×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא י״א.גמרא
;?!
אָ
יָלְפִינַן מְצִיאָה מִגֵּט וּמָר סָבַר לָא יָלְפִינַן מְצִיאָה מִגֵּט. וְאִיבָּעֵית אֵימָא בִּקְטַנָּה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּיָלְפִינַן מְצִיאָה מִגֵּט וְהָכָא בְּקָטָן קָא מִיפַּלְגִי. מָר סָבַר יָלְפִינַן קָטָן מִקְּטַנָּה וּמָר סָבַר אלָא יָלְפִינַן קָטָן מִקְּטַנָּה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מָר אֲמַר חֲדָא וּמָר אֲמַר חֲדָא וְלָא פְּלִיגִי.: מתני׳מַתְנִיתִין: ברָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר מְצִיאָה אַחַר צְבִי שָׁבוּר אַחַר גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פֵּרְחוּ וְאָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי זָכְתָה לוֹ הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ גּוֹזָלוֹת מַפְרִיחִין וְאָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי לֹא אָמַר כְּלוּם.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל גוְהוּא שֶׁעוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ. וְתִקְנֵי לֵיהּ שָׂדֵהוּ דְּאָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא דחֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. ההָנֵי מִילֵּי בְּחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת אֲבָל חָצֵר שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת אִי עוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ אִין אִי לָא לָא. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת אִי עוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ אִין אִי לָא לָא. דְּתַנְיָא הָיָה עוֹמֵד בָּעִיר וְאוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁעוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ לִי בַּשָּׂדֶה פּוֹעֲלִים שְׁכֵחוּהוּ לֹא יְהֵא שִׁכְחָה יָכוֹל לֹא יְהֵא שִׁכְחָה תַּלְמוּד לוֹמַר {דברים כ״ד:י״ט} וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה בַּשָּׂדֶה וְשָׁכַחְתָּ וְלֹא בָּעִיר. הָא גּוּפַא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ יָכוֹל לֹא יְהֵא שִׁכְחָה אַלְמָא הָוֵי שִׁכְחָה וְנָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא1 בַּשָּׂדֶה וְשָׁכַחְתָּ וְלֹא בָּעִיר אַלְמָא לָא הָוֵי שִׁכְחָה. אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר ובַּשָּׂדֶה שָׁכוּחַ מֵעִיקָּרוֹ הָוֵי שִׁכְחָה זָכוּר וּלְבַסּוֹף שָׁכוּחַ אֵין שִׁכְחָה מַאי טַעְמָא דְּכֵיוָן דְּקָאֵי גַּבַּהּ הָוְיָא לַיהּ חֲצֵרוֹ וְזָכְתָה לֵיהּ. זאֲבָל בָּעִיר אֲפִילּוּ זָכוּר וּלְבַסּוֹף שָׁכוּחַ הָוְיָא שִׁכְחָה מַאי טַעְמָא דְּלֵיתֵיהּ גַּבֵּיהּ דְּלִזְכֵּי לֵיהּ. מִמַּאי דִּלְמָא גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא דְּבַשָּׂדֶה נֶהֱוֵי שִׁכְחָה וּבָעִיר לָא נֶהֱוֵי שִׁכְחָה. אָמַר קְרָא {דברים כ״ד:י״ט} לֹא תָּשׁוּב לְקַחְתּוֹ לְרַבּוֹת שִׁכְחַת הָעִיר. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְלָאו. אִם כֵּן נֵימָא קְרָא לֹא תִּקָּחֶנּוּ מַאי לֹא תָּשׁוּב לְרַבּוֹת שִׁכְחַת הָעִיר. וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִתְנַן חשֶׁלְּפָנָיו אֵין שִׁכְחָה שֶׁלְּאַחֲרָיו יֵשׁ שִׁכְחָה שֶׁהוּא בְּבַל תָּשׁוּב. טזֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁהוּא בְּבַל תָּשׁוּב שִׁכְחָה כֹּל שֶׁאֵינוֹ בְּבַל תָּשׁוּב אֵינוֹ שִׁכְחָה. אָמַר רַב אָשֵׁי אָמַר קְרָא {דברים כ״ד:י״ט} יִהְיֶה לְרַבּוֹת שִׁכְחַת הָעִיר. וְכֵן אָמַר עוּלָּא וְהוּא שֶׁעוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְהוּא שֶׁעוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְעוּלָּא מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָּאִים בִּסְפִינָה אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל עִישּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד נָתוּן לִיהוֹשֻׁעַמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״גמרא״.
E/ע
הערותNotes
ילפינן מציאה מגט – כי היכי דגבי גט אית לה חצר לקטנה גבי מציאה נמי אית לה.
ומר סבר לא ילפינן – ממונא מאיסורא וגבי ממונא חצר מאם המצא אתרבאי ואיכא למימר דשליחות הוא ומשום דאין שליח לדבר עבירה אצטריך למכתב התם.
והכא בקטן פליגי – דלא אשכחן דרבי ביה חצר. מר אמר חדא כו׳ – ר״ש בן לקיש אמר לענין מציאה ורבי יוחנן לענין גט אי נמי מר אמר קטן ומר אמר קטנה. מתני׳ אחר צבי שבור – דהוא דומיא דמציאה שאינו יכול לרוץ ומשתמר בתוך השדה אם לא יטלוהו אחרים. גמ׳ אי עומד בצד שדהו אין – דעכשיו היא משתמרת על ידו. עומר שיש לי בשדה – שהנחתיו שם מדעתי וסמכתי על הפועלים שיביאוהו ופועלים שכחוהו.
לא יהא שכחה – אם חזר ושכחו.
בשדה ושכחת – אם שכחתו בבואך מן השדה הוי שכחה ולא ששכחתו משנכנסת לעיר.
אלא לאו הכי קאמר בשדה שכוח מעיקרו כו׳ – בעוד האיש בשדה עומר השכוח מעיקרו ששכחו הוא תחילה לפועל הוי שכחה אבל זכור שהניחו שם מדעתו ולבסוף שכחו על ידי פועלים לא הוי שכחה. אבל בעיר – משנכנס לעיר אפילו זכור ולבסוף שכח הוי שכחה דליתיה גביה כו׳ והכי קא נסיב ליה תנא לתלמודיה יכול לא יהא שכחה ת״ל בשדה ושכחת בעודך בשדה הוא דבעינן דשכחתיה אתה ולא בעיר לא בעינן ושכחת שאף שכחת פועלים עושה אותה שכחה. וממאי – דקרא הכי מתרץ ומתניתין הכי אמרה.
דלמא גזירת הכתוב היא – דמשמע דבשדה יהא שכחה אבל משבא בעל הבית לעיר אין שכחתו ושכחת פועלים כלום והכי קאמר יכול יהא שכחה ת״ל כו׳.
שלפניו אין שכחה – בשכחת הקוצר קאי יחיד שהתחיל לקצור מראש השורה ושכח לפניו ולאחריו שלאחריו הוי שכחה שלפניו לא הוי שכחה. יהיה – לגר ליתום ולאלמנה יהיה. עישור שאני עתיד למוד – נזכר שלא עישר מעשרותיו והוקשה לו ומיהר לעשרן באשר הוא שם.
נתון ליהושע – לרבי יהושע בר חנניא שהיה עמו בספינה והוא לוי ונוטל מעשר ראשון כדאמרי׳ בערכין (דף יב:) מעשה ברבי יהושע שהלך לסייע את ר׳ יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות אמר לו חזור בך שאתה מן המשוררים ואני מן המשוערים ומשורר ששיער במיתה.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×