גמרא
פירוש
לְאֵיתוֹיֵי שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא חֲפוּרָה וַהֲווֹ שׁוּבְלֵי שַׁלְפּוּפֵי וַהֲווֹ תַּמְרֵי.הדרן עלך יש בכור
מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
לאיתויי שבחא דממילא חפורה והוו שובלי כו׳ – כרבנן אתיא מתני׳ דפליגי רבי ורבנן גבי בכור אם נוטל בשבח אם לאו ומסיק התם ובחפורה והוי שובלי שלפופי והוו תמרי פליגי והתם נמי קאמר רבא דאסור לעשות כדברי רבי.
בכור לתת לו פי שנים מתנה קרייה רחמנא – תימה בפרק שני דיבמות (יבמות כד:) דמסיק גבי יבם אלא בכור דקרייה רחמנא למאי הלכתא לגריעותא דאינו נוטל בראוי כבמוחזק אמאי לא קאמר לחשיבותא דאינה חוזרת ביובל בבכורה וי״ל משום דאיכא ר׳ אלעזר דפליג הכא ואמר כולן חוזרין ביובל.
אמר רבי אסי אמר ר׳ יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן – ומה שקשה אדר׳ אסי דריש פירקין (בכורות מח.) דאמר מחצה יורשין ומה שמקשה ר״ת היאך מצינו ידינו ורגלינו בבית המדרש דקי״ל כרבי יוחנן דלקוחות הן וכריש לקיש דקנין פירות לאו כקנין הגוף וא״כ לא משכחת לך דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון הכל פירשתי בפ׳ החובל (ב״ק פח: ד״ה הכי) (ובפ׳ בית כור) (קו) ויש לפרש דאע״ג דאית ליה לקוחות הן וכל הנהו נמי דאית להו אין ברירה לא אמרו דמחזירין ביובל רק רבי יוחנן לבדו ודוקא על ר׳ יוחנן דייק בסוף השולח (גיטין דף מח.) היאך מצא ידיו ורגליו דהרי חוזרת ביובל בכך אבל כולהו אחריני סברי אע״ג דלקוחות הן דאין ברירה מכר הוא דאמר רחמנא דליהדר ביובל ירושה ומתנה לא כדאמר לעיל וכדאמר נמי לקמן בפרק בתרא (בכורות נו:) דאע״ג דא״ר יוחנן דאפילו חלקו ט׳ כנגד ט׳ וי׳ כנגד י׳ אין אומרים הוא חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך אפ״ה אצטריך לאשמועי׳ דלקוחות הוו וחוזרים ביובל דסלקא אדעתין דאין חוזר מטעם דפרישית אי נמי ילפינן כל חלוקת ירושה מחלוקת יהושע דאמר ביש נוחלין (ב״ב דף קיט:) דירושה היא להם מאבותיהם ואפ״ה מודה בה ר׳ יוחנן דלא חזרה ביובל כדקאמר חד בר חד עד יהושע בן נון דסברא הוא דלא חזרה כיון שחלקו על פי נביאים ובאורים ותומים ובגזירת הכתוב ובהך סברא פליגי שאר אמוראי על רבי יוחנן וניחא השתא הא דפריך הכא רב אושעיא על רבי יוחנן ממתניתין דקתני ואלו שאין חוזרין ביובל הבכורה ואיכא אמוראי דאית להו לקוחות הן ואין ברירה ולא פריך עלייהו אלא דווקא על רבי יוחנן משום דאמר חוזרין וא״ת מאי קשה לרבי יוחנן הא רבי מאיר קתני לה למתני׳ דאית ליה ברירה גבי לוקח יין מבין הכותיים (תוספתא דדמאי פ״ז מ״ד) וי״ל דחכמים נמי לא פליגי עליה בבכור אלא ר״א ועוד דאע״ג דאית ליה ברירה היכא דמברר הספק ע״פ תנאו דלמא לית ליה בעלמא שיש לחלק כדפרשי׳ לעיל (דף מח. ד״ה דכולי).
קרי רב חמא עליה דרב ששת טובה חכמה עם נחלה – רב ששת בעל ברייתות הוה כדאמר בפ׳ הדר (עירובין דף סז.) דרב חסדא מרתען שפוותיה (ממתניתין) דרב ששת ולה״ק טובה חכמה מימרא דרבין א״ר יוחנן עם נחלה קבלות הרבה שהיו לו שנויות בברייתא.
באין בני המשפחה וקוברין אותו בעל כרחו משום פגם משפחה – בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מו: ושם) מבעיא לן קבורה משום בזיונא או משום כפרה נפקא מינה דאמר לא תקברוניה דאי משום בזיונא לאו כל כמיניה וליכא למיפשט מידי מהכא דלא קאמר הכא דלא ליקברוהו כלל אלא זוזי אנסוהו למכור קברו ודרכו וכן מההיא דכתובות (דף מח.) נמי ליכא למיפשט מינה דקאמר אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו דבעי הוא שיקברוהו אלא מתכוין להפיל עצמו על הציבור ולהעשיר את בניו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush