גמרא
פירוש
מְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּחוּלִּין אֶלָּא בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר הַשּׁוֹחֵט.
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אהַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה לִזְרוֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה1 וּלְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה2 הֲרֵי אֵלּוּ זִבְחֵי מֵתִים בשְׁחָטָהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
חולין – לענין עבודת כוכבים שאין מחשבה פוסלת בהן בד׳ עבודות אלא בשנים בשחיטה ובזריקה דהני הוא דכתיבן (שמות כב) זובח לאלהים יחרם בל אסיך נסכיהם מדם (תהלים טז) אבל קבלה והולכה לא כתיב בהו והקטרה אע״ג דשייכא בעבודת כוכבים מיהו לאו עבודה היא לאפסודי בהמה משום הקטר חלבה לעבודת כוכבים היכא דלא נשחטה ולא נזרק דמה לעבודת כוכבים דהא אפילו בפנים לא מפסיל קרבן אם חישב על אכילת בשר בשעת הקטר חלבים.
ואח״כ חישב עליה – לזרוק דמה או להקטיר חלבה.
משום כבודן דרבנן – דאמרי לא אמרינן סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים והאי נמי אף על גב דאיגלאי מילתא דמומר הוא לא אמרינן מסתמא כי שחטה ברישא להכי שחטה דסתם מחשבתו לעבודת כוכבים לא אמרינן.
אלא דלא שמעינא דחשיב – לא בתחלה ולא בסוף.
אלא גבי עובד כוכבים – דבשעת שחיטה בחזקת עובד כוכבים הוה.
אבל ישראל – כיון דהוי בחזקתו בשעת שחיטה.
הוכיח סופו לא אמרינן – דדלמא אחר השחיטה נכנס בו יצה״ר והמיר דתו. דרשב״ג – דאמר הוכיח סופו על תחלתו. הבריא שאמר כתבו גט לאשתי – ולא אמר כתבו ותנו והלך לו.
רצה לשחק בה – שלא תפציר בו לתת לה גט לפוטרה מיבם אם ימות והפליגה בדברים ואין אלו נעשין שלוחו לגרש דהא לא אמר תנו. להכי נקט בריא דאילו מסוכן קיימא לן הלכה כר״ש שזורי דאמר כותבין ונותנין דתנן (גיטין דף סה:) בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי אע״פ שלא אמר תנו הרי אלו כותבים ונותנים שמפני שהיה בהול על מיתתו לא הספיק לגמור דבריו וחזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא ר״ש שזורי אומר אף המסוכן וא״ר חננאל הלכה כר״ש שזורי. ונפל ומת – וכבר כתבו ונתנו העדים גט לאשתו.
אם מעצמו נפל – ודאי מתחלה היה דעתו לעלות וליפול וה״ל בהול כמסוכן. מעשה לסתור – הא אמרת רישא רצה לשחק בה ולא נתת חילוק בדבר. ודילמא שאני התם דקאמר – ברישא כתבו ואיכא קצת הוכחה בתחלה ונפילתו גלויי מילתא בעלמא הוא דהאי דאמר ברישא כתבו ע״מ ליתן קאמר. ואמר הלה – זה שניתנו לו.
אי אפשי – אין רצוני.
אם היה רבו שני כהן – זה האומר אי אפשי בהן על כרחו שלו הן ויאכלו בתרומה ולקמיה פריך ואפילו עומד וצווח.
כבר זכו בהן יורשי ראשון – שהוא ישראל. אפילו עומד וצווח – בתמיה והיכן מצינו מקבל מתנה בעל כרחו. בשותק – וקבל השטר. שזיכה לו ע״י אחר – שמסר שטר המתנה לאחר בפניו ואמר לו זכה בשטר זה לשם פלוני. כרבי יוסי – דאין הכל הולך אלא אחר השוחטו ואפילו שמעיניה דחשיב לא פסול. טייעי – ישמעאלים ואינן אוכלין אלא בשר שחוטה ואפילו היא מתה מאליה שוחט אותה לאוכלה וכן דרכן.
דיכרי – אילים.
דמא ותרבא לדידן – לעבודת כוכבים דמתוך שהיו טרודים בעסקיהן היו נותנין לטבחי ישראל לשחוט ולהפשיט.
כרבי יוסי – ומותרין. לר״א – דאמר מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים פוסלת שחיטת ישראל אפילו אין לו בה אלא דבר מועט.
יהיב ליה – עובד כוכבים זוזא לטבח ישראל בשביל בשר ואמר לו כשתשחוט בהמתך תן לי בדינר זה בשר מי מיתסר כו׳ בהמה בהכי מי אמרינן כי אמר רבי אליעזר היכא דהואי בהמה בשותפות מכי זבנוה מעיקרא או שהיתה כולה של עובד כוכבים ונתנה לישראל חוץ מחצר כבד שלה אבל כי האי גוונא לא או דלמא לא שנא.
אי איניש אלמא – האי עובד כוכבים ולא מצי האי ישראל לדחוייה אם היה רוצה להחזיר לו דינר שלו אישתכח דקנייה גמורה היא.
ואי לא מצי א״ל רישך והר – הרי ראשך והרי הר הכה זה על זה או קבל דינר שלך וכיון דמצי לדחויי ואשתכח דכי שחיט ישראל לאו אדעתא דעובד כוכבים קשחיט ואינו נעשה שלוחו על כרחו דמימר אמר האי ישראל אי בעינא מהדרנא ליה זוזיה הילכך שריא ואי בעי יהיב ליה ואע״ג דקי״ל (בכורות דף יג.) מעות העובד כוכבים קונות ויש לו חלק בה מיהו ישראל כי שחיט מסלק ליה לעובד כוכבים ואינו נעשה שלוחו דא״ל לא לעוותי שיתפתיך אבל באיניש אלמא על כרחו שחיטה אף בשבילו היא ועובד כוכבים מחשב עליה. מתני׳ לשם ימים – שעשה הים עבודת כוכבים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אבל ישראל – כיון דהוי בחזקתו בשעת שחיטה.
הוכיח סופו לא אמרינן – דדלמא אחר השחיטה נכנס בו יצה״ר והמיר דתו. דרשב״ג – דאמר הוכיח סופו על תחלתו. הבריא שאמר כתבו גט לאשתי – ולא אמר כתבו ותנו והלך לו.
רצה לשחק בה – שלא תפציר בו לתת לה גט לפוטרה מיבם אם ימות והפליגה בדברים ואין אלו נעשין שלוחו לגרש דהא לא אמר תנו. להכי נקט בריא דאילו מסוכן קיימא לן הלכה כר״ש שזורי דאמר כותבין ונותנין דתנן (גיטין דף סה:) בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי אע״פ שלא אמר תנו הרי אלו כותבים ונותנים שמפני שהיה בהול על מיתתו לא הספיק לגמור דבריו וחזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא ר״ש שזורי אומר אף המסוכן וא״ר חננאל הלכה כר״ש שזורי. ונפל ומת – וכבר כתבו ונתנו העדים גט לאשתו.
אם מעצמו נפל – ודאי מתחלה היה דעתו לעלות וליפול וה״ל בהול כמסוכן. מעשה לסתור – הא אמרת רישא רצה לשחק בה ולא נתת חילוק בדבר. ודילמא שאני התם דקאמר – ברישא כתבו ואיכא קצת הוכחה בתחלה ונפילתו גלויי מילתא בעלמא הוא דהאי דאמר ברישא כתבו ע״מ ליתן קאמר. ואמר הלה – זה שניתנו לו.
אי אפשי – אין רצוני.
אם היה רבו שני כהן – זה האומר אי אפשי בהן על כרחו שלו הן ויאכלו בתרומה ולקמיה פריך ואפילו עומד וצווח.
כבר זכו בהן יורשי ראשון – שהוא ישראל. אפילו עומד וצווח – בתמיה והיכן מצינו מקבל מתנה בעל כרחו. בשותק – וקבל השטר. שזיכה לו ע״י אחר – שמסר שטר המתנה לאחר בפניו ואמר לו זכה בשטר זה לשם פלוני. כרבי יוסי – דאין הכל הולך אלא אחר השוחטו ואפילו שמעיניה דחשיב לא פסול. טייעי – ישמעאלים ואינן אוכלין אלא בשר שחוטה ואפילו היא מתה מאליה שוחט אותה לאוכלה וכן דרכן.
דיכרי – אילים.
דמא ותרבא לדידן – לעבודת כוכבים דמתוך שהיו טרודים בעסקיהן היו נותנין לטבחי ישראל לשחוט ולהפשיט.
כרבי יוסי – ומותרין. לר״א – דאמר מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים פוסלת שחיטת ישראל אפילו אין לו בה אלא דבר מועט.
יהיב ליה – עובד כוכבים זוזא לטבח ישראל בשביל בשר ואמר לו כשתשחוט בהמתך תן לי בדינר זה בשר מי מיתסר כו׳ בהמה בהכי מי אמרינן כי אמר רבי אליעזר היכא דהואי בהמה בשותפות מכי זבנוה מעיקרא או שהיתה כולה של עובד כוכבים ונתנה לישראל חוץ מחצר כבד שלה אבל כי האי גוונא לא או דלמא לא שנא.
אי איניש אלמא – האי עובד כוכבים ולא מצי האי ישראל לדחוייה אם היה רוצה להחזיר לו דינר שלו אישתכח דקנייה גמורה היא.
ואי לא מצי א״ל רישך והר – הרי ראשך והרי הר הכה זה על זה או קבל דינר שלך וכיון דמצי לדחויי ואשתכח דכי שחיט ישראל לאו אדעתא דעובד כוכבים קשחיט ואינו נעשה שלוחו על כרחו דמימר אמר האי ישראל אי בעינא מהדרנא ליה זוזיה הילכך שריא ואי בעי יהיב ליה ואע״ג דקי״ל (בכורות דף יג.) מעות העובד כוכבים קונות ויש לו חלק בה מיהו ישראל כי שחיט מסלק ליה לעובד כוכבים ואינו נעשה שלוחו דא״ל לא לעוותי שיתפתיך אבל באיניש אלמא על כרחו שחיטה אף בשבילו היא ועובד כוכבים מחשב עליה. מתני׳ לשם ימים – שעשה הים עבודת כוכבים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush