גמרא
פירוש
בִּבְנֵי כְּרָכִין, שֶׁהָיוּ מוֹרִישִׁין אֶת לוּלְבֵיהֶן לִבְנֵי בְנֵיהֶן. אָמְרוּ (לָהֶם): מִשָּׁם רְאָיָה? אֵין שָׁעַת הַדֹּחַק רְאָיָה.
קָתָנֵי מִיהַת: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף יְבֵשִׁין כְּשֵׁרִין. מַאי, לָאו אַאֶתְרוֹג? לָא, אַלוּלָב.
אֲמַר מָר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן, כָּךְ אֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, הוֹאִיל וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה ״לוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד״, וְאִי מַיְיתֵי מִינָא אָחֳרֵינָא, הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי, וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
והא דתניא (וכמן) כמישין כשירין יבישין פסולין. ר׳ יהודה אומר אף יבישין כשירין – בשאר מיני לולב בלבד, אבל באתרוג אפילו ר׳ יהודה מודי דבענן הדר והיבש פסול.
אמר מר ארבעת מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן, פשיטא, מהו דתימא – הואיל ואמרו לולבבין אגוד ובין שאינו אגוד כשר הילכך לא צריך אגד והאי יתירא דמוסיף על אילו הארבעה לחודיה קאי ולא מיפסיל ביה, קא משמע לן דפסיל. אין מוסיפין עליהן ואין פוחתין מהן.
לא מצא אתרוג לא יביא פריש ולא רימון ולא דבר אחר פשיטא – דאתרוג בענן, כדקיימא לן דאתרוג הוא פרי עץ הדר שכתוב. איצטריך מהו דתימא לא מצא אתרוג לייתי דבר אחר, כי היכי דלא לישתכח תורת אתרוג קא משמע לן – דלא. מאי טעמא? חיישינן דילמא אתי למיסרך – ואף על גב דאיתיה לאתרוג מייתי דבר אחר אמרי האי כי האי זה פוטר וזה פוטר ונפיק מיניה חורבא, הילכך אסיר דבר אחר זולתי אתרוג.
איני דר׳ יהודה בעי הדר באתרוג? והתניא בהדיא: אתרוג יבש פסול ור׳ יהוד׳ מכשיר תיובתא דרבא תיובתא.
ואסיקנא האי דפסיל ר׳ יהודה בהירוק ככרתן ובקטן שהוא כאגוז, לאו משום דבעי הדר אלא משום דלא גמר פירא.
והאי דבעי ר׳ יהודה באתרוג גדול כדי שיאחוז שניהן האתרוג והלולב בידו אחת לאו משום דבעי הדר, אלא משום דאית ליה הא דרבא דאמר לולב בימין ואתרוג בשמאל, זמנין דשקיל לולב בשמאל ובעי לאהדוריה לימין ואם האתרוג גדול מזה השיעור דילמא בעידנא דמחליף ליה משמאליה לימיניה נפיל מידיה ומפגים ואתי לאיפסולי – לפיכך מצריך להיות שיעור נטילת שניהן בידו אחת.
והאי דכתיב באורייתא הדר – דריש ביה ר׳ יהודה פירי הדר באילנו משנה לשנה, ומאי ניהו אתרוג.
ירושלמי: היבש פסול דכתיב לא המתים וגו׳ תני בשם ר׳ יהודה היבש כשר שהרי בכרכי הים מורישין לולב לבניהן, אמרו לו אין למידין מן הדחק. בעון קומי ר׳ בון מה בין קטום ליבש הצוציתו? אמר להן זה הדר וזה אינו הדר. של אשירה – אוקימנא באשירה דמשה דלשריפה קאי, אבל שאר אשירות לא יטול ואם נטל כשר. נקטם ראשו פסול. אבל אם נסדק ולא נפרד כשר – והאי דתניא סדוק פסול דעביד כי המנק. המנק בלשון ערבי לבד אשיין וזה צורתו: _ץ_.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
והאי דבעי ר׳ יהודה באתרוג גדול כדי שיאחוז שניהן האתרוג והלולב בידו אחת לאו משום דבעי הדר, אלא משום דאית ליה הא דרבא דאמר לולב בימין ואתרוג בשמאל, זמנין דשקיל לולב בשמאל ובעי לאהדוריה לימין ואם האתרוג גדול מזה השיעור דילמא בעידנא דמחליף ליה משמאליה לימיניה נפיל מידיה ומפגים ואתי לאיפסולי – לפיכך מצריך להיות שיעור נטילת שניהן בידו אחת.
והאי דכתיב באורייתא הדר – דריש ביה ר׳ יהודה פירי הדר באילנו משנה לשנה, ומאי ניהו אתרוג.
ירושלמי: היבש פסול דכתיב לא המתים וגו׳ תני בשם ר׳ יהודה היבש כשר שהרי בכרכי הים מורישין לולב לבניהן, אמרו לו אין למידין מן הדחק. בעון קומי ר׳ בון מה בין קטום ליבש הצוציתו? אמר להן זה הדר וזה אינו הדר. של אשירה – אוקימנא באשירה דמשה דלשריפה קאי, אבל שאר אשירות לא יטול ואם נטל כשר. נקטם ראשו פסול. אבל אם נסדק ולא נפרד כשר – והאי דתניא סדוק פסול דעביד כי המנק. המנק בלשון ערבי לבד אשיין וזה צורתו: _ץ_.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush