גמרא
פירוש
אשְׁלֹמֹה גְּזַר לְקׇדָשִׁים, וַאֲתוֹ אִינְהוּ וּגְזוּר אַף לִתְרוּמָה.
גּוּפָא: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ולמחר הושוו – שחזרו בהן ב״ה.
קב ומחצה – ירושלמי׳ שהן ז׳ לוגין וביצה וחומש ביצה למדה מדברית והוא עומר לגלגולת עשירית האיפה שחייב בחלה כדכתיב עריסותיכם כדי עיסת מדבר והוסיפו שתות בירושלים נמצא שש מדבריות נכנסות בחמש ירושלמיות ולוג הנשאר וביצה וחומש ביצה עולין ללוג ירושלמי שהלוג מדברי ששה ביצים נכנסין בחמשה ביצים גדולים נמצא הלוג חסר ביצה גדולה תן ביצה וחומש ביצה תחת ביצה גדולה שהחומש הוא שתות מלבר [נוסף] על הביצה נמצאו ששה ביצים גדולים שהן לוג גדול הרי הן ששה לוגים ירושלמי׳ דהן קב ומחצה.
משהגדילו המדות – היא מדת צפורי שעודפ׳ שתות על ירושלמית נמצאו הו׳ לוגין ה׳.
ה׳ רבעים – לוגין שהן רביעית הקב.
חמשה ועוד חייבין – דסבר ר׳ יוסי מדה מדברית היו ביצים גדולים משלנו והכי נמי א״ר יוסי בעירובין בפרק כיצד משתתפין (דף פג:) כמה שיעור חצי פרס שני ביצים שוחקות והתם מפרש האי ועוד אחד מכ׳ בביצה לכל ביצה. הין – י״ב לוג.
פוסלין – אם נפלו לתוכן קודם שנשלם אבל אם נשלם שוב אינו נפסל ואפילו המשיך לתוכן אחרי כן אלף סאה.
שחייב אדם כו׳ – כלומר הין אינו לשון משנה אלא לשון תורה אלא כך שמעה מפי שמעיה ואבטליון ורבותי מפרשין [בלשון] משה רבינו ולבי מגמגם שהרי בכמה מקומות לא הקפיד על כך.
שני גרדיים משער האשפות – במסכת עדיות מפ׳ למה הוזכר שם אומנותם ושם מקומם לומר שלא ימנע אדם עצמו מבית המדרש שאין לך אומנות פחותה מגרדי שאין מעמידין ממנו לא כהן גדול ולא מלך כדאמרינן בקדושין (דף פב.) ואין שער בירושלים פחות משער האשפות והכריעו בעדותן כל חכמי ישראל. כל הנשים – הרואות דם.
דיין שעתן – לטמא טהרות משעת ראייתן ואילך.
מפקידה לפקידה – למפרע בדקה היום ומצאתה טהורה ובדקה לסוף שבוע ומצאתה טמאה חוששין למגעה מבדיקה ראשונה ואילך שמא עם סילוק ידיה ראתה.
מעת לעת ממעט על יד מפקידה לפקידה – שני זמנים הוזכרו בה למפרע להלך אחר הקל שבהן אם מפקידה לפקידה יתר על מעת לעת הלך אחר מעת לעת ואם מעת לעת יתר על מפקידה לפקידה הלך אחר הפקידה.
ממעט על יד – ממעט אחריו. לסמוך – פלוגתא היא דב״ש וב״ה גבי מביאין נדרים ונדבות וסומכין ביום טוב.
כי קאמר רב הונא היכא דליכא פלוגתא דרבוותא – שלש מקומות שאמר רב הונא לא נחלקו בהן רבותיהן הראשונים אבל סמיכה כל האבות ב״ד והנשיאים מיוסי בן יועזר עד הלל נחלקו בה במסכת חגיגה. הבוצר – ענבים לדורכן בגת דאילו הבוצר לצימוקין משקה היוצא מהם אין מכשירים דלא ניחא ליה.
שמאי אומר הוכשרו – ביין הנדלף מהן על גביהן ואע״ג דאזיל לאיבוד לארץ ששותת מן הסלים גזירה שמא יבצרנו בקופות מזופפות כדמפרש לקמיה (שבת יז.).
הא שתיק ליה הלל – ולא עמד במחלוקתו כדתניא בפרקין (שבת יז.) אותו היום היה הלל כפוף כו׳. המלכות – הרשעה רומי.
פשטה – התחילו לכובשן. הלל ושמעון – רבן שמעון בנו של הלל היה.
ורבן גמליאל – הוא רבן גמליאל הזקן.
ושמעון – הוא רבי שמעון הנהרג עם הרוגי מלכות והוא היה אביו של ר״ג דצעריה לרבי יהושע בן חנניה (ברכות פ״ד דף כז:) ושעשה מחלוקת עם ר״א בן הורקנוס (ב״מ פ״ד דף נט:).
בפני הבית – בעוד הבית קיים.
ק׳ שנה – אחרונים שלפני החורבן התחיל נשיאותו של הלל ופרנסו אלו ארבע דורות ק׳ שנה אלמא הלל קודם לחורבן ק׳ שנה.
ואילו יוסי בן יועזר – קדים להלל כמה דורות במסכת אבות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
משהגדילו המדות – היא מדת צפורי שעודפ׳ שתות על ירושלמית נמצאו הו׳ לוגין ה׳.
ה׳ רבעים – לוגין שהן רביעית הקב.
חמשה ועוד חייבין – דסבר ר׳ יוסי מדה מדברית היו ביצים גדולים משלנו והכי נמי א״ר יוסי בעירובין בפרק כיצד משתתפין (דף פג:) כמה שיעור חצי פרס שני ביצים שוחקות והתם מפרש האי ועוד אחד מכ׳ בביצה לכל ביצה. הין – י״ב לוג.
פוסלין – אם נפלו לתוכן קודם שנשלם אבל אם נשלם שוב אינו נפסל ואפילו המשיך לתוכן אחרי כן אלף סאה.
שחייב אדם כו׳ – כלומר הין אינו לשון משנה אלא לשון תורה אלא כך שמעה מפי שמעיה ואבטליון ורבותי מפרשין [בלשון] משה רבינו ולבי מגמגם שהרי בכמה מקומות לא הקפיד על כך.
שני גרדיים משער האשפות – במסכת עדיות מפ׳ למה הוזכר שם אומנותם ושם מקומם לומר שלא ימנע אדם עצמו מבית המדרש שאין לך אומנות פחותה מגרדי שאין מעמידין ממנו לא כהן גדול ולא מלך כדאמרינן בקדושין (דף פב.) ואין שער בירושלים פחות משער האשפות והכריעו בעדותן כל חכמי ישראל. כל הנשים – הרואות דם.
דיין שעתן – לטמא טהרות משעת ראייתן ואילך.
מפקידה לפקידה – למפרע בדקה היום ומצאתה טהורה ובדקה לסוף שבוע ומצאתה טמאה חוששין למגעה מבדיקה ראשונה ואילך שמא עם סילוק ידיה ראתה.
מעת לעת ממעט על יד מפקידה לפקידה – שני זמנים הוזכרו בה למפרע להלך אחר הקל שבהן אם מפקידה לפקידה יתר על מעת לעת הלך אחר מעת לעת ואם מעת לעת יתר על מפקידה לפקידה הלך אחר הפקידה.
ממעט על יד – ממעט אחריו. לסמוך – פלוגתא היא דב״ש וב״ה גבי מביאין נדרים ונדבות וסומכין ביום טוב.
כי קאמר רב הונא היכא דליכא פלוגתא דרבוותא – שלש מקומות שאמר רב הונא לא נחלקו בהן רבותיהן הראשונים אבל סמיכה כל האבות ב״ד והנשיאים מיוסי בן יועזר עד הלל נחלקו בה במסכת חגיגה. הבוצר – ענבים לדורכן בגת דאילו הבוצר לצימוקין משקה היוצא מהם אין מכשירים דלא ניחא ליה.
שמאי אומר הוכשרו – ביין הנדלף מהן על גביהן ואע״ג דאזיל לאיבוד לארץ ששותת מן הסלים גזירה שמא יבצרנו בקופות מזופפות כדמפרש לקמיה (שבת יז.).
הא שתיק ליה הלל – ולא עמד במחלוקתו כדתניא בפרקין (שבת יז.) אותו היום היה הלל כפוף כו׳. המלכות – הרשעה רומי.
פשטה – התחילו לכובשן. הלל ושמעון – רבן שמעון בנו של הלל היה.
ורבן גמליאל – הוא רבן גמליאל הזקן.
ושמעון – הוא רבי שמעון הנהרג עם הרוגי מלכות והוא היה אביו של ר״ג דצעריה לרבי יהושע בן חנניה (ברכות פ״ד דף כז:) ושעשה מחלוקת עם ר״א בן הורקנוס (ב״מ פ״ד דף נט:).
בפני הבית – בעוד הבית קיים.
ק׳ שנה – אחרונים שלפני החורבן התחיל נשיאותו של הלל ופרנסו אלו ארבע דורות ק׳ שנה אלמא הלל קודם לחורבן ק׳ שנה.
ואילו יוסי בן יועזר – קדים להלל כמה דורות במסכת אבות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush