מכירו שהוא יהודי דמשכה ערלתו ודומה לו כמי שאינו נימול.
רש״י סד״ה ולא מבשקר איננו מכירו. וכן לא בשקרוה יבמות דף קכ ע״א:
אלא הא דכתיב [זה שנאמר] ״עברי בעמק הבכא״, שמובן מכאן שבכל זאת יורדים הם לגיהנום, — יש להסביר: ״ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם [ההוא מדובר שהם מתחייבים אותה שעה לגיהנום], ואולם אתי [ובא] אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו [ומעלה אותם ומקבל אותם]. שאינו מניח לפניו את הנימולים להיכנס לגיהנום. בר [חוץ] מישראל יהודי שבא על בת גוי, דמשכה [שנמשכת] כעונש ערלתו ולא מבשקר ליה [מכיר בו] אברהם אבינו שהוא מזרעו.
However, that which is written: “Those who pass through the valley of weeping” (Psalms 84:7), which implies that the sinners nonetheless descend to Gehenna, should be explained as follows: There it speaks of those who are liable at that time for punishment in Gehenna, but our father Abraham comes and raises them up and receives them. He does not leave the circumcised behind and allow them to enter Gehenna, except for a Jew who had relations with a gentile woman, in punishment for which his foreskin is drawn, and our father Abraham does not recognize him as one of his descendants.
הערוך על סדר הש״סרש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) מַתְקֵיף לַהּ רַב כָּהֲנָא הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ הַפּוֹשְׁעִים דְּפָשְׁעִי וְאָזְלִי אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב הַמּוֹצִיא וְהַמַּעֲלֶה דְּמַסֵּיק וּדְמַפֵּיק הוּא אֶלָּא דְּאַסֵּיק וְאַפֵּיק הָכִי נָמֵי דְּפָשְׁעִי הוּא.

Rav Kahana strongly objected to this: Now that you have said that the words those who rebel are referring to those who go on rebelling, if so, in those verses in which it is written of Him: “He Who brings out” (see Exodus 6:7) and “He Who raises up” Israel from Egypt (see Leviticus 11:45), do these expressions mean: He Who is currently raising them up and bringing them out? Rather, you must understand these terms to mean: He Who already raised them up and brought them out; here too then, the phrase those who rebel means those who already rebelled.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
המוציא והמעלה – המוציא אתכם מארץ מצרים (ויקרא כב) וכן המעלה אתכם מארץ מצרים (שם יא).
דפשעי – בחייהם.
אלא דאסיק ואפיק כו׳ נראה דהיינו המוציא לך מים מצור החלמיש וגו׳ אבל המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים וגו׳ אמרינן בפרק כיצד מברכין לרבי נחמיה אה״נ הוא דלא משמע אלא דאפיק ורבנן התם נדחקו בו לפרש דה״ק להו הקב״ה כד מפקינא וכו׳ והכא ה״ק כיון דמשמע נמי לשון עבר דאפיק כמו המוציא מים וגו׳ ה״נ דפושעי הוא לשון עבר וק״ל:
על עיקר הדבר מתקיף לה [מקשה עליו] רב כהנא: השתא [עכשיו] שאמרת ״הפשעים״ משמעו: דפשעי ואזלי [שפושעים והולכים], אלא מעתה אותם מקראות דכתיב [שנאמר] בהם ״המוציא״ ו״המעלה״ את ישראל ממצרים, האם משמע לשונות אלה: דמסיק ודמפיק [שמעלה ושמוציא] הוא עכשיו?! אלא עליך להבין שהכוונה דאסיק ודאפיק [שהעלה והוציא] כבר, הכי נמי [כך גם כן] — ״הפושעים״ משמעו דפשעי הוא [שפשעו כבר].
Rav Kahana strongly objected to this: Now that you have said that the words those who rebel are referring to those who go on rebelling, if so, in those verses in which it is written of Him: “He Who brings out” (see Exodus 6:7) and “He Who raises up” Israel from Egypt (see Leviticus 11:45), do these expressions mean: He Who is currently raising them up and bringing them out? Rather, you must understand these terms to mean: He Who already raised them up and brought them out; here too then, the phrase those who rebel means those who already rebelled.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה (בַּר) אֶלְעָזָר שְׁלֹשָׁה פְּתָחִים יֵשׁ לַגֵּיהִנָּם אֶחָד בַּמִּדְבָּר וְאֶחָד בַּיָּם וְאֶחָד בִּירוּשָׁלַיִם בַּמִּדְבָּר דִּכְתִיב {במדבר ט״ז:ל״ג} וַיֵּרְדוּ הֵם וְכׇל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאוֹלָה.

And Rabbi Yirmeya ben Elazar also said: There are three entrances to Gehenna, one in the wilderness, one in the sea, and one in Jerusalem. There is one entrance in the wilderness, as it is written with regard to Korah and his company: “And they, and all that appertained to them, went down alive into the pit [She’ol], and the earth closed upon them, and they perished from among the congregation” (Numbers 16:33).
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ג׳ פתחים יש לגיהנם וכו׳.
ב ועוד אמר ר׳ ירמיה בר אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים. פתח במדבר, דכתיב [שנאמר] בקורח ועדתו: ״וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל״ (במדבר טז, לג);
And Rabbi Yirmeya ben Elazar also said: There are three entrances to Gehenna, one in the wilderness, one in the sea, and one in Jerusalem. There is one entrance in the wilderness, as it is written with regard to Korah and his company: “And they, and all that appertained to them, went down alive into the pit [She’ol], and the earth closed upon them, and they perished from among the congregation” (Numbers 16:33).
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) בַּיָּם דִּכְתִיב {יונה ב׳:ג׳} מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי.

In the sea there is a second entrance to Gehenna, as it is written about Jonah in the fish’s belly: “Out of the belly of the netherworld [She’ol] I cried, and You did hear my voice” (Jonah 2:3).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מבטן שאול – יונה בן אמתי קאמר ליה.
שמעת קולי וגו׳ לפי ענינו מבטן וממעי הדגה קאמר שבו היה יונה מתפלל אבל מדכתיב לשון שאול משמע ליה דבמקום פתחה של גיהנם היה:
בים יש פתח לגיהנם, דכתיב [שנאמר]: ביונה בהיותו במעי הדג: ״מבטן שאול שועתי שמעת קולי״ (יונה ב, ג);
In the sea there is a second entrance to Gehenna, as it is written about Jonah in the fish’s belly: “Out of the belly of the netherworld [She’ol] I cried, and You did hear my voice” (Jonah 2:3).
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) בִּירוּשָׁלַיִם דִּכְתִיב {ישעיהו ל״א:ט׳} נְאֻם ה׳ אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָים וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן זוֹ גֵּיהִנָּם וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלַיִם זוֹ פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

And there is a third entrance to Gehenna in Jerusalem, as it is written: “Says the Lord, Whose fire is in Zion, and Whose furnace is in Jerusalem” (Isaiah 31:9). And it was taught in the school of Rabbi Yishmael: “Whose fire is in Zion,” this is Gehenna; and “Whose furnace is in Jerusalem,” this is an entrance to Gehenna.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אשר אור לו בציון גו׳ שישרף חיל סנחרב מלך אשור באור הבא לציון מן הגיהנם שהוא אור דק לשרוף הנשמות ובו נשרפו הם כמ״ש פרק אלו קשרים ותחת כבודו יקד וגו׳ וכשריפת בני אהרן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן כו׳ ומשום דענינו כפול ותנור לו בירושלים דרשו זו פתחה וענינו דיש לגיהנם ג׳ פתחים בג׳ חלקי עולם מדבר ים וישוב שהם כלל העולם ע״ד שאמר הכתוב אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח אם אסק שמים וגו׳ ואציעה שאול הנך וגו׳ דהיינו שא״א לאדם להסתר מדרכו של גיהנם כי בכ״מ מוכן פתחה לקבל הרשעים וק״ל:
ותנור לו בירושלים זו פתחה כו׳. לכאורה הוא מגומגם דפתחה של גיהנם בירושלים ניחא אבל הגיהנם גופה בציון דבר שא״א הוא דהגיהנם גדול כמו ס׳ פעמים בג״ע וג״ע גדול ס״פ בעולם כדאמרינן במסכת תענית ונראה דודאי פשטיה דקרא בשריפת חיל דסנחרב איירי דכתיב ונפל אשור וחתו מנס שריו:
וזהו פתחה ר״ל הרמז כי יורדי גיהנם הם ההולכים אחרי מתיקות ותענוגי עולם הזה כדובשא של ב׳ תמרות הללו וזהו שביניהן פתח המביאן לגיהנם וק״ל:
ובירושלים יש פתח לגיהנם, דכתיב [שנאמר]: ״נאם ה׳ אשר אור לו בציון״ ותנור לו בירושלים״ (ישעיה לא, ט). ותנא דבי [ושנה החכם בבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל: ״אשר אור לו בציון״ — זו גיהנם, ״ותנור לו בירושלים״ — זו פתחה של גיהנם.
And there is a third entrance to Gehenna in Jerusalem, as it is written: “Says the Lord, Whose fire is in Zion, and Whose furnace is in Jerusalem” (Isaiah 31:9). And it was taught in the school of Rabbi Yishmael: “Whose fire is in Zion,” this is Gehenna; and “Whose furnace is in Jerusalem,” this is an entrance to Gehenna.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וְתוּ לֵיכָּא וְהָאָמַר ר׳רַבִּי מָרִיּוֹן אָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְאָמְרִי לַהּ תָּנָא רַבָּה בַּר מָרִיּוֹן בִּדְבֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שְׁתֵּי תְמָרוֹת יֵשׁ בְּגֵי בֶּן הִנּוֹם וְעוֹלֶה עָשָׁן מִבֵּינֵיהֶן וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ צִינֵי הַר הַבַּרְזֶל כְּשֵׁירוֹת וְזוֹ הִיא פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם דִּילְמָא הַיְינוּ דִּירוּשָׁלַיִם.

The Gemara asks: Are there no more entrances? Didn’t Rabbi Maryon say in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi, and some say it was Rabba bar Maryon who taught in the name of the school of Rabbi Yoḥanan ben Zakkai: There are two date trees in the valley of ben Hinnom, and smoke rises from between them, and with regard to this statement about date trees that differ from other palms we learned: The palms of Har HaBarzel are fit for the mitzva of palm branches [lulav], and this is the entrance to Gehenna. The Gemara answers: This is not difficult, for perhaps this is the entrance in Jerusalem.
רש״יתוספותתוספות רי״ד מהדורה תליתאהמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בדבי רבן יוחנן בן זכאי – ברייתא שנסדרה בבית מדרשו כעין תוספתא שסידר ר׳ חייא ור׳ אושעיא.
ציני – דקלים.
כשרין – ללולב.
בר מבא וכו׳ – לא שייך למחשביה בהזהב (ב״מ דף נח:) גבי שלשה יורדין לגיהנם ואינן עולין דזה עולה כשקיבל דינו והא דלא חשיב התם פושעי ישראל בגופן והצדוקין כו׳ דאין עולין לפי ששנויים בברייתא ואע״ג דמלבין פני חבירו חשיב ליה ותני ליה במס׳ אבות מ״מ אשמעינן דמכנה שם הוי מלבין אע״ג דדש ביה בשמיה.
דילמא היינו דירושלים – כדכתיב (יהושע טו) גיא בן הנם וגו׳ ירושלים ולא גרסינן היינו דמדבר.
דילמא היינו דמדבר – קשיא לי והא גי בן הנם בירושלמי הוא סמוך לעמק יהושפט. ויש לומר: ידוע היה להם שלא על זה גיא בן הנם שבירושלמי הוא אומר שבאותו שלירושלם לא היו ציני הר הברזל שעולה עשן מביניהם אלא מקום אחר יש בעולם שיש שם שני דקלים ועולה עשן מביניהם ושמו גיא בן הנם.
תוס׳ בד״ה בר מבא כו׳ שלשה יורדין לגיהנם ואינם עולין כו׳. נ״ב אינו רוצה לומר שאינך שלשה אינן עולין כלל שהרי איכא חד מהנך שלשה אשת איש והוכיחו התוס׳ בפ׳ הזהב שעולה שהרי יש לו חלק לעוה״ב והא דקאמר אינן עולין ר״ל אינן עולין מיד אלא לאחר י״ב חדש דמשפט רשעי ישראל י״ב חדש בגיהנם והבא על הנכרית אינו בכלל רשעי ישראל ועולה אחר שקבל דינו מיד ומ״מ התוס׳ בפרק הזהב לא סבירא להו הך שינויא וסברי לשם דאף הבא על הנכרית אינו עולה עד אחר י״ב חדש והאי דלא קחשיב בהדיה אינך משום דהבא על הנכרית אינו נענש כל כך אם לא שיש בידו שאר עבירות שראוי לירד בגיהנם בשבילן ואז מהני הבא על הנכרית דאברהם לא מבשקר ליה ואינו מעלהו מיד אלא שוהה שם י״ב חדש עיין שם:
בד״ה והא איכא כו׳ וגם בשלשה דברים כו׳. נ״ב פי׳ במדרש של שלשה דברים עיין בתוס׳ פ״ק דע״ז דף י״ז:
ושואלים: ותו ליכא [ויותר פתחים אין]? והאמר ר׳ מריון אמר ר׳ יהושע בן לוי, ואמרי לה [ויש אומרים] תנא [שנה] רבה בר מריון בדבי שם בני בית מדרשו] של ר׳ יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן, ועל תמרות אלו שהן שונות משאר דקלים זו היא ששנינו: ציני [דקלי] הר הברזל כשירות למצוות לולב, וזו היא פתחה של גיהנם. ומשיבים שאין זו קושיה — דילמא היינו דירושלים [שמא זה הוא הפתח שבירושלים]
The Gemara asks: Are there no more entrances? Didn’t Rabbi Maryon say in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi, and some say it was Rabba bar Maryon who taught in the name of the school of Rabbi Yoḥanan ben Zakkai: There are two date trees in the valley of ben Hinnom, and smoke rises from between them, and with regard to this statement about date trees that differ from other palms we learned: The palms of Har HaBarzel are fit for the mitzva of palm branches [lulav], and this is the entrance to Gehenna. The Gemara answers: This is not difficult, for perhaps this is the entrance in Jerusalem.
רש״יתוספותתוספות רי״ד מהדורה תליתאהמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי ז׳שִׁבְעָה שֵׁמוֹת יֵשׁ לְגֵיהִנָּם וְאֵלּוּ הֵן שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן וּבְאֵר שַׁחַת וּבוֹר שָׁאוֹן וְטִיט הַיָּוֵן וְצַלְמָוֶת וְאֶרֶץ הַתַּחְתִּית.

Rabbi Yehoshua ben Levi said: Gehenna has seven names, and they are as follows: She’ol, Avadon, Be’er Shaḥat, Bor Shaon, Tit HaYaven, Tzalmavet, and Eretz HaTaḥtit.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
טיט היון – הוא רפש לטבוע בו ובלעז פנ״ק וסתם טיט היינו שראוי לבנין.
שחת ובאר שחת – חדא מילתא היא.
שם ז׳ שמות כו׳ הוא מבואר כי מעשה האדם ומאורעותיו הם מסוגלים ונמשכים לפי ז׳ ימי בראשית כמ״ש בפ׳ מי שהחשיך למ״ד מזל יום גרים מאן דבחד בשבא כו׳ ולמ״ד נמי מזל שעה גרים לפי התחלת שימוש מזלות מימי היצירה שצ״ם חנכ״ל וזש״ה ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם כי העונות נמשכין בז׳ פנים וכן יבואו הפורענות בז׳ פנים ועל פי הדברים האלה אמר דהכי נמי בדין עוה״ב בגיהנם יבואו דיניהם בז׳ פנים לפי העון והם ז׳ שמות לגיהנם דהיינו ז׳ מדורות שיש לגיהנם לדון בו הפושעים כפי חטאתם בשבעה מיני עונות והז׳ נקראת ארץ תחתית ע״ש שהיא הדיוטא התחתונה בגיהנם וכמו שהאריך בזה הרמב״ן שער הגמול ע״ש ודו״ק:
אמר ר׳ יהושע בן לוי: שבעה שמות יש לגיהנם, ואלו הן: שאול, ואבדון, ובאר שחת, ובור שאון, וטיט הי ון, וצלמות, וארץ התחתית.
Rabbi Yehoshua ben Levi said: Gehenna has seven names, and they are as follows: She’ol, Avadon, Be’er Shaḥat, Bor Shaon, Tit HaYaven, Tzalmavet, and Eretz HaTaḥtit.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) שְׁאוֹל דִּכְתִיב {יונה ב׳:ג׳} מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי אֲבַדּוֹן דִּכְתִיב {תהלים פ״ח:י״ב} הַיְסוּפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן בְּאֵר שַׁחַת דִּכְתִיב {תהלים ט״ז:י׳} כִּי לֹא תַעֲזוֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת וּבוֹר שָׁאוֹן וָטִיט הַיָּוֵן דִּכְתִיב {תהלים מ׳:ג׳} וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וְצַלְמָוֶת דִּכְתִיב {תהלים ק״ז:י׳} יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְאֶרֶץ הַתַּחְתִּית גְּמָרָא הוּא.

She’ol, as it is written: “Out of the belly of the netherworld [she’ol] I cried and You did hear my voice” (Jonah 2:3). Avadon, as it is written: “Shall Your steadfast love be reported in the grave or Your faithfulness in destruction [avadon]?” (Psalms 88:12). Be’er Shaḥat, as it is written: “For You will not abandon my soul to the netherworld; nor will You suffer Your pious one to see the pit [shaḥat]” (Psalms 16:10). And Bor Shaon and Tit HaYaven, as it is written: “He brought me up also out of the gruesome pit [bor shaon], out of the miry clay [tit hayaven]” (Psalms 40:3). And Tzalmavet, as it is written: “Such as sat in darkness and in the shadow of death [tzalmavet], bound in affliction and iron” (Psalms 107:10). And with regard to Eretz Taḥtit, i.e., the underworld, it is known by tradition that this is its name.
תוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
באר שחת כדכתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת – [והיינו באר שחת] ומהאי קרא הוה מצי לאתויי דשמו שאול והא דלא מייתי קרא ואתה אלהים תורידם לבאר שחת דהאי קרא בקבר כתיב כדמוכח סיפא דקרא אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם.
וצלמות דכתיב יושבי חשך וצלמות – האי קרא בתהלים כתיב גבי ארבעה צריכין להודות ונראה כספרים דגרסי בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות (איוב י׳): [חיתית גרס דתחתית כתיב ביחזקאל (ל״א) כשהראה הקב״ה שכל הגוים יורדים לגיהנם כתיב שם אל ארץ תחתית].
מבטן שאול שועתי וגו׳ עי׳ בתוס׳ וה״ה דמכמה מקראות ה״מ לאתויי דאקרי שאול אלא דנקטי האי קרא משום דמייתינן ליה לקמן לגבי שחת מיהו ק״ק אמאי מייתי קרא דיונה ולא מייתי קרא דכתיב בתורה דמייתינן ליה לעיל וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. וי״ל דשאול דהכא י״ל דהיינו בקבר אבל מבטן שאול שועתי גו׳ וכן לא תעזוב נפשי לשאול גו׳ משמע גיהנם עונש לנשמה. וכתבו עוד באר שחת דכתיב כי לא תעזוב וגו׳ והא דלא מייתי קרא ואתה אלהים תורידם לבאר שחת וגו׳ דהוי כו׳ ע״ש אע״ג דההוא קרא מאוחר הוא בספר תהלים דמפורש ביה דמקרי באר שחת אבל בהאי קרא דמייתי לא כתיב רק שחת ודו״ק:
גמרא הוא כו׳ ובספר יחזקאל מצינו בקרא ארץ תחתית ומשמע נמי דביורדי גיהנם איירי דכתיב ברישא דההוא קרא והורדתיך את יורדי בור וגו׳ ואפשר דה״ק גמרא ארץ תחתית היא מדור הז׳ ודיוטא התחתונה ולכך חשיב לה בז׳ וק״ל:
שאול, דכתיב [שנאמר]: ״מבטן שאול שועתי שמעת קולי״ (יונה ב, ג). אבדון, דכתיב [שנאמר]: ״היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון״ (תהילים פח, יב). באר שחת, דכתיב [שנאמר]: ״כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת״ (תהילים טז, י). ובור שאון וטיט הי ון, דכתיב [שנאמר]: ״ויעלני מבור שאון מטיט היון״ (תהילים מ, ג). וצלמות, דכתיב [שנאמר]: ״ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל״ (תהילים קז, י). וארץ התחתית — גמרא [מסורת לימוד] היא שכך שמו.
She’ol, as it is written: “Out of the belly of the netherworld [she’ol] I cried and You did hear my voice” (Jonah 2:3). Avadon, as it is written: “Shall Your steadfast love be reported in the grave or Your faithfulness in destruction [avadon]?” (Psalms 88:12). Be’er Shaḥat, as it is written: “For You will not abandon my soul to the netherworld; nor will You suffer Your pious one to see the pit [shaḥat]” (Psalms 16:10). And Bor Shaon and Tit HaYaven, as it is written: “He brought me up also out of the gruesome pit [bor shaon], out of the miry clay [tit hayaven]” (Psalms 40:3). And Tzalmavet, as it is written: “Such as sat in darkness and in the shadow of death [tzalmavet], bound in affliction and iron” (Psalms 107:10). And with regard to Eretz Taḥtit, i.e., the underworld, it is known by tradition that this is its name.
תוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) וְתוּ לֵיכָּא וְהָאִיכָּא גֵּיהִנָּם גֵּיא שֶׁעֲמוּקָּה (בְּגֵיהִנָּם) שֶׁהַכֹּל יוֹרֵד לָהּ עַל עִסְקֵי (הִנָּם).

The Gemara poses a question: Are there no more names? Isn’t there the name Gehenna? The Gemara answers that this is not a name rather a description: A valley that is as deep as the valley [gei] of ben Hinnom. An alternative explanation is: Into which all descend for vain [hinnam] and wasteful acts, understanding the word hinnam as if it were written ḥinnam, meaning for naught.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
על עסקי הנם – עריות.
והאיכא גיהנם כו׳ זה לא נמצא לו מפורש כלל בקרא וי״ל דסמך אקרא דכתיב בס׳ יהושע אשר על פני גיא בן הנם וגו׳ וירד גיא הנם וגו׳ מדכתיב ברישא דקרא גי בן הנם וכאן כתיב גיהנם לגבי וירד דרשי׳ ליה איורדי גיהנם ומפרש אל כתף היבוסי דהיינו ירושלים כדקאמרי׳ לעיל דפתח גיהנם בירושלים וק״ל:
שעמוקה בגיהנם שהכל כו׳ נראה דתרתי קאמר דקראו גיהנם ע״ש שעמוקה הרבה באותו גיא בן הנם שנזכר ברישא דקרא דראינו אותו עמוק ביותר ועוד שהכל יורדין בגיא זה על עסקי חנם דהיינו עריות כדאמרי׳ פי״ה אשר נאכל במצרים חנם זו עריות כו׳ ע״ש:
שם על עסקי חנם עריות כצ״ל. וכדאיתא ביומא פרק יוה״כ נאכל במצרים חנם זה עריות מהרש״א:
ושואלים: ותו ליכא [ויותר שמות אין]? והאיכא [והרי יש] גיהנם! ועונים שזה אינו שם כי אם כינוי — גיא שעמוקה כגיהנם, או שהכל יורד לה על עסקי הנם, ומפרש ״הנם״ כמו: חנם, לשווא.
The Gemara poses a question: Are there no more names? Isn’t there the name Gehenna? The Gemara answers that this is not a name rather a description: A valley that is as deep as the valley [gei] of ben Hinnom. An alternative explanation is: Into which all descend for vain [hinnam] and wasteful acts, understanding the word hinnam as if it were written ḥinnam, meaning for naught.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) וְהָאִיכָּא תׇּפְתֶּה דִּכְתִיב {ישעיהו ל׳:ל״ג} כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תׇּפְתֶּה הָהוּא שֶׁכׇּל הַמִּתְפַּתֶּה בְּיִצְרוֹ יִפּוֹל שָׁם.

The Gemara asks: Isn’t there also the name Tofte, as it is written: “For its hearth [tofte] is ordained of old” (Isaiah 30:33). The Gemara answers: That name too is a description, meaning that anyone who allows himself to be seduced [mitpateh] by his evil inclination will fall there.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תפתה – גיהנם דכתיב בההוא קרא מדורתה אש ועצים הרבה.
והאיכא תפתה – תימה דלא חשיב עלוקה ור״ת מפרש דעלוקה שם חכם כמו לאיתיאל והא דמוקי ליה במסכת עבודה זרה (דף יז.) בגיהנם היינו משום דכתיב בתריה שאול ועוצר רחם ומיהו קשה דבפסיקתא לא חשיב להם בשמות שלמה וגם בג׳ דברי׳ וד׳ דברים הכתובים באותו ספר לא חשיב עלוקה ואע״ג דלא חשיב נמי יקא היינו משום דשמא הוי בכלל אגור והפייט נמי יסדו בשם גיהנם בזולת אין צור חלף יקדו בהבהבי עלק.
שנאמר כי ערוך מאתמול תפתה כו׳ מפורש פ׳ אין בין המודר. ג״ע אר״ל אם בא״י הוא כו׳ ולא ניחא ליה למימר דבשנים או בשלשה מקומות הוי פתחו דלא מצינו ליה מפורש בקרא כמו בגיהנם ומיהו בפ׳ כל כתבי דרשו כל העונה אמן כו׳ פותחין לו שערי ג״ע שנאמר פתחו שערים ויבא וגו׳ ונראה לפי שבמקומות הללו היו פירות מתוקים ומשובחים ביותר תלו אותו בפתח ג״ע אשר שם שג״ע נשתבח בפירות דכתיב כל עץ נחמד וגו׳ וטוב למאכל וגו׳ ולפי מה שפירשנו בפרק חלק אהא דאמרינן משיח יתיב על פתחא דרומי דהיינו מצד דרום של ג״ע ניחא הכא אבל לפי׳ רש״י התם שפירש על פתח רומי קשה דהא הכא לא מספקא ליה אלא או בארץ ישראל או בערביא:
ומקשים: והרי יש שם תפתה, דכתיב [שנאמר]: ״כי ערוך מאתמול תפתה״ (ישעיה ל, לג) ועונים ההוא שגם זה כינוי הוא והכוונה שכל המתפתה ביצרו יפול שם.
The Gemara asks: Isn’t there also the name Tofte, as it is written: “For its hearth [tofte] is ordained of old” (Isaiah 30:33). The Gemara answers: That name too is a description, meaning that anyone who allows himself to be seduced [mitpateh] by his evil inclination will fall there.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) גַּן עֵדֶן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בֵּית שְׁאָן פִּתְחוֹ וְאִם בַּעֲרַבְיָא בֵּית גֶּרֶם פִּתְחוֹ וְאִם בֵּין הַנְּהָרוֹת הוּא דּוּמַסְקְנִין פִּתְחוֹ בְּבָבֶל אַבָּיֵי מִשְׁתַּבַּח בְּפֵירֵי דְּמַעֲבַר יַמִּינָא רָבָא מִשְׁתַּבַּח בְּפֵירֵי דְהַרְפַּנְיָא.:

Having discussed the entrances to Gehenna, the Gemara also mentions the entrance to the Garden of Eden. Reish Lakish said: If it is in Eretz Yisrael, its entrance is Beit She’an, and if it is in Arabia, its entrance is Beit Garem, and if it is between the rivers of Babylonia, its entrance is Dumsekanin, for all these places feature a great abundance of vegetation and fertile land. The Gemara relates that Abaye would praise the fruits of the right bank of the Euphrates River, and Rava would praise the fruits of Harpanya.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בית שאן פיתחו – שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל.
משתבח בפירות דעבר ימינא – משתבח בפירות של עבר הנהר פרת בדרומו.
אם בין הנהרות הוא – משמע דבין הנהרו׳ לאו היינו בבל ודלא כפ״ה שפי׳ בי׳ יוחסין (קדושין דף עב.) גבי בין הנהרות הרי הוא כגולה ליוחסין ובפירקין (עירובין כב:) נמי אמרי׳ בבל נמי מקיף לה פרת מחד גיסא ודגלת מחד גיסא.
שם דומסקנין פתחא כו׳ כצ״ל. ונ״ב בכאן משמע שהיה קבלה בידם שלא היה אלא פתח אחד לגן עדן דאם לא כן לימא כולהו פתחים כדאשכחן גבי גיהנם שהיה לו שלשה פתחים רחוקים זו מזו וא״כ תימה הא מדה טובה מרובה ממדת פורענות כדמסיק ביומא בפרק בתרא כדומה לזה בענין פתיחת הדלתות דמן שירד להם לישראל דיליף מארובות השמים דמבול מכח מדה טובה מרובה כו׳ ונראה בעיני דבודאי הקב״ה לא רצה לגלות סוד הגן עדן ולהשפיע אותו בפתחים הרבה ואין לו אלא פתח אחד כדי שיהא העובד השם יתברך באמונה ולא בקבלת שכר שזו היא מדה הגרועה בעבודת השם יתברך אבל השפעת הגיהנם בפתחים הרבה וכמה שמות התוארים יש לה על תוקף פעולה בא כדי להטיל אימה יתירה להיות עובד השי״ת מיראה שזו היא עבודת השי״ת יתעלה זכרו ברובא ורובא דעלמא ואולי מתוך כן יבא לידי אהבה ודו״ק:
שם אבל לא ממש קמ״ל כצ״ל:
ג כיון שדובר בגיהנם מזכירים גם עניינו של פתח גן עדן. אמר ריש לקיש: אם בארץ ישראל הוא — בית שאן פתחו, ואם בערביא — בית גרם פתחו, ואם בין הנהרות בבבל הוא — דומסקנין פתחו. שבמקומות אלה יש שפע גדול של צמחים וארץ פוריה. ומספרים כי אביי היה משתבח בפירי דמעבר ימינא [בפירות שמעברו הימני] של נהר הפרת, ורבא היה משתבח בפירי [בפירות] הרפניא.
Having discussed the entrances to Gehenna, the Gemara also mentions the entrance to the Garden of Eden. Reish Lakish said: If it is in Eretz Yisrael, its entrance is Beit She’an, and if it is in Arabia, its entrance is Beit Garem, and if it is between the rivers of Babylonia, its entrance is Dumsekanin, for all these places feature a great abundance of vegetation and fertile land. The Gemara relates that Abaye would praise the fruits of the right bank of the Euphrates River, and Rava would praise the fruits of Harpanya.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) וּבֵינֵיהֶן כִּמְלוֹא שְׁתֵּי וְכוּ׳.: פְּשִׁיטָא כֵּיוָן דִּתְנָא לֵיהּ דִּקְשׁוּרוֹת הָווּ אֲנַן יָדְעִינַן דְּלָא הָווּ מוּתָּרוֹת.

The Gemara goes back to the mishna in which we learned: And between them, i.e., between the upright boards and the double posts, there may be a gap the size of two teams of four oxen each, as measured when tied together and not when they are untied. The Gemara asks: This is obvious; since the tanna taught that they are tied, we know that they are not untied.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ וביניהן כמלא ב׳ רבקות. פי׳ מלשון עגלי מרבק (מלאכי ג) של ג׳ בקר דברי ר׳ מאיר.
ד נאמר במשנה: וביניהן בין הפסים כמלוא שתי צמדי פרות קשורות ולא מותרות. ושואלים: פשיטא [ברור, מובן] כיון דתנא ליה [ששנה לו] שקשורות הוו [הן], אנן ידעינן דלא הוו [אנו יודעים שאין הן] מותרות!
The Gemara goes back to the mishna in which we learned: And between them, i.e., between the upright boards and the double posts, there may be a gap the size of two teams of four oxen each, as measured when tied together and not when they are untied. The Gemara asks: This is obvious; since the tanna taught that they are tied, we know that they are not untied.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) מַהוּ דְּתֵימָא קְשׁוּרוֹת כְּעֵין קְשׁוּרוֹת אֲבָל מַמָּשׁ לָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן וְלֹא מוּתָּרוֹת.:

The Gemara answers: This is specified, lest you say that tied means similar to tied, i.e., close to each other, but not necessarily that they are actually tied. Therefore, the mishna teaches us that it is not enough that they be close; rather, they must be actually tied and not untied.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: מהו דתימא: [שתאמר] קשורות משמעו כעין קשורות שקרובות הן זו לזו אבל ממש לא — על כן קא משמע לן [משמיע לנו] שלא די שהן סמוכות אלא קשורות ממש.
The Gemara answers: This is specified, lest you say that tied means similar to tied, i.e., close to each other, but not necessarily that they are actually tied. Therefore, the mishna teaches us that it is not enough that they be close; rather, they must be actually tied and not untied.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) אַחַת נִכְנֶסֶת וְאַחַת יוֹצֵאת.: תָּנָא רִבְקָה נִכְנֶסֶת וְרִבְקָה יוֹצֵאת ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כַּמָּה רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה שְׁתֵּי אַמּוֹת וְכַמָּה עוֹבְיָהּ שֶׁל פָּרָה אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה

The mishna continued: There must be sufficient space left so that one can enter and another can leave. A Tosefta was taught that explains the mishna: Enough space so that one team can enter and another team can leave. Our Sages taught in a baraita: How much is the length of the head and most of the body of a cow? Two cubits. And how much is the thickness of a cow? A cubit and two-thirds of a cubit,
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבקה נכנסת ורבקה יוצאת – ולא פרה נכנסת ופרה יוצאת דא״כ לא הוו להו קשורות.
כמה ראשה ורובה של פרה – שנתנו חכמים שיעור להרחקת פסין מן הבור שיהו רחוקין כדי ראשה ורובה כדתנן במתני׳.
ה נאמר במשנה ״אחת נכנסת ואחת יוצאת״ תנא [שנינו בתוספתא] להבהיר: רבקה [צמד] נכנסת ורבקה יוצאת. תנו רבנן [שנו חכמים בברייתא]: כמה ראשה ורובה של פרה — שתי אמות. וכמה עוביה של פרה — אמה ושני שלישי אמה.
The mishna continued: There must be sufficient space left so that one can enter and another can leave. A Tosefta was taught that explains the mishna: Enough space so that one team can enter and another team can leave. Our Sages taught in a baraita: How much is the length of the head and most of the body of a cow? Two cubits. And how much is the thickness of a cow? A cubit and two-thirds of a cubit,
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ערובין יט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), ר׳ חננאל ערובין יט., הערוך על סדר הש"ס ערובין יט., רש"י ערובין יט., תוספות ערובין יט., תוספות רי"ד מהדורה תליתאה ערובין יט., בית הבחירה למאירי ערובין יט. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה ערובין יט., מהרש"א חידושי אגדות ערובין יט., גליון הש"ס לרע"א ערובין יט., פירוש הרב שטיינזלץ ערובין יט., אסופת מאמרים ערובין יט.

Eiruvin 19a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), R. Chananel Eiruvin 19a, Collected from HeArukh Eiruvin 19a, Rashi Eiruvin 19a, Tosafot Eiruvin 19a, Tosefot Rid Third Recension Eiruvin 19a, Meiri Eiruvin 19a, Maharshal Chokhmat Shelomo Eiruvin 19a, Maharsha Chidushei Aggadot Eiruvin 19a, Gilyon HaShas Eiruvin 19a, Steinsaltz Commentary Eiruvin 19a, Collected Articles Eiruvin 19a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144