×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סוטה ד׳.גמרא
;?!
אָ
וְכַמָּה שִׁיעוּר סְתִירָה כְּדֵי טוּמְאָה כְּדֵי בִיאָה כְּדֵי הַעֲרָאָה. כְּדֵי הַקָּפַת דֶּקֶל דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר אכְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בכְּדֵי לְגוֹמְעָהּ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר כְּדֵי לִגְמוֹעַ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יִרְמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי לִקְשׁוֹר גַּרְדִּי נִימָא. חָנִין בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ לִיטּוֹל קֵיסָם פְּלֵימוֹ אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לַסַּל לִיטּוֹל כִּכָּר אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר {משלי ו׳:כ״ו} כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם. וְכׇל הָנֵי לְמָה לִי. צְרִיכִי דְּאִי תְּנָא כְּדֵי טוּמְאָה הֲוָה אָמֵינָא כְּדֵי טוּמְאָתָהּ וְאַרְצוּתָהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כְּדֵי בִיאָה. וְאִי תְּנָא כְּדֵי בִיאָה הֲוָה אָמֵינָא כְּדֵי גְּמַר בִּיאָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כְּדֵי הַעֲרָאָה. וְאִי אַשְׁמְעִינַן כְּדֵי הַעֲרָאָה ה״אהֲוָה אָמֵינָא כְּדֵי הַעֲרָאָה וְאַרְצוּתָהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כְּדֵי טוּמְאָה וְכַמָּה כְּדֵי [הַעֲרָאָה] כְּדֵי הַקָּפַת דֶּקֶל. וּרְמִינְהִי {במדבר ה׳:י״ג} וְנִסְתְּרָה וְכַמָּה שִׁיעוּר סְתִירָה לֹא שָׁמַעְנוּ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְהִיא נִטְמָאָה הֱוֵי אוֹמֵר כְּדֵי טוּמְאָה כְּדֵי בִיאָה כְּדֵי הַעֲרָאָה כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל דִּבְרֵי ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר כְּדֵי לְגוֹמְעָהּ. קס״דקָא סָלְקָא דַּעְתִּין הַיְינוּ הַקָּפַת דֶּקֶל הַיְינוּ חֲזָרַת דֶּקֶל הָתָם א״ראָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּדֵי הַקָּפַת דֶּקֶל וּפְלִיג ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲלֵיהּ הָכָא אָמַר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל. אָמַר אַבָּיֵי הַקָּפָה בָּרֶגֶל חֲזָרָה בָּרוּחַ. בָּעֵי רַב אָשֵׁי חֲזָרָה בָּרוּחַ כִּי הֵיכִי דְּאָזֵיל וַהֲדַר אָתֵי אוֹ דִילְמָא כִּי הֵיכִי דְּאָזֵיל וְאָתֵי וַהֲדַר קָאֵי בְּדוּכְתֵּיהּ תֵּיקוּ. הָתָם אָמַר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס הָכָא כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא. הָתָם א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ הָכָא אָמַר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס אֵימָא כְּדֵי לִמְזוֹג וְלִשְׁתּוֹת וְלֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא א״כאִם כֵּן הַיְינוּ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר. הָתָם אָמַר בֶּן עַזַּאי כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה הָכָא אָמַר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא. הָתָם אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּדֵי לְגוֹמְעָהּ הָכָא אָמַר כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה אֵימָא כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה וּלְגוֹמְעָהּ וְלֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא אִם כֵּן הַיְינוּ בֶּן עַזַּאי. הָתָם א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא כְּדֵי לִגְמוֹעַ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ הָכָא אָמַר כְּדֵי לְגוֹמְעָהּ לִדְבָרָיו דְּרַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר דְּקָאָמַר מְשַׁעֲרִין בִּצְלִיאָה וּבִגְמִיעָה אֵימָא שִׁיעוּר גְּמִיעָה לְחוֹדַהּ כְּדֵי לִגְמֹעַ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ דְּהַיְינוּ צְלִיאָה וּגְמִיעָה.: ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יִרְמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּקְשׁוֹר גַּרְדִּי נִימָא.: בָּעֵי רַב אָשֵׁי דִּמְרַחַק אוֹ דִּמְקָרַב תֵּיקוּ.: חָנִין בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ לִיטּוֹל קֵיסָם.: בָּעֵי רַב אָשֵׁי דִּמְהַדַּק אוֹ דְּלָא מְהַדַּק תֵּיקוּ.: פְּלֵימוֹ אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לַסַּל לִיטּוֹל כִּכָּר.: בָּעֵי רַב אָשֵׁי דִּמְהַדַּק אוֹ דְּלָא מְהַדַּק בְּחַדְתָּא אוֹ בְּעַתִּיקָא בְּחַמִּימָא אוֹ בְּקָרִירָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כדי טומאה – ומהו כדי טומאה כדי ביאה ומהו כדי ביאה כדי העראה דהיינו נשיקת אבר באותו מקום וכמה שיעורה כדי הקפת דקל שיוכל האדם לילך סביבות הדקל ולקמן מפרש למה לי למיתני כולהון. כדי מזיגת כוס – למוזגו במים וסתם כוס רביעית ולקמן אמרי׳ כל אחד ואחד מן החכמים הללו בעצמו שיער כמה שהוא שוהה בהעראתו. ליטל קיסם – מבין שיניה.
ואף ע״פ שאין ראיה – גמורה לדבר דקרא לאו הושטת יד לסל כתב ביה יש זכר ורמז מקצת דהוקשה אשה זונה לככר לחם.
וכל הני למה לי – למיתני ברישא ליתני שיעור סתירה כדי טומאה כדי הקפת דקל. דאי תנא כדי טומאה הוה אמינא – בכל שיעור הצריך לבא לידי כך דהיינו טומאה וארצותה שיפתה אותה וידבר על לבה עד שתתרצה.
קמ״ל – דמאי טומאה ביאה לחודה דאיכא למימר קודם הסתירה נתרצית לו.
קמ״ל כדי העראה – דקי״ל בפרק הבא על יבמתו (יבמות נד.) העראה כגמר ביאה לכל העריות.
ואי תנא כדי העראה – ולא תנא ברישא כדי טומאה הוה אמינא כדי העראה וארצותה ואפי׳ תנא כדי ביאה כדי העראה לא הוה מימעיט ארצותה דאנא אמינא העראה למעוטי גמר ביאה ומיהו ארצותה בעינן דהכי הוי משמע כמה שיעור סתירה כדי ביאה ואנא אמינא כל צרכי ביאה דהיינו ארצותה וגמר ביאה והדר מפרש מה היא ביאה העראה אכתי ארצותה לא אימעיט הילכך תנא ברישא כדי טומאה דמשמע טומאה וארצותה והדר פריש ומה היא טומאה כדי ביאה ועל כרחיך אימעיט ארצותה דהא ביאה כולה גמר ביאה משמע ולא מיעט אלא ארצותה והדר תנא ומה היא ביאה העראה למעוטי דלא בעינן גמר ביאה וממילא שמעי׳ מינה נמי (דאי) לא תנא כדי ביאה אכתי לא הוה ממעטא ארצותה דכדי טומאה גמר ביאה וארצותה משמע והעראה דפריש בתרה לא ממעטא אלא גמר ביאה הילכך איצטריכו כולהו.
וכמה – הוא שיעור העראה לחודה כדי הקפת דקל והא ליכא לאקשויי הואיל וסוף סוף שיעורא כדי הקפת דקל הוא ליתני כמה שיעור סתירה כדי הקפת דקל דאיבעי ליה לתנא לפרושי איסור סתירה משום מאי או גמר ביאה או העראה משום הכי תנא כדי טומאה כדי ביאה כדפרישית. כדי חזרת דקל – קס״ד השתא דהיינו הקפה. ברוח – שהרוח דוחפתו להענף והוא חוזר למקומו. קאי בדוכתיה – נח מניענועו. אימא כדי למזוג ולשתות – והאי כדי לשתותו דקאמר לעיל אמזיגה דקאמר רבי אליעזר קא מוסיף ר׳ יהושע ואמר שתיה נמי בעינן עם המזיגה וכדי מזיגה דתנא הכא בבתריתא מזיגה ושתיה קאמר דסתם מזיגה למשתייה מיד הוא שאחר שמזגו מתקלקל אם משהה אותו.
א״כ היינו רבי אליעזר – דהא ר׳ אליעזר בקמייתא כדי מזיגת הכוס קאמר וקא פליג ר׳ יהושע ואמר כדי לשתותו ובבתרייתא (נמי) אמר רבי אליעזר חזרת דקל ואוקימנא דהיינו כדי מזיגה ואי מזיגה דקאמר ר׳ יהושע בתריה בלא שתיה קאמר היינו רבי אליעזר.
הכא אמר כדי לשתותו – לכוס.
חד שיעורא הוא – וליכא לאקשויי א״כ היינו ר׳ יהושע דבקמייתא אמר כדי לשתותו לכוס ואמר בן עזאי בתריה כדי לצלות ביצה דהוא כדי שתיה לאו קושיא היא דהא אוקימנא כדי לשתותו דר׳ יהושע כדי למזוג ולשתות וקאמר ליה בן עזאי כדי לצלות ביצה דהוא כדי שתיה לחודה דכוס.
אימא כדי לצלות ולגומעה – גמיעה דקאמר ר״ע בקמייתא אצלייה דבן עזאי דלעיל מיניה קא מוסיף לה ובבתרייתא דקאמר כדי לצלות ביצה לצלות ולגמע קאמר דסתם צלייה גמיעה בתרה שגומעו חם שלא יצטנן. לדבריו דר״ע קאמר לה – דאמר לצלות ולגמוע לדידך אדקמשערת בצלייה וגמיעה בחדא (שפיר) בגמיעה דשלש דהוא כצליאה וגמיעה בחדא. דמרחק – שני ראשי הנימא הנפסקות מרוחקות זה מזה דאיכא שהייה טפי. דמהדק – הקיסם בדוחק בין השינים.
דמהדק – הככר בדוחק בתוך הסל.
בחדתא או בעתיקא – סל ישן חלק הוא ונוח להשתמש מן החדש שהחדש יוצאין לתוכו ראשי קיסמין של אריגה.
בקרירא או בחמימא – לחם חם נמעך ונשמט מן היד וצריך להוציאו בנחת ושוהה בהוצאתו.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144