×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) רַב שֵׁשֶׁת אָמַר לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.
Rav Sheshet says: The mitzva of redeeming a firstborn donkey takes effect immediately after it is born, as is stated in the first baraita. The second baraita, which states that it applies only after thirty days, means to say that until that time, one does not transgress a prohibition if he has not yet performed the redemption. After thirty days, though, one transgresses a prohibition if he still has not redeemed his firstborn donkey.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
רב ששת אמר – מאי ופדיון פטר חמור לאלתר לומר שאם פדאו קודם ל׳ אינו עובר עליו אע״ג דפדאו שלא בזמן מצותו:
ערך מע
מעא(בבא מציעא מז:) אסימון קונה את המטבע מעות ניתנות בסימן לבית המרחץ פי׳ מעות ידועות שרשום בהן שם בעליהן וכל עת שיכנס לבית המרחץ נותן לבלן אחת טהן כדי שידע כמה פעמים נכנס למרחץ ובאחרונה מוציא הבלן המעות הרעות ומחזירם לבעליהן ומקבל השכר. (קידושין יב.) בית הלל אומרין בפרוטה שמעה כסף דינר מעה שני פונדיונין (בכורות יג). דבר תורה מעות קונות. (חגיגה ו׳) בית הלל אומרין הראיה מעה כסף אלו מעות של כסף יפות (א״ב עיין ערך אסימון ומעה שם כללי ושם פרטי וכן דינר וכן טבוע):
א. [מינצע.]
רב ששת אמר – לעולם מצות פדיון לאלתר והאי דקתני אין בערכין ופטר חמור פחות משלשים שאינו עובר עליו עד שלשים יום מכאן ואילך עובר.
רב ששת אמר: מצות פטר חמור — לפדותו לאלתר, כברייתא הראשונה. ומה שנאמר בברייתא השניה שאין בפטר חמור פחות משלושים יום, בא לומר שעד אז אינו עובר עליו אם אינו פודה אותו, אבל לאחר שלושים יום — עובר עליו.
Rav Sheshet says: The mitzva of redeeming a firstborn donkey takes effect immediately after it is born, as is stated in the first baraita. The second baraita, which states that it applies only after thirty days, means to say that until that time, one does not transgress a prohibition if he has not yet performed the redemption. After thirty days, though, one transgresses a prohibition if he still has not redeemed his firstborn donkey.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) מֵתִיב רָמֵי בַּר חָמָא מִצְוָתוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם מִכָּאן וְאֵילָךְ אוֹ פּוֹדֵהוּ אוֹ עוֹרְפוֹ מַאי לָאו מִצְוָה לְשַׁהוֹתוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם לָא מִצְוָה אלִפְדּוֹתוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם.

Rami bar Ḥama raises an objection to Rav Sheshet from a baraita: The mitzva of a firstborn donkey applies throughout the period of thirty days from its birth; from that point forward he must either redeem it immediately or break its neck. What, does it not mean that there is a mitzva to wait to redeem it until all thirty days have passed? The Gemara answers: No, it means that there is a mitzva to redeem it throughout the period of thirty days, and after that point one has transgressed a prohibition.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי מצותו כל ל׳ דקאמר לאו מצוה לשהותו כל שלשים קודם שיפדנו אלמא דאם פדאו קודם עובר עליו:
לא מצוה לפדותו כל שלשים קאמר דבתוך ל׳ עד ל׳ הוי זמן פדייתו ואם לא פדאו עד ל׳:
מאי לאו מצוה להשהותו – כרב נחמן וקשיא לרב ששת.
מצוה לפדותו – דמלאלתר עד שלשים הוי זמן פדייה ומכאן ואילך עובר.
מתיב [מקשה] על כך רמי בר חמא ממה ששנינו בברייתא: מצותו של פטר חמור כל שלשים יום, מכאן ואילךאו פודהו או עורפו. מאי לאו [האם אין הכוונה] שמצוה להשהותו כל שלשים יום, ורק אז לפדותו? ודוחים: לא, מצוה לפדותו כל שלשים יום, אבל לאחר שלושים יום, אם לא פדאו — עובר עליו.
Rami bar Ḥama raises an objection to Rav Sheshet from a baraita: The mitzva of a firstborn donkey applies throughout the period of thirty days from its birth; from that point forward he must either redeem it immediately or break its neck. What, does it not mean that there is a mitzva to wait to redeem it until all thirty days have passed? The Gemara answers: No, it means that there is a mitzva to redeem it throughout the period of thirty days, and after that point one has transgressed a prohibition.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אִי הָכִי מִכָּאן וְאֵילָךְ אוֹ פּוֹדֵהוּ אוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא אָמַר רָבָא לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּמַקֵּשׁי הָא רַבָּנַן דְּלָא מַקְּשִׁי.:

The Gemara asks: If so, it should have stated: From that point forward, either he redeems it or he transgresses a prohibition, rather than stating: From that point forward he must either redeem it or break its neck. Rather, Rava says: The contradiction between the two baraitot is not difficult, as this baraita, which states that the redemption is performed after thirty days, is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who compares the redemption of a firstborn donkey to the redemption of a woman’s firstborn son, where it is stated: “From a month old shall you redeem them” (Numbers 18:16). That baraita, which states that one must perform the mitzva immediately, is in accordance with the opinion of the Rabbis, who do not compare the two mitzvot of redemption.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עובר עליו מיכן ואילך אי הכי – כיון דמוקמת דמצוה לפדותו כל ל׳. האי דקתני מיכן ואילך (מל׳ ואילך) או פודהו או עורפו. מיכן ואילך1 או עורפו או עובר עליו מיבעי ליה משום דכבר עבר זמן פדייתו אלא מדתני או פודהו או עורפו ש״מ משום הכי או פודהו דמיכן ואילך הוי זמן פדייתו אלמא דמצוה לשהותו וליתא לדרב ששת דאמר לומר שאינו עובר עליו ולטעמיך קשיא אהדדי:
אלא אמר רבא לא קשיא הא דתני ובפדיון הבן ובפטר חמור פחות מל׳ היינו ר׳ אליעזר דמקיש בכור בהמה טמאה לבכור אדם דכתיב אך פדה תפדה וגו׳ והא דתני ופדיון פטר חמור לאלתר היינו רבנן דלא מקשי:
1. גי׳ רבינו בגמ׳ א״ה מכאן ואילך או עורפו או עובר עליו וכו׳ ומפרש דלרב ששת לאחר ל׳ אין תקנה בפדיון כלל.
אלא אמר רבא – לעולם מצוה לשהותו ואפי׳ הכי כרב נחמן לא מתריצנא ולא קשיא הא דקתני שלשים יום מצוה לשהותו.
רבי אליעזר הוא דמקיש – בכור בהמה טמאה לבכור אדם.
והא – דקתני לאלתר רבנן היא דמתניתין דלא מקשו.
ומקשים: אי הכי [אם כך], ״מכאן ואילך או פודהו או עובר עליו״ מיבעי ליה [צריך היה לו לומר], ולא ״או פודהו או עורפו״! אלא אמר רבא: לא קשיא [קשה] הסתירה שבין הברייתות, הא [זה] ששנינו שמצות פטר חמור לאחר שלושים יום — הרי זה לשיטת ר׳ אליעזר, דמקשי [שמקיש, משווה] פטר חמור לבכור אדם, שנאמר בו ״מבן חודש תפדה״ (במדבר יח, טז), הא [זה] ששנינו שמצוותו לאלתר — הרי זה לשיטת רבנן [חכמים], דלא מקשי [שאינם מקישים, משווים] אותם.
The Gemara asks: If so, it should have stated: From that point forward, either he redeems it or he transgresses a prohibition, rather than stating: From that point forward he must either redeem it or break its neck. Rather, Rava says: The contradiction between the two baraitot is not difficult, as this baraita, which states that the redemption is performed after thirty days, is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who compares the redemption of a firstborn donkey to the redemption of a woman’s firstborn son, where it is stated: “From a month old shall you redeem them” (Numbers 18:16). That baraita, which states that one must perform the mitzva immediately, is in accordance with the opinion of the Rabbis, who do not compare the two mitzvot of redemption.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מַתְנִי׳: לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ עוֹרְפוֹ מֵאֲחוֹרָיו וְקוֹבְרוֹ במִצְוַת הַפְּדִיָּיה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה שֶׁנֶּאֱמַר {שמות י״ג:י״ג} אִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ.

