×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא קכ״ט.גמרא
;?!
אָ
אִי לְאַפּוֹקֵי מִדְּרָבָא מוֹסִיף הוּא אִי דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי לֵית הִלְכְתָא כְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי אִי לְאַפּוֹקֵי מִדִּשְׁמוּאֵל וְרַב שֵׁשֶׁת וְרַב פָּפָּא הָא אִיתּוֹתְבוּ. אֶלָּא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן וּמֵאַתְקָפְתָּא דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי.: הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאֶחָד כּוּ׳.: הֵיכִי דָּמֵי מַתָּנָה בַּתְּחִלָּה הֵיכִי דָּמֵי בָּאֶמְצַע הֵיכִי דָּמֵי בַּסּוֹף. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תִּנָּתֵן שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי וְיִירָשֶׁהָ זוֹ הִיא מַתָּנָה בַּתְּחִלָּה יִירָשֶׁהָ וְתִנָּתֵן לוֹ זוֹ הִיא מַתָּנָה בַּסּוֹף יִירָשֶׁהָ וְתִנָּתֵן לוֹ וְיִירָשֶׁהָ זוֹ הִיא מַתָּנָה בָּאֶמְצַע. וְדַוְקָא בְּאָדָם אֶחָד וְשָׂדֶה אַחַת אֲבָל בְּאָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לֹא. ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אפי׳אֲפִילּוּ אָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֲבָל בִּשְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לֹא. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר תִּנָּתֵן שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי וְיִירַשׁ פְּלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר קָנָה רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר לֹא קָנָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבִין אַנְחֵתְתְּ לַן חֲדָא וְאַתְקֵפְתְּ לַן חֲדָא בִּשְׁלָמָא דר׳דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אַדְּרַבִּי אֶלְעָזָר לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּאָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת כָּאן בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת. אֶלָּא דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן קַשְׁיָא. אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אלֹא קָנָה עַד שֶׁיֹּאמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִירְשׁוּ שָׂדֶה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית שֶׁנְּתַתִּים לָהֶם בְּמַתָּנָה וְיִירָשׁוּם. בִּפְלוּגְתָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא אָדָם אֶחָד וְשָׂדֶה אַחַת אֲבָל אָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לֹא וְרַב נַחְמָן אָמַר אֲפִילּוּ אָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֲבָל שְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לֹא בוְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר אפי׳אֲפִילּוּ שְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא גהָאוֹמֵר תְּנוּ שֶׁקֶל לְבָנַי בְּשַׁבָּת וּרְאוּיִן לִיתֵּן סֶלַע נוֹתֵן לָהֶן סֶלַע וְאִם אָמַר אַל תִּתְּנוּ לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל אֵין נוֹתְנִין לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל דוְאִם אָמַר אִם מֵתוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
המחלק נכסיו על פיו רבה לאחד ומעט לאחד והשוה להם את הבכור דבריו קיימים. היכי דמי מתנה בתחלה היכי דמי מתנה באמצע היכי דמי מתנה בסוף. כי אתא רב דימי אמר תנתן שדה פלונית לפלוני ויירשה זו היא מתנה בתחלה, יירשה ותנתן לו זו היא מתנה בסוף, יירשה ותנתן לו ויירשה זו היא מתנה באמצע. פי׳ שנמצא האדם עצמו והשדה עצמה שאמר בהן בלשון ירושה בהן אמר בלשון מתנה. ור׳ אלעזר אמר אפילו אדם אחד ושתי שדות, זו במתנה וזו בירושה. כגון שאמר פלוני יירש שדה פלונית ונתתי לו שדה פלונית, דקא שייך לשון מתנה בההוא אדם ואע״ג דלא שייך בשדה דיהבה בלשון ירושה. או שדה אחת ושני בני אדם, לזה בירושה ולזה במתנה. כגון שאמר שדה פלונית נתתיה לפלוני ויירשה פלוני עמו, שנמצא ששתפם בה כאחד לזה בלשון ירושה ולזה בלשון מתנה דקא שייך לשון מתנה בההיא שדה ואע״ג דלא שייך בההוא אדם גופיה דכתב ליה בלשון ירושה. אבל שתי שדות ושני בני אדם, לזה בירושה ולזה במתנה, שנמצא אותו אדם שכתב לו בלשון ירושה לא שייך ביה לשון מתנה כלל לא באדם ולא בשדה, אותו שכתב לו בלשון ירושה לא קנה, דהא לא שייך ביה לשון מתנה כלל. כי אתא רבין אמר תנתן שדה פלונית לפלוני ויירש פלוני שדה פלונית, ר׳ יוחנן אמר קנה, ר׳ אלעזר אמר לא קנה. אמר ליה בשלמא דר׳ אלעזר אדר׳ אלעזר לא קשיא. דהא דאמר התם אפילו אדם אחד ושתי שדות, שדה אחת ושני בני אדם קנה, משום דשייך לשון מתנה בההוא אדם כענין אדם אחד ושתי שדות, וקא שייך נמי לשון מתנה בההיא שדה כענין שדה אחת ושני בני אדם. והא דאמר הכא לא קנה, משום דשתי שדות ושני בני אדם הוא, דההוא דכתב ליה בלשון ירושה הא לא שייך ביה לשון מתנה לא באדם ולא בשדה. אלא דר׳ יוחנן אדר׳ יוחנן קשיא. התם קאמר דלא קאמ׳ אלא באדם אחד ושדה אחת דוקא, הא אדם אחד ושתי שדות שדה אחת ושני בני אדם לא, וכל שכן שתי שדות ושני בני אדם. והכא קאמר דאפילו שתי שדות ושני בני אדם קנה. ומהדרינן אמוראי נינהו ואליבא דר׳ יוחנן, דאינון רב דימי ורבין. ור׳ שמעון בן לקיש אמר, זה שאמר תנתן שדה פלונית לפלוני ויירש פלוני שדה פלונית, לעולם לא קנה אותו שאמר לו בלשון ירושה אלא אם אמר בלשון הזה, פלוני ופלוני יירשו שדה פלונית ופלונית שנתתים להן במתנה ויירשום, דקא שייך לשון מתנה בכל אדם ובכל שדה. אבל אדם אחד ושתי שדות זו במתנה וזו בלשון ירושה, שדה אחת ושני בני אדם לזה במתנה ולזה בירושה, אותו שאמר בו בלשון ירושה לא קנה לפי שאין בו לשון מתנה, והוה ליה מתנה על מה שכתוב בתורה.
ואם תשאל וכיון דמתני׳ הא קתני בה כתב בין בתחלה בין באמצע בין בסוף לשון מתנה דבריו קיימין, אמאי קאמר ר׳ שמעון בן לקיש לעולם לא קנה עד שיאמר פלוני ופלוני יירשו שדה פלונית ופלונית שנתתים להם במתנה ויירשום, והא אם כתב לשון מתנה בתחלה או בסוף נמי קנה.
תשובתך הא דאמר ר׳ שמעון בן לקיש אכתב לשון מתנה באמצע דקתני במתני׳ הוא דקאי, והכי קאמר האי דקתני במתני׳ כתב לשון מתנה באמצע קנה, אם היו שתי שדות לשני בני אדם לעולם לא קנה עד שיאמר פלוני ופלוני יירשו שדה פלונית ופלונית שנתתים להם במתנה ויירשום. והם הכי נמי אם אמר פלוני ופלוני יירשו שדה פלונית ופלונית שנתתים להן קנו, דהיינו כתב לשון מתנה בסוף דקתני במתני׳. ואם אמר נמי פלוני ופלוני נתתי להן שדה פלונית ופלונית ויירשום קנו, דהיינו כתב בתחלה לשון מתנה דקתני במתני׳. והיינו טעמא דקא מיירי ר׳ שמעון בן לקיש בכתב לשון מתנה באמצע דקתני במתני׳ ולא קא מיירי בכתב בתחלה או בסוף, משום דכתב לשון מתנה באמצע היכא דהוי בשתי שדות ושני בני אדם טפי דייק בלישנא מהיכא דכתב לשון מתנה בתחלה או בסוף.
נמצא עכשיו לרבין ששלש מחלוקות הביא בדבר, ר׳ יוחנן סבר אפילו שתי שדות ושני בני אדם קנה, וכל שכן אדם אחד ושתי שדות או שדה אחת ושני בני אדם, וכל שכן נמי אדם אחד ושדה אחת. ור׳ אלעזר סבר אדם אחד ושתי שדות או שדה אחת ושני בני אדם הוא דקני, וכל שכן אדם אחד ושדה אחת, אבל שתי שדות ושני בני אדם לא קנה. ור׳ שמעון בן לקיש סבר לא קנה עד שיהא לשון מתנה באדם עצמו ובשדה עצמה שאמר בהן לשון ירושה דהיינו אדם אחד ושדה אחת. ואם היו רבים עד שיאמר לשון מתנה דשייכא בכולהו אדם ובכולהו שדות, כגון שיאמר פלוני ופלוני נתתי להם שדה פלונית ופלונית ויירשום דהיינו מתנה בתחלה, או פלוני ופלוני יירשו שדה פלונית ופלונית שנתתים להן במתנה ויירשום דהיינו לשון מתנה באמצע. אבל שתי שדות ואדם אחד או שני בני אדם ושדה אחת וכל שכן שתי שדות ושני בני אדם, אותו אדם ואותה שדה שנאמר בהן לשון ירושה בלי לשון מתנה לא קנה. אבל לרב דימי אין בדבר אלא שתי מחלוקות בלבד, שהרי ר׳ יוחנן ור׳ שמעון בן לקיש טעם אחד הם אומרים, שאדם אחד ושדה אחת הוא שקנה דהוה לשון מתנה באדם עצמו ובשדה עצמה שאמר בהן לשון ירושה, אבל אדם אחד ושתי שדות שדה אחת ושני בני אדם וכל שכן שתי שדות ושני בני אדם לא קנה. ור׳ אלעזר סבר בכולהו קנה בר משתי שדות ושני בני אדם, משום דהאי דכתב ביה לשון ירושה לא שייך ביה לשון מתנה לא באדם עצמו ולא בשדה עצמה. ואמרינן בפלוגתא אמר רב הונא וכו׳.
הא דתניא האומר תנו שקל לבני בשבת והן ראויין לתת להן סלע נותנין להן סלע, ואם אמר אל תתנו להן אלא שקל אין נותנין להן אלא שקל, ואם אמר אם מתו יירשו אחרים תחתיהן בין שאמר תנו בין שאמר אל תתנו אין נותנין להן אלא שקל. איכא לאקשויי עלה הא דקימא לן נכסי לך ואחריך לפלוני וראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק, דכיון דירושה אין לה הפסק הכא כי אמר אם מתו יירשו אחרים תחתיהם אמאי אין נותנין להן אלא שקל, דאלמא אם מתו יירשו הנך אחרים תחתיהן, והא בניו יורשיו נינהו וירושה אין לה הפסק.
ופירוקה דכי אמרינן אין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק, הני מילי היכא דאמר ליה נכסי לך דמשמע דאקנינהו ניהליה לכולהו נכסיה, דאע״ג דבלשון מתנה אקנינהו ניהליה כיון דראוי ליורשו הוא אמרינן אין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק. וכל שכן היכא דלא אקני ליה מידי לא בלשון מתנה ולא בלשון ירושה, אלא שבקה למילתא סתם ואמר ליה נכסים אלו יירשם פלוני אחריך, דאמרינן כיון דלא אפקיה מן הירושה דהא אחריך קאמר ירושה אין לה הפסק, והאי דקאמר אחריך ולא כלום הוא דהוה ליה מתנה על מה שכתוב בתורה דתנאו בטל. אבל הכא דלא אמר נכסי יהיו לבני ליתן להן מהן שקל בשבת, אלא תנו שקל לבני בשבת הוא דקאמר, אשתכח דלא אקנינהו מנכסיה אלא שקל בשבת בלחוד, ושארא להנהו אחרים הוא דאקנינהו לאחר מיתת בניו, והוה ליה כמאן דאמר פלוני בני יירשני לבדו משאר אחיו שדבריו קיימין. דהא אוקימנא להא דקתני ואם מתו יירשו אחרים תחתיהן בראויין ליורשו ור׳ יוחנן בן ברוקה היא, וזה שאמר אם מתו יירשו אחרים תחתיהן אינו דומה לאחריך, שהרי לא נתן להן הכל כדי שיהא אם מתו יירשו אחרים תחתיהן כאחריך, אלא שקל בלבד הוא שנתן להם בשבת. הילכך מה שהגיע לידם הוא שנתן להן, ומה שנתן ולא הגיע לידם איגלאי מילתא שלא הקנה אותה להן כלל לא בלשון מתנה ולא ברשות ירושה, אלא להני יורשים אחריני הוא שהקנה אותה להן בלשון ירושה, דקנו לה כר׳ יוחנן בן ברוקה:
מהדורת הרב יהושע פוליטנסקי והרב יעקב דהן, ברשותם האדיבה של המהדירים (כל הזכויות שמורות למהדירים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144