גמרא
פירוש
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אמְטַמָּא.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
רבי יהודה אומר מטמא – דלא מהניא מליקה לטריפה וה״ה נמי דבשחיטת חולין טריפה פליג ר׳ יהודה וכן שנינו במסכת טהרות בפ׳ י״ג דברים לרבי יהודה אחת מלוקות ואחת שחוטות ולר״מ שתיהן מטהרות ולרבי יוסי שחיטה מטהרת טריפה אבל לא מליקה.
ומה בהמה בנבלתה מטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתה – כדילפינן בגמרא מוכי ימות מן הבהמה.
עוף שאינו מטמא במגע ובמשא – אלא באכילה ובבית הבליעה כדכתיב (ויקרא כב) לא יאכל לטמאה בה אין לך אלא האמור בה.
אינו דין כו׳ – וכיון דקיי״ל בשחיטה מק״ו ילפינן מליקה דקדשים מינה בבנין אב מה מצינו בשחיטה בחולין שמכשרתה באכילה כשאינה טריפה ומטהרת טריפתה מטומאתה. אף מליקה – בקדשים המכשרתה באכילה כשאינה טריפה תטהר. דיה כנבלת בהמה – דהואיל ולא יליף עוף אלא מבהמה לטהר טריפה מטומאתה דיו לבא מן הדין להיות כנדון. גמ׳ מדין ק״ו כיצד – מנין שהתורה ניתנה לידרש ק״ו.
הלא תכלם – לשון תימה הוא ולשון ק״ו.
אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון – הכתוב לימדך שאינך רשאי להטיל על הבא מן הדין יותר מן הנדון דכתיב תסגר שבעת ימים. עוף אינו מטמא במגע ובמשא – דכתיב לא יאכל לטמאה בה אין לך אלא האמור בה.
בהמה אינה מטמאה בבית הבליעה – אם תחב לו חבירו כזית בשר נבילה דתניא במסכת נדה (דף מב:) יכול יהא נבלת בהמה (טמאה) מטמאה בבית הבליעה תלמוד לומר לא יאכל לטמאה בה מי שאין לה טומאה אלא אכילתו יצתה זו שיש לה טומאה קודם שיאכלנו. דבר שמכשיר – ואפילו מליקת קדשים דאי לשחיטה בק״ו אתיא לן. טריפה למה נאמרה – אלא ללמדנו בא שמשעת טריפה חלה עליה טומאה אם אכל ממנה מיד או ששחטה ואכל ממנה דאי בטריפה שמתה לאחר שנטרפה קאמר למה נאמרה.
אם טריפה חיה – פלוגתא היא באלו טריפות (חולין דף מב.) איכא למ״ד טריפה חיה ואיכא למ״ד אינה חיה אם טריפה חיה ועד שמתה היתה בחזקת חיה.
הרי נבילה אמורה – בפסוק כיון שמתה מתנבלת במיתתה ואם טרפה אינה חשובה חיה הרי היא משעה שנטרפה בכלל נבילה.
אלא להביא טריפה ששחטה – לאשמעינן טריפה (אינו) חיה ואינו בכלל נבילה ולפיכך הוצרך לומר שטריפתה מביא עליה טומאה זו מיד אם תלש ואכל ממנה בשר אפי׳ אינו אבר של בשר גידין ועצמות וכיון דשם טריפה מביא לה טומאה מחיים אין שחיטה מועלת בה שאין שחיטה מתרת משום טריפה אלא משום נבילה. חלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה – בא הכתוב להשמיענו על חלב נבילה שאינה מטמאה והכי אמרינן בפסחים פ׳ כל שעה (דף כג.). טריפה למה נאמרה – אם בטריפה שמתה מדבר אם טריפה חשובה חיה הרי נבילה אמורה וזו במיתתה נתנבלה ואם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה מטורפת אלא להביא טריפה ששחטה שחלבה טהור אבל הבשר טמא בתמיה. אלא האי טריפה כו׳ – מסקנא דקושיא היא כלומר אלא ע״כ האי טריפה לא תדרשיה להכי דמיבעי ליה למעוטי טמאה דאין חלבה טהור וה״נ טריפה דכתיב גבי טומאת בית הבליעה למעוטי עוף טמא דריש ליה ולא טריפה ששחטה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
עוף שאינו מטמא במגע ובמשא – אלא באכילה ובבית הבליעה כדכתיב (ויקרא כב) לא יאכל לטמאה בה אין לך אלא האמור בה.
אינו דין כו׳ – וכיון דקיי״ל בשחיטה מק״ו ילפינן מליקה דקדשים מינה בבנין אב מה מצינו בשחיטה בחולין שמכשרתה באכילה כשאינה טריפה ומטהרת טריפתה מטומאתה. אף מליקה – בקדשים המכשרתה באכילה כשאינה טריפה תטהר. דיה כנבלת בהמה – דהואיל ולא יליף עוף אלא מבהמה לטהר טריפה מטומאתה דיו לבא מן הדין להיות כנדון. גמ׳ מדין ק״ו כיצד – מנין שהתורה ניתנה לידרש ק״ו.
הלא תכלם – לשון תימה הוא ולשון ק״ו.
אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון – הכתוב לימדך שאינך רשאי להטיל על הבא מן הדין יותר מן הנדון דכתיב תסגר שבעת ימים. עוף אינו מטמא במגע ובמשא – דכתיב לא יאכל לטמאה בה אין לך אלא האמור בה.
בהמה אינה מטמאה בבית הבליעה – אם תחב לו חבירו כזית בשר נבילה דתניא במסכת נדה (דף מב:) יכול יהא נבלת בהמה (טמאה) מטמאה בבית הבליעה תלמוד לומר לא יאכל לטמאה בה מי שאין לה טומאה אלא אכילתו יצתה זו שיש לה טומאה קודם שיאכלנו. דבר שמכשיר – ואפילו מליקת קדשים דאי לשחיטה בק״ו אתיא לן. טריפה למה נאמרה – אלא ללמדנו בא שמשעת טריפה חלה עליה טומאה אם אכל ממנה מיד או ששחטה ואכל ממנה דאי בטריפה שמתה לאחר שנטרפה קאמר למה נאמרה.
אם טריפה חיה – פלוגתא היא באלו טריפות (חולין דף מב.) איכא למ״ד טריפה חיה ואיכא למ״ד אינה חיה אם טריפה חיה ועד שמתה היתה בחזקת חיה.
הרי נבילה אמורה – בפסוק כיון שמתה מתנבלת במיתתה ואם טרפה אינה חשובה חיה הרי היא משעה שנטרפה בכלל נבילה.
אלא להביא טריפה ששחטה – לאשמעינן טריפה (אינו) חיה ואינו בכלל נבילה ולפיכך הוצרך לומר שטריפתה מביא עליה טומאה זו מיד אם תלש ואכל ממנה בשר אפי׳ אינו אבר של בשר גידין ועצמות וכיון דשם טריפה מביא לה טומאה מחיים אין שחיטה מועלת בה שאין שחיטה מתרת משום טריפה אלא משום נבילה. חלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה – בא הכתוב להשמיענו על חלב נבילה שאינה מטמאה והכי אמרינן בפסחים פ׳ כל שעה (דף כג.). טריפה למה נאמרה – אם בטריפה שמתה מדבר אם טריפה חשובה חיה הרי נבילה אמורה וזו במיתתה נתנבלה ואם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה מטורפת אלא להביא טריפה ששחטה שחלבה טהור אבל הבשר טמא בתמיה. אלא האי טריפה כו׳ – מסקנא דקושיא היא כלומר אלא ע״כ האי טריפה לא תדרשיה להכי דמיבעי ליה למעוטי טמאה דאין חלבה טהור וה״נ טריפה דכתיב גבי טומאת בית הבליעה למעוטי עוף טמא דריש ליה ולא טריפה ששחטה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush