×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) {במדבר י״ח:ט״ו} אַךְ חִלֵּק שָׁאנֵי הָכָא דִּבְגוּלְגּוֹלֶת תְּלָא רַחֲמָנָא.
“Yet the firstborn of man you shall redeem”; the addition of the word “yet” serves to differentiate and teach that there is a firstborn who is not redeemed, namely, one that was ravaged. A child with two heads is like one that was ravaged, as he will certainly not live. The Gemara answers: Here it is different, as the Merciful One makes the redemption of the firstborn dependent on his skull, as it is stated: “You shall take five shekels apiece, by the skull” (Numbers 3:47), which indicates that there is a case in which a firstborn with more than one skull must be redeemed.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
אך חלק – אך פדה תפדה (במדבר יח) והאי נמי כנטרף דמי שהרי לא יחיה.
בגולגולת תלא רחמנא – לפדיון בכור דכתיב (שם ג) חמש שקלים לגולגולת והאי אית ליה תרי ואי משום אך חלק השתא מיהא לא מית.
בא״ד עוד אמרינן בירושלמי פ״ק דקדושין גמרא בהמה גסה כו׳ רב יהודה שאל את ר״א כו׳ שלשים יום א״ל דומה כו׳ של בן ואי בנהרג כו׳ עכ״ל כצ״ל וק״ק ומאי ראיה היא זו דהא שפיר הוצרך לתלות הנהרג במת כמ״ש לעיל דנהרג אצטריכא ליה טפי דה״א דוקא מת מעצמו כו׳ ואשמועינן דה״ה נהרג ודו״ק:
פרש״י בד״ה גובה כו׳ הכתף הס״ד ואח״כ מ״ה ידך ממש כף הס״ד ובד״ה ולא לאחרים כו׳ לכ״ע הס״ד ובד״ה בין עיניך ממש בגבות עיניו הס״ד ואח״כ מ״ה שעושה כו׳ קרחה הס״ד ואח״כ מ״ה יד בנגע א׳ שער לבן הס״ד ואח״כ מ״ה וראש בנגע אחד שער כו׳ הד״א ובד״ה לאפוקי כו׳ בבשר ושער צהוב במקום כו׳ ובד״ה דרב הונא כו׳ אית להו דר״ה ומיהו כו׳ ולר״י הויא מצוייצת כהלכתא דג׳ כו׳ ואינו פסול דהאיכא ג׳ מצות ורב הונא בעשייה כו׳ כצ״ל:
״אך פדה תפדה את בכור האדם״ (במדבר יח, טו), ובכך חלק הכתוב, לומר שיש בכור שאינו נפדה, והוא זה שנטרף. והרי תינוק זה בעל שני ראשים כנטרף הוא, שבודאי איננו עתיד לחיות! ומשיבים: שאני הכא [שונה כאן] בענין פדיון הבן, שבגולגולת תלא רחמנא [תלתה התורה], שנאמר: ״ולקחת חמשת חמשת שקלים לגולגולת״ (שם ג, מז), ומכאן שיש מקרה בו צריך לפדות בבכור יותר מגולגולת אחת.
“Yet the firstborn of man you shall redeem”; the addition of the word “yet” serves to differentiate and teach that there is a firstborn who is not redeemed, namely, one that was ravaged. A child with two heads is like one that was ravaged, as he will certainly not live. The Gemara answers: Here it is different, as the Merciful One makes the redemption of the firstborn dependent on his skull, as it is stated: “You shall take five shekels apiece, by the skull” (Numbers 3:47), which indicates that there is a case in which a firstborn with more than one skull must be redeemed.
רש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר מָר יָדְךָ זוֹ קִיבּוֹרֶת מְנָלַן דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן {שמות י״ג:ט׳} עַל יָדְךָ זוֹ גּוֹבַהּ שֶׁבַּיָּד אַתָּה אוֹמֵר זוֹ גּוֹבַהּ שֶׁבַּיָּד אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל יָדְךָ מַמָּשׁ אָמְרָה תּוֹרָה הַנַּח תְּפִילִּין בַּיָּד וְהַנַּח תְּפִילִּין בָּרֹאשׁ מָה לְהַלָּן בְּגוֹבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ אַף כָּאן בְּגוֹבַהּ שֶׁבַּיָּד.

The Gemara returns to its discussion of the baraita: The Master says: “On your arm”; this is the bicep. The term yad can mean either hand or arm. Therefore, the Gemara asks: From where do we derive this? As the Sages taught: “On your arm [yadkha]”; this is the upper part of the arm. Do you say that this is the upper part of the arm, or is it only literally on your actual hand, i.e., on the palm of the hand? The Torah says: Don phylacteries on the yad and don phylacteries on the head; just as there, with regard to the head, it means on the upper part of the head, as will be explained, so too here, it means on the upper part of the arm.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גובה – קיבורת דהוא אצל הכתף.
ידך ממש – כף.
מה להלן בגובה שבראש – כדילפינן לקמן מקראי.
א ושבים למה שאמר מר [החכם]: ״ידך״ (שמות יד, ט)זו קיבורת שבזרוע. ומבארים: מנלן [מנין לנו] דבר זה? דתנו רבנן [ששנו חכמים]: ״על ידך״ (שם)זו גובה שביד, המקום הגבוה שביד. ויש לשאול: אתה אומר: זו גובה שביד, או אינו אלא על ידך ממש, כף היד? לכך יש להשיב, אמרה תורה: הנח תפילין ביד והנח תפילין בראש, מה להלן בגובה שבראש, כאשר יבואר להלן — אף כאן בגובה שביד.
The Gemara returns to its discussion of the baraita: The Master says: “On your arm”; this is the bicep. The term yad can mean either hand or arm. Therefore, the Gemara asks: From where do we derive this? As the Sages taught: “On your arm [yadkha]”; this is the upper part of the arm. Do you say that this is the upper part of the arm, or is it only literally on your actual hand, i.e., on the palm of the hand? The Torah says: Don phylacteries on the yad and don phylacteries on the head; just as there, with regard to the head, it means on the upper part of the head, as will be explained, so too here, it means on the upper part of the arm.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {שמות י״ג:ט׳} וְהָיָה לְךָ לְאוֹת לְךָ לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת ר׳רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {דברים י״א:י״ח} וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וּקְשַׁרְתָּם שֶׁתְּהֵא אשִׂימָה כְּנֶגֶד הַלֵּב.

Rabbi Eliezer says: This proof is not necessary, as the verse states: “And it shall be for a sign for you upon your arm” (Exodus 13:9), which teaches: It shall be a sign for you, but not a sign for others, i.e., one must don the phylacteries of the arm in a place where they are not seen by others. This is the arm, which is usually covered, whereas the hand is usually visible. Rabbi Yitzḥak says: This proof is not necessary, as the verse states: “Therefore you shall place these words in your heart and in your soul, and you shall bind them” (Deuteronomy 11:18). This teaches that placing the words, i.e., donning the phylacteries, shall be opposite the heart, on the bicep.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולא לאחרים לאות – שלא יראו החוצה ואי בכף מיתחזי לכ״ע.
קיבורת כנגד הלב היא.
ר׳ אליעזר אומר: אינו צריך לראיה זו, הרי הוא אומר: ״והיה לך לאות על ידך״ (שם יג, ט), לומר: לך לאות ולא לאחרים לאות, שצריך להניח את התפילין של יד במקום שאינו נראה לאחרים, והוא הזרוע המכוסה בדרך כלל, ולא על כף היד. ר׳ יצחק אומר: אינו צריך לראיה זו, אלא, הרי הוא אומר: ״ושמתם את דברי אלה על לבבכם... וקשרתם״ (דברים יא, יח), לומר שתהא שימה של התפילין כנגד הלב, והוא על הקיבורת שבזרוע.
Rabbi Eliezer says: This proof is not necessary, as the verse states: “And it shall be for a sign for you upon your arm” (Exodus 13:9), which teaches: It shall be a sign for you, but not a sign for others, i.e., one must don the phylacteries of the arm in a place where they are not seen by others. This is the arm, which is usually covered, whereas the hand is usually visible. Rabbi Yitzḥak says: This proof is not necessary, as the verse states: “Therefore you shall place these words in your heart and in your soul, and you shall bind them” (Deuteronomy 11:18). This teaches that placing the words, i.e., donning the phylacteries, shall be opposite the heart, on the bicep.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) ר׳רַבִּי חִיָּיא וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא מְכַוֵּין וּמַנַּח לֵיהּ לַהֲדֵי לִיבֵּיהּ רַב אָשֵׁי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּאַמֵּימָר הֲוָה צִירְיָא בִּידֵיהּ וְקָא מִתְחַזְיָין תְּפִילִּין אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְךָ לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת אֲמַר לֵיהּ בִּמְקוֹם לְךָ לְאוֹת אִיתְּמַר.

The Gemara relates: Rabbi Ḥiyya and Rav Aḥa, son of Rav Avya, would direct the placement of his phylacteries of the arm and don them opposite his heart. Rav Ashi was sitting before Ameimar, and there was a cut in the sleeve covering Ameimar’s arm, and as a result his phylacteries were visible, as they were not covered by a garment. Rav Ashi said to Ameimar: Doesn’t the Master hold that the phylacteries shall be a sign for you but not a sign for others? Ameimar said to him: This does not mean that phylacteries must be hidden; rather, this was stated in order to teach that they must be donned in a place that is a sign for you, i.e., the bicep, which is generally not seen, but it does not matter if in practice the phylacteries are visible.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הוה ציריא בידיה – מכה היתה לו אצל הקיבורת ונקרע חלוקו שם כדי שלא תדחק המכה והיו נראין התפילין דרך הקריעה.
במקום לך לאות איתמר – מקום שרוב בני אדם אין נראה לאחרים דהיינו קבורת ולעולם אם נקרע שרי.
מסופר, ר׳ חייא ורב אחא בריה [בנו] של רב אויא היה מכוין ומנח ליה להדי ליביה [ומניח אותו כנגד ליבו]. מסופר, רב אשי הוה יתיב קמיה [היה יושב לפני] אמימר, הוה ציריא בידיה וקא מתחזיין [היה חתך בשרוול ידו של אמימר, ונראו] התפילין, שלא היו מכוסים בבגד, אמר ליה [לו] רב אשי: לא סבר לה מר [האם אין אדוני סבור] שנאמר ״לך לאות״ ולא לאחרים לאות? אמר ליה [לו]: לא נאמר שהתפילין חייבים להיות מוסתרים, אלא שצריך להניח במקום שהוא לך לאות איתמר [נאמר].
The Gemara relates: Rabbi Ḥiyya and Rav Aḥa, son of Rav Avya, would direct the placement of his phylacteries of the arm and don them opposite his heart. Rav Ashi was sitting before Ameimar, and there was a cut in the sleeve covering Ameimar’s arm, and as a result his phylacteries were visible, as they were not covered by a garment. Rav Ashi said to Ameimar: Doesn’t the Master hold that the phylacteries shall be a sign for you but not a sign for others? Ameimar said to him: This does not mean that phylacteries must be hidden; rather, this was stated in order to teach that they must be donned in a place that is a sign for you, i.e., the bicep, which is generally not seen, but it does not matter if in practice the phylacteries are visible.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) בגּוֹבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ מְנָלַן דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן בֵּין עֵינֶיךָ זוֹ גּוֹבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ אַתָּה אוֹמֵר זוֹ גּוֹבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בֵּין עֵינֶיךָ מַמָּשׁ נֶאֱמַר כָּאן בֵּין עֵינֶיךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {דברים י״ד:א׳} לֹא תָשִׂימוּ קׇרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת מָה לְהַלָּן בְּגוֹבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ מְקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה קׇרְחָה אַף כָּאן בְּגוֹבַהּ שֶׁל רֹאשׁ מְקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה קׇרְחָה.

With regard to the statement of the baraita that the phylacteries of the head are donned on the upper part of the head, the Gemara asks: From where do we derive this? As the Sages taught: “Between your eyes” (Exodus 13:9); this is the upper part of the head. Do you say that this is the upper part of the head, or is it only literally between your eyes? It is stated here: “Between your eyes,” and it is stated there: “You shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead” (Deuteronomy 14:1), Just as there, the phrase “between your eyes” is referring to a place on the upper part of the head, as that is a place where one can render himself bald by removing his hair, so too, the place where phylacteries are donned is on the upper part of the head, a place where one can render himself bald.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בין עיניך ממש – בגובה עיניו.
שעושה קרחה – [שיש בו] שער ואם מורטו עושה קרחה.
וביחס למה ששנינו בברייתא שתפילין של ראש הם בגובה שבראש, מבארים: מנלן [מנין לנו]? דתנו רבנן [ששנו חכמים]: ״בין עיניך״ (שמות יג, ט)זו גובה שבראש. ויש לשאול: אתה אומר: זו גובה שבראש, או אינו אלא בין עיניך ממש? ועל כך יש להשיב: נאמר כאן ״בין עיניך״, ונאמר להלן ״לא תשימו קרחה בין עיניכם למת״ (דברים יד, א), מה להלן בקרחה, כוונתו בגובה שבראש, מקום שעושה בו קרחה, שהרי אין קרחה אלא במקום שיער — אף כאן בתפילין הרי זה בגובה של ראש, באותו מקום שעושה קרחה.
With regard to the statement of the baraita that the phylacteries of the head are donned on the upper part of the head, the Gemara asks: From where do we derive this? As the Sages taught: “Between your eyes” (Exodus 13:9); this is the upper part of the head. Do you say that this is the upper part of the head, or is it only literally between your eyes? It is stated here: “Between your eyes,” and it is stated there: “You shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead” (Deuteronomy 14:1), Just as there, the phrase “between your eyes” is referring to a place on the upper part of the head, as that is a place where one can render himself bald by removing his hair, so too, the place where phylacteries are donned is on the upper part of the head, a place where one can render himself bald.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ אָמְרָה תּוֹרָה הַנַּח תְּפִילִּין בַּיָּד הַנַּח תְּפִילִּין בָּרֹאשׁ מָה לְהַלָּן בְּמָקוֹם הָרָאוּי לִיטָּמֵא בְּנֶגַע אֶחָד אַף כָּאן בְּמָקוֹם הָרָאוּי לִיטָּמֵא בְּנֶגַע אֶחָד.

Rabbi Yehuda says: This proof is not necessary, as the Torah says: Don phylacteries on the arm and don phylacteries on the head. Just as there, with regard to the phylacteries of the arm, it is referring to a place which is fit to become ritually impure with only one type of leprous mark, that of the skin, so too here, with regard to the phylacteries of the head, it is referring to a place which is fit to become ritually impure with only one type of leprous mark, that of a place of hair (see Leviticus 13:29–37).
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יד בנגע א׳ שער לבן וראש בנגע א׳ שער צהוב דכתיב בפרשת נגעים גבי ראש וזקן בעי שיער צהוב לטמאו אלמא מקום שער מטמא (בשער צהוב).
מה להלן במקום הראוי ליטמא בנגע אחד כו׳ – וא״ת אי מה להלן במקום בשר אף כאן במקום בשר כגון פדחתו. מ״ר.
ר׳ יהודה אומר: אינו צריך לראיה זו, אלא אמרה תורה: הנח תפילין ביד והנח תפילין בראש, מה להלן בתפילין של יד, מדובר במקום הראוי ליטמא בנגע אחד של צרעת, שהוא נגע עור בשר — אף כאן בתפילין של ראש, מדובר במקום הראוי ליטמא בנגע אחד, נגע של מקום שיער,
Rabbi Yehuda says: This proof is not necessary, as the Torah says: Don phylacteries on the arm and don phylacteries on the head. Just as there, with regard to the phylacteries of the arm, it is referring to a place which is fit to become ritually impure with only one type of leprous mark, that of the skin, so too here, with regard to the phylacteries of the head, it is referring to a place which is fit to become ritually impure with only one type of leprous mark, that of a place of hair (see Leviticus 13:29–37).
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) לְאַפּוֹקֵי בֵּין עֵינֶיךָ דְּאִיכָּא בָּשָׂר וְשֵׂעָר דְּאִיכָּא שֵׂעָר לָבָן וְאִיכָּא נָמֵי שֵׂעָר צָהוֹב.:

Rabbi Yehuda continues: This serves to exclude the area which is literally “between your eyes,” as there is flesh and the hair of the eyebrows present there, and therefore there is a possibility of leprosy through the growth of a white hair, which is impure according to the halakhot of leprosy of the skin (see Leviticus 13:3), and there is also a possibility of leprosy through the growth of a yellow hair, which is impure according to the halakhot of leprosy of the head or the beard (see Leviticus 13:30).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לאפוקי בין עיניך – דאיכא שער דגבות עינים ואיכא בשר ובעי תרתי שער לבן בבשר ושער צהוב במקום שער.
לאפוקי [להוציא] המקום שהוא ״בין עיניך״ ממש, דאיכא [שיש שם] בשר ושער גבות העיניים, דאיכא [שיש] בו טומאה בשער לבן שצמח בנגע, כדין נגעי עור הבשר, ואיכא נמי [ויש גם כן] טומאה בשער צהוב הצומח בנגע, כדין נגעי הראש והזקן.
Rabbi Yehuda continues: This serves to exclude the area which is literally “between your eyes,” as there is flesh and the hair of the eyebrows present there, and therefore there is a possibility of leprosy through the growth of a white hair, which is impure according to the halakhot of leprosy of the skin (see Leviticus 13:3), and there is also a possibility of leprosy through the growth of a yellow hair, which is impure according to the halakhot of leprosy of the head or the beard (see Leviticus 13:30).
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אַרְבַּע צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת.: מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר רַב יוֹסֵף סָדִין בְּצִיצִית אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

§ The mishna teaches: With regard to the four ritual fringes on a garment, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others, as the four of them constitute one mitzva. Rabbi Yishmael says: The four of them are four discrete mitzvot, and the absence of one does not prevent fulfillment of the rest. The Gemara asks: What is the difference between the opinions of the first tanna and Rabbi Yishmael? Rav Yosef said: The difference between their opinions is with regard to a linen sheet with woolen ritual fringes that has fewer than four ritual fringes. The first tanna maintains that since one is not performing a mitzva, he may not wrap himself in the sheet, due to the prohibition of diverse kinds, i.e., the prohibition against wearing clothing made from a mixture of wool and linen threads. Conversely, Rabbi Yishmael permits one to wrap himself in it, as each ritual fringe is a separate mitzva, and the mitzva of ritual fringes overrides the prohibition against wearing diverse kinds.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי בינייהו – מ״מ בין למר ובין למר בעינן ד׳ ציצית כדכתיב (דברים כב) על ארבע כנפות כסותך.
סדין – דפשתן בציצית בתכלת דעמרא הוא איכא בינייהו לת״ק דאמר מצוה אחת הן הלכך אי חסר סדין ציצית אחד ליכא מצוה והוו להו אינך כלאים ולרבי ישמעאל לא הוו כלאים דהשלש שנשארו שלשה מצות הן.
מאי בינייהו, מ״מ בין למר ובין למר בעינן ד׳ ציציות כדכתיב על ארבע כנפות כסותך, ל״ה:
וקשיא מאי בעי מאי איכא בינייהו הא כיון דפליגי ר׳ ישמעאל וקאמר דארבעתם ארבע מצות אלמא אתי לפלוגי את״ק דאמר דמעכבות זו את זו מפני שהם מצוה אחת ואתא איהו למימר דמפני שהם ד׳ מצות דאינן מעכבות זו את זו ואם אין לו ד׳ ציציות שיניח ב׳ ציציות או ג׳ כדאמרי׳ גבי תפילין שתפילה של יד אינה מעכבת של ראש מפני שהם ב׳ מצות:
ונ״ל דאפי׳ לר׳ ישמעאל לא קיים מצות ציצית אם אין בטלית ד׳ ציציות כדפירש״י דפי׳ בין למר בין למר בעי ד׳ ציציות כדכתיב על ד׳ כנפות כסותך ר״ל כשהזהיר רחמנא על הגדילים בעי ד׳ ציציות על ד׳ כנפות משמע דאי ליכא ד׳ ציציות לא קיים מצות גדילים כלל ומאי דקאמר ר׳ ישמעאל ארבעתן ארבע מצות לא אמר הכי לגבי דנימא דלא עכבו זה את זה דא״כ הו״ל למימר הכי ר׳ ישמעאל אומר אינן מעכבות זו את זו שארבעתן ד׳ מצות אלא סבר דמעכבי אהדדי ואפי׳ דד׳ מצות מ״מ קפיד קרא דלהוו אהדדי אלא קאמר ר׳ ישמעאל דהם ד׳ מצות לומר דשקיימם קיים ד׳ מצות ולת״ק כשקיימם לא קיים אלא מצוה אחת אבל לכ״ע מעכבי ולכך בעי מאי בינייהו כיון דמעכבי דאי משום נפקותא דאיכא בינייהו דלמר קיים מצוה אחת ולמר קיים ד׳ מצות ליכא נפקותא דמה לנו בהכי ולכך קאמר סדין בציצית איכא בינייהו דלגבי האי מהני האי דהוו ד׳ מצות ואי נפיק בב׳ ציציות בסדין לא לקי משום כלאים ואע״ג דלא קיים ליה מצות ציצית מ״מ להכי שוינהו קרא לכל חד וחד מינייהו מצוה באפי נפשה לגבי דלא לילקי משום כלאים דהואיל דכל אחת מצוה בפני עצמה היא לכשיהיו שם ד׳ השתא כמי דליכא אלא ב׳ מ״מ כל חדא מצוה היא ולא לקי:
ב שנינו במשנה: ארבע ציציות מעכבות זו את זו, שארבעתן מצוה אחת, ואין המצוה מתקיימת בפחות מכך. ר׳ ישמעאל אומר: ארבעתן ארבע מצוות נפרדות, ואינן מעכבות זו את זו. ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל להלכה ביניהם]? אמר רב יוסף: סדין של פשתן בציצית (שהיא עשויה צמר) איכא בינייהו [יש ביניהם], האם ניתן להתעטף בסדין כאשר יש בו פחות מארבע ציציות, שלדעת התנא הראשון שאין כאן מצוה — אסור הדבר משום לבישת שעטנז, ולדעת ר׳ ישמעאל מותר הדבר, שהרי כל ציצית מצוה לעצמה היא, ואיסור שעטנז הותר במצות ציצית.
§ The mishna teaches: With regard to the four ritual fringes on a garment, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others, as the four of them constitute one mitzva. Rabbi Yishmael says: The four of them are four discrete mitzvot, and the absence of one does not prevent fulfillment of the rest. The Gemara asks: What is the difference between the opinions of the first tanna and Rabbi Yishmael? Rav Yosef said: The difference between their opinions is with regard to a linen sheet with woolen ritual fringes that has fewer than four ritual fringes. The first tanna maintains that since one is not performing a mitzva, he may not wrap himself in the sheet, due to the prohibition of diverse kinds, i.e., the prohibition against wearing clothing made from a mixture of wool and linen threads. Conversely, Rabbi Yishmael permits one to wrap himself in it, as each ritual fringe is a separate mitzva, and the mitzva of ritual fringes overrides the prohibition against wearing diverse kinds.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) רָבָא בַּר אֲהִינָא אָמַר טַלִּית בַּעֲלַת חָמֵשׁ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

Rava bar Ahina said: The difference between their opinions is with regard to a cloak with five corners. It is derived that a cloak of this kind requires ritual fringes (see 43b), but it is unclear whether ritual fringes must be placed on each corner. If each fringe is a discrete mitzva, then the obligation applies to the fifth corner as well, but if it is one mitzva then it applies only to four of the corners of this garment.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בעלת חמש – שחתך מקרן הא׳ באלכסון והוו בה שני קרנים ותנא לקמן בהתכלת (דף מג:) טלית בעלת חמש חייבת בציצית ויליף מריבויא דאשר תכסה בה לת״ק דאמר מצוה אחת הן סבר ארבעה דוקא למצוה אחת וכי רבי רחמנא בעלת חמש להטיל ארבע כנפותיה רבייה ולא להטיל לכנף חמישי ומצות ציצית בד׳ כנפות ולר׳ ישמעאל דאמר ארבעתן [ארבע] מצות כי רבי רחמנא בעלת חמש נמי להטיל לכולהו רבייה דהא כל חד מצוה באנפי נפשה.
טלית בעלת חמש איכא בינייהו, פי׳ בעלת חמש שחתך מקרן א׳ באלכסון והוי ביה שני קרנים ותניא בהתכלת טלית בעלת חמש חייבת בציצית ת״ק דסבר מצוה אחת הן סבר (דוקא) ארבעה דוקא מצוה אחת וכי רבי רחמנא בעלת חמש להטיל לד׳ כנפותיה רבי ולא להטיל לכנף חמישי דמצות ציצית בד׳ כנפות לבד היא ולר׳ ישמעאל דאמר ארבעתן ד׳ מצות כי רבי רחמנא בעלת חמש להטיל לכולהו רבייה דהא כל חדא מצוה באפי נפשה, ל״ה:
ויש להקשות אמאי לא נימא לת״ק דמצוה להטיל לכנף חמישי כמו לר׳ ישמעאל אלא לר׳ ישמעאל אם יטילו לכנף חמישי הוו חמש מצות וכמו שבד׳ כנפות לבד קיים מצות גדילים כדפיריש׳ כמו כן בחמש קיים מצות גדילים דרבייה קרא לחמש אך בלא ארבע או חמש לא קיים מצות גדילים אע״ג דכל אחת מצוה באפי נפשה ולת״ק נמי דסבר דחדא מצוה נינהו כמו כן נימא דסבר דחמש הוו מצוה אחת ושלעולם מאי דרבי קרא בעלת חמש הוי להטיל גם לחמישי ולד׳ כנפות להוו מצוה אחת או חמש כמו כן להוו מצוה אחת אך בלא ארבע או חמש לא הוי מצוה:
וי״ל דאין סברא לומר דנצטוו מצוה בשני או בג׳ או בארבע או בחמש שהרי דרכן של מצות אינן נצטוות כ״א בענין אחד לבד ולא שתהא מצוה בשני דברים בזה או בזה הילכך לר׳ ישמעאל דסבר דכל אחת ואחת באפי נפשה הוא אין המצוה בב׳ דרכים שהרי המצוה כך נצטוית כל ציצית שתטיל בטלית עד חמש יהיה כל א׳ ואחד מצוה ומ״מ אין קיום המצוה נגמרת כ״א בארבע או בחמש ונמצא דאע״פ דאין קיום המצוה נגמרת כי אם בארבע או בחמש דמ״מ המצוה נא נצטוית בב׳ דברי׳ בד׳ או בחמש שהרי המצוה נצטוית כן בכל ציצית שמטיל אם א׳ אם שנים אם ג׳ או ארבע או חמש תעשה מצוה אך המצוה לא תתקיים בגמר עד השלמת ארבע או חמשה ונמצא לא נצטוית כי אם בענין אחד והיינו לומר שבכל מצות ציצית שיטיל בטלית יקיים מצוה, אך אם נאמר לת״ק דכי מטיל ציצית אחד או שנים או שלשה לא עשה שום מעשה מצוה עד שיטיל ארבע או חמש א״כ נמצא שהמצוה נצטוית בשני דברים בארבע או בחמש והרי אין סברא לומר כן שנצטוית כי אם בעשיית דבר אחד לבד ולא בעשיית דבר אחד משני דברים:
ועוד יש סברא אחרת דדוקא לר׳ ישמעאל דאמר כל אחת ואחת מהארבע מצוה כמו כן נוכל לומר דחמישית מצוה, ודנהי דבהני דמקמי ארבע דהוי כל א׳ באפי נפשה מצוה לא קיים גמר מצוה עד שיטיל ארבע, מ״מ בחמש דהוו בתר ארבע מקיים גמר מצוה שהרי לא נוכל לומר שהכל הוי מצוה ולא גמר מצוה כמו א׳ או ב׳ או ג׳ דהוו מצוה ולא גמר מצוה שכמו כן נאמר שהכל מצוה ולא גמר מצוה, שהרי מאחר כשהטיל מצוה קיים גמר מצוה אי אפשר שלא תהא חמש ג״כ גמר מצוה שאי אפשר לה להיות גמר מצוה מאחר שכבר נתקיים קודם לכן גמר מצוה אבל לת״ק דאמר דאחת או ב׳ או ג׳ אינם מצוה כ״א ארבע לבד כמו כן אין לנו לומר דסבר דלהוי חמש מצוה כ״א ארבע לבד ודארבע דוקא להוי מצוה אבל א׳ אינו מצוה וכן ב׳ או ג׳ אינו מצוה וכמו כן כנף אחד אינו מצוה א״כ מאי דרבייה קרא חמש לאו להטיל בו ציצית קאמר כי אם בארבע לבד אלא לומר דלא נפסלו הארבע שנתקיימה בהם המצוה מפני כנף חמישי כשנוסף בטלי׳ ודלא נימא דוקא ארבע כנפות אמר רחמנא ולא חמש אלא דגם טלית של חמש כנפות אפשר אכשיר רחמנא אלא בלבד שלא יטיל ציצית כי אם בד׳ כנפות לבד ותו לא:
רבא בר אהינא אמר: טלית בעלת חמש כנפות איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל], האם גם הכנף החמישית חייבת בציצית, מפני שכל אחת מצוה לעצמה, או שמא אין כאן אלא מצוה אחת של ארבע ציציות.
Rava bar Ahina said: The difference between their opinions is with regard to a cloak with five corners. It is derived that a cloak of this kind requires ritual fringes (see 43b), but it is unclear whether ritual fringes must be placed on each corner. If each fringe is a discrete mitzva, then the obligation applies to the fifth corner as well, but if it is one mitzva then it applies only to four of the corners of this garment.
רש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) רָבִינָא אָמַר דְּרַב הוּנָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאָמַר רַב הוּנָא גהַיּוֹצֵא בְּטַלִּית שֶׁאֵינָהּ מְצוּיֶּיצֶת כְּהִלְכָתָהּ בְּשַׁבָּת חַיָּיב חַטָּאת.

Ravina said: The difference between their opinions is with regard to the opinion of Rav Huna, as Rav Huna says: One who goes out unwittingly to the public domain on Shabbat with a four-cornered cloak that does not have all of the requisite ritual fringes attached to its corners is liable to bring a sin offering, because the remaining fringes are not an integral part of the garment. Since they do not enable the wearer to fulfill the mitzva, they are considered a burden, which may not be carried into the public domain on Shabbat. The first tanna agrees with this ruling, whereas Rabbi Yishmael maintains that since each corner with ritual fringes is the fulfillment of a mitzva, one is not liable to bring a sin offering due to carrying on Shabbat for wearing it into the public domain.
עין משפט נר מצוהרש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דרב הונא איכא בינייהו כו׳ – וכ״ע אית להו דרב הונא מיהו הטיל לשלש ולא לד׳ לת״ק הויא מצוייצת שלא כהלכתה וחייב חטאת דהוו להו ציצית משוי ולרבי ישמעאל (נהי ד)⁠הויא מצוייצת כהלכתה דג׳ מצות (מיהא) איכא ואינו פסול ודרב הונא בעשויה בפסול (דהאיכא שלשה מצות).
דרב הונא איכא בינייהו, פי׳ ולכולי עלמא אית להו דרב הונא מיהו הטיל לשלישי ולא לרביעי לת״ק הויא מצוייצת שלא כהלכתה וחייב חטאת דהני ציציות הוו להו משוי ולר׳ ישמעאל לא הוי מצוייצת שלא כהלכתה ואינו חייב חטאת דשלש מצות מיהא איכא ואינך משוי ודר׳ הונא במשוי בעשויה בפסול, ל״ה. ר״ל כיון דאמרת הכי דלר׳ ישמעאל גם בהטיל לשלש לבד לא מחייב משום דהויא מצוצייצת כהלכתה, א״כ היכי משכחת לה לדרב הונא דאיכא טלית שאינו מצוייצת כהלכתה הרי לעולם לר׳ ישמעאל הויא מצוייצת כהלכתה ולכך פירש דמשכחת לה בעשוייה בפסול בשאר פסול כגון בתעשה ולאמן העשוי או כגון הקדים התכלת ללבן כשאר פסולין דלקמן:
רבינא אמר: מה שאמר רב הונא איכא בינייהו [יש ביניהם], שאמר רב הונא: היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה לרשות הרבים בשבת בשגגה — חייב חטאת משום הציציות, שאינן נחשבות כחלק מלבושו, והריהו כנושא משוי. ונחלקו במקרה שהיו בטלית פחות מארבע ציציות, שלדעת תנא קמא אינה מצוייצת כהלכתה וחייב חטאת, ולדעת ר׳ ישמעאל שבכל אחת יש מצוה — אין זה נחשב משוי, ופטור.
Ravina said: The difference between their opinions is with regard to the opinion of Rav Huna, as Rav Huna says: One who goes out unwittingly to the public domain on Shabbat with a four-cornered cloak that does not have all of the requisite ritual fringes attached to its corners is liable to bring a sin offering, because the remaining fringes are not an integral part of the garment. Since they do not enable the wearer to fulfill the mitzva, they are considered a burden, which may not be carried into the public domain on Shabbat. The first tanna agrees with this ruling, whereas Rabbi Yishmael maintains that since each corner with ritual fringes is the fulfillment of a mitzva, one is not liable to bring a sin offering due to carrying on Shabbat for wearing it into the public domain.
עין משפט נר מצוהרש״יר׳ פרץ הכהןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי דהַאי מַאן דְּבַצְּרֵיהּ לִגְלִימֵיהּ לָא עביד וְלֹא כְּלוּם שַׁוְּיֵיהּ טַלִּית בַּעֲלַת חָמֵשׁ.

Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: One who cuts the corner of his garmenthas not done anything of consequence with regard to exempting the garment from the obligation of ritual fringes, as he has rendered it a cloak with five corners, to which the obligation of ritual fringes applies.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך בצר
בצרא(מנחות לז:) האי מאן דבצריה לגלימיה לא עבד ולא כלום פי׳ שחתך ממנה קרן אחד שווייה בעלת חמש כנפים (א״ב: (סנהדרין פרק חלק) לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר פי׳ פחות תרגום ולא תגרעו ממנו ולא תבצרון מיניה):
א. [וועניגער מאכען.]
דבצריה לגלימא – שחתך אחד מן הקרנות חתיכה כגון פגימה דנראין כשני קרנים.
לא עבד כלום – לפוטרה מן הציצית.
שוייה טלית בעלת ה׳ – וחייבת.
אמר רב שישא בריה [בנו] של רב אידי: האי מאן דבצריה לגלימיה [מי שחתך את גלימתו בפינה]לא עביד [לא עשה] ולא כלום לפוטרה מדין ציצית, כי שוייה [עשה אותה] לטלית בעלת חמש שחייבת בציצית.
Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: One who cuts the corner of his garmenthas not done anything of consequence with regard to exempting the garment from the obligation of ritual fringes, as he has rendered it a cloak with five corners, to which the obligation of ritual fringes applies.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא ההַאי מַאן דְּצַיְּירֵיהּ לִגְלִימֵיהּ לָא עֲבַד וְלֹא כְּלוּם מַאי טַעְמָא דִּכְמַאן דְּשַׁרְיֵיהּ דָּמֵי ווּתְנַן נָמֵי כׇּל חֲמָתוֹת הַצְּרוּרוֹת טְהוֹרוֹת חוּץ מִשֶּׁל עַרְבִיִּים.

Rav Mesharshiyya similarly says: One who ties his garment has not done anything of consequence with regard to exempting the garment from the obligation of ritual fringes. What is the reason? It is considered as though the garment is untied, since the knot can be loosened at any time. And we learned likewise in a mishna (Kelim 26:4): All bound leather jugs, i.e., those whose bottoms are not sewn but tied, are ritually pure, i.e., they are not susceptible to ritual impurity. This is because they are not considered receptacles, as these knots will be untied, except for leather jugs of Arabs, who would tie them with a permanent knot.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך צארי
צאריא(עבודה זרה ל.) פש לי׳ חמרא בכובא צאריה בפרנקא (א״ב וצרונהי כתוב בנוס׳) (מנחות לז:) האי מאי דצאריה לגלימיה לא עבד ולא מידי כמאן דשרי דמי פי׳ שהיתה טליתו ארוכה מאד וקיפל הכנף וחברו ושם בו ציצית לא עשה כלום מאי טעמא אע״ג דצייריה שקשרו כמאן דשרי דמי וחשיב כמאן דהוי הציצית באמצע הכנף והוא צריך להניחו בסוף הכנף כמלא קשר גודל ותנן נמי כל חמתות הצרורות שנקרעו כמוציא רמון אע״ג דצררן טהורות דחשיבי כמאן דשריין חוץ משל ערביים שהן צוררין אותן לכתחילה כשהוא חדש ואין תופרין אותו ואות הא׳ שבאמצע תעלה כמו צאן מן צנה ואלפים כולם שארית כל שרית ישראל (א״ב לשון מקרא צרור כספו):
ערך חט
חטב(כתובות סט.) ותלא לי׳ רב לרבי בי חטי פי׳ בבית התפירות כלו׳ מקום שתופרין קצת. היריעות הקלפין שהן עשיות במגילה כן כתב רב שאלות הרבה לפני רבי ותלא ליה בחלק שבין התפר. הוי למתפרות כסתות תרגום ווי עליכין דמחטטין רקיע חשוך. (עבודה זרה עה.) הני חלתא ודיקולי דארמאי דחייטי בחבלי. (מנחות לז) האי מאן דחטי לגלימיה לא עבד ולא כלום (בפרק כט דכלים) חוט משקולת י״ב ושל חרשים י״ח ושל בנאים נ׳ אמה חוט מאזנים של זהבים ושל סוקלי ארגמן טוב שלשת אצבעות חוט מאזנים של חנונים ושל בעלי בתים טפח חוט מאזנים על צמרין ושל שוקלי זכוכית טפחים. (בבא בתרא פט) אמר רב מני בר פטיש כדרך שאמרו לענין איסורי׳ כך אמרו לענין טומאה מאי קא משמע לן תנינא חוט של חנווני ושל בעלי בתים טפח. (חולין צג) חמשא חוטי אית בחיותא שלשה משום תרבא ותרתין משום דמא וכו׳:
א. [בינדען.]
ב. [נעהן.]
האי מאן דצייריה לגלימיה – שהיתה טליתו ארוכה וכפלה ותלה הציצית בקרנות הכפל אף על גב שצררה ודיבקה שלא תחזור לאיתנה לא עבד כלום דסופו להתיר ולחזור לאיתנה ונמצאו ציצית באמצעיתה ואנן כנפות בעינן הלכך מהשתא כמאן דשרייה דמיא.
כל חמתות – נודות הצרורות שאין שוליהן תפורין אלא צרורין טהורין דאין מקבלין טומאה דרואין כאילו ניתר הקשר וליכא בית קיבול והוי ככלי הנקוב במוציא רימון.
חוץ משל ערביים – דדרכן בכך.
1ל״א ועיקר: האי מאן דצרייה לגלימיה – קרנות טליתו כפל קשר ודומה כאילו קיצען ואין לה כנפות כדי להפקיעה מתורת ציצית.
לא עשה כלום – לפוטרה מציצית.
מ״ט כמאן דשדי דמי – ובת ד׳ כנפים שסופה לחזור לתחילתה.
1. ארבעה ד״ה אלו מופיעים בדפוס וילנא לפני המשנה בדף ל״ח.
תוס׳ בד״ה האי מאן כו׳ כלום פי׳ בקונטרס לשון ראשון שנכפל כו׳ כלום דכמאן דשדייה דמי כו׳ בפרק התכלת תניא טלית כפולה כו׳ עכ״ל כצ״ל:
אמר רב משרשיא: האי מאן דצייריה לגלימיה [מי שצרר, קשר את גלימתו]לא עבד [לא עשה] ולא כלום לפוטרה מציצית. מאי טעמא [מה טעם הדבר]? דכמאן דשרייה דמי [שכמי שהתירה היא נחשבת], שהרי אפשר להתירה כל עת. ותנן נמי [ושנינו גם כן]: כל חמתות הצרורות (נודות קשורות) ששוליהן אינם תפורים אלא קשורים — טהורות כלומר, אינן מקבלות טומאה, משום שאינן נחשבות לכלי קיבול, מפני שהקשרים עומדים להתרה, חוץ מחמתות של ערביים שהיו עושים את החמתות שלהם קשורות באופן קבוע.
Rav Mesharshiyya similarly says: One who ties his garment has not done anything of consequence with regard to exempting the garment from the obligation of ritual fringes. What is the reason? It is considered as though the garment is untied, since the knot can be loosened at any time. And we learned likewise in a mishna (Kelim 26:4): All bound leather jugs, i.e., those whose bottoms are not sewn but tied, are ritually pure, i.e., they are not susceptible to ritual impurity. This is because they are not considered receptacles, as these knots will be untied, except for leather jugs of Arabs, who would tie them with a permanent knot.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא זהַאי מַאן דְּחַיְּיטֵיהּ לִגְלִימֵיהּ לָא עֲבַד וְלֹא כְּלוּם אִם אִיתָא דְּלָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִיפְסוֹק וְלִישְׁדְּיֵיהּ.:

Rav Dimi of Neharde’a similarly says: One who sews his garment, i.e., he folded over a long garment and sewed the edges together, has not done anything of consequence with regard to the obligation of ritual fringes, and he must place ritual fringes on the original corners. The reason is that if it is so that he does not need the folded part, which is why he is sewing it, let him cut it and throw it away.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב דימי האי מאן דחייטיה לגלימיה – כפל כנפותיה כאילו הן מקוצעות ותפר הכפלים שלא ישובו אפ״ה לא עשה ולא כלום להפקיעה מן הציצית דכל כמה דלא פסק ליה ש״מ מיבעי ליה ועדיין הן מן הטלית וללשון ראשון קשיא דתניא בפרק התכלת (לקמן מא.) שאם כפלה ותפרה שחייבת.⁠1
האי מאן דחייטיה לגלימיה – שכפל לטליתו כדפרישית ותפרה שלא תשוב לאיתנה ואפ״ה לא עשה כלום דכמאן דשייריה דמיא.
אם איתא דלא מיבעיא ליה – אם ארוכה היא לו ואינה צריכה לו ארוכה כל כך לפסוק אותו כפל ולישדייה ואחר כך יתלה הציצית.
1. עד כאן הינו חלק מה״לישנא אחרינא״ שמופיעה בדפוס וילנא לפני המשנה בדף ל״ח.
האי מאן דחייטיה לגלימיה לא עבד כלום דכמאן דשריה [דמי] – פירש בקונטרס בלשון אחר1 שנכפל טליתו ותפרה שלא תשוב לאיתנה אפ״ה לא עבד כלום ולא היה לו לפרש כן דלקמן בפ׳ התכלת (מנחות מא.) תניא טלית כפולה חייבת בציצית ורבי שמעון פוטר ושוין שאם כפלה ותפרה שחייבת אלמא שחייבת במקום הכפילות להטיל שם ציצית ולא אמרינן כמאן דשרייה דמי ויועילה ציצית שבקרנותיה.
1. במסורת הש״ס: ״צ״ל: ראשון״.
אמר רב דימי מנהרדעא: האי מאן דחייטיה לגלימיה [מי שתפר את גלימתו] שקיפל את טליתו שהיתה ארוכה, ותפר את הכפל — לא עבד [לא עשה] ולא כלום, שנחשב הדבר כאילו לא תפר, ויטיל את הציציות בקרנות המקוריות, כי אם איתא דלא מיבעי ליה [אם באמת אינו צריך אותו את החלק המקופל], ליפסוק ולישדייה [שיחתכנו ויזרקנו].
Rav Dimi of Neharde’a similarly says: One who sews his garment, i.e., he folded over a long garment and sewed the edges together, has not done anything of consequence with regard to the obligation of ritual fringes, and he must place ritual fringes on the original corners. The reason is that if it is so that he does not need the folded part, which is why he is sewing it, let him cut it and throw it away.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְוֹת.: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ.

§ The mishna teaches that Rabbi Yishmael says: The four of them are four discrete mitzvot, and the absence of one does not prevent fulfillment of the rest. Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael. The Gemara states: But the halakha is not in accordance with his opinion.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הלכה כרבי ישמעאל – וכי הנך שינויי דאמרן לעיל מאי בינייהו.
ג שנינו במשנה, ר׳ ישמעאל אומר: ארבעתן ארבע הציציות ארבע מצות נפרדות הן. אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כר׳ ישמעאל. ומוסיפה הגמרא: ולית הלכתא כותיה [ואין הלכה כמותו].
§ The mishna teaches that Rabbi Yishmael says: The four of them are four discrete mitzvot, and the absence of one does not prevent fulfillment of the rest. Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael. The Gemara states: But the halakha is not in accordance with his opinion.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) רָבִינָא הֲוָה קָא אָזֵיל אַבָּתְרֵיהּ דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי בְּשַׁבְּתָא דְּרִיגְלָא אִיפְּסִיק קַרְנָא דְּחוּטֵיהּ וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי כַּד מְטָא לְבֵיתֵיהּ אֲמַר לֵיהּ מֵהָתָם אִיפְּסִיק א״לאֲמַר לֵיהּ אִי אֲמַרְתְּ לִי מֵהָתָם שְׁדֵיתֵיהּ.

The Gemara relates: Ravina was walking behind Mar bar Rav Ashi on the Shabbat of the Festival when the corner of Mar bar Rav Ashi’s garment on which his ritual fringes were hanging tore, and yet Ravina did not say anything to him. When he arrived at Mar bar Rav Ashi’s house, Ravina said to him: Back there, along the way, the corner tore. Mar bar Rav Ashi said to him: If you would have told me then, I would have thrown off the garment there, as once one of the ritual fringes is torn no mitzva is performed with the rest, and it is prohibited to walk in the public domain on Shabbat wearing such a garment. This is in accordance with the opinion of the first tanna, who disagrees with the ruling of Rabbi Yishmael.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שבתא דרגלא – שבת שדורשין בהילכות הרגל כדקיי״ל (פסחים דף ו.) שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח ל׳ יום.
איפסיק קרנא דחוטי – ציצית דמר בר רב אשי.
מהתם – דאיפסיקא.
שדיתיה – הייתי משליכה מעלי דלית הלכתא כרבי ישמעאל אלא כתנא קמא וכיון דחסרו אין בה מצוה והויא כמשוי.
וכן מסופר, רבינא הוה קא אזיל אבתריה [היה הולך אחרי] מר בר רב אשי בשבתא דריגלא [בשבת הרגל], איפסיק קרנא דחוטיה [נפסקה, נחתכה, הקרן שבה תלויות הציציות שלו, של מר בר רב אשי] ולא אמר ליה [לו] רבינא ולא מידי [ולא כלום]. כד מטא לביתיה [כאשר הגיע לביתו], אמר ליה [לו] רבינא: מהתם איפסיק [משם, מאמצע הדרך, נפסקה הקרן], אמר ליה [לו] מר בר רב אשי: אי אמרת לי מהתם שדיתיה [אם היית אומר לי, משם הייתי משליך אותה] את הטלית, שכיון שנפסקה אחת הציציות שוב אינו מקיים מצוה בשאר, ואסור ללכת בטלית כזו ברשות הרבים, והוא כדעת התנא החולק על ר׳ ישמעאל, כמבואר לעיל.
The Gemara relates: Ravina was walking behind Mar bar Rav Ashi on the Shabbat of the Festival when the corner of Mar bar Rav Ashi’s garment on which his ritual fringes were hanging tore, and yet Ravina did not say anything to him. When he arrived at Mar bar Rav Ashi’s house, Ravina said to him: Back there, along the way, the corner tore. Mar bar Rav Ashi said to him: If you would have told me then, I would have thrown off the garment there, as once one of the ritual fringes is torn no mitzva is performed with the rest, and it is prohibited to walk in the public domain on Shabbat wearing such a garment. This is in accordance with the opinion of the first tanna, who disagrees with the ruling of Rabbi Yishmael.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וְהָא אָמַר מָר גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.

The Gemara raises a difficulty: But didn’t the Master say: Great is human dignity, as it overrides a prohibition in the Torah? This includes the prohibition against carrying on Shabbat in the public domain. That being the case, why would he remove his garment in public?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומקשים: והא [והרי] אמר מר [החכם]: גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה, ובכלל זה איסור טלטול בשבת ברשות הרבים!
The Gemara raises a difficulty: But didn’t the Master say: Great is human dignity, as it overrides a prohibition in the Torah? This includes the prohibition against carrying on Shabbat in the public domain. That being the case, why would he remove his garment in public?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) תַּרְגְּומַהּ רַב בַּר שְׁבָא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא

The Gemara answers: Rav bar Shabba interpreted that statement before Rav Kahana:
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומתרצים, הרי תרגומה [תרגם, הסביר אותה] רב בר שבא קמיה [לפני] רב כהנא:
The Gemara answers: Rav bar Shabba interpreted that statement before Rav Kahana:
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מנחות לז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות לז: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס מנחות לז:, רש"י מנחות לז:, תוספות מנחות לז:, ר׳ פרץ הכהן מנחות לז:, מהרש"א חידושי הלכות מנחות לז:, פירוש הרב שטיינזלץ מנחות לז:, אסופת מאמרים מנחות לז:

Menachot 37b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 37b, Collected from HeArukh Menachot 37b, Rashi Menachot 37b, Tosafot Menachot 37b, R. Peretz HaKohen Menachot 37b, Maharsha Chidushei Halakhot Menachot 37b, Steinsaltz Commentary Menachot 37b, Collected Articles Menachot 37b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144