גמרא
פירוש
הָכָא רְשׁוּיוֹת דְּרַבָּנַן.
וְהָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דתנן כתל וכו׳ ור׳ יוחנן אמר ואלו וכו׳ – פירש מעלין מכאן ומכאן אין אבל לחלופי מחצר לחצר בדרך הכתל לא. וכדאמרינן עלה ואימא ר׳ יוחנן לטעמיה וכו׳ ופרקינן דההיא דפרק חלון דאמרינן לר׳ יוחנן דאסו׳ להחליף ברשויו׳ דרבנן זעירי תלמידו של ר׳ יוחנן אמרה ורב דימי פליג עלה דסבר דברשויות דרבנן מותר להחליף לר׳ יוחנן ואמוראי נינהו ואליבא דר״י ואמרינן מ״מ דזעירי גופה תקשה הא מתנייתא לר״י דהא הכא קתני דלכ״ע מותר להחליף ברשיוות דרבנן ופרקינן דהא מתנייתא לאו באנפי נפש׳ ולהחליף מוקי׳ לה זעירי דבהא דכ״ע אסור להחליף ומתנייתא ברחב אמת המים גופה פליגי רבנן ורשב״ג בכמה תהא חשובה כרמלית ורב דימי דאמר לעיל אין כרמלית פחותה מד׳ טפחי׳ תנאי היא ורשב״ג היא. ופרכי׳ ותהוי כחורי כרמלית כלו׳ לזעירי דמוקים לה באמת המים גופה פחות מג׳ לרבנן ופחות מד׳ לרשב״ג למה מותר למלאת נהי דלית באמה שיעור כרמלית במה שנכנס ממנה לחצר מ״מ הרי היא חוץ לחצר לרחבה הרבה ודינה ככרמלית דקס״ד דכי היכי דחורי רשות היחיד כרשות היחיד וחורי רשות הרבים כרשות הרבים הכי נמי חורי כרמלית ככרמלית גופה אמרינן אין חורין לכרמלית שלא גזרו חכמים אלא בכרמלית גופה ולא בחורין שלה. רב אשי אמר וכו׳ דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון התם בסמוכה הכא במופלגת פי׳ דלא אמרי׳ חורין רשות כרשות עצמה אלא בשסמוכין לה תוך ד׳ טפחי׳ מן הכתל ולישנא משמע שאלו היתה סמוכה הכי נמי דהוו ככרמלית ואף על פי שאין ברחבה ד׳ בחצר ומשום דרוב אמת המים הנכנסת לחצר היא מופלגת נקט׳ תנא סתם ויש שפירש דכיון דרובה מופלגת לא פליגי רבנן ואפילו בסמוכה מותר ומסתברא דרב אשי רבותא אתא למימר דאפי׳ תימ׳ דיש חורין בכרמלית דעלמא הכא במופלגת אין חורין אבל שור׳ הדין דאין חורין לכרמלית בשו׳ מקום ואפילו רב אשי הכין ס״ל ואי נמי מספק ליה הא פשיטא להו לאביי בר אבין ורב חיננא בר אבין והלכת׳ כוותי׳ וכן פסקו רבותי ויש שפסקו כרב אשי דיש חורין לכרמלי׳ בסמוכה דרב אשי מפלג פליג והלכתא כוותיה דבתרא הוא. והראשון הוא יותר נכון. רבינא אמר כגון דעבד לה נפקי אפומא כן גורס רש״י ז״ל ולג׳ דנפקי דהכל דרך א׳. ורבי חזר לפ׳ עיקר הברייתא דלא פליגי באמת המים ולא באגפיה אלא מילתא אחריתי היא שעשתה בכניסה ויציאה של האמה הזאת בתוך האמה שני גפופין מכאן ומכאן והניח ריוח ביניהם כדי שיכנסו המים ויצאו ביניהם. ואזדו רבנן לטעמייהו ורשב״ג לטעמיה דאפליגו בפ״ק בדין לבוד דרבנן סברי דכל פחות מג׳ הוי כלבוד ורשב״ג סבר דכל פחות מד׳ הוי לבוד. וי״א דכיון דאיתיה להא דרבינא אידחיא לה סוגיא דלעיל דאוקימנא שיעור כרמלי׳ דרב דימי כתנאי ואוקימנ׳ פלוגת׳ בין דרב דימי לזעירי והדרינן לקושטא דמילתא דלכ״ע אין כרמלית פתוחה מד׳ ואפילו לרב כיון שאסור להחליף ברשויות דאורייתא כ״ש שאסור להחליף ברשויות דרבנן כדאמרי׳ לר׳ יוחנן בריש פ׳ חלון וכדאמרי׳ נמי אליבא דר׳ ושמואל דלית לן לטפויי פלוגתא בכדי וכל מאי דשקלינן וטרינן לעיל היינו משום דלא הוו משתכחי למתנייתא פתרי אחריני וכיון דאתא רב נחמן ואשכח להני פתרי לא משבשי׳ ומוקמי׳ פלוגתא בין אמוראי ולאוקומי דר׳ יוחנן בפלוגתא דהוה עבדי׳ לעיל הילכך אפילו לרב דמי אסור להחליף ברשויות דרבנן. והר״ז הלוי ז״ל הביא ראיה לזה מהא דאמרי׳ בפרק בתרא ש״מ איתי לרב דימי דאמר שלא יחליפו וההיא גבי רשויות דרבנן אמרינן לה דאלמא דרב דימי אוסר להחליף ברשויות דרבנן אבל הרי״ף ז״ל ומקצ׳ בעלי התוס׳ סברין דלא אידחיא סוגיא דלעיל משום הא דרבינ׳ דמאי דאמרי׳ לעי׳ בדוק׳ איתמר והכין קים להו וכדאמרינן להדיא ההיא זעירי אמרה דאלמא הכי קים להו וכיון דזעירי ורב דימי פליגי בה קי״ל כרב דימי שהוא מקל והילכך מותר להחליף ברשויות דרבנן ואע״ג דרב ושמואל סבי׳ להו דבשל דבריהם עשו חוזק הא ק״ל כדברי המקל בעירוב. ועוד דלית הלכתא כרב ושמואל לגבי דר׳ יוחנן והא דאמרי׳ בפרק בתרא איתא לדזעירי דאמ׳ ובלבד שלא. הכי קאמרי׳ ש״מ דהא ברייתא סוברת כרב דימי ודאי שאסור להחליף דהא עדיפא מדידיה דאפי׳ ברשויות דרבנן קתני לה והא דלא קאמרי׳ ש״מ איתיה לדרב זעירי משום דלא אשכחן לזעירי דאמר להדיא הכי בש״ס ויש להם על מה שיסמוכו קצת במסכת שבת בפרק הזורק גבי פלוגתא דר׳ יהוד׳ ורבנן דתניא אנן מטלטלין מן הספינה לים ועם כל זה האמת מור׳ דרכו כי השטה הראשונ׳ עיקר ונכונה וליכא למנדא מינא וכן דעת רבותי ותו לא מידי. מתני׳ גזוזטרא שהיא למעלה מן המים – פירש ושיהא בין חלל המחיצות ד׳ על ד׳ כדי שתהא כרשות היחיד וכדפרש״י ז״ל לעיל גבי גזוזטרא דר׳ חנינא בן עקיבא והא דבעי׳ מחיצות ולא סגי לן בתקרה רחבה ד׳ דנימא פי תקרה יורד וסותם. כבר פירשנו הטע׳ למעל׳. בין מלמעלן ובין מלמטן פרש״י ז״ל למעלה על הגזוזטר׳. ולמטה למטה מן הגזוזטרא מחוברת לה מתחתיה דאמרי׳ גוד אחית מחיצתא והקשו עליו בתוספות דהא כשהו׳ למעלה הן המים הגזוזטר׳ אינה נכרת שיהא עשויה לשם המים אלא להשתמש בחללה למעלה ולכלהו תנאי בעינן שתהא מחיצה נכרת לשם המים חוץ מר׳ יהודה שמכשיר גבי בור במחיצת הכתל ואין הלכה כמותו ותירצו דהכא כיון שהמחיצות הם סביבו׳ הנקב וכדפרש״י ז״ל ואין שם חלל אחר להשתמש בו הא איכא היכרא שלא נעשו אלא בשביל המים שנאמר גוד אחית מחיצתא ובתוס׳ פירשו למעלה שיהא מחוברת בגזוזטרא מתחתיה שרואין כאלו יורדת עד המים ועושה הכל רשות אחת ולמטה שהיא משוקעת במים ועולה כנגד הגזוזטרא ואמרי׳ גוד אסיק וכאלו מגעת עד הגזוזטרא וזה נראה יותר נכון. והקשו בתוס׳ מ״ש מהא דאמרינן בפרק הזורק ספינה שעל המים רב הונא אמר מוציא זיז כל שהוא וממלא ורבה בר רב הונא אמר עושה מקום ד׳ על ד׳ וממלא דכ״ע מיהת לא בעינן מחיצה ותרצו דהתם הא אמרינן לרב פפא טעמא דס״ל דכרמלית מארעא משחי׳ וכי שקיל ממקום פטור קא שקיל ואפי׳ זיז לא הוה צריך אלא להיכר׳ בעלמא עביד ליה וכיון שאין ספינ׳ מהלכת בפחות מי׳ איכא למימר דכי שקיל ממקו׳ פטו׳ קא שקיל אבל הכא פעמי׳ שהמי׳ שתחת הגזוזטרא אין בהם י׳ והוו להו כרמלי׳ ורובם כך הם על שפתו וכיון דכן הצריכו בכלם מחיצה עשרה ולרבה בר רב הונא דס״ל דלעולם המים רדונון ככרמלית הא דאמר התם עושס מקום ד׳ על ד׳ כדינא קאמר כלומר מקום חקק ד׳ על ד׳ במחיצותיה אלא שקצר לשונו דסמך אמתני׳ דהכא: עי״ל לדעת רש״י ז״ל דהתם משום דהוי תוך עשרים אמה ואיכא למימר פי תקרה יורד וכותם דכרב סבי׳ להו דאמרינן פי תקרה יורד וסותם. ג״ה וכן שתי גזווטראות כו׳ ורש״י ז״ל לא גריס וכן דהא מילתא אחריתי קאמר. וי״ל דה״ק כשם שאמרתי לך דגזוזטרא יחידה שאם לא עשו לה מחיצה אסור למלאת ממנה כן שתי גזוזטרות שלא עשו לאחרונה גם כן אסור למלאת ממנה ושתיהן אסורות. ואוקימנא בשעשו בשותפות ולעיל פירשו בש״ס טעמא. גמרא מתני׳ דלא וכו׳ וטומנין בעצה – פי׳ טומנין פירותיהן בספל של קטני׳ ואף על פי שהטל נופל בהם אינו מכשיר׳ לקבל טומאה ומסתפגין באלונטית ולא חיישינן דאתי לידי סחיטה שהוא תולדה של מלבן כדפרי׳ במסכת שבת ואיסורא דאורייתא הוא. וסתרי אינשי כו׳ פרש״י ז״ל כי בעלי מלאכה היו ולא היו משכימי׳ משום דניחא להוי כטל אלא כדי שלא יבטלו ממלאכתן ואינו מחוור בעיני רבותי דא״כ מאי כשבשביל אלא ה״ק שהיו אנשים מעונגין ולדרך תענוג היו משכימי׳ דקים לן כי פירותיהן היו רטובי׳ ולא היו צריכין טל. מסתפג כו׳ פי׳ בי״ט כדרכו ובשבת דרך חצרות וקרפפות אמר רבה בר רב הונא לא שנו כלומר דשאני בגזוזטרא ומחיצותיה אלא למלאת דכיון דאיכא מחיצה עשרה ואמרי׳ גודא נעשה הים והגזוזטרא ר״הי וכי ממלא מר״הי לרה״י קא ממלא אבל לשפוך כו׳ פי׳ מפני שהנהר מוליך שופכין חוץ לגזוזטר׳ שהיא כרמלי׳ ואע״ג דאיהי לתחת הגזוזטרא שפיך להו דה״ל רשות היחיד מ״מ הא אזיל מכחו לכרמלית.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush