×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אבּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
The Sages enacted that the pit that is nearest to the irrigation channel that supplies water to several pits or fields is filled first on account of the ways of peace. They established a fixed order for the irrigation of fields, so that people would not quarrel over who is given precedence.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי גיטין נט ע״ב} תנו רבנן1 {ויקרא כא:ח} וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה2 ראשון אמר אביי נקטינן אין שם כהן נתפרדה חבילה3. ואמר אביי נקטינן אם אין שם לוי קורא כהן שקרא ראשון4.
{בבלי גיטין נט ע״ב-ס ע״א} שלחו ליה5 בני [גלילא]⁠6 לרבי חלבו אחריהן מי קורא לא הוה בידיה אתא שייליה לר׳ יצחק נפחא אמר ליה אחריהן קוראין תלמידי חכמים הממונין על הציבור אחריהן7 תלמידי חכמים הראויין למנותן פרנסין על הציבור אחריהן8 בני תלמידי חכמים שאבותם9 ממונין פרנסין10 על הציבור ואחריהן ראשי כנסיות וכל העם.
1. תנו רבנן: ברי״ף מו״ק סוף פרק ג (דף יח ע״ב), וברי״ף בבא בתרא פרק א (דף ה ע״ב), הביא ברייתא זו בשם: ״תנא דברי ר׳ ישמעאל״.
2. מנה: וכן גח, כ״י נ. ספה״ב, גיג, דפוסים: ״מנה יפה״, וכן ברמב״ם משנ״ת הל׳ כלי המקדש (ד:ב). ראה נוסחאות רי״ף ברכות פרק ז (דף לה ע״א), רי״ף מו״ק שם, ורי״ף מגילה פרק ד (דף יד ע״א, שם רבינו מפנה לכאן).
3. חבילה: וכן גח, גיג, כ״י נ, דפוס קושטא, וברי״ף מגילה שם. דפוסים: החבילה.
4. קורא כהן שקרא ראשון: גח, גיג, כ״י נ: ״קורא אותו כהן שקרא ראשון״. ראה נוסחאות רי״ף מגילה שם. דפוסים: כהן שקרא ראשון קורא.
5. ליה: וכן גח, גיג, כ״י נ, כברי״ף מגילה שם. חסר בדפוסים (כאן).
6. גלילא: גח, גיג, כ״י נ, דפוסים, כברי״ף מגילה שם. כ״י בהמ״ל 695: ״גלותא״.
7. אחריהן: כ״י נ: ״ואחריהן״.
8. אחריהן: כ״י נ: ״ואחריהן״.
9. שאבותם: וכן גיג. כ״י נ: ״שאבותיהן״. גח, דפוסים: ״שאבותן״.
10. פרנסין: וכן בדפוסים. חסר ב-גח, כ״י נ. בגיג, הדף פגום, אך לפי אורך הפגם נראה שחסר גם שם. ברי״ף מגילה שם חסר.
בור הקרוב לאמה – אמת המים המביאה מים מן הנהר לשדות ורגילין לעשות בורות שאם תיבש האמה ימלאו מן הבור וישקו השדות ומרגילין מי האמה לבור עד שיתמלא ותקנו חכמים שיתמלאו בורות שבשדות העליונות שהן קרובין למוצא האמה ואח״כ ימלאו התחתונים וכשהוא ממלאו סוכר את האמה עד שיתמלא.
מפני דרכי שלום – שלא תהא מחלוקת ביניהם אני אסכור ראשון דהא תקנתא דרבנן הכי ואע״פ שאינו דין.
לא היה כהן בבית הכנסת אע״פ שיש שם לוי נתפרדה חבלה ואין הלוי קודם לישראל שעיקר הדברים לכבוד כהן אמרו אלא שמאחר שנתכבד הכהן מתכבד הלוי אגבו אבל כל שאין שם כהן נתפרדה חבלה ואין לוי קודם מצד שבטו אלא שקורא כפי הראוי לו מצד עצמו אם ראשון אם שני אם באי זה מקום אם שלא יקרא כלל כשאר הישראלים ואין ראיה בקריאתו שהוא לוי אלא אם כן קורא אחר כהן ויש מפרשים שאינו קורא כלל וכן כתבוה קצת גאונים בסדור תפלותיהם ומביאים ראיה ממה שאמרו בשני של כתובות ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר מוחזקני בזה שהוא כהן אמר לו ומה ראית שקרא ראשון בבית הכנסת בחזקת כהן או בחזקת גדול אמר לו שקרא אחריו לוי ואם איתה מה ראיה מזו שמא לא היה שם כהן וקרא ישראל ואחריו לוי אלא ששאר המפרשים פירשוה שלא היה זה מכיר את הראשון לא מצד גדולה ולא מצד כהונה אלא שהכיר את השני שלפי סדר מעלות הקוראים על הדרך שיתבארו למטה לא היה ראוי לקרוא שני ואם כן בידוע שקרא לפניו כהן וקרא אחריו מתורת לוי ולמדת לפי דרכך שכל שקרא כהן קורא אחריו לוי אף במקום שיש גדול הימנו ובזו יפה כח לוי מכח כהן לפי השטה הראשונה שהזכרנו במשנה ומ״מ יש מפרשים נתפרדה חבלה ואינו קורא במקומו ר״ל שני וזו של כתבות מתבארת כהוגן שהרי היה מכיר בזה שהוא לוי ואלמלא שראשון כהן לא היה קורא לוי במקומו ועכשיו נהגו לקרות בכל מקום שירצה אלא שמכריזין לו אע״פ שהוא לוי:
תוס׳ בד״ה ואפילו ר׳ אמי כו׳ וע״כ לאו שוין ממש קאמר דא״כ מאי רבותיה כו׳ עכ״ל ר״ל דבשוין ודאי מקרא שמעינן ליה ומאי רבותיה דרבי פרידא וכ״ה בתוס׳ שם ובפשיטות ה״מ לשנויי הכא דמקרא לא שמעינן אלא בשוין ומפני דרכי שלום קתני אפילו בגדול ממנו אלא דקושטא קאמר לכדמר דאפילו בא ליתן כבוד לרבו כו׳ איכא משום דרכי שלום וק״ל:
בור שהוא קרוב לאמה (תעלת המים), שממנה משקים כמה בורות או שדות, מתמלא ראשון, מפני דרכי שלום, שיהא סדר קבוע בהשקאת השדות, ולא יריבו למי יש זכות קדימה בכך.
The Sages enacted that the pit that is nearest to the irrigation channel that supplies water to several pits or fields is filled first on account of the ways of peace. They established a fixed order for the irrigation of fields, so that people would not quarrel over who is given precedence.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) במְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גָּזֵל גָּמוּר.

Animals, birds, or fish that were caught in traps are not acquired by the one who set the traps until he actually takes possession of them. Nevertheless, if another person comes and takes them, it is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מצודות חיה כו׳ – מדאוריית׳ כל כמה דלא מטא לידיה לאו גזל הוא ובגמ׳ מפרש ליה במצודות שאין להן תוך דליקני ליה כליו.
גזל גמור – בגמרא מפרש גזל גמור מדבריהם וטעמא דרבי יוסי בכולהו דקסבר עשו מפני דרכי שלום את שאינו זוכה לקנות קנין גמור כזוכה.
מצודות (מלכודות) חיה ועופות ודגים שנתפסו בהן בעלי חיים אף על פי שבעלי המצודות טרם זכו במה שבתוכן יש בהן משום גזל, אם אחר מוציא את הציד מתוכן, מפני דרכי שלום, ר׳ יוסי אומר: גזל גמור הוא זה.
Animals, birds, or fish that were caught in traps are not acquired by the one who set the traps until he actually takes possession of them. Nevertheless, if another person comes and takes them, it is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) גמְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גָּזֵל גָּמוּר.

Similarly, a lost item found by a deaf-mute, an imbecile, or a minor is not acquired by him, since he lacks the legal competence to effect acquisition. Nevertheless, taking such an item from him is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מציאת חרש שוטה וקטן אף שאינם בני דעת ואינם יכולים לקנות דבר, ואם כן מצד הדין לא קנו את המציאה, יש בהן משום גזל אם לקחו את המציאה מידם, מפני דרכי שלום, ר׳ יוסי אומר: גזל גמור הוא זה.
Similarly, a lost item found by a deaf-mute, an imbecile, or a minor is not acquired by him, since he lacks the legal competence to effect acquisition. Nevertheless, taking such an item from him is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דעָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת מַה שֶּׁתַּחְתָּיו גָּזֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גָּזֵל גָּמוּר.

If a poor person gleans olives at the top of an olive tree and olives fall to the ground under the tree, then taking those olives that are beneath it is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

המנקף – חותך כמו ונקף סבכי היער (ישעיהו י) וכמו ונשאר בו עוללות כנוקף זית (שם יז).
עני המנקף (משיר זיתים) בראש הזית והזיתים נופלים למרגלות העץ — מה שתחתיו גזל, מפני דרכי שלום, ר׳ יוסי אומר: גזל גמור.
If a poor person gleans olives at the top of an olive tree and olives fall to the ground under the tree, then taking those olives that are beneath it is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: This is full-fledged robbery.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) האֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גּוֹיִם1 בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.:

One does not protest against poor gentiles who come to take gleanings, forgotten sheaves, and the produce in the corner of the field, which is given to the poor [pe’a], although they are meant exclusively for the Jewish poor, on account of the ways of peace.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אין ממחין (מוחים) ביד עניי גוים הבאים גם הם לקחת בלקט שכחה ופאה, למרות שאלה נועדו רק עבור עניי ישראל, מפני דרכי שלום.
One does not protest against poor gentiles who come to take gleanings, forgotten sheaves, and the produce in the corner of the field, which is given to the poor [pe’a], although they are meant exclusively for the Jewish poor, on account of the ways of peace.
עין משפט נר מצוהרי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) גמ׳גְּמָרָא: מנה״מ אָמַר רַב מַתְנָה דְּאָמַר קְרָא {דברים ל״א:ט׳} וַיִּכְתּוֹב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי אַטּוּ אֲנָא לָא יָדַעְנָא דְּכֹהֲנִים בְּנֵי לֵוִי נִינְהוּ אֶלָּא כֹּהֵן בְּרֵישָׁא וַהֲדַר לֵוִי.

GEMARA: The mishna teaches that at public readings of the Torah, a priest reads first, and after him a Levite. The Gemara asks: From where are these matters derived? What is the source of this halakha in the Torah? Rav Mattana said: As the verse states: “And Moses wrote this Torah, and delivered it to the priests, the sons of Levi” (Deuteronomy 31:9). The Gemara explains the inference: Is that to say I do not know that the priests are the sons of Levi? Why is it necessary for the verse to say this? Rather, the Torah was first delivered to the priests and afterward to the other Levites, and this serves as the source for the enactment that first a priest reads from the Torah, and after him a Levite.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ ויתנה – שיקראו בה כהנים והדר בני לוי.
א גמרא שנינו במשנה שכהן קורא ראשון ואחריו לוי, ושואלים: מנא הני מילי [מניין הדברים הללו], מה מקורם בתורה? אמר רב מתנה, שאמר קרא [הכתוב]: ״ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי״ (דברים לא, ט), ויש לדקדק: אטו אנא לא ידענא [וכי אין אני יודע] שכהנים בני לוי נינהו [הם] ומדוע נאמר הדבר? אלא שתחילה ניתנה התורה לכהנים ואחר כך לשאר בני לוי, ומכאן שיהיה כהן קורא ברישא [בראש, בתחילה] והדר [ואחריו] לוי.
GEMARA: The mishna teaches that at public readings of the Torah, a priest reads first, and after him a Levite. The Gemara asks: From where are these matters derived? What is the source of this halakha in the Torah? Rav Mattana said: As the verse states: “And Moses wrote this Torah, and delivered it to the priests, the sons of Levi” (Deuteronomy 31:9). The Gemara explains the inference: Is that to say I do not know that the priests are the sons of Levi? Why is it necessary for the verse to say this? Rather, the Torah was first delivered to the priests and afterward to the other Levites, and this serves as the source for the enactment that first a priest reads from the Torah, and after him a Levite.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר מֵהָכָא {דברים כ״א:ה׳} וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי אַטּוּ אֲנַן לָא יָדְעִינַן דְּכֹהֲנִים בְּנֵי לֵוִי נִינְהוּ אֶלָּא כֹּהֵן בְּרֵישָׁא וַהֲדַר לֵוִי.

Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said that this halakha is derived from here, as it is written: “And the priests, the sons of Levi, shall come near” (Deuteronomy 21:5). The Gemara asks: Is that to say I do not know that the priests are the sons of Levi? Rather, the Torah was first given to the priests and afterward to the other Levites, and from this we learn that first a priest reads from the Torah, and after him a Levite.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ יצחק נפחא אמר, מהכא [מכאן] אנו למדים, שנאמר: ״ונגשו הכהנים בני לוי״ (דברים כא, ה), ויש לדקדק: אטו אנן לא ידעינן [וכי אין אנו יודעים] שכהנים בני לוי נינהו [הם]? אלא מלמד הכתוב שכהן ברישא [בראש, בתחילה] והדר [ואחריו] לוי.
Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said that this halakha is derived from here, as it is written: “And the priests, the sons of Levi, shall come near” (Deuteronomy 21:5). The Gemara asks: Is that to say I do not know that the priests are the sons of Levi? Rather, the Torah was first given to the priests and afterward to the other Levites, and from this we learn that first a priest reads from the Torah, and after him a Levite.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) רַב אָשֵׁי אָמַר מֵהָכָא {דברי הימים א כ״ג:י״ג} בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים.

Rav Ashi said that this halakha is derived from here: “The sons of Amram, Aaron and Moses; and Aaron was separated, that he should be sanctified as most holy” (I Chronicles 23:13). This indicates that Aaron and his descendants, the priests, are considered to be holier than the rest of the tribe of Levi. Consequently, they are given precedence in public Torah readings.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב אשי אמר מהכא [מכאן] אנו למדים זאת, שנאמר: ״בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים״ (דברי הימים א כג, יג), הרי שאהרן ובניו הכהנים הוקדשו יותר מאשר שאר שבט לוי, ולכן הם גם קודמים בקריאה בתורה.
Rav Ashi said that this halakha is derived from here: “The sons of Amram, Aaron and Moses; and Aaron was separated, that he should be sanctified as most holy” (I Chronicles 23:13). This indicates that Aaron and his descendants, the priests, are considered to be holier than the rest of the tribe of Levi. Consequently, they are given precedence in public Torah readings.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר מֵהָכָא {ויקרא כ״א:ח׳} וְקִדַּשְׁתּוֹ לְכׇל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ווְקִדַּשְׁתּוֹ לְכׇל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה לִפְתּוֹחַ רִאשׁוֹן וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן וְלִיטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן.

Rabbi Ḥiyya bar Abba said that this halakha is derived from here, as it is stated with regard to a priest: “And you shall sanctify him” (Leviticus 21:8), giving a priest priority for every matter of sanctity. And with regard to this verse, a Sage from the school of Rabbi Yishmael taught: “And you shall sanctify him,” giving a priest priority for every matter of sanctity: To open the discussion in the study hall first, to recite the blessing of Grace after Meals first, and to take a fine portion at a meal first, meaning that he can choose any portion at a meal for himself.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וקדשתו – כי את וגו׳.
לפתוח ראשון – בכל דבר כבוד בין בתורה בין בישיבה הוא ידבר בראש.
ולברך ראשון – בסעודה.
וליטול מנה יפה ראשון – אם בא לחלוק עם ישראל בכל דבר לאחר שיחלקו בשוה אומר לו ברור וטול איזה שתרצה.
וליטול מנה יפה ראשון – כגון במעשר עני או בצדקה אם הוא עני או בחברים המסובין בסעודה אבל במידי דשותפות לא דאמרינן בפ׳ מקום שנהגו (פסחים דף נ:) דהנותן עינו בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם.
ר׳ חייא בר אבא אמר מהכא [מכאן] אנו למדים, שנאמר לגבי הכהן: ״וקדשתו״ (ויקרא כא, ח)לכל דבר שבקדושה. ועל פסוק זה תנא דבי [שנה החכם בבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל: ״וקדשתו״ — לכל דבר שבקדושה; לפתוח בדברי תורה בישיבה או במסיבה אחרת של קדושה ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה יותר בסעודה ראשון, שנותנים לו לקחת תחילה ויכול לבחור את היפה שבמנות.
Rabbi Ḥiyya bar Abba said that this halakha is derived from here, as it is stated with regard to a priest: “And you shall sanctify him” (Leviticus 21:8), giving a priest priority for every matter of sanctity. And with regard to this verse, a Sage from the school of Rabbi Yishmael taught: “And you shall sanctify him,” giving a priest priority for every matter of sanctity: To open the discussion in the study hall first, to recite the blessing of Grace after Meals first, and to take a fine portion at a meal first, meaning that he can choose any portion at a meal for himself.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם דְּאוֹרָיְיתָא הִיא א״לאֲמַר לֵיהּ דְּאוֹרָיְיתָא וּמִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

Abaye said to Rav Yosef: According to this, why does the mishna teach that the priest reads first from the Torah on account of the ways of peace, indicating that this is a rabbinic enactment? Is it not by Torah law that he reads first? Rav Yosef said to Abaye: Indeed, it is by Torah law, but the reason that the priest reads first is on account of the ways of peace.
רי״ףרש״יפסקי רי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א״ל דאורייתא היא – ותורה אמרה כן מפני דרכי שלום.
כהן קורא ראשון מנא ה״מ תנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון. פי׳ לפתוח ראשון בכל דבר כבוד בין בתורה בין בישיבה הוא ידבר בראש ולברך ראשון בסעודה וליטול מנה יפה ראשון. אם בא לחלוק עם ישראל בכל דבר לאחר שישוו החלקים בשוה אומר לו ברור וטול איזו חלק שתרצה בלא גורל אבל ליטול בלא אמירת חבירו לא דהא אמרינן בעלמא כל הנוטל חלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם:
אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: לפי זה, מדוע שנינו במשנה שהכהן קורא תחילה מפני דרכי שלום? הלא דאורייתא [מן התורה] היא קדימה זו! אמר ליה [לו]: אמנם דאורייתא [מן התורה היא] וטעם הדבר הוא מפני דרכי שלום.
Abaye said to Rav Yosef: According to this, why does the mishna teach that the priest reads first from the Torah on account of the ways of peace, indicating that this is a rabbinic enactment? Is it not by Torah law that he reads first? Rav Yosef said to Abaye: Indeed, it is by Torah law, but the reason that the priest reads first is on account of the ways of peace.
רי״ףרש״יפסקי רי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ נָמֵי מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם הִיא דכתי׳דִּכְתִיב {משלי ג׳:י״ז} דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

Abaye objected: Aren’t the halakhot of the entire Torah also given on account of the ways of peace, as it is written: “Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace” (Proverbs 3:17)? Consequently, this halakha is no different from the other halakhot in the Torah, all of which were given to increase pleasantness and tranquility in the world.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חזר אביי והקשה: הלא כל התורה כולה נמי [גם כן] מפני דרכי שלום היא, דכתיב [שנאמר]: ״דרכיה דרכי נעם וכל נתיבתיה שלום״ (משלי ג, יז), ולפי זה אין הלכה זו שונה משאר דברי תורה, שכולם באים להוסיף נועם ושלווה בעולם!
Abaye objected: Aren’t the halakhot of the entire Torah also given on account of the ways of peace, as it is written: “Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace” (Proverbs 3:17)? Consequently, this halakha is no different from the other halakhot in the Torah, all of which were given to increase pleasantness and tranquility in the world.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי לְכִדְמַר דְּתַנְיָא זשְׁנַיִם מַמְתִּינִין זֶה לָזֶה בַּקְּעָרָה שְׁלֹשָׁה אֵין מַמְתִּינִין חהַבּוֹצֵעַ הוּא פּוֹשֵׁט יָדוֹ תְּחִלָּה וְאִם בָּא לַחְלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

Rather, Abaye said: The mishna’s statement that a priest reads first from the Torah on account of the ways of peace is in accordance with what was said by my master, Rabba. As it is taught in a baraita (Tosefta, Berakhot 5:3): When two people are eating together from a single dish, they must wait for each other, but if there are three, each eats when he wishes and they do not need to wait for each other. Generally, the one who breaks bread extends his hand to take food first, but if he wishes to show respect to his teacher or to one who is greater than he and allow him to take first, he has permission to do so.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אלא אמר אביי – דרכי שלום דקתני מתני׳.
לכדמר – אתא רבה בר נחמני שהיה רבו.
אין ממתינין – אין צריכין להמתין.
הבוצע – כגון בעה״ב שהוא מברך המוציא ואפי׳ הוא קטן.
הוא פושט ידו – בקערה תחלה ללפת בו את פרוסת המוציא.
אלא אמר אביי: דברי המשנה שכהן קורא ראשון וכו׳ מפני דרכי שלום, עניינם לכדמר [לכפי שאמר אדוני, רבה]. דתניא כן שנינו בברייתא]: שנים האוכלים יחד — ממתינין (צריכים להמתין) זה לזה בקערה. שלשה שאכלו — אין ממתינין. הבוצע את הפת הוא פושט ידו תחלה לאכול ממנה, ואם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנוהרשות בידו.
Rather, Abaye said: The mishna’s statement that a priest reads first from the Torah on account of the ways of peace is in accordance with what was said by my master, Rabba. As it is taught in a baraita (Tosefta, Berakhot 5:3): When two people are eating together from a single dish, they must wait for each other, but if there are three, each eats when he wishes and they do not need to wait for each other. Generally, the one who breaks bread extends his hand to take food first, but if he wishes to show respect to his teacher or to one who is greater than he and allow him to take first, he has permission to do so.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְאָמַר מָר עֲלַהּ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּסְעוּדָה אֲבָל בבהכ״נבְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא דְּאָתוּ לְאִינְּצוֹיֵי.

And the Master, Rabba, said with regard to this baraita: They taught this with regard to a meal, that one may show honor to a person of greater stature and allow him to take food first. But in the synagogue, one may not show another honor, because the congregants are liable to come to quarrel about who is the most distinguished among them. Accordingly, the ruling of the mishna is that to prevent strife and controversy, it is not permitted for a priest to honor an Israelite and allow him to read first from the Torah in his place.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לא שנו – דחולק כבוד לרבו.
אלא בסעודה – כדאמרן.
אבל – לענין לקרות בתורה בבית הכנסת אין כהן חולק כבוד ללוי ולוי לישראל דלא ליתו שארא לאנצויי ולמימר אנא נמי קרינא ברישא והיינו דקתני מתניתין כהן קורא ראשון כו׳ כמה שכתוב בתורה ואינו רשאי לחלוק כבוד בדבר ולשנותו מפני דרכי שלום.
ואמר מר עלה [החכם, רבה, עליה, על ברייתא זו]: לא שנו אלא בסעודה, שיכול לכבד את הגדול ממנו, אבל בבית הכנסת לא, משום דאתו לאינצויי [שיבואו לריב] מי הוא הגדול שבכולם, וזהו שאמרה המשנה שמשום דרכי שלום אין משנים כלל את סדר הקרואים, ואין הכהן רשאי לכבד ישראל שיקרא במקומו.
And the Master, Rabba, said with regard to this baraita: They taught this with regard to a meal, that one may show honor to a person of greater stature and allow him to take food first. But in the synagogue, one may not show another honor, because the congregants are liable to come to quarrel about who is the most distinguished among them. Accordingly, the ruling of the mishna is that to prevent strife and controversy, it is not permitted for a priest to honor an Israelite and allow him to read first from the Torah in his place.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אָמַר רַב מַתְנָה הָא דְּאָמְרַתְּ בבהכ״נבְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים דִּשְׁכִיחִי רַבִּים אֲבָל בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי לָא.

Rav Mattana said: With regard to this matter that you stated, that in the synagogue a priest is not permitted to honor an Israelite and allow him to read first, we said this only concerning Shabbatot and Festivals, when many people are present for the services, but not on Mondays and Thursdays, when only a small number of people are there. On those days it is permitted for one to honor his superior, and there is no concern that this will lead to a quarrel.
רי״ףתוספותפסקי רי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אבל בשני ובחמישי לא – אומר ר״ח הני מילי לדידהו דבחול הוו טרידי במלאכתן ולא שכיחי אבל לדידן שכיחי בשני ובחמישי כמו ביו״ט.
א״ל אביי לרב יוסף מפני דרכי שלום דאורייתא היא אלא אמר אביי לכדמר דתניא שנים ממתינין זה לזה בקערה שלשה אין ממתינין. פי׳ אין השנים צריכין להמתין להיחיד והבוצע הוא פושט ידו תחלה כגון בעל הבית שהוא מברך ברכת המוציא ואם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו בחכמה הרשות בידו ואמר מר עלה לא שנו אלא בסעודה אבל בבית הכנסת לא דאתו לאנצויי פי׳ דוקא בסעודה אדם רשאי לחלוק כבוד למי שגדול ממנו או ללוי או לישראל (דלמא) [דהא] ליתא שארא לאינצויי ולמימר אנא נמי קרינא ברישא אבל בבית הכנסת דאתו לאנצויי ולמימר אנא קרינא ברישא אינו רשאי כהן לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו והיינו דקתני מתניתין כהן קורא ראשון שאינו רשאי לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו וכ״ש שאין הגדול רשאי ליטול שררה לעצמו לקרוא קודם הכהן וקרא דכתיב וקדשתו אם רוצה הכהן לחלוק כבוד למי שגדול ממנו רשאי אי נמי קרא דכתיב בשוין כדתנן בשלהי הוריות כהן קודם ללוי לוי קודם לישראל וכו׳ עד אימתי בזמן ששניהם שוין אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ ואמרינן בגמרא מנא הני מילי אמר רבי אחא בר חנינא דאמר קרא יקרה היא מפנינים יקרה היא מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים אבל בקריאת התורה תיקנו שאינו רשאי לחלוק כבוד למי שגדול ממנו כל שכן שאין הגדול רשאי ליטול שררה לעצמו:
אמר רב מתנה: הא דאמרת [זה שאתה אומר] שבבית הכנסת לא ניתן לחלוק כבוד לרב מקום כהן בסדר קריאת התורה, לא אמרן [אמרנו] כן אלא רק בשבתות וימים טובים דשכיחי [שמצויים] שם רבים, אבל בשני ובחמישילא, שאין רבים מצויים, ומשום כך יכול לכבד את הגדול ממנו, ואין לחשוש לריב.
Rav Mattana said: With regard to this matter that you stated, that in the synagogue a priest is not permitted to honor an Israelite and allow him to read first, we said this only concerning Shabbatot and Festivals, when many people are present for the services, but not on Mondays and Thursdays, when only a small number of people are there. On those days it is permitted for one to honor his superior, and there is no concern that this will lead to a quarrel.
רי״ףתוספותפסקי רי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אִינִי וְהָא רַב הוּנָא קָרֵי בְּכָהֲנֵי בְּשַׁבָּתוֹת ויו״טוְיוֹם טוֹב שָׁאנֵי רַב הוּנָא דַּאֲפִילּוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי כָּהֲנֵי חֲשִׁיבִי דא״ידְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵיכָף הֲווֹ כַּיְיפִי לֵיהּ.

The Gemara asks: Is that so? Is it actually prohibited for a priest to honor his teacher and allow him to read first in his place? But didn’t Rav Huna, who was not a priest, read the Torah section ordinarily reserved for priests, even on Shabbatot and Festivals? The Gemara answers: Rav Huna is different, as even Rabbi Ami and Rabbi Asi, the most important priests in Eretz Yisrael, were subject to his jurisdiction. Therefore, there was no concern about a quarrel, because everyone agreed that he was the leading authority of the generation and it was fitting that he should read from the Torah first.
רי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רב הונא – ישראל הוה.
דאפי׳ רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי כו׳ – משמע דאי לאו הכי אסור אפי׳ הוא גדול מכל בני עירו והא דאמר בסוף מגילה (דף כח.) א״ר פרידא מימי לא ברכתי לפני כהן ופריך הש״ס מחכם הקורא אחר כהן עם הארץ דחייב מיתה ומוקי לה בשוין ועל כרחך לאו שוין ממש דא״כ מאי רבותיה אלא אתא לאפוקי כהן ע״ה וצריך למימר נמי דכולהו הוו כפופין לרבי פרידא דאי לאו הכי מאי רבותיה אי נמי הא דבעי הכא כייפי היינו בשבתות ויו״ט ור׳ פרידא אפילו בשני ובחמישי לא קרא.
ושואלים: איני כי כן היא]?! שאין הכהן רשאי להקדים את רבו שיקרא במקומו בתורה? והא [והרי] רב הונא שלא היה כהן קרי בכהני [היה קורא בתורה ראשון, בעליה של כהנים] אף בשבתות ויום טוב! ומשיבים: שאני [שונה] רב הונא, שאפילו החכמים ר׳ אמי ור׳ אסי כהני חשיבי [הכהנים החשובים] של ארץ ישראל מיכף הוו כייפי ליה [כפופים היו לו] ולא היה מקום לריב, שהכל הודו שהוא גדול הדור וראוי לו לקרוא ראשון.
The Gemara asks: Is that so? Is it actually prohibited for a priest to honor his teacher and allow him to read first in his place? But didn’t Rav Huna, who was not a priest, read the Torah section ordinarily reserved for priests, even on Shabbatot and Festivals? The Gemara answers: Rav Huna is different, as even Rabbi Ami and Rabbi Asi, the most important priests in Eretz Yisrael, were subject to his jurisdiction. Therefore, there was no concern about a quarrel, because everyone agreed that he was the leading authority of the generation and it was fitting that he should read from the Torah first.
רי״ףרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אָמַר אַבָּיֵי טנָקְטִינַן אֵין שָׁם כֹּהֵן נִתְפָּרְדָה חֲבִילָה וְאָמַר אַבָּיֵי נָקְטִינַן אֵין שָׁם לֵוִי קוֹרֵא כֹּהֵן.

§ Abaye said that we have a tradition that if there is no priest there in the synagogue at the time of the Torah reading, the bundle is separated, i.e., a Levite is not shown precedence over Israelites. And Abaye said that we have a tradition that if there is no Levite there in the synagogue, a priest reads in his place.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספותפסקי רי״דבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נקטינן – מסורת מאבותינו.
נתפרדה חבילה – נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל כך אמר מורי הזקן ומורי ר׳ יצחק בן יהודה וכן סידר רב עמרם אבל מתלמידי מורי רבי יצחק הלוי שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים.
קורא כהן – במקום לוי.
ואם אין כהן בבית הכנסת נפרדה חבילתן ולא יקרא לוי תחילה וקורין שלשה ישראלא. ואם אין לוי קורא הכהן שני פעמים.
א. כפירוש רע״ג ור״ח ורבותיו של רש״י. עי׳ טוב״י שם.
נתפרדה החבילה – ה״ר יצחק ברבי יהודה מפרש דקורא לוי במקום הראוי לו והא דאמר בכתובות (דף כה:) מוחזקני בזה שהוא כהן שקרא אחריו לוי צריך לומר דקים ליה דלא קרא במקום הראוי דגדול היה משלפניו או קטן משל אחריו.
אמר רב מתנה הא דאמרת בב״ה לא יחלוק כבוד למי שגדול ממנו לא אמרו אלא בשבתות וימים טובים דשכיחי רבים ואתו לאינצויי אבל בשני ובחמישי דלא שכיחי רבים ולא אתו לאינצויי אם בא לחלוק [כבוד] לרבו חולק איני והא רב הונא קרי בכהני בשבתות ובימים טובים שאני רב הונא דאפילו רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דבארעא דישראל מיכף הוו כייפין ליה פי׳ ודוקא גדול הדור שאין בכל המקומות כמותו וכולם כפופין תחתיו ואין מי שיתקנא בו אבל אם היה גדול בעירו בלבד אינו רשאי לחלוק לו כבוד דלמא אתו לאנצויי שהרי בני אדם מתקנאים ותופשין עצמן כגדולים:
אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה. פירוש לא אמרינן יקדים הלוי לישראל אלא קורין לפי מעלתן:
היה שם כהן אבל לא היה שם לוי הרי הכהן שקרא ראשון חוזר וקורא במקומו ואינו צריך לישב בנתים שמאחר שחוזר ומברך נכר הוא שקריאה שניה היא אבל כהן אחר לא יקרא במקום לוי שהרי אמרו כהן אחר כהן לא יקרא מפני פגמו של ראשון שיאמרו כהן ראשון פסול היה וקורא אחר תחתיו ואע״פ שהראשון עולה למנין שבעה מכל מקום איכא חשש יוצאין אבל פגם שני אין כאן שאם יבאו לומר עליו שפסול הוא היאך היה קורא במקום לוי והלא כל שאין שם לוי כהן קורא במקום לוי וזה אינו כהן אלא אין כאן פגם אלא לראשון אבל לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם שיאמרו ראשון נמצא שאינו לוי וחוזר וקורא לוי זה או שמא שני אינו לוי וקורא במקום ישראל:
בד״ה נתפרדה החבילה הר״ר יצחק ברבי יהודה מפרש דקורא לוי במקום הראוי לו כו׳ עכ״ל בפרש״י שלפנינו אינו כן בשם ר״י ברבי יהודה אלא שזהו פי׳ ר״י הלוי וק״ל:
תוס׳ ד״ה נתפרדה החבילה ה״ר יצחק בר׳ יהודה. בתשובת מהר״י לבית לוי כלל ד׳ סימן ל כתב דט״ס הוא וצ״ל ר׳ יצחק הלוי:
ב אמר אביי, נקטינן [מוחזקים אנו] בהלכה זו: אם אין שם בבית הכנסת, בקריאת התורה, כהןנתפרדה חבילה ואין ללוי זכות קדימה לפני ישראלים. ואמר אביי, נקטינן [מוחזקים אנו]: אין שם לויקורא כהן במקומו.
§ Abaye said that we have a tradition that if there is no priest there in the synagogue at the time of the Torah reading, the bundle is separated, i.e., a Levite is not shown precedence over Israelites. And Abaye said that we have a tradition that if there is no Levite there in the synagogue, a priest reads in his place.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספותפסקי רי״דבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כֹּהֵן אַחַר כֹּהֵן לֹא יִקְרָא מִשּׁוּם פְּגָמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן לֵוִי אַחַר לֵוִי לֹא יִקְרָא מִשּׁוּם פְּגַם שְׁנֵיהֶם כִּי קָאָמְרִינַן יבְּאוֹתוֹ כֹּהֵן.

The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rabbi Yoḥanan say: One priest should not read after another priest, because people might mistakenly think that the second priest was called to read due to a flaw that was found in the status of the first one, i.e., that he was found not to be a priest. And one Levite should not read after another Levite, because people might mistakenly think that there is a flaw in both of them. If two Levites read one after the other, people might say that the second is not a Levite but an Israelite, or else that the first was not a Levite, and therefore a real Levite was called to read in his place. The Gemara answers: When we said that when there is no Levite present a priest reads in his place, we were speaking of the same priest who had already read from the Torah, for in that case there is no concern that people will think that a flaw had been found in his status.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מפני פגמו של ראשון – שלא יאמרו הראשון אינו כהן ולקמיה פריך והא קא חזו דסליק ממנינא.
משום פגם שניהם – לא ידעי אינשי פגמא בהי מינייהו ויאמרו ראשון אינו לוי לפיכך חזר וקרא לוי אי נמי שני אינו לוי אלא ישראל ולקמיה פריך גבי כהן נמי אמאי ליכא נמי פגם שניהם דאתו למימר שני לאו כהן הוא אלא לוי.
באותו כהן – עצמו יחזור ויקרא במקום לוי.
וכהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון וכן לוי אחר לוי. ואםא כולם כהנים או כולם לויים קורין זה אחר זה ולפגם ליכא למיחש כיון דלא קרו אלא כהנים ולא אתו לאנצויי נמי.
א. ירושלמי בפירקין וכפי שפירשו הרשב״א בתשובה. עי׳ ב״י סי׳ קלה.
כי קאמרינן באותו כהן – למאי דתקון בהקורא את המגילה (דף כא:) שכל אחד מברך לפניה ולאחריה ניחא ואפילו לפי מאי דתנן (שם) הפותח מברך לפניה וחותם מברך לאחריה צריך לומר באותו כהן שקורא פעמים שהולך ויושב בינתים דאי בע״א במאי הוי מינכרא שתי קריאות כי ההיא דתניא בתוספתא דמגילה אם לא היה שם אלא אחד דידע לקרות קורא ויושב ועומד וקורא וזה היה נמי קודם התקנה דלאחר התקנה שכל אחד מברך לפניה ולאחריה לא צריך ומשם רבינו יהודה כתבו דאם אין בבית הכנסת רק כהנים אחד קורא במקום שבעה ועל כל פרשה יברך לפניה ולאחריה.
ותוהים: איני כי כן הוא]? והאמר [והרי אמר] ר׳ יוחנן: כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון, שמא יאמרו שמשום שאינו כהן העלו כהן אחריו. לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם שיאמרו שהשני ישראל, או שהראשון ישראל והעלו לוי במקומו! ומשיבים: כי קאמרינן [כאשר אנו אומרים] שאם אין לוי קורא כהן במקומו, הרי זה באותו כהן שכבר עלה לתורה, שאז אין מקום לחשש לפגמו של ראשון.
The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rabbi Yoḥanan say: One priest should not read after another priest, because people might mistakenly think that the second priest was called to read due to a flaw that was found in the status of the first one, i.e., that he was found not to be a priest. And one Levite should not read after another Levite, because people might mistakenly think that there is a flaw in both of them. If two Levites read one after the other, people might say that the second is not a Levite but an Israelite, or else that the first was not a Levite, and therefore a real Levite was called to read in his place. The Gemara answers: When we said that when there is no Levite present a priest reads in his place, we were speaking of the same priest who had already read from the Torah, for in that case there is no concern that people will think that a flaw had been found in his status.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) מ״שמַאי שְׁנָא לֵוִי אַחַר לֵוִי דְּאִיכָּא פְּגַם שְׁנֵיהֶם דְּאָמְרִי חַד מִינַּיְיהוּ לָאו לֵוִי הוּא כֹּהֵן אַחֵר כֹּהֵן נָמֵי אָמְרִי חַד מִינַּיְיהוּ לָאו כֹּהֵן הוּא כְּגוֹן דְּמוּחְזָק לַן בַּאֲבוּהּ דְּהַאי שֵׁנִי דְּכֹהֵן הוּא.

The Gemara raises a question with regard to Rabbi Yoḥanan’s statement: What is different that in the case where one Levite reads from the Torah after another Levite, Rabbi Yoḥanan says that there is concern that people might mistakenly think that there is a flaw in both of them? It must be that he is concerned that people might say that one of them, either the first or the second, is certainly not a Levite. If so, in the case where one priest reads from the Torah after another priest, he should also be concerned that people might say that one of them, either the first or the second, is certainly not a priest. Why, then, was Rabbi Yoḥanan concerned only about suspicions that might be raised about the first priest? The Gemara answers: He speaks about a case where we have a presumption concerning the father of the second one, that he is a priest.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דמוחזק לן באבוה דהאי שני דכהן הוא – ולא מצי למימר לוי הוא הלכך לראשון הוא דאיכא פגמא.
כיון שהובאה הברייתא שואלים: מאי שנא [מה שונה] לוי אחר לוי שנימקה הברייתא את ההלכה שלא יקרא משום דאיכא [שיש] חשש לפגם שניהם — משום דאמרי [שאומרים] אנשים: חד מינייהו [אחד מהם] בוודאי לאו [לא] לוי הוא אלא ישראל? הרי מאותה סיבה כהן אחר כהן נמי אמרי [גם כן אומרים] אנשים: חד מינייהו [אחד מהם] לאו [לא] כהן הוא ויש פגם לשניהם, ולא רק לראשון! ומשיבים: מדובר כגון שמוחזק לן [לנו] באבוה דהאי [באביו של זה] השני שכהן הוא.
The Gemara raises a question with regard to Rabbi Yoḥanan’s statement: What is different that in the case where one Levite reads from the Torah after another Levite, Rabbi Yoḥanan says that there is concern that people might mistakenly think that there is a flaw in both of them? It must be that he is concerned that people might say that one of them, either the first or the second, is certainly not a Levite. If so, in the case where one priest reads from the Torah after another priest, he should also be concerned that people might say that one of them, either the first or the second, is certainly not a priest. Why, then, was Rabbi Yoḥanan concerned only about suspicions that might be raised about the first priest? The Gemara answers: He speaks about a case where we have a presumption concerning the father of the second one, that he is a priest.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) ה״נהָכָא נָמֵי דְּמוּחְזָק לַן בַּאֲבוּהּ דְּהַאי שֵׁנִי דְּלֵוִי הוּא אֶלָּא אָמְרִי מַמְזֶרֶת אוֹ נְתִינָה נְסֵיב וּפַסְלֵיהּ לְזַרְעֵיהּ הָכָא נָמֵי אָמְרִי גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלוּצָה נְסֵיב וְאַחֲלֵיהּ לְזַרְעֵיהּ.

The Gemara asks: If so, here too, in the case of the Levites let us say that we have a presumption concerning the father of the second one, that he is a Levite. Rather, the concern here is that even if it is known that he is the son of a Levite, people might say that perhaps the father married a mamzeret, a daughter born from an incestuous or adulterous relationship, or a Gibeonite woman, and thereby disqualified his children, so that they are considered Israelites rather than Levites. If so, then here too, in the case of the priests, there is concern that people might say that perhaps the priest’s father married a divorced woman or a yevama who underwent ḥalitza [ḥalutza] and thereby disqualified his children from the priesthood (see Leviticus 21:7).
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ופרכינן דכוותיה על כרחך גבי לוי דמוחזק לן באבוה דהאי שני דלוי הוא – ומאי פגמא איכא אלא על כרחך היינו פגמא דאמרי אבוה ממזרת נסיב או נתינה (או) מן הגבעונים שגזר דוד עליהם ואחליה מקדושת לוייה והוי ישראל פסול ובמקום ישראל קורא הכא נמי כהן שני אתו למימר כו׳.
ואחליה – מקדושת כהונה והרי הוא כישראל.
ושואלים: אם כן, הכא נמי [כאן גם כן] בלויים, יש לומר שמדובר שמוחזק לן [לנו] באבוה דהאי [באביו של זה] שני שלוי הוא! אלא יש לומר: מה טעם מלעיזים אף שיודעים שאדם זה הוא בנו של לוי — אמרי [אומרים]: שמא ממזרת או נתינה נסיב [נשא] ופסליה לזרעיה [ופסל את זרעו] ובניו הם בגדר ישראלים ולא לויים? הכא נמי אמרי [כאן גם כן אומרים] על בנו של כהן שמא גרושה או חלוצה נסיב [נשא האב], ואחליה לזרעיה [וחילל את זרעו]!
The Gemara asks: If so, here too, in the case of the Levites let us say that we have a presumption concerning the father of the second one, that he is a Levite. Rather, the concern here is that even if it is known that he is the son of a Levite, people might say that perhaps the father married a mamzeret, a daughter born from an incestuous or adulterous relationship, or a Gibeonite woman, and thereby disqualified his children, so that they are considered Israelites rather than Levites. If so, then here too, in the case of the priests, there is concern that people might say that perhaps the priest’s father married a divorced woman or a yevama who underwent ḥalitza [ḥalutza] and thereby disqualified his children from the priesthood (see Leviticus 21:7).
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) סוֹף סוֹף לֵוִי מִי קָא הָוֵי.

The Gemara answers: Ultimately, is he a Levite? If the priest is disqualified from the priesthood owing to his blemished lineage, he has the status of an Israelite, not a Levite. Therefore, if he reads from the Torah after another priest, and it is known that his father is a priest, then it must be that he too is a qualified priest. Therefore, the only reason for concern is that people might say that there is a flaw in the status of the first priest.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשני הואיל ובלוי קרא ליכא פגמא דאי ס״ד חלל הוא סוף סוף לוי מי הוי שיקרא במקום לוי הלכך על כרחך כיון דאבוה כהן אין זה חלל ואין כאן פגם אלא לראשון.
ומתרצים: סוף סוף לוי מי קא הוי [האם הוא], שהרי החלל יש לו דין ישראל, ולא דין לוי, ואם קראוהו לתורה אחרי הכהן ויודעים שאביו כהן — מובן וברור שאף הוא עצמו כהן הוא, ואין לחשוש אלא לפגמו של הכהן הראשון.
The Gemara answers: Ultimately, is he a Levite? If the priest is disqualified from the priesthood owing to his blemished lineage, he has the status of an Israelite, not a Levite. Therefore, if he reads from the Torah after another priest, and it is known that his father is a priest, then it must be that he too is a qualified priest. Therefore, the only reason for concern is that people might say that there is a flaw in the status of the first priest.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) וּלְמַאן אִי לְיוֹשְׁבִין הָא קָא חָזוּ לֵיהּ אֶלָּא לְיוֹצְאִין.

With regard to the concern itself, the Gemara asks: And about whom is there a concern? Who might mistakenly think that the first priest’s status is blemished? If you say that the concern is for those sitting in the synagogue until the end of the Torah reading, that is not a valid concern, as they see that he is counted as one of the seven who must read from the Torah, and therefore he must certainly be a qualified priest. Rather, the concern is for those who leave before the conclusion of the reading, and do not know that he was counted among the seven readers.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולמאן – מי פגמו.
אילימא היושבין – עד שיגלל ס״ת.
הא קא חזו ליה – להאי כהן ראשון דסליק למנין שבעה.
ליוצאין – שלא ימתינו ויצאו.
ולעיקר הדבר שואלים: ולמאן [ולמי] אנו חוששים, כלומר, מי הם אלה העשויים לטעות ולחשוב שיש פגם בראשון? אי [אם] תאמר כי חוששים אנו ליושבין שנשארים עד גמר הקריאה — הא קא חזו ליה [הרי הם רואים אותו] שהוא נמנה במנין הקרואים, ובודאי כשר הוא! אלא ליוצאין לפני גמר הקריאה ואינם יודעים כיצד יתישבו עם מספר הקרואים.
With regard to the concern itself, the Gemara asks: And about whom is there a concern? Who might mistakenly think that the first priest’s status is blemished? If you say that the concern is for those sitting in the synagogue until the end of the Torah reading, that is not a valid concern, as they see that he is counted as one of the seven who must read from the Torah, and therefore he must certainly be a qualified priest. Rather, the concern is for those who leave before the conclusion of the reading, and do not know that he was counted among the seven readers.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) שְׁלַחוּ לֵיהּ בְּנֵי גָלִילָא לְרַבִּי חֶלְבּוֹ אַחֲרֵיהֶן

The people of the Galilee sent a question to Rabbi Ḥelbo: After them, the priest and the Levite,
רי״ףרש״יפסקי רי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אחריהן – דכהן ולוי.
ואמר אביי נקטינן אין שם לוי קורא כהן והאמר רבי יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון וכן לוי אחר לוי לא יקרא כי קאמרינן באותו כהן שקרא שחוזר וקורא במקום לוי:
שלחו ליה בני גלילא לרבי חלבו אחריהן מי קורא לא הוה בידיה אתא ושייליה לר׳ יצחק נפחא א״ל אחריהן קורין ת״ח הממונים פרנסים על הצבור ואחריהן ת״ח שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור כדאמרי׳ בפ׳ כל כתבי הקדש איזהו ת״ח שראוי למנותו פרנס על הצבור כל ששואלין אותו הלכה ואומרה (ואחריהן ת״ח שאבותיהן ממונים פרנסין על הצבור) ואחריהן ראשי כנסיות וכל אדם:
ג שלחו ליה [לו] בני גלילא [הגליל] לר׳ חלבו: אחריהן, אחרי הכהן והלוי
The people of the Galilee sent a question to Rabbi Ḥelbo: After them, the priest and the Levite,
רי״ףרש״יפסקי רי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

גיטין נט: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה גיטין נט:, רי"ף גיטין נט: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., רש"י גיטין נט:, ראב"ן גיטין נט: – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות גיטין נט:, פסקי רי"ד גיטין נט:, בית הבחירה למאירי גיטין נט: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות גיטין נט:, גליון הש"ס לרע"א גיטין נט:, פירוש הרב שטיינזלץ גיטין נט:, אסופת מאמרים גיטין נט:

Gittin 59b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Gittin 59b, Rif by Bavli Gittin 59b, Rashi Gittin 59b, Raavan Gittin 59b, Tosafot Gittin 59b, Piskei Rid Gittin 59b, Meiri Gittin 59b, Maharsha Chidushei Halakhot Gittin 59b, Gilyon HaShas Gittin 59b, Steinsaltz Commentary Gittin 59b, Collected Articles Gittin 59b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144