גמרא
פירוש
וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כׇּל יְמוֹת הַחוֹל.
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא יֵשׁ תְּחוּמִין הַיְינוּ דִּבְשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים מוּתָּר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֵין תְּחוּמִין בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים אַמַּאי מוּתָּר.
שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא {מלאכי ג׳:כ״ג} הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וְגוֹ׳ וְהָא לָא אֲתָא אֵלִיָּהוּ מֵאֶתְמוֹל.
אִי הָכִי בְּחוֹל כֹּל יוֹמָא וְיוֹמָא נָמֵי לִישְׁתְּרֵי דְּהָא לָא אֲתָא אֵלִיָּהוּ מֵאֶתְמוֹל אֶלָּא אָמְרִינַן לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל אֲתָא הָכָא נָמֵי לֵימָא לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל אֲתָא.
כְּבָר מוּבְטָח לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לֹא בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים מִפְּנֵי הַטּוֹרַח.
קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִדְּאֵלִיָּהוּ לָא אֲתָא מָשִׁיחַ נָמֵי לָא אָתֵי בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא לִישְׁתְּרֵי אֵלִיָּהוּ לָא אָתֵי מָשִׁיחַ אָתֵי דְּכֵיוָן דְּאָתֵי מְשִׁיחָא הַכֹּל עֲבָדִים הֵן לְיִשְׂרָאֵל.
בְּחַד בְּשַׁבָּא לִישְׁתְּרֵי לִפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּאֵין תְּחוּמִין דְּאִי יֵשׁ תְּחוּמִין בְּחַד בְּשַׁבָּא לִישְׁתְּרֵי דְּלָא אֲתָא אֵלִיָּהוּ בְּשַׁבָּת.
הַאי תַּנָּא אסַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי יֵשׁ תְּחוּמִין אוֹ אֵין תְּחוּמִין וּלְחוּמְרָא.
דְּקָאֵי אֵימַת דְּקָא נָדַר אִילֵּימָא דְּקָאֵי בְּחוֹל כֵּיוָן דְּחָל עֲלֵיהּ נְזִירוּת הֵיכִי אָתְיָא שַׁבְּתָא וּמַפְקְעָא לֵיהּ.
אֶלָּא בדְּקָאֵי בְּשַׁבְּתָא וְקָא נָדַר וּבְיוֹם טוֹב וְקָא נָדַר וְהָהוּא יוֹמָא דְּשָׁרֵי לֵיהּ מִיכָּן וְאֵילָךְ אֲסִיר לֵיהּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ואסור כל ימות החול – דילמא אתי. לפני בא יום ה׳ – לפני ביאת בן דוד יבא אליהו לבשר. מפני הטורח – שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו. עבדים הן – ואין לישראל טורח דאיכא דטרח להו. בחד בשבא לשתרי – דודאי לא אתי משיח היום דהא אתמול בשבת לא אתא אליהו ומדקאסר ליה ליפשוט דחייש לדילמא אתא אליהו ואין תחומין למעלה מעשרה: ומשנינן מהא לא תיפשוט דאין תחומין דדילמא ספוקי מספקא ליה להאי תנא דדילמא אין תחומין ומש״ה אסר בחד בשבא ולחומרא אבל מפשט לא פשיטא ליה דתילף התירא מיניה. כיון דחל עליה נזירות – בע״ש ומספקא דילמא אתי משיח היום לב״ד הגדול היכי מישתרי לשתות למחר בשבת ליחוש דילמא אתא לב״ד הגדול מאתמול. דקאי בשבת וקא נדר ביו״ט וקא נדר – כלומר כשקיבל נדר זה היה שבת או יו״ט והיינו דקתני מותר לשתות בשבתות וימים טובים אותה שבת או אותו יו״ט שנדר אבל מכאן ואילך אסור ואפילו בשבת דילמא אתא אתמול בן דוד וחל עליה נזירות. שפופרת – קנה חלול וכשהוא ארוך אין צופין בו למרחוק וכשהוא קצר צופין בו יותר והיתה שפופרת של רבן גמליאל מתוקנת למדת צפיית אלפים או בים או ביבשה. כמה עומקו של גיא מביא שפופרת ומביט בה – ביבשה וימדוד כמה אמות הוא יכול לצפות בה ואח״כ ילך על שפת הגיא ויצפה בה לעומקו ויתרחק לאחוריו עד שיבחין שבמקום שכלה עומקו של גיא שם כלה צפיית השפופרת שאם יתרחק עוד מעט לא יראה את קרקעית הגיא וידע שעומקו של גיא והרחקתו שנתרחק משפתו הוי כמדת צפיית השפופרת. גובהו של דקל – ומתיירא לעלות בו ולמודדו. ימדוד צלו – של דקל. וצל קומתו – של עצמו ופעמים שהצל רבה על המיצל ופעמים שהמיצל רבה על הצל כשחמה עומדת בגובה הרקיע צל כל דבר הוי קטן וכשחמה בשיפולו הוי צל ארוך הלכך מודד אף צל קומתו ולפי מה שיראה שירבה צל קומתו על קומתו ידע שריבוי צל הדקל על הדקל או כפלים או שליש או רביע. הרוצה שלא תשרה חיה רעה בצל קבר – כעין מצבה היו מציבין על הקבר כעין שאנו מגביהין וצוברין בו עפר ומשפע לכאן ולכאן והירא שלא תבא חיה רעה להסתופף בצל הקבר מפני חום השמש ויריח את המת ויחטטנו. נועץ קנה בד׳ שעות – כשבא לעשות הבנין ינעוץ קנה בארבע שעות ביום שאותה שעה מתחיל השמש להתחמם והצל צונן ונוח כדאמרינן בברכות (דף כז.) וחם השמש ונמס איזו שעה שהשמש חם והצל צונן הוי אומר זה ארבע שעות ולפיכך חיות מתאוות לצל באותה שעה ולאותו צד שיראה זה שצל הקנה נוטה. ישפע הבנין ויעשה שיפוע ארוך שלא יהא נוטה לו צל ואע״פ שכשתסוב החמה יהיה לו צל לצד אחר כיון דבההיא שעתא ליכא צל תו לא אתיא חיה להתלונן בצילו דההיא שעתא אזלא עד דמשכחא ועוד דלאחר ארבע שעות אף הצל חם ולא איכפת לה לחיה בצל. בדמלו גברי – שהיו לו אנשים הרבה שיכולין לצאת חוץ לתחום כגון שעירבו לעשות לו מחיצה מכאן ומחיצה מכאן ממקום שהוא שם עד התחום. הלכה כרבן גמליאל – דליהנו ליה מחיצות שלא שבת בהן מבעוד יום כדאמר לעיל גבי דיר וסהר או דילמא פשיטא ליה דהלכה כרבן גמליאל והכא הוא דלא מלו ליה גברי עד תוך התחום אלא עד ב׳ אמות סמוך לתחום.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush