×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נזיר מ״ב:גמרא
;?!
אָ
גמ׳גְּמָרָא: אִיתְּמַר אָמַר רַבָּה אָמַר רַב הוּנָא מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב {במדבר ו׳:ז׳} לֹא יִטַּמָּא כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {במדבר ו׳:ו׳} לֹא יָבֹא אלְהַזְהִירוֹ עַל הַטּוּמְאָה לְהַזְהִירוֹ עַל הַבִּיאָה אֲבָל טוּמְאָה וְטוּמְאָה לֹא. וְרַב יוֹסֵף אָמַר הָאֱלֹהִים אָמַר רַב הוּנָא באֲפִילּוּ טוּמְאָה וְטוּמְאָה דְּאָמַר רַב הוּנָא נָזִיר שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ מֵתוֹ וּמֵת אַחֵר וְנָגַע בּוֹ חַיָּיב אַמַּאי הָא מִיטַּמֵּא וְקָאֵים אֶלָּא לָאו ש״משְׁמַע מִינַּהּ אָמַר רַב הוּנָא אֲפִילּוּ טוּמְאָה וְטוּמְאָה. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי כֹּהֵן שֶׁהָיָה לוֹ מֵת מוּנָּח עַל כְּתֵיפוֹ וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ מֵתוֹ וּמֵת אַחֵר וְנָגַע בּוֹ יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״א:ו׳,י״ב,ט״ו,כ״ג} וְלֹא יְחַלֵּל בְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּלָּל יָצָא זֶה שֶׁהוּא מְחוּלָּל וְעוֹמֵד. א״לאֲמַר לֵיהּ וְתִיקְשֵׁי לָךְ מתני׳מַתְנִיתִין דִּתְנַן הָיָה מִיטַּמֵּא לְמֵתִים כׇּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת אָמְרוּ לוֹ אַל תִּטַּמֵּא אַל תִּטַּמֵּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת וְאַמַּאי הָא מִיטַּמֵּא וְקָאֵים. אֶלָּא קַשְׁיָא אַהֲדָדֵי לָא קַשְׁיָא גכָּאן בְּחִיבּוּרִין כָּאן שֶׁלֹּא בְּחִיבּוּרִין. וְטוּמְאָה בְּחִיבּוּרִין דְּאוֹרָיְיתָא הָא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף א״ראָמַר רַבִּי יַנַּאי דלֹא אָמְרוּ טוּמְאָה בְּחִיבּוּרִין אֶלָּא לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים אֲבָל לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח לָא וְאִי אָמְרַתְּ דְּאוֹרָיְיתָא מַאי שְׁנָא. הכָּאן בְּחִיבּוּרֵי אָדָם בְּאָדָם כָּאן בְּחִיבּוּרֵי אָדָם בְּמֵת. אֲבָל טוּמְאָה וְטוּמְאָה לָא דְּהָא מִיטַּמֵּא וְקָאֵים. טוּמְאָה וּבִיאָה נָמֵי הָא מִיטַּמֵּא וְקָאֵי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּאן בְּבַיִת. כָּאן בְּשָׂדֶהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אמר רבה בר רב כהנא מקרא מלא דבד הכתוב לא יטמא כשהוא אומר לא יבא – גבי נזיר כתיבי הני קראי להזהירו על הטומאה להזהירו על הביאה כדמפרש בסמוך כשנכנס לאהל המת אם [התרו] בו משום לא יטמא ומשום לא יבא לוקה שתים ושתיהם היו בבת אחת אבל טומאה לא משכחת לה שיתחייב שתים אם התרו בו אל תטמא ובסמוך מייתי מתני׳ לאותובי. דאמר רב הונא נזיר שעומד בבית הקברות והושיטו לו מתו – דעל הקברות הוא מוזהר ככ״ג או מת אחר ונגע בו חייב ואמאי הא מיטמא וקיימא ש״מ אפילו טומאה וטומאה. איתיביה אביי נזיר שהיה מת מונח לו על כתיפיו וכו׳ יכול יהא חייב ת״ל להחלו – בספרי כתוב ת״ל לא יחלל וי״א דהא לא כתב גבי אזהרת טומאה וגם בסמוך אמר בהדיא דלהחלו אתא לדרשא ולהחלו בכהן כתיב ומדמי נזיר לכ״ג דלקמן פרק כהן גדול (נזיר מח.) למידין מהדדי לג״ש מאמו אמו. א״ל – רב יוסף ותקשה לך מתניתין דתנן היה מטמא כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תטמא אל תטמא חייב על כל אחת ואחת אע״ג דמחולל ועומד. אלא קשיא – אלא ע״כ סמי הך ברייתא מקמי מתני׳.
לא קשיא – אביי בא לתרץ מתני׳ וברייתא כאן שהוא מחובר למת [והתרו בו] ומושיטים לו מת אחר לא מיחייב דה״ל [מחולל] ועומד כאן שלא בחבורים שפירש כבר מהמת והושיטו לו מת אחר שפירש מן הראשון ואמרו לו אל תטמא אין כאן מחולל ועומד ותוספת אף בו ביום (בשעה) שנוגע במת הנוגע [בו] יטמא שבעת ימים כדדרשינן בפרק אין מעמידין (ע״ז דף לז:) כל אשר יגע בו הטמא יטמא שבעה ודיקרב מיסאב ואחרי שפירש תוספת טומאה.
וטומאה בחיבורין דאורייתא – כלומר וכי בעלמא שאר נוגע וכי יהיה הנוגע טמא משום דיקרב בדיקרב דאורייתא והאמר ר׳ יצחק בר יוסי [לא] אמרו טומאה בחיבורין פירוש דיקרב בדיקרב אלא לענין תרומה וקדשים בזה אמרינן טומאה שיהיה כנוגע במת לטמא תרומה וקדשים אבל לנזיר לסתור ולהביא קרבן טומאה וכן לענין להמנע מעשות פסח לא העמידו דבריהן ואי דאורייתא מאי שנא. בחבורי אדם באדם – פי׳ ר״י שהשלישי הנוגע בנוגע במת דההוא ודאי מדרבנן טמא שבעה דכי אמר דיקרב בדיקרב דאורייתא דוקא דנגע בנוגע במת ובפ׳ אין מעמידין (ע״ז דף לז:) אמר העיד יוסף בן יועזר דיקרב בדיקרב מסאב ופריך דאורייתא הוא כל אשר יגע בו הטמא יטמא ומסיק דאורייתא בחיבורין טמא שבעה שלא בחיבורין טומאת ערב ואתו אינהו וגזור אף שלא בחיבורין טמא שבעה ואתא יוסף בן יועזר ושרא ולפירוש ר״י [נפרש] דאורייתא בחיבורין היינו נגע בנוגע במת אבל רש״י פירש התם ואתו אינהו וגזרו שלא בחיבורין אף אם פירש לגמרי. מאי שנא טומאה וטומאה דלא דהא מיטמא וקאי – ואין כאן תוספת [טומאה] קרינא ביה (טומאה) הא מיטמא וקאי ודומיא דטומאה וטומאה דלא לקי כגון מת על כתיפו והושיטו לו מת אחר קודם שפירש מן הראשון טומאה [וביאה] נמי היכא דמת על כתיפו והלך לאהל המת והתרו בו משום לא יבא ומשום לא יטמא הא מיטמא וקאי ואמאי לקי על הביאה ואי בנוגע במת ופירש ונכנס לאהל המת הא אפילו טומאה וטומאה לוקה שתים שהרי אין כאן מחולל ועומד. [כאן בבית] – נכנס בבית שבתוכו מת ולא נטמא קודם לכן אז לקי שתים על לא יטמא ועל לא יבא שבביאה אל הבית באו שתים עליו. כאן בשדה – כלומר כל טומאה וטומאה בלא אהל לא משכחת שיתחייב שתים בבת אחת שהרי אם נגע בב׳ מתים בבת אחת כולה חדא התראה היא דהתראה דלאו דטומאה דידיה היא ואם היה טעון מת על כתיפו והתרו בו על הטומאה והושיטו לו מת אחר מחולל ועומד הוא ואין כאן תוספת טומאה מן השני. מהר״ם ופ״ה קשה להבין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×