גמרא
פירוש
אוְחַיָּיב בַּמַּתָּנוֹת וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר מֵת אֶחָד מֵהֶן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
וחייב במתנות – כשישחטנו יתן לכהן את הזרוע והלחיים וסתם משנה היא זו.
ור׳ יוסי פוטר – מפרש בגמ׳.
יחלוקו – דחזר בו ר״ט ממאי דאמר לעיל כדמפרש בגמ׳ דס״ל דאפילו כשהן חיין מעלין את היפה בדמים לשניהם שיחלקו בשניהם הלכך מת אחד מהן יחלוקו את החי.
זכר ונקבה אין כאן כלום לכהן – דשמא נקבה יצאה תחלה והמוציא מחבירו עליו הראיה. והכא אפילו רבי טרפון מודה דהתם הוא דפליג משום דוודאי חד מינייהו לכהן הלכך יפה כחו לחלוק בשוה אבל הכא הורע כחו דשמא לא שייכא בכורה כלל ומיהו ירעה עד שיסתאב ואח״כ יאכלנו דספק הוא. גמ׳ אפשר לצמצם בידי שמים – כגון הך לידה ואע״ג דאין מקפידין בכך.
וכל שכן בידי אדם – דמתכוונין לצמצם שום מדה או שום דבר דוודאי אפשר לצמצם.
בידי אדם – שמתכוונין ומודדין כדי לצמצם מאי אפשר לצמצם או לא. חוגרו – למזבח באמצע גובהו הוא.
קיהיב – דמים עליונים הראוים להנתן למעלה מאמצעיתו וקא יהיב להו למטה דשמא לא צמצמו יפה ועשו את החוט למטה מאמצעיתו הרבה וכי נותנין דמים עליונים למעלה מן החוט מעט איכא למימר למטה מאמצעיתו הוא.
ותחתונים למעלה – דשמא למעלה מאמצעיתו נתנו את החוט.
דמרווח ביה פורתא – לעולם א״א לצמצם והכא כגון שעשו את החוט רחב מאחר שמדדו והתחילוהו באמצע הרחיבוהו למטה ולמעלה דממה נפשך למטה דידיה הוי תחתונו של מזבח ולמעלה דידיה הוי עליונו בלא שום ספיקא. ת״ש ממדת כלים – דאמר רחמנא (שמות כה) ועשית שלחן אלמא צמצמו יפה ועשאוהו באמותיו מצומצמות.
שאני התם דאמר רחמנא עביד ובכל היכא דמצית למיעבד ניחא ליה – ולעולם לא צמצמו יפה.
הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל – כל מלאכת התבנית דוד אמרו לפסוק זה. ולא גרסינן ליה הכא. חלקו לשנים – תנור שנטמא וחלקו לשנים והן שוין טמאין דאי אפשר לצמצם ובכל חד וחד איכא למימר הכא איכא רובא וקי״ל תנור שיריו ברובו בהעור והרוטב (חולין דף קכד.).
ויש בו גומות – שאינו נחלק בשוה אלא כששוברין אותו חתיכות (קרקע) בולטות בו ועושה בזה גומא וכן במקומות הרבה והילכך אי אפשר לשער אותן בליטות. נמצא – חלל מכוון בין שתי עיירות שאין זו קרובה לו יותר מזו כלום. אפשר לצמצם – ולמדוד יפה כיוונו שתיהן קרובות זו כזו וקסבר קרובה דכתב בקרא (דברים כא) הקרובה אל החלל אפילו קרובות משמע שאם יש שתים קרובות לו בשוה שתיהן עורפות דאי אי אפשר לצמצם אלא ודאי אחת קרובה מחברתה אמאי מביאות שתי עגלות יביאו אחת בשותפות כדאמרינן לקמן ויתנו ויאמרו בני האחת אם אתם קרובים ממנו יהא חלקנו מחול לכם ותכפר עליכם ואם אנחנו קרובים מכם חלקכם יהא שלנו ותכפר עלינו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ור׳ יוסי פוטר – מפרש בגמ׳.
יחלוקו – דחזר בו ר״ט ממאי דאמר לעיל כדמפרש בגמ׳ דס״ל דאפילו כשהן חיין מעלין את היפה בדמים לשניהם שיחלקו בשניהם הלכך מת אחד מהן יחלוקו את החי.
זכר ונקבה אין כאן כלום לכהן – דשמא נקבה יצאה תחלה והמוציא מחבירו עליו הראיה. והכא אפילו רבי טרפון מודה דהתם הוא דפליג משום דוודאי חד מינייהו לכהן הלכך יפה כחו לחלוק בשוה אבל הכא הורע כחו דשמא לא שייכא בכורה כלל ומיהו ירעה עד שיסתאב ואח״כ יאכלנו דספק הוא. גמ׳ אפשר לצמצם בידי שמים – כגון הך לידה ואע״ג דאין מקפידין בכך.
וכל שכן בידי אדם – דמתכוונין לצמצם שום מדה או שום דבר דוודאי אפשר לצמצם.
בידי אדם – שמתכוונין ומודדין כדי לצמצם מאי אפשר לצמצם או לא. חוגרו – למזבח באמצע גובהו הוא.
קיהיב – דמים עליונים הראוים להנתן למעלה מאמצעיתו וקא יהיב להו למטה דשמא לא צמצמו יפה ועשו את החוט למטה מאמצעיתו הרבה וכי נותנין דמים עליונים למעלה מן החוט מעט איכא למימר למטה מאמצעיתו הוא.
ותחתונים למעלה – דשמא למעלה מאמצעיתו נתנו את החוט.
דמרווח ביה פורתא – לעולם א״א לצמצם והכא כגון שעשו את החוט רחב מאחר שמדדו והתחילוהו באמצע הרחיבוהו למטה ולמעלה דממה נפשך למטה דידיה הוי תחתונו של מזבח ולמעלה דידיה הוי עליונו בלא שום ספיקא. ת״ש ממדת כלים – דאמר רחמנא (שמות כה) ועשית שלחן אלמא צמצמו יפה ועשאוהו באמותיו מצומצמות.
שאני התם דאמר רחמנא עביד ובכל היכא דמצית למיעבד ניחא ליה – ולעולם לא צמצמו יפה.
הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל – כל מלאכת התבנית דוד אמרו לפסוק זה. ולא גרסינן ליה הכא. חלקו לשנים – תנור שנטמא וחלקו לשנים והן שוין טמאין דאי אפשר לצמצם ובכל חד וחד איכא למימר הכא איכא רובא וקי״ל תנור שיריו ברובו בהעור והרוטב (חולין דף קכד.).
ויש בו גומות – שאינו נחלק בשוה אלא כששוברין אותו חתיכות (קרקע) בולטות בו ועושה בזה גומא וכן במקומות הרבה והילכך אי אפשר לשער אותן בליטות. נמצא – חלל מכוון בין שתי עיירות שאין זו קרובה לו יותר מזו כלום. אפשר לצמצם – ולמדוד יפה כיוונו שתיהן קרובות זו כזו וקסבר קרובה דכתב בקרא (דברים כא) הקרובה אל החלל אפילו קרובות משמע שאם יש שתים קרובות לו בשוה שתיהן עורפות דאי אי אפשר לצמצם אלא ודאי אחת קרובה מחברתה אמאי מביאות שתי עגלות יביאו אחת בשותפות כדאמרינן לקמן ויתנו ויאמרו בני האחת אם אתם קרובים ממנו יהא חלקנו מחול לכם ותכפר עליכם ואם אנחנו קרובים מכם חלקכם יהא שלנו ותכפר עלינו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush