×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קכ״ה.גמרא
;?!
אָ
אִם זְרָקָהּ מִבְּעוֹד יוֹם לְאַשְׁפָּה אֲסוּרָה. אָמַר בַּר הַמְדּוּרֵי אָמַר שְׁמוּאֵל אקְרוּמִיּוֹת שֶׁל מַחְצֶלֶת מוּתָּר לְטַלְטְלָם בְּשַׁבָּת מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רָבָא בַּר הַמְדּוּרֵי אַסְבְּרַא לִי מַחְצֶלֶת גּוּפַא לְמַאי חַזְיָא לְכַסּוֹיֵי ביה עַפְרָא הָנֵי נָמֵי חַזְיָין לְכַסּוֹיֵי בְּהוּ טינופת. א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב שְׁיָרֵי פְּרוּזְמָיוֹת אָסוּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת אֲמַר אַבָּיֵי בבְּמַטְלָנִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן ג׳שָׁלֹשׁ עַל ג׳שָׁלֹשׁ דְּלָא חַזְיָין לָא לַעֲנִיִּים וְלָא לַעֲשִׁירִים.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן גשִׁבְרֵי תַּנּוּר יָשָׁן הֲרֵי הֵן כְּכׇל הַכֵּלִים הַנִּיטָּלִין בֶּחָצֵר דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין נִיטָּלִין הֵעִיד ר׳רַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב עַל שִׁבְרֵי תַּנּוּר יָשָׁן שֶׁנִּיטָּלִין בַּשַּׁבָּת דוְעַל כִּיסּוּיוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בֵּית יָד. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי אָמַר אַבָּיֵי בְּעוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה וְאֵין עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן קָמִיפַּלְגִי וְאַזְדָּא ר׳רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ ור״מוְרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ. מַתְקִיף לַהּ רָבָא אִי הָכִי אַדְּמִיפַּלְגִי בְּשִׁבְרֵי תַנּוּר לִיפַּלְגוּ בְּשִׁבְרֵי כֵלִים בְּעָלְמָא. אֶלָּא אָמַר רָבָא בְּשִׁבְרֵי דְּהַאי תַּנּוּר קָמִיפַּלְגִי דִּתְנַן הנְתָנוֹ עַל פִּי הַבּוֹר אוֹ עַל פִּי הַדּוּת וְנָתַן שָׁם אֶבֶן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם מַסִּיק מִלְּמַטָּה וְהוּא נִסּוֹק מִלְּמַעְלָה טָמֵא וְאִם לָאו טָהוֹר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הוֹאִיל וְהוּסַּק מ״ממִכׇּל מָקוֹם טָמֵא. וּבְמַאי קָמִיפַּלְגִי בְּהַאי קְרָא {ויקרא י״א:ל״ה} תַּנּוּר וְכִירַיִם יוּתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם רַבִּי יְהוּדָה סָבַר מְחוּסָּר נְתִיצָה טָמֵא שֶׁאֵין מְחוּסָּר נְתִיצָה טָהוֹר וְרַבָּנַן סָבְרִי טְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם מ״ממִכׇּל מָקוֹם. וְרַבָּנַן נָמֵי הָכְתִיב יוּתָּץ הָהוּא לְאִידַּךְ גִּיסָא דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּחַבְּרֵיהּ בְּאַרְעָא כְּגוּפָא דְאַרְעָא דָּמֵי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְאִידַּךְ נָמֵי הָכְתִיב טְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם הָהִיא כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מַחֲלוֹקֶת בְּהֶיסֵּק רִאשׁוֹן אֲבָל בְּהֶיסֵּק שֵׁנִי אֲפִילּוּ תָּלוּי בְּצַוַּאר גָּמָל. אָמַר עוּלָּא וְהֶיסֵּק רִאשׁוֹן לְרַבָּנַן אֲפִילּוּ תָּלוּי בְּצַוַּאר גָּמָל. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי אִי הָכִי אַדְּמִיפַּלְגִי בְּשִׁבְרֵי תַנּוּר לִיפַּלְגוּ בְּתַנּוּר גּוּפֵהּ הַשְׁתָּא תַּנּוּר גּוּפֵהּ לְרַבִּי יְהוּדָה לָא הָוֵי מָנָא שְׁבָרָיו מִיבַּעְיָא. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי לְעוֹלָם כְּדַאֲמַרַן מֵעִיקָּרָא וּבְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה טַפְקָא וְרַבִּי מֵאִיר לִדְבָרָיו דְּרַבִּי יְהוּדָה קָאָמַר לְדִידִי אֲפִילּוּ בְּעוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה אֶלָּא לְדִידָךְ אוֹדִי לִי מִיהָא דִּכְהַאי גַּוְונָא מְלַאכְתּוֹ הוּא. וְרַבִּי יְהוּדָה לָא דָּמֵי הָתָם הֶסֵּקוֹ מִבִּפְנִים הָכָא הֶסֵּקוֹ מִבַּחוּץ הָתָם מְעוּמָּד הָכָא לָאו מְעוּמָּד.: הֵעִיד ר׳רַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב עַל שִׁבְרֵי תַּנּוּר יָשָׁן שֶׁנִּיטָּלִין בַּשַּׁבָּת וְעַל כִּיסּוּיוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בֵּית יָד.: אָמַר רָבִינָא כְּמַאן מְטַלְטְלִינַן הָאִידָּנָא כִּיסּוּי דְּתַנּוּרֵי דְמָתָא מַחְסֵיָא דְּאֵין לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה כְּמַאן כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.: מתני׳מַתְנִיתִין: והָאֶבֶן שֶׁבְּקֵירוּיָה אִם מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת מְמַלְּאִין בָּהּ וְאִם לָאו אֵין מְמַלְּאִין בָּהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אם זרקה לגלימה בערב שבת מבעוד יום לאשפהאסורה בטלטול בשבת, שגילה דעתו מאתמול שמבטלה ומקצה אותה מן השימוש. אמר בר המדורי שכך אמר שמואל: קרומיות (שיירים) של מחצלתמותר לטלטלם בשבת. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] הדבר? אמר רבא: בר המדורי אסברא [הסביר] לי את טעם הדבר, והוא: המחצלת גופא למאי חזיא [עצמה למה היא ראויה]לכסויי ביה עפרא [לכסות בה עפר], הני נמי חזיין לכסויי בהו [אלה השברים גם כן ראויים לכסות בהם] את הטינופת. אמר ר׳ זירא שכך אמר רב: שירי פרוזמיות (מיני בגדים) — אסור לטלטלן בשבת. אמר אביי: מדובר כאן במטלניות (מטליות קטנות) שאין בהן שלש על שלש אצבעות, דלא חזיין [שאינן ראויות] לשימוש לא לעניים ולא לעשירים. א תנו רבנן [שנו חכמים] בתוספתא: שברי תנור ישן הרי הן ניטלים בשבת בחצר, ככל שאר הכלים הניטלין בשבת בחצר, אלו דברי ר׳ מאיר. ר׳ יהודה אומר: אין ניטלין. העיד ר׳ יוסי משום (בשם) ר׳ אליעזר בן יעקב על שברי תנור ישן שניטלין בשבת, ועל כיסויו שאינו צריך בית יד. ושואלים: במאי קמיפלגי [במה, באיזה עקרון הם חולקים]? אמר אביי: בעושין מעין מלאכה, ואולם אין עושין מעין מלאכתן הראשונה קמיפלגי [נחלקו], אם מותר שבר כלי כזה בשימוש. ואזדא [והלך] ר׳ יהודה לטעמיה [לטעמו, לשיטתו], ור׳ מאיר לטעמיה [לטעמו, לשיטתו] כשם שנחלקו במשנתנו. מתקיף לה [הקשה על כך] רבא: אי הכי, אדמיפלגי [עד שהם נחלקים] בשברי תנור, ליפלגו [שיחלקו] בשברי כלים בעלמא [בכלל] ומדוע דווקא בתנור? אלא אמר רבא: בשברי דהאי [זה] התנור המיוחד קמיפלגי [חלוקים הם]. דתנן כן שנינו במשנה]: תנור של חרס שלא הדביקו, כרגיל בתנורים, בטיט לאדמה, אלא נתנו על פי הבור או על פי הדות (בור שקירותיו בנויים) ונתן שם אבן בין קיר הבור לתנור להחזיק את התנור במקומו, ר׳ יהודה אומר: אם מסיק מלמטה בתוך הבור והוא התנור נסוק על ידי כך מלמעלהטמא, שכן התנור משמש לצורכו וכלי שלם הוא, הראוי