×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות מ״ג:גמרא
;?!
אָ
וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי לְהַבְחִין. לֵית לֵיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם אִית לֵיהּ וְאֵימָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל אֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ. אִי הָכִי הַיְינוּ ר׳רַבִּי יְהוּדָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ נְשׂוּאָה לֵיאָרֵס רַבִּי יְהוּדָה סָבַר נְשׂוּאָה מוּתֶּרֶת לֵיאָרֵס וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר נְשׂוּאָה אֲסוּרָה לֵיאָרֵס. וְסָבַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי נְשׂוּאָה אֲסוּרָה לֵיאָרֵס וְהָתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ חוּץ מִן הָאַלְמָנָה מִפְּנֵי הָאִיבּוּל וְכַמָּה אִיבּוּל שֶׁלָּהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְכוּלָּן לֹא יִנָּשְׂאוּ עַד שֶׁיְּהוּ לָהֶן ג׳שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. הַאי מַאי קוּשְׁיָא אִילֵּימָא דְּקָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ מִי אַלִּימָא ממתני׳מִמַּתְנִיתִין דְּאוֹקֵימְנָא בַּאֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ ה״נהָכָא נָמֵי כׇּל אֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ. אֶלָּא מִסֵּיפָא דְּקָתָנֵי וְכוּלָּן לֹא יִנָּשְׂאוּ עַד שֶׁיְּהוּ לָהֶן ג׳שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אִינְּסוֹבֵי הוּא דְּלָא הָא אִיתְּרוֹסֵי שַׁפִּיר דָּמֵי. אָמַר רָבָא תָּרֵיץ וְאֵימָא הָכִי ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל אֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ חוּץ מִן הָאַלְמָנָה מִפְּנֵי הָאִיבּוּל וְכַמָּה אִיבּוּל שֶׁלָּהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם וּנְשׂוּאוֹת לֹא יִתְאָרְסוּ עַד שֶׁיְּהֵא לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְאַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין מִי אִית לַהּ אִיבּוּל וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִיטַּמֵּא לָהּ וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִיטַּמְּאָה לוֹ מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ מֵת הוּא גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ. אֶלָּא תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד הַתַּעֲנִית הָעָם מְמַעֲטִין מֵעִסְקֵיהֶן מִלִּישָּׂא וּמִלִּיתֵּן מִלִּבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ וּמִלֵּיאָרֵס וּמִלִּישָּׂא שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּתוֹכָהּ אָסוּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס (וְאָסוּר לֵיאָרֵס) וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים כׇּל הַחֹדֶשׁ אָסוּר. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי מִמַּאי דְּלֵיאָרֵס לֵיאָרֵס מַמָּשׁ אדִּלְמָא לְמִיעְבַּד סְעוּדַת אֵירוּסִין הוּא דְּאָסוּר הָא לֵיאָרֵס שַׁפִּיר דָּמֵי. אִי הָכִי מִלִּישָּׂא לִינָּשֵׂא נָמֵי לְמֶיעְבַּד סְעוּדַת נִשּׂוּאִין הוּא דְּאָסוּר הָא לִישָּׂא שַׁפִּיר דָּמֵי הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא נִשּׂוּאִין בְּלֹא סְעוּדָה אִיכָּא שִׂמְחָה אֶלָּא אֵירוּסִין בְּלֹא סְעוּדָה מִי אִיכָּא שִׂמְחָה. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי שָׁאנֵי אֲבֵילוּת חֲדָשָׁה מֵאֲבֵילוּת יְשָׁנָה וְשָׁאנֵי אֲבֵילוּת דְּרַבִּים מֵאֲבֵילוּת דְּיָחִיד.: מתני׳מַתְנִיתִין: באַרְבָּעָה אַחִין נְשׂוּאִין אַרְבַּע נָשִׁים וָמֵתוּ אִם רָצָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לְיַיבֵּם אֶת כּוּלָּן הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. גמִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים וּמֵת בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ולית ליה לרבי יוסי להבחין לית ליה – ורדופה וחברותיה דנקט לעיל משום ר״מ. אי הכי היינו רבי יהודה – השתא לא בעי למימר דאיכא בינייהו איבול דלא מסתברא ליה למימר שלא יחוש רבי יהודה באיבול לענין נישואין כדפי׳ בקונטר׳ אע״ג דלפי המסקנא ליכא איבול בארוסה מ״מ למאי דס״ד השתא דאיכא איבול בארוסה אין סברא לומר שלא יחוש ר׳ יהודה לענין נישואין. שאני בין אבילות חדשה – פי׳ בקונט׳ דאבילות דתשעה באב דהוי ישנה ודרבים קילא וקשיא דאכתי תקשי ק״ו כדמעיקרא ומפרש ר״ת שאני בין אבילות חדשה שאסרו ליארס לפי שבחדשה יש להחמיר מבישנה משא״כ באבילות ישנה ובאבילות דרבים יש להחמיר טפי לענין משא ומתן מאבילות דיחיד דמשא ומתן שהוא דבר של פרהסיא אם יעסקו בפרקמטיא כל היום יבאו ויאמרו שאין חוששין להתאבל על ירושלים ולא דמי לאירוסין שאין אלא שעה אחת וכדאוקמי׳ בקודם דקודם אבל בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור ליארס דאי שרי אכתי איכא ק״ו דכיבוס ומיהו במגילת סתרים מתיר ליארס אפילו בט׳ באב שלא יקדמנו אחר ברחמים והביא ראיה מירושלמי וצ״ל דבאבילות דרבים יש להחמיר נמי בכיבוס דכיבוס נמי דבר של פרהסיא שלא יהו כולם עוסקים לכבס ולספר וליפות עצמם ונראים שאין חוששין להתאבל כלל וא״ת דהכא אסרי׳ ליארס תוך שלשים ובפרק בתרא דמו״ק (דף כג. ושם) תני כל שלשים יום לנישואין משמע דליארס שרי וי״ל דההיא כרבי יהודה דשרי אי נמי נשואין נקט לאשמועינן דאפילו נשואין שרי מיד לאחר שלשים יום אע״פ שבאשתו קתני דצריך להמתין ג׳ רגלים ונראה לר״ת דאע״ג דאסרינן באביו ובאמו בית השמחה עד י״ב חדש מ״מ מותר לישא אחר שלשים משום מצות פריה ורביה דכל ל׳ יום לנשואין סתמא קתני אפילו באביו ובאמו דלא מפליג אלא באשתו ואע״ג דקיים פריה ורביה שרי דהלכה כר׳ יהושע דאמר בהבא על יבמתו ישא אשה בזקנותו שנאמר בבקר זרע את זרעך (קהלת יא) ואם יש לו בנים קטנים מותר לכנוס אפילו תוך ז׳ או שאין לו בנים כלל או לכל הפחות אחר שבעה כדמשמע בעובדא דר׳ יוסף הכהן (מו״ק דף כג.) דבעוד שהיה בבית הקברות אמר לאחותה לכי וגדלי בני אחותך ומשמע דכנסה לאלתר מדקתני אעפ״כ לא בא עליה אלא לזמן מרובה ומפרש התם דהיינו ל׳ ומשמע דלא בא עליה אבל נשואין הוו ור״ח הביא הירושלמי דקתני אע״פ שכנסה לא הכיר בה עד לאחר שלשים ומעשה באחת משודכת שמת אחיה לאחר הזמנת קרואים סמוך לחופה והתיר לכונסה תוך שלשים משום פריה ורביה דבעל מאחר שאם לא ישא את זו לא ישא אחרת ושמא אפי׳ אם לא היתה משודכת היה מתיר מאחר שחפץ בה יותר מאחרת כדאשכחן ברבי יוסף הכהן דמשום פרנסת בניו אשתראי אע״פ שהיתה אבילה מאחותה ומיהו התם לא אפשר באחרת לפי שמרחמת על בני אחותה יותר משאר נשים והא דאסר במתני׳ ליארס תוך שלשים ולא מפליג אפילו רוצה לינשא למי שיש לו בנים קטנים או למי שאין לו בנים כלל לפי שצריכה להמתין עדיין לינשא עד שלשה חדשים משום הבחנה ועוד אומר ר״ת דמי שאין לו בנים מותר לישא ולבעול תוך ל׳ דלא מקיימא מצות פריה ורביה אלא בבעילה אבל תוך ז׳ ימי אבילות אסור לכנוס כדמוכח בריש כתובות (דף ד. ושם) דלא שרי אלא בטבחו טבוח ויינו מזוג ובמת אביו של חתן או אמה של כלה דוקא ובשאין לו בנים מיירי התם מדקאמרינן התם דאביו של חתן קטרח ורבי יוסף הכהן אף על פי שדבר עמה בבית הקברות לא כנס עד אחר שבעה או שמא משום פרנסת בנים שרי לכנוס אפילו תוך שבעה וק״ק לפירוש רבינו תם מדתני במסכת שמחות פרק ז׳ גבי אשתו דצריך להמתין שלש רגלים כשיש לו בנים אבל אין לו בנים או שיש לו בנים קטנים מותר לישא אחרת לאחר שלשים יום ומותר לישא צריך לומר דלישא ולבעול קאמר דלכנוס גרידא אפילו תוך שלשים שרי כדמוכח בעובדא דר׳ יוסף דמשמע אע״פ שאין לו בנים כלל אין מותר לבעול עד לאחר שלשים ושמא מילתא דפסיקא לתרוייהו נקט ולעולם באין לו בנים שרי אפילו תוך שלשים ולר״י נראה באין לו בנים כלל אסור אפילו לכנוס תוך שלשים כיון דאינו יכול לבעול עד לאחר שלשים ואתי שפיר דנקט במס׳ שמחות לישא משום דאין לו בנים נקטיה דאפילו לישא אסור והר״ר יוסף אומר דהא דאסרינן בית השמחה היינו דוקא שמחה של רשות דאמרינן במסכת שמחות (אבל רבתי ט׳) על כל המתים אסור לילך לבית השמחה עד שלשים יום ועל אביו ועל אמו שנים עשר חדש אא״כ היתה סעודה של מצוה דאפשר דלא שרי בסעודה של מצוה אלא אחר שלשים וקאי אאביו ואמו אך קצת משמע דשרי אפילו תוך שלשים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144