Tosafot Bekhorot 53b – תוספות בכורות נג:‏ – Shas HaMeforash

אֶפְשָׁר כִּדְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה ^אמוּתָּר לוֹ לָאָדָם לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר קוֹדֶם שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם הָכָא נָמֵי אֶפְשָׁר דְּשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא מֵעִיקָּרָא. מִי יָדַע הֵי נָפֵיק וְכִי תֵּימָא דְּמַפֵּיק לֵיהּ בְּרֵישׁ עַשְׂרָה {ויקרא כ״ז:ל״ג} לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע אָמַר רַחֲמָנָא. וְכִי תֵּימָא אֶפְשָׁר דְּשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא בכולי עֶדְרֵיהּ מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָעֵינַן בְּהֵמָה לְהַקְרָבָה וְלֵיכָּא. ה״נהָכִי נָמֵי בִּבְכוֹר בְּהֵמָה מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָעֵינַן בְּהֵמָה לְהַקְרָבָה וְלֵיכָּא אֶפְשָׁר בִּפְשׁוּטִין. הָכָא נָמֵי אֶפְשָׁר בִּלְקוּחִין ^בכֵּיוָן דְּאִיהוּ שָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא בכולי עֶדְרֵיהּ וּשְׁכִיחִי מוּמֵי דְּפָסְילִי בְּקָדָשִׁים דאפי׳דַּאֲפִילּוּ דּוּקִּין שֶׁבָּעַיִן נָמֵי פָּסְלִי לָא שְׁכִיחִי.: בַּחוּלִּין אֲבָל לֹא בַּמּוּקְדָּשִׁין.: מוּקְדָּשִׁין פְּשִׁיטָא לָאו דִּידֵיהּ נִינְהוּ. בְּקָדָשִׁים קַלִּים וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר קָדָשִׁים קַלִּים מָמוֹן בְּעָלִים הֵם דְּתַנְיָא {ויקרא כ״ז:ז׳} וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳ לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹן בְּעָלִים דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לִיעַשְּׂרוּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי {ויקרא כ״ז:ט׳,י׳,ל״ב,ל״ג} יִהְיֶה קֹּדֶשׁ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא שֶׁכְּבָר קָדוֹשׁ. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא יִהְיֶה קֹּדֶשׁ הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא חָיְילָא קְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר עִילָּוַיְהוּ הַשְׁתָּא קְדוּשָּׁה חֲמוּרָה אַקְּדוּשָּׁה קַלָּה לָא חָיְילָא קְדוּשָּׁה קַלָּה אַקְּדוּשָּׁה קַלָּה מִיבַּעְיָא. מַאי הִיא דִּתְנַן ^גאֶחָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֵין מְשַׁנִּין אוֹתָם מִקְּדוּשָּׁה לִקְדוּשָּׁה ^דאֲבָל מַקְדִּישִׁין אותו הֶקְדֵּשׁ עִילּוּי וּמַחְרִימִין אותו. מַהוּ דְּתֵימָא הָתָם דְּכׇל בְּהֵמָה לָאו לְעוֹלָה קָיְימָא אֲבָל הָכָא דְּכׇל בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר קָיְימָא אע״גאַף עַל גַּב דְּאַקְדְּשַׁהּ לָא פָּקַע אִיסּוּרָא דְּמַעֲשֵׂר מִינַּהּ. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ {ויקרא כ״ז:ל״ג} בְּלֹא (יִגָּאֵל) וּבְלֹא (יִמָּכֵר) קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: וְנוֹהֵג בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וְאֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה בַּכְּבָשִׂים וּבָעִזִּים וְכוּ׳.: וְיִהְיוּ חָדָשׁ וְיָשָׁן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה מק״ומִקַּל וְחוֹמֶר וּמָה כְּבָשִׂים וְעִזִּים שֶׁהֵם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה חָדָשׁ וְיָשָׁן שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר {דברים י״ד:כ״ב} עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר בִּשְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעְשַׂר דָּגָן וּמַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן מָה מַעְשַׂר דָּגָן מֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן לֹא אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה מֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן לֹא. אִי הָכִי כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי לֵימָא מַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן מָה מַעְשַׂר דָּגָן מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לֹא אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לֹא רַבִּי רַחֲמָנָא צֹאן. אִי הָכִי חָדָשׁ וְיָשָׁן נָמֵי הָא כְּתִיב {דברים י״ד:כ״ב} עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר וּמָה רָאִיתָ אָמַר רָבָא אָמַר קְרָא {דברים י״ד:כ״ב} שָׁנָה שָׁנָה לְשָׁנָה הִקַּשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. תְּנַן הָתָם ^האֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וְאִם תָּרַם אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יַנַּאי וְאָמְרִי לַהּ א״ראָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ {במדבר י״ח:י״ב} כׇּל חֵלֶב יִצְהָר וְכׇל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן אָמְרָה תּוֹרָה תֵּן חֵלֶב לָזֶה וְחֵלֶב לָזֶהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות בכורות ב׳:י״ד
טור יורה דעה שי״ג:ז׳
שולחן ערוך יורה דעה שי״ג:ז׳

^ב רמב״ם הלכות ביאת המקדש ז׳:ה׳

^ג רמב״ם הלכות תמורה ד׳:י״א

^ד רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ו׳:י״ב-י״ד

^ה רמב״ם הלכות תרומות ה׳:ב׳
טור יורה דעה של״א:נ״ג
שולחן ערוך יורה דעה של״א:נ״ג

אפשר כדרב יהודה – לעיל בפ״ק (בכורות ג: ד״ה דקא) פירשתי דלדידן שרי לאקנויי לעובד כוכבים כיון דלא ס״ל כרב יהודה. הקדש עלוי – פי׳ בקונטרס טובת הנאה שיש לו מקדושת מזבח יכול ליתן לבדק הבית וזו טובת הנאה דיכול ליטול סלע מישראל אחר על מנת שיתננה לבן בתו כהן להקריבה כדאמר בפ׳ עד כמה (לעיל דף כז.) עד כאן לשון הקונטרס ובמס׳ ערכין (דף כח.) מפרש בענין אחר דתנן בהמקדיש שדהו מחרים אדם את קדשיו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אם נדר נותן דמים פירוש שכל דמיו שוין לו דחייב באחריותו ואם נדבה נותן טובתה שור זה עולה אומדים כמה אדם רוצה בשור זה להעלותו עולה שאינו חייב וטובת הנאה דפ׳ עד כמה (לעיל דף כז.) לא שייכא אלא בדבר הנאכל כו׳ דגבי הני קאמר לה התם וכי האי גוונא קתני בערכין (דף כח:) גבי בכור דתנן הבכור בין תם בין בעל מום מחרימין אותו ובאיזה צד פודין אותו אומדים כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתנו לבן בתו או לבן אחותו אי נמי גבי דבר שאין נידב ונידר שייכא טובת הנאה זו אבל בדבר הנידר ונידב שייכא אידך טובת הנאה. תלמוד לומר עשר תעשר – הכא אתיא היקישא ומפקא מק״ו ולעיל (גבי) כל פסולי המוקדשין (דף לג.) אתי ק״ו ומפיק מהיקישא גבי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דשרו בית הלל אפי׳ לזרים ושם (ד״ה וב״ה) פירשתי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון