×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קכ״ד.גמרא
;?!
אָ
יָדוֹ עַל כֶּתֶף חֲבֵירוֹ וְיַד חֲבֵירוֹ עַל כְּתֵיפוֹ וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט. גְּלוֹסְטְרָא דִּתְנַן אנֶגֶר שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ גְּלוֹסְטְרָא ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שׁוֹמְטָהּ מִן פֶּתַח זֶה וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵירוֹ בְּשַׁבָּת ר׳רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר הֲרֵי הוּא כְּכׇל הַכֵּלִים וּמִיטַּלְטֵל בֶּחָצֵר. מְדוֹכָה הָא דַּאֲמַרַן אָמַר רַבָּה מִמַּאי דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ לְאַחַר הַתָּרַת כֵּלִים נִשְׁנוּ קָנִים טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם אִיעַפּוֹשֵׁי בְּהַאי פּוּרְתָּא לָא מִיעַפַּשׁ מַקְלוֹת אֶפְשָׁר כר׳כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. גְּלוֹסְטְרָא כִּדְרַבִּי יַנַּאי דַּאֲמַר רַבִּי יַנַּאי בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעוֹרֶבֶת עָסְקִינַן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר תּוֹךְ הַפֶּתַח כְּלִפְנִים דָּמֵי וְקָמְטַלְטֵל מָנָא דְבָתִּים בְּחָצֵר ור׳וְרַבִּי טַרְפוֹן סָבַר תּוֹךְ הַפֶּתַח כְּלַחוּץ דָּמֵי וּמָנָא דְחָצֵר בְּחָצֵר קָא מְטַלְטֵל. מְדוֹכָה ר׳רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא.: מתני׳מַתְנִיתִין: בכׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין לְצוֹרֶךְ וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ ר׳רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ.: גמ׳גְּמָרָא: מַאי לְצוֹרֶךְ וּמַאי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. אָמַר רַבָּה לְצוֹרֶךְ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ וְדָבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ אִין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ לָא וַאֲתָא רַבִּי נְחֶמְיָה לְמֵימַר וַאֲפִילּוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ אִין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ לָא אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ קָרֵית לֵיהּ. אֶלָּא אָמַר רָבָא גלְצוֹרֶךְ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר בֵּין לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ בֵּין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ ואפי׳וַאֲפִילּוּ מֵחַמָּה לַצֵּל דוְדָבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אִין מֵחַמָּה לַצֵּל לָא וַאֲתָא רַבִּי נְחֶמְיָה לְמֵימַר וַאֲפִילּוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אִין מֵחַמָּה לַצֵּל לָא. יָתֵיב רַב סָפְרָא וְרַב אַחָא בַּר הוּנָא וְרַב הוּנָא בַּר חֲנִינָא וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי לְרַבָּה אַלִּיבָּא דְּרַבִּי נְחֶמְיָה הָנֵי קְעָרוֹת הֵיכִי מְטַלְטְלִינַן אֲמַר לְהוּ רַב סָפְרָא מִידֵּי דְּהָוֵה אַגְּרָף שֶׁל רְעִי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה לְמָר אַלִּיבָּא דְּרַבִּי נְחֶמְיָה הָנֵי קְעָרוֹת הֵיכִי מְטַלְטְלִינַן לְהוּ אֲמַר לֵיהּ רַב סָפְרָא חַבְרִין תַּרְגְּמַהּ מִידֵּי דְּהָוֵה אַגְּרָף שֶׁל רְעִי. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לרבא מְדוֹכָה אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן מֵחַמָּה לַצֵּל אֵיתִיבֵיהּ וְשָׁוִין שֶׁאִם קִיצֵּב עָלָיו בָּשָׂר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ הָכָא נָמֵי מֵחַמָּה לַצֵּל. וְהָא דִּתְנַן האֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵירָה בִּבְקַעַת וְכֵן בַּדֶּלֶת וְהָא בְּקַעַת דִּבְיוֹם טוֹב דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר הוּא אַלְמָא דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר בֵּין לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ בֵּין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אָסוּר הָתָם מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דִּבְשַׁבָּת דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר הוּא גְּזֵירָה יו״טיוֹם טוֹב אַטּוּ שַׁבָּת. וְכִי תֵּימָא שַׁבָּת גּוּפֵיהּ תִּישְׁתְּרֵי דְּהָא דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ שְׁרֵי והָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיכָּא תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו הֵיכָא דְּלֵיכָּא תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו לָא. וּמִי גָּזְרִינַן וְהָתְנַן זמַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב חאֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת. וּמִי לָא גָּזְרִינַן וְהָתְנַן טאֵין בֵּין יו״טיוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד. אָמַר רַב יוֹסֵף לָא קַשְׁיָא הָא ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּתַנְיָא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנָּפְלוּ לְבוֹר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מַעֲלֶה אֶת הָרִאשׁוֹן עַל מְנָת לְשׁוֹחְטוֹ וְשׁוֹחֲטוֹ וְהַשֵּׁנִי עוֹשֶׂה לוֹ פַּרְנָסָה בִּמְקוֹמוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יָמוּת ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מַעֲלֶה אֶת הָרִאשׁוֹן עַל מְנָת לְשׁוֹחְטוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹחֲטוֹ וּמַעֲרִים וּמַעֲלֶה אֶת הַשֵּׁנִי רָצָה זֶה שׁוֹחֵט רָצָה זֶה שׁוֹחֵט. מִמַּאי דִּילְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם אֶלָּא דְּאֶפְשָׁר לפרנסה אֲבָל הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר לפרנסה לָא. אִי נָמֵי עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם דְּאֶפְשָׁר בְּהַעֲרָמָה אֲבָל הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר בְּהַעֲרָמָה לָא. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא לָא קַשְׁיָא הָא בֵּית שַׁמַּאי הָא בֵּית הִלֵּל דִּתְנַן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ידו על כתף חברו – דלא מטלטלי מקלות. גלוסטרא – דתנן רבי יהושע אמר נגר שיש בראשו גלוסטרא שראשה עב וראוי לדוך בו שום ונועלין בו דלת. שומטה מפתח זה ותולה בחברו – ואע״ג דצריך לגופו לתלותו בחברו ולנועלה בו שומטו ע״י גרירה אבל טלטול גמור לא ואע״פ שמלאכתו להיתר לא שרי ליה לצורך גופו. מדוכה הא דאמרן – לעיל אע״ג דשנייה רבא לעיל מחמה לצל ואביי שנייה לצורך מקומו שינויי דחיקי נינהו אלא קודם התרת כלים נשנו. קנים טעמא מאי – מסדרין אותם במערכה. משום איעפושי – דלא סמכינן אניסא ומשום ההוא פורתא שהישנה מתעכבת בלא קנים מלילי שבת לשבת והחדשה משבת למוצ״ש לא מיעפשי. כדר״א – מניח ידו על כתף חבירו. שאינה מעורבת – שהרבה בתים פתוחים לה ולא עירבו דכלים ששבתו בבתים אסור להוציאן לחצר וששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר שהחצר כולו רשות לעצמו הוא והבתים מיוחדים לכל איש ביתו. תוך הפתח – שנטל הנגר משם. וקא מטלטל מנא דבית בחצר – הלכך שומטה אין דטלטול מן הצד היא אבל טלטול גמור לא. מדוכה רבי נחמיה היא – דאמר ובעירובין (דף לה.) אפילו טלית ואפי׳ תרווד אין ניטלין אלא לצורך תשמיש המיוחד. מתני׳ ה״ג במתניתין כל הכלים ניטלין לצורך כו׳. גמ׳ מאי לצורך ומאי שלא לצורך אמר רבה כו׳ – לצורך דשרי תנא קמא היינו דבר שמלאכתו להיתר ומטלטלו לצורך גופו. שלא לצורך דבר שמלאכתו להיתר – ומטלטלו שלא לצורך גופו אבל צריך למקומו. ודבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו – הוא דאישתראי אם צריך לו למלאכת היתר אבל שלא לצורך גופו ואע״ג דצריך למקומו לא ורבה לטעמיה דאמר לעיל (דף קכב:) גבי קורנס של נפחים נמי מותר לצורך גופו. א״ל רבא כו׳ אלא אמר כו׳ – ולרבא דמוקי אליבא דרבי נחמיה דלצורך גופו ולצורך מקומו מותר ע״כ האי לצורך גופו כגון שזה התשמיש מיוחד לו דתניא לקמן בפרק חבית (שבת דף קמו.) רבי נחמיה אומר אפילו תרווד ואפילו טלית אין ניטלין אלא לצורך תשמישן וצורך מקומו נמי לרבא כצורך גופו ותשמישו דמי ולרבה צורך גופו הוא דשרי רבי נחמיה ודוקא לתשמיש המיוחד לו ובין לרבה ובין לרבא דוקא דבר שמלאכתו להיתר אבל דבר שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך גופו לא שרי רבי נחמיה דהאי צורך גופו לאו תשמיש המיוחד לו הוא דהא מיוחד למלאכת איסור. לרבה אליבא דרבי נחמיה – דאמר דבר שמלאכתו להיתר לצורך מקומו לא. הני קערות – לאחר אכילה היכי מטלטל להו לסלקן מלפנינו. ואם לאו אין מטלטלין אותה – בשלמא לרבה כגון דאין צריך לגופה [אלא למקומה] אלא לדידך אמאי. וכן בדלת – אוקימנא במסכת ביצה וכן הדלת אין סומכין בבקעת וביו״ט קיימי. והא בקעת ביו״ט מלאכתה להיתר היא – דלהסקה חזי וקיימא וקאסר לטלטלה לצורך גופו למלאכה אחרת וכל שכן לצורך מקומה: ומשני התם טעמא כיון דבשבת אסור דהא בקעת בשבת מלאכתה לאיסור היא ביום טוב נמי אסור גזירה יו״ט אטו שבת. משילין פירות דרך ארובה ביום טוב – בהדיא תנן אבל לא בשבת פירות השטוחים על הגג לייבשן וראה גשמים ממשמשים ובאין משילן לארץ דרך ארובת הגג דלא טריחא מילתא דנופלין מאליהן אלמא דלא גזרינן ופרכינן ומי לא גזרינן והתנן אין בין כו׳. לא קשיא הא – דתנן משילין דשרי טירחא ביו״ט משום איבוד ממון רבי יהושע היא שהתיר להעלות בהמה בהערמה מן הבור. והא – דתנן אין בין כו׳ ר״א היא. דאפשר בהערמה – דמיחזי כמאן דעביד לצורך יו״ט אבל גבי משילין דליכא הערמה לדמויי להתירא לא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144