לקבל טומאה. ואם לאו [לא], שאינו מהודק עד כדי כך ובשל כך אף אינו ניסוק למעלה — טהור, שהוא כתנור שלא נגמרה מלאכתו. וחכמים אומרים: הואיל והוסק מכל מקוםטמא, שכן הוא משמש לתפקידו. ובמאי קמיפלגי [ובמה, באיזה ענין נחלקו]בהאי קרא [בפסוק זה]: ״וכל אשר יפול מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם״ (ויקרא יא, לה). שר׳ יהודה סבר [סבור]: תנור המחוסר נתיצה, כלומר, שהוא שלם, ואפשר לשבור אותו — טמא, זהו המקבל טומאה. ואילו שאין מחוסר נתיצה, אלא אינו עומד במקום ראוי כל צרכו והריהו כבר כשבור ממילא — טהור הוא, אינו מקבל טומאה. ורבנן סברי אילו חכמים סבורים] שבא הפסוק להוסיף: ״טמאים יהיו לכם״מכל מקום ובכל דרך. ושואלים: ורבנן נמי, הכתיב לדעת חכמים גם כן הרי נאמר] ״יתץ״, ומדוע אינם מפרשים כר׳ יהודה? ומסבירים: את הפסוק ההוא הם מבינים לאידך גיסא [לצד אחר], דסלקא דעתך אמינא [שיעלה על דעתך לומר]: כיון דחבריה בארעא [שחיברו בארץ]כגופא דארעא דמי [כגוף הארץ נחשב], וכל דבר המחובר לארץ חיבור של קבע אינו מקבל טומאה, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] כי כיון שאפשר לנתקו הריהו טמא. ושואלים: ואידך נמי, הכתיב הצד האחר, ר׳ יהודה, גם כן, הלא נאמר] ״טמאים יהיו לכם ״! ומתרצים: ההיא, דבר זה מבין הוא כדברי רב יהודה שאמר בשם שמואל. שאמר רב יהודה שכך אמר שמואל: מחלוקת ר׳ יהודה וחכמים היא דווקא בהיסק ראשון. כלומר, שהיה התנור עדיין חרס שלא נתייבש כל צרכו ולא הוסק מעולם, והיסקו הראשון הוא העושה אותו כלי, אבל בהיסק שני אין הם חולקים, ואפילו תלוי בצואר גמל — טמא. אמר עולא: והיסק ראשון לרבנן דעת חכמים], אפילו תלוי בצואר גמל, כיון שניסוק הריהו תנור לכל דבר, וטמא. מתקיף לה [מקשה עליה] על סברה זו רב אשי: אי הכי, אדמיפלגי [אם כך, עד שנחלקו] בשברי תנור, ליפלגו [שיחלקו] בתנור גופה [עצמו]. השתא [עכשיו] הרי תנור גופה [עצמו] לשיטת ר׳ יהודה לא הוי מנא [אין הוא נחשב כלי], אם כן שבריו מיבעיא [נצרך לומר שאינם כלי]?! אלא אמר רב אשי: לעולם יש לפרש כדאמרן מעיקרא [כמו שאמרנו מתחילה] שמדובר בשברי כל תנור שהוא ומשברי תנור אלה עושה מעשה טפקא (כעין רעף חרס שצולים עליו), וכך יש להבין: ר׳ מאיר לדבריו של ר׳ יהודה קאמר [אמר], וכך אמר: לדידי [לשיטתי] אפילו בשברים העושין מעין מלאכה כלשהי יש לומר שהם מותרים בטלטול, אלא לדידך, אודי [לשיטתך, הודה] לי מיהא [לפחות] דכהאי גוונא [שבכגון זה] מלאכתו הוא! שהרי אף השברים עשויים לשמש לאפייה! ור׳ יהודה דוחה: לא דמי [אינו דומה], שכן התם [שם] בתנור שלם — הסקו מבפנים, ואילו הכא [כאן] בשבר — הסקו מבחוץ, וכן התם [שם] כשהתנור שלם — החלק הוא מעומד, ואילו הכא [כאן] — השבר לאו [לא] מעומד הוא ולכן אינו משמש מעין מלאכתו. ב באותה תוספתא הובא שהעיד ר׳ יוסי משום (בשם) ר׳ אליעזר בן יעקב על שברי תנור ישן שניטלין בשבת, ועל כיסויו של תנור שאינו צריך בית יד, שהוא נחשב ככלי ראוי לטלטול כמות שהוא. אמר רבינא: כמאן מטלטלינן האידנא כיסוי דתנורי שיטת מי מטלטלים אנו עתה כיסויי תנורים] של מתא מחסיא שאין להם בית אחיזה? כמאן שיטת מי]כשיטת ר׳ אליעזר בן יעקב. ג משנה האבן שבקירויה (דלעת ששואבים בה מים), אם ממלאין בה בדלעת מים, והאבן אינה נופלתממלאין בה בשבת, ואם לאו [לא], שהאבן נופלת — אין ממלאין בה.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144