גמרא
פירוש
חוֹקֵק בָּהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת ט״ו:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
ב רמב״ם הלכות שבת ט״ו:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שנ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שנ״ו:א׳
עד כאן וכו׳ – פי׳ דהכי תניא לקמן: אמר אביי וכו׳ פי׳ שיש בתל על שפת הים או הנהר בפחו׳ מג׳ צריך שיהא בארכה ד׳ אמות ורחבה אחד עשר טפחים ומשהו. פי׳ ונותנה לאורכה ע״ג זיזן שיש בין זה לזה ד׳ טפחים ארך ברחב טפח ומשהו וכשנאמר כוף לכל רישיה סביב הנקב ממש כופו כלפי למטה עשרה טפחי׳ לכ״א ואחד מג׳ צדדין וישאר מרחבה טפח ומשהו לאותו שהו׳ נקוב כלפי הכותל ובפחו׳ מג׳ שיש מן הנסר עד הכתל הוו להו ד׳ טפחי׳ של חקק ומחיצותיה שמכאן ומכאן כנג׳ צדי הכתל כשתכוף אות׳ ג״כ לא יהא בהם ברחבם אלא טפח ומחצה ותשלים אותם לד׳ על ידי לבוד פחות מג׳ שיש מהם עד הכתל כזה
היתה זקופה וכו׳ פי׳ ויעמידנה זקופה כנגד הכתל ברחוק ד׳ טפחים רחב׳ כנגד רחב הכתל וכשתאמר לכל אחד משני צדדיה שיכוף מהם טפח ומשהו כלפי הכותל ישאר מהם עד הכתל פחות מג׳ שהם כלבוד וישאר מרחב׳ כנגד הכתל ד׳ טפחים והרי כאן ד׳ טפחים לכל צד בגוב׳ עשרה הית׳ עומד׳ בקרן זוית כלומר שיש סמוך לים שני כתלים כמין גם צריך שיהא בגבהה עשרה ורחבה שני טפחים ושני משהויין פירש ויעמידנה זקופה כנגד היוצא תוך ג׳ טפחים לכתל הא׳ וברחוק ד׳ טפחים לכתל האחר וכשנאמר בה שתכוף ותהא כעין דיומד תכוף כלפי ראש הכתל האחד טפח ומחצה לאותו כתל שהיא רחוקה ממנו ד׳ טפחים ונמצא שיש ממנ׳ טפח ומשהו כלפי כתל זה וטפח ומחצה כלפי כתל זה ועל ידי לבוד פחות מג׳ הא בכל אחד מהם ד׳ טפחים בגובה עשרה. אלא דר׳ חייא כו׳ – פירש שהכתל שעל שפת הים היא רחוקה מן הנהר ואז צריך גזוזטרא של כ״ד על כ״ד ולחוק בה ד׳ על ד׳ ותהא נקובה באמצע ממש כעין אסיתא והיא נתונה ע״ג יתדות או זיזין ודולין מתוכה מן החלונות ע״י זריק׳ או שעושין מהלך מן החלונו׳ עד הגזוזטרא ללכת ולשאוב ואיכא למידק למה לי למימר בגזוזטרא הזאת נוף וגוף והלא בכל שהוא רחבה ד׳ טפחים אמרינן פי תקרה יורד וסותם ולפי מה שכתב ר״ת ז״ל לקמן בפרק גגות גבי אכסדרה בבקעה דאפילו לרב לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אלא כשיש כאן לכל הפחות שתי מחיצות דעריבן ניחא. דהא גבי גזוזטרא הסמוכה לכתל ליכא אלא מחיצות הכתל בלבד שתהא שלמה. אבל רש״י ז״ל שכתב דלרב אמרינן פי תקרה יורד וסותם אפילו בד׳ רוחות קשיא טובא הא בר׳ חנינא בן עקיבא וכן מתני׳ דגזוזטרא דלקמן דטרחינן למעבד מחיצות עשרה לכל רוח ורוח וי״ל דלדבריו ז״ל מיירי כגון דעבידא כי ארזילא שפירש הוא ז״ל שהיא עשויה במדרון וכל שהוא משופע אין אומרים בו פי תקר׳ יורד וסותם: א״נ י״ל דגזוזטרא דהכ׳ ודמתני׳ מיירי בשאין פיה חלוק אלא פגימות פגימות שאין לומר בה פי תקרה יורד וסותם אבל אין זה נכון דא״כ ליתני אין ממלאין ממנה אלא בשפיה חלוק או שעשו לה מחיצה עשרה: ול״נ דתנא מיירי בפירש שהחלון גבוה יותר מעשרים אמה על שפת הים וקי״ל שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם במה שיש תחתיו חלל יותר מעשרי׳ אמה וכמו שכתבו מקצת רבותי ז״ל בפ״ק דמכלתין. מתני׳ אמת המים שעוברת בחצר – פירש ונכנסת בחצד מן הצד האחד ויוצאת משם מן האחר בנקבים שיש תחת הכתלים ולפי׳ כל שהיא עמוקה י׳ ורחבה ד׳ אין ממלאין ממנה בשבת אלא א״כ עשו לה מחיצה בחצר דנכנסת ויוצא׳ בתוך האמה שתהא גבוה עשרה טפחים דהוה ליה במטלטל מכרמלית לרשות היחיד ואין זה דומה ללשון ים הנכנס לחצר ואין לו מוצא מן הצד הא׳ לצאת וכדפרישנא בפ״ק דמכלתין: ומיהו כל שאינה עמוקה עשרה ורחבה ד׳ אינה חולקת רשות לעצמה ובטיל לה לגבי החצר ומותר למלאת ממנה וה״ה אם אין הנקבים שנכנסת ויוצא׳ בהם רחבי׳ ג׳ טפחים דכל פחות מג׳ כלבוד דמי ומותר למלאת ממנה בלא עשיית מחיצה. גמרא אלימא באמת המים – פירש דלרבנן כל שרחבה ג׳ טפחים חשיבא כרמלית ולרשב״ג לא הוה כרמלית עד שתהא רחבה ד׳ אלא הא דכי כו׳ לימא כתנאי אמרה לשמעתיה כלומ׳ דרשב״ג בלחוד היא ודלא כרבנן ואלא באגפיה ולהחליף פירש ודכ״ע צריך שיהא ברחבה ד׳ טפחים ולענין אגפיה שעשה לה מכאן ומכאן פליגי רבנן ורשב״ג דרבנן סברי דאם יש ברחבה פחות מג׳ בטלה לכאן ולכאן ומותר למלאת מן האמה ולהניח באגפים ואח״כ להכניס מן האגפים לחצר או לחלון אבל אם יש בה ג׳ טפחים אסור ורשב״ג סבר דפחות מד׳ מותר ובארבע אסור ואע״ג דאשכחן בעלמא לרבנן דכל פחות מד׳ טפחים חשוב מקום פטור וכדאשכחן מהא דרב דימי תי׳ רש״י ז״ל דגבי רשויות דאורייתא דחשיבי הוי פחות מד׳ הסמוך להם בטל אצלה אבל הכא גבי כרמלי׳ לא בטיל (אי) הוי רחב ג׳ ועי״ל דהכא כיון דתוך רשות היחיד קיימי והם מוקפין מחיצות דסבירו להו לרבנן דכל שיש בהם ג׳ טפחים שיצאה מתורת לבוד נופלים לגבי רשות היחיד ואסור לטלטל מהם לכרמלי׳. והא כי אתא רב דימי אמ׳ עובדי כוכבים ומזלות ובלבד שלא יחליפו. פירש ואלו בהא מתנייתא בין לרבנן ובין לרשב״ג מותר להחליף כל היכא דאית ביה שיעורא למהוי הכא מקום פטו׳ וא״כ ההיא דרב דימי א״ר יוחנן לא רבנן ולא רשב״ג. ופרקי׳ דאמר לך רב דימי דהתם הוא ברשויות חלוקות דאורייתא הקלו וברשויו׳ דרבן עשו חזוק יותר וכדאמרי׳ לרב בריש פ׳ חלון ואמרי׳ לשמואל לעיל בשמעתא דבור שבין שתי חצרו׳ ופרכי׳ והא ר׳ יוחנן בדרבנן נמי אסור להחליף.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
היתה זקופה וכו׳ פי׳ ויעמידנה זקופה כנגד הכתל ברחוק ד׳ טפחים רחב׳ כנגד רחב הכתל וכשתאמר לכל אחד משני צדדיה שיכוף מהם טפח ומשהו כלפי הכותל ישאר מהם עד הכתל פחות מג׳ שהם כלבוד וישאר מרחב׳ כנגד הכתל ד׳ טפחים והרי כאן ד׳ טפחים לכל צד בגוב׳ עשרה הית׳ עומד׳ בקרן זוית כלומר שיש סמוך לים שני כתלים כמין גם צריך שיהא בגבהה עשרה ורחבה שני טפחים ושני משהויין פירש ויעמידנה זקופה כנגד היוצא תוך ג׳ טפחים לכתל הא׳ וברחוק ד׳ טפחים לכתל האחר וכשנאמר בה שתכוף ותהא כעין דיומד תכוף כלפי ראש הכתל האחד טפח ומחצה לאותו כתל שהיא רחוקה ממנו ד׳ טפחים ונמצא שיש ממנ׳ טפח ומשהו כלפי כתל זה וטפח ומחצה כלפי כתל זה ועל ידי לבוד פחות מג׳ הא בכל אחד מהם ד׳ טפחים בגובה עשרה. אלא דר׳ חייא כו׳ – פירש שהכתל שעל שפת הים היא רחוקה מן הנהר ואז צריך גזוזטרא של כ״ד על כ״ד ולחוק בה ד׳ על ד׳ ותהא נקובה באמצע ממש כעין אסיתא והיא נתונה ע״ג יתדות או זיזין ודולין מתוכה מן החלונות ע״י זריק׳ או שעושין מהלך מן החלונו׳ עד הגזוזטרא ללכת ולשאוב ואיכא למידק למה לי למימר בגזוזטרא הזאת נוף וגוף והלא בכל שהוא רחבה ד׳ טפחים אמרינן פי תקרה יורד וסותם ולפי מה שכתב ר״ת ז״ל לקמן בפרק גגות גבי אכסדרה בבקעה דאפילו לרב לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אלא כשיש כאן לכל הפחות שתי מחיצות דעריבן ניחא. דהא גבי גזוזטרא הסמוכה לכתל ליכא אלא מחיצות הכתל בלבד שתהא שלמה. אבל רש״י ז״ל שכתב דלרב אמרינן פי תקרה יורד וסותם אפילו בד׳ רוחות קשיא טובא הא בר׳ חנינא בן עקיבא וכן מתני׳ דגזוזטרא דלקמן דטרחינן למעבד מחיצות עשרה לכל רוח ורוח וי״ל דלדבריו ז״ל מיירי כגון דעבידא כי ארזילא שפירש הוא ז״ל שהיא עשויה במדרון וכל שהוא משופע אין אומרים בו פי תקר׳ יורד וסותם: א״נ י״ל דגזוזטרא דהכ׳ ודמתני׳ מיירי בשאין פיה חלוק אלא פגימות פגימות שאין לומר בה פי תקרה יורד וסותם אבל אין זה נכון דא״כ ליתני אין ממלאין ממנה אלא בשפיה חלוק או שעשו לה מחיצה עשרה: ול״נ דתנא מיירי בפירש שהחלון גבוה יותר מעשרים אמה על שפת הים וקי״ל שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם במה שיש תחתיו חלל יותר מעשרי׳ אמה וכמו שכתבו מקצת רבותי ז״ל בפ״ק דמכלתין. מתני׳ אמת המים שעוברת בחצר – פירש ונכנסת בחצד מן הצד האחד ויוצאת משם מן האחר בנקבים שיש תחת הכתלים ולפי׳ כל שהיא עמוקה י׳ ורחבה ד׳ אין ממלאין ממנה בשבת אלא א״כ עשו לה מחיצה בחצר דנכנסת ויוצא׳ בתוך האמה שתהא גבוה עשרה טפחים דהוה ליה במטלטל מכרמלית לרשות היחיד ואין זה דומה ללשון ים הנכנס לחצר ואין לו מוצא מן הצד הא׳ לצאת וכדפרישנא בפ״ק דמכלתין: ומיהו כל שאינה עמוקה עשרה ורחבה ד׳ אינה חולקת רשות לעצמה ובטיל לה לגבי החצר ומותר למלאת ממנה וה״ה אם אין הנקבים שנכנסת ויוצא׳ בהם רחבי׳ ג׳ טפחים דכל פחות מג׳ כלבוד דמי ומותר למלאת ממנה בלא עשיית מחיצה. גמרא אלימא באמת המים – פירש דלרבנן כל שרחבה ג׳ טפחים חשיבא כרמלית ולרשב״ג לא הוה כרמלית עד שתהא רחבה ד׳ אלא הא דכי כו׳ לימא כתנאי אמרה לשמעתיה כלומ׳ דרשב״ג בלחוד היא ודלא כרבנן ואלא באגפיה ולהחליף פירש ודכ״ע צריך שיהא ברחבה ד׳ טפחים ולענין אגפיה שעשה לה מכאן ומכאן פליגי רבנן ורשב״ג דרבנן סברי דאם יש ברחבה פחות מג׳ בטלה לכאן ולכאן ומותר למלאת מן האמה ולהניח באגפים ואח״כ להכניס מן האגפים לחצר או לחלון אבל אם יש בה ג׳ טפחים אסור ורשב״ג סבר דפחות מד׳ מותר ובארבע אסור ואע״ג דאשכחן בעלמא לרבנן דכל פחות מד׳ טפחים חשוב מקום פטור וכדאשכחן מהא דרב דימי תי׳ רש״י ז״ל דגבי רשויות דאורייתא דחשיבי הוי פחות מד׳ הסמוך להם בטל אצלה אבל הכא גבי כרמלי׳ לא בטיל (אי) הוי רחב ג׳ ועי״ל דהכא כיון דתוך רשות היחיד קיימי והם מוקפין מחיצות דסבירו להו לרבנן דכל שיש בהם ג׳ טפחים שיצאה מתורת לבוד נופלים לגבי רשות היחיד ואסור לטלטל מהם לכרמלי׳. והא כי אתא רב דימי אמ׳ עובדי כוכבים ומזלות ובלבד שלא יחליפו. פירש ואלו בהא מתנייתא בין לרבנן ובין לרשב״ג מותר להחליף כל היכא דאית ביה שיעורא למהוי הכא מקום פטו׳ וא״כ ההיא דרב דימי א״ר יוחנן לא רבנן ולא רשב״ג. ופרקי׳ דאמר לך רב דימי דהתם הוא ברשויות חלוקות דאורייתא הקלו וברשויו׳ דרבן עשו חזוק יותר וכדאמרי׳ לרב בריש פ׳ חלון ואמרי׳ לשמואל לעיל בשמעתא דבור שבין שתי חצרו׳ ופרכי׳ והא ר׳ יוחנן בדרבנן נמי אסור להחליף.רשימת מהדורות© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush