גמרא
פירוש
שֶׁשָּׁגַג עַל הָאוֹכָלִין וְהֵזִיד עַל הַכְּלִי מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי וְהָא אַף עַל הַכְּלִי קָתָנֵי אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אמר רב ששת: הכא במאי עסיקנן? כגון ששגג על האוכלין והזיד {על}1 הכלי – פירוש: והכי קאמר חייב על זה חטאת ועל זה כרת.2 מתקיף לה רב אשי {וכו׳}3: כגון ששגג בזה ובזה ונודע לו על זה, וחזר ונודע לו על זה. ופלוגתא דר׳ יוחנן וריש לקיש. וכבר פרישנא לעיל בכלל גדול (ר״ח שבת ס״ט.), והכא קא מסתייע ר׳ יוחנן דאמר חייב שתים, על חטאתו והביא. ואת החי במיטה – פטור אף על המיטה, שהמיטה טפילה לו. אוקימנא באדם חי מפני שהוא נושא את עצמו, ודברי הכל בין לר׳ נתן ובין לרבנן. אבל בבהמה חייה ועוף פליגי רבנן ור׳ נתן. רבנן מחייבי עלייהו דסברי אגב ביעתיהו משרבטי נפשיהו ומתרשלין ואין נושאין את עצמן. ור׳ נתן פטר בחיים.4 אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא: הא דתנן לעניין אין מוכרין בהמה גסה לגוים: בין5 פתירה6 מתיר בסוס. ותניא עלה: בין פתירה מתיר בסוס מפני שהוא עושה מלאכה שאין חייבין עליה חטאת. וסליק אדעתין שהוא נושא את האדם החי, דהוי בן פתירה כרבנן דאמרי7 חי נושא את עצמו. ור׳ נתן נמי קאמר8 הכי היכי אמר בן פתירא ור׳ נתן אמרו דבר אחד, אלמא רבנן פליגי עילויהו. לימא בן פתירה ור׳ נתן ורבנן אמרו דבר אחד. אמר ליה רבה: רבנן באדם בלבד הוא דמודו, אבל כל בהמה חייה ועוף, בין חיים בין מתים, רבנן מחייבי עליהו, ובין בתירה ור׳ נתן תרויהו שאמרו דבר אחד לעניין הוצאת בהמה חייה ועוף לאו לעניין הוצאת אדם. ודתניא מפני שהוא מלאכה שאין חייבין עליה חטאת, לאו נשיאת אדם כי דאסיקת אדעתין מעיקרא, אלא אפילו בסוס המיוחד לעופות קאמר פליגי רבנן עליה. ואקשינן: ומי {איכא}9 סוס מיוחד לעופות? ואמרינן איכא לבזי׳ דבדירן,10 הנץ וכיוצא בו שהמלכים צדין בהן עופות קורין אותו באז11. והאחד העוסק בהן12 קורין אותו בלשון פרסי כאזיאר. ובזמן שהן יותר מאחד קוראין להן כזאיארן, ויש להן סוסים מיוחדים לכך לשאת את העופות הדורסן הנקראין באזי.13 ואמרינן: אמר ר׳ יוחנן: הלכה כבן בתירה. אמר ר׳ יוחנן: ואדם כפות מודה רבי נתן שאינו יכול לשאת את עצמו, והמוציאו בשבת חייב. אמר ליה רב אדא בר מתנא לאביי: והא הני פרסאי דכפיתי דמו, שאת רואה אותן שאינן יכולין להלך על רגליהן, ואינן יוצאין ובאין אלא רכובין והסוס נושא אותן, ובין פתירה מתיר למכרן לגוים. וסברא ליה שהוא עושה מלאכה שאין חייבין עליה חטאת, דאלמא אף הכפות בן פתיר׳ פוטר עליו. ואמר ר׳ יהודה בן פתיר׳ ור׳ נתן אמרו דבר אחד: הכי אמר ר׳ יוחנן מודה ר׳ נתן בכפות. ופריק ליה אביי: דהנך פרסאי יש בהו כח להלך ואף הן נושאין את עצמן. וממאי דנקיטא להו רמות רוחא מענגין את עצמן מלהלך, כענין דכתיב: אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרוך (דברים כ״ח:נ״ו). וכי בעו למרהט מצו דהא הוא פרכשאהי14 – פירוש: פקיד המלך דרתח מלכא עילויה, ורהיט תלתא פרסי בכרעיה. אבל חולה ודאי ככפות דמי ומחייב ר׳ נתן על הוצאתו. כההיא דגמרא דשני שעירי15 יום הכיפורים (יומא ס״ו:), דתניא: עתי ואפילו בשבת. ואמרי׳ למאי הילכתא? אמר רב ששת: שאם חלה מרכיבו. כמאן? דלא כר׳ נתן. דאי כר׳ נתן האמר חי נושא את עצמו. אפילו תימא ר׳ נתן, כיון שחלה ככפות דמי, ואמר ר׳ יוחנן מודה ר׳ נתן בכפות. וכן כזית מן המת, וכזית מן הנבילה, וכעדשה מן השרץ – חייב, ור׳ שמעון פוטר. אמר ר׳ אבא אמר ר׳ יוחנן ורב יוסף אמר ריש לקיש: פוטר היה ר׳ שמעון אף במוציא את המת לקוברו.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
1 כן ברשב״א בשם רב האיי גאון. המלה חסרה בכ״י וטיקן 128.
2 כן ברשב״א בשם רב האיי גאון. בכ״י וטיקן 128: ״כזית״.
3 כן הושלם בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 המלה חסרה.
4 כן בכ״י וטיקן 128 וכן בספר הנר בשם רב האיי גאון. בדפוס וילנא תיקנו ל: ״בבעלי חיים״.
5 כן בכ״י וטיקן 128 וכן שוב בהמשך, והשוו בכ״י קאופמן משנה עבודה זרה א׳:ו׳ ובמשניות בכ״י ליידן של הירושלמי שם. בדפוס וילנא תיקנו ל: ״בן״.
6 כן בכ״י וטיקן 128 וכן בהמשך, והשוו להרבה מקומות בתוספתא. בדפוס וילנא שינו ל: ״בתירא״.
7 כן בכ״י וטיקן 128. בדפוס וילנא תיקנו: ״כר׳ נתן דאמר״. והשוו להערה הבאה.
8 כן בכ״י וטיקן 128. בדפוס וילנא תיקנו: ״ורבנן נמי קאמרי״.
9 כן הושלם בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 המלה חסרה.
10 כן בכ״י וטיקן 128. בערוך ״זיידן״ בשם רב האיי גאון: ״דבזיאראן״.
11 כן בערוך ״זיידן״ בשם רב האיי גאון. בכ״י וטיקן 128: ״כאז״.
12 כן בערוך ״זיידן״ בשם רב האיי גאון. בכ״י וטיקן 128 חסר: ״בהן״.
13 כן בערוך ״זיידן״ בשם רב האיי גאון. בכ״י וטיקן 128: ״כאדי״.
14 כן בכ״י וטיקן 128. בערוך ״פרדכש״ בשם רב האיי גאון: ״פרכשאה״.
15 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״שיערי״.
הערות
Gemara
Peirush