×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סוכה ל״א.גמרא
;?!
אָ
הוֹשַׁעְנָא! מֵעִיקָּרָא נַמֵי לְאָסָא הוֹשַׁעְנָא קָרוּ לֵיהּ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: סוּכָּה גְּזוּלָה, וְהַמְּסַכֵּךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, ר׳רִבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל, אוַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אֲמַר רַב נַחְמָן: מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁתּוֹקֵף אֶת חֲבֵירוֹ וְהוֹצִיאוֹ מִסּוּכָּתוֹ. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּסוּכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. אִי קַרְקַע נִגְזֶלֶת, סוּכָּה גְּזוּלָה הִיא, וְאִי נַמֵי קַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת, סוּכָּה שְׁאוּלָה הִיא. וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאָמְרִי: אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּסוּכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְקַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת, וְסוּכָּה שְׁאוּלָה הִיא. אֲבָל בגָּזַל עֵצִים וְסִיכֵּךְ בָּהֶן, דִּבְרֵי הַכֹּל, אֵין לוֹ אֵלָּא דְּמֵי עֵצִים. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי דּוּמְיָא דִּרְשׁוּת הָרַבִּים: מָה רְשׁוּת הָרַבִּים קַרְקַע לָאו דִּידֵיהּ הוּא, סוּכָּה נַמֵי לָאו קַרְקַע דִּידֵיהּ הוּא. הַהִיא סַבְתָּא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַרָה לֵיהּ: ״רֵישׁ גָּלוּתָא וְכוּלְּהוּ רַבָּנַן דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, בַּסּוּכָּה גְּזוּלָה הֲווֹ יָתְבִי״. צְוַוחָה וְלָא אַשְׁגַּח בַּהּ רַב נַחְמָן. אֲמַרָה לֵיהּ: ״אִיתְּתָא דַּהֲוָה לֵיהּ לַאֲבוּהָא תְּלָת מֵאָה וְתַמְנֵי סְרֵי עַבְדֵי, צָוְוחָא קַמַּיְיכוּ וְלָא אַשְׁגְּחִיתוּ בַהּ!⁠״ אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: פָּעִיתָא הִיא דָּא, וְאֵין לָהּ אֵלָּא דְּמֵי עֵצִים בִּלְבַד. אֲמַר רַבִּינָא: גהַאי כְּשׁוּרָא דִּמְטַלַּלְתָּא דִּגְזוּלָה, עָבְדִי לֵיהּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא מִשּׁוּם תַּקָּנַת מֵרֵישׁ. פְּשִׁיטָא! מַאי שְׁנָא מֵעֵצִים? מַהוּ דְּתֵימָא, עֵצִים שְׁכִיחִי, אֲבָל הַאי לָא שְׁכִיחָא, אֵימָא לָא. קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. דהָנֵי מִילֵּי בְּגוֹ שִׁבְעָה, אֲבָל לְבָתַר שִׁבְעָה, הֲדַר בְּעֵינֵיהּ, וְאִי חֲבֵרוֹ בְּטִינָא וַאֲפִילּוּ לְאַחַר שִׁבְעָה נַמֵי, יָהֵיב לֵיהּ דָּמֵי. תְּנָא: יָבֵשׁ פָּסוּל, רִבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. אֲמַר רָבָא: מַחֲלוֹקֶת בַּלּוּלָב, דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מַקְּשִׁינַן לוּלָב לָאֶתְרוֹג; מָה אֶתְרוֹג בָּעֵי הָדָר, אַף לוּלָב בָּעֵי הָדָר. ור׳וְרִבִּי יְהוּדָה סָבַר: לָא מַקְּשִׁינַן לוּלָב לָאֶתְרוֹג. אֲבָל בָּאֶתְרוֹג, דִּבְרֵי הַכֹּל הָדָר בָּעִינַן. וּבַלּוּלָב לָא בָעֵי ר׳רִבִּי יְהוּדָה הָדָר? וְהָתְנַן: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יְאַגְּדֶנּוּ מִלְּמַעְלָה. מ״טמַאי טַעֲמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּבָעֵי הָדָר! לָא, כִּדְקָתָנֵי טַעֲמָא: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם ר׳רִבִּי טַרְפוֹן: כַּפּוֹת תְּמָרִים כָּפוּת; וְאִם הָיָה פָּרוּד יִכְפְּתֶנּוּ. וְלָא בָעֵי הָדָר! וְהָתְנַן: אֵין אוֹגְדִין אֶת הַלּוּלָב אֵלָּא בְּמִינוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. מַאי טַעֲמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּבָעֵי הָדָר! לָא, דְּהָא אֲמַר רָבָא: אֲפִילּוּ בְּסִיב, וַאֲפִילּוּ בְּעִיקָּרָא דְּדִיקְלָא. [וְאֵלָּא] מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה? הָתָם דְּקָא סָבַר ״לוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד״, וְאִי מַיְיתֵי מִינָא אָחֳרֵינָא, הֲוָה לְהוּ חֲמִשָּׁה מִינִין. וּבָאֶתְרוֹג, מִי בָּעֵי רִבִּי יְהוּדָה הָדָר? וְהָתַנְיָא: האַרְבַּעַת מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב, כְּשֵׁם שֶׁאֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן, כָּךְ אֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. לֹא מָצָא אֶתְרוֹג, לֹא יָבִיא לֹא פָרֵישׁ וְלֹא רִמּוֹן וְלֹא דָּבָר אַחֵר. וכְּמוּשִׁין כְּשֵׁרִין, יְבֵשִׁין פְּסוּלִין. ר׳רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף יְבֵשִׁין. וא״רוְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אסיקנא מחלוקת ר׳ אליעזר וחכמים בסוכה גזולה בתוקף חבירו והוציאו מסוכתו – ר׳ אליעזר פוסל וחכמים מכשירים. אבל גזל עצים וסיכך בהן אין לו אלא דמי עצים בלבד. פי׳ פעיתא – צעקנית. אמר רבינא גזל כשורא וסיכך בה עבדו רבנן תקנתא בה – כדתנן במסכת גיטין מריש הגזול שבנאו בבניין שנוטל דמיו מפני תקנת השבים, ואי חבריה בטינא כלומר קבעה בטיט להיותה שם אין מחייבינן אותו להסירה ולהחזירה אלא נותן את דמיו ודיו.
תנא: אין אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו ביום טוב ראשון אלא אם כן נותנו לו במתנה גמורה. ומעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה ולא היה להן לולב, לקח רבן גמליאל לולב באלף זוז זהב. וכיון שיצא בו נתנו במתנה גמורה לחבירו וחבירו לחבירו כו׳.
תנא יבש פסול ור׳ יהודה מכשיר. אוקמה רבא מחלוקת ר׳ יהודה ורבנן בלולב – דר׳ יהודה מכשיר ביבש ולא בעי הדר בלולב. והא דקתני אין אוגדין את הלולב אלא במינו – לאו משום דבעי הדר בלולב אלא משום דר׳ יהודה סבר לולב צריך אגד ואי אגיד ליה במין אחר זולתי מין הלולב הוו להו ה׳ מינין, לפיכך תני אין אוגדין את הלולב אלא במינו ואפילו סיב וכיוצא בו שהוא ממיני דקל כשר לאגד בו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144