MISHNA: If one did not wish to redeem the firstborn donkey, he breaks its neck from behind and buries it. The mitzva of redeeming the firstborn donkey takes precedence over the mitzva of breaking the neck, as it is stated: “If you will not redeem it, then you shall break its neck” (Exodus 13:13).
קישוריםעין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א משנה לא רצה לפדותו את פטר החמור — עורפו (מתיז את ראשו) מאחוריו וקוברו. מצות הפדייה קודמת למצות עריפה, שנאמר: ״אם לא תפדהוערפתו״ (שמות יג, יג). ומביאים מצוות דומות לזו.
MISHNA: If one did not wish to redeem the firstborn donkey, he breaks its neck from behind and buries it. The mitzva of redeeming the firstborn donkey takes precedence over the mitzva of breaking the neck, as it is stated: “If you will not redeem it, then you shall break its neck” (Exodus 13:13).
קישוריםעין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) גמִצְוַת יְעִידָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת הַפְּדִיָּיה שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״א:ח׳} אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ.

The mishna proceeds to enumerate other mitzvot in which one option takes precedence over another. The mitzva of designating a Hebrew maidservant to be betrothed to her master takes precedence over the mitzva of redeeming the maidservant from her master with money, as it is stated: “If she does not please her master, who has not betrothed her to himself, then he shall let her be redeemed” (Exodus 21:8).
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ מצות יעידה – באמה העבריה שייעדנה אדון לאשה.
קודמת למצות פדייה – שהיא פודה עצמה.
אשר לא יעדה והפדה – אם יעדה זה מוטב.
גמרא שנאמר אשר לא יעדה גו׳ כצ״ל:
מצות יעידה באמה עבריה, שצריך האדון לקדשה לו לאשה — קודמת למצות הפדייה, שאם לא קידש אותה — פודים אותה בכסף, שנאמר: ״אם רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדהוהפדה״ (שמות כא, יח).
The mishna proceeds to enumerate other mitzvot in which one option takes precedence over another. The mitzva of designating a Hebrew maidservant to be betrothed to her master takes precedence over the mitzva of redeeming the maidservant from her master with money, as it is stated: “If she does not please her master, who has not betrothed her to himself, then he shall let her be redeemed” (Exodus 21:8).
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) דמִצְוַת הַיִּיבּוּם קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת חֲלִיצָה בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּונִין לְשֵׁם מִצְוָה וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין מִתְכַּוְּונִין לְשֵׁם מִצְוָה אָמְרוּ מִצְוַת חֲלִיצָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת יִבּוּם.

The mitzva of levirate marriage takes precedence over the mitzva of ḥalitza, which dissolves the levirate bond, as it is stated: “And if the man does not wish to take his brother’s wife” (Deuteronomy 25:7). The mishna adds: This was the case initially, when people would intend that their performance of levirate marriage be for the sake of the mitzva. But now that they do not intend that their performance of levirate marriage be for the sake of the mitzva, but rather for reasons such as the beauty of the yevama or for financial gain, the Sages said that the mitzva of ḥalitza takes precedence over the mitzva of levirate marriage.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לשם מצוה – לבנות בית אחיו:
בראשונה – כשהיו אנשים כשרים ועכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה. אלא לשם בעילה:
אמרו מצות חליצה קודמת – דכיון דלא בעיל לשם מצוה הוי כפוגע בערוה:
מצות גאולת בהמה טמאה באדון קודם לגאולת כל אדם משום דבעלים מוסיפין חומש כשגואלין אותה – ושאר כל אדם הגואל אותה אין מוסיפין חומש דכתיב ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמישיתו עליו ואם לא גאל (באדם) [בבעלים] נמכר בערכך לכל אדם:
עכשיו מצות חליצה קודמת – שהמייבם את יבמתו שלא לשם מצוה פוגע באיסור אשת אח.
מצות חליצה קודמת – מה שפי׳ רבינו חננאל פי׳ פרק החולץ (יבמות דף לט:).
מצות הייבום של אשת אחיו שמת קודמת למצות חליצה, שאם אינו רוצה ליבמה — חולצת היבמה נעלו של היבם, ושוב אין זיקת אישות ביניהם, כפי שנאמר: ״ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו״ וכו׳ (דברים כה, ז). ומוסיפים: כל זה היה בראשונה, שהיו מתכוונין לייבם לשם מצוה. ועכשיו שאין מתכוונין לייבם לשם מצוה, אלא מתוך טעמים אחרים — משום יופיה של היבמה, או לשם ממון — אמרו: מצות חליצה קודמת למצות יבום.
The mitzva of levirate marriage takes precedence over the mitzva of ḥalitza, which dissolves the levirate bond, as it is stated: “And if the man does not wish to take his brother’s wife” (Deuteronomy 25:7). The mishna adds: This was the case initially, when people would intend that their performance of levirate marriage be for the sake of the mitzva. But now that they do not intend that their performance of levirate marriage be for the sake of the mitzva, but rather for reasons such as the beauty of the yevama or for financial gain, the Sages said that the mitzva of ḥalitza takes precedence over the mitzva of levirate marriage.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מִצְוַת ההַגְּאוּלָּה בָּאָדוֹן הוּא קוֹדֵם לְכׇל אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ז:כ״ז} וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ.:

With regard to a non-kosher animal that was consecrated to the Temple, the mitzva of redemption by the owner who consecrated it takes precedence over redemption by any other person, as it is stated: “And if it is of a non-kosher animal…and if it is not redeemed, it shall be sold according to your valuation” (Leviticus 27:27).
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
סליק פירקא
באדון – במתפיס בהמה טמאה לבדק הבית מצות פדייתה באדון קודם לכל אדם.
הדרן עלך הלוקח עובר חמורו
מצות גאולה קודמת באדון שנאמר ואם לא יגאל – בערכין פרק המקדיש שדהו (ערכין כז.) מפ׳ טעם אחר דבעלים קודמין לפי שמוסיפין חומש והתם פריך לה ומשני.
מצות הגאולה, כלומר, הפדייה של בהמה טמאה שהוקדשה למקדש — באדון שהקדיש אותה, ולכן הוא קודם לכל אדם, שנאמר: ״ואם בבהמה הטמאה... ואם לא יגאל (על ידי הבעלים) — ונמכר (לכל אדם) בערכך״ (ויקרא כז, כז).
With regard to a non-kosher animal that was consecrated to the Temple, the mitzva of redemption by the owner who consecrated it takes precedence over redemption by any other person, as it is stated: “And if it is of a non-kosher animal…and if it is not redeemed, it shall be sold according to your valuation” (Leviticus 27:27).
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
פרק ב – הלוקח עובר פרתו
(8) מַתְנִי׳: הַלּוֹקֵחַ ועוּבַּר פָּרָתוֹ שֶׁל נׇכְרִי1 וְהַמּוֹכֵר לוֹ אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי זוְהַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ חוְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בַּאֲחֵרִים.

Chapter 2
MISHNA: With regard to one who purchases the fetus of a cow that belongs to a gentile; one who sells the fetus of his cow to a gentile, even though one is not permitted to sell a large animal to a gentile; one who enters into a partnership with a gentile with regard to a cow or its fetus; one who receives a cow from a gentile to tend to it in exchange for partnership in its offspring; and one who gives his cow to a gentile in receivership, so that the gentile owns a share of the cow’s offspring; in all of these cases, one is exempt from the obligation of redeeming the firstborn offspring, as it is stated: “I sanctified to Me all the firstborn in Israel, both man and animal” (Numbers 3:13), indicating that the mitzva is incumbent upon the Jewish people, but not upon others. If the firstborn belongs even partially to a gentile, the sanctity of firstborn does not apply to it.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ הלוקח עובר פרתו.
שאינו רשאי – למכור לעובד כוכבים בהמה.
הלוקח.

פרק ב

(9) א משנה הלוקח (הקונה) עובר פרתו של נכרי כשהוא במעי אמו, או המוכר לו את עובר פרתו שלו, אף על פי שאינו רשאי למכור לו בהמה גסה, או המשתתף לו, שנעשה שותף עם הגוי בפרה או בעובר. או המקבל ממנו פרה, כדי לטפל בה ולקחת חלק בולדות, או הנותן לו פרה בקבלה, כדי לטפל בה ולהתחלק בולדות — בכל המקרים האלה פטור מן הבכורה, שנאמר: ״הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה״ (במדבר ג, יג), ויש לדייק: בישראל אבל לא באחרים.

Chapter 2

(9) MISHNA: With regard to one who purchases the fetus of a cow that belongs to a gentile; one who sells the fetus of his cow to a gentile, even though one is not permitted to sell a large animal to a gentile; one who enters into a partnership with a gentile with regard to a cow or its fetus; one who receives a cow from a gentile to tend to it in exchange for partnership in its offspring; and one who gives his cow to a gentile in receivership, so that the gentile owns a share of the cow’s offspring; in all of these cases, one is exempt from the obligation of redeeming the firstborn offspring, as it is stated: “I sanctified to Me all the firstborn in Israel, both man and animal” (Numbers 3:13), indicating that the mitzva is incumbent upon the Jewish people, but not upon others. If the firstborn belongs even partially to a gentile, the sanctity of firstborn does not apply to it.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) טהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם חַיָּיבִים שֶׁלֹּא נִפְטְרוּ מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה אֶלָּא מִפִּדְיוֹן הַבֵּן וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר.:

The mishna continues: The priests and the Levites are obligated in the mitzva, i.e., their animals have firstborn sanctity, as they were not exempted from the mitzva of the male firstborn of a kosher animal; rather, they were exempted only from redemption of the firstborn son and from the redemption of the firstborn donkey.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא נפטרו אלא מפדיון הבן ופטר חמור – כדאמר בפרקין דלעיל אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה את שישנו בבכור אדם ישנו בבכור בהמה טמאה כו׳ אלמא דלא נפטרו אלא מאלו ב׳ דינין:
הכהנים והלוים חייבים במצות בכור בהמה טהורה שלהם, שלא נפטרו מבכור בהמה טהורה, אלא רק מפדיון הבן ומפדיון פטר חמור.
The mishna continues: The priests and the Levites are obligated in the mitzva, i.e., their animals have firstborn sanctity, as they were not exempted from the mitzva of the male firstborn of a kosher animal; rather, they were exempted only from redemption of the firstborn son and from the redemption of the firstborn donkey.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) גְּמָ׳: מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי עוּבַּר חֲמוֹרוֹ בְּרֵישָׁא וַהֲדַר תָּנֵי עוּבַּר פָּרָתוֹ לִיתְנֵי בְּרֵישָׁא עוּבַּר פָּרָתוֹ דִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף הוּא וַהֲדַר לִיתְנֵי עוּבַּר חֲמוֹרוֹ דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים הוּא.

GEMARA: The first chapter of this tractate began with the halakhot pertaining to a firstborn donkey. The Gemara asks: Why does the tanna specifically teach the halakhot of the fetus of his donkey first, and only then teach the halakhot of the fetus of his cow? Let him first teach the halakhot of the fetus of his cow, as it is a case of inherent sanctity, i.e., the animal cannot be redeemed and is sacrificed upon the altar, and let him then teach the halakhot of the fetus of his donkey, as it is a case of sanctity that inheres in its value.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דקדושת הגוף – דאינו בר פדייה:
ב גמרא ושואלים על סדר הפרקים במסכת זו: מאי איריא [מה שייך], מדוע נוהג כך התנא, דתני הוא שונה] ענין עובר חמורו ברישא [בתחילה], בפרק הראשון, והדר תני [ואחר כך שונה] ענין עובר פרתו? ליתני ברישא [שישנה בתחילה] עובר פרתו, שהוא קדוש יותר, שהרי קדושת הבכורה שבו קדושת הגוף הוא, ליקרב על המזבח, ואינה פוקעת על ידי פדיון, והדר ליתני [ואחר כך שישנה] עובר חמורו, שקדושת דמים הוא, שאינו צריך אלא לפדותו, ומשנפדה הוא מותר לגמרי!
GEMARA: The first chapter of this tractate began with the halakhot pertaining to a firstborn donkey. The Gemara asks: Why does the tanna specifically teach the halakhot of the fetus of his donkey first, and only then teach the halakhot of the fetus of his cow? Let him first teach the halakhot of the fetus of his cow, as it is a case of inherent sanctity, i.e., the animal cannot be redeemed and is sacrificed upon the altar, and let him then teach the halakhot of the fetus of his donkey, as it is a case of sanctity that inheres in its value.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמְרִי בְּמַעְרְבָא אִיבָּעֵית אֵימָא אַיְּידֵי דַּחֲבִיבָא לֵיהּ כִּדְרַבִּי חֲנִינָא וְאִי בָּעֵית אֵימָא אַיְּידֵי דְּזוּטְרָן מִילֵּיהּ דִּבְהֵמָה טְמֵאָה פָּסֵיק וְשָׁדֵי לַהּ.

They said in the West, Eretz Yisrael: If you wish, say that the halakhot of a firstborn donkey were taught first since they are dear to the tanna, in accordance with the statement of Rabbi Ḥanina (5b) that donkeys helped the Jews when they departed from Egypt, as the Jews loaded their gold and silver on donkeys. And if you wish, say that these halakhot were taught first since the matters pertaining to a non-kosher animal are relatively few, and therefore the tanna completes its treatment and sets it aside.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איידי דחביבא ליה כר׳ חנינא דאמ׳ [לעיל] שהרי סייעו את ישראל וכו׳:
איידי דזוטרן מילתא (דליכא ב׳) [דלא מיירי ביה] אלא בפרק ראשון אבל כולה מסכתא מיירי בבכור בהמה טהורה:
גמ׳ כדרבי חנינא – בפ׳ קמא (לעיל ה:) מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים כו׳.
דזוטרן מיליה – דלא מיירי בפטר חמור אלא פרקא קמא וכולה מסכתא איירי בבכור בהמה טהורה.
אמרי במערבא [אומרים בארץ ישראל] בתשובה לכך, איבעית אימא [אם תרצה אמור]: איידי דחביבא ליה [מתוך שחביבה לו הלכה זו] של פדיון פטר חמור, שיש בה ענין מיוחד, כדברי רבי חנינא, שהסביר (לעיל ה,ב) מדוע זכה חמור לקדושת הבכורה, ולא שאר בהמה טמאה — לכן הקדים אותה. ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור]: איידי דזוטרן מיליה [מתוך שמועטים ענייניו] של בכור בהמה טמאה, פסיק ושדי לה [הוא פוסק, חותך, ומשליך אותה], ואחר כך עובר לבכור בהמה טהורה, שענייניו מרובים.
They said in the West, Eretz Yisrael: If you wish, say that the halakhot of a firstborn donkey were taught first since they are dear to the tanna, in accordance with the statement of Rabbi Ḥanina (5b) that donkeys helped the Jews when they departed from Egypt, as the Jews loaded their gold and silver on donkeys. And if you wish, say that these halakhot were taught first since the matters pertaining to a non-kosher animal are relatively few, and therefore the tanna completes its treatment and sets it aside.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר ר׳רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם ר׳רַבִּי אוֹשַׁעְיָא ייִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְגוֹי1 בִּבְהֶמְתּוֹ בְּדִינֵיהֶם אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ קָנָה וְחַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה וְגוֹי2 שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל בִּבְהֶמְתּוֹ בְּדִינֵיהֶם אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ קָנָה וּפָטוּר מִן הַבְּכוֹרָה.

§ With regard to the mishna’s discussion of sales involving Jews and gentiles, Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani says that Reish Lakish said in the name of Rabbi Oshaya: In the case of a Jew who gave money to a gentile to buy the gentile’s animal from him according to their laws, as explained further on, even though the Jew did not pull the animal in the manner of a formal acquisition, as required by halakha, he has legally acquired it, and the Jewish owner is obligated to give the animal’s firstborn offspring to a priest. And in the case of a gentile who gave money to a Jew to buy the Jew’s animal from him according to their laws, even though the gentile did not pull the animal he has acquired it, and the Jew is therefore exempt from giving the animal’s firstborn offspring to a priest.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בדיניה׳ – כלומ׳ כל סחורה שיש יד עובד כוכבים באמצע בעי למיזל אחר דינו ואזלינן בתר דיניהן ובדיניהן מעות קונות:
בבהמתו – בעדרו.
בדיניהן – דיינינן ליה בדיניהן ולקמן מפרש מאי היא.
קנה וחייבת בבכורה – ואע״ג דשמעינן קנה איצטריך לאשמועינן דחייבת בבכורה דלא תימא קנה מספק או מדרבנן קמ״ל דקנה קנין גמור.
ג ובפרטי ההלכה של הקונה בהמה מגוי, אמר ר׳ יצחק בר נחמני אמר ריש לקיש משום (משמו של) ר׳ אושעיא: ישראל שנתן מעות לגוי עבור בהמתו בדיניהם, לפי דיני הגוים, אף על פי שלא משך את הבהמה כדי לקנותה, הרי זה קנה אותה, ואם תתעבר מכאן ואילך — חייבת בבכורה. וכן לצד השני, גוי שנתן מעות לישראל בבהמתו בדיניהם, אף על פי שלא משךקנה, ופטור מן הבכורה.
§ With regard to the mishna’s discussion of sales involving Jews and gentiles, Rabbi Yitzḥak bar Naḥmani says that Reish Lakish said in the name of Rabbi Oshaya: In the case of a Jew who gave money to a gentile to buy the gentile’s animal from him according to their laws, as explained further on, even though the Jew did not pull the animal in the manner of a formal acquisition, as required by halakha, he has legally acquired it, and the Jewish owner is obligated to give the animal’s firstborn offspring to a priest. And in the case of a gentile who gave money to a Jew to buy the Jew’s animal from him according to their laws, even though the gentile did not pull the animal he has acquired it, and the Jew is therefore exempt from giving the animal’s firstborn offspring to a priest.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר מָר יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְגוֹי1 בְּדִינֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ קָנָה וְחַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה.

The Master said: In the case of a Jew who gave money to a gentile to buy the gentile’s animal from him according to their laws, even though he did not pull the animal he has legally acquired it, and the Jew is obligated to give the animal’s firstborn offspring to a priest.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ד ודנים בפרטי הדברים שאמר ר׳ אושעיא. אמר מר [החכם]: ישראל שנתן מעות לגוי עבור בהמתו בדיניהם, אף על פי שלא משךקנה וחייבת בבכורה.
The Master said: In the case of a Jew who gave money to a gentile to buy the gentile’s animal from him according to their laws, even though he did not pull the animal he has legally acquired it, and the Jew is obligated to give the animal’s firstborn offspring to a priest.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) מַאי בְּדִינֵיהֶם אִי נֵימָא בְּדִינֵיהֶם דְּגוּפֵיהּ דְּאָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר אִם גּוּפֵיהּ קָנֵי לֵיהּ יִשְׂרָאֵל בְּכֶסֶף דִּכְתִיב {ויקרא כ״ה:מ״ו} לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה.

The Gemara asks: What is meant by: According to their laws? If we say that it is referring to the laws relating to the purchase of a gentile’s person as a slave, i.e., the halakhot of purchasing gentiles themselves rather than the methods by which gentiles can acquire property, this must be based on the assumption that the halakha with regard to the purchase of a gentile’s animal is derived by the following a fortiori inference: If a gentile’s person is acquired by a Jew as a Canaanite slave through payment of money, as it is written: “And you may make them an inheritance for your children after you, to hold for an ancestral possession” (Leviticus 25:46), the same halakha should apply to acquiring a gentile’s property.
מיוחס לר׳ גרשוםמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אילימא בדיני דגופו – דעובד כוכבים דנקנה לישראל בכסף דהקישו הכתוב לאחוזה דכתיב והתנחלתם וגו׳ מה אחוזה נקנית בכסף בשטר ובחזקה אף עבד כנעני:
גמ׳ מאי בדיניהן אי נימא בדיניה דגופיה כו׳ כצ״ל:
ושואלים: מאי [מה פירוש] ״בדיניהם״? אי נימא [אם נאמר]: שקנה את הבהמה בדיניהם דגופיה [של הגוי עצמו], כדרך שקונים את הגוי עצמו כעבד, בכסף. ומניין שהוא נקנה בכסף? דאתי הוא בא, נלמד] בקל וחומר: אם גופיה קני ליה [אם את הגוי עצמו קונה] ישראל בכסף, דכתיב [שנאמר] בעבד כנעני: ״והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחזה״ (ויקרא כה, מו), ובכך
The Gemara asks: What is meant by: According to their laws? If we say that it is referring to the laws relating to the purchase of a gentile’s person as a slave, i.e., the halakhot of purchasing gentiles themselves rather than the methods by which gentiles can acquire property, this must be based on the assumption that the halakha with regard to the purchase of a gentile’s animal is derived by the following a fortiori inference: If a gentile’s person is acquired by a Jew as a Canaanite slave through payment of money, as it is written: “And you may make them an inheritance for your children after you, to hold for an ancestral possession” (Leviticus 25:46), the same halakha should apply to acquiring a gentile’s property.
מיוחס לר׳ גרשוםמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לַאֲחוּזָּה מָה אֲחוּזָּה נִקְנֵית בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה כאַף עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף מָמוֹנוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן הוּא.

The Gemara elaborates: The verse thereby compares a gentile slave to an ancestral possession, i.e., land: Just as an ancestral possession is acquired by the transfer of money, or with a bill of sale, or through taking possession, so too, a Canaanite slave is acquired by the transfer of money. If this is the halakha with regard to a gentile’s person, is it not all the more so reasonable that a gentile’s property is acquired through the transfer of money?
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה – מכי דייש אמיצרי כדאמרינן בפ״ק דקדושין (דף כו.).
מה אחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה – פירוש כשקונה מישראל אף עבד כנעני כן כשקונין מישראל אבל בעובד כוכבים לא מסתבר שיועיל שטר לפי שקנין שטר לא שייך בעובד כוכבים כדאמרי׳ פ׳ חזקת הבתים (ב״ב דף נד:) עובד כוכבים מכי מטא זוזי לידיה איסתליק ליה וישראל לא קני עד דמטא שטרא לידיה.
בפירש״י בד״ה קודמת כו׳ עצמה הס״ד ואח״כ מ״ה אשר כו׳ כצ״ל:
תוס׳ ד״ה מה וכו׳ עד דמטא שטרא לידיה. עיין קדושין יד ע״ב תד״ה הואיל:
הקישו (השווה אותו) הכתוב לאחוזה, לקרקע: מה אחוזה נקנית בכסף, או בשטר, או בחזקה, כגון שנועל וגודר את השדה — אף עבד כנעני נקנה בכסף. ולפיכך נאמר שממונו, כגון בהמתו של הגוי — לא כל שכן הוא שקונה הישראל מידו בכסף?
The Gemara elaborates: The verse thereby compares a gentile slave to an ancestral possession, i.e., land: Just as an ancestral possession is acquired by the transfer of money, or with a bill of sale, or through taking possession, so too, a Canaanite slave is acquired by the transfer of money. If this is the halakha with regard to a gentile’s person, is it not all the more so reasonable that a gentile’s property is acquired through the transfer of money?
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אִם כֵּן אפי׳אֲפִילּוּ בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה נָמֵי וְעוֹד יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל יוֹכִיחַו דְּגוּפֵיהּ קָנֵי לֵיהּ בְּכֶסֶף מָמוֹנוֹ בִּמְשִׁיכָה.

The Gemara rejects this conclusion: If so, then according to halakha it should be possible to acquire a gentile’s property even with a bill of sale or by taking possession, which is not so. The Gemara adds: And furthermore, the halakha pertaining to a Jew purchasing goods from a Jew proves that the entire premise of the a fortiori inference is false, as he acquires a Jew’s person with money alone, but he acquires his property only by pulling. It is therefore evident that the ability to acquire one’s person with money does not indicate that his property can be purchased in the same manner.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וממונו במשיכה – מטלטלין אין נקנין אלא במשיכה במסכת קדושין (דף כו.).
על כך יש להקשות: אם כן, לפי קל וחומר זה, אפילו בשטר ובחזקה נמי [גם כן] יוכל לקנות את הבהמה, כדרך שקונים את הגוי עצמו. ולא רק במעות, כפי שנזכר בדברי ר׳ אושעיא! ועוד, דרכי הקנין של ישראל מישראל יוכיחו שאין ללמוד קנין ממונו של אדם מקנין גופו, דגופיה קני ליה הרי את ישראל עצמו קונה] ישראל לעבד בכסף, ואילו ממונו, כגון בהמתו של ישראל, אין ישראל קונה בכסף, אלא במשיכה!
The Gemara rejects this conclusion: If so, then according to halakha it should be possible to acquire a gentile’s property even with a bill of sale or by taking possession, which is not so. The Gemara adds: And furthermore, the halakha pertaining to a Jew purchasing goods from a Jew proves that the entire premise of the a fortiori inference is false, as he acquires a Jew’s person with money alone, but he acquires his property only by pulling. It is therefore evident that the ability to acquire one’s person with money does not indicate that his property can be purchased in the same manner.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי בְּדִינֵיהֶם שֶׁפָּסְקָה לָהֶם תּוֹרָה {ויקרא כ״ה:י״ד} אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ מִיַּד עֲמִיתֶךָ הוּא דְּבִמְשִׁיכָה הָא מִיַּד גּוֹי1 בְּכֶסֶף.

Rather, Abaye says that the term: Their laws, is referring to their laws that the Torah prescribed for their methods of purchase, by stating: “Or buy of your counterpart’s hand” (Leviticus 25:14), which teaches that it is only from the hand of your counterpart, i.e., a Jew, that property is acquired by the formal act of acquisition of pulling. This indicates that acquiring property from the hand of a gentile is accomplished through payment of money.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מיד עמיתך הוא דבמשיכה דכתיב מיד דבר הניתן מיד ליד – מיד עובד כוכבים מכסף:
מיד עמיתך – משמע מיד ליד דהיינו משיכה.
מיד עמיתך במשיכה הא מיד עובד כוכבים בכסף – וא״ת דלמא הא מיד עובד כוכבים בשטר ובחזקה דחזקה נמי שייכא במטלטלין אם עשה בהן שום תיקון כעין נעל וגדר ופרץ בקרקע י״ל דשני קנייני׳ הללו הויין מצויין ושייכי זה במוכר וזה בלוקח שזה נותן מעות וזה מושך אצלו החפץ וכן לרבי יוחנן בסמוך דדרשינן איפכא מיד עמיתך בכסף הא לעובד כוכבים במשיכה וא״ת מנלן שהן חשובין קנין כלל דמוקמינן מסברא קנינין דקרא בהני י״ל דאשכחן כסף שקונה במקום אחר בקרקע ובהקדש ומשיכה במציאה והפקר.
תוס׳ בד״ה לעובד כוכבים כו׳ בחליפים ועי״ל הא דקאמר עובד כוכבים בחדא לאו בחליפין כו׳ עכ״ל כצ״ל:
אלא אמר אביי: מה שנאמר שנתן מעות לגוי בדיניהם, אין כוונתו — כדרך שקונים גוי, אלא: בדיניהם שפסקה להם תורה, ואמרה כיצד קונים מידם מיטלטלים, והוא במעות, שכך דורשים את הפסוק ״או קנה מיד עמיתך״ (ויקרא כה, יד), מיד עמיתך (ישראל) הוא שאתה קונה במשיכה מיד ליד, הא [אבל] מיד גוי אתה קונה בכסף.
Rather, Abaye says that the term: Their laws, is referring to their laws that the Torah prescribed for their methods of purchase, by stating: “Or buy of your counterpart’s hand” (Leviticus 25:14), which teaches that it is only from the hand of your counterpart, i.e., a Jew, that property is acquired by the formal act of acquisition of pulling. This indicates that acquiring property from the hand of a gentile is accomplished through payment of money.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) וְאֵימָא מִיַּד גּוֹי1 כְּלָל כְּלָל לָא אָמְרִי לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ ק״וקַל וָחוֹמֶר הוּא אִם גּוּפוֹ קוֹנֶה מָמוֹנוֹ לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן.

The Gemara raises an objection: But one can say that it should be inferred from the verse that one cannot purchase anything at all from the hand of a gentile. The Sages said in response: That cannot enter your mind, as there is an a fortiori inference which indicates otherwise: If a Jew can purchase a gentile’s person as a slave, is it not all the more so reasonable that he can purchase a gentile’s property?
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואימא דלהכי אתא קרא מיד עמיתך הוא דליקני מיד עובד כוכבים כלל כלל לא דאם רוצה העובד כוכבים לחזור בו יכול לחזור בו. הא ליכא למימר דהשתא גופו קנה בכסף כ״ש ממונו:
כלל כלל לא – עד שתבא לרשותו של ישראל לא קני.
ומקשים: ומניין שכך יש להסיק מכתוב זה? ואימא [ואמור]: מיד עמיתך אתה קונה במשיכה, ואילו מיד גויכלל כלל לא קונים, ואפילו לא בכסף! בתשובה לכך אמרי [אומרים]: לא סלקא דעתך [יעלה על דעתך] לומר כך, שהרי קל וחומר הוא: אם את גופו של הגוי קונה ישראל בכסף, ממונו לא כל שכן שהוא קונה בכסף?
The Gemara raises an objection: But one can say that it should be inferred from the verse that one cannot purchase anything at all from the hand of a gentile. The Sages said in response: That cannot enter your mind, as there is an a fortiori inference which indicates otherwise: If a Jew can purchase a gentile’s person as a slave, is it not all the more so reasonable that he can purchase a gentile’s property?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) וְאֵימָא מִיַּד גּוֹי1 עַד דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי אָמְרִי וְלָאו ק״וקַל וָחוֹמֶר הוּא גּוּפוֹ בְּאַחַת מָמוֹנוֹ בִּשְׁתַּיִם וְאֵימָא אוֹ בְּהָא אוֹ בְּהָא דּוּמְיָא דַּעֲמִיתֶךָ.

The Gemara raises another objection: But one can say that the verse teaches that whereas a Jew’s property is acquired through pulling, property purchased from the hand of a gentile is not acquired until two formal acts of acquisition have been performed, both pulling and payment of money. The Sages said in response: Isn’t it indicated otherwise by an a fortiori inference: If his person is acquired through only one act of acquisition, could it be that his property must be acquired through two acts? The Gemara further suggests: But one can say that it is derived from the verse that one can acquire property from a gentile either through this method of pulling or through that method of money. The Gemara explains: The halakha derived from the phrase “of your counterpart” must be similar to an acquisition from your counterpart:
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואימא או בהא או בהא – והכי משמע קרא מיד עמיתך הוא דבמשיכה ולא בכסף הא מיד עובד כוכבים באיזה שתרצה ונשמע מיניה דהיכא דמשך ולא נתן מעו׳ נמי קני.
ומקשים: ואימא עדיין אמור כך]: מיד עמיתך אתה קונה במשיכה, אבל מיד גוי אינך קונה עד דאיכא תרתי [שיש שתים], שתי דרכי קניה גם כסף וגם משיכה! בתשובה לכך אמרי [אומרים]: בוודאי אינך יכול לומר כן, ולאו האם לא] קל וחומר הוא? אם את גופו קונה ישראל בדרך קנין אחת, ממונו צריך לקנות בשתים?! וחוזרים ומקשים: ואימא [ואמור] ודייק כך: מיד עמיתך אתה קונה במשיכה, מיד הגוי קונים או בהא [בזה, בכסף] או בהא [בזה, במשיכה]! ומשיבים: לא ניתן לומר כן, שהרי דינו של הגוי צריך להיות דומיא [דומה] לדין של עמיתך, ממנו הוא למד,
The Gemara raises another objection: But one can say that the verse teaches that whereas a Jew’s property is acquired through pulling, property purchased from the hand of a gentile is not acquired until two formal acts of acquisition have been performed, both pulling and payment of money. The Sages said in response: Isn’t it indicated otherwise by an a fortiori inference: If his person is acquired through only one act of acquisition, could it be that his property must be acquired through two acts? The Gemara further suggests: But one can say that it is derived from the verse that one can acquire property from a gentile either through this method of pulling or through that method of money. The Gemara explains: The halakha derived from the phrase “of your counterpart” must be similar to an acquisition from your counterpart:
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) מָה עֲמִיתֶךָ בַּחֲדָא אַף עוֹבֵד כּוֹכָבִים נָמֵי בַּחֲדָא.

Just as from the hand of your counterpart it is with one act, with pulling, so too, from the hand of a gentile, it is also with one act, with money.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1מה עמיתך בחדא – משיכה.
אף עובד כוכבים בחדא – בכסף ולא במשיכה דהכי משמע עמיתך במשיכה ולא עובד כוכבים.
1. שלושה ד״ה אלו מופיעים בדפוס וילנא בתחילת דף י״ג:
מה מיד עמיתך בחדא [אתה קונה בדרך אחת] במשיכה — אף מיד גוי נמי [גם כן] בחדא [באחת], בכסף.
Just as from the hand of your counterpart it is with one act, with pulling, so too, from the hand of a gentile, it is also with one act, with money.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) אָמַר מָר וְגוֹי1 שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל בִּבְהֶמְתּוֹ בְּדִינֵיהֶן אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ קָנָה וּפָטוּר מִן הַבְּכוֹרָה מַאי בְּדִינֵיהֶן אִילֵּימָא בְּדִינֵיהֶן דְּגוּפֵיהּ מִשּׁוּם דְּאָתֵי בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר אִם גּוּפוֹ יִשְׂרָאֵל קָנֵי לֵיהּ בְּכֶסֶף דִּכְתִיב {ויקרא כ״ה:נ״א} מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ מָמוֹנוֹ לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן.

The Gemara discusses the statement of Rabbi Oshaya. The Master said: And a gentile who gave money to a Jew to buy the Jew’s animal from him according to their laws, even though the gentile did not pull the animal he has acquired it, and the Jew is therefore exempt from giving the animal’s firstborn offspring to a priest. The Gemara clarifies: What is the meaning of according to their laws? If we say that it means: According to their laws of the person of the Jew himself, i.e., the manner in which he purchases the person of a Jew with money, and it is reasonable to say so, as it may be derived through an a fortiori inference: If a gentile acquires the body of a Jew with money, as it is written in that regard: “From the money of his purchase” (Leviticus 25:51), then with regard to the property of a Jew, is it not all the more so reasonable that the gentile can acquire it with money?
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועוד מכסף מקנתו משמע בין ישראל לעובד כוכבים בין עובד כוכבים לישראל בכסף:
ממונו בהמתו לא כ״ש – מיהא לא שמעי׳ ישראל מישראל יוכיח דגופו קני ליה בכסף כדאמרן מכסף מקנתו וממונו במשיכה:
מכסף מקנתו – בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הכתוב מדבר.
אם גופו קני – אם גופו דישראל קני ליה עובד כוכבים בכסף כו׳ מדלא פריך הכא אם כן אפי׳ בשטר וחזקה נמי כדפריך לעיל יש ראיה לפר״ת דמפרש פרק קמא דקדושין (קידושין יד:) אשכחן עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים שכל קניינו בכסף כלומר כל קנינו דעובד כוכבים בעבד עברי בכסף כדכתיב (ויקרא כה) מכסף מקנתו ולא בשטר וחזקה כדמוכח הכא ובקונטרס פי׳ שם דכל דבר קניינו בכסף כדדרשינן הכא מיד עמיתך במשיכה הא מיד עובד כוכבים בכסף וקשה דהאי דרשא לריש לקיש היא והלכה כר׳ יוחנן וא״ת אכתי עובד כוכבי׳ קונה ישראל בחזקה כדאמר גיטין (דף לח.) מנין לעובד כוכבים שקונה ישראל בחזקה שנאמר וישב ממנו שבי י״ל דההיא חזקה כשיש מלחמה הוא והוא הדין ממונו כדאמר חולין (דף ס:) עמון ומואב טיהרו בסיחון.
בד״ה אם גופו כו׳ וא״ת אכתי עובד כוכבים קונה ישראל כו׳ עכ״ל כצ״ל:
ה ודנים בהמשך דברי ר׳ אושעיא. אמר מר [החכם]: וגוי שנתן מעות לישראל בבהמתו בדיניהן, אף על פי שלא משךקנה, ופטור מן הבכורה. ומבררים: מאי [מה פירוש] ״בדיניהן״? אילימא [אם נאמר] בדיניהן דגופיה [של ישראל עצמו], כדרך שהוא קונה את גופו של ישראל בכסף. ויש לומר כן משום דאתי הוא בא, נלמד] בקל וחומר: אם את גופו של ישראל קני ליה [קונה אותו] הגוי בכסף, דכתיב [שנאמר] בישראל הנמכר לגוי: ״מכסף מקנתו״ (ויקרא כה, נא), את ממונו של ישראל לא כל שכן שקונה אותו הגוי בכסף?
The Gemara discusses the statement of Rabbi Oshaya. The Master said: And a gentile who gave money to a Jew to buy the Jew’s animal from him according to their laws, even though the gentile did not pull the animal he has acquired it, and the Jew is therefore exempt from giving the animal’s firstborn offspring to a priest. The Gemara clarifies: What is the meaning of according to their laws? If we say that it means: According to their laws of the person of the Jew himself, i.e., the manner in which he purchases the person of a Jew with money, and it is reasonable to say so, as it may be derived through an a fortiori inference: If a gentile acquires the body of a Jew with money, as it is written in that regard: “From the money of his purchase” (Leviticus 25:51), then with regard to the property of a Jew, is it not all the more so reasonable that the gentile can acquire it with money?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל יוֹכִיחַו דְּגוּפוֹ קָנֵי בְּכֶסֶף מָמוֹנוֹ בִּמְשִׁיכָה אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי בְּדִינֵיהֶם שֶׁפָּסְקָה לָהֶם תּוֹרָה {ויקרא כ״ה:י״ד} וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ לַעֲמִיתֶךָ בִּמְשִׁיכָה הָא לְגוֹי1 בְּכֶסֶף.

This can be rejected, as the acquisition of a Jew from a Jew will prove that the inference is not valid, as the person of a Hebrew slave one acquires with money, while the property of a Jew can be acquired only by pulling. Rather, Abaye said: That which it states, that a gentile purchases an animal with money according to their laws, means: With the acts of acquisition that the Torah prescribed to gentiles, the manner in which they acquire items from Jews, i.e., with money, as it is stated: “And if you sell a sale item to your counterpart” (Leviticus 25:14), from which it may be inferred: To your counterpart, i.e., a Jew, property is acquired by pulling, but property from the hand of a gentile is acquired with money.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דבר זה יש לדחות: דרכי הקנין של ישראל מישראל יוכיחו, שהרי את גופו של עבד עברי קני [קונה] ישראל בכסף, ואת ממונו של ישראל אין ישראל קונה בכסף, אלא במשיכה! אלא אמר אביי: מה שנאמר שגוי קונה בהמה בכסף בדיניהם, הכוונה היא: בדרכי הקנין שפסקה להם תורה לגוים, כיצד הם קונים מיד ישראל, והוא בכסף, שנאמר: ״וכי תמכרו ממכר לעמיתך״ (ויקרא כה, יד), ויש לדייק: לעמיתך אתה מוכר במשיכה, הא [אבל] לגויבכסף.
This can be rejected, as the acquisition of a Jew from a Jew will prove that the inference is not valid, as the person of a Hebrew slave one acquires with money, while the property of a Jew can be acquired only by pulling. Rather, Abaye said: That which it states, that a gentile purchases an animal with money according to their laws, means: With the acts of acquisition that the Torah prescribed to gentiles, the manner in which they acquire items from Jews, i.e., with money, as it is stated: “And if you sell a sale item to your counterpart” (Leviticus 25:14), from which it may be inferred: To your counterpart, i.e., a Jew, property is acquired by pulling, but property from the hand of a gentile is acquired with money.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) וְאֵימָא לְגוֹי1 כְּלָל כְּלָל לָא אָמְרִי לָאו ק״וקַל וָחוֹמֶר הוּא אִם גּוּפוֹ קָנָה מָמוֹנוֹ לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן.

The Gemara suggests: But say that the inference should be: To a gentile, not at all, i.e., neither with money nor with pulling can a gentile acquire an item from a Jew. The Sages said in response: But isn’t it an a fortiori inference to the contrary: If a gentile can purchase a Jew’s person as a slave, then is it not all the more so reasonable that he can purchase the Jew’s property?
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אימא לעובד כוכבים כלל כלל לא קל וחומר אם גופו קני ממונו לא כל שכן – וא״ת דלמא בחליפין דהוא מקני ממונו כדדריש בקדושין (דף ח.) מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי נינהו חליפין ובעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים כתיב האי קרא משמע הא שאר כגון מטלטלין קונה עובד כוכבים בחליפין וי״ל דאי לא אשכחן כסף או משיכה בעובד כוכבים לא הוה מוקמינן ליה בחליפין ועי״ל האי דקאמר עובד כוכבים בחדא לאו בחליפין ששוה בעובד כוכבים ובישראל מיירי אלא בקנין חדש כגון כסף או משיכה.
ומקשים: ואימא [ואמור]: לגוי כלל כלל לא, שאין הגוי קונה מיד ישראל לא בכסף ולא במשיכה! אמרי [אומרים] בתשובה לכך: לאו [האם לא] קל וחומר הוא? אם את גופו של ישראל קנה הגוי, ממונו לא כל שכן שהוא קונה?
The Gemara suggests: But say that the inference should be: To a gentile, not at all, i.e., neither with money nor with pulling can a gentile acquire an item from a Jew. The Sages said in response: But isn’t it an a fortiori inference to the contrary: If a gentile can purchase a Jew’s person as a slave, then is it not all the more so reasonable that he can purchase the Jew’s property?
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) אֵימָא לְגוֹי1 עַד דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי לָאו ק״וקַל וָחוֹמֶר הוּא גּוּפוֹ בְּאֶחָד מָמוֹנוֹ בִּשְׁתַּיִם.

The Gemara suggests: Say and infer as follows: To your counterpart you sell with pulling, but to a gentile you do not sell until two formal acts of acquisition have been performed: Pulling and money. The Sages said in response: But isn’t it an a fortiori inference to the contrary: If the person of a Jew is acquired with one act of acquisition, is it reasonable that his property is acquired with two acts?
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומקשים, אימא [אמור ודייק כך]: לעמיתך אתה מוכר במשיכה, אבל לגוי אינך מוכר עד דאיכא תרתי [שיש שתים], שתי דרכי קניה, גם במשיכה וגם בכסף! ומשיבים: לאו [האם לא] קל וחומר הוא? אם את גופו של ישראל קונה הגוי בדרך אחד, את ממונו יצטרך לקנות בשתים?!
The Gemara suggests: Say and infer as follows: To your counterpart you sell with pulling, but to a gentile you do not sell until two formal acts of acquisition have been performed: Pulling and money. The Sages said in response: But isn’t it an a fortiori inference to the contrary: If the person of a Jew is acquired with one act of acquisition, is it reasonable that his property is acquired with two acts?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(25) וְאֵימָא אוֹ בְּהָא אוֹ בְּהָא דּוּמְיָא דַּעֲמִיתֶךָ

The Gemara further suggests: But say that a gentile acquires property from a Jew either with this act of pulling or with that act of paying money. The Gemara explains: The acquisition of the gentile must be similar to the acquisition of your counterpart, from which it is derived:
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומקשים, ואימא [ואמור]: את ממונו של ישראל קונה הגוי או בהא [בזו] או בהא [בזו]! ודוחים: קנין הגוי הנלמד מפסוק זה הריהו דומיא [בדומה] לקנין של עמיתך, ממנו הוא נלמד:
The Gemara further suggests: But say that a gentile acquires property from a Jew either with this act of pulling or with that act of paying money. The Gemara explains: The acquisition of the gentile must be similar to the acquisition of your counterpart, from which it is derived:
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144