×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין כ״א:גמרא
;?!
אָ
הַבַּכּוּרוֹת וְהַדּוּד (ה)⁠אחד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרוֹעַ. תְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת אֵלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים תְּאֵנִים הָרָעוֹת אֵלּוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אָבַד סִבְרָם וּבָטַל סִיכּוּיָם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ אֵלּוּ וָאֵלּוּ עֲתִידִין שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחַ. דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב {שיר השירים ז׳:י״ד} הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ אֵלּוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא. וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים אֵלּוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּגִּידוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן ל״אלָשׁוֹן אַחֵר שֶׁאוֹגְדוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן. חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַרְבֵּה גְּזֵירוֹת גָּזַרְתִּי עַל עַצְמִי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלַי וְקִיַּימְתִּים. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְהָהוּא מִדְּרַבָּנַן דַּהֲוָה קָא מְסַדַּר אַגָּדָתָא קַמֵּיהּ מִי שְׁמִיעַ לָךְ חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים מַהוּ אֲמַר לֵיהּ אֵלּוּ מִצְוֹת קַלּוֹת וְאֵלּוּ מִצְוֹת חֲמוּרוֹת. א״לאֲמַר לֵיהּ וְכִי תּוֹרָה פְּעָמִים פְּעָמִים נִיתְּנָה אֶלָּא הַלָּלוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְהַלָּלוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב {קהלת י״ב:י״ב} וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה וְגוֹ׳ בְּנִי הִזָּהֵר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה וְדִבְרֵי סוֹפְרִים כׇּל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָּיב מִיתָה. שֶׁמָּא תֹּאמַר אִם יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי מָה לֹא נִכְתְּבוּ אָמַר קְרָא עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ. {קהלת י״ב:י״ב} וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִיעַת בָּשָׂר א״ראָמַר רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא בַּר אַדָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בַּר עוּלָּא מְלַמֵּד שֶׁכׇּל הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִידּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא מִי כְּתִיב לַעַג לַהַג כְּתִיב אֶלָּא כׇּל הַהוֹגֶה בָּהֶן טוֹעֵם טַעַם בָּשָׂר. תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בר״עבְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין וְהָיָה ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי מְשָׁרְתוֹ בְּכׇל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מַכְנִיסִין לוֹ מַיִם בְּמִדָּה יוֹם אֶחָד מְצָאוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הָאֲסוּרִין אָמַר לוֹ הַיּוֹם מֵימֶךָ מְרוּבִּין שֶׁמָּא לַחְתּוֹר בֵּית הָאֲסוּרִין אַתָּה צָרִיךְ שָׁפַךְ חֶצְיָין וְנָתַן לוֹ חֶצְיָין. כְּשֶׁבָּא אֵצֶל ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזָּקֵן אֲנִי וְחַיַּי תְּלוּיִין בְּחַיֶּיךָ. סָח לוֹ כׇּל אוֹתוֹ הַמְאוֹרָע אָמַר לוֹ תֵּן לִי מַיִם שֶׁאֶטּוֹל יָדַי אָמַר לוֹ לִשְׁתּוֹת אֵין מַגִּיעִין לִיטּוֹל יָדֶיךָ מַגִּיעִין אָמַר לוֹ מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחַיָּיבִים עֲלֵיהֶן מִיתָה מוּטָב אָמוּת מִיתַת עַצְמִי וְלֹא אֶעֱבוֹר עַל דַּעַת חֲבֵירַי. אָמְרוּ לֹא טָעַם כְּלוּם עַד שֶׁהֵבִיא לוֹ מַיִם וְנָטַל יָדָיו כְּשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָמְרוּ מָה בְּזִקְנוּתוֹ כָּךְ בְּיַלְדוּתוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה וּמָה בְּבֵית הָאֲסוּרִין כָּךְ שֶׁלֹּא בְּבֵית הָאֲסוּרִין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בְּשָׁעָה שֶׁתִּיקֵּן שְׁלֹמֹה אעֵירוּבִין וּנְטִילַת יָדַיִם יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה {משלי כ״ג:ט״ו} בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי וְאוֹמֵר {משלי כ״ז:י״א} חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר. דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב {שיר השירים ז׳:י״ב} לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ. לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַל תְּדִינֵנִי כְּיוֹשְׁבֵי כְרַכִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן גָּזֵל וַעֲרָיוֹת וּשְׁבוּעַת שָׁוְא וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר נֵצֵא הַשָּׂדֶה בֹּא וְאַרְאֲךָ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק. נָלִינָה בַּכְּפָרִים אַל תִּקְרֵי בַּכְּפָרִים אֶלָּא בַּכּוֹפְרִים בֹּא וְאַרְאֲךָ אוֹתָם שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶן טוֹבָה וְהֵן כָּפְרוּ בְּךָ. נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא פִּתַּח הַסְּמָדַר אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים אֵלּוּ בַּעֲלֵי גְמָרָא שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ אַרְאֲךָ כְּבוֹדִי וְגוֹדְלִי שֶׁבַח בָּנַי וּבְנוֹתַי. אָמַר רַב הַמְנוּנָא מַאי דִּכְתִיב {מלכים א ה׳:י״ב} וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף מְלַמֵּד שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה עַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל תּוֹרָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל עַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל סוֹפְרִים חֲמִשָּׁה וְאֶלֶף טְעָמִים. דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב {קהלת י״ב:ט׳} וְיוֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִימַּד דַּעַת אֶת הָעָם [וְ]⁠אִיזֵּן וְחִקֵּר תִּיקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה לִימַּד דַּעַת אֶת הָעָם דְּאַגְמְרַיהּ בְּסִימָנֵי טְעָמִים וְאַסְבְּרַהּ בְּמַאי דְּדָמֵי לַיהּ. [וְ]⁠אִיזֵּן וְחִקֵּר תִּיקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּתְּחִילָּה הָיְתָה תּוֹרָה דּוֹמָה לִכְפִיפָה שֶׁאֵין לָהּ אׇזְנַיִם עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה וְעָשָׂה לָהּ אׇזְנַיִם. קְווּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לִדְרוֹשׁ עַל כׇּל קוֹץ וָקוֹץ תִּילֵּי תִּילִּים שֶׁל הֲלָכוֹת. שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב בבְּמִי אַתָּה מוֹצְאָן בְּמִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הבכורות – תאנים חשובות הממהרות להתבשל. שאוגדות – קושרות פתחן לצורך בעליהן שאינן נבעלות לאחרים אוגדות לשון אגודה ל״א שמגידות פתחיהן כשרואה דם אומרת לבעלה ויפרוש הימנה. חדשים – דברי סופרים.
גם ישנים – דברי תורה.
דודי צפנתי – ושמרתי כל אלה לך לשמך.
פעמים פעמים ניתנה – שתהא זו חדשה וזו ישנה.
דברי סופרים – חדשים שנתחדשו בכל דור ודור לגדור גדר וסייג.
ויותר מהמה – לעיל מיניה כתיב דברי חכמים כדרבונות אלו דברי תורה שנמסרו למשה על פה שנחלקו בה חכמי ישראל לאחר שנתמעט הלב ושכחו כדכתיב בסיפיה דקרא נתנו מרועה אחד זה משה וכתיב בתריה ויותר מהמה בני הזהר ממה שניתן בסיני בכתב שהוא עיקר בני הזהר באלו שבעל פה שגם הם עיקר אלא לכך לא נכתבו שאין קץ לעשות ספרים הרבה בכל אלה.
עשה ולא תעשה – יש בהן שאין בהם חיוב מיתה אבל דברי סופרים חייבין מיתה על כולן כדכתיב (קהלת י) ופורץ גדר ישכנו נחש.
ולהג הרבה – המלעיג עליהן ביגיעות בשר נידון. כל ההוגה בהן – בכל שעה שאדם מחזר בדברי תורה מוצא בהן טעם. הגרסי – שם מקום ל״א שהיה טוחן גריסים. וחיי תלויין בחייך – שאין לי אלא מה שאתה נותן ומזמן לי. בילדותו – שהיה יכול לקבל טורח ועינוי. שלמה תיקן עירובי חצירות – וגזר שלא להוציא מרשות היחיד לרשות היחיד חבירו לעשות סייג והרחקה לאיסור תורה שלא יבוא להתיר מרשות הרבים לרשות היחיד והיינו דכתיב ואיזן וחקר תיקן משלים שעשה אזנים לתורה כאזני כלי שאוחזין אותו בם.
וידים – נטילת ידים לעשות סייג לטהרות.
כרכים – מקום שווקים הן וישוב גדול ורגל רוכלין וסוחרין מצויה שם לפיכך גזל ועריות נוהג בהן.
השדה – בני בגא ועובד אדמה ועוסקין בתורה מתוך דוחק.
סמדר – גדול מפרח כך משנה מפורשת יותר מן המקרא.
הנצו הרמונים – גדלו כל צרכן וכבר הנץ גדל סביבותיו כעין שומר שיש לאגוזים קטנים.
משל – טעם. אגמריה בסימני טעמים – קבע לה מסורת וסימנין בין בתיבות המקרא בין בגירסא של משנה. ועשה לה אזנים – שתיקן עירובין וידים וגזר על השניות לעריות כדמפרש ביבמות (כא.) וע״י כך אוחזין ישראל במצות שנתרחקו מן העבירה כדרך שנוח לאחוז בכלי שיש לו בית יד משאין לו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×