גמרא
פירוש
יָדוֹ עַל כֶּתֶף חֲבֵירוֹ וְיַד חֲבֵירוֹ עַל כְּתֵיפוֹ וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט.
גְּלוֹסְטְרָא דִּתְנַן אנֶגֶר שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ גְּלוֹסְטְרָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
וכן גלוסטרא היא משנה בכלים פרק י״א שאסר ר׳ יהושע לטלטלה בשבת. תוספתא בכלים בתחילת בבא מציעא קלוסטרא ר׳ טרפון מטמא וחכמים מטהרין. ברוריא אמרה שומטה מפתח זה ותולה בחבירו בשבת. כשנאמרו דברים לפני ר׳ יהושע אמר יפה אמרה ברוריא. והוא בעניין הזה בעירובין בסופו. מדוכה – זו שאמרנו למעלה. אילו כולן כלים הן וקודם התרת כלים נשנו, אסור לטלטל בשבת. אבל1 אחר התרת כלים מותרין הן וחלק רבא על רבי אלעזר ואמר דילמא אחר התרת כלים נישנו ואסורין הן לעולם. ודבריו פשוטין הן. כל הכלים הניטלין לצורך ניטלין לצורך ושלא לצורך וכו׳ – פירש רבא2 משנה זו לצורך דבר שמלאכתו להתיר3 כגון קערות וכוסות וכדומה להן. שמותר לכתחילה לטלטלן4 לאכול ולשתות בהן הללו מותרין לטלטלן בין לצורך גופו לאכל בהן בין לצורך מקומו לפנותן כדי לישב במקומן. דבר שמלאכתו לאיסור כגון קורנס של נפחין וכדומה לו, לצורך גופו – לאכל בהן מותר, לפצע בו אגוזין מותר, אבל לצורך מקומן אסור. ורבי נחמיה אומר אפילו דבר שמלאכתו להיתר כגון קערות וכדומה להן לצורך גופו לאכל בהן מותר. אבל אחר שיאכל בהן אסור לטלטלן לצורך5 מקומן. ועל זה הקשה ליה אביי לרבה למר אליבא דר׳ נחמי׳ הני קערות כלומר שאינו מטלטלן6 אלא לצורך אכילה בהן אחר שיאכל אדם היאך מטלטלן ומסלקן מן השלחן. והשיב לו: כבר נתקשה זה לרב ספרא חברין. ופירק מידי דהוה אגרף של רעי שמותר לטלטל לדברי הכל. דתניא בתוספתא גרף של רעי ושל מימי רגלים נוטלן ושופכן וכו׳. ובזמן שאמר רבה דברים הללו השיבו רבא7 לצורך מקומו שלא לצורך קרית ליה. אלא אמר לצורך דבר שמלאכתו להיתר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו. שלא לצורך אפילו מחמה לצל. ודבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו אין. מחמה לצל לא. ואתא ר׳ נחמיה למימר דאפילו דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו ולצורך מקומו אין. מחמה לצל לא. מותיב אביי לרבה8 לדידך דאמרת דבר שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך מקומו מטלטל והרי מדוכה שאינה מטלטלת אלא לצורך גופה אם יש בה שום. אבל אין בה שום לצורך מקומה אסור לטלטל ופירק לו הכא במאי עסיקנן בשצריך לטלטלה להסירה מן החמה שלא תיבקע ולהניחה בצל. וכן שאר השמועה כולה פשוטה היא והילכתא כדרבנן וכדמוקים לה רבה. דהכין סוגיא דשמעתא כולה.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
1 בהגהות חשק שלמה הציע להשלים כאן: ״רבה אמר״.
2 כן בכ״י וטיקן 128. בספר הנר בשם ר״ח: ״רבה״.
3 כן בכ״י וטיקן 128, וכן בספר הנר בשם ר״ח. בדפוס וילנא שינו ל: ״להיתר״.
4 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י וטיקן 128: ״לטלטלין״, וכן בהמשך (אך שם סומנה האות י׳ למחיקה).
5 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י וטיקן 128 חסר: ״לצורך״.
6 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״מטלטלין״. בספר הנר בשם ר״ח: ״שאין מטלטלין״.
7 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״רבה״.
8 כן בכ״י וטיקן 128. בספר הנר בשם ר״ח: ״לרבא״.
הערות
Gemara
Peirush