גמרא
פירוש
סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם בִּידֵי שָׁמַיִם וְכׇל שֶׁכֵּן בִּידֵי אָדָם.
נֵימָא כְּתַנָּאֵי נִמְצָא מְכוּוָן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת לֹא הָיוּ עוֹרְפִין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
סבר לה כר׳ יוסי הגלילי – וקא מיבעיא לן לרבנן.
אי אפשר לצמצם – הילכך לא היו עורפין דכל אחת אומרת אני איני קרובה.
אפשר לצמצם – וקרובה אפילו קרובות. ויתנו – כדפרשינן לעיל. דכולי עלמא אפשר לצמצם – דכרבי יוסי הגלילי סבירא להו. מאי הוי עלה – אליבא דרבנן.
שתי עגלות – דאפשר לצמצם וקרובה אפי׳ קרובות. לייתי תרתי – דהא לא מצי לאתנויי דהא שתיהן שוות.
א״א לצמצם – הילכך מצו לאתנויי. ההוא דבריא נפק ברישא – דמרוב בריאותו קדם את אחיו. הכהן נוטל כחוש – לרבי עקיבא.
והא משמנים תנן – דמשמע מה שיפה השור מחבירו ואותן דמים יחלוקו.
אדאכלת כפניאתא בבבל – בעוד שהייתה אוכל תמרים בבבל ומעדן עצמך.
תרגימנא – להאי מילתא דר׳ עקיבא ודייקנא לה מסיפא. דכי הדדי פליגי – דלתרוייהו יהא חלק בשניהם ה״נ יחלוקו את החי.
שומן יהא ביניהן – מה שאחד שמן יפה מחבירו יהא מוטל ביניהם ועליו יבאו לדין ויטעון ישראל לכהן אייתי ראיה כו׳ כי היכי דסבר ר׳ עקיבא בסיפא המוציא מחבירו עליו הראיה. מאי טעמא דר״מ – דקתני סתמא דמתני׳ חייב במתנות.
אי בכור הוא כוליה דידי – והאי דשקיל אנא הוי חולין ומהדרנא לך ניהלך ושקילנא מתנות מיניה. עשו שאינו זוכה כזוכה – אע״פ שלא זכה כהן בהאיך דהא לא מטא לידיה מעולם עשאוהו כאילו זכה בו הואיל ומעיקרא הוה שייכא ביה יד כהן דשמא דידיה נינהו שויוה רבנן כמאן דמטא לידיה לשום בכורה.
וזבין ליה לישראל במומיה – והדר שקליה לאידך חילופיה ובכור שמכרו כהן לישראל פטור מן המתנות דאיתקש לצבי ואיל בפרקא קמא (לעיל דף יב.). בספק בכור שאין חליפין ביד כהן – שלא נטל כלום תחתיו כגון דקתני מתני׳ זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום והאי זכר ספק בכור הוא שמא יצאה נקבה תחלה וירעה ויאכל במומו לבעלים.
שחייב במתנות – דהכא ליכא למימר עשאוהו כמי שמכרו כהן לישראל דהא לא בא בחליפין ליד כהן כלום. אי מחייבת ליה – לספק בכור במתנות אתי למימר חולין גמור הוא ואתי למישרי בגיזה ועבודה. ומי מצית אמרת – דטעמא דרבי יוסי משום גיזה ועבודה הוא.1רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אפשר לצמצם – וקרובה אפילו קרובות. ויתנו – כדפרשינן לעיל. דכולי עלמא אפשר לצמצם – דכרבי יוסי הגלילי סבירא להו. מאי הוי עלה – אליבא דרבנן.
שתי עגלות – דאפשר לצמצם וקרובה אפי׳ קרובות. לייתי תרתי – דהא לא מצי לאתנויי דהא שתיהן שוות.
א״א לצמצם – הילכך מצו לאתנויי. ההוא דבריא נפק ברישא – דמרוב בריאותו קדם את אחיו. הכהן נוטל כחוש – לרבי עקיבא.
והא משמנים תנן – דמשמע מה שיפה השור מחבירו ואותן דמים יחלוקו.
אדאכלת כפניאתא בבבל – בעוד שהייתה אוכל תמרים בבבל ומעדן עצמך.
תרגימנא – להאי מילתא דר׳ עקיבא ודייקנא לה מסיפא. דכי הדדי פליגי – דלתרוייהו יהא חלק בשניהם ה״נ יחלוקו את החי.
שומן יהא ביניהן – מה שאחד שמן יפה מחבירו יהא מוטל ביניהם ועליו יבאו לדין ויטעון ישראל לכהן אייתי ראיה כו׳ כי היכי דסבר ר׳ עקיבא בסיפא המוציא מחבירו עליו הראיה. מאי טעמא דר״מ – דקתני סתמא דמתני׳ חייב במתנות.
אי בכור הוא כוליה דידי – והאי דשקיל אנא הוי חולין ומהדרנא לך ניהלך ושקילנא מתנות מיניה. עשו שאינו זוכה כזוכה – אע״פ שלא זכה כהן בהאיך דהא לא מטא לידיה מעולם עשאוהו כאילו זכה בו הואיל ומעיקרא הוה שייכא ביה יד כהן דשמא דידיה נינהו שויוה רבנן כמאן דמטא לידיה לשום בכורה.
וזבין ליה לישראל במומיה – והדר שקליה לאידך חילופיה ובכור שמכרו כהן לישראל פטור מן המתנות דאיתקש לצבי ואיל בפרקא קמא (לעיל דף יב.). בספק בכור שאין חליפין ביד כהן – שלא נטל כלום תחתיו כגון דקתני מתני׳ זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום והאי זכר ספק בכור הוא שמא יצאה נקבה תחלה וירעה ויאכל במומו לבעלים.
שחייב במתנות – דהכא ליכא למימר עשאוהו כמי שמכרו כהן לישראל דהא לא בא בחליפין ליד כהן כלום. אי מחייבת ליה – לספק בכור במתנות אתי למימר חולין גמור הוא ואתי למישרי בגיזה ועבודה. ומי מצית אמרת – דטעמא דרבי יוסי משום גיזה ועבודה הוא.1רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בדפוס וילנא מופיעים כאן שני ד״ה שמופיעים במהדורתנו בתחילת דף י״ח:
הערות
Gemara
Peirush