גמרא
פירוש
הִנִּיחַ בְּזָוִית זוֹ וּמָצָא בְּזָוִית אַחֶרֶת פְּלוּגְתָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הניח בזוית זו ומצא בזוית אחרת פלוגתא דרבן שמעון בן גמליאל ורבנן – דלרבנן צריך בדיקה דחוששין שמא עכבר עשה ולא זהו שהניח ולית להו לרבנן הוא שאבד הוא שנמצא אלא כרשב״ג דאמר תיבדק כל השדה כולה אי נמי אתי אפי׳ כר׳ ומיירי כגון שאין יודע כמה ככרות הניח וצריך בדיקה שמא לא מצא כולם.
שאני אומר אדם טמא נכנס לשם – וא״ת דהכא ובפרק קמא דחולין (חולין ט:) גבי צלוחית תלינן באדם טמא ובפרק קמא דנדה (נדה ד.) גבי ככר הנתון על גבי הדף ומדף טמא מונח תחתיה תלינן באדם טהור ותירץ ר״ת דאמר בפ״ק דשבת (דף טו:) גזרו על ספק כלים הנמצאים ולא גזרו על ספק אוכלין הנמצאים אי נמי גבי ככר רגלים לדבר שטהור הסירו שלא יפול על המדף ויטמא. מפני שדרכו של תינוק לפרר – ומיירי שיש פירורין כדי כל הככר ולכך אין צריך בדיקה ואפי׳ לרבן שמעון בן גמליאל דאמר תיבדק כל השדה כולה הכא רגלים לדבר יש שהפרורים מן הככר שהרי מיד נכנס אחריו. מי אמרינן היינו הא דעל היינו הא דנפק – ואפילו לרשב״ג דאמר תיבדק כל השדה כולה הכא רגלים לדבר שהרי הוא עם הככר.
או דילמא אחרינא הוא – ואפי׳ לר׳ דאמר הוא שנמצא הוא שנאבד הכא חיישינן דמסתמא הראשונה נשאר בבית וזהו אחר שיצא. בממוניה לא אטרחוהו רבנן – פי׳ הכא דוק׳ דשמא יוציאנה או יאכלנה אבל היכא דאיכא חמץ אמר לעיל (דף ד:) דניחא ליה לאינש דליעבד מצוה בממוניה. ואם לא בדק בתוך המועד – פי׳ הקונטרס בשעה ששית וקשה דלרבי יהודה קרי ליה שעת הביעור ולמה שינה לשונו אלא בתוך המועד היינו מתחלת שבע עד סוף הפסח ולאחר המועד יבדוק כדי שלא יתערב לו חמץ של איסור בשל היתר ויאכלנו ורש״י לא רצה לפרש כן מפני שפירש במשנה דבודקים שלא יעבור בבל יראה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
שאני אומר אדם טמא נכנס לשם – וא״ת דהכא ובפרק קמא דחולין (חולין ט:) גבי צלוחית תלינן באדם טמא ובפרק קמא דנדה (נדה ד.) גבי ככר הנתון על גבי הדף ומדף טמא מונח תחתיה תלינן באדם טהור ותירץ ר״ת דאמר בפ״ק דשבת (דף טו:) גזרו על ספק כלים הנמצאים ולא גזרו על ספק אוכלין הנמצאים אי נמי גבי ככר רגלים לדבר שטהור הסירו שלא יפול על המדף ויטמא. מפני שדרכו של תינוק לפרר – ומיירי שיש פירורין כדי כל הככר ולכך אין צריך בדיקה ואפי׳ לרבן שמעון בן גמליאל דאמר תיבדק כל השדה כולה הכא רגלים לדבר יש שהפרורים מן הככר שהרי מיד נכנס אחריו. מי אמרינן היינו הא דעל היינו הא דנפק – ואפילו לרשב״ג דאמר תיבדק כל השדה כולה הכא רגלים לדבר שהרי הוא עם הככר.
או דילמא אחרינא הוא – ואפי׳ לר׳ דאמר הוא שנמצא הוא שנאבד הכא חיישינן דמסתמא הראשונה נשאר בבית וזהו אחר שיצא. בממוניה לא אטרחוהו רבנן – פי׳ הכא דוק׳ דשמא יוציאנה או יאכלנה אבל היכא דאיכא חמץ אמר לעיל (דף ד:) דניחא ליה לאינש דליעבד מצוה בממוניה. ואם לא בדק בתוך המועד – פי׳ הקונטרס בשעה ששית וקשה דלרבי יהודה קרי ליה שעת הביעור ולמה שינה לשונו אלא בתוך המועד היינו מתחלת שבע עד סוף הפסח ולאחר המועד יבדוק כדי שלא יתערב לו חמץ של איסור בשל היתר ויאכלנו ורש״י לא רצה לפרש כן מפני שפירש במשנה דבודקים שלא יעבור בבל יראה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush