R. Chananel Sukkah 31a – ר' חננאל סוכה לא.‏ – Shas HaMeforash

הוֹשַׁעְנָא! מֵעִיקָּרָא נַמֵי לְאָסָא הוֹשַׁעְנָא קָרוּ לֵיהּ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: סוּכָּה גְּזוּלָה, וְהַמְּסַכֵּךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, ר׳רִבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל, ^אוַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אֲמַר רַב נַחְמָן: מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁתּוֹקֵף אֶת חֲבֵירוֹ וְהוֹצִיאוֹ מִסּוּכָּתוֹ. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּסוּכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. אִי קַרְקַע נִגְזֶלֶת, סוּכָּה גְּזוּלָה הִיא, וְאִי נַמֵי קַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת, סוּכָּה שְׁאוּלָה הִיא. וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאָמְרִי: אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּסוּכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְקַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת, וְסוּכָּה שְׁאוּלָה הִיא. אֲבָל ^בגָּזַל עֵצִים וְסִיכֵּךְ בָּהֶן, דִּבְרֵי הַכֹּל, אֵין לוֹ אֵלָּא דְּמֵי עֵצִים. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי דּוּמְיָא דִּרְשׁוּת הָרַבִּים: מָה רְשׁוּת הָרַבִּים קַרְקַע לָאו דִּידֵיהּ הוּא, סוּכָּה נַמֵי לָאו קַרְקַע דִּידֵיהּ הוּא. הַהִיא סַבְתָּא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַרָה לֵיהּ: ״רֵישׁ גָּלוּתָא וְכוּלְּהוּ רַבָּנַן דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, בַּסּוּכָּה גְּזוּלָה הֲווֹ יָתְבִי״. צְוַוחָה וְלָא אַשְׁגַּח בַּהּ רַב נַחְמָן. אֲמַרָה לֵיהּ: ״אִיתְּתָא דַּהֲוָה לֵיהּ לַאֲבוּהָא תְּלָת מֵאָה וְתַמְנֵי סְרֵי עַבְדֵי, צָוְוחָא קַמַּיְיכוּ וְלָא אַשְׁגְּחִיתוּ בַהּ!⁠״ אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: פָּעִיתָא הִיא דָּא, וְאֵין לָהּ אֵלָּא דְּמֵי עֵצִים בִּלְבַד. אֲמַר רַבִּינָא: ^גהַאי כְּשׁוּרָא דִּמְטַלַּלְתָּא דִּגְזוּלָה, עָבְדִי לֵיהּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא מִשּׁוּם תַּקָּנַת מֵרֵישׁ. פְּשִׁיטָא! מַאי שְׁנָא מֵעֵצִים? מַהוּ דְּתֵימָא, עֵצִים שְׁכִיחִי, אֲבָל הַאי לָא שְׁכִיחָא, אֵימָא לָא. קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. ^דהָנֵי מִילֵּי בְּגוֹ שִׁבְעָה, אֲבָל לְבָתַר שִׁבְעָה, הֲדַר בְּעֵינֵיהּ, וְאִי חֲבֵרוֹ בְּטִינָא וַאֲפִילּוּ לְאַחַר שִׁבְעָה נַמֵי, יָהֵיב לֵיהּ דָּמֵי. תְּנָא: יָבֵשׁ פָּסוּל, רִבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. אֲמַר רָבָא: מַחֲלוֹקֶת בַּלּוּלָב, דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מַקְּשִׁינַן לוּלָב לָאֶתְרוֹג; מָה אֶתְרוֹג בָּעֵי הָדָר, אַף לוּלָב בָּעֵי הָדָר. ור׳וְרִבִּי יְהוּדָה סָבַר: לָא מַקְּשִׁינַן לוּלָב לָאֶתְרוֹג. אֲבָל בָּאֶתְרוֹג, דִּבְרֵי הַכֹּל הָדָר בָּעִינַן. וּבַלּוּלָב לָא בָעֵי ר׳רִבִּי יְהוּדָה הָדָר? וְהָתְנַן: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יְאַגְּדֶנּוּ מִלְּמַעְלָה. מ״טמַאי טַעֲמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּבָעֵי הָדָר! לָא, כִּדְקָתָנֵי טַעֲמָא: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם ר׳רִבִּי טַרְפוֹן: כַּפּוֹת תְּמָרִים כָּפוּת; וְאִם הָיָה פָּרוּד יִכְפְּתֶנּוּ. וְלָא בָעֵי הָדָר! וְהָתְנַן: אֵין אוֹגְדִין אֶת הַלּוּלָב אֵלָּא בְּמִינוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. מַאי טַעֲמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּבָעֵי הָדָר! לָא, דְּהָא אֲמַר רָבָא: אֲפִילּוּ בְּסִיב, וַאֲפִילּוּ בְּעִיקָּרָא דְּדִיקְלָא. [וְאֵלָּא] מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה? הָתָם דְּקָא סָבַר ״לוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד״, וְאִי מַיְיתֵי מִינָא אָחֳרֵינָא, הֲוָה לְהוּ חֲמִשָּׁה מִינִין. וּבָאֶתְרוֹג, מִי בָּעֵי רִבִּי יְהוּדָה הָדָר? וְהָתַנְיָא: ^האַרְבַּעַת מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב, כְּשֵׁם שֶׁאֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן, כָּךְ אֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. לֹא מָצָא אֶתְרוֹג, לֹא יָבִיא לֹא פָרֵישׁ וְלֹא רִמּוֹן וְלֹא דָּבָר אַחֵר. ^וכְּמוּשִׁין כְּשֵׁרִין, יְבֵשִׁין פְּסוּלִין. ר׳רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף יְבֵשִׁין. וא״רוְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ה׳:כ״ה
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תרל״ז:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תרל״ז:ג׳

^ב רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ה׳:כ״ה
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תרל״ז:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תרל״ז:ג׳

^ג רמב״ם הלכות גזילה ואבידה א׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ג
טור חושן משפט ש״ס:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ש״ס:א׳

^ד רמב״ם הלכות גזילה ואבידה א׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ג
טור חושן משפט ש״ס:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ש״ס:א׳

^ה רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ז׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרנ״א:י״ג
שולחן ערוך אורח חיים תרנ״א:י״ג-י״ד

^ו רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ח׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ד
טור אורח חיים תרמ״ו:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ו:ו׳
טור אורח חיים תרמ״ז:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ז:ב׳

E/ע

הערותNotes

אסיקנא מחלוקת ר׳ אליעזר וחכמים בסוכה גזולה בתוקף חבירו והוציאו מסוכתו – ר׳ אליעזר פוסל וחכמים מכשירים. אבל גזל עצים וסיכך בהן אין לו אלא דמי עצים בלבד. פי׳ פעיתא – צעקנית. אמר רבינא גזל כשורא וסיכך בה עבדו רבנן תקנתא בה – כדתנן במסכת גיטין מריש הגזול שבנאו בבניין שנוטל דמיו מפני תקנת השבים, ואי חבריה בטינא כלומר קבעה בטיט להיותה שם אין מחייבינן אותו להסירה ולהחזירה אלא נותן את דמיו ודיו.
תנא: אין אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו ביום טוב ראשון אלא אם כן נותנו לו במתנה גמורה. ומעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה ולא היה להן לולב, לקח רבן גמליאל לולב באלף זוז זהב. וכיון שיצא בו נתנו במתנה גמורה לחבירו וחבירו לחבירו כו׳. תנא יבש פסול ור׳ יהודה מכשיר. אוקמה רבא מחלוקת ר׳ יהודה ורבנן בלולב – דר׳ יהודה מכשיר ביבש ולא בעי הדר בלולב. והא דקתני אין אוגדין את הלולב אלא במינו – לאו משום דבעי הדר בלולב אלא משום דר׳ יהודה סבר לולב צריך אגד ואי אגיד ליה במין אחר זולתי מין הלולב הוו להו ה׳ מינין, לפיכך תני אין אוגדין את הלולב אלא במינו ואפילו סיב וכיוצא בו שהוא ממיני דקל כשר לאגד בו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון