גמרא
פירוש
מְטַפֵּס וְעוֹלֶה מְטַפֵּס וְיוֹרֵד.
אִינִי וְהָאָמַר רַב יִצְחָק אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לִבְאֵר מַיִם חַיִּים בִּלְבַד וְאִי לִבְהֵמָה מָה לִי חַיִּים מָה לִי מְכוּנָּסִין בָּעִינַן מִידֵּי דַּחֲזֵי לְאָדָם.
גּוּפָא לֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לִבְהֵמָה בִּלְבַד אֲבָל אָדָם מְטַפֵּס וְעוֹלֶה מְטַפֵּס וְיוֹרֵד אוְאִם הָיוּ רְחָבִין אֲפִילּוּ לְאָדָם נָמֵי בוְלֹא יְמַלֵּא אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לִפְנֵי בְהֶמְתּוֹ אֲבָל מְמַלֵּא הוּא וְשׁוֹפֵךְ לִפְנֵי בְּהֵמָה וְשׁוֹתָה מֵאֵילֶיהָ.
מַתְקֵיף לַהּ רַב עָנָן אִם כֵּן מָה הוֹעִילוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת מָה הוֹעִילוּ לְמַלּאוֹת מֵהֶן.
אֶלָּא מָה הוֹעִיל רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה.
אָמַר אַבָּיֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן גבְּאֵיבוּס הָעוֹמֵד כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מטפס – אוחז בידיו ורגליו בכתלים ונכנס ויוצא מטפס קרפי״ר בלעז.
מידי דחזי לאדם – כיון דמים משוי להו מחיצה בעינן מים חשובין.
אם היו רחבין – ואינו יכול לטפס מותר לו למלאות ולשתות.
ויתן לפני בהמתו – הוא עצמו אינו מותר לאחוז הכלי לפניה. מה הועילו – בתמיה הרי הועילו למלאות מן הבור שהוא רשות היחיד. אין בורגנין בבבל – דאמר בכיצד מעברין (לקמן דף נה:) אם היו בורגנין חוץ לעיר בתוך ע׳ אמה ושירים מתעברין עמה ומודדין תחום העיר משם ולהלן ומה הן בורגנין סוכות שעושין שומרי העיר ואינו דבר קבוע וקאמר ר׳ ירמיה דהנך בורגנין אין בבבל כלו׳ ואין מתעברין עם העיר דבבבל איכא בידקי דמיא ושטפי להו הלכך לא חשיבי מידי.
בחוצה לארץ – בשאר ארצות לבד מבבל. דלא שכיחי מתיבתא – להיות תלמידים הולכים מעיר לעיר ללמוד תורה ופסי ביראות לא הותרו אלא לעולי רגלים ולכיוצא בהן שהולכין לדבר מצוה. דשכיחי גנבי – דגנבי להו הלכך לא חשיבי להיות בתים. דשכיחי מיא – ולא הותרו פסי ביראות אלא למקום שצריכין מי גשמים לכנסן ולשתות מהן דאיכא דוחק. אמרי דקאתיתו מברנש לבי כנישתא דדניאל – שמעתי שאומרי׳ עליכם שאתם באין מברניש לבי כנישתא דדניאל בשבת מקום היה בבבל ששם היה מתפלל דניאל דכתיב וכוין פתיחן ליה בעיליתיה.
אמאי קא סמכיתו אבורגנין – שיש בורגנין משבעים אמה לשבעים אמה. מתוותא – עיירות חריבות ונשארו שם מחיצות מן הבתים ואמרי׳ התם בפ׳ כיצד מעברין (שם נה:) נפש שלא נפרצה דהיינו מצבת קבר מתעברת עם העיר ואע״פ שאינה בית ממש.
בשבעים אמה ושירים – שני שלישי אמה דהוא שיעור בית סאתים כחצר המשכן כדאמרי׳ לקמן (דף נז.) נותנין קרפף לעיר דכל שבעים אמה ושירים סמוך לעיר הוי עיר. לכל תכלה ראיתי קץ – דסוף כל דבר יש קץ למצוא סופו אבל מצותך רחבה מאד ואין קץ לתכלה שלה.
לא פירשו – איזהו קץ שיעורה. ויפרוש אותה לפני – מגילת תורה שבעל פה הראהו. וכן הוא אומר – דקינים לשון פורענות הוא.
והגה – לשון שמחה. עשרים באמה – אמה של הקדוש ברוך הוא.
ורחבה עשר – כשהיא עפה היינו כפולה.
כי פשטת – לכפילתה הויא עשרים בעשרים.
כי קלפת לה – דתשים קליפה זו בראש חבירתה שיהא כל כתיבה מצד אחד.
הויא לה ארבעי׳ – אורך ברוחב כ׳. ושמים בזרת תכן – מדת עולם חצי אמה על חצי אמה צא וחשוב כמה חצי אמה על חצי אמה יש במגילה ותמצא שלשת אלפים ומאתים כיצד עשה מעשרים אמה רוחב רצועות של רוחב חצי אמה הרי כאן ארבעים רצועות וכל אחת ארבעים אמה לאורכה של מגילה הרי אלף ושש מאות אמה אורך שהן שלשת אלפים ומאתים זרתות. דודאי תאנים – סירות נחושת מלאות תאנים.
מועדים – מוכנים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ויתן לפני בהמתו – הוא עצמו אינו מותר לאחוז הכלי לפניה. מה הועילו – בתמיה הרי הועילו למלאות מן הבור שהוא רשות היחיד. אין בורגנין בבבל – דאמר בכיצד מעברין (לקמן דף נה:) אם היו בורגנין חוץ לעיר בתוך ע׳ אמה ושירים מתעברין עמה ומודדין תחום העיר משם ולהלן ומה הן בורגנין סוכות שעושין שומרי העיר ואינו דבר קבוע וקאמר ר׳ ירמיה דהנך בורגנין אין בבבל כלו׳ ואין מתעברין עם העיר דבבבל איכא בידקי דמיא ושטפי להו הלכך לא חשיבי מידי.
בחוצה לארץ – בשאר ארצות לבד מבבל. דלא שכיחי מתיבתא – להיות תלמידים הולכים מעיר לעיר ללמוד תורה ופסי ביראות לא הותרו אלא לעולי רגלים ולכיוצא בהן שהולכין לדבר מצוה. דשכיחי גנבי – דגנבי להו הלכך לא חשיבי להיות בתים. דשכיחי מיא – ולא הותרו פסי ביראות אלא למקום שצריכין מי גשמים לכנסן ולשתות מהן דאיכא דוחק. אמרי דקאתיתו מברנש לבי כנישתא דדניאל – שמעתי שאומרי׳ עליכם שאתם באין מברניש לבי כנישתא דדניאל בשבת מקום היה בבבל ששם היה מתפלל דניאל דכתיב וכוין פתיחן ליה בעיליתיה.
אמאי קא סמכיתו אבורגנין – שיש בורגנין משבעים אמה לשבעים אמה. מתוותא – עיירות חריבות ונשארו שם מחיצות מן הבתים ואמרי׳ התם בפ׳ כיצד מעברין (שם נה:) נפש שלא נפרצה דהיינו מצבת קבר מתעברת עם העיר ואע״פ שאינה בית ממש.
בשבעים אמה ושירים – שני שלישי אמה דהוא שיעור בית סאתים כחצר המשכן כדאמרי׳ לקמן (דף נז.) נותנין קרפף לעיר דכל שבעים אמה ושירים סמוך לעיר הוי עיר. לכל תכלה ראיתי קץ – דסוף כל דבר יש קץ למצוא סופו אבל מצותך רחבה מאד ואין קץ לתכלה שלה.
לא פירשו – איזהו קץ שיעורה. ויפרוש אותה לפני – מגילת תורה שבעל פה הראהו. וכן הוא אומר – דקינים לשון פורענות הוא.
והגה – לשון שמחה. עשרים באמה – אמה של הקדוש ברוך הוא.
ורחבה עשר – כשהיא עפה היינו כפולה.
כי פשטת – לכפילתה הויא עשרים בעשרים.
כי קלפת לה – דתשים קליפה זו בראש חבירתה שיהא כל כתיבה מצד אחד.
הויא לה ארבעי׳ – אורך ברוחב כ׳. ושמים בזרת תכן – מדת עולם חצי אמה על חצי אמה צא וחשוב כמה חצי אמה על חצי אמה יש במגילה ותמצא שלשת אלפים ומאתים כיצד עשה מעשרים אמה רוחב רצועות של רוחב חצי אמה הרי כאן ארבעים רצועות וכל אחת ארבעים אמה לאורכה של מגילה הרי אלף ושש מאות אמה אורך שהן שלשת אלפים ומאתים זרתות. דודאי תאנים – סירות נחושת מלאות תאנים.
מועדים – מוכנים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush