Rashba Megillah 26b – רשב"א מגילה כו:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

לְמִישְׁתֵּא בֵּיהּ שִׁיכְרָא שַׁפִּיר דָּמֵי. רָבִינָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא תִּילָּא דְּבֵי כְנִישְׁתָּא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי אֲמַר לֵיהּ מַהוּ לְמִיזְרְעֵהּ אֲמַר לֵיהּ זִיל זַבְנֵיהּ מִשִּׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר וְזַרְעֵהּ. רָמֵי בַּר אַבָּא הֲוָה קָא בָנֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא הֲוָה הָהִיא כְּנִישְׁתָּא עַתִּיקָא הֲוָה בָּעֵי לְמִיסְתְּרַיהּ וּלְאֵתוֹיֵי לִיבְנֵי וּכְשׁוּרֵי מִינַּהּ וְעַיּוֹלֵי לְהָתָם יָתֵיב וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ הָא דְּרַב חִסְדָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא ^אלָא לִיסְתּוֹר בֵּי כְנִישְׁתָּא עַד דְּבָנֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי הָתָם מִשּׁוּם פְּשִׁיעוּתָא כִּי הַאי גַוְונָא מַאי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא ^בוַאֲסַר לֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא וַאֲסַר לֵיהּ. אָמַר רָבָא ^גהַאי בֵּי כְנִישְׁתָּא חַלּוֹפַהּ וְזַבּוֹנַהּ שְׁרֵי אוֹגוֹרַהּ וּמַשְׁכּוֹנַהּ אסור מַאי טַעְמָא בִּקְדוּשְׁתַּהּ קָאֵי. לִיבְנֵי נָמֵי חַלּוֹפִינְהוּ וְזַבּוֹנִינְהוּ שְׁרֵי אוֹזוֹפִינְהוּ אסור הָנֵי מִילֵּי בְּעַתִּיקָתָא אֲבָל בחדתא לֵית לַן בַּהּ. וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר הַזְמָנָה מִילְּתָא הִיא ה״מהָנֵי מִילֵּי כְּגוֹן הָאוֹרֵג בֶּגֶד לַמֵּת אֲבָל הָכָא כְּטָווּי לְאָרִיג דָּמֵי וְלֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר. מַתָּנָה פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא חַד אָסַר ^דוְחַד שָׁרֵי מַאן דְּאָסַר בהאי תִּפְקַע קְדוּשְׁתַּהּ וּמַאן דְּשָׁרֵי אִי לָאו דַּהֲוָה לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ לָא הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ הֲדַר הָוֵה לַיהּ מַתָּנָה כִּזְבִינֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^התַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה נִזְרָקִין ^ותַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה נִגְנָזִין וְאֵלּוּ הֵן תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה סוּכָּה לוּלָב שׁוֹפָר צִיצִית וְאֵלּוּ הֵן תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה דְּלוֹסְקְמֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת וְתִיק שֶׁל ס״תסֵפֶר תּוֹרָה וְנַרְתִּיק שֶׁל תְּפִילִּין וּרְצוּעוֹתֵיהֶן. אָמַר רָבָא מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי כּוּרְסְיָא תַּשְׁמִישׁ דְּתַשְׁמִישׁ הוּא וּשְׁרֵי כֵּיוָן דַּחֲזֵינָא דְּמוֹתְבִי עִלָּוֵיהּ ס״תסֵפֶר תּוֹרָה אָמֵינָא ^זתַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה הוּא ואסור. וְאָמַר רָבָא מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי פְּרִיסָא תַּשְׁמִישׁ דְּתַשְׁמִישׁ הוּא כֵּיוָן דַּחֲזֵינָא דְּעָיְיפִי לֵיהּ וּמַנְּחִי סִיפְרָא עִלָּוֵיהּ אָמֵינָא ^חתַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה הוּא ואסור. וְאָמַר רָבָא ^טהַאי תֵּיבוּתָא דְּאִירְפַט מִיעְבְּדַהּ תֵּיבָה זוּטַרְתִּי שְׁרֵי כּוּרְסְיָיא אֲסִיר וְאָמַר רָבָא ^יהַאי פְּרִיסָא דִּבְלָה לְמִיעְבְּדֵיהּ פְּרִיסָא לְסִפְרֵי שְׁרֵי לְחוּמְשִׁין אֲסִיר. וְאָמַר רָבָא ^כהָנֵי זְבִילֵי דְחוּמָּשֵׁי וְקַמְטְרֵי דְסִפְרֵי תַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה נִינְהוּ וְנִגְנָזִין פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא הָנֵי לָאו לְכָבוֹד עֲבִידָן לְנַטּוֹרֵי בְּעָלְמָא עֲבִידִי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. הָהוּא בֵּי כְנִישְׁתָּא דִּיהוּדָאֵי רומאי דַּהֲוָה פְּתִיחַ לְהָהוּא אִידְּרוֹנָא דַּהֲוָה מַחֵית בֵּיהּ מֵת וַהֲווֹ בָּעוּ כָּהֲנֵי לְמֵיעַל לְצַלּוֹיֵי הָתָם אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לְרָבָא אֲמַר לְהוּ דַּלּוֹ תֵּיבוּתָא אוֹתְבוּהָ דְּהָוֵה לֵיהּ כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת ^לוּכְלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת אֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה ^מוְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטּוּמְאָה. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא וְהָא זִמְנִין דִּמְטַלְטְלִי לֵיהּ כִּי מַנַּח סֵפֶר תּוֹרָה עִלָּוֵיהּ וְהָוֵה לֵיהּ מיטלטלא מָלֵא וְרֵיקָם אִי הָכִי לָא אֶפְשָׁר. אָמַר מָר זוּטְרָא ^נמִטְפְּחוֹת סְפָרִים שֶׁבָּלוּ עוֹשִׂין אוֹתָן תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתָן. וְאָמַר רָבָא ^ססֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה גּוֹנְזִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם וַאֲפִילּוּ שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב ^עוּבִכְלִי חֶרֶס שֶׁנֶּאֱמַר ״וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים״ (ירמיהו ל״ב:י״ד). (וְאָמַר) רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דר׳דְּרָבָא ^פמִבֵּי כְנִישְׁתָּא לְבֵי רַבָּנַן שְׁרֵי מִבֵּי רַבָּנַן לְבֵי כְנִישְׁתָּא אֲסִיר וְרַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מַתְנִי אִיפְּכָא אָמַר רַב אַחָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״א:י״ב
טור אורח חיים קנ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ב:א׳

^ב רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״א:י״ב
טור אורח חיים קנ״ב:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ב:א׳

^ג רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״א:כ׳
טור אורח חיים קנ״ג:י״א
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ג:י״א

^ד רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״א:כ׳
טור אורח חיים קנ״ג:י״א
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ג:י״א

^ה רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ד׳
רמב״ם הלכות ציצית ג׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה נ״ה
טור אורח חיים כ״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים כ״א:א׳

^ו רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ד׳
טור אורח חיים קנ״ד:ג׳
טור יורה דעה רפ״ב:י״ב
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ד:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:י״ב

^ז רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ד׳
טור אורח חיים קנ״ד:ג׳
טור יורה דעה רפ״ב:י״ב
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ד:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:י״ב

^ח רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ד׳
טור אורח חיים קנ״ד:ג׳
טור יורה דעה רפ״ב:י״ב
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ד:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:י״ב

^ט רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ד׳
טור אורח חיים קנ״ד:ו׳
טור יורה דעה רפ״ב:י״ג
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ד:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:י״ג

^י רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ד׳
טור אורח חיים קנ״ד:ו׳
טור יורה דעה רפ״ב:י״ג
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ד:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:י״ג

^כ רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ד׳
טור אורח חיים קנ״ד:ג׳
טור יורה דעה רפ״ב:י״ב
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ד:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:י״ב

^ל רמב״ם הלכות כלים ג׳:א׳
רמב״ם הלכות טומאת מת ו׳:ב׳

^מ רמב״ם הלכות טומאת מת י״ב:ב׳
רמב״ם הלכות טומאת מת י״ג:ג׳

^נ רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ה
טור אורח חיים קנ״ד:ד׳
טור יורה דעה רפ״ב:י״א
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ד:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:י״א

^ס רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ה
טור אורח חיים קנ״ד:ה׳
טור יורה דעה רפ״ב:י׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ד:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:י׳

^ע רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ה
טור אורח חיים קנ״ד:ה׳
טור יורה דעה רפ״ב:י׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ד:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:י׳

^פ רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״א:י״ד
טור אורח חיים קנ״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קנ״ג:א׳

E/ע

הערותNotes

אמר ליה זיל זבניה משבעה טובי העיר וזרעיה. והא דאיצטריך לשבעה טובי העיר, משום דאנשי העיר לא הוו צריכי לבי כנישתא אחריתי ולא לתיבה ולספר תורה ואי לא הוו מצו מפקי דמיה לחולין לא הוו מזבני ליה, ומשום הכי יהיב ליה עצה למזבן משבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר כי היכי דלזבני ליה. אתא לקמיה דרב פפי ואסר ליה אתא לקמיה דרב הונא בר תחליפא ואסר ליה. משמע דההיא בי כנישתא עתיקא דהוה ליה לא הוה ביה תיוהא, דאילו הוה ביה תיוהא שרי כדאיתא בריש פרק קמא דבבא בתרא (בבא בתרא ג:).
ואפשר דבכי האי גונא למיסתר האי ולמבני מאבני וכשורי דבה בי כנישתא אחריתי אסיר אלא אם כן הסכימו בה שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר להוציא בית הכנסת ראשון מקדושתו, ומשום עגמת נפש של ראשון. והכין משמע בירושלמי (פ״ג ה״א) שאלון לר׳ אמי מהו ליטול אבנים מבית הכנסת זו לבנות אחרת אמר לון אסור אמר ר׳ חלבו לא אסר ר׳ אמי אלא מפני עגמת נפש, ונראה לי דוקא בעוד שבית הכנסת ראשון בקדושתו דהשתא איכא עגמת נפש דראשון, הא להוציא הראשון מקדושתו וליטול אבניו לבית הכנסת אחר שרי שהרי יכולין (ל)⁠הן למכרו ולהוציאו לחולין.
ועוד נראה לי דדוקא לסתור וליטול אבניו הוא דאסיר, הא בשנפלו אבניו מעצמן שרי, דהא יכולין למכרן ולהוציאן לחולין וכדאמרינן בסמוך. אמר רבא האי בי כנישתא חלופה וזבונה שרי אוגורה ומשכונה אסיר וכו׳. הקשו בתוספות אדרבא הא במתניתין (מגילה כז:) אסר למוכרה לחלוטין אלא על תנאי ולא אמרינן דבקדושתה קיימא. ותירצו דבמכר פקע קדושתיה לגמרי, והלכך כיון דליכא איסורא במכר זה שפיר דמי טפי למכרו על תנאי. ועוד יש לומר דמתניתין דלא שריא אלא על תנאי היינו כרבי מאיר, ולדידיה אין לחוש אי בקדושתיה קאי, דהא לדידיה (לקמן שם) לא שרינן לזבוניה אלא לרבים ולא מרבים ליחיד וכל שכן לחולין. כך תירצו בתוספות. ואם תאמר והא רבנן (לקמן שם) לא פליגי עליה דרבי מאיר אלא דתנאי לא מעכב, הא אילו רצה למכור על תנאי מוכר ומתנה ואריך. לא היא, דודאי לרבנן בלא תנאי דוקא ובתנאי אסיר משום דהוה ליה רבית וצד אחד ברבית ואי נמי רבית על מנת להחזיר לרבנן אסיר וכדאיתא בגמרא (לקמן שם), והלכך על תנאי לא וכיון שכן אפשר דבלאו הכי נמי מיסר אסרי מהאי טעמא דבקדושתיה קאי. מתנה פליגי בה רב אחא ורבינא וכו׳ ומאן דשרי סבר אי לאו דהוה להו הנאה מיניה לא הוו יהבי ליה מתנה. והא דאיצטריכינן להאי טעמא בדיהבי ליה שבעה טובי העיר שלא במעמד אנשי העיר, אי נמי אנשי העיר שלא מדעת שבעה טובי העיר וכפי הפירוש השני שפירשתי למעלה (רשב״א מגילה כה: ד״ה מתני׳), אבל אם נתנו לו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר בלאו הכין שרי דהא מצו מזבני אפילו למשתי ביה שיכרא ואע״ג דליכא מידי דתיפקע ביה קדושתיה.
והקשה הר״ם ב״ן נ״ר אמתניתין ואשמעתין כיון דמשמע מינייהו דבית הכנסת קדושה יש בה היאך נמכר והלא דבר הראוי לגופו במוקדשין אינו נפדה, ובתוספתא דהאי פירקא (פ״ה ה״י) תניא אבני היכל ועזרות שנפגמו ושנגממו אין להם פדיון. ותו כי מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר היכי שרו דמייהו למישתי בהו שיכרא והא נתפסין הן בקדושתיה. וכן הא דאמרינן הכא במתנה אי לאו דהוה להו הנאה מיניה לא יהבי ליה מתנה והויא ליה כזביני, מכל מקום אמאי תפקע קדושתיה דההיא הנאה כבר אכלוה. ותירץ הוא נ״ר דבית הכנסת עשו אותו כתשמישי מצוה כסוכה ולולב שנזרקין לאחר מצותן, ובזמן מצוה יש בהן קדושה של כבוד כדאמרינן התם (שבת כב.) אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה והוינן בה וכי נר קדושה יש בו ואסיקנא דאסור, והתם נמי אמרינן דנויי סוכה אסור להסתפק מהן כל שבעה ואבא דכולהו דם כדאיתא התם בפרק במה מדליקין, ולפיכך בית הכנסת כל זמן שבני העיר רוצין בו נוהגין בו קדושה ואפילו בחרבנו שהרי עדיין לא עבר זמן מצותו וראוי לשפצו ולבנותו, והלכך כשמכרוהו שבעה טובי העיר שלא במעמד אנשי העיר אין בני העיר רוצים מן הסתם שתכחש מצותן לגמרי אלא שתחול קדושת בית הכנסת על הדמים, אבל כשנמלכו בני העיר למוכרו ולשתות בו אפילו שכר שרי לפי שעבר זמן מצותו ונפקעה קדושה ממנו כסוכה ולולב לאחר זמנן. ומכל מקום כל שאין להם אלא בית הכנסת אחד אסור למוכרו כדאמרינן לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבנו בי כנישתא אחריתי, והלכך בשיש להם אחרת מותר למוכרה דהוה ליה כמפריש שבעה אתרוגין לשבעת הימים דיוצא בה ואוכלה (סוכה מו:). וספרים וכל תשמישי קדושה נמי אע״פ שבכל מקום שהן בקדושתן הן עומדין אפילו הכי אם מכרום לעשות בדמיהן צרכיהן איכא משום אכחושי מצוה דמוכרין, והלכך עד שיסכימו במכירתן שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אינן רשאין להוציאן בצרכיהם, ולא משום שתהא קדושתן נתפסת ממש על הדמים כדאמרן. ומה שנחלקו במתנה, מאן דאסר סבר שאין אנשי העיר רוצין שיפקיעו שבעה טובי העיר מצותם אלא אם כן יפקיעו אותה על דבר מצוה אחרת, ומאן דשרי סבר אי לאו דיהיב להו מידי דדבר מצוה כגון תיבה ומטפחות או ספרים לא היו טובי העיר נמלכין לתת לו בית הכנסת זו והלכך כזביני היא ושרי דלאו גרועי מצוה היא. תשמישי קדושה וכו׳ נרתיק של תפילין ורצועותיהן. דקדקו מכאן בעלי התוספות ז״ל שהדל״ת והיו״ד שהן בקשר הרצועה אין להם דין אותיות ואינן הלכה למשה מסיני כשי״ן שבתפילין, מדלא קא קרי להו לרצועות אלא תשמישי קדושה. ועוד, מדאמרינן בשבת פרק במה מדליקין (שבת כח.) לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד, ואמרינן (שם עמוד ב) למאי הלכתא וכו׳ אלא לעורן והאמר אביי שי״ן של תפילין הלכה למשה מסיני, פירוש ואם כן פשיטא דתיפוק לי משום שי״ן, אלא לרצועות והאמר ר׳ יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני ומשני נהי דגמירי שחורות של בהמה טהורה מי גמירי, ואם הוו האותיות שברצועות הלכה למשה מסיני הוה ליה לאקשויי נמי והאמר מר דל״ת ויו״ד הלכה למשה מסיני כדאקשינן בשי״ן, ואי נמי לימא פשיטא תיפוק לי משום דל״ת ויו״ד, אלמא אינן אותיות אלא קשר בעלמא. ואמרינן נמי בפרק במה אשה יוצאה (שבת סב.) והרי תפילין דמחופות עור ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפילין ומשני התם משום שי״ן ולא קאמר משום דל״ת ויו״ד. והא דאמרינן במנחות (מנחות לה:) וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך (דברים כח, י) אלו תפילין שבראש, ופירש רש״י ז״ל התם משום דשל ראש קדושין יותר משל יד לפי שבשל ראש יש השי״ן והדל״ת מהכא שמעינן דליתא, אלא הכי פירושו אלו תפילין שבראש שהן בגובה של ראש ונראין לפיכך דומין הן אות לכל, מה שאין כן בשל יד כדאמרינן בשלהי הקומץ רבה (מנחות לז:) והיה לך לאות על ידך (שמות יג, ט) לך לאות ולא לאחרים לאות. האי פריסא דיריעתא תשמיש דתשמיש הוא. פירש רש״י ז״ל יריעה שפורסין בתוך התיבה מבפנים. ואינו מחוור, דאדרבא היא תשמיש ממש היא. אלא יריעה היא שפורסין על התיבה, וכענין שכתוב (במדבר ד, ו) ופרשו עליו בגד [כליל] תכלת מלמעלה, ואמרינן בסוטה (סוטה לט:) אסור להפשיט את התיבה בצבור, וגרסינן בירושלמי (פ״ג ה״א) כילה דעל גבי ארונא כארונא. מהא דאמר רבא [כוותיה וכו׳] מסתברא דאמר רבי יהושע בן לוי בית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש. איכא מרבוותא ז״ל דדייק דרבי יהושע בן לוי ורבי יוחנן הלכה כרבי יהושע בן לוי, דהא רבא מייתי סייעתא מדרבי יהושע בן לוי ואע״ג דפליג רבי יוחנן עליה.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון