×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קכ״ג:גמרא
;?!
אָ
אַפִּיקְטְוִיזִין בַּשַּׁבָּת וְרַב שֵׁשֶׁת הָתָם לָאו אוֹרְחֵיהּ הָכָא אוֹרְחֵיהּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּתְנַן מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ וְרַב נַחְמָן הָתָם פְּקִיד הָכָא לָא פְּקִיד.: מתני׳מַתְנִיתִין: קָנֶה שֶׁל זֵיתִים אִם יֵשׁ קֶשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה וְאִם לָאו אֵין מְקַבֵּל טוּמְאָה אבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִיטָּל בַּשַּׁבָּת.: גמ׳גְּמָרָא: אַמַּאי פְּשׁוּטֵי כְלֵי עֵץ הוּא בוּפְשׁוּטֵי כְלֵי עֵץ אֵינָן מְקַבְּלִין טוּמְאָה מ״טמַאי טַעְמָא דּוּמְיָא דְּשַׂק בָּעֵינַן תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דר׳דְּרַבִּי נְחֶמְיָה גבְּשָׁעָה שֶׁמְּהַפֵּךְ בְּזֵיתִים הוֹפְכוֹ וְרוֹאֶה בּוֹ.: מתני׳מַתְנִיתִין: ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין דחוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר ר״נרַב נַחְמָן הַאי אוּכְלָא דְקַצָּרֵי כְּיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה דָּמְיָא. אָמַר אַבָּיֵי החַרְבָּא דְאוּשְׁכָּפֵי וְסַכִּינָא דְאַשְׁכָּבְתָּא וַחֲצִינָא דְנַגָּרֵי כְּיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה דָּמֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה כֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת מִקְצוֹעַ שֶׁל דְּבֵילָה וְזוּהֲמָא לִיסְטְרֹן שֶׁל קְדֵרָה וְסַכִּין קְטַנָּה שֶׁעַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן הִתִּירוּ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ עַד שֶׁאָמְרוּ כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת חוּץ מִן מַסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה. מַאי הִתִּירוּ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ. אֲמַר אַבָּיֵי הִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ אִין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ לָא וַעֲדַיִין בְּיָדוֹ אַחַת אִין בִּשְׁתֵּי יָדָיו לָא עַד שֶׁאָמְרוּ כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת ואפי׳וַאֲפִילּוּ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא מִכְּדֵי הִתִּירוּ קָתָנֵי מַה לִּי לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ מַה לִּי לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אֶלָּא אָמַר רָבָא והִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר בֵּין לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּבֵין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ מֵחַמָּה לַצֵּל וְחָזְרוּ וְהִתִּירוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אִין מֵחַמָּה לַצֵּל לָא וַעֲדַיִין בְּאָדָם אֶחָד אִין בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לָא עַד שֶׁאָמְרוּ כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת אֲפִילּוּ בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי מְדוֹכָה אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוּם מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ וְאִם לָאו אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן מֵחַמָּה לַצֵּל אֵיתִיבֵיהּ וְשָׁוִין שֶׁאִם קִצֵּב עָלָיו בָּשָׂר שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ הָכָא נָמֵי מֵחַמָּה לַצֵּל. אָמַר ר׳רַבִּי חֲנִינָא בִּימֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ דִּכְתִיב {נחמיה י״ג:ט״ו} בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דּוֹרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵימוֹת. אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר קָנִין וּמַקְלוֹת גְּלוּסְטְרָא וּמְדוֹכָה כּוּלָּן קוֹדֶם הַתָּרַת כֵּלִים נִשְׁנוּ. קָנִין דִּתְנַן זלֹא סִידּוּר הַקָּנִין וְלֹא נְטִילָתָן דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. מַקְלוֹת דִּתְנַן חמַקְלוֹת דַּקִּין חֲלָקִין הָיוּ שָׁם וּמַנִּיחוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְעַל כֶּתֶף חֲבֵירוֹ וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט (אָמַר) רַבִּי אֶלְעָזָר אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מַנִּיחַמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אפיקטויזין – להקיא שותה משקים ומקיא ולא לרפואה אלא להריק את מעיו שיוכל לאכול ולשתות [היום] הרבה כדאמרינן בפרק חבית ואף על גב דלא גזור בה משום שחיקת סממנין דהא לאו לרפואה היא אסור משום דמתקן גברא. הכא אורחיה – והרי הוא כמי שמאכילו ומשקהו. ליטול בה את הקוץ – אלמא תקוני גברא במידי דלאו לרפואה דליכא משום שחיקת סממנין שרי. פקיד – הקוץ הזה אינו מחובר בו אלא מופקד ונתון שם והוצאה זו אינו תיקון. הכא לא פקיד – ודמי למלאכה שמסדרן ומכניסן למקום חבור. מתני׳ קנה של זיתים – לאחר מסיקתן צובר במעטן ושמנן מתאסף בתוכן ונוח לצאת ויש לו קנה להפכן בו ולבדוק אם כמרו כל צרכן ומגיען לבית הבד. אם יש קשר בראשו – כעין פקק של קנה קולמוס. מקבל טומאה – דכלי הוא לפי שעב בראשו קצת. ואם לאו – לא דמי לכלי ובגמרא מפרש לה. גמ׳ ואמאי – כי יש בו קשר בראשו נהי נמי דקשר משוי ליה מנא מיהו פשוטי כלי עץ הוא שאפילו חלול הוא אין חללו עשוי לקבל כלום. הופכו ורואה – בחלל ראשו שמשתייר שם על ידי שהוא פקוק בקשר מן השמן הזב מן הזיתים ובודק בו אם הגיעו לעצור וזו היא לו קבלה בחלל שלו ואם לאו. שאין קשר בראשו. אין השמן נראית שם מפני שאינו פקוק וכולו חלל הלכך לאו לקבל הוא עשוי והוי פשוטי כלי עץ ובין כך ובין כך. ניטל בשבת דהא כלי הוא להפוך בו זיתים. מתני׳ מסר הגדול – מגירה גדולה שעשויה לקצוץ קורות. ויתד של מחרישה – הוא כלי גדול העשוי כסכין שבו עושין חריץ של תלם המענה קולטר״א בלעז דהנך קפיד עלייהו ומייחד להם מקום דלא חזו למלאכה אחרת. גמ׳ אוכלא דקצרי – כלי נחושת העשוי כנפה נקבים נקבים והוא של כובסים ונותנו על הבגדים ומזלף בו המים עליהן וי״מ שמגמרין מוגמר מתחתיו והבגדים מונחין עליו ומתגמרין דרך הנקבים. חרבא דאושכפי – סכין של רצענין. וסכינא דאשכבתא – סכין של בית המקולין שהקצבין מקצבין בו בשר. חצינא – דולויר״א כל הני קפדי עלייהו משום דמפגמי ומקצי להו בידים. ג׳ כלים – ותו לא ולקמן אמרינן דבימי נחמיה בן חכליה בבית שני גזרו על טלטול כל הכלים כדי לגדור גדר להחמיר באיסורי שבת מפני שהיו מקילין בה. מקצוע – איזמל שמחתכין בו דבלה יעשהו במקצועות מתרגמינן באיזמליהון (ישעיהו מד). זוהמא לסטרון – כף גדולה שמסלקין בו זוהמא של קדרה. וסכין קטן – שחותכין בו לחם ובשר ואוכלין דהני תדירין בתשמיש. התירו – עוד כשראו שחזרו להזהר קצת באיסור שבת וחזרו והתירו כשנזהרו יותר וחזרו והתירו ולקמיה מפרש מאי כולהו הנך התירו. עד שאמרו – עוד חזרו והתירו את הכל עד שאמרו הכל ניטלין חוץ מן המסר הגדול כו׳. התירו – לטלטל דבר שעיקר מלאכתו בחול להיתר לדבר המותר בשבת התירו לטלטל לצורך גופו אם הוצרך להשתמש בגוף הכלי אבל לא משום שהוצרך למקומו. וחזרו והתירו – את אלו לצורך מקומו. וחזרו והתירו אף מי שמלאכתו לאיסור – והוצרך לו בשבת לגופו למלאכת היתר ומיהו לא הותרו אלו לצורך מקומו. כל הכלים – הללו שאמרנו חוץ מן המסר הגדול דלא שרי לא לצורך גופו ולא לצורך מקומו ואביי דמתרץ הכי הדר ביה לגבי רבה דאמר לעיל קורנס של נפחים שנינו דדבר שמלאכתו לאיסור שרי לצורך גופו. א״ל רבא מכדי – לצורך התירו בפעם ראשונה. מה לי גופו מה לי מקומו – תרווייהו צורך נינהו. מחמה לצל – שאינו צריך לו עכשיו לא לגופו ולא למקומו אלא חס עליו שמא יתבקע בחמה. עד שאמרו – היינו עוד היתר אחרינא כל הכלים אפי׳ גדולים ומיהו לכדאוקימנא של היתר אפי׳ מחמה לצל ושל איסור לצורך גופו או מקומו. אין מטלטלין אותה – בשלמא לדידי אין מטלטלין אותה לצורך מקומה קאמר אלא לדידך אמאי. משנה זו – דלעיל בראשונה היו אומרין ג׳ כלים ותו לא משום דהוו מזלזלים בשבתות דכתיב בימים ההמה וגו׳. קנים ומקלות כו׳ – משניות הן כדמפרש ואזיל. קודם התרת כלים – מנין האחרון שהותרו כולן לצורך גופן לאביי ולרבא אף לצורך מקומו. לא סידור הקנים – שהיו נותנין במערכת לחם הפנים בין חלה לחלה להפרידן ליכנס הרוח ביניהן שלא יתעפשו. ולא נטילתן – מן המערכה ישנה. דוחה את השבת – אלא נכנס בע״ש ונוטל הקנים ולמחר מסלק המערכה הישנה ומסדר החדשה בלא קנים ולמוצאי שבת נכנס ונותן הקנים ביניהן זו נשנית קודם היתר מנין הראשון דהא מלאכתן להיתר וקאסר להו לצורך גופן. מקלין דקין וחלקין היו – בעזרה בפסח שחל להיות י״ד בחול.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144