×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סוטה ד׳:גמרא
;?!
אָ
בִּדְחִטֵּי אוֹ בְּדִשְׂעָרֵי בְּרַכִּיכָא אוֹ בַּאֲקוֹשָׁא תֵּיקוּ. א״ראָמַר רַב יִצְחָק בַּר (רַב) יוֹסֵף א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ שִׁיעֵר וְהָאִיכָּא בֶּן עַזַּאי דְּלָא נְסֵיב. אִיבָּעֵית אֵימָא נְסֵיב וּפֵירַשׁ הֲוָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵרַבֵּיהּ שְׁמִיעַ לֵיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא {תהלים כ״ה:י״ד} סוֹד ה׳ לִירֵאָיו. דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא זִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְזִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסִּי כׇּל הָאוֹכֵל לֶחֶם בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם כְּאִילּוּ בָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר {משלי ו׳:כ״ו} כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם. אָמַר רָבָא הַאי בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם בְּעַד כִּכַּר לֶחֶם עַד אִשָּׁה זוֹנָה מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא אָמַר רָבָא כׇּל הַבָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה לְסוֹף מְבַקֵּשׁ כִּכַּר לֶחֶם. א״ראָמַר רַבִּי זְרִיקָא אָמַר ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר אכׇּל הַמְּזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב במַיִם רִאשׁוֹנִים צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה גמַיִם אַחֲרוֹנִים צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁפִּיל יָדָיו לְמַטָּה תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הַנּוֹטֵל יָדָיו צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה דשֶׁמָּא יֵצְאוּ הַמַּיִם חוּץ לַפֶּרֶק וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ הכׇּל הָאוֹכֵל פַּת בְּלֹא נִיגּוּב יָדַיִם כְּאִילּוּ אוֹכֵל לֶחֶם טָמֵא שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל ד׳:י״ג} וַיֹּאמֶר ה׳ כָּכָה יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם טָמֵא וְגוֹ׳. וּמַאי {משלי ו׳:כ״ו} וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ לְבַסּוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד. אָמַר רָבָא הַאי נֶפֶשׁ יְקָרָה נֶפֶשׁ גְּבוֹהָה מִיבְּעֵי לֵיהּ וְעוֹד הִיא תָּצוּד מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא אָמַר רָבָא כׇּל הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ אֲפִילּוּ לָמַד תּוֹרָה דִּכְתִיב בַּהּ {משלי ג׳:ט״ו} יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים הִיא תְּצוּדֶנּוּ לְדִינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה1 כתי׳כְּתִיב הָכָא {משלי ט״ז:ה׳} תּוֹעֲבַת ה׳ כׇּל גְּבַהּ לֵב וּכְתִיב הָתָם {דברים ז׳:כ״ו} וְלָא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ. וְרַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר וכְּאִילּוּ כָּפַר בָּעִיקָּר שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ח׳:י״ד} וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳. ר׳רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר כְּאִילּוּ בָּא עַל כׇּל הָעֲרָיוֹת כתי׳כְּתִיב הָכָא תּוֹעֲבַת ה׳ כׇּל גְּבַהּ לֵב וכתי׳וּכְתִיב הָתָם {ויקרא י״ח:כ״ז} כִּי אֶת כׇּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵל וְגוֹ׳. עוּלָּא אָמַר כְּאִילּוּ בָּנָה בָּמָה שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ב׳:כ״ב} חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא אַל תִּיקְרֵי בַּמֶּה אֶלָּא בָּמָה. מַאי יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה {משלי י״א:כ״א} אָמַר רַב כׇּל הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ אפי׳אֲפִילּוּ הִקְנָהוּ להקב״הלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ דִּכְתִיב בֵּיהּ {בראשית י״ד:כ״ב} הֲרִימוֹתִי יָדִי אֶל ה׳ אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. קַשְׁיָא לְהוּ לִדְבֵי רַבִּי שֵׁילָא הַאי יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה יָדִי מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אֲפִילּוּ קִיבֵּל תּוֹרָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ דִּכְתִיב בֵּיהּ {דברים ל״ג:ב׳} מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. קַשְׁיָא לֵיהּ לר׳לְרַבִּי יוֹחָנָן הַאי יָד לְיָד יָד מִיָּד מִיבַּעְיָא לֵיהּ. אֶלָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
בדחטי או בדשערי – של חטין חלק ונשמט יותר משל שעורים.
רכיכא – נשמט יותר מאקושא.
רכיכא – שנילושה העיסה רכה.
כל אחד ואחד – מן התנאים הללו.
בעצמו שיער – כמה שהיה שוהה בביאתו.
והאיכא בן עזאי דלא נסיב – כדאמר ביבמות (דף סג:) אבל מה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים ע״י אחרים בפרק הבא על יבמתו.
כי בעד אשה זונה וגו׳ – השתא דריש ליה מסיפיה לרישיה בשביל ככר לחם אדם מתחייב בעונש של אשה זונה. במילתיה דרבא גרסי׳ בעד ככר לחם עד אשה זונה מבעי ליה – דמשמע בשביל ככר לחם רב העונש עד כדי עונש אשה זונה וה״ה נמי אי הוה כתיב עד אשה זונה בעד ככר לחם לא הוה קשיא לרבא מידי דודאי מסיפיה לרישיה מדריש קרא אלא עד ובעד קא קשיא ליה דגבי ככר לחם הוה ליה למיכתב בעד וגבי אשה זונה הוה ליה למיכתב עד. המזלזל – שאוכל תמיד בלא נטילת ידים.
נעקר – דעובר על דברי חכמים חייב מיתה דכתיב ופורץ גדר ישכנו נחש (קהלת י).
מים ראשונים – שלפני המזון.
שיגביה ידיו – ראשי אצבעותיו שיהו המים משפעין לצד זרועותיו ולקמן מפרש טעמא.
שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים – כדתנן במסכת ידים (פ״ב מ״ג) שצריך ליתן המים על ידיו שני פעמים הראשונים מטהרין את הידים והשניים מטהרין את המים הטופחים על ידיו שנטמאו בתחילה מחמת ידים ותנן התם הידים מטמאות ומטהרות עד הפרק כלומר מן הפרק ולמטה גזרו עליהן להיות שניות ופוסלות את התרומה ומטהרות בנטילה עד הפרק שעד הפרק צריך נטילה נטל את הראשונים ואת השניים עד הפרק וחזרו ליד טהורים שהרי טיהרו השניים את הראשונים נטל את הראשונים חוץ לפרק ואת השניים עד הפרק וחזרו ליד טמאה כלומר יצאו הראשונים חוץ לפרק ועל השניים לא הקפיד ליטול עד מקום שיצאו הראשונים אלא עד הפרק כמשפטם וחזרו הראשונים ליד טמאה שהרי נטמאו תחלה מחמת הידים והשניים לא טיהרו את היוצאים הילכך צריך שיגביה ראשי אצבעותיו למעלה שמא יצאו מים הראשונים ויחזרו ויטמאו את הידים.
אחרונים – של אחר הסעודה שחייבו חכמים מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים.
צריך להשפיל ידיו למטה – כדי שתרד הזוהמא של תבשיל שבידיו שהרי להעביר הזוהמא הן.
כל האוכל בלי ניגוב ידים – דבר מאוס הוא וחשוב כטומאה שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא אלמא דבר מיאוס קרי טומאה. מאי ואשת איש וגו׳ – סיפיה דקרא דלעיל הוא כי בעד אשה זונה עד ככר לחם.
לסוף נכשל באשת איש – והכי קאמר בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש זונה נפש היקרה הגבוהה היא תצודנה רודף אחריה וצד אותה ומגיעה.
היא תצוד מבעי לה – כיון דמסיפיה לרישיה קדרשת ליה הכי איבעי ליה למכתב ואשת איש נפש יקרה היא תצוד אותה אבל השתא משמע שאשת איש צדה את הנפש היקרה.
מכהן גדול – דאפילו ממזר תלמיד חכם קודם לכהן עם הארץ לפתוח ראשון ולברך ראשון ומהאי קרא ילפינן ליה בהוריות (דף יג.).
ורם לבבך – מעלה אני עליך כאילו שכחתו. כי את כל התועבות – גבי עריות כתיב. במה – עבודת כוכבים.
אשר נשמה באפו – שמחזיק עצמו כבעל נפש דהיינו גאוה שחשובה נפשו בעיניו.
מאי יד ליד לא ינקה – סיפיה דקרא דאיירי ביה לעיל הוא תועבת ה׳ כל גבה לב יד ליד לא ינקה.
ה״ג: כל שיש בו גסות הרוח אפילו הקנהו כו׳ ול״ג כל הבא על אשת איש דלא משתעי קרא אלא בגסי הרוח.
הקנהו להקב״ה כו׳ – השליטו בשבחו על הכל כאברהם שקראהו קונה שמים וארץ והיינו יד ליד אפילו דומה לאברהם שאמר הרימותי ידי.
קשיא להו לדבי רבי שילא – אהך דרשה דרב.
הכי גרסינן: האי יד ליד ידי לא ינקה מיבעי ליה.
אפילו הוא כמשה – שקבל מיד הקדוש ברוך הוא לידו תורה. יד מיד מיבעי ליה – דהא קרא במקבל מוקמינן ליה ולא בנותן והוה ליה למיכתב יד מיד לא ינקה יד שקבלה מיד אף הוא לא ינקה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144