גמרא
פירוש
וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי לְהַבְחִין.
לֵית לֵיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם אִית לֵיהּ וְאֵימָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל אֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ.
אִי הָכִי הַיְינוּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ולית ליה לרבי יוסי להבחין לית ליה – ורדופה וחברותיה דנקט לעיל משום ר״מ.
אי הכי היינו רבי יהודה – השתא לא בעי למימר דאיכא בינייהו איבול דלא מסתברא ליה למימר שלא יחוש רבי יהודה באיבול לענין נישואין כדפי׳ בקונטר׳ אע״ג דלפי המסקנא ליכא איבול בארוסה מ״מ למאי דס״ד השתא דאיכא איבול בארוסה אין סברא לומר שלא יחוש ר׳ יהודה לענין נישואין.
שאני בין אבילות חדשה – פי׳ בקונט׳ דאבילות דתשעה באב דהוי ישנה ודרבים קילא וקשיא דאכתי תקשי ק״ו כדמעיקרא ומפרש ר״ת שאני בין אבילות חדשה שאסרו ליארס לפי שבחדשה יש להחמיר מבישנה משא״כ באבילות ישנה ובאבילות דרבים יש להחמיר טפי לענין משא ומתן מאבילות דיחיד דמשא ומתן שהוא דבר של פרהסיא אם יעסקו בפרקמטיא כל היום יבאו ויאמרו שאין חוששין להתאבל על ירושלים ולא דמי לאירוסין שאין אלא שעה אחת וכדאוקמי׳ בקודם דקודם אבל בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור ליארס דאי שרי אכתי איכא ק״ו דכיבוס ומיהו במגילת סתרים מתיר ליארס אפילו בט׳ באב שלא יקדמנו אחר ברחמים והביא ראיה מירושלמי וצ״ל דבאבילות דרבים יש להחמיר נמי בכיבוס דכיבוס נמי דבר של פרהסיא שלא יהו כולם עוסקים לכבס ולספר וליפות עצמם ונראים שאין חוששין להתאבל כלל וא״ת דהכא אסרי׳ ליארס תוך שלשים ובפרק בתרא דמו״ק (דף כג. ושם) תני כל שלשים יום לנישואין משמע דליארס שרי וי״ל דההיא כרבי יהודה דשרי אי נמי נשואין נקט לאשמועינן דאפילו נשואין שרי מיד לאחר שלשים יום אע״פ שבאשתו קתני דצריך להמתין ג׳ רגלים ונראה לר״ת דאע״ג דאסרינן באביו ובאמו בית השמחה עד י״ב חדש מ״מ מותר לישא אחר שלשים משום מצות פריה ורביה דכל ל׳ יום לנשואין סתמא קתני אפילו באביו ובאמו דלא מפליג אלא באשתו ואע״ג דקיים פריה ורביה שרי דהלכה כר׳ יהושע דאמר בהבא על יבמתו ישא אשה בזקנותו שנאמר בבקר זרע את זרעך (קהלת יא) ואם יש לו בנים קטנים מותר לכנוס אפילו תוך ז׳ או שאין לו בנים כלל או לכל הפחות אחר שבעה כדמשמע בעובדא דר׳ יוסף הכהן (מו״ק דף כג.) דבעוד שהיה בבית הקברות אמר לאחותה לכי וגדלי בני אחותך ומשמע דכנסה לאלתר מדקתני אעפ״כ לא בא עליה אלא לזמן מרובה ומפרש התם דהיינו ל׳ ומשמע דלא בא עליה אבל נשואין הוו ור״ח הביא הירושלמי דקתני אע״פ שכנסה לא הכיר בה עד לאחר שלשים ומעשה באחת משודכת שמת אחיה לאחר הזמנת קרואים סמוך לחופה והתיר לכונסה תוך שלשים משום פריה ורביה דבעל מאחר שאם לא ישא את זו לא ישא אחרת ושמא אפי׳ אם לא היתה משודכת היה מתיר מאחר שחפץ בה יותר מאחרת כדאשכחן ברבי יוסף הכהן דמשום פרנסת בניו אשתראי אע״פ שהיתה אבילה מאחותה ומיהו התם לא אפשר באחרת לפי שמרחמת על בני אחותה יותר משאר נשים והא דאסר במתני׳ ליארס תוך שלשים ולא מפליג אפילו רוצה לינשא למי שיש לו בנים קטנים או למי שאין לו בנים כלל לפי שצריכה להמתין עדיין לינשא עד שלשה חדשים משום הבחנה ועוד אומר ר״ת דמי שאין לו בנים מותר לישא ולבעול תוך ל׳ דלא מקיימא מצות פריה ורביה אלא בבעילה אבל תוך ז׳ ימי אבילות אסור לכנוס כדמוכח בריש כתובות (דף ד. ושם) דלא שרי אלא בטבחו טבוח ויינו מזוג ובמת אביו של חתן או אמה של כלה דוקא ובשאין לו בנים מיירי התם מדקאמרינן התם דאביו של חתן קטרח ורבי יוסף הכהן אף על פי שדבר עמה בבית הקברות לא כנס עד אחר שבעה או שמא משום פרנסת בנים שרי לכנוס אפילו תוך שבעה וק״ק לפירוש רבינו תם מדתני במסכת שמחות פרק ז׳ גבי אשתו דצריך להמתין שלש רגלים כשיש לו בנים אבל אין לו בנים או שיש לו בנים קטנים מותר לישא אחרת לאחר שלשים יום ומותר לישא צריך לומר דלישא ולבעול קאמר דלכנוס גרידא אפילו תוך שלשים שרי כדמוכח בעובדא דר׳ יוסף דמשמע אע״פ שאין לו בנים כלל אין מותר לבעול עד לאחר שלשים ושמא מילתא דפסיקא לתרוייהו נקט ולעולם באין לו בנים שרי אפילו תוך שלשים ולר״י נראה באין לו בנים כלל אסור אפילו לכנוס תוך שלשים כיון דאינו יכול לבעול עד לאחר שלשים ואתי שפיר דנקט במס׳ שמחות לישא משום דאין לו בנים נקטיה דאפילו לישא אסור והר״ר יוסף אומר דהא דאסרינן בית השמחה היינו דוקא שמחה של רשות דאמרינן במסכת שמחות (אבל רבתי ט׳) על כל המתים אסור לילך לבית השמחה עד שלשים יום ועל אביו ועל אמו שנים עשר חדש אא״כ היתה סעודה של מצוה דאפשר דלא שרי בסעודה של מצוה אלא אחר שלשים וקאי אאביו ואמו אך קצת משמע דשרי אפילו תוך שלשים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush