×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא קמא ק״ט:גמרא
;?!
אָ
מִכְּלָל דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר אֲפִילּוּ לְנַפְשֵׁיהּ נָמֵי מָצֵי מָחֵיל אֶלָּא גֶּזֶל הַגֵּר דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא נְתִינָה לְכֹהֲנִים הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. אָמַר רָבָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן אכְּשֶׁגָּזַל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ וּמֵת הַגֵּר וְהוֹדָה לְאַחַר מִיתָה דִּבְעִידָּנָא דְּאוֹדִי קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לְכֹהֲנִים. בָּעֵי רָבִינָא גֶּזֶל הַגִּיּוֹרֶת מַהוּ {במדבר ה׳:ו׳} אִישׁ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא אִשָּׁה אוֹ דִלְמָא אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא הוּא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַהֲרֹן לְרָבִינָא תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא אִישׁ אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אִשָּׁה מִנַּיִן כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {במדבר ה׳:ח׳} הַמּוּשָׁב הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם. א״כאִם כֵּן מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ באִישׁ אַתָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר אַחֲרָיו אִם יֵשׁ לוֹ גּוֹאֲלִים אִם לָאו קָטָן אִי אַתָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר אַחֲרָיו בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִין. תָּנוּ רַבָּנַן {במדבר ה׳:ח׳} לַה׳ לַכֹּהֵן קְנָאוֹ הַשֵּׁם גוּנְתָנוֹ לַכֹּהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר אַתָּה אוֹמֵר לַכֹּהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {במדבר ה׳:ח׳} מִלְּבַד אֵיל הַכִּפּוּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו הֲרֵי לַכֹּהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵי שֶׁהָיָה גּוֹזֵל כֹּהֵן מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וְיוֹצֵא לַכֹּהֲנִים וַהֲרֵי הוּא תַּחַת יָדִי יְהֵא שֶׁלִּי וְדִין הוּא אִי בְּשֶׁל אֲחֵרִים הוּא זוֹכֶה בְּשֶׁל עַצְמוֹ לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֵר וּמָה דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בּוֹ עַד שֶׁיִּכָּנֵס בִּרְשׁוּתוֹ כְּשֶׁיִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדוֹ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּרְשׁוּתוֹ מִשֶּׁנִּכְנַס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ דִּין דְּאֵין אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדוֹ. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בּוֹ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בּוֹ כָּךְ אֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ תֹּאמַר בְּגָזֵל שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בּוֹ כָּךְ יֵשׁ לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ דאֶלָּא גְּזֵילוֹ יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ וּמִתְחַלֵּק לְכׇל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. וְהָכְתִיב {במדבר ה׳:י׳} וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּכֹהֵן טָמֵא. אִי בְּכֹהֵן טָמֵא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בּוֹ מִי אִית לֵיהּ אֶלָּא אָתְיָא לַכֹּהֵן לַכֹּהֵן מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה. דְּתַנְיָא {ויקרא כ״ז:כ״א} אֲחוּזָּתוֹ מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִנַּיִן לְשָׂדֶה הַיּוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל וּגְאָלָהּ אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וְיוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדִי תְּהֵא שֶׁלִּי. וְדִין הוּא בְּשֶׁל אֲחֵרִים אֲנִי זוֹכֶה בְּשֶׁל עַצְמִי לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ז:כ״א} כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחוּזָּתוֹ אֲחוּזָּה שֶׁלּוֹ וְאֵין זוֹ שֶׁלּוֹ הָא כֵּיצַד היוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ וּמִתְחַלֶּקֶת לְכׇל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים.: תָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן ולְכֹהֵן שֶׁבָּא וּמַקְרִיב קׇרְבְּנוֹתָיו בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה תַּלְמוּד לוֹמַר {דברים י״ח:ו׳} וּבָא בְּכׇל אַוַּת נַפְשׁוֹ וְשֵׁרֵת. זוּמִנַּיִין שֶׁעֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁלּוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ה׳:י׳} וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ הָא כֵּיצַד חאִם הָיָה בַּעַל מוּם נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר וַעֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁלּוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כשהוא אומר המושב הרי כאן שנים. יש לפרש דלאו ממלת המושב דוקא דריש אלא מדחזר וכתב האשם המושב (דוקא) [ותרי אשם כתיבי להשיב האשם והאשם המושב אי נמי מן המושב דייק]⁠1 דתרתי השבות כתיבי להשיב האשם והאשם המושב חד להשבת גזל דגר והשני להשבת גזל גיורת. קטן אי אתה צריך לחזור עליו. לומר שקטן בודאי אינו מוליד משוין ליה. ואם תאמר גר קטן מאין לו נכסים דבר תורה שהוצרכה תורה להתירן, דמציאתו אינו אלא מדרבנן ומשום דרכי שלום (גיטין נט:), מקחו וממכרו אינן אלא מדרבנן. י״ל כגון שהיתה הורתו ולידתו בקדושה וירש את אביו גר. ואי נמי י״ל דיש לו זכייה דאורייתא בשיש דעת אחרת מקנה וכדמוכח בגיטין פרק התקבל (גיטין סה.) גבי (אפשר) [מעשר] שזוכין לקטן דבר תורה. הרי בכהן שבאותו משמר הכתוב מדבר. פירוש בשהפריש אשמו לפי שצריך להקדים גזלו לאשמו וכדאיתא לקמן (בבא קמא קי.) ואחר שהפריש אשמו אינו רשאי לשהות כפרתו והלכך צריך להביא אשמו באותו משמר וכיון שכן אף הוא חייב להקדים גזלו ואשמו באותו משמר ולפיכך למקום שהאיל הולך לשם גזלו הולך ומה ששנינו במשנתינו (שם) נתן את הכסף ליהויריב ואשם לידעיה יצא היינו בשהקדים הכסף עד שלא הפריש אשמו. כן כתב הראב״ד ז״ל. מה דבר שאין לו חלק בו עד שנכנס לרשותו. כגון קרבנות שהן באין במשמר (אחד) [אחר]⁠2 שאין לו חלק בהן ויהיה עבודת אכילתן לאותו משמר [והוא שבמשמר אחר]⁠3 ואין לו חלק בו. ואף על פי כן כשנכנס לרשותו דהיינו קרבן עצמו אף על פי שהוא בזמן משמר אחר אין אחר כלומר אחר מאותו משמר אין יכול להוציאו מידו אלא הוא מקריב באיזה משמר שיהיה ועבודתה [ועורה] שלו וכדתניא בסמוך מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו ושרת ומנין שעבודתה ועורה שלו תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיה.
דבר שיש לו חלק בו עד שלא יכנס (למשמרתו) [לרשותו]. כגון גזל הגר שבא באותו משמר [ואשמו] מתחלק לכל המשמר באיזה בית אב שיהיה אינו דין כשהוא תחת ידו שיהיה שלו ולא יוציאנו אחר כלומר בני המשמר מתחת ידו.
אמרו לו לא אם אמרת בדבר שאין לו חלק בו. דהיינו קרבן של משמר אחר שכשם שאין לו חלק בו אין לכל המשמרה חלק בו. תאמר בגזל הגר שבא במשמרתו. שכשם שיש לו חלק בו כך יש חלק בו לכל בני המשמרה כמוהו והילכך אפילו במה שבידו לא זכה אלא שיוציא מתחת ידו. כך פירש הראב״ד ז״ל. עבודתה ועורה. פירוש עבודתה אכילת בשרה, שהוא שכר עבודתה. כן פירש רש״י ז״ל. ואינו מחוור בעיני, שהרי חולה או זקן נותן להקריב לכל כהן שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר וכהן בעל מום נותן להקריב לאנשי משמר ועבודתה ועורה שלו. ור״ח ז״ל פירש עבודתה מתנותיה שנאמר (במדבר יח, ז) עבדת מתנה. ונ״ל משום דכתיב ואכלו אותו אשר כפר בהם מלמד שהכהנים אוכלין ובעלים מתכפרים (פסחים נט:) נמצא שהאכילה היא העבודה. והא כתיב ואיש את קדשיו לו יהיו. וכיון שהוא יכול להקריב את אילו אפילו במשמר אחד אם כן אף גזילה אינו יוצא מתחת ידו שהרי צריך להקדים גזלה לאשמו ובמקום שהאיל הולך לשם הכסף הולך אם כן היאך מוציאין גזלו מתחת ידו. ומשני בכהן טהור קאמינא וכי קאמרינן בכהן טמא שאינו יכול לא להקריב ולא לאכול והילכך הוא אינו מקריב ועל כן יתן לאנשי משמר.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 כן בשיטה מקובצת.
2 כן בשיטה מקובצת.
3 כן בשיטה מקובצת.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144