גמרא
פירוש
אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מִשּׁוּם רַבֵּינוּ: אעַל הַבֵּיעָא וְעַל מִינֵי קוּפְרָא, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ ״שֶׁהַכֹּל״, וּלְבַסּוֹף ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְכוּ׳ ״. אֲבָל יַרְקָא לָא. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות ברכות ח׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים ר״ד:א׳
טור אורח חיים ר״ד:ז׳
טור אורח חיים ר״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ז:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים ר״ד:א׳
טור אורח חיים ר״ד:ז׳
טור אורח חיים ר״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ז:א׳
ב רמב״ם הלכות ברכות ח׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים ר״ד:א׳
טור אורח חיים ר״ד:ז׳
טור אורח חיים ר״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ז:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים ר״ד:א׳
טור אורח חיים ר״ד:ז׳
טור אורח חיים ר״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ז:א׳
תוס׳ ד״ה ולבני מערבא. וז״ל ואנן לא עבידנן כבני מערבא דדוקא לדידהו שהיה דרכם לסלקם בלילה שייכא ברכה דלשמור חוקיו וכו׳ אבל אנו שמסלקין אותן בחצי היום או אפילו נסלקן בלילה לא שייך חוקה ודוקא לדידהו דקסברי לילה לאו זמן תפילין הוא ומימים ימימה אתא למעוטי לילות שייכא ברכה דחוקה אבל אנן דקיימא לן לילה זמן תפילין וכו׳ ומה שאין אנו מניחין אותן בלילה מפני שמא יפיח בהן אפילו נמתין לסלקן עד הלילה לא מברכינן אע״ג דאנן קיימא לן דבשבת ויום טוב לאו זמן תפילין אפילו הכי לא מברכינן דדוקא לדידהו דסבירא להו חוקה קאי אתפילין מברכינן תדע שהרי אינהו נמי לא היו מברכין אלא אתפילין לחודייהו וכו׳ אבל אשאר מצות כגון ציצית ולולב וסוכה לא היו מברכין עכ״ל.
ומבואר בדברי התוס׳ שני טעמים מדוע אין אנו נוהגים כבני מערבא לברך לשמור חוקיו אחרי שמסלקין את התפילין, שאנו נוהגים לסלק התפילין בחצי היום ולא בסוף היום, שאפילו אם יסלק התפילין בסוף היום אין לברך לשמור חוקיו מכיון דאנן קיימא לן דלילה זמן תפילין, ואילו בני מערבא שמברכין לשמור חוקיו סברי דלילה לאו זמן תפילין. ועיין עוד בתוס׳ (נדה דף נא: ד״ה ולבני מערבא) שהוסיפו לבאר מדוע אנן לא מברכין לשמור חוקיו אחרי שמסלקין התפילין, וז״ל אומר ר״ת דעל תפילין לבד הוו מברכי לשמור חוקיו וכו׳ ותפילין נמי דוקא כשמסלקן סמוך לשקיעת החמה שמחויב לסלקן כדאמר בהקומץ רבה הניח תפילין לאחר שקיעת החמה עובר בעשה דכתיב ושמרת את החוקה והשמר דעשה עשה אבל ציצית אע״ג דפטור בלילה ליכא איסור ואין חייב לסלקן וכו׳ ולדידן לא קיימא לן כבני מערבא ולא מברכין אחר תפילין לשמור חוקיו וכו׳ דלילה זמן תפילין הוא וכו׳ ומדרבנן הוא דאסור שלא ישן בהן וכו׳ ואע״ג דשבת לאו זמן תפילין הוא מכל מקום אין מברך עליהם כשמסלקן ע״ש עם חשכה דאין חייב לסלקן דנפקא לן מלאות על ידך יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות עכ״ל. ומבואר דס״ל להתוס׳ שאין מברכין אחר עשיית המצוה אלא אם כן יש איסור להמשיך בעשיית המצוה, ולפיכך לבני מערבא מברכין לשמור חוקיו לאחר שמסלק התפילין דס״ל דלילה לאו זמן תפילין ואם מניח תפילין בלילה עובר בעשה, וס״ל לבני מערבא שחייב לסלק את התפילין בסוף היום כדי שלא לעבור על איסור לבישת תפילין בלילה, ומשום כך סברי דמברכין לשמור חוקיו אחרי שמסלק את התפילין. משא״כ לדידן דס״ל דליכא איסור מעיקר הדין להמשיך ללבוש תפילין בלילה או בשבת אין מברכין אחרי שמסלקין את התפילין לשמור חוקיו. ודבריהם צריכים ביאור דמהו גדר הך דינא דאין מברכין כשמסיים את המצוה אלא אם כן חל איסור אם ימשיך בעשיית המצוה, דלכאורה ברכת לשמור חוקיו הויא ברכת המצוה, וברכת המצוה חלה או על מעשה מצוה או על קיום מצוה, והיכן מצינו שמברך ברכת המצוה שלא יעבור על איסור.
ונראה לבאר דתוס׳ סברי דלבני מערבא מברכין על סילוק התפילין משום שחל חלות קיום גמר מצוה בסילוק התפילין שמצות תפילין היא להניחן בשעת חיובן ולסלקן בשעת פטורן וסילוק התפילין נחשב כגמר המצוה ומהווה מעשה מצוה לברך עליו.
ועוד נראה דמכיון דלבני מערבא איכא איסור ללבוש תפילין בלילה, כשמסירן סמוך ללילה חל קיום של ״לשמור חוקיו״ דהיינו לשמור קדושת התפילין. דמעצם מצות הנחת תפילין נכלל חיוב שמירת קדושת התפילין שלא יישן בהן ושלא יפיח בהן, ושמירת קדושת התפילין היא חלק מעצם מצות תפילין, ומשום הכי אמרינן (סוכה מב א) דקטן היודע לשמור תפילין חייב בתפילין, ולא אמרינן שקטן חייב בתפילין כשיודע להניח, משום דחיוב חינוך חל כשיכול הקטן לעשות מעשה המצוה בשלימות, ושמירת התפילין היא חלק מעצם מצות תפיליןא. ולכן אי לילה לאו זמן תפילין אזי בסילוק התפילין קודם ללילה חל קיום מצות שמירת קדושת התפילין, ומשום הכי ס״ל דמברכין בסילוקן.
אמנם אם ליכא איסור בלבישת התפילין בלילה, ס״ל לבני מערבא דליכא חלות קיום בסילוק התפילין סמוך לחשיכה, דרק סילוק תפילין קודם לזמן האיסור חשיב גמר המצוה וחל ביה קיום דלשמור חוקיו. משא״כ לגבי ציצית, דאע״ג דלילה פטור מציצית מ״מ מכיון שאין איסור בלבישתן בלילה לא חשיב סילוקן חלות קיום גמר המצוה, ואף בני מערבא ס״ל שאין מברכין אחרי שמסלקן. ולדידן דקיימא לן לילה זמן תפילין וליכא איסור מעיקר הדין מה״ת להניח תפילין בלילה ליכא קיום מצוה בסילוק התפילין בסוף היום, ומשום הכי אין אנו מברכין אחרי שמסלקין את התפיליןב.
ועיין בחידושי הרמב״ן (נדה דף נא: ד״ה הא דאמרי) שכתב וז״ל ובודאי נראה לומר שאין בני מערבא מברכין אלא כשהן מסלקין אותן בזמן ערבית ולא משום עשה שבהן אלא משום שכבר נגמרה מצותן דקסברי לילה לאו זמן תפילין הוא וא״כ סלקו אותן בערב שבת ובערבי ימים טובים לדברי הכל מברכין היו אבל אם היו מסלקין אותן ביום היאך יברך הלא מצוה להניחן ולא לסלקן וכו׳ אבל נאמר לפי״ז הענין ולפי״ז הפירוש שאין מברכין על כל מצוה שאין סילוקה גמר עשייתה כגון פושט ציצית ביום והיוצא מן הסוכה אבל בלילה מברכין על ציצית וכן לאחר שופר ולולב וכל כיוצא בהן שעשייתן גמר מלאכתן מברכין וכו׳ שאין הדין נותן לברך לאחריה במצוה שעדיין הוא חייב בה והוא מסלקה ממנו שא״כ מצינו חוטא ומברך וכו׳ אבל בגמר מצוה בכל מצוה נגמרת מברכין היו עכ״ל.
ומבואר דלשיטת הרמב״ן בני מערבא ס״ל שמברכין בכל המצות על גמר המצוה, כל היכא שנגמר עשייתן ונגמר זמן חיובן. ונראה דתוס׳ והרמב״ן חלוקים בזה דלשיטת התוס׳ בני מערבא סברי דמברכין רק על חלות הקיום דסילוק התפילין, דמעשה סילוק התפילין מהווה חלות קיום מצות שמירת קדושת התפילין המהווה קיום במצות תפילין עצמה. משא״כ לשיטת הרמב״ן בני מערבא ס״ל שמברכין על כל המצות בגמר עשייתן כי הברכה חלה על המצוה שנגמרה.רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן ובנו הרב משה נחמיה רייכמן (CC-BY-NC 4.0)
ומבואר בדברי התוס׳ שני טעמים מדוע אין אנו נוהגים כבני מערבא לברך לשמור חוקיו אחרי שמסלקין את התפילין, שאנו נוהגים לסלק התפילין בחצי היום ולא בסוף היום, שאפילו אם יסלק התפילין בסוף היום אין לברך לשמור חוקיו מכיון דאנן קיימא לן דלילה זמן תפילין, ואילו בני מערבא שמברכין לשמור חוקיו סברי דלילה לאו זמן תפילין. ועיין עוד בתוס׳ (נדה דף נא: ד״ה ולבני מערבא) שהוסיפו לבאר מדוע אנן לא מברכין לשמור חוקיו אחרי שמסלקין התפילין, וז״ל אומר ר״ת דעל תפילין לבד הוו מברכי לשמור חוקיו וכו׳ ותפילין נמי דוקא כשמסלקן סמוך לשקיעת החמה שמחויב לסלקן כדאמר בהקומץ רבה הניח תפילין לאחר שקיעת החמה עובר בעשה דכתיב ושמרת את החוקה והשמר דעשה עשה אבל ציצית אע״ג דפטור בלילה ליכא איסור ואין חייב לסלקן וכו׳ ולדידן לא קיימא לן כבני מערבא ולא מברכין אחר תפילין לשמור חוקיו וכו׳ דלילה זמן תפילין הוא וכו׳ ומדרבנן הוא דאסור שלא ישן בהן וכו׳ ואע״ג דשבת לאו זמן תפילין הוא מכל מקום אין מברך עליהם כשמסלקן ע״ש עם חשכה דאין חייב לסלקן דנפקא לן מלאות על ידך יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות עכ״ל. ומבואר דס״ל להתוס׳ שאין מברכין אחר עשיית המצוה אלא אם כן יש איסור להמשיך בעשיית המצוה, ולפיכך לבני מערבא מברכין לשמור חוקיו לאחר שמסלק התפילין דס״ל דלילה לאו זמן תפילין ואם מניח תפילין בלילה עובר בעשה, וס״ל לבני מערבא שחייב לסלק את התפילין בסוף היום כדי שלא לעבור על איסור לבישת תפילין בלילה, ומשום כך סברי דמברכין לשמור חוקיו אחרי שמסלק את התפילין. משא״כ לדידן דס״ל דליכא איסור מעיקר הדין להמשיך ללבוש תפילין בלילה או בשבת אין מברכין אחרי שמסלקין את התפילין לשמור חוקיו. ודבריהם צריכים ביאור דמהו גדר הך דינא דאין מברכין כשמסיים את המצוה אלא אם כן חל איסור אם ימשיך בעשיית המצוה, דלכאורה ברכת לשמור חוקיו הויא ברכת המצוה, וברכת המצוה חלה או על מעשה מצוה או על קיום מצוה, והיכן מצינו שמברך ברכת המצוה שלא יעבור על איסור.
ונראה לבאר דתוס׳ סברי דלבני מערבא מברכין על סילוק התפילין משום שחל חלות קיום גמר מצוה בסילוק התפילין שמצות תפילין היא להניחן בשעת חיובן ולסלקן בשעת פטורן וסילוק התפילין נחשב כגמר המצוה ומהווה מעשה מצוה לברך עליו.
ועוד נראה דמכיון דלבני מערבא איכא איסור ללבוש תפילין בלילה, כשמסירן סמוך ללילה חל קיום של ״לשמור חוקיו״ דהיינו לשמור קדושת התפילין. דמעצם מצות הנחת תפילין נכלל חיוב שמירת קדושת התפילין שלא יישן בהן ושלא יפיח בהן, ושמירת קדושת התפילין היא חלק מעצם מצות תפילין, ומשום הכי אמרינן (סוכה מב א) דקטן היודע לשמור תפילין חייב בתפילין, ולא אמרינן שקטן חייב בתפילין כשיודע להניח, משום דחיוב חינוך חל כשיכול הקטן לעשות מעשה המצוה בשלימות, ושמירת התפילין היא חלק מעצם מצות תפיליןא. ולכן אי לילה לאו זמן תפילין אזי בסילוק התפילין קודם ללילה חל קיום מצות שמירת קדושת התפילין, ומשום הכי ס״ל דמברכין בסילוקן.
אמנם אם ליכא איסור בלבישת התפילין בלילה, ס״ל לבני מערבא דליכא חלות קיום בסילוק התפילין סמוך לחשיכה, דרק סילוק תפילין קודם לזמן האיסור חשיב גמר המצוה וחל ביה קיום דלשמור חוקיו. משא״כ לגבי ציצית, דאע״ג דלילה פטור מציצית מ״מ מכיון שאין איסור בלבישתן בלילה לא חשיב סילוקן חלות קיום גמר המצוה, ואף בני מערבא ס״ל שאין מברכין אחרי שמסלקן. ולדידן דקיימא לן לילה זמן תפילין וליכא איסור מעיקר הדין מה״ת להניח תפילין בלילה ליכא קיום מצוה בסילוק התפילין בסוף היום, ומשום הכי אין אנו מברכין אחרי שמסלקין את התפיליןב.
ועיין בחידושי הרמב״ן (נדה דף נא: ד״ה הא דאמרי) שכתב וז״ל ובודאי נראה לומר שאין בני מערבא מברכין אלא כשהן מסלקין אותן בזמן ערבית ולא משום עשה שבהן אלא משום שכבר נגמרה מצותן דקסברי לילה לאו זמן תפילין הוא וא״כ סלקו אותן בערב שבת ובערבי ימים טובים לדברי הכל מברכין היו אבל אם היו מסלקין אותן ביום היאך יברך הלא מצוה להניחן ולא לסלקן וכו׳ אבל נאמר לפי״ז הענין ולפי״ז הפירוש שאין מברכין על כל מצוה שאין סילוקה גמר עשייתה כגון פושט ציצית ביום והיוצא מן הסוכה אבל בלילה מברכין על ציצית וכן לאחר שופר ולולב וכל כיוצא בהן שעשייתן גמר מלאכתן מברכין וכו׳ שאין הדין נותן לברך לאחריה במצוה שעדיין הוא חייב בה והוא מסלקה ממנו שא״כ מצינו חוטא ומברך וכו׳ אבל בגמר מצוה בכל מצוה נגמרת מברכין היו עכ״ל.
ומבואר דלשיטת הרמב״ן בני מערבא ס״ל שמברכין בכל המצות על גמר המצוה, כל היכא שנגמר עשייתן ונגמר זמן חיובן. ונראה דתוס׳ והרמב״ן חלוקים בזה דלשיטת התוס׳ בני מערבא סברי דמברכין רק על חלות הקיום דסילוק התפילין, דמעשה סילוק התפילין מהווה חלות קיום מצות שמירת קדושת התפילין המהווה קיום במצות תפילין עצמה. משא״כ לשיטת הרמב״ן בני מערבא ס״ל שמברכין על כל המצות בגמר עשייתן כי הברכה חלה על המצוה שנגמרה.רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן ובנו הרב משה נחמיה רייכמן (CC-BY-NC 4.0)
הערות
א ועיין ברשימות שיעורים למס׳ סוכה דף מב. ד״ה קטן היודע לנענע וכו׳.
ב ולכאורה י״ל דהאיסור דרבנן להניח תפילין בלילה הויא איסור בעלמא ואין בו קיום מצות שמירת תפילין מדרבנן ומשו״ה אין מברכין בסילוק התפילין.
הערות
Gemara
Peirush