גמרא
פירוש
מִשְּׁמֵיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ואקשינן ודילמא כסומא בארובה. כלומר דילמא הך מילתא דקאמר האי חכם לאו מחכמה הוא דאמרה אלא כסומא בארובה בעלמא. ומהדרינן אטו האי חכם בלא טעמא קאמר לה, כיון דאמרה וקא יהיב טעמא לאו כסומא בארובה הוא אלא מחכמה הוא דאמר לה:
פשיטא חלק בכור וחלק פשוט יהבינן ליה אחד מצרא. פי׳ דכיון דזכי ליה רחמנא פי שנים, כחלק אחד דמי.
יבם מאי. כלומר כי אתי למיפלג בניכסי אבוה בהדי אחוה, מי מצי למשקל חולקיה וחולקא דאחוה מיתנא אחד מצרא, דאמרינן הואיל וזכי ליה רחמנא בניכסי אחוה מיתנא כחלק אחד דמי כדין הבכור. או דילמא לא דמי לבכור, דאילו בכור משמיה דנפשיה הוא דקא שקיל להו להני תרי חולקי ומשום הכי כחלק אחד דמי, אבל יבם דלאו משמיה דנפשיה הוא דקא שקיל ליה להאי חולקא אלא משמיה דאחוה מיתנא, כתרי חולקי דמיין ולא מצי למישקלינהו אחד מצרא, אלא מעלינן ליה בדמי, מאי. אמר אביי היא היא. כלומר דינו כדין הבכור. רבא אמר אמר קרא והיה הבכור הוייתו כבכור דמי למשקל תרי חולקי, חולקיה וחולקא דאחוה מיתנא, ואין חלוקתו כבכור, הילכך כי אתו למיפלג, חזינן ליה להאי מיתנא כמאן דאיתיה בחיים, ופלגינן לה לארעא למניניהו בשבח ומדה ועבדינן גורל בשמא דכולהו, ושקלי כל חד מיניהו היכא דנפיק ליה בגורל, וחולקא דמיתנא שקיל ליה יבם היכא דנפיק ליה גורל בין איתרמי ליה למיהוי בהדי חולקא דנפשיה בין לא איתרמי: ההוא גברא דזבן ארעא אמצרא דבי נשיא. כלומר אצל השדה שהוציאה לו אשתו בנדונייתה. כי קא פלגי חתניה בהדי, אמר להו פלוגו לי אמצראי. כלומר הבו לי חולקא דנדוניא אמצרא דהאי ארעא דזבנית. אמר רבה כגון זה כופין על מדת סדום, דכיון דיהיב להו שבחא דאית ליה בהאי חולקא על שאר חולקי, מאי איכפת להו בין האי חולקא להנך חולקי. מתקיף ליה רב יוסף מצו חתניה למימר, האי חולקא דבעית למישקל בהאי שבחא אנן יהבינן ביה שבחא טפי, עד דמעלינן ליה כנכסי דבי בר מריון דעדיפי טפי, דכיון דשבח עדיף לן טפי. והילכתא כרב יוסף.
חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא, אמר רבה כגון זה ודאי כופין על מדת סדום, דהא ליכא בינייהו שבחא כלל כי היכי דליעילו לה כניכסי דבר מריון. מתקיף ליה רב יוסף זמנין דהאי מדויל והאי לא מדויל. והילכתא כרב יוסף. תרויהו אחד נגרא, אמר רב יוסף כגון זה ודאי כופין על מדת סדום, דהא ליכא בינייהו הפרש כלל. מתקיף ליה אביי מצי חבריה למימר ליה, בעינא לאפושי אריסי. כלומר בהאי גיסא דליתיה אמצרך פלגו חולקי הוא דשקילנא ביה, ומעלינא לך להך חולקא דאמצרך ושקילנא ביה פלגו אחרינא, כי היכי דליהוו לי תרי אריסי, חד בהאי ארעא וחד בהאי ארעא. והילכתא כרב יוסף דאמר כופין על מדת סדום, כיון דלא מעלי ליה אלא משום אפושי אריסי, אפושי אריסי לאו כלום היא.מהדורת הרב יהושע פוליטנסקי והרב יעקב דהן, ברשותם האדיבה של המהדירים (כל הזכויות שמורות למהדירים)
יבם מאי. כלומר כי אתי למיפלג בניכסי אבוה בהדי אחוה, מי מצי למשקל חולקיה וחולקא דאחוה מיתנא אחד מצרא, דאמרינן הואיל וזכי ליה רחמנא בניכסי אחוה מיתנא כחלק אחד דמי כדין הבכור. או דילמא לא דמי לבכור, דאילו בכור משמיה דנפשיה הוא דקא שקיל להו להני תרי חולקי ומשום הכי כחלק אחד דמי, אבל יבם דלאו משמיה דנפשיה הוא דקא שקיל ליה להאי חולקא אלא משמיה דאחוה מיתנא, כתרי חולקי דמיין ולא מצי למישקלינהו אחד מצרא, אלא מעלינן ליה בדמי, מאי. אמר אביי היא היא. כלומר דינו כדין הבכור. רבא אמר אמר קרא והיה הבכור הוייתו כבכור דמי למשקל תרי חולקי, חולקיה וחולקא דאחוה מיתנא, ואין חלוקתו כבכור, הילכך כי אתו למיפלג, חזינן ליה להאי מיתנא כמאן דאיתיה בחיים, ופלגינן לה לארעא למניניהו בשבח ומדה ועבדינן גורל בשמא דכולהו, ושקלי כל חד מיניהו היכא דנפיק ליה בגורל, וחולקא דמיתנא שקיל ליה יבם היכא דנפיק ליה גורל בין איתרמי ליה למיהוי בהדי חולקא דנפשיה בין לא איתרמי: ההוא גברא דזבן ארעא אמצרא דבי נשיא. כלומר אצל השדה שהוציאה לו אשתו בנדונייתה. כי קא פלגי חתניה בהדי, אמר להו פלוגו לי אמצראי. כלומר הבו לי חולקא דנדוניא אמצרא דהאי ארעא דזבנית. אמר רבה כגון זה כופין על מדת סדום, דכיון דיהיב להו שבחא דאית ליה בהאי חולקא על שאר חולקי, מאי איכפת להו בין האי חולקא להנך חולקי. מתקיף ליה רב יוסף מצו חתניה למימר, האי חולקא דבעית למישקל בהאי שבחא אנן יהבינן ביה שבחא טפי, עד דמעלינן ליה כנכסי דבי בר מריון דעדיפי טפי, דכיון דשבח עדיף לן טפי. והילכתא כרב יוסף.
חדא אהאי נגרא וחדא אהאי נגרא, אמר רבה כגון זה ודאי כופין על מדת סדום, דהא ליכא בינייהו שבחא כלל כי היכי דליעילו לה כניכסי דבר מריון. מתקיף ליה רב יוסף זמנין דהאי מדויל והאי לא מדויל. והילכתא כרב יוסף. תרויהו אחד נגרא, אמר רב יוסף כגון זה ודאי כופין על מדת סדום, דהא ליכא בינייהו הפרש כלל. מתקיף ליה אביי מצי חבריה למימר ליה, בעינא לאפושי אריסי. כלומר בהאי גיסא דליתיה אמצרך פלגו חולקי הוא דשקילנא ביה, ומעלינא לך להך חולקא דאמצרך ושקילנא ביה פלגו אחרינא, כי היכי דליהוו לי תרי אריסי, חד בהאי ארעא וחד בהאי ארעא. והילכתא כרב יוסף דאמר כופין על מדת סדום, כיון דלא מעלי ליה אלא משום אפושי אריסי, אפושי אריסי לאו כלום היא.מהדורת הרב יהושע פוליטנסקי והרב יעקב דהן, ברשותם האדיבה של המהדירים (כל הזכויות שמורות למהדירים